לאאאאא לריבבבבב!!!די שרוט
(השרשור של יההודית)

זה גם לא יעזור.

אני כבר לא יודע מי בעד ומי נגד חחח השרשור נהיה מסורבל....

אחים אנחנו חברה.
גם אני בשוקאלעד

לא האמנתי שתהיינה מי שתאשים את פותחת השרשור שהיא נהנית מכל זה

אבל אני סה"כ גבר, מה אני מבין במוח של נשים.

אולן הן צודקות

כנראה שיש צדק בדברים אבל אין דרך לדעת מי הפותחתסמיילי12

ומה כוונותיה. 

חבל שזה נגרר למקום כזה.

יש נשים שאכן נהנות מתשומת הלב הזו מגברים נשואים (שזה מעיד על בעיה לדעתי. אם זו אישה רווקה זו בעיית ביטחון עצמי ואם היא נשואה- בעיות בזוגיות).

 

לגבי הפותחת- אני מאמינה שהיא כתבה את זה בתום לב והיא באמת נסערת ולא יודעת מה לעשות. מקווה שתמצא עצות טובות מכל המתקפה שמתרחשת שם.

כשאין דרך - אז יש דרך....ד.

"מי שמעשיו סתומים", כלשון חכמים.

 

קל וחומר מי שדי ניכר מה שכתבת בסוף.

מה כוונותי?יההודית

טעיתי. לא הייתי צריכה להתייעץ כאן.

למרות שלא הייתי חוזרת על זה- הפקתי תועלת אחרי ניפוי של לא מעט תגובות כאן- יש כאן אנשים מדהימים , ברוכים וחכמים ולקחתי מהם כמה עצות טובות.

כן, הייתי מבולבלת קצת.

ויש כאן שחוץ מרפש לא יצא מהם שום דבר אחר. איכס.

(הסיטואציה לא ברורה?אפשר קודם לנסות להבין, לשאול.

מה זה ההתנפלות הגסה הזאת??מה אני אשמה שסובבים אותם אנשים בעייתיים ושמכירים על עצמם דברים כאלה?

מי שחושבת שכל אחת מחפשת תשומת לב מגברים בכלל ונשואים בפרט מעידה רק על עצמה.)

לדעתי החוכמה היא באמת לסנןדי שרוט
קחי את מה שהכי התחברת אליו ותפעלי על פיו.

לסיכום, את בסדר גמור, גם המגיבים משני צידי המתרס הם בסדר. כי בדורה התחתונה, כולנו רוצים שיהיה לך טוב. באמת.
לסנן, נכון.יההודית

ולא, לא כולם היו רוצים שיהיה לי טוב,

יש נשים שהיו רוצות להעלים את כל שאר הנשים בעולם מלבדן בגלל הקינאה החולנית שלהן.

 התקדמתי. פשוט הייתי קצת בשוק מעוצת הכיעור שהתגלה כאן.

 

די נו תהיי אופטימיתדי שרוט
אני מוכן לשים אתיך אלף שקל שגם סיה רוצה שיהיה לך טוב. באמת. פחות או יותר אנחנו אנשים נורמטיביים אין לאפחד כאן סיבה לרצות שיהיה לך לא טוב.

יאללה אני מארגן סולחה!

אני לא מסכים איתך.ד.

וחבל להעלות את זה מחדש - אבל אי אפשר "על חשבונה".

 

השאלה אינה אם "רוצים בטובתה" באופן תיאורטי. פה היו גם תגובות שלא באו מרצון בטובתה, אלא מחשד שהיא מייצגת תופעה כעורה (שלצערנו קיימת), שכלל אינה שייכת אליה. ולכן התנפלו עליה, כשהיא באה לבקש עזרה.

 

בעם ישראל, זה לא כמו אצל הבדואים. הורגים אחד את השני עד שנמאס, ואז "מארגנים סולחה"..

אכן, ראוי לארגן סולחה. כמו אצלנו. שמי שפגע, גם אם במחשבה שיש פה תופעה כעורה, וטעה, יתנצל בפני הנפגעת על לא עוול בכפה.

 

ואז אפשר גם לקחת את התובנה, הנכונה בכללי, שיש נקודות הסתכלות מאד שונות בחיים. רווקה (ולא רק) יכולה לחשוב ש"מתחילים איתה", כשרוצים לעשות לה טוב. מישהי גם יכולה לחשוב שרוצים לעשות לה טוב, כשרוצים בעצם לנצל אותה או לנהוג באופן לא ראוי, בין כלפיה בין כלפי מי שבעקיפין מעורבת.

וגם בכתיבה, ביחוד ברשות הרבים, עלולים לחשוד במי שבאה בתום לב, ולא בגללה.

 

אלא שיש לאדם חזקת כשרות, כל זמן שמעשיו לא מוכיחים עליו. ולכן, לגבי זהירות, מכל הכיוונים, באמת עדיף להיזהר, הן לפעמים גברים, כמו שהזכירה כאן סיה; הן בנות, בין מלחשוד לשווא במישהו ובין מליפול בפח (לא פשוט, מכאן ומכאן..).

אבל לגבי לכתוב על מישהו ב"ידיעה" בלי בסיס, זה כבר לא. טעות לגמרי.

 

 

כל מילהסמיילי12


מוסיףקוראי שמו
חשוב מאוד, יההודית (אין לי מושג איך מתייגים) לא צריכה לסלוח. כמובן שאם היא תסלח בלב שלם, זוהי מעלה גדולה ממעלות הצדיקים והחסידים. אבל מעיקר הדין, החובה לסלוח למי שפגע, במיוחד כשהוא דן לכף חוב שלא בצדק, היא רק אחרי בקשת סליחה ומאמץ כנה לפייס את הנפגע!
את רק מחזקת שכל מה שכתבתי צדקתי!!סיה
המשפט שיש נשים שבגלל קנאה חולנית שלהן הין רוצות להעלים את כל שאר הנשים.
רק אומר שלא מדובר פה באיזה רווקה תמימה
אלא ברווקה שעשתה טוב מאוד שעורי בית ומבינה מה זה קנאה של אשת איש!!
ולא איזה מסכנה שנופלת קרבן לנוכל כמו שיצגת את זה

ודרך אגב אני מאחלת לך את כל הטוב שבעולם. ממש!! אמתי!! שתמצאי בעזה מהר גבר שיתן לך מה שאת צריכה
סולחה סיה, סולחה!די שרוט
המסר הועבר.

עכשיו הזמן לחיבוקים ונשיקות.....

כולנו בניאדם וכולנו רוצים שיהיה טוב נכון?

בחיאת סיה, נכון שאת רוצה שיהיה לכולם טוב ובינהם הפותחת? הלי קשר למה שהיא כתבה
ברור רק טובסיה
שהקבה ישפיע שפע בעולם
אין יאוש בעולם כלל בעזה גם פותחת השירשור תמצא את הבעל המושלם בשבילה
יש!די שרוט
מקסים ביותר!

יההודית!!! הכל טוב אפשר להרגיע את הרוחות.

את בסדר גמור. תעשי את הדבר הנכון בעיניך....

Peace and love
זה ממש חולני כבר. מספיק.ד.

היא הסיקה  מדברייך, שהיו ללא שמץ התגרות מצידה, מה "בראש" שלך. ולכן לא הסכימה שאת דרשת את טובתה. אי אפשר לומר שזה מופרך..

 

"לא רווקה תמימה" - ו"מאחלת את כל הטוב שבעולם"... שני הפכים. אל תעלילי שקרים על מי שאינך מכירה, ואל תברכי.

דורשת את טובתהסיה
אבל למען האמת מאוד מרחמת על החברה
רחמי גוברים על החברה יותר ממנה... זאת האמת
כי בכחה למנוע צער מחברתה הטובה בזה שתעלם
ויש מצב ענק שהחברה שלה שהיא אוהבת בוכה בןכה על הצער הזה והיא חלק מהצער
היא לא יכולה "להיעלם"..ד.

והיא לא עושה שום דבר כדי למשוך את תשומת ליבו (ואת עצמך העלית סברה שאולי היא בכלל "מדמיינת".. אז לשיטתך בוודאי יתכן שהחברה אינה סובלת מכלום).

 

ובדיוק בשביל זה התייעצה, לדעת איך במקום שאי אפשר "להיעלם", כי גרים קרוב ונפגשות המשפחות (כלומר, משפחת הוריה שהיא עדיין כלולה בה), אפשר לגרום שלא יתעסק איתה.

והיא בדיוק שאלה איך לעשות את זה בצורה שחברתה לא תדע ולא תצטער. כי למיטב ידיעתה - שיותר מידיעתנו - החברה אינה יודעת.

ודאי שלא. אבל להמנע מלשהות בביתם כשרק הבעל נמצארפואה שלמה
זו לא ציפייה כזו בלתי לגיטימית.

אינני סיה, למרות ה"זיהוי" של דבורית.

גם אינני "רבה עם עצמי" תחת 5 ניקים כפי שהיא סוברת, ברם,
מנהלי הפורום הנכבדים, מוזמנים למחוק את הכרטיס שלי כאן.

גם כדי שסיה תוכל להמשיך ולהתבטא בחופשיות.
וגם מפני שההתנפלות על הניק שלה הגדישה את הסאה.

מכיוון שלא אטרח לקרוא הלאה, מבקשת סליחה ממה שנפגע / ה,
והמשך דיון נעים לכולם.



הרי אמרה מפורש,ד.

שהיא עושה שם בייביסיטר רק כשהבעל במילואים. לא נמצא.

 

אז מניין לקחת שנמצאת שם כשרק הוא נמצא? בוודאי שלדבר כזה אין מקום, גם לא עם מישהו ש"מתחיל" איתה. לא על זה דובר.

 

ולא היתה כל "התנפלות" על הניק שלה שהגדישה את הסאה.

 

התנפלה בצורה מרושעת על מישהי שאינה מכירה. אז עצרו אותה, בצדק גמור. אין כל מקום ל"צדקנות" כזו.

 

 

אובססיה. עזוב אותה.פרח שלג האבודה

היא אמרה את דעתה, ולא בצורה רעה כ"כ.

סה"כ יש במה לאחוז שאם בחור מטריד בחורה, אז כל חפצה של הבחורה להעלם מהרדיוס שלו ואין לה בכלל ספקות. מי שמחפשת סיבות למה להשאר מראה שהיא קצת נהנית מכל הסיטואציה.

אחרת, היא בכלל לא הייתה נותנת לו הזדמנות להביט בה.

אם זה משהו חד-פעמי, אין לה על זה שליטה.

ברגע שזה מישהו שהיא מכירה, היא יכולה להתרחק, וזה מה שאמור לקרות באופן טבעי לבחורה שחשה לא בנוח.

זה רק נותן ליהודית כלים מה בעצם עליה לעשות.

באמת?...ד.

"מראה שהיא קצת נהנית"?...

 

אם יש אירוע ששתי המשפחות שם, בחור מתקרב, היא זזה. אחרי שתי דקות, הוא שוב שם. בחורה עם תום לב שלא יודעת בדיוק מה עושים עם זה, מה גם שעד אתמול זה לא היה ממש "חד משמעי", נו.. אז זה לא טבעי שמרגישה אובדת עצות? את יודעת כמה כאלה יש? ושאצלן זה נגמר גרוע יותר?

 

הציעו לה הצעות טובות, איך לנסות "לנפנף" אותו אחת ולתמיד, בלי לקלקל לאף אחד/ת.

לחזור שוב ושוב שכנראה משהו אצלה לא בסדר, "קצת נהנית", תסלחו לי - תבדקו את עצמכן.

אמנם נשים מכירות נשים לא פעם - אבל שככה תסתכלנה, על מי שרק קראו את דבריה, לא פיללתי... 

 

"לדון לכף זכות", זה אפילו אשה על אשה. בוודאי על בחורה שכבר הסבירה כמה וכמה פעמים את מקומה. בוודאי על בחורה שסה"כ ביקשה להתייעץ.

כ"כ סביר שיש אירועפרח שלג האבודה

ששתי המשפחות שם. כמה כבר אירועים משותפים יש.

וגם אם כן- היא יכולה להיות צמודה לאמא, אחות, חברה, והוא לא יעיז להתקרב אליה.

ולא אני לא מדברת מתחושות שלי ואין לי מה לבדוק את עצמי בעניין.

פשוט אני יודעת איך בת "נקייה" אמורה לפעול ומתפלאת שיש כאן בכלל ספקות אם להתנהג כך.

היא נקיה לגמרי.ד.

מה זה כמה אירועים כבר יש..

 

הרי כתבה שגרים בשכנות, משפחות קרובות. מספיק קידוש פה ושם. הרי האשה חברה שלה. לא יודעת כלום - באופן טבעי מחפשת גם כן את קרבתה.

 

את באמת חושבת שמישהי צריכה כל פעם "לפחד", להיות צמודה לאמא? בחורה בת 25?.... לא מוגזם?

 

[ולא התכוונתי שתבדקי את עצמך בנושא הספציפי של מה שייחסת לה. אלא את הצורה הזו של ההתייחסות למי שאין כל סיבה להתייחס אליה כך].

ובת "נקיה", אינה מורגלת בדבר כזה, לכן לא בטוחה שבאמת קורה משהו, רק "חשה" שמשהו לא ראוי.. עד שמגיע משהו קצת מוגזם, כמו שכתבה על עצמה, ואז מתייעצת... זה בדיוק מה שקורה אצל בת נקיה. כל מי שטיפה מכיר את הנושא מכיר את זה.

והיא באה לשאול עצות, איך להתרחק או להרחיק, במצב כזה. את רוצה להציע לה, "תברחי", לגיטימי להציע.

מישהו אחר רוצה להציע, "תבריחי", גם לגיטימי להציע.

 

מה שלא לגיטימי, מעליב, פוגעני ובזוי - זה לכתוב עליה, כאילו "אינה נקיה", "נהנית" ועוד לכלוכים יותר מזה.

ועל זה אני אומר, אכן, בידקו את עצמכן. מה קרה לכן? ממתי מתייחסים כך לבן אדם שכל כתיבתו (כולל ה"איכס" שחזרה כמה פעמים, שמראה בדיוק כמה אינה מורגלת בסגנון כזה) אומרת נקי אני ובגלל זה בא לבקש עזרה. מה ההתנפלות הזו?

 

 

באה לכאן בחורה בתום לב, ובוודאי בחורה שראויה שידונו אותה לתום-לב, וכאן כמה נשים החליטו להוציא עליה את כל ה"ג'יפה" שהן מכירות, ב"החלטה" שזה שייך אליה. בושה וחרפה. מותר גם להודות בטעות ולעשות תשובה.

 

לא בכל פעם היא נתקלת במצבים כאלופרח שלג האבודה

אז אין טעם להגיד שזה מוגזם להסתתר.

היא לא צריכה להסתתר אלא לא להיות במקום שסביר שהוא יימצא.

אם היא עוברת ובכל זאת הוא רואה אותה שתתעלם ותלך. כשיראה שהיא בכלל לא מעיפה עליו מבט. לא יהיה לו מה לחפש אצלה.

ואני יכולה להגיד לך, שהרבה הרבה מקרים, נשים היו יכולות לעצור דברים בזמן. לו רק השכילו.

לא שהן אשמות- אבל בכביש אל תהיה צודק-תהיה חכם.

אבל זה בדיוק מה שאמרו פה כמה וכמה פעמיםבת 30
רק שאמרו את זה בלי להשתלח בה ולהאשים אותה בעל מיני דברים הזויים.
עצות טובות.ד.

[זה לא מה שנכתב מקודם, "שתהיה ליד אמא"...שזה אכן מוגזם]

 

א. מניח שזה גם מה שהיא עושה כשיכולה. והתייחסה למצבים שבהם זה לא ניתן.

 

ב. בשביל זה שאלה. אדרבה, מישהי שלא מורגלת בכגון דא, באמת "מתבלבלת". והדרך הראויה, היא למשל להציע מה שכתבת כעת. אם זה היה בא כך מראש, יש להניח שהיתה מתייחסת, אומרת תודה, או מסבירה לאיזה מצבים זה לא עונה. היו מציעים עוד. כך עוזרים לבן אדם.

 

 

[ואכן נכון, שבמקרים רבים נשים יכולות לעצור דברים כאלה בזמן, כמו שכתבת, "לא רק השכילו". נכון. ובשביל שבנות שלשמחתן לא רגילות בכך, תוכלנה "להשכיל" מבעלי נסיון וידע, ולא תפחדנה לשאול - צריך לקבל את השאלה והשאולת בכבוד הראוי ובאמפתיה]

פשוט הזיהשאלונת קטנטנה
בחור מטריד בחורה, ןהיא אשמה שלא נעלמה מהרדיוס?? הכל בסדר איתכן??? למה היא צריכה לסבול באירועים?? עשתה משהו רע??

הדבר היחידי שהייתי ממליצה זה להעמיד אותו במקום. לצעוק עליו שיתרחק. זה דורש אומץ שלא לכל הבנות יש. אולי כדאי לשתף אמא או אחות. למקרה שהאדון ירצה להעלות שלב...
דברים חכמים ונכונים אמרת! אין צל של ספקאמילי.
שהוא מנצל את השקט והעדינות שהיא משדרת לו, ברגע שהיא תביע באופן נחרץ שלא משתמע לשתי פנים, שהיא תפעל בכל כוחה נגדו הוא ירתע ויפסיק עם ההטרדות, כי יש לו מה להפסיד.
כולי פליאה על *המיעוט* שלא הבין דברים כל כך ברורים ופשוטים..
חברה להירגע!!! שום אישה נשואה ומאושרת שיראת שמיים בנפשה לא נהנת מהטרדות.
חצוף. גם אתה וגם סיה.מישהי=)
אנחנו אשמות שאנחנו נשים?!
אם אישה מוטרדת אז זו אשמתה והיא צריכה להיעלם מהרדיוס??? מה זה השטויות האלה???
אז אם גבר מטריד בחורה היא צריכה להיעלם
להתחבא
והוא יסתובב חופשי?
עברתם כל גבול אפשרי
מסכיםיואב גל
אבל אם הוא מטריד שתתלונן או שתברח
או שתתלונן ותברח
איזה עוד אופציות ישלה? לדחוף לו סכין לראש?
חמודה. אני אשה.פרח שלג האבודה

ולא האשמתי אף אחת. אמרתי רק שאפשר בהרבה פעמים לעצור את זה בזמן. מצד האשה. אם היא תדע להתנהג נכון.

