זה גם לא יעזור.
אני כבר לא יודע מי בעד ומי נגד חחח השרשור נהיה מסורבל....
אחים אנחנו חברה.
לא האמנתי שתהיינה מי שתאשים את פותחת השרשור שהיא נהנית מכל זה
אבל אני סה"כ גבר, מה אני מבין במוח של נשים.
אולן הן צודקות
ומה כוונותיה.
חבל שזה נגרר למקום כזה.
יש נשים שאכן נהנות מתשומת הלב הזו מגברים נשואים (שזה מעיד על בעיה לדעתי. אם זו אישה רווקה זו בעיית ביטחון עצמי ואם היא נשואה- בעיות בזוגיות).
לגבי הפותחת- אני מאמינה שהיא כתבה את זה בתום לב והיא באמת נסערת ולא יודעת מה לעשות. מקווה שתמצא עצות טובות מכל המתקפה שמתרחשת שם.
"מי שמעשיו סתומים", כלשון חכמים.
קל וחומר מי שדי ניכר מה שכתבת בסוף.
טעיתי. לא הייתי צריכה להתייעץ כאן.
למרות שלא הייתי חוזרת על זה- הפקתי תועלת אחרי ניפוי של לא מעט תגובות כאן- יש כאן אנשים מדהימים , ברוכים וחכמים ולקחתי מהם כמה עצות טובות.
כן, הייתי מבולבלת קצת.
ויש כאן שחוץ מרפש לא יצא מהם שום דבר אחר. איכס.
(הסיטואציה לא ברורה?אפשר קודם לנסות להבין, לשאול.
מה זה ההתנפלות הגסה הזאת??מה אני אשמה שסובבים אותם אנשים בעייתיים ושמכירים על עצמם דברים כאלה?
מי שחושבת שכל אחת מחפשת תשומת לב מגברים בכלל ונשואים בפרט מעידה רק על עצמה.)
ולא, לא כולם היו רוצים שיהיה לי טוב,
יש נשים שהיו רוצות להעלים את כל שאר הנשים בעולם מלבדן בגלל הקינאה החולנית שלהן.
התקדמתי. פשוט הייתי קצת בשוק מעוצת הכיעור שהתגלה כאן.
וחבל להעלות את זה מחדש - אבל אי אפשר "על חשבונה".
השאלה אינה אם "רוצים בטובתה" באופן תיאורטי. פה היו גם תגובות שלא באו מרצון בטובתה, אלא מחשד שהיא מייצגת תופעה כעורה (שלצערנו קיימת), שכלל אינה שייכת אליה. ולכן התנפלו עליה, כשהיא באה לבקש עזרה.
בעם ישראל, זה לא כמו אצל הבדואים. הורגים אחד את השני עד שנמאס, ואז "מארגנים סולחה"..
אכן, ראוי לארגן סולחה. כמו אצלנו. שמי שפגע, גם אם במחשבה שיש פה תופעה כעורה, וטעה, יתנצל בפני הנפגעת על לא עוול בכפה.
ואז אפשר גם לקחת את התובנה, הנכונה בכללי, שיש נקודות הסתכלות מאד שונות בחיים. רווקה (ולא רק) יכולה לחשוב ש"מתחילים איתה", כשרוצים לעשות לה טוב. מישהי גם יכולה לחשוב שרוצים לעשות לה טוב, כשרוצים בעצם לנצל אותה או לנהוג באופן לא ראוי, בין כלפיה בין כלפי מי שבעקיפין מעורבת.
וגם בכתיבה, ביחוד ברשות הרבים, עלולים לחשוד במי שבאה בתום לב, ולא בגללה.
אלא שיש לאדם חזקת כשרות, כל זמן שמעשיו לא מוכיחים עליו. ולכן, לגבי זהירות, מכל הכיוונים, באמת עדיף להיזהר, הן לפעמים גברים, כמו שהזכירה כאן סיה; הן בנות, בין מלחשוד לשווא במישהו ובין מליפול בפח (לא פשוט, מכאן ומכאן..).
אבל לגבי לכתוב על מישהו ב"ידיעה" בלי בסיס, זה כבר לא. טעות לגמרי.
היא הסיקה מדברייך, שהיו ללא שמץ התגרות מצידה, מה "בראש" שלך. ולכן לא הסכימה שאת דרשת את טובתה. אי אפשר לומר שזה מופרך..