ואני מדגישה: בהטרדה מינית. לא באונס.

ואת יכולה לדבר יותר נעים, לא חייבת רק אם בא לך. 

חבל להתבטאות בצורה כזו רק כי מישהו חושב אחרת ממך.

חמודה. אז את ממש לא מודעת למה קורה בהטרדהמישהי=)
אני אישה חזקה היום ואני יודעת להגיב.
לומר לך שפעם הייתי ככה? לא.

פעם היו מצבים שקפאתי בהם לא הצלחתי להגיב למרטת שידעתי מה צריך לעשות.

מקווה שאף אחת לא תקרא את התגובה המוזרה שלך ותרגיש אשמה למה לא עצרתי את זה.

לא כולן מסוגלות. תתפלאי!

ולגבי צורת ההתבטאות- אני מגיבה מאוד מכובד.
אני לא אכנס איתך לזה
אבל ההודעה שכתבת בעיניי חצופה.
לא אמרתי שאשה לא משתתקת.פרח שלג האבודה

אבל היא לא חייבת לענות.

היא יכולה להיעלם מהרדיוס שלו.

כשהם נפגשים בטעות לא להעיף עליו מבט. להתרחק, להתאמן על לייבש אותו.

אני חושבת שאשה יכולה בהרבה פעמים לעצור הטרדות.

ותאמיני לי כך אני עובדת ולא חסר לי כלום. אז למה מעולם חוץ מפעם אחת לא הוטרדתי?

כי אני יודעת לעצור בזמן. ואני יכולה להביא דוגמאות.

את יכולה להגדיר בדיוק מה זה הודעה חצופה??

 

 

 

ובפעם האחת הזו לא ידעתי.פרח שלג האבודה


אבל הוא חלק מהמשפחהמישהי=)
איך היא תתעלם?
כולם ישימו לב. והיא לא רוצה...


אז חבל שאת חושבת ככה. לא כל אישה כמוך
רוב הנשים מגיבות אחרת.
ואי טפשר לצפות מנשים להגיב ולהילחם. זה משהו שהוא לא אלים.
לפעמים הגוף לא מאפשר תגובה. דברי עם אנשי מקצוע ותביני את התגובות הנורמליות ושאסור להאשים כמו שטת עושה בין השורות בתגובות שלך.

וחס וחלילה אם הבת שלך תוטרד בשבילה... אל תגידי לה דהיא הייתה יכולה לעצור
זה עושה סיבוכים נפשיים.
יש פה נקודה מסוימתהודיה60

אם מישהי הוטרדה אסור לבוא ולהאשים אותה, צריך לתמוך ולחזק ולחפש פתרונות

 

אבל אם זה מישהי קרובה אליך ואכפת לך ממנה ואת מרגישה שהיא לא מספיק יודעת להציב גבולות או "לייבש" את כן יכולה לחפש הזדמנות אחרת להעלות את הנושא באופן כללי ולהדגיש איך אישה אמורה להציב גבולות להתנהגות שמציקה לה.

 

גם אמא צריכה לטפטף את המסר הזה לבנות שלה במשך החיים, באופן כללי, לא בדרך של להאשים אותן שהן לא בסדר

 

 

נכון. אבל אני יוצאת נגד זהמישהי=)
שאם היא לא עשתה משהו בנידון משהו בה לא בסדר.

את יכולה לחנך להעצמה נשית איך מתמודדים במצבים מסויימים אך שהנימה שלך לא תהיה
שאן את לא מצליחה את אשמה
את צודקת, ברור.הודיה60


נקודה אחת שחשוב להדגישהודיה60

את מתארת התנהגות נכונה, אבל זה לא תמיד ערובה

למה מעולם חוץ מפעם אחת לא הוטרדת? בהחלט גם בגלל איך שאת מגיבה אבל גם בגלל שה' שמר עליך ולא נתקלת במטרידן אובססיבי

 

גם אני נוהגת בדר"כ כמו שאת מתארת וגם אצלי זה ב"ה עובד ובכל זאת נתקלתי במישהו ששום דבר לא עזר וב"ה שזה היה רק במבטים אבל מבטים מגעילים שאין בהם מקום לספק וכל ייבוש/התעלמות/העלמות לא עזר ולא תמיד הסיטואציה מאפשרת לך להעלם..

סתם דוגמא-בתור לרופא שאת חייבת להישאר לחכות שם כי חיכית לתור הזה מלא זמן, את לא יכולה פשוט ללכת כי מישהו נועץ בך מבטים מגעילים, אולי יש לך רעיון מה כן אפשר לעשות אז?

המסקנות שלך,יההודית

התובנות והמחשבות שלך

לא מעניינות אותי.

 

שלום.

זה לא ניסיון קל. את עלולה לאבד חברה טובהרפואה שלמה
מה שלא תעשי.
תצליחי, בכל אופן, גם בניסיון וגם בכלל.
מאחלת לך סיבות טובות ומשמחות שהחברה בכלל לא תחשוד
שכויחבת 30
את לא חייבת לקרוא אותם. יש אחרים שעומדיםפרח שלג האבודה

במצבים כאלו והדברים הם גם בשבילם.

היא הגיבה בזה לסיה, לא לךד.

ועל הודעה שנכתבה רק אישית עליה.

קשה לך לשמוע שפרח שלג אבודה אוחזת בדעתי?סיה
היא יודעת שהתגובה היתה בשבילי ובכל אופן רצתה לחזק אותי
והיא לא היחידה כאן שמחזקת אותי
עוד דמיון...ד.

כתבה כאילו הדברים גם בשביל אחרים,

 

אז הערתי שהתגובה היתה אלייך, ועל הודעה שכתבת כולה אישית נגדה. כך שאין מה ללמוד ממנה לאחרים במצב...

 

יכולות "לחזק אותך" כמה שרוצות. זה לא גן ילדים פה.

את פגעת בבחורה - תפסיקי לעשות מזה אידיאולוגיה.

ד. זה עניין שלה אם היא פגעהפרח שלג האבודה

ולא עניין שלך. כתבת כבר על עניין זה והכדור בידיים שלה.

ד.א. אני חושבת שאתה עצמך פוגע בסיה.

יום טוב לכולם.

לא, בניגוד לתגובתי הקודמת על דברייך, כאן אני לא מסכים.ד.

זה לא "ענין שלה". אם זה היה ברשות היחיד, ענין שלה.

 

כשזה במישהי כאן, שיכולתה להתגונן מוגבלת, וזה ברבים - לא שלה בלבד. לא תעמוד על דם רעך.

 

[ואכן יש להניח, שכאשר מישהו מוחה במי ששופך את דם הזולת, אז אם האדם אינו חוזר בו, הוא גם "נפגע" מכך שעוצרים אותו. מה אפשר לעשות... הייתי מאד שמח לא להגיע לכך. גם כתבתי באחת ההודעות שבד"כ תגובותיה טובות וכדאי לחזור מהטעות פה. אבל אם מתעקשים כל הזמן לייחס לפותחת השרשור עוד "מעלות" מומצאות ופוגעות, אין ברירה. מותר וצריך לעצור את זה. וגם כך, אני משתדל לברור כמה שאפשר, ולא מעבר לפגיעה עצמה]

למה הוא לא יכול להגיב אם הוא רואה פגיעה באחר?אופטימיתת
אם אדם עומד מהצד ורואה שעושים עוול לאחר, חובה עליו למחות.
הלוואי והיו לי את האנרגיות שלו להמשיך את הדיון.
יכול להגיב פעם אחת, פעמיים.פרח שלג האבודה

לא מעבר.

או להמציא כמה ניקים שונים לדוגמאדבורית
אם יש לך חדש לניקים כפולים - אנא דווחי על כך באופן אישיאלעד

לא על גבי הפורום.

 

תודה.

לא נכון.ד.

מגיב כל פעם שרואה "התעקשות" לפגוע שוב.

[הפוגעות יכולות גם לפגוע פעם פעמיים ולהפסיק כשרואים לאיזה שפל הגיעו]

 

אם בתחילה זה משהו בסגנון של כאילו "מחפשת את זה" (גועל), אח"כ בסגנון אחר, אח"כ בכלל "מעמידה פני רווקה תמימה" - אז כל פעם שהעזות הזו מתחדשת - מחאה מחדש.

ומי שמנסה "להסביר" למה אין להגיב על כך שוב - ובעצם מנסה בכך לפגוע בעקיפין בבחורה שהושמצה כאן על לא עוול בכפה, רק כי רצתה לעשות טוב - גורמת לעוד תגובה. הנה, כמו עכשיו.

כל הכבוד לך שאת לא לוקחת ללב!סדר נשים

יש אנשים שפשוט לא שווים תגובה.

לגמרי הזיה אובססיבית, הרמה הכי נמוכה שאי פעם הפורום הגיע אליה

תגובה מגעילה , צבועה וגסה.חגית11
יקירתי, אני לא תוקפת אותך.סמיילי12

ולא מביאה אישור למתקפה שנעשתה לך.

רק אומרת שכנראה השתחררו שם אמוציות כי כל אחד קורא את מה שהוא רוצה לקרוא. לאחד זה יראה שאת איקס ולשני זה יראה ווי. אבל מה אכפת לך מה חושבים- רק את יודעת וזה מה שחשוב.

את מסכימה איתי שיש נשים שכן נהנות מתשומת לב כזו? נעשתה הכללה גסה ופניה ישירה אלייך שלא לצורך ואפילו מקוממת ומאד! אך שוב, זה לא אומר שזה לא קיים. לכן כתבתי שיש צדק בדברים.

הסכנה בפורומים היא בדיוק מה שקרה לך. שנוצר קצר בתקשורת. ויש התנפלות לא ברורה שיצטרכו פה לעשות דין וחשבון כל אחד עם עצמו (כולל אני אם אני מצליחה לפגוע בצורה מסוימת,ללא שימת לב).

 

בכל מקרה, תתמקדי בטוב. קחי את העצות הנבונות ותיישמי אותן תוך שיקול דעת שלך.

 

בהצלחה רבה ובשורות טובות ♥

יקרהLevanay

אני מצטערת כל כך שנאלצת לקרוא את דברי הבלע הלא מוצדקים האלה!

מקווה שאת מצליחה לסנן את הדעות השיפוטיות (והביזאריות, אם להודות על האמת) של חלק מהאנשים פה. אני סבורה שהם מיעוט בתוך הרבה אנשים טובים שהפורום הזה מכיל.

את נשמעת כמו בחורה אחראית ושקולה, והניסיון בו את עומדת הוא קשה מאד.

 

בא לי להגיד שוב (למרות שאני בטוחה שזה ברור לך) - זו לא אשמתך! בשום פנים ואופן! האשם היחיד הוא בעלה של חברתך! ולצערנו מאחר והוא לא יכול לשלוט בעצמו, את נאלצת לעמוד בסיטואציה קשה ומטרידה. לבי איתך, ואני מקווה שהבעיה תיפתר בקרוב ובלי רגשות קשים.

אין לי עצות, ואני מאמינה שניתנו פה כבר מספיק, אבל רוצה לאחר לך המון הצלחה וסיעתא דשמיא בניסיון הזה, דעת טוב מאת השם, וישועה. 

 

 

תיזהר אלעד....ד.

גם "נשים" זה לא כולן משהו אחד..

 

[בחירה, עבודה עצמית, אישיות, תכונות - כל מיני כאלה. שהמיושנים סבורים שיש "אפילו" לנשים..]

אתה מבין שיש שם מישהי אחת שפתחה 5 ניקים?דבורית
היא רבה עם עצמה
אמרו שמכירים את הניקים המדובריםדי שרוט
והתברר שדווקא לא, לא?

אי אפשר כבר לדעת....
הממ בודקאלעד
אכן. חלקם, לפחותאלעד


אם יש כאן "ניקים כפולים"אופטימיתת
אז יש מה לעשות? האם נעשה משהו? זה משפיע מאוד על הדיון. כשנשמעת דעה אחת חריפה ושיפוטית זה שונה מאשר 3-4 כאלו שנותנות גיבוי אחת לשנייה בכל פעם.
ודאי. מה השאלה. טופל כבראלעד


אוקיי, תודהאופטימיתת
אני חושבת שיש מסר לגברים הנשואיםסיה
אם באה חברה רווקה אז תנסו כמה שפחות לדבר איתה , כמה שפחות להיות נחמדים.
לפעמים רווקות גם מפרשנות את זה יותר ממה שזה באמת.
אני זוכרת את עצמי רווקה מתארחת בשבת אצל נשואים, אז הבעל הציע סלטים וכן הגיש לי אוכל וכו ויצאתי מזועזת איך הוא מעיז לדאוג לי להגיש לי כשאשתו שם.
היום בתור נשואה אני חושבת שהבעל סהכ רצה להראות לאישתו שהוא מכבד את חברה שלה ודואג לה ,זה לא ממקום רע שהוא מפלרטט עם חברתה הרווקה.
ברור שלפעמים יש מקרים שזה חוצה גבול אדום, אבל לפעמים נחמדות של בעל של חברה ברווקוות מתפרשת יותר ממה זה באמת
מסכיםיואב גל
אני יכול להסכים איתךדי שרוט
אבל גם מזדהה עם יההודית.

יש בנות שכל חייהן חיו בצורה נורא נורא נפרדת מהעולם הגברי שבאמת כל פיפס נתפס בעיניהן כחציית גבול.

אבל אני לא בטוח שזה המצב עם יההודית. אי אפשר באמת לדעת.

לסיכום, אני מסנגר גם עליך, גם על יההודית וגם על הבחור המדובר.
ועכשיו בכלל מה שהולכים לעשות ליסיה
אבל אני לא פוחדת!!
לפעמים זה גם קצת קנאה בחברה שהתחתנה ומי שעדין רווקה לפעמים חושבת שלה יבוא האביר על הסוס הלבן שלא יהיו לו חסרונות .
והיא לא תיפול כמו שהחברה הצדיקה והחסודה נפלה ואז המציאות טופחת על הפנים שבכל מקרה תמיד יש איזה אכזבות בתחום כלשהוא.
כאילו אני רןאה את זה שלפעמים הרווקות מדברות כמו איזה גיבורות ומתנשאות, אבל תכלס לא ממש מבינות מה זה גבר ויש להן מה להגיד....
שוב לא אומרת לגבי מקרה זה כי אולי באמת מדובר בסוטה סידרתי.
תמיד רוווקות יהיה להן ביקורות על הבעל שהחברה לקחה.... תמיד בנןת מדברות.... לפעמים זה גם חוסר פירגון תלוי כמובן גם בגיל הרווקה ככל שהגיל עולה היא יותר בטוחה כמה היא תעשה ודאי עסקה טובה לעומת חברותיה
חחחחח מגזימהיואב גל
טוב די. זה כבר מגוחךאלעד

את משליכה מהחוויות האישיות שלך ללא אבחנה וזה לא היה אכפת לי בשרשור ההוא,

אבל כאן זה שרשור המשך שבא להתנער מכל הבלבולים אז בבקשה די עם זה.

הוא לא צריך להיות "סוטה"..ד.

זה לא או סוטה, או לא מנסה למשוך תשומת לב ויותר מזה.

 

הוא יכול להיות "נכשל" בה במה שאינו ראוי, גם אם אינו חמור. הרגשתה רעה. צריכה עצה.

 

וכמו שלא נכון מה שבנות בפורום המקביל מסיקות לפעמים לגבי "נשואות" (באותן מילים שכתבת: תמיד יהיה להן ביקורת למה עוד לא מצאתי.. מתנשאות...), כך גם מה שנכתב כאן, ועוד יותר, ממש אבסורד.

רווקות יש להן "תמיד ביקורת על הבעל שהחברה לקחה"?... אני ראיתי ממש ההיפך.

ולומר על רווקה, "ככל שגיל עולה הא יותר בטוחה" וכו'?....  בחורה שלצערה עוד לא מצאה - כך "יורדים" עליה? כמה בחורות מרגישות שבורות וחוששות שמא ככל שהגיל עולה, לא תמצאנה. כמה חוששות שלא תמצאנה מישהו "לכתחילה" כמו שחברותיהן מצאו. באמת..

דן אתה אוחז בחבל הצדק בצורה כל כך נכונהחיוך על הפנים

וצועק את - כאב הצדק שנדרס תחת גיבובי מילים בוטות 

כואב לי לראות אנשים בעלי בורות

יותר נשים,

לא מבינות בנשיות כלוםםםםםםםםם

זה שיש נשים פלרטטניות זו בעיה בפני עצמה

אבל כל אישה שקיימת מעצם מהותה כבר קוטלגה ככזו....

בצורה אכזרית, בשיסועי מילים

 

טוב לשמוע את כל מרחב הדעות שקיימות , כדי שנוכל להבין מציאות שלא ניתן לדמיין

כמו מציאות של תובנות של חלק מהמגיבות - תובנות מזעזעות.

 

האמת שבד"כ הדברים הנכונים נבחנים מול מבחן המציאות,

יש מספיק סיטואציות בעולם שהאישה יכולה לבדוק אם הרדאר שלה תקין בתפיסה נכונה,

וכך היא יכולה להבין אם היא קוראת את המציאות נכון , 

מול אימות של המתרחש בשטח לאבחונה.

 

אישה כזו שנכשלת בכך צריכה קצת לאמן את מוחה לבחון ולהסיק מסקנות בצורה מחודשת ונכונה ...

לטובתה כדי שתוכל לעזור לה ולאחרים לפי מה שבאמת קורה, ולא לפי מה שהיא חושבת שקורה.

 

אני חושבת שאכן צריך להוקיע צורת התבטאות שעלתה בשרשור הנ"ל, ולמחות נגדה. 

 

במיוחד שבן אדם לא בא ללמוד ,

הבן אדם בא לנאום את משנתו גם אם היא רחוקה מזרח ממערב ממה שאכן מתרחש.

 

חיים ולדר תמיד אומר -האדם שהכי צריך לפחד ממנו זה אדם שלא יודע לומר "סליחה - טעיתי".

 

(ולא לא שהטעות שם הייתה שאכן אין מציאות שקיימת שיש נשים שנהנות ומכוונות להטרדות אלו, כי אכן יש כאלה נשים לצערי, אלא הטעות היא שכל חכם שעניו בראש יכל לזהות שקו חשיבה שהובא בכיוון זה שם אינו רלוונטי למקרה - וחבל.)

 

 

 

כמה נחמד...חגית11
עבר עריכה על ידי חגית11 בתאריך ד' בכסלו תשע"ח 07:56
אנחנו ואתם נגד כל הרוע והזוהמה שבעולם, שכמובן מרוכז ברווקות.

מצטערת לבשר לך שהמציאות יותר מורכבת מזה.
..העני ממעש
לענ'ד אין עניין להחיל כאן 'דיני לשון הרע'
ב. יהודית ואחרים קיבלה תובנות גם מדברי סיה, גם אם יכלו להיאמר בצורה עדינה יותר.
והמשתתפים אינם מכירים אישית.
לא יודעת לגבי אחרים-יההודית

לא מתייחסת לעניין ההלכתי.

אני מגיבה רק כדי שיהיה ברור:

לא נזקקתי לשום השתלחות כדי להבין מה שאני מבינה ויודעת ורוצה לשמור ולהקפיד.

 ביקשתי בסה"כ עצה, ואחרי הסערה אני מבינה שלא צריך להיות כזה גאון כדי להבין מה לעשות רק יותר שליו ורגוע.

קיבלתי מאנשים שבאו בטוב.

ויש כאלה כאן לא מעט וזה בהחלט משמח. אשריהם.

אני כותבת את זה לטובת מי שעתידים להתייעץ בנושאים שיבערו לאחרים:

צריך להזהר שלא להשליך אוטומטית על אחרים חוויות והתמודדויות אישיות.

יש אנשים חיים, אמיתיים מאחורי המסך.

האופן שבו היא התבטאה קומם ןהסעיר אותי כך שלא יכולתי , לא הצלחתי ולא רציתי לקבל ממנה דבר.

זה מסר חשוב לחיים בלי קשר.

אם רוצים להעביר מסר, ואין לי ספק שהמסר הוא חשוב- להעלות את זה כנושא נפרד .

העניין מאחורי ב"ה ואפילו כבר לא כועסת עליה למרות ששלחתי לה מסר הבוקר שלא אסלח לה..

גם לי יש מסר חשוב עבורךכותבת המחקר
אל תכני את עצמך גנבת אם מצפונך נקי ושלם.

הרבה אנשים, גם אני ינהם, מייחסים משקל לא מועט לתחושות שבהן אדם מתאר את עצמו.

כנראה כתבת בסערה ולא בחרת מילים. אולי התכוונת לתאר תחושה של מתגנבת - אחת שצריכה להתחבא כשלא עשתה שום דבר רע.
בכל אופן הניסוח שבחרת לא היה ברור כמו ההודעה הנוכחית.
סבבה.יההודית

מקבלת את זה שהניסוח אולי לא ברור. (התכוונתי לתחושה לא נוחה כשלא עשיתי שום דבר (לפחות מודע)למשוך אלי דבר כזה עם פחד על החברות, החברה, שלום בית.,מבוכה, בלבול, משפחה, יותר מדי דברים)

במצב כזה אפשר לבקש הבהרות. בהתחלה עניתי על שאלות, כשראיתי את העליהום כבר ויתרתי. עזבי, הדיון מוצה.

מצפוני שלם.

אני רגועה.

זה ברורכותבת המחקר
את לוקחת על עצמך ויתור גדול בגלל בחירה לא טובה של אדם אחר.
אין לך שליטה על מה אנשים יחשבו וידברו כשתשני את הרגלי המפגשים עם הזוג.

תסמכי על הקב"ה שרואה את המאמץ לעמוד בניסיון מכל הכיוונים שלו, ומבטיח את הפירות כבר בעולם הזה ... בין השאר על
הבאת שלום בין איש לאשתו
גם לי יש מסר חשוב עבורך...ד.

במחילה...

 

לא כדאי לומר למי שמבטאת את הרגשתה באופן הכי כנה, שלא "לכנות את עצמה גנבת אם מצפונה נקי ושלם", לפחות אם אינך כ"כ בקיאה בתחום הזה.. - 

 

כי זו אחת ההרגשות הכי נפוצות, שמי שאינה אשמה כהו-זה, תרגיש "גנבת". כמה שהיא יותר נקיה, יותר תרגיש כך (כמובן, יש גם כאלה שמרגישות כך מהצד השני, אבל אז אפשר לראות מהנסיבות. כבר היתה כאן ממש כעת מישהי שהעידה על עצמה - לא יודע אם זה אמיתי או לא - שמרגישה כך ביחס לבעלה. הסבירה בדיוק למה.. באמת נורא. ה' ירחם). הוא מדבר איתה, והיא מרגישה "גנבת", וכותבת מפורש שאינה מבינה למה. יש כאלה שאפילו יודעים שכך היא תרגיש.. ומנצלים את זה. הם, לצערנו, "מבינים" בזה מהכיוון ההפוך...

 

וכשמישהי כותבת "בסערה", אז עוד יותר צריך להיזהר איך מגיבים אליה, כשאומרת מפורשות מאיזה כיוון היא באה.

 

זו לא "מעבדה". בדיוק בשביל זה מתייעצים, כותבים את התחושות השונות, את מה שלא מבינים בהם, מנסים שמישהו יעזור גם להבין אותן, וגם מה לעשות. אז מוטב לא להציע, "מסר", איך לא לכתוב מתוך מצב כזה - כשהיא מציינת מפורשות את המכלול, לא משהו "סתום" שכמעט מכריח להבין לשלילה - אלא לדון לכף זכות, באופן טבעי לגמרי. בצדק תשפוט עמיתך.

 

וליההודית, פעם ראושנה שאני "לא מסכים איתך"בשרשור זה... את לא צריכה לקבל שאולי הניסוח לא ברור.. היה ברור שזה מתאר מצב שלא ברור לך....

מחלתי. אך נסכים שלא להסכים.כותבת המחקר

אינני סבורה שלפותחת הייתה כוונה רעה. היא לא הלכה לבית חברתה כדי לפגוש בבעלה.
אולם,
מסכימה עם פרח שלג. (במצב שנוצר)

לענ"ד השרשור הענק הזה מזיק לבנות הרווקות, מעלה רעיונות בקרב קוראות סמויות ולא סמויות, ומוטב היה לשאלה שלא תשאל בפורום כזה.
אם כבר החליטה לשאול, *צריכה להזהר בכל מילה*.
השואלת כמובן אינה מזוהה, ונוצרה שאלה כללית על יחסי נשים נשואות לחברותיהן הרווקות.
דומני שהשרשור הענק, המושך לכאן את חברותיה הרווקות להגיב ולמחות, מרמז על כך שהדעות חלוקות בשאלה הכללית שנוצרה פה.
כבר מזמן עזב השרשור את " יההודית" ועוסק בשאלה אחרת - שאלה עקרונית.
הלא לפי עדותה סיה כבר בקשה את סליחתה והתגובות לא נפסקות.

תקראי שוב מה היא כתבהסיה

היא כתבה מעצמה שהיא כבר לא כועסת אל אף ששלחה לי מסר אישי...לי בכלל לא היה התכתבות איתה

נכון. מכל מקום היא לא כועסתכותבת המחקר
לדעתי כל ההיסטריה סביב הנקודה שהעלית מדברת בעד עצמה.

אני לא הרבה זמן בפורום, אבל לא זכור לי שרשור כזה ענק - למעלה מ 300 תגובות על שאלה, שהתשובה לה כל כך פשוטה...
בעיני לפחות.
היא לא כועסת,ד.

כי היא בחורה טובה. צדיקה. לפנים משורת הדין. זה הכל. 

 

ומה זה "כל ההיסטריה סביב הנקודה שהעלית מדברת בעד עצמה"?...

 

אינני יודע באלו עיניים את קוראת... [ואכן, ניכר שאת לא הרבה זמן בפורומים. חסרה "תחושה" של הודעות מסוג זה. אחרת אני מניח שבתור אשה הגונה, לא היית כותבת כך]

 

חוזר: עיקר הבלאגן כאן, היה בגלל הנסיון לרדת על מישהי שביקשה עזרה בתום לב. ולנגח אותה בדברים שבאים מאסוציאציות מלוכלכות של מי שכתבו. 

 

ומה שכעת, בנספח לזה, התעוררו כמה בנות, זה ממש ההיפך מהעין הרעה שאת מנסה לרמוז עליה כנראה. בנות טובות, שמתקוממות על הנסיון המבחיל להטיל טינות כוללת על "רווקות". אם לא שאני מתאפק, הייתי כבר יכול לפנות לכמה אמירות-אגב שנכתבו כאן, שיכולות להצביע על הבעיה לא דווקא אצלן... (כולל אמירות חשדניות שהן, כביכול, בכלל חושבות אוטומאטית ש"הבעלים" של האחרות לא מספיק טובים...).

 

 

והתשובה לשאלתה הראשונית של פותחת השרשור, אכן די פשוטה, לנסות להפסיק את ההיטפלות אליה, ולשמור מרחק איפה שאפשר. יש בכך קצת מורכבות בסיטואציה המדוברת, לכן היא שאלה בתוספת הקצת "בהלה" הרגילה, שאוחזת בבחורה טובה במצב כזה. 

ובאמת, בתחילה ענו לה תשובות פשוטות, לענין, וכך זה היה מסתיים.

ברגע שמיעוט קטן החליטו להתנפל עליה בחשדות מלוכלכים ומבחילים (שזה הנזק העיקרי מהשרשור. גם היחס, גם ה"רעיונות"..) - אז זה הפך לשרשור ארוך. טוב מאד. שתדענה פה מיעוט של נשים, שאם הן חושבות שאיזו מישהי שנמצאת בעמדה של כביכול "חולשה" בפורום - בין כי היא רווקה, בין כי היא מרגישה בבעיה - אז אפשר יהיה להוציא עליה את כל התסכולים האישיים וכל החשדות המלוכלכים שבראש, אז לא. ייהיו פה עקשנים שיזערו לה, ולא יתנו לגמור את זה באיזו "פשרה"... טוב, בפעם הבאה אל תכתבי כך. היא תכתוב מה שהיא רוצה, ומי שצריכות - תלמדנה לשמור על פיהן ומקלדתן. בדיוק כמצווה בהלכה: בצדק תשפוט עמיתך.

בצדק תשפוט עמיתך, לא חל רק על יההודיתכותבת המחקר
בנידון זה, כן עליה.ד.

כאן השאלה היא מה יצָא למעשה.

 

וכשמה שיוצא למעשה הוא הכפשה פרועה וחשדנות חסרת הצדקה וביסוס - 

 

אז צריך להוקיע ולנקות את השטח מזה.

 

 

[זה לא אומר, שההצעה "לנסח אחרת" באה מכוונה רעה. דווקא בזה אני מקיים "בצדק תשפוט" גם לצד השני..

אבל זה כן אומר שלמעשה, לא יתכן שאחרי הודעה ממש "החלטית" שכאילו מובן מה"סאב-טקטסט" למה היא התכוונה.. אז במקום לעצור בחזרה חד וחלק מהטעות וזהו - תיתווסף לכך הערה לא לכתוב בדיוק את מה שהיה צריך "לשפוט בצדק", לזכוּת, ושנכתב בתום לב]

 

 

לא דווקא בגלל "אין אדם משים עצמו רשע"..ד.

אלא קריאה של כל מה שנכתב שם. ואי אפשר להיתפס לשתי מילים ו"לפרשֵן".

ומכל מקום, זה לא משנה. מישהי מעלה בעיה, מעידה על עצמה שזה לא נוח לה, שרוצה להתחמק מזה, מבקשת עצה. מניין הרשות "לדעת" שיש לה כוונות אחרות ולהתנפל עליה. אלו דברים כ"כ פשוטים, שאם לא שאני מכבד אותך ואת הצורה שניסית להסביר כעת, לא הייתי חוזר עליהם.

 

וצורת הכתיבה לא "הכשילה". היא צורה רגילה כאן. מה ש"הכשיל", זו הגישה לבני אדם, למישהי כזו שמעלה קושי. וגם, מה שיש בראש של מי שמגיב. זה נאמר מפורשות או כמעט, בתגובות.

 

ואין כל קשר בין זה שמישהו עושה אולי כל מיני דברים טובים אחרים, לבין התעקשות "לרדת" על בחורה ללא עוול בכפה. לא מענין אותי "שיפוט אישי" של מישהי כאן, משום כיוון. מענין אותי מה שנעשה כאן. על זה היו התגובות. ולא רק שלי..

 

ומה זה "חברוּת בין רווקה לזוג נשוי". לא דובר על משהו כזה בכלל. ובעניינים אלו - כל אחת שתנהג לפי הנסיבות.

 

ואני מציע, להשאיר לכל מי שרוצה להציג בעיה, את הנוסח שלה - כשזה בטווח הסביר. בשביל זה היא כתבה, ולא את. גם לא רואה שוני מהותי. היא עברה אירוע, בחורה צעירה, תיארה כדרך שבחורות מתארות מצבים כאלה. הוסיפה תחושה אישית. רגיל ולגיטימי לגמרי.

 

ואל תהיי בטוחה שעל ה"נוסח" שהצעת לא היו מגיבים בדומה... כלומר, תהיי בטוחה ההיפך.. מיד היו תגובות על ה"רווקות" שחושבות שהנשואים "מכרכרים סביבן"... ועל כך שחושבות שיהיה להן בעל יותר טוב. הניסוח של "כאללו גנבת", לא היה מה שעורר את עיקר הענין, אלא עצם המחשבה שלה.

 

לגבי מי שכתבת עליה, אני לא קראתי את כל הסיפורים שהבאת כעת, ולא היה לי גם ענין. כבר אמרתי, זה לא הנושא שמענין אותי.

אדם שקורא בקשת עזרה של מישהי, ושופט אותה לתחתית החבית, בלי להכיר - אינו ראוי לייעץ לה. וכשאת כותבת כעת כך, את ממשיכה את הפגיעה, הלא מוצדקת. המרושעת לגמרי.

זה לא קשור להבדלי מנטליות (גם אם נובע מהם. לא התעניינתי מה המנטליות שלה. כבר אמרתי, זה לא הצד האישי). יש צורה נורמלית שמדברים אל בחורה שבכלל לא מכירים. יש הלכות. זה הולך לפי הנפגע. 

וזה לא רק "סגנון", אלא שיפוטיות-"עובדתית" גסה ורעה.

וה"עידוד" שלך לכך, על אף שעושה לה טוב מן הסתם, הוא שותפות בדבר עבירה, ומן הסתם גם מסייע לשנות בה, לצערנו.

 

 

לגבי "אונאת דברים", תבחיני. כמו שברפואה יש כללי רפואה, גם בהלכה יש כללי הלכה, ולפחות סתם סברא פשוטה: אם מישהו יתנפל על זולתו בגסות, זו אונאת דברים. אם מישהו יצעור אותו, במידה הנצרכת לכך שהשני לא ירגיש פגוע, זו לא אונאת דברים. אם הלה יתעקש וימשיך לזרוק בוץ, זו אונאת דברים. אם יענו לא באותה מטבע, בלית-ברירה כדי שלא יחשוב שהדלת פרוצה - על זה נאמר בספר החינוך: התורה לא חייבה להעמיד עצמנו כקיר.

 

ואני מציע לך דבר פשוט: במקום לייעץ לבחורה שפגעו בה סתם, איך לנסח אחרת את דבריה - מוטב תייעצי את זה למי שהגיבו לה בצורה שהגיבו. תנסחי איך היה ניתן לומר "רעיון" בלי לחשוד ובלי לפגוע אישית במישהי נקיה. אבל, בניגוד למה שייעצת לפותחת השרשור, פה לא מספיק שינוי סגנון; כאן צריך גם שינוי בתוכן, וב"ראש". בעין. בלב.

 

 

 

 

יההודית. אם נפגעת ממני- אני מבקשת את סליחתך.כותבת המחקראחרונה
הבנתי את מה שכתבת, אחרת ממה שהתכוונת.
לד.:
40 יכנו ולא יוסיף. מכיוון שאינני בקיאה מספיק בכללי ההלכה לא יודעת מהיכן מתחילה הספירה
אבל בכללי הלב אני בקיאה-
לא אכתוב נגד סיה.


אם יש לך צד שהצלחת להעביר מסר שתלדמנהסיה
לי בכל אופן שום מסר ממך לא ילמד!!
ואני אשמיך לכתוב כל מה שאני חושבת !!!
ברור שלא יילמד לך.ד.

זו בדיוק הבעיה. אבל אישית לא מטריד אותי כ"כ. זה ענין שלך.

 

כבר אמרו חז"ל, שיש כאלה שגם על פתחו של גיהינום לא חוזרים בתשובה.

 

תמשיכי לכתוב, ענין שלך. יש גם כאלה שימשיכו לצערנו לחלל שבת, לאכול לא כשר. מה נעשה..