"לא רווקה תמימה" - ו"מאחלת את כל הטוב שבעולם"... שני הפכים. אל תעלילי שקרים על מי שאינך מכירה, ואל תברכי.
והיא לא עושה שום דבר כדי למשוך את תשומת ליבו (ואת עצמך העלית סברה שאולי היא בכלל "מדמיינת".. אז לשיטתך בוודאי יתכן שהחברה אינה סובלת מכלום).
ובדיוק בשביל זה התייעצה, לדעת איך במקום שאי אפשר "להיעלם", כי גרים קרוב ונפגשות המשפחות (כלומר, משפחת הוריה שהיא עדיין כלולה בה), אפשר לגרום שלא יתעסק איתה.
והיא בדיוק שאלה איך לעשות את זה בצורה שחברתה לא תדע ולא תצטער. כי למיטב ידיעתה - שיותר מידיעתנו - החברה אינה יודעת.
שהיא עושה שם בייביסיטר רק כשהבעל במילואים. לא נמצא.
אז מניין לקחת שנמצאת שם כשרק הוא נמצא? בוודאי שלדבר כזה אין מקום, גם לא עם מישהו ש"מתחיל" איתה. לא על זה דובר.
ולא היתה כל "התנפלות" על הניק שלה שהגדישה את הסאה.
התנפלה בצורה מרושעת על מישהי שאינה מכירה. אז עצרו אותה, בצדק גמור. אין כל מקום ל"צדקנות" כזו.
היא אמרה את דעתה, ולא בצורה רעה כ"כ.
סה"כ יש במה לאחוז שאם בחור מטריד בחורה, אז כל חפצה של הבחורה להעלם מהרדיוס שלו ואין לה בכלל ספקות. מי שמחפשת סיבות למה להשאר מראה שהיא קצת נהנית מכל הסיטואציה.
אחרת, היא בכלל לא הייתה נותנת לו הזדמנות להביט בה.
אם זה משהו חד-פעמי, אין לה על זה שליטה.
ברגע שזה מישהו שהיא מכירה, היא יכולה להתרחק, וזה מה שאמור לקרות באופן טבעי לבחורה שחשה לא בנוח.
זה רק נותן ליהודית כלים מה בעצם עליה לעשות.
"מראה שהיא קצת נהנית"?...
אם יש אירוע ששתי המשפחות שם, בחור מתקרב, היא זזה. אחרי שתי דקות, הוא שוב שם. בחורה עם תום לב שלא יודעת בדיוק מה עושים עם זה, מה גם שעד אתמול זה לא היה ממש "חד משמעי", נו.. אז זה לא טבעי שמרגישה אובדת עצות? את יודעת כמה כאלה יש? ושאצלן זה נגמר גרוע יותר?
הציעו לה הצעות טובות, איך לנסות "לנפנף" אותו אחת ולתמיד, בלי לקלקל לאף אחד/ת.
לחזור שוב ושוב שכנראה משהו אצלה לא בסדר, "קצת נהנית", תסלחו לי - תבדקו את עצמכן.
אמנם נשים מכירות נשים לא פעם - אבל שככה תסתכלנה, על מי שרק קראו את דבריה, לא פיללתי...
"לדון לכף זכות", זה אפילו אשה על אשה. בוודאי על בחורה שכבר הסבירה כמה וכמה פעמים את מקומה. בוודאי על בחורה שסה"כ ביקשה להתייעץ.
ששתי המשפחות שם. כמה כבר אירועים משותפים יש.
וגם אם כן- היא יכולה להיות צמודה לאמא, אחות, חברה, והוא לא יעיז להתקרב אליה.
ולא אני לא מדברת מתחושות שלי ואין לי מה לבדוק את עצמי בעניין.
פשוט אני יודעת איך בת "נקייה" אמורה לפעול ומתפלאת שיש כאן בכלל ספקות אם להתנהג כך.
מה זה כמה אירועים כבר יש..
הרי כתבה שגרים בשכנות, משפחות קרובות. מספיק קידוש פה ושם. הרי האשה חברה שלה. לא יודעת כלום - באופן טבעי מחפשת גם כן את קרבתה.
את באמת חושבת שמישהי צריכה כל פעם "לפחד", להיות צמודה לאמא? בחורה בת 25?.... לא מוגזם?