העיקר שאתה תזכה לעשות תשובה בפתחו של הגהינוםסיה
לכתוב אני אמשיך ועוד איך!!!
חילול שבת אין לי מה להמשיך כי לא הייתי שם
אישה מסכנה.חגית11
אומללה.
לא ראויה לתגובה.
יופי....ד.

תכתבי. לבריאות.

 

לכך בדיוק התייחסתי: יש כאלה ש"ימשיכו לכתוב" כמו שכתבת. יש כאלה שיחללו שבת. מבחינה הלכתית - זה לא הבדל גדול.

תעשה חשבון נפשסיה
איך יתכן שכתבת כל כך הרבה ולא הצלחת לשכנע אותי לו במעט
אין ציפיות..ד.

על מה שלא הצלחתי לשכנע אותך - אין שמץ "חשבון נפש".. מה איכפת לי אם "תשתכנעי". בעיה שלך. לא ציפיתי - וגם לא היה לי ענין. הסיג ושיח שלי לא היה איתך, אלא כלפי מה שניסית לעשות. זה הכל.

יאללה. די. אלעד

הטיעונים הוסברו והובנו ואין שום טעם להמשיך את הדיון בקטע רע ואישי.

 

לא מעוניין לחסום את השרשור כי עיקרו חשוב,

לכן אנא הפסיקו כעת והקוראים ישפטו ויקחו כל אחד לתשומת ליבו את האמת שלהם מבין שתי ההשקפות שהוצגו כאן.

 

תודה ובהצלחה

פיו הגיע זמן חחח. חיכיתי לזה.די שרוט
כשמישהי בסערת רגשות לא שופטים אותה על מילה לא במקוםמישהי=)
רק לציין
יכולה לא להסכים..ד.

אבל אחרי שברור שה"חשדות" המופרכים לגבי מה מבטא ביטוי כמו שהיא אמרה שהרגישה את עצמה, אכן היו מופרכים לחלוטין, אז את חשבון הנפש תעשינה מי ש"ייחסו לזה כוונות". אם לא תלמדנה מזה, תחזורנה על אותם טעויות.

 

אכן, בוודאי שיש בשרשור הזה נזק. למה? כי מישהי שאלה בתום לב - וייחסו לה "כוונות" מנוולות ללא שמץ סיבה - ובעבירה גמורה על בצדק תשפוט עמיתך, שגם את היית לצערנו שותפה לה ב"שיפוט" הזה.

ולכן, להגיד שאם היא כבר החליטה לשאול - שאלה שכל מי שמכיר את הפורומים יודע שהיא לגמרי לא נדירה, ובדיוק בשביל דברים אלו הפלטפורמה הזו קיימת - אז לא "מוטב לשאלה שלא תישאל" (זה נכון על "שאלות" אחרות, שמתארות מציאויות עביירניות לחלוטין, ומשום מה שם לא שמענו הערה כזו), זה לנסות להפוך את הנפגע לאשם.

 

לא מוטב לשאלה שלא תישאל - אלא מוטב ל"שופטות" שלא להגיב בצורה שהגיבו. ולא היא "צריכה להיזהר בכל מילה", אלא למשל מישהי כמוך שראתה בחורה שואלת במצוקתה, ו"יייחסה משקל" מוטעה למה שהיא תיארה את עצמה. העובדה היא, שרוב מוחלט של הקוראים, הבינו מצוין על מה היא מדברת.

אז מוטב לחזור בתשובה על שיפוט שלילי, רע, שעובר על הלכות מפורשות - מאשר להוכיח את הכותבת.

 

 

ושוב טעות. לא מדובר פה ב"מחקר מדעי". לא שייך לומר שהשואלת לא מזוהה ונוצרה שאלה כללית עלך יחס נשואות לרווקות. זה לגמרי שולי. משהי כתבה בצורה בזויה על "רווקות", אז הגיבו גם על זה. בצדק. וזה לא "חברותיה הרווקות".. אין פה איזה איגוד. זה כאלו שהרגישו נפגעות. וגם לא כאלה, שנפגעו בשבילן, מההכללות הללו.

ואין פה כל "דעות חלוקות" באיזו שאלה כללית..  כולם יודעים שיכולות להיות מציאויות לא רצויות. כל בר דעת מבין שיש הרבה רווקות צדיקות וטהורות, כמו גם נשואות. וכל בר דעת מבין שלא פוגעים סתם במישהי שלא מכירים וניכרת להיפך ואין כל סיבה לפגוע בה, רק כי "העזה" לשאול. בושה וחרפה!

 

עיקר מה שנוצר כאן, הוא פשוט אי הסכמה לתת מקום לפגיעה במישהי ששאלה שאלה לגיטימית ובצורה לגיטימית ובנקיות שניכרת עליה בקלות. 

 

השרשור לא עזב את "יההודית" אפילו לשניה. אינני יודע מה את סחה. כל השרשור, כל הזמן, הוא רק בגללה. ומתארךף בגלל עקשנות שלא לחזור מפגיעה מקממת, ובגלל דברים כמו שאת מוסיפה כעת, שלפחות כביכול "היא" היתה צריכה לנסח אחרת. מוטב תעשינה את חשבון נפשכן איך הגיעה התנפלות כזו, ולא לתלות בה.

 

והיא לא כתבה שסיה ביקשה את סליחתה. אלא שהיא כתבה ביוזמתה שלא תסלח לה. ואח"כ - מהשך ישיר לטוב ליבה וטהרתה - אמרה לעצמה שתחול בכ"ז. וסיה כתבה כאן מפורש שאינה רואה כל סיבה לחזור בה. ה' ירחם.

 

 

אני הבנתי אחרתכותבת המחקר
את לא רשאית למחולחגית11
על הכפשה גורפת של כל בנות ישראל.
באחת התגובות היא כתבה שהמקרה והפרטים במקרה שלך לא מעניינים אותה.
משמע, היא באה לפרוש משנה מעוותת ומלאה שיטנה נגד כל רווקה באשר היא.או אישה.
וראוי שתתנצל.
עכשיו כל הכיתה תבוא להגיב?סיה

תתעסקו במבחנים..

כמה נמוך אפשר לרדת ?חגית11
מרחמת עליך.
בדיוק.ד.


א. יש להחיל דיני אונאת דברים. פשוט וברור לחלוטין.ד.

ב. לא מקבלים שום תובנה בצורה כזו. זה דבר מעליב, כשאומרים למישהו ש"מקבל תובנה", על משהו שברור שהוא לגמרי מבין, ובא בדיוק מהכיוון ההפוך.

 

ג. לא מנחילים אף "תובנה" בצורה רעה כזו.

וואו, אני לא מגיבה בד"כ...שמים

אבל באמת שהגזימו פה!!

 

דן אשריך שעמדת חזק.
מחזקת אותך ומסכימה עם כל מילה.

לגמרי 'לא תעמוד על דם רעך'.

 

יהודיתת-

מקוה שבאמת לא הצליחו לחדור אלייך הדיבורים הנגועים.

בעיניי זו ממש הייתה אלימות מילולית והכפשה נוראית.

לא נעים כלל.

 

מנהלי הפורום-(איך מתייגים?) מקוה שתוכלו לסנן תגובות כאלו להבא.

איךתתעלמו ממני

עוזרים לבת/בן זוג שלא רוצים לעזור לעצמם?

קשה מאוד. כואב מאודהסטורי

לפעמים אפשר לזעזע, אבל הרבה פעמים המקסימום שאפשר לעשות - זה להיות נוכח כשצריך. שהיא/הוא ידעו שאם ירצו עזרה את/ה שם.

וכן, הבדידות במצב כזה היא נוראה, חשוב שגם לך תהיה תמיכה.

בהצלחה רבה

אי אפשר כל כך 😕נעמי28

משנים בעצמנו דינמיקות שתומכות בבעיה, הרבה פעמים יש כאלה

, ונותנים לו להרגיש שאנחנו איתו ושקיימת עזרה בחוץ.

הלוואי והייתי יודעתתעלמו ממני

מה אני יכול לשנות

לא בידיים שלנו בשום צורהמשה

אנחנו עושים מה שאנחנו יכולים. בצד שלנו. אם הם יצטרפו? מעולה. אם לא, לא בידיים שלנו.

אמoo

בנאדם מבוגר שלא רוצה עזרה

אי אפשר לתת לו אותה בכוח

ואולי הוא לא צריך את העזרה הספציפית שמציעים

אפשר לשאול אם אפשר לעזור בדרך כלשהי

ובעיקר לכבד את ההחלטה שלו

כי זה העזרה הראשונה שאנשים צריכים

הכלה

ואם יש מחיר להחלטות שלו

שישא אותו בעצמו

ולא יפיל על אחרים

היא רוצה עזרהתתעלמו ממני

אבל לא שום דבר ספיציפי

אנחנו נשואים

אני נושא בהשלכות גם אני ארצה וגם אם לא

היא רוצה עזרה.. אומשה

היא רוצה לרוקן אותך כדי שלא 'תפריע' לה לצנוח?

משפט מעניין, אתה חושב שיש כאלו ש"נופלים" על השנימתוך סקרנות

רק כדי לרוקן אותו?

יכול לחדד קצת?

זה לא נעשה בצורה מודעתנעמי28

למשל אדם עם דפוס קורבני שואב את האנרגיה והכוח שלו מה"אשמים".

ואני לא יודעת אם זה המצב, אבל אדם קורבני דוחה לפעמים כל עזרה בטענות שונות כי יותר נוח להישאר בעמדה הקורבנית שבה אין אחריות, רק הטחת אשמה, וכל האחריות בידי ה"אשם".

משה

והרבה פעמים בקשת עזרה זה שינוי רדיקלי בחיים.

רוצה עזרהתתעלמו ממני

שאלה אחת, שורה אחת, שטומנת בתוכה כ"כ כ"כ הרבה כאבנגמרו לי השמות

וגם השם של הניק ממש כואב

אז קודם כל - אנחנו לא מתעלמים ממך!

אנחנו רואים אותך ❤️

והכאב שלך נראה. וקיים. ונוכח.

גם הכאב אל מול בן/בת הזוג שחווים את הקושי

וגם הכאב שלך לאור כל ההשלכות של זה עלייך ועל המשפחה כולה.

זה אכן קשה מאוד מאוד.

כמו שכתבו בחוכמה לפניי, אדם צריך לרצות לעזור לעצמו בראש ובראשונה, שזה יבוא ממנו, וכל דבר אחר חיצוני לו פחות אפקטיבי.

אבל מה שכן אפשר לעשות מהצד שלך (כותבת בלשון נקבה כי לא יודעת אם את אישה או גבר, אז אם אתה איש פשוט להפוך את זה) - הוא להנכיח ולהניח את הצד שלך. את הכאב שלך. את הקושי שלך. ואת כל הלב שלך אל מול זה.

כן, ממש לומר את הגבול האנושי שלך. בצורה שמתמקדת בך ובמה שאת חווה. ובמה שאת צריכה שם, ובמה שלך כואב שם.

חשוב כן להציב את הצד הזה. לא להתעלם ממנו. כי הוא לא שקוף, כי את לא שקופה, וכי את עוברת הרבה.

ולהיפך, עצם ההנכחה הזו יכולה הרבה פעמים לתרום (אפילו אם רק חלקית) לכיוון הנעה של הגלגל קדימה אצל הצד המתמודד. כי הוא מבין ורואה וזה מונכח מה שעובר בן/בת הזוג האהוב/ה שלו. כי הוא מבין את ההשלכות. וכי זה יכול לתרום למוטיבציה גם לשינוי, גם אם בינו לבין עצמו אין כוח לזה, זה יכול לעזור למצוא את הכוח. אפילו בצורה התחלתית.

לכן הכיוון של כן לתת ניראות לכל מה שאת חווה

גם בינך לבין עצמך

וגם להנכיח לבעלך בצורה שמתמקדת בך היא חשובה.

מעבר לזה אפשר כמובן להתפלל, הכוח של התפילה הוא עצום.

אפשר גם למצוא קבוצת תמיכה של נשים למתמודדים (או גברים שנשואים למתמודדות) שקיימת ולקבל משם כוח.

אפשר גם לקבל ליווי ותמיכה מקצועית עבורך כדי לעבור את זה עם יותר כוחות ועיטוף וליווי והחזקה וכמובן לתת *מקום* לכל המתחולל בך.

אפשר גם להקל מעצמך בכל מה שקשור למיקור חוץ, הורדת הסטנדרטים, עזרה כלשהי בכל תחום שהוא, וכמה שיותר להתאוורר בעצמך.

ואפשר גם להגיד ש*לך* ו*עבורך* כן חשוב שהוא ילך לטיפול מותאם ומקצועי, רק כי כ"כ קשה לך בצורה הזו. זה כמובן תלוי בו אבל לפחות להניח ולהנכיח את זה.

שולחת חיבוק גדול גדול

ואומרת פרק תהילים לישועה שלמה ב"ה

(ואם תרצי שאצרף תגובה ארוכה שכתבתי בעבר על הנושא הזה שבו אחד מבני הזוג מתמודד עם בן/בת זוג שבקושי אישי - כתבי לי ואנסה לחפש אותה ב"ה ולצרף)

שיהיו רק בשורות טובות ב"ה 🙏🌷

תודה על המיליםתתעלמו ממני

מעריך

אני גבר וכתבתי על אשתי

אממ הייתי שמח לשאול אותך על מה שכתבת

אבל פחות פה על גבי הפורום

ואני לא יודע אם זה בסדר לך לפנות אלייך במסר

אחרי השרשור שמעליךנגמרו לי השמות

וכל מה שהיה בו (השרשור עם הכותרת "חבוט") אני בכנות כבר לא יודעת מה לענות לך על השאלה ששאלת.

בדיוק הגבתי עכשיו לפותח השרשור ההוא, ואני עדיין עם כל הרושם של מה שעשה השרשור ההוא ומה שהוא פנה ככה בפרטי לעוד ועוד נשים,

אז חוששת פשוט לכתוב שכן אפשר.

אני כן אגיד, למקרה שאתה לא קשור אליו בכלל (זה פשוט שהמילים שלכם יצאו דומות. אולי במקרה. אבל גם הוא כתב תודה ומעריך וגם הוא היה במצוקה וגם הוא פנה בפרטי (ולא עניתי) אז כבר לא יודעת מה לחשוב.

עכשיו שיהיה ברור - אני לא אומרת שאתה והוא זה אותו אחד, בכלל לא.

אני כן אומרת שאחרי שנכווים שוב ושוב ושוב אז באמת "כל הנכווה ברותחין נזהר בצוננים".

וזה בדיוק מה שכתבתי לו בשרשור ההוא - שמה שמעשה כמו שעשה גורם זה לתת פחות אמון באחרים וזה פשוט לא פייר כלפי מי שבאמת זקוק לעזרה אמיתית, ולמי שכל כוונותיו טהורות, ולמי שבאמת כן צריך לתת בו או בה אמון. זה עושה להם עוול כי כבר יותר קל לחשוד, כבר נכוו, כבר יש פחות אמון מטבע הדברים, ופחות רצון להשקיע אנרגיה ומחשבה וכו' ובסוף מסתבר שזה למטרות רעות.

אז אם המטרה בפנייה במסר היא למשהו נקודתי וענייני שאני יכולה איכשהו לעזור בו - זה בסדר. וגם זה רק בגבולות הגזרה של מה שבהתמחותי וביכולתי ורק מה ששייך ומתאים ונכון ולא בכל התייעצות שהיא זה יהיה נכון כלל.

אבל כל דבר שהוא לא כזה, כל דבר שבא לפתח שיח כלשהו בפרטי, או כל דבר שאני בכלל לא כתובת לעזור בו, או כל דבר דומה לכל אלו - אז לא. ואומרת זאת מראש. אני לא עונה על הודעות כאלה, וגם כשכן כי עוד לא הבנתי ונתתי אמון בטוב של האדם באשר הוא אדם - אם יש איזושהי הרגשה של חשד שעולה בהמשך אני לא עונה יותר. ובכובע של המנהלת אם נשים נוספות כותבות לי בפרטי אני גם חוסמת או מעבירה הלאה או מה שאפשר לעשות. אז מראש כותבת את זה כאן גם לכל מי שקורא באופן כללי.

אז אם כל זה לא קשור אליך מתנצלת מראש שכל זה "נפל עליך", זה פשוט קורה בדיוק אחרי כל מה שהיה בשרשור ההוא. וכן כדאי להזכיר זאת באופן כללי, אז אל תיקח אישית אליך אם זה לא שייך לך, אלא רק כהזדמנות להזכיר זאת לכולנו.

ובכל מקרה שיהיו רק בשורות טובות והצלחה רבה בהכל.

הכל בסדרתתעלמו ממני

מובן

אפשר לעזורshindov

לקחת יעוץ לבד, היועץ יוכל לתת עזרה בנושא הזה. במקרה הצורך יפנה לטיפול.

מתפללים, אמפתיה והכלהשוקו.אחרונה

ומנסים להפעיל בעדינות מעגלי השפעה משפחה חברים וכו שיסייעו לו לפנות לטיפול ועזרה מקצועית בתחום הרלוונטי לו

ואז הבנתי שהוא נגדי. 😵נגמרו לי השמות

הוא בעצם נגדי ולא בעדי כמו שחשבתי כל הזמן.

הוא מציג מצג שווא, תרתי משמע.

מציג ש"אני כאן בשביל להועיל, בשביל לעשות לך את החיים יותר טובים ומאושרים וקלים"

אבל הוא רוב הזמן משקר.

ואז אמרתי לעצמי רק להתבונן

להתבונן בו, ובי, ובהאם הוא באמת בעדי? האם הוא באמת גורם ליותר אושר?

והתחלתי רק להביט.

פעם אחת הבטתי וראיתי שבאמצע שיחה מאוד משמעותית עם הילד הוא הפריע לי. ותפס את מקומו של הילד. ובעצם בא על חשבונו. ועל חשבוני. ועל חשבון הערך שלי באימהות.