[ולא התכוונתי שתבדקי את עצמך בנושא הספציפי של מה שייחסת לה. אלא את הצורה הזו של ההתייחסות למי שאין כל סיבה להתייחס אליה כך].
ובת "נקיה", אינה מורגלת בדבר כזה, לכן לא בטוחה שבאמת קורה משהו, רק "חשה" שמשהו לא ראוי.. עד שמגיע משהו קצת מוגזם, כמו שכתבה על עצמה, ואז מתייעצת... זה בדיוק מה שקורה אצל בת נקיה. כל מי שטיפה מכיר את הנושא מכיר את זה.
והיא באה לשאול עצות, איך להתרחק או להרחיק, במצב כזה. את רוצה להציע לה, "תברחי", לגיטימי להציע.
מישהו אחר רוצה להציע, "תבריחי", גם לגיטימי להציע.
מה שלא לגיטימי, מעליב, פוגעני ובזוי - זה לכתוב עליה, כאילו "אינה נקיה", "נהנית" ועוד לכלוכים יותר מזה.
ועל זה אני אומר, אכן, בידקו את עצמכן. מה קרה לכן? ממתי מתייחסים כך לבן אדם שכל כתיבתו (כולל ה"איכס" שחזרה כמה פעמים, שמראה בדיוק כמה אינה מורגלת בסגנון כזה) אומרת נקי אני ובגלל זה בא לבקש עזרה. מה ההתנפלות הזו?
באה לכאן בחורה בתום לב, ובוודאי בחורה שראויה שידונו אותה לתום-לב, וכאן כמה נשים החליטו להוציא עליה את כל ה"ג'יפה" שהן מכירות, ב"החלטה" שזה שייך אליה. בושה וחרפה. מותר גם להודות בטעות ולעשות תשובה.
אז אין טעם להגיד שזה מוגזם להסתתר.
היא לא צריכה להסתתר אלא לא להיות במקום שסביר שהוא יימצא.
אם היא עוברת ובכל זאת הוא רואה אותה שתתעלם ותלך. כשיראה שהיא בכלל לא מעיפה עליו מבט. לא יהיה לו מה לחפש אצלה.
ואני יכולה להגיד לך, שהרבה הרבה מקרים, נשים היו יכולות לעצור דברים בזמן. לו רק השכילו.
לא שהן אשמות- אבל בכביש אל תהיה צודק-תהיה חכם.
[זה לא מה שנכתב מקודם, "שתהיה ליד אמא"...שזה אכן מוגזם]
א. מניח שזה גם מה שהיא עושה כשיכולה. והתייחסה למצבים שבהם זה לא ניתן.
ב. בשביל זה שאלה. אדרבה, מישהי שלא מורגלת בכגון דא, באמת "מתבלבלת". והדרך הראויה, היא למשל להציע מה שכתבת כעת. אם זה היה בא כך מראש, יש להניח שהיתה מתייחסת, אומרת תודה, או מסבירה לאיזה מצבים זה לא עונה. היו מציעים עוד. כך עוזרים לבן אדם.
[ואכן נכון, שבמקרים רבים נשים יכולות לעצור דברים כאלה בזמן, כמו שכתבת, "לא רק השכילו". נכון. ובשביל שבנות שלשמחתן לא רגילות בכך, תוכלנה "להשכיל" מבעלי נסיון וידע, ולא תפחדנה לשאול - צריך לקבל את השאלה והשאולת בכבוד הראוי ובאמפתיה]
ולא האשמתי אף אחת. אמרתי רק שאפשר בהרבה פעמים לעצור את זה בזמן. מצד האשה. אם היא תדע להתנהג נכון.
ואני מדגישה: בהטרדה מינית. לא באונס.
ואת יכולה לדבר יותר נעים, לא חייבת רק אם בא לך.
חבל להתבטאות בצורה כזו רק כי מישהו חושב אחרת ממך.
אבל היא לא חייבת לענות.
היא יכולה להיעלם מהרדיוס שלו.
כשהם נפגשים בטעות לא להעיף עליו מבט. להתרחק, להתאמן על לייבש אותו.
אני חושבת שאשה יכולה בהרבה פעמים לעצור הטרדות.