המשכתי להביט, מה היה לו כ"כ דחוף להפריע לי כך לקשר עם הילד? אז הוא ענה: "אה בטח שזה חשוב. הרי שמעת "ביפ!" של הודעה, או צילצול, או אפילו לא שמעת כלום רק ראית אותי - את הריבוע השחור הזה שאני. 

הטלפון שלך.

המסך.

המסיח.

שכל הזמן גורם לי להיסח.

באמת כששמו כן הוא אמרתי לו: "אתה מסיח. ואתה ממסך. אתה מסיח אותי מהחיים האמיתיים שלי. ואתה ממסך את כל מה שבאמת חשוב.

אתה הטלפון שלי.

אבל אני הבנתי אותך, אתה רק מתחפש שאתה בעדי בעוד רוב הזמן אתה ממש נגדי.

ונכון שיש לך גם בני משפחה אחרים בדמות מסכים אחרים, אבל אתה הראש. אתה הכי.

וכולכם באתם אליי לשם מה? 

איך אני אזכור איתך מה עיקר ומה תפל?

אני רוצה לזכור שקודם העיקר.

ורק אח"כ התפל, כשיש פנאי.

אבל אתה? אתה כל הזמן משקר לי אחרת.

פעם אתה אומר לי שהודעה באיזו קבוצה נידחת יותר חשובה מההתלהבות של הבת שלי כשמספרת לי משהו, ואני מקשיבה לך, והולכת אליך, ולא אליה. גם אם עצרת אותי באמצע. אני הולכת שבי אחריך.

אתה באמת שובה, אבל במובן הרע של המילה, אתה לוקח בשבי את הערכים ואת האידיאלים ואת מה שעיקר ואת המהות ואת מה שחשוב לי!"

ופעם אחרת אני מדברת עם חברה פנים מול פנים ואז אתה שוב עושה את זה. הפעם אצלה. והיא עונה או מתעסקת וגוללת עוד ועוד, ופעם אני, ואיפה השיחה פנים מול פנים שלנו נעלמה? למה אתה תמיד מקום ראשון בעצם? למה אתה תמיד בא על חשבון ההווה שלי והחיים האמיתיים שלי?

וכשאני ממשיכה להביט אני רואה שפעם אחרת אתה פשוט גונב לי את הזמן. כן. אתה לא רק מסיח ולא רק ממסך אתה גם גנב.

פעם רציתי לכתוב עליך פתק "גזלן זמן" וככה להשאיר אותך בצד, בפינה. עם השלט שראוי לך.

אתה יודע כמה זמן גזלת לי בחיים?

למשל יום שישי, שהוא כ"כ קצר, ומה אני צריכה את כל הגלילה האינסופית הזו בך ואז להגיע עם לשון בחוץ ולחץ אטומי לשבת?

ומוצאי שבת, ורק יצאה השבת וכבר אתה אומר לי: "הו תראי כל מה שהפסדת! מהר מהר תתעדכני ותמשכי ותגללי עד לפנות בוקר כי הרי יש כ"כ כ"כ הרבה מה..."

ואתה גוזל לי זמן עם המשפחה שלי. וזמן לזוגיות שלי. וזמן לילדים שלי. וזמן לעצמי. וזמן למחשבות. וזמן לעשייה.

כן, אתה גורם לי בעצם להיות צרכנית בלבד

ולא יצרנית

מי אתה? אתה באיזו תחבולה לעשות את כולנו צרכנים?

ואיפה כל היצרנים שבנו?

אנחנו כבר פחות ופחות יוצרים. מעצמנו. ורק צורכים. אותך. וממך.

נהיית המורה שלנו, הרב שלנו, המנהיג שלנו. אתה מחליט הכל, ואנחנו אחריך, כן, שבי אחריך...

אתה חושב שזה כל מה שראיתי בהתבוננות עליך? לא. מסתבר שיש לך עוד הרבה רע בשרוול, במסך. כזה ריבוע קטן אתה וכ"כ מזיק?

אתה יודע למה עוד אתה גורם לי?

אתה גורם לי לחיות במקטעים. הכל מקטעים ולא מסודר.

אתה משליך את הסדר והבהירות לפח וכל הזמן מורה לי לעבוד במקטעים.

"אוקיי אז תבשלי, בסדר, אני לא מונע ממך, בבקשה - תבשלי".

ואז אני מבשלת. אבל אז - אתה שם. על השולחן, או קרוב, ומצפצף, וגם שאתה על שקט אתה עדיין שם קורא לאצבעות ללחוץ עליך ולראות "מה פיספסתי בזמן שהכנתי את התבשיל הזה?"

ואז ככה במקטעים במקום לבשל רצוף - אני אומנם מבשלת - אבל כפול 2 מהזמן וכפול 10 בחוסר ריכוז ובחוסר פניות, והכל בגללך.

המקטעים הבלתי פוסקים האלה, בכל נושא שהוא ולא רק בבישול, כשאני באמצע עשייה אתה מגיע וקוטע.

והמקטעים האלה הם כ"כ מבלבלים

אין ריכוז

אין בהירות

אין פניות

אין צלילות הדעת

אין ישוב הדעת

יש הסחה

יש בילבול

יש מיסוך

מקטעים מקטעים כאלה שגם מבלבלים 

וגם מסיחים מהחיים עצמם

וגם טורדים כשכבר כן עושים משהו אחר

כי "מה עכשיו אני מפספסת"? 

אז תמיד יהיה הלחץ הזה להספיק ולא לפספס במסך שום דבר, בשום תחום

כאשר במהות בעצם מפוספסים החיים עצמם.

אז נכון, רציתי לכתוב עליך "גזלן זמן"

כי הבנתי והבנת גם אתה כבר שלא רק זמן אתה גוזל

אלא גם ריכוז, גם חיים, גם מהות, גם חשיבה, גם יצרנות ולא רק צרכנות, גם החלק הגבוה באדם, אדמה לאלוק, הרי כמה יצרתיות ועוצמות יש בנו כבני אדם!

אבל אתה כמו במזימה כלל עולמית לנתק אותנו בני האדם מעצמנו בכוח.

אבל בכוח מפתה שמתחפש לטוב.

ממש כמו עשיו אתה בפרשת השבוע. רק מתחפש לטוב. אבל אתה רע.

אז אולי עד שבאמת אכתוב עליך איזו מדבקה כזו של גזלן זמן (ואולי לא מדבקה אבל לפחות בראש שלי?), לא משנה, בינתיים החלטתי להתחיל בפועל:

קודם כל לזהות שאתה נגדי. רוב הזמן. ולא בעדי. ואתה לא תעבוד עליי יותר!

ואז כל יום לראות: מה יש לי להספיק היום?

ומה חשוב לי שאעשה ושיקרה היום?

ורק אחרי בירור כל הרצון

ורק אחרי בירור כל המהות של החיים עצמם

ורק אחרי כל ההספקים גם שכל מה שיש לי להספיק טכנית -

רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה.

אז לפחות להיום, אנסה את זה.

כי זה חשוב.

כי אני רוצה בעצם להיות בעדי

ולא נגדי.

כהתחלהנגמרו לי השמות

לקחתי לי 3 תחנות קטנות ביום.

א. לקחתי לי את ברכת המזון.

ממש לשים אותך בחדר אחר בזמן הזה, או מינימום לכסות אותך במגבת שלא אראה אותך - ולברך.

ב. בזמן עם הילדים כשחוזרים מהמסגרות לפחות - אתה או בחדר אחר או מכוסה במגבת. שלא רואים ולא שומעים אותך.

ג. בבוקר או לפני השינה להביט החוצה לשמים ופשוט לנשום את האוויר, להביט, ולהינות מיופי הבריאה, אפילו דקה אחת כזו. כשאתה לא נמצא ולא נוכח ולא בהישג יד ועין ואוזן בכלל.

ורחוק מהעין ורחוק מהאוזן ורחוק מהיד - רחוק מהלב.

כצעדים ראשונים זה עולם ומלואו לברך בפניות הזו, לדבר בפניות הזו, לנשום בפניות הזו, חיים!

איזה כיף לחיות באמת

את החיים עצמם 😊

ואפשר גםנגמרו לי השמות

לזכור בתוך סימן היכר עם הומור:

"צדיק, כבר הנחת?" (תפילין)

"צדיקה, כבר הנחת?" (את הטלפון בצד)

וככה נזכור בכל יום האם כבר "הנחנו"

המסך הוא מסךמשה

עוצמת ההתמכרות שלו היא בעיקר בגלל היכולת המטורפת שלו והעוצמה שלו. והתועלת שבו.

רק שעכשיו אני עושה משהו אחר.....

נכון,נגמרו לי השמות

כמו בהרבה דברים שיש להם פוטנציאל טוב גדול וגם פוטנציאל רע/פגיעה גדול ותלוי בנו בעצם לאן ניקח את זה.

ניסיתי להתייחס לנקודה הזו בפסקה שכתבתי בסוף: "ורק אחרי כל ההספקים... - רק אז אפשר להקדיש זמן תחום גם לך, הטלפון, המסך. וגם אז לצרוך בך רק תוכן שמקדם אותי.

אבל הבירור הזה הוא כבר נפרד ואני אמשיך להתבונן גם בו, אבל קודם כל זה."

כלומר התייחסתי כאן לעצם הגזילה של הזמן שבאה *על חשבון* דברים אחרים וחשובים לנו, ערכים שחשובים לנו, מהות ומטרות והחיים עצמם, שהרבה פעמים המסך (ובעיקר הטלפון במקרה שעליו כתבתי אישית) פשוט שואב ושובה וגוזל את הזמן שלנו לחיים עצמם.

וברור שכשכן מקדישים זמן למסך (לטלפון במקרה הספציפי הזה) יש בו פוטנציאל טוב ופוטנציאל פחות טוב והכל תלוי בנו מה ואיך נשתמש בו ולא רק כמה.

כלומר אחרי הכמה שלא יבוא על חשבון החיים עצמם, אתקדם גם לאיך ולמה בתקווה ובהשתדלות שגם המה וגם האיך יהיו תמיד ממוקדים רק לטובה ב"ה.

(כמו בעצם הכתיבה כאן של הפוסט הזה שבו השתמשתי במסך, ובתקווה שלטובה, והמיקוד שלי מול עצמי שזה יהיה במקומות כאלה שהם לטובה ועם תועלת ולא במקומות חסרי טעם וחסרי תועלת של גלילה אינסופית במשהו לא מקדם ולא תורם או חלילה במקרים יותר גרועים של שימוש במרחב הזה לרעה חלילה או כל תחום אחר שבו ניתן להשתמש באותו טלפון או באותו מסך גם לטובה וגם לרעה חלילה).

כאשר המטרה המרכזית שהייתה לי בהתבוננות הזו היא ליצור מציאות שבה אני האדם שולט ומנהל את המסך (הטלפון כאן) ולא הוא מנהל אותי ולא הוא שולט בי ובזמן שלי.

וזה כמובן נכון גם למה ולאיך - כל עוד אני מנהלת ושולטת במה ובאיך והמה והאיך לא מנהלים אותי - מצוין.

פשוט לצערנו הרבה פעמים המסך, הטלפון, שואב גם זמן, גם מה וגם איך והוא בעצם מנהל אותנו ולא אנחנו אותו (בתחפושת כמובן שאנחנו כן, אבל זה רק מצג שווא כאמור כמו שניסיתי להעביר בכתיבה).

הייתה לי שיחה מעניינת על זה השבועמשה

לבחורה בצד שני של השיחה (אחות של שכן) יש ילד בגיל של הבן שלי. היא התחזקה וכתוצאה מזה מתעקשת שלבן שלה לא יהיה סמארטפון. מסיבות דתיות (לה עצמה יש).

אממה, הבחור חנון כבד. כמוני. לא מסתדר עם הכיתה שלו, לא מסתדר עם העולם. הפסיק ללכת לבית הספר כי ממש רע לו שם והמצב שלו התדרדר דרמטית.

סמארטפון עם רשת חברתית שמתאימה למצב שלו ועם חברים ברמה גבוהה היה משדרג לדעתי פלאים את החיים שלו. הוא לא היה צורך שם זבל בגלל תכונות הנפש שלו, הוא היה צורך שם תוכן שמעניין אותו וכל הקונפליקט עם בי"ס היה נעלם כשהיו לו חברים במקום אחר.

מבלי להתייחס למקרה הספציפי הזה,נגמרו לי השמות

(ורק כי אפשר לצלול שם לעוד המון עומקים ורבדים נוספים, מציאת איזונים, מציאת יתרונות נוספים, התאמה באמת לאותו ילד וכן הלאה),

זה בדיוק זה - ודאי שניתן להפיק גם הרבה מאוד טוב מהמרחב הזה. זה נתון ודאי ומאוד גדול ועוצמתי כמו שכתבת מבחינת התועלת שלו.

רק פשוט שנזכור (בכתיבה כאן כיוונתי לעצמי בראש ובראשונה, שאני אזכור) להגיע למציאות שאנחנו רואים את התמונה השלמה בבהירות, מבינים מה היתרונות וגם מה החסרונות של המרחב הזה, ומגיעים למצב שבו אנחנו מנהלים את זמן המסך ואת המסך עצמו ולא הוא אותנו. גם בכמה, גם במה, וגם באיך.

ובתוך זה כמובן דואגים שלא נפספס את החיים עצמם, את הערכים שלנו, את המשפחה שלנו, את הילדים, את עצמינו, את היצירתיות שלנו ולא רק הצרכנות וכן הלאה.

זה נכון כמובן גם לסמארטפון. להגיע לכך שנרוויח את התועלת מבלי להיפגע בדרך. לראות גם את המחירים, לעשות מה שניתן כדי להימנע מלשלם את המחירים (כמו סינון תוכן והגבלת זמן וכו') ואז בתוך מרחב בטוח אפשר יותר להינות גם מהתועלת שניתן להפיק.

רק שאם המרחב עצמו לא בטוח או גורם לי לגזל זמן או לפיספוס החיים עצמם - פעמים רבות יצא שכרי בהפסדי. וכדאי באמת לחתור ל"גם וגם" הזה - גם יצירת מרחב בטוח מכל הבחינות, גם יצירת מציאות שאני שולטת ומנהלת את הכמה והמה והאיך שלי, גם שהערכים שלי והחיים שלי עצמם לא מתפספסים, וגם שאני מגיעה לתועלת מהמסך.

וכאמור יש עוד הרבה מה להאריך

ועוד משהו על סמארטפוןמשה

מי שקורא את הפורום המקביל של הרגישים שמע אצלי ולא רק אצלי את המושג "הצפה".

במצב הצפה, הגוף סובל מאוד ממשהו ומוכן לעשות הכל כדי להפסיק את הסבל. הרבה מאוד פעמים "הכל" זה הסלולרי הזה.

כלומר, העניין זה בכלל לא הטלפון. הוא לא מעניין. הוא סתם. העניין זה שיש לי עכשיו הצפה ואני סובל. בשנות התשעים כשהיה לי רע בבי"ס הייתי מסתובב עם רדיו ושומע חדשות בהפסקה (כן החדשות של שנות אוסלו הארורות). אז המורה החרימה לי את הרדיו. זה לא פתר את הבעיה. הבעיה הייתה שהיה לי רע בהפסקה ושבכללי המקום הזה היה לי מקום לא בטוח. סביר להניח שאם הייתי היום ילד בבי"ס הייתי מסתובב עם סמארטפון גלוי או סמוי בשביל לברוח מאותה בעיה. ואז המורה הייתה מחרימה אותו. זה נחמד, זה לא היה פותר את הבעיה.

כמובן שמה שצריך לעשות במצב הזה (וזה במידה רבה המקצוע השני שלי) זה למצוא את שורש ההצפה. ולפרק אותה בעין אוהבת ולא ב"מלחמה עם המכשיר הנייד". הוא סתם מראה.

בעלי נהיה ירוק משוגעאנוני.מית

אנחנו משפחה רגילה לגמרי. זוג וכמה ילדים. בעלי לאחרונה נתפס לכל הסיפור הירוק והחליט שאוטו זה דבר מזהם ותופס מקום וכל זה. אמרתי לו שבשבילי זה קו אדום ואני זקוקה לרכב. אז הוא הפסיק ליסוע איתי.

בשבוע שעבר היה לנו מפגש עם הילד אצל איש מקצוע.

הבעל החליט להגיע עם הילד באופניים. עד כאן מתוק וחמוד. הגיעו רכבו על הכביש (אני רועדת מפחד שיקרה להם משהו), קשרו את האופניים. הגיעו בזמן.

אני בינתיים חיפשתי חניה. לא מצאתי. חניתי בסוף בחניון רחוק והגעתי באיחור. מבטים של "אמרתי לכם" ו"מגיע לך" רגילים.

בדרך חזרה אני מגלה ששכחתי כרטיס אשראי ואי אפשר לצאת מהחניון הזה בלעדיו. אני כותבת לבעלי שיבוא להוציא אותי מהחניון והוא שלח אותי להסתדר לבד ולנסות לשלם עם הפלאפון ושזה בעיה שלי שבכלל יצאתי עם רכב למקום שלא צריך. טוב, ניסיתי וזה עבד בסוף. אבל הרגשתי כל כך רע עם הסיטואציה. הייתי שם לבד ואף אחד לא בא לעזור לי רק בגלל ש"העזתי" לצאת עם רכב לארוע.

מאז שהבעל נתפס לאופניים הוא והילד הבכור חוגגים על זה. זה ממש נחמד שאבא ובן רוכבים, אבל שאר הדברים שקורים. הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה.

אי אפשר לטייל כי צריך להביא את האופניים (אני לא יציבה וכבדה מכדי לרכב עליהן) ואחרת הם פשוט לא רוצים לבוא. אין לי כח להיסחב באוטובוסים או לחכות להם וללכת אליהם, פשוט לא רוצה.

אויש נשמע לא פשוט בכלל.קל"ת

מבינה מה את אומרת, הוא סוג של מפעיל עלייך מניפולציה.

זה כמו הרי שזוג נשוי 2 הצדדים מכבסים את הבגדים של שניהם, שוטפים כלים של שניהם ולא כל אחד כשלעצמו. כך גם לגבי הרכב..גם אם כביכול בשימוש הוא רק "שלך" הוא כן צריך לשתף פעולה בתחזוק שלו ולסייע לך כשאת עם הרכב.

ניסית לדבר איתו שיחה נינוחה וגלויה על העניין?

בלי להכנס לסוגיות, זה מעבר לג.ג רגיליםהעני ממעש

ממה נובע

מה עד כעת התול של הבית

והיחסים ביניכם ועם / מול הילדים

כדאי לעבוד בשני כיוונים:נגמרו לי השמות

הכיוון הראשון - בינך לבין עצמך פנימה.

לנסות לראות רגע את המעבר, את הבפנים של בעלך.

כיוון שנשמע שנוצר אצלך מעין ציור של הדבר עצמו "להיות ירוק" כמשהו שלילי או לפחות לא חיובי, והמוח מצמיד לכך את המילים "ירוק משוגע" / "הסיפור הירוק... וכל זה" כלומר יצירת משמעות של איזה משהו לא הכרחי במקרה הטוב ומעצבן, שטותי, מוגזם, "חופר", ומיותר במקרה הפחות טוב.

עצם הגישה והתפיסה שיש לנו במוח על הדברים יכולה להקרין גם פנימה באיך נחווה כל דבר שקשור לזה, וגם להקרין החוצה בפן הזוגי באיך בן/בת הזוג ירגישו שאנחנו חושבים על הנושא.

והכל כמובן קשור להכל.

לכן מיקוד רגע פנימה להבין - על איזה צורך פנימי זה יושב לבעלי?

איזה ערך הוא רואה בכך, בפנים של זה?

(למשל ערך של שמירה על הסביבה, של גדילה כאדם שלפתע דברים חשובים שלא ראיתי קודם או לא ייחסתי להם חשיבות קודם תופסים מקום, ואני כבןאדם משתנה ומתפתח בוחר רגע לעצור ולתת מקום לערכים האלה שבתוכי, וכן הלאה...)

איפה אני יכולה דווקא להעריך את הצעד הזה שלו, לראות בו שורש חיובי של ערך או אידיאל שהוא מנסה לממש כך?

וגם לעשות את אותו דבר על עצמך.

על הצרכים שלך כאן.

מיקוד פנימה ולראות - ואיפה כאן הצרכים שלי?

מהם כאן הערכים שלי?

מה כאן חשוב לי ויקר לי?

(למשל אם זה ערך של שותפות, ביחד משפחתי, יכולת לצאת בהרכב משפחתי בקלילות יותר כדי ליצור זמן וחוויות זוגיות ומשפחתיות, ערך של ניראות וכן הלאה...)

לאחר מציאת הצורך והערך הפנימי של כל אחד מכם ניתן להתקדם הלאה ביתר בהירות.

וכאן זה הכיוון השני: בינך לבין בעלך. כלומר בדינמיקה הזוגית.

כאן כדאי (שוב, לאחר שמבוררים ומעובדים עם עצמנו, כל אחד עם עצמו ועם הערכים והצרכים שלו, במובן היותר פנימי של הדברים) לפתוח בצורה מסודרת ובתקשורת מקדמת את הנושא הזה של "הירוק":

כלומר ממש ליצור מרחב שיחה רגוע, בפניות שלמה, ופשוט לשמוע ולהשמיע אחד לשנייה ואחד מהשנייה.

לשמוע, לעומק, להבין, לעומק, לתת ניראות לכל הבפנים הזה שבסעיף הראשון, לשמוע מבעלך למה (ל' בקמץ) זה בכלל חשוב לו? מה שם משמעותי עבורו? מה זה גורם לו להרגיש?

וחשוב שההבנה וכל השיחה תהיה אצל שניכם ממבט סקרן שבא להקשיב לשני/ה על מנת להקשיב, ולא להקשיב על מנת לענות ולא ממבט ביקורתי/מאשים.

וכמובן לאחר שאת שומעת זאת מבעלך - תאמרי גם את את כל הלמה שלך - את כל מה שזה גורם לך להרגיש, את כל מה שחשוב לך, את הלב שלך.

ובאמת לזכור שאנשים גדלים, משתנים, מתפתחים, וזה בסדר גמור שערך שלא היה עד עכשיו בקדמת הבמה אצלנו פתאום כן יהיה. זה לא משהו רע, אלא גדילה והתפתחות.

לכן לראות זאת ברובד היותר פנימי של מציאת המשמעות וכל הפנימיות של הדברים אצל בעלך יכול לעזור גם לך וגם לו וגם לכם כזוג.

ועל גבי זה ודאי גם למצוא את הערכים שלך ולתקשר אותם נכון.

ובצורה כזו, שאתם מתקשרים את הלב, בשפה של צרכים, בשפה של דיוק צרכים וערכים ומבט פנימה יותר ולא רק לרובד החיצוני - ניתן להגיע גם לפתרונות שיהיו טובים ונכונים *לשניכם*.

כלומר למצוא כאן את ה*גם וגם* ולא את ה"או או". למצוא איפה גם בעלך מרגיש שהערכים שלו יכולים להתקיים, וגם את מרגישה שהערכים שלך ומה שחשוב לך יכול להתקיים, יחד. ולא אחד על חשבון השני.

ב"הצלחה רבה יקרה

ומוסיפה דוגמא מהדברים שכתבתנגמרו לי השמות

לאיך זה יכול להיראות בפועל:

יש בדברים שכתבת הרבה מאוד תתי נושאים שכדאי לפתוח כל אחד מהם בצורה מסודרת.

גם העניין עם החניון.

גם העניין עם המוסך.

גם העניין עם הטסט.

גם העניין עם הטיולים.

גם העניין עם הנסיעות באופניים על הכביש שזה מפחיד אותך.

וגם העניין עם הנסיעות בכלל.

ממש לתת לכל אחד מהם מקום לעומק שבו שניכם מספרים מה חשוב לכם בכל דבר ואתם מוצאים את הפתרון שנכון לשניכם ולמשפחה כולה. שוב עם הרבה וניראות לצרכים של כל אחד ולמשמעות פנימה של הדברים כמו שפירטתי בהודעה הקודמת.

אז אם ניקח לדוגמא רק את עניין המוסך או הטסט,

כתבת: "הוא לא מוכן יותר לקחת את האוטו למוסך כי הוא "שלי" (מי בדיוק סוחב לו את הקניות?) וכל מיני דברים כאלה. אז כאילו הוא לא מפריע לי לנהוג אבל בפועל הוא משאיר אותי לבד עם הארוע, ועם להעביר טסט, וכל הדברים האלה."

אם נבודד רגע את הצרכים של כל אחד מכם:

את:

רוצה שותפות (כמו שהייתה לך עד עכשיו) עם לקיחת האוטו למוסף ולהעביר אותו טסט. אלו דברים שמאוד עוזרים לך שבעלך עושה ומוריד מעלייך ולא את צריכה לעשות אותם. יכולים להיות כאן עוד צרכים כמובן, אבל גם אם זה "רק" זה זה בסדר גמור. מותר לך להרגיש ככה ומותר לך לרצות עזרה ממנו בדברים האלה.

ובעלך:

יש משהו פנימי בתוכו שגרם לו לרצות להשתדל יותר בנושא השמירה על הסביבה והירוק, לכן מבחינתו לא כדאי אוטו, ומכיוון שאת רוצה עדיין את האוטו זה כמובן בסדר, אבל אולי הוא לא רוצה להיות "חלק" באוטו הזה שעבורו מסמל כרגע את האי-שמירה על הסביבה כמו שהיה רוצה לשאוף אליו. וזה גם בסדר גמור. מותר לו שיהיה לו ערך כזה ומחשבה כזו ורצון כזה.

אבל מה עושים כאשר זה מתנגש?

מה עושים שאם הוא לא לוקח את האוטו את נפגעת מזה ומרגישה לבד בודדה במערכה?

כאן באמת חשובה גם הניראות וגם התקשורת במציאת מה נכון לכם כאן.

אבל מתוך מקום שכן רואה ומכבד אחד את הצרכים של השני/ה. אחד את הערכים של השני/ה.

בעלך אותך ואת הצורך שלך בשותפות ולא להיות בודדה ולבד במערכה

ואת אותו ואת הצורך שלו להשתדל ככל יכולתו לשמור על הסביבה ועוד כל מה שיש שם בפנים, למצוא עוד את הערך שיש לו שם והמשמעות שיש לו שם.

כמו שקול פנימי בתוכך רוצה לומר לו: "בעלי היקר. אני מרגישה ככה כל כך לבד מאז שאתה לא רוצה את האוטו. ממש ממש לבד. בודדה במערכה ונשארת לבד ומאחור עם כל כך הרבה דברים ומקומות. עם האוטו, עם הטיולים, עם ההרגשה הזו שאני לבד. וזה מכאיב לי מאוד. אני לא רוצה להיות לבד, אני רוצה אותך איתי."

וקול פנימי בתוך בעלך שרוצה לומר לך: "אשתי היקרה. אני עובר כרגע דברים עם עצמי, וחלק מהתהליך שאני עובד חידד לי ערך או אידיאל שיש לי פנימה של לשמור על הסביבה וכל החשיבות והמשמעות של זה. זה כ"כ בוער בי כרגע ואני מנסה להשתדל כמה שאני יכול. נכון אני רק אדם אחד אבל ממש חשוב לי להשתדל כמה שאני יכול בשביל העולם שלנו, והעתיד של הילדים שלנו. ואולי יש לי שם עוד עומקים שמבקשים לצאת ולקבל ניראות והייתי רוצה לספר לך אותם, לספר לך את הלב שלי פנימה ומה עובר בתוכי פנימה והייתי רוצה שתראי את זה, שתראי אותי. ותמשיכי להעריך אותי גם אחרי שתדעי, כי חשובה לי ההערכה שלך אותי כאדם, זה מאוד יקר לי".

ואז על גבי הניראות הזו אפשר לחשוב יחד:

אולי אני הבעל כן אקח את האוטו למוסך, למרות שאני לא רוצה אוטו, אבל כן כדי לעזור לאשתי ולהקל מעליה ולתת לה את ההרגשה שהיא לא לבד כי זה משמעותי עבורה?

אולי אני האישה אשלם לאיזה אדם שמעביר את האוטו טסט (יש אנשים שממש עובדים בזה ויש לכל מוסך כמעט איזה מישהו כזה שמעביר את הרכבים טסטים) וכך גם אני לא אצרך להעביר וגם בעלי לא?

וכן הלאה לחשוב על פתרונות נוספים שיכולים להתאים לכם כאן.

תודה על זה !אנוני.מית

עכשיו כשאני מתייחסת לזה שוב אני חושבת שאולי זה נושא שהוא נפגע בו עד שהוא שינה כיוון ונהיה ירוק. כתבתי פה למטה. סחבתי הריונות קשים וכאלה והייתי זקוקה לאוטו בשביל פשוט לחיות. מדי פעם הוא היה לוקח את האוטו לסידורים אבל המשמעות של זה הייתה שהייתי תקועה יום שלם בבית ואף אחד מאיתנו לא אהב את זה.

אני אכן בודדה במערכה. לפני כן הרגשתי שהוא תומך בי ומחזק אותי ועוזר לי בזה שהוא מוותר על האוטו ועכשיו בעצם הוא פשוט ויתר עליו סופית ואז אני לבד "עם הרכב הזה שלך".

בשמחה, ואכן כדאינגמרו לי השמות

תמיד לצלול יותר לעומק של הדברים, כי בד"כ ההתנהגות או האמירה שאנו פוגשים ופוגשות מבחוץ זה רק "קצה הקרחון" ורק המעל לפני השטח של סיפור יותר רחב ויותר עמוק שנמצא שם מתחת לפני השטח.

וכאשר מצליחים לראות אותו בבהירות ובהבנה עמוקה זה עוזר גם להבנה עצמה כמובן, אבל גם לקירבה ואפילו גם לפתרונות.

לכן גם כאן, כדאי מאוד לשוחח בנינוחות עם בעלך על כל המקום הזה גם אצלו. ממש מההתחלה כמו שכתבת. ואיך הוא הרגיש, ואיך הוא מרגיש בהווה, ובכלל כל מה שיש בתוכו בנושא הזה, והמבט הסקרן והמשקיב הזה יכול לפתוח המון. ממש המון. וכמובן גם את לו

תגובה מהממת!יעל...

התגובה היחידה בעיניי בשירשור הזה, שבאמת מקדמת

ויכולה לתת כלים מעשיים לפותחת.

בניגוד לשאר התגובות, שרק מעצימות את הכעס והתסכול כלפי הבעל..

תודה רבה 🙏נגמרו לי השמות

סליחה שאני אומרפשוט אני..

אבל נשמע כאילו בעלך בן 16, הגיע לשלב שהוא צריך למרוד ולהרגיש מוסרי ונעלה, וכמו בן 16 טיפוסי - אין חשיבה על ההשלכות, הנפגעים והמציאות.

אולי הוא מזהם פחות את העולם, אבל אשתו עצובה ותקועה עם הרכב בחניון. באיזה עולם ערכי מעוות זה עדיף?

שמחה שיש קול שאומר את זהמישהי נשואה

יש נטייה כל הזמן לצייד את האשה ב:

תבדקי עם עצמך בלה בלה בלה....

ואולי לפעמים יש בעל שמתנהג לא בסדר?

בדיוק כמו שיש מצב שאשה מתנהגת לא בסדר?

ולא לא תמיד זה עניין של

בוא תבדוק עם עצמך איפה אתה צריך להשתנות

חוץ מהילד הזהנפשי תערוג
עבר עריכה על ידי נפשי תערוג בתאריך ג' בכסלו תשפ"ז 2:14

איך הוא "מזיז" את שאר הילדים ממקום למקום?

כי גם אוטובוס מאוד מזהם.

או שהוא ירוק ומתחסד על חשבונך ועל חשבון הילדים.

להעביר טסט,

תני למוסך לעשות את השירות הזה.

יעלה עוד כמה מאות שח אבל יהיה לך ראש שקט.

ותשלחי אותו לעשות קניות בסופר עם אופניים.

הוא מכבס את הבגדים?

הוא יודע איזה זיהום סבון הכביסה מייצר?

נכנס לשירותים? זה גם מזהם

גם לשטוף ידיים וכלים עם סבון.

אם ירוק, אז עד הסוף. לא?

מזון. גם אם הוא אורגני. ממש מזהם בתהליך היצור

עדיף ללכת ללקט עשבי בר.

אבל בתכלס,

כדי לא להתכנס רק בכעס עליו

תנסו יחד להבין מה מפעיל אותו לדבר הזה?

רצון בחופש?

רצון לשמור על הכדור?

להיות מוסרי יותר?

חיסכון כספי?

רק אחרי שתבינו את היסוד לכך,

תוכלו למצוא את עמק השווה בניכם

יש לי שאלה מעניינת לפנימשה

לפני כל הסיפור הירוק הזה - איך היו היחסים בניכם?

כלומר, יש לכם רכב אחד. אני מבין. אתם שניים. יש לכם ילדים. איך הייתה הדינמיקה שלכם?

איך הדינמיקה עם הילד?

הרכב היה בעיקר אצליאנוני.מית

הוא היה רוצה ליסוע איתו לעבודה ואני הייתי צריכה אותו כדי להקפיץ ילדים למסגרות ולחוגים. אז הוא נסע באוטובוסים ודי קיטר על זה.

מתישהו הוא עבר לאופניים והאמת שטוב לו. יוצא מוקדם בבוקר בבגדי ספורט ומתקלח בעבודה. ממש גילה את האור .

בתרגום לעברית פשוטהמשה

הירוק הוא ככל הנראה (בהסתייגות, בלי להכיר אותו) קשקוש שהוא מספר לעצמו כדי לא להודות שאין לו כח להתעמת איתך או שהוא הבין בשכל שאת זקוקה לרכב יותר ממנו ואין לו כח להתמודד עם זה.

כלומר לא איתך - הוא לא יכול לקחת לך את האוטו כי את (כמו שכתבת בעצמך פה למעלה) בהריון וסובלת. אז הוא מבזבז זמן ומתעצבן ובסוף זה מגיע לידי אין לי כח לאוטו הזה בכלל. אידיאליזציה למצב שהוא בקונפליקט פנימי מולו.

  1. הוא לא יבקש ממך את הרכב כי כל מה שהסברת פה שאת זקוקה לו. הוא יודע את זה .

  2. אבל הוא ימשיך לכעוס. הוא לא ויתר בלב שלם. הוא בעצם נכנע

הוא פשוט כועס בשקט וזה מתבטא ביחס שלו לכל הסיטואציה.

הוא רצה את האוטו, לא קיבל, אז הוא מצא לעצמו פיתרון אחר נפלא (שעושה לו גם בריאות ואושר בחיים, שעה רכיבה בבוקר זה בריאות ממש, טוב, חוץ מאוגוסט) ועכשיו הוא חוזר בתשובה שגילה את האור ואומר שאף אחד לא צריך מכוניות רק כדי שהוא לא יצטרך להתעמת עם הצורך והרצון שלו שהוא בעצמו לא מעיז להעלות.

ועכשיו הוא יתחיל למצוא לעצמו אימוני כושר ותחרויות אופניים רחוקות כדי לעשות אידיאליזציה מהסיטואציה. וזה נפלא כי הוא יהיה גבר בריא ואולי גם הבן שלך יצטרף אליו לזה.