ותאמיני לי כך אני עובדת ולא חסר לי כלום. אז למה מעולם חוץ מפעם אחת לא הוטרדתי?
כי אני יודעת לעצור בזמן. ואני יכולה להביא דוגמאות.
את יכולה להגדיר בדיוק מה זה הודעה חצופה??
אם מישהי הוטרדה אסור לבוא ולהאשים אותה, צריך לתמוך ולחזק ולחפש פתרונות
אבל אם זה מישהי קרובה אליך ואכפת לך ממנה ואת מרגישה שהיא לא מספיק יודעת להציב גבולות או "לייבש" את כן יכולה לחפש הזדמנות אחרת להעלות את הנושא באופן כללי ולהדגיש איך אישה אמורה להציב גבולות להתנהגות שמציקה לה.
גם אמא צריכה לטפטף את המסר הזה לבנות שלה במשך החיים, באופן כללי, לא בדרך של להאשים אותן שהן לא בסדר
את מתארת התנהגות נכונה, אבל זה לא תמיד ערובה
למה מעולם חוץ מפעם אחת לא הוטרדת? בהחלט גם בגלל איך שאת מגיבה אבל גם בגלל שה' שמר עליך ולא נתקלת במטרידן אובססיבי
גם אני נוהגת בדר"כ כמו שאת מתארת וגם אצלי זה ב"ה עובד ובכל זאת נתקלתי במישהו ששום דבר לא עזר וב"ה שזה היה רק במבטים אבל מבטים מגעילים שאין בהם מקום לספק וכל ייבוש/התעלמות/העלמות לא עזר ולא תמיד הסיטואציה מאפשרת לך להעלם..
סתם דוגמא-בתור לרופא שאת חייבת להישאר לחכות שם כי חיכית לתור הזה מלא זמן, את לא יכולה פשוט ללכת כי מישהו נועץ בך מבטים מגעילים, אולי יש לך רעיון מה כן אפשר לעשות אז?
התובנות והמחשבות שלך
לא מעניינות אותי.
שלום.
במצבים כאלו והדברים הם גם בשבילם.
ועל הודעה שנכתבה רק אישית עליה.
כתבה כאילו הדברים גם בשביל אחרים,
אז הערתי שהתגובה היתה אלייך, ועל הודעה שכתבת כולה אישית נגדה. כך שאין מה ללמוד ממנה לאחרים במצב...
יכולות "לחזק אותך" כמה שרוצות. זה לא גן ילדים פה.
את פגעת בבחורה - תפסיקי לעשות מזה אידיאולוגיה.
ולא עניין שלך. כתבת כבר על עניין זה והכדור בידיים שלה.
ד.א. אני חושבת שאתה עצמך פוגע בסיה.
יום טוב לכולם.
זה לא "ענין שלה". אם זה היה ברשות היחיד, ענין שלה.
כשזה במישהי כאן, שיכולתה להתגונן מוגבלת, וזה ברבים - לא שלה בלבד. לא תעמוד על דם רעך.
[ואכן יש להניח, שכאשר מישהו מוחה במי ששופך את דם הזולת, אז אם האדם אינו חוזר בו, הוא גם "נפגע" מכך שעוצרים אותו. מה אפשר לעשות... הייתי מאד שמח לא להגיע לכך. גם כתבתי באחת ההודעות שבד"כ תגובותיה טובות וכדאי לחזור מהטעות פה. אבל אם מתעקשים כל הזמן לייחס לפותחת השרשור עוד "מעלות" מומצאות ופוגעות, אין ברירה. מותר וצריך לעצור את זה. וגם כך, אני משתדל לברור כמה שאפשר, ולא מעבר לפגיעה עצמה]
לא מעבר.
לא על גבי הפורום.
תודה.
מגיב כל פעם שרואה "התעקשות" לפגוע שוב.
[הפוגעות יכולות גם לפגוע פעם פעמיים ולהפסיק כשרואים לאיזה שפל הגיעו]
אם בתחילה זה משהו בסגנון של כאילו "מחפשת את זה" (גועל), אח"כ בסגנון אחר, אח"כ בכלל "מעמידה פני רווקה תמימה" - אז כל פעם שהעזות הזו מתחדשת - מחאה מחדש.