מה מצב השיח ביניכם?shindov

לענ"ד, תפנו לרב בעל השכלה במדעי הטבעshaulreznik
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ז' בכסלו תשפ"ז 1:35

למשל רב שיודע דבר או שניים על פיזיקה, זיהום אוויר וכיו"ב. אולי הוא יצליח לרסן את בעלך ולעזור להגיע לעמק השווה.

מה עניין להכניס ולערב רב?זמירות

במסגרת לימודי ההסמכה הסטנדרטיים לרבנות לא לומדים כלים טיפוליים או מקצועיים לפתרון סכסוכים זוגיים

הם צריכים ייעוץ זוגי מקצועי - ואכן ניתנה כאן (לעיל) התייחסות של יועצת מקצועית מנוסה מאוד

נכון, אבל יש כאן היבטים מדעייםshaulreznik

נניח שמראים לבעל ה"ירוק" באותות, במופתים, במחקרים ובגרפים, שהמכונית המסכנה שלו לא בדיוק תמיט שואה על כדור הארץ, ושאם הוא רוצה להיות עקבי, עליו לוותר על שימוש בחשמל ובשאר הטכנולוגיות?

שוב, מה הקשר להיות האדם שמוכיח זאת בעל סמיכהזמירות

לרבנות ונושא בתואר רב?

איך רב קשור לעניין?נפשי תערוג

גם שאתה הולך למוסך אתה מחפש מוסכניק שהוא רב?

גם רופא שהוא רב?

למה לא רופא שהוא מוסכניק?

אוליקל"ת

רק בגלל שהרבה פעמים דוסים יותר מחזיקים מדמויות רבניות.

לא שאני מצדיקה את הגישה או חושבת שזה נכון..

יש כאן ממד דתיshaulreznik

בבחינת "דייך מה שאסרה עליך התורה".🙂

מי אמר שהוא עושה את זה בגלל סיבה דתית?נפשי תערוגאחרונה

קפצתי לשאלה מהפורום השכן..פצלשן

איך יודעים מהי רמת המשיכה המספיקה בשביל להחליט להתחתן?

במשך מספר שנים שאני מחפש, הספקתי לפגוש כאלה שהיה ברור לי מהתחלה שיש לי אליהן משיכה חזקה.

לעומתן, היו כאלה שאהבתי אותן מבחינת אופי, וגם המראה היה אחלה, אבל לא הרגשתי משיכה חזקה אליהן (וכמובן לא היתה שום דחייה. כנראה, זה פשוט לא היה הסגנון שמדליק אותי באופן טבעי). כן היה לי רצון לתת חיבוק פה ושם, אבל לא היה לי רצון חזק להתקרב אליהן או לגעת בהן, גם אחרי חודשיים-שלושה. מישהו אמר לי שזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן. כנראה שלדעתו המשיכה תתפתח אחרי החתונה, אחרת לא מבין איך זה מספיק. אבל מי אמר שהיא באמת תתפתח? ואולי היא לא?

ברור לי שעם אחת אני ארגיש משיכה חזקה ועוצמתית יותר ועם אחרת משיכה פחות חזקה. השאלה מה הרף הנדרש בשביל להחליט להתחתן?

ועוד שאלה בתור בעלי ניסיון.. ייתכן שלפני החתונה תיהיה משיכה חזקה ואחרי החתונה יתברר שאין באמת משיכה? ולהיפך גם ייתכן?

>>שימושית

לגבי השאלה האחרונה- משיכה זה דבר דינאמי ויכול להיות מצב שהיה משיכה לפני ואחרי החתונה לא ופחות מזה, וכמובן להיפך.

אם יש דחיה ואפילו אם פשוט אין משיכה אז לא חושבת שאפשר וראוי לבנות על אחרי החתונה אבל אם זה רק לא משיכה חזקה אני לא חושבת שזה נכון להוריד על זה.\

נסיוני האישי - שלא בהכרח משליך על מקרים אחריםהברדיצ'בר

אני רק יכול לשתף שהייתי באותה התלבטות כשיצאתי עם מי שהפכה לאשתי, ושההתלבטות האחרונה שנותרה לי לפני שהצעתי נישאוין היתה סביב השאלה האם רמת המשיכה כלפיה מספיקה. ובפועל - מהר מאד אחרי החתונה כל החששות התפוגגו. וגם כיום, אחרי סך שנים וסך לידות - אני לא יכול לדמיין משיכה חזקה יותר לאשתי. היא בעיניי יפיפייה ומושכת ברמה הגבוהה ביותר.

גם אצלי זה הדבר היחיד שאני מתלבט עליופצלשן

אז מה עזר לך להחליט שזה מספיק בשביל להתחתן?

כמה דברים עזרו ליהברדיצ'בר

קודם כל אני רוצה לענות על שתי שאלותיך האחרונות שהצגת בפתיחת השרשור:

כן, וכן.

לכן מה שעבד לי - לא בהכרח יעבוד לאחרים.

ובכן, מה עזר לי?

קודם כל הרבה תפילות וביטחון ב-ה'.

דבר שני - מוכנות נפשית לתת הכל ולבנות קשר של אהבה ונתינה והתמסרות גם על הצד שהמשיכה תתברר כקטנה ממה שאליו ציפיתי. וזה בנוגע גם לציפייה של המשיכה שלי כלפיה, וגם שלה כלפיי. ברוך ה', לא התאכזבתי.

ודבר שלישי - חישוב הסיכויים, האם במכלול העניינים/תכונות ושיקולים סביר להניח שאצליח למצוא מישהי אחרת טובה ממנה. ועבורי התשובה היתה ברורה שאין כמעט סיכוי לכך.

גם בכל דבר לא מושלם שראיתי אצלה - ערכתי השוואה בינה ובין דמות דמיונית של האשה המושלמת שאותה כיניתי - 'דמיונה' - וכל פעם הזכרתי לעצמי שדמיונה היא דמיונית והסחתי את דעתי מהנושא.

לא כל כך הבנתיפצלשן

החלטת להתחתן בידיעה שאולי לא תיהיה משיכה?

תפילות, מוכנות נפשית וחישוב סיכויים יכולים לעזור להתלבטות באופן כללי.

אבל אם יש נושא ספציפי שייתכן והוא חסר, איך הנ"ל עוזרים לפתור את ההתלבטות? צריך לתת לנושא מענה ספציפי..

היה ברור לי שתהיה משיכה,הברדיצ'בר

רק היה לי חשש שזו תהיה משיכה ברמה נמוכה, שאולי תהיה בבחינת 'פוחת והולך' עם הזמן.

ברוך ה' לא היה כך. אך אני מרגיש שהנכונות שלי להסתפק בפחות היתה מועילה לי במידה וחששותי היו מתממשים. אך חשוב לי להדגיש - אצלי זה לעולם לא הגיע למצב שהיה צריך לעמוד למבחן.

אם אתה מרגיש 'שיכות' אליה, זה בהחלט מספיקהסטורי

לא אומר להתחתן בלי רצון, בלי שמרגישים קשר נפשי. אבל לפעמים מרוב התבחבשות בכל מיני הגדרות סתם נתקעים ומסתבכים.

אם אתה מרגיש שיכות, חיבה, טוב לך איתה, יש לך צפיה לפגישות ולשיחות הטלפון - יש את זה. מעולם לא העסקתי את עצמי כרווק בשאלות הללו ויש משיכה, בהחלט.

כמובן, העבודה האמתית היא אחרי החתונה. כשיש מתחים, המשיכה יורדת וכשיש השלמה ושמחה הדדית - גם המשיכה עולה.

אתה חושב שהיא תישאר צעירה ונאה?אריק מהדרום

הבט על חמותך לעתיד, זו האידיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה בעוד 30 שנה.

הבט על אם חמותך לעתיד, זו האינדיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה עוד 60 שנה.

איך זה קשורנעמי28

כשאישתו תהיה בת 60 גם הוא יהיה בן 60 אחרי זוגיות ארוכה וקשר עמוק ואחר.

כרגע הוא מתחתן עם מה שהיא היום, והשאלה שלו סופר לגיטימית וחשובה.

זה באמת נושא שלוקחים עליו סיכון בעולם הדתי ומקווים לטוב.

יש משהו בדברייך, מצד 2 גם בקשר לקראת נישואין אפשרמתוך סקרנות

לנסות להתחבר למכלול של האישיות, ולראות אם זה מגביר משיכה.

אני כמובן לא המומחה הגדול, ואלו שאלות שגם אני שואל את עצמי, אבל מרגיש שיש לכל הפחות איזו שהיא בחירה גם בנושא זה...

מאוד אינדבדואלישבורת,לב

אני אישית לא הייתי מתחתנת ככה בשום אופן וגם לא הייתי מתקדמת.

אבל זה לא משנה מה כל אחד אחר מרגיש, משנה רק מה שאתה.

אם הייתי במקומך הייתי משקיעה בבירור עם מטפל לפני הכרעה כזאת גורלית.

צריך להיזהר עם מטפלים..קל"ת

לבדוק לפני ולפנים למי הולכים..יש כאלה שרק עושים נזק..

צודקת. ורק אעיר בהקשר זההברדיצ'בר

שגם מטפלים תותחים ומומחים עלולים לטעות לפעמים.

ובוודאי שאפשר גם לטעות ביישום של ההדרכות/ העצות שלהם.

דוגמה מהמקרה שלי:

התסביך אליו אני נקליתי כחודש לפני שבחרתי להתארס התעצם פי כמה בעקבות הרצאת זום בו אמרה מטפלת ותיקה ובעלת מוניטין דברים לא מדוייקים בנוגע להבדל בין משיכה אצל בנים ובנות: שאצל בנים זה כביכול ברור ודיכוטומי, ומתברר בצורה ברורה תוך פגישות ספורות. בעוד אצל בנות - זה נזיל ומשתנה וכדאי לתת צ'אנס וכיוצא בזה.

כמה סרטים אכלתי בגלל הדברים האלה, ממטפלת שלמען הסר ספק - אני עדיין מחזיק מאד ממנה וחושב שהיא תותחית על בתחום שלה. אגב גםם קיבלתי ממנה (לא באופן פרטני) הרבה מאד כלים טובים ותובנות חשובות בתקופה שיצאתי.

סקרנת אותי, פניתי אליך באישי ברשותך.מתוך סקרנות

מאוד להזהר. נכון.🍀שבורת,לב

זאת שאלה לגבריםנעמי28

אני מניחה שזה שונה מנשים

מהצד שלי הספיק לסמן וי על משיכה בדייטים,

לא הגדרתי כמה ומה החוזק שלה, לי זה עבד.

וזה לשני המינים- גם לזוגות אוהבים עם כימיה טובה המשיכה משנה צורה כל הזמן וצריכה תחזוק, שלב הפרפרים והצפת ההורמונים מוגדר בערך כ3-4 חודשים. לאחר מכן המשיכה תלויה באיכות הקשר מבחינה רגשית ופסיכולוגית

צודקת בהחלטהברדיצ'בר

משיכה היא נדבך חשובשוקולד פרה.

אבל לדעתי הנשית, היא לא הכל.

אולי אצל גברים המשיכה היא הלב של הקשר, אבל גם אז- מי ערב לך שהיא תאהב מגע? שהיא תרצה את אותה רמה של קשר פיזי כמוך?

זה מאוד מתסכל עבור חתן צעיר לגלות שיש משיכה, אפילו בעוצמה, אבל שהצד השני פחות בעניין של מגע.

לכן, השאלה צריכה להיות,

ואני אכתוב פה קצת חשוף, מקווה שהמנהלים לא ימחקו אותי-

היא האם היא סגורה בקשר למיניות, או יותר פתוחה ובקשר (עם עצמה) בנושא.

עד כמה היא נינוחה בקשר לזה. לא נבהלת או בורחת או פוערת עיניים.

זה משהו שאפשר להרגיש אותו, וזה משהו שבעיניי כן שווה לדבר עליו בשלבים מאוד מתקדמים של הקשר.

אני מכירה נשים שלא סובלות מגע.

זה משהו שהן לא יגידו אותו בפגישות, אבל זה קריטי ממש לחיי נישואין.

זה משהו שהופך אח"כ לפצע עמוק בזוגיות. כי באופן טבעי, כשמתרגלים אחד לשני והחידוש פג, מה שנשאר זו הנטייה הטבעית של הנפש.

ואם הנטייה הטבעית שלה זה לריחוק גופני- זה מתכון לתסכול של שנים...

מיניות ומשיכה הופכים אחר כך לסוג של תקשורת. זו תקשורת שמשלימה ומעמיקה את התקשורת הקיימת.

יש ביניכם צחוק, כיף, הומור, פתיחות, עניין זה בזו- זה הלב.

יש משיכה אבל מרחק וקצרים בתקשורת- הקשר ייטה יותר לכובד וכך גם ברובד הגופני.

מקווה שהועלתי

לא חושבת שבחורה בהכרח יכולה לדעת על עצמהפצלושון

לפני החתונה, כשהיא עוד לא הייתה בקשר זוגי

זה אפשרי, בוודאישוקולד פרה.

אפילו אפשר להרגיש בזה. אבל זו באמת שאלה של בשלות.

תכלס אתה לא מגנט והיא לא ברזל.שוקו.אחרונה

משיכה חזקה או חלשה היא בראש וחולפת. השאלה היא התאמה בסיסית ורצון לקשר ושותפות. במשך הזמן נבנית הערכה עמוקה האחד לשניה וממילא הרצון להתקרב.

אין הבטחות בתחום רק רצון אמיתי וכנה לעשות עבודה רצינית ולהשקיע בקשר עד גיל 99

חבוטנפש חבוטה

מרגיש כל כך חבוט

מכל הבחינות.

נפש

גוף.

ורוח.

זוגיות בסימן שאלה ענק

תפקוד בסימן שאלה ענק

איך קמים כל בוקר?

לא מרגיש אבא

לא מרגיש בן זוג

לא מרגיש.

פרקתי.

דבר אלינו איש יקרדי שרוט

בתרגום לעברית שלימשה

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

בהחלטנפש חבוטה

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

מנקודת המבט שלך או שלהם?משה

מתי זה התחיל?משה

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

לא אמרתינפש חבוטה

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

אז בסדר. חבוט וכושלמשה

והכי חשוב

בהצלחה !

תודהנפש חבוטה

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

שתדע שיש עוד כליםמשה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

אם יש יכולותשבורת,לב

אפשר לחזור אליהם,

זה מצב הרבה יותר טוב מאחד שאין לו יכולות.

יש זמנים כאלה של עייפות.

מותר להיות מותש ולנשום לרגע מהכל.

טוב שאתה מדבר על זה.

איזה כאב.שוקולד פרה.

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

תודהנפש חבוטה

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

הייתי שםוהנה חלום

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

כמה כואב וקשה נגמרו לי השמות

שולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏

וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.

שיהיה רק טוב ב"ה

ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏

ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.

תודה רבהנפש חבוטה

מעריך את המילים

כמה זמן זה ככה? נשמע קשה ממשלאחדשה

יודע לומר נק' מפנה?

מספרנפש חבוטה

נקודות מפנה..

רצף של דברים קשים ומאכזבים

מה קרה? ומה קורה?shindov

הרבה דברים קרונפש חבוטה

כרגע בעיקר דעיכה נפשית.

לפנות לנשים באישי לא יעזור לך לפתור את הבעיותיעל מהדרום

זה אפילו יותר מזהמשה

עזבי את זה שיש פה נשים שלא אוהבות שכותבים להן באישי.

זה מהלך של יאוש. וגם מהלך שלא עובד.

הוא מגיע עם נפש ריקה וחבוטה. למה שמישהי תרצה בכלל להתכתבות עם אדם שנמצא במצב של אנרגיה מרוקנת וחלולה. לא מספיק הוא מרוקן, הוא ירוקן גם אותה?

מי הייתה פה ששיתפה צילום מסך של מישהו שהתחיל איתה גרוע והמשיך לכתוב לה גם כשהתעלמה?

זה היה אניאנוני.מית

וגם @נפש חבוטה התחיל איתי גרוע ברמה שפאדיחה לשתף צילום מסך.

גם איתיחושבת בקופסא

לפחות אני אגיד שהוא עזב אותי ברגע שביקשתי (שזה היה מייד).

זה נכון במקרה של שני רווקיםיעל מהדרום

לק"י

אצל אנשים נשואים זה לא שייך, גם אם הוא מלא חיות ואנרגיות.

לא שייך זה דבר אחדמשה

אבל זה גם לא עובד. אדם מרוקן הוא מרוקן בכל מקום. גם בבית שלו וגם בחוץ (ובטח גם בעבודה).

זה כל כך לא נכון מכל כך הרבה פרמטריםשבורת,לב

זה כ"כ מכעיס וכ"כ מצערנגמרו לי השמות

זה פשוט לא יאומן הדבר הזה.

אנשים כותבים כאן מצוקה על גבי הפורום,

באים אנשים טובים ונשים טובות להגיב, להתייחס, לפנות זמן, אנרגיה, מחשבה, לב, עונים להם מכל הלב והרצון שיהיה טוב - ובסוף מה מסתבר?

שיש כוונות שליליות ורעות מאחורי זה.

זה כ"כ מכעיס אותי הדבר הזה.

שמסתבר שהנה, גם כאן, הפותח שלח לכ"כ הרבה נשים באישי (גם לי שלח מסר אחרי שהגבתי ע"ג הפורום, ולא עניתי בכלל למסר כי זה כבר היה לי חשוד.) ועכשיו להבין שזה עוד אחת ועוד ועוד.

באמת. @נפש חבוטה זה פשוט לא!

אח"כ אנשים שבאמת צריכים עזרה ובאמת במצוקה - כבר יש ישר חשדנות לגביהם, כבר יש פחות רצון לעזור ולכתוב, כבר יש פחות אנרגיה ופחות כוח מכל המסווה הזה, מכל הפעמים (האינסופיות!) האלה שמישהו פשוט ניצל את הטוב לב של אנשים!