ומי שמנסה "להסביר" למה אין להגיב על כך שוב - ובעצם מנסה בכך לפגוע בעקיפין בבחורה שהושמצה כאן על לא עוול בכפה, רק כי רצתה לעשות טוב - גורמת לעוד תגובה. הנה, כמו עכשיו.
יש אנשים שפשוט לא שווים תגובה.
לגמרי הזיה אובססיבית, הרמה הכי נמוכה שאי פעם הפורום הגיע אליה
ולא מביאה אישור למתקפה שנעשתה לך.
רק אומרת שכנראה השתחררו שם אמוציות כי כל אחד קורא את מה שהוא רוצה לקרוא. לאחד זה יראה שאת איקס ולשני זה יראה ווי. אבל מה אכפת לך מה חושבים- רק את יודעת וזה מה שחשוב.
את מסכימה איתי שיש נשים שכן נהנות מתשומת לב כזו? נעשתה הכללה גסה ופניה ישירה אלייך שלא לצורך ואפילו מקוממת ומאד! אך שוב, זה לא אומר שזה לא קיים. לכן כתבתי שיש צדק בדברים.
הסכנה בפורומים היא בדיוק מה שקרה לך. שנוצר קצר בתקשורת. ויש התנפלות לא ברורה שיצטרכו פה לעשות דין וחשבון כל אחד עם עצמו (כולל אני אם אני מצליחה לפגוע בצורה מסוימת,ללא שימת לב).
בכל מקרה, תתמקדי בטוב. קחי את העצות הנבונות ותיישמי אותן תוך שיקול דעת שלך.
בהצלחה רבה ובשורות טובות ♥
אני מצטערת כל כך שנאלצת לקרוא את דברי הבלע הלא מוצדקים האלה!
מקווה שאת מצליחה לסנן את הדעות השיפוטיות (והביזאריות, אם להודות על האמת) של חלק מהאנשים פה. אני סבורה שהם מיעוט בתוך הרבה אנשים טובים שהפורום הזה מכיל.
את נשמעת כמו בחורה אחראית ושקולה, והניסיון בו את עומדת הוא קשה מאד.
בא לי להגיד שוב (למרות שאני בטוחה שזה ברור לך) - זו לא אשמתך! בשום פנים ואופן! האשם היחיד הוא בעלה של חברתך! ולצערנו מאחר והוא לא יכול לשלוט בעצמו, את נאלצת לעמוד בסיטואציה קשה ומטרידה. לבי איתך, ואני מקווה שהבעיה תיפתר בקרוב ובלי רגשות קשים.
אין לי עצות, ואני מאמינה שניתנו פה כבר מספיק, אבל רוצה לאחר לך המון הצלחה וסיעתא דשמיא בניסיון הזה, דעת טוב מאת השם, וישועה.
גם "נשים" זה לא כולן משהו אחד..
[בחירה, עבודה עצמית, אישיות, תכונות - כל מיני כאלה. שהמיושנים סבורים שיש "אפילו" לנשים..]
יואב גלאת משליכה מהחוויות האישיות שלך ללא אבחנה וזה לא היה אכפת לי בשרשור ההוא,
אבל כאן זה שרשור המשך שבא להתנער מכל הבלבולים אז בבקשה די עם זה.
זה לא או סוטה, או לא מנסה למשוך תשומת לב ויותר מזה.
הוא יכול להיות "נכשל" בה במה שאינו ראוי, גם אם אינו חמור. הרגשתה רעה. צריכה עצה.
וכמו שלא נכון מה שבנות בפורום המקביל מסיקות לפעמים לגבי "נשואות" (באותן מילים שכתבת: תמיד יהיה להן ביקורת למה עוד לא מצאתי.. מתנשאות...), כך גם מה שנכתב כאן, ועוד יותר, ממש אבסורד.
רווקות יש להן "תמיד ביקורת על הבעל שהחברה לקחה"?... אני ראיתי ממש ההיפך.
ולומר על רווקה, "ככל שגיל עולה הא יותר בטוחה" וכו'?.... בחורה שלצערה עוד לא מצאה - כך "יורדים" עליה? כמה בחורות מרגישות שבורות וחוששות שמא ככל שהגיל עולה, לא תמצאנה. כמה חוששות שלא תמצאנה מישהו "לכתחילה" כמו שחברותיהן מצאו. באמת..
וצועק את - כאב הצדק שנדרס תחת גיבובי