למה? ובשביל מה?

זה כ"כ מעוות

כ"כ לא שייך

כ"כ רע.

אתה לא פונה לאישה בפרטי, בטח לא אישה נשואה, בטח לא כשאתה נשוי, לא משנה כמה המצוקה שלך גדולה, לא לא לא.

לא זו הדרך.

ואתה לא יכול, פשוט לא יכול שזה יבוא על חשבון מישהי אחרת!

כמה שאדם יהיה לו חוסר או רע, זה אף פעם לא יצדיק פגיעה באחר, זה אף פעם לא יצדיק ניצול של אחר, זה אף פעם לא יצדיק שום מעשה לא מוסרי ולא טוב בשום דרך ובשום צורה שהיא!

באמת איך אפשר ככה לסמוך,

אני אישית כבר תקופה בוחנת כל הודעה שנכתבת ורק אם מרגישה שיכולה לתרום איכשהו מגיבה, וכ"כ הרבה פעמים לא, לא רק להודעות שלא בטוחה אם יכולה לתרום בכלל, אלא גם להודעות שמראש עלולות להיות חשודות.

ואז הנה כאן שוב הגבתי, ועוד אחרות ואחרים. והנה שוב. להבין שזו בסך הכל הייתה במה לניצול הזה של החמלה והאמפתיה של אנשים כדי לפנות בפרטי?!

לעוד אחת ועוד אחת ועוד?! נשים נשואות?!

זה פשוט עצוב. ומכעיס. וחבל.

וההיפך ממה שאתה ספציפית צריך כדי שיעזור לך

וההיפך מכל מה שכל מי שרק רצה או רצתה לעזור לך כאן צריכים.

וזה פשוט גורם לכל אותם שבאמת צריכים עזרה להיפגע ישירות ולא רק בעקיפין. כי אח"כ כבר גם בהם חושדים, וגם להם כבר אין את האמון המלא שהם זקוקים לו.

זה פשוט עוול.

רק משפט אחדמשה

בסיטואציות כאלה הרבה פעמים הכותב לא חשוב כמו הקוראים הסמויים.

אל תיפול רוחך. גם אם הוא לא ראוי, בטוח קרא את זה מישהו ראוי שגם אין לו אומץ לכתוב.

אני באמת כותבת גם לקרואים הסמויים, לכולםנגמרו לי השמות

גם למי שזה מכוון אליו ישירות וגם לכל מי שיכול אי פעם להיות רלוונטי לו.

ואתה יודע מה?

אם יש כאן קורא שאפילו יקרא את הדבר הזה,

שאם הוא אי פעם ירצה או ינסה לפנות בפרטי לאישה נשואה

שרק יעצור רגע ויחשוב

איך הוא היה רוצה שיתייחסו ויפנו או לא יפנו לבת שלו, לאחות שלו, לאמא שלו, לאשתו (לאשתו כתבתי בסוף למרות שבעיניי צריך בהתחלה, רק בגלל שרוב אלה שפונים מסתבר שלא הכי טוב להם עם האישה שלהם עצמם, באופן כוללני וברור ברור שיש יוצאי דופן, אבל רק למקרה כזה שלא "אכפת לו" מאשתו, כתבתי זאת אחרי הבת והאחות והאמא)

אבל למען ה', שיחשוב קצת מעבר

ככה היה רוצה שיתייחסו לבת שלו?

שהיא נשואה וגבר זר פונה אליה, מנצל את הלב הטוב שלה, את החמלה, את הרצון לעזור, ואם חסר לו בבית חמלה או משהו אז הוא לוקח ממנה, מאישה נשואה?!

רוחי לא נופלת, אבל כן זה מאוד מכעיס ומצער אותי.

יש לכל אדם את הדברים ש"בוערים בו" מאז שנולד, שהם חלק ממנו,

במקרה שלי אישית מה שהקב"ה נתן לי וברא בי מאז שאני זוכרת את עצמי זה את זה, באמת כל מה שקשור לאיש ואשתו. והבלעדיות של איש ואשתו. נאמנות. אהבה. זוגיות. זה בדם שלי בנשמה שלי גם מה יכול להיות ועד כמה טוב אינסופי יכול להיות בין איש לאשתו כאשר זה בטוב, וגם בעירה פנימית למחות על כל מה שעלול לפגוע בקודש הקודשים הזה. ולכן כי זה נוגע בי אני מגיבה.

על הרבה דברים אחרים אני לא מגיבה, בטח לא בכזו "בעירה".

כאן כן. זה מכעיס ומצער אותי מאוד.

הרוח לא נופלת חלילה, אני עדיין מאמינה בטוב של האדם באשר הוא אדם, גם בכוח התשובה, והכי באהבה ובשלמות ובבלעדיות שבין איש לאישתו.

אבל כן היה חשוב לי להגיב.

מאישה נשואה.קופסא מכסף

כמו שאת כותבת על אישה נשואה, כביכול שהיא דבר קדוש.

היא מקודשת לאדם שקידשה. היא לא דבר קדוש. אפשר לדבר אליה, להתייעץ איתה, ולקבל ממנה אפילו יחס ואהבה.

הקיצוניות של קידוש האישה הנשואה לעיני כל מביא לבעיות כמו,

הטרדות במקווה.

גילוי עריות במשפחה.

מרחב נשימה בבקשה, גבר לא חייב לעשן כל היום כדי לשלוט במה שקורה במרשתת. יש אפשרות להבליג ולחכות רגע אחד ולראות שזה לא כזה "מיני" מה שהאדם רשם, הוא פשוט מגמגם.

עשרת הדברות כוללות גם את "לא תרצח".

מה עישנת?נעמי28

לא הבנתי מה כתבת

ומה הקשר בין הסוף להתחלה ולאמצע

ולהסקת המסקנות

ובסוף מתגלה שאתה אישה נשואה שהיא גבר גרוש🏳️‍🌈

והדבר היחידי שמביא להטרדות - זה אנשים שמטרידים.

מה עישנתי?קופסא מכסףאחרונה

מה לא עישנתי... זו השאלה.

📢📢📢 תזכורת חשובה בעקבות השרשור הזהנגמרו לי השמות

לאיך הודעה תמימה שמביעה מצוקה יכולה להיות בעצם במה מסוכנת מאוד לכל הנוגעים בדבר.

באיך כל מי שפותח שרשור, גם אם הלב יוצא אליו או אליה ומתוארת מצוקה קשה - יכולים בסוף לפנות בפרטי עם כוונות אחרות לגמרי!

תזכורת חשובה לכולנו. שוב.

על הסכנות כאן במרחב הזה.

לא משנה מי כותב.

לא משנה מה הותק שלו או שלה.

לא משנה אם מזדהה כאיש או כאישה.

לא משנה אם מתאר/ת מצוקה.

כל אלו הם לא ערובה שהכוונות והאמת אכן שם.

וכל אלו הם לא ערובה שאין מתחת לפני השטח כוונות אחרות.

לא לפותחי השרשור.

ולא למגיבים.

לא לכל מי שמנסה לראות מי יגיב (או תגיב לו) כאן

ואז לפנות אליה בפרטי

והכל במסווה של רצון לעזור ולהציל מהמצוקה

שכל מה שמתחת זה כוונה אחרת לגמרי!

ונשים טובות (ואנשים טובים במקרים אחרים) פשוט לא צריכות לחוות את העוול הזה שכל "חטאן" היה לב טוב ורצון לעזור או לחזק יהודי!

לא הן, ולא הפותח עצמו שזה ההיפך ממה שנכון לו, ולא אשתו של הפותח, ולא האיש של הנשים האלה, ולא הילדים של כולן, ולא מגיבים ומגיבות אחרים עתידיים שיתנו בהם פחות אמון מראש אפילו שבמקרה שלהם אין שום דבר פסול - פשוט כולם יוצאים נפסדים וזה עוול אחד גדול לכל הנוגעים בדבר!

אז בכוונה משאירה את ההודעה הזו

עם כל ההתפתחויות שלה

עם כל העדכונים של נשים באופן ישיר ומכלי ראשון על הפותח שפנה אליהן

ובכוונה לא מוחקת אף שנתבקשנו המנהלים ע"י פותח השרשור למחוק את ההודעה הזו.

אז לא.

לא רק לא למחוק אלא להדגיש מה יכול לצאת מדבר כזה.

למען יראו ויראו.

ולמען ידעו כולם כי סוף האמת לצאת לאור. תמיד! גם אם זה לוקח זמן.

אז ככה, באור, בשמש, בגלוי - להראות מה היה.

ולמען נישמר כולנו.

כן, גם רצון טוב רק לעזור יכול להוביל חלילה למקום לא טוב בכלל.

ושהקב"ה לא יביאנו לא לידי ניסיון ולא לידי ביזיון.

צריכה עזרה עם סינון מחשב לילדיםירדנית

משהו פה לא עובד לי כמו שצריך

מדובר על גילאי 10-14, יש רימון.

הם צריכים את המחשב כדי לעבוד בטימס, לשמוע שירים ביוטיוב, לפעמים צריכים AI ללמוד למבחנים.

איך אני משגיחה על כל זה?

שיחות בטימס לפעמים הילדים ביניהם שולחים סרטונים, אין לי איך לעקוף את זה.

כנל יוטיוב, רוצים לשמוע שירים אבל לא מתאים לי שיסתובבו ביוטיוב, יש דברים (שלא לומר רוב הדברים) שלא מתאימים להם.

AI גם כן רואה שיחות שלא מתאימות..

אנחנו לא בקטע של צנזורה אבל מרגישה שבתקופה האחרונה זה יצא לי משליטה.

מחפשת פתרונות טכניים לפתור את זה, אשמח לשמוע איך זה אצלכם. שאהיה רגועה גם שהילדה נכנסת לחדר ללמוד עם חברה במחשב. כי היום זה היה ממש לא מוצלח

אני טכנופובית פלוס פלוס אז אם אפשר בהסבר למתקשיםירדנית

שום דבר רע בצנזורה במקרה הזהחושבת בקופסא

היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?

רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.

כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.

אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.

פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)

בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).

והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.

לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.

שולחים שם שורטים וכל מיני שירים/זמרים/קליפיםירדנית

שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.

איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.

רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..

רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.

בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן

אם יש שירים ספציפיים שהם שומעיםהשם שלי

אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.

באזור האישי ברימון אפשר לחסום\לפתוח אתרים מסוימיםפתית שלג

כרצונך

ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.

אין כל כל פתרוןמסתתר

אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..

יש תוספים בחנות כרום לדפדפן במחשבנקדימון

שאפשר לחפש שם תוספים עם דירוג גבוה וכמות הורדות של עשרות אלפים (כדי שיהיה לזה אמינות, ואמינות ביצועית).

יש כל מיני תוספים שמסננים שורטס ורילסים ביוטיוב ורשתות חברתיות, תכנים למבוגרים או הימורים וכדומה, חוסמי פרסומות למיניהם. זה קצת התעסקות (אבל לא נוראית), אבל אולי חבר/ה טוב/ה יוכלו לעזור. או לחילופין, הדרכה טכנית את יכולה לבקש ממצב ai בחיפוש גוגל.

וכמו שגם אמרו, אם מדובר על אתרים יותר ספציפיים אז אפשר לחסום ברשימה אישית באזור האישי של רימון, או להעלות רמת סינון לאתרים המסויימים.

אגב, לגוגל יש אפשרות של בקרת הורים (לא ניסיתי אך ראיתי שקיים), ואז את יכולה לחבר את החשבונות של הילדים אלייך ולהגדיר כל מיני דברים. זה גם דבר ששווה לבדוק עליו, ואולי הוא יפתור חלק מהבעיה.

לגבי ai, אין ממש דרך היום לשלוט בזה. לכן נטפרי, למשל, חוסמים את זה גלובלית.

תודה, אנסה לשבת על זהירדנית

(הזדמנות טובה להכיר לך תודה שבזכותך נכנסו להכיר את עמיחי ונינו הי"ד וישבתי והראתי גם לילדים, מה שמראה לי כמה רחוק אפשר להגיע עם חינוך ילדים ולאן אני שואפת)

בשמחהנקדימון

לא הכרתי אותו לפני כן, אבל הנשמה המיוחדת הזו באמת מרימה את העיניים שלנו אל האינסוף.

אלוף אתהפתית שלג

בשביל שירים הייתי עושה ספוטיפיי וחוסמת את יוטיובמרגולאחרונה

ובמקרים שהמורים שולחים סרטון לימודי מיוטיוב- תפתחי לרגע, או תתני מהטלפון שלך נקודתית לזה.

ספוטיפיי יש גם פודקאסטים שעקרונית יכולים להיות לא ראויים אבל לא נראה לי שיש להם סבלנות לזה חחח.

שירים שיוצאים עולים תוך שניה לספוטיפיי. גם שירים חסידיים ושירי קודש יש שם.

ואם הילדים שולחים בטימס קישורים לסרטונים, אז אפשר לחסום אתרים אחרים (כמו טיקטוק, יוטיוב וכו), ואז הם לא יוכלו לצפות בהם.

מה קרה לפאות?פשוט אני..

כשהייתי ילד, ילדי ונערי הציבור הדתי התחלקו בין כמה סוגי פיאות:

פיאות קצרות שמגיעות בדיוק עד לעצם הסמוכה לאוזן, או קצת יותר ארוכות שמגיעות עד לגובה התנוך.

פיאות מעט ארוכות יותר, אשר גולגלו בחן מאחורי האוזן.

וכמובן פיאות ארוכות עוד יותר שכבר לא יכולות להתחבא מאחורי האוזן אלא משתלשלות בגאווה במורד הפנים.

בשנים האחרונות, אני רואה יותר ויותר נוער דתי, כולל כאלה מבתים שעל פניו נראים דוסים, כולל מהתנחלויות ויישובים דתיים מובהקים לאורך ורוחב הארץ, עם תספורת שבה המכונה עוברת עם מספר 0 מעל גובה האוזניים ולא משאירה פיאות כלל. כלומר בחלק העליון של הראש יש שיער כרגיל, אבל בצדדים יש שיער רק בס''מ העליונים ומתחת לזה יש גאלח.

בתקופתי, בבתי ספר דתיים לא היו נותנים לתלמידים להיכנס כך לכיתה, וילד שהיה מסופר כך היה צריך להתבייש במראהו החריג. זו הייתה נחשבת תספורת שלא רק שאינה דתית, אלא היא גם לא מייצגת את הציבור החילוני הנורמטיבי, אלא בעיקר ערסים.

אז איך קרה שאבות שלא מחסירים תפילה במניין ולא מדלגים על לימוד תורה עם ילדיהם, מאפשרים להם להסתפר כך?

איך אימהות המחזיקות בעוז בית יהודי כשר ומשפחה לתפארת, נותנות לילדיהן לגלח את הפאות?

תמונה מתוך AI לשם המחשה

חוץ ממה שאפשר לצחוק על התמונה של הבינהחושבת בקופסא

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

היום התספורת הזאת יותר טרדנית בכל הציבורברגוע

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

אני דווקא רואה יותר ילדים עם פיאותניק חדש2

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

חולשה בחינוךנקדימון

הנערים פשוט לא מקשיבים להורים.אמא טובה---דיה!

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אני חושב שלהרבה מאוד ילדים קטנים חרד"לים יש פיאותמשה

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

מרד גיל הנעוריםנפשי תערוג

אינטרסטינגימח שם עראפת

איך הילדים שלך מסופרים?

מי אמר שהם מסכימים או מעודדים?shindov

היום לא שואלים.

אני לא מדבר על בני 18פשוט אני..

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

יש לי רעיוןנפשי תערוג

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אני לא מדבר על מסורתיפשוט אני..

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

גיל 12רקאני

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

תלוי איזה תספורתנפשי תערוג

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

מסכימהרקאני

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

בגדול ההלכה היאנפשי תערוג

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

רקה, לא רכהירושלמית טרייה

הכל תלוי במזלזוזיק העכבראחרונה

אפילו ספר תורה שבהיכל.

יש הרבה דוגמאות בהסטוריה להלכות שפשוט לא הקפידו עליהם בתקופות מסויימות. בדרך כלל זה חלף.

למשל, יש הרבה עדויות שבליטא לפני השואה גם נשים של גדולי ישראל לא הקפידו על כיסוי ראש.

גם היום, נראה לי שמקפידים הרבה יותר מפעם על שירת נשים אבל הרבה פחות על חצאיות לפי ההלכה.

לא יודע מה גורם לזה...

בעיות שכניםggg

יש לנו שכן מבוגר שגר לבד, בן אדם נחמד וגם נדיב עם הרבה חסד. אלא שבזמן האחרון הוא התחיל לשמוע פודקסטים או שאולי זה טלוויזיה בתוכניות של דיבורים, לא יודעת מה, הוא שומע ממש חזק עד שזה נכנס לנו לסלון ואני משתגעת מהרעש הזה. זה כמה שעות ביום לפעמים ואני פשוט מתחילה לסגור חלונות מרוב יאוש (אבל זה לא לגמרי עוזר).

ממש לא נעים לי לגשת ולדבר איתו. אולי הוא יעלב, אולי הוא לא שומע כל כך טוב. אני לא יודעת מה הסיבה לשמוע כלכך חזק. מה עושים?

מן הסתם, לדבר איתו זה השלב הראשוןפשוט אני..

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אם הוא אדם טוב ונעיםמתואמת

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אם הוא מבוגרמתיכון ועד מעון

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

ננסה לדבר איתו. בטח אשלח את בעלי..ggg

השאלה היא כמה מבוגר..קל"ת

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

נראה לי מעל 80ggg

יש לנו שכנה מבוגרת ששרה עם הגברהחושבת בקופסא

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

כמורה לליקוי שמיעהחיוך2019אחרונה

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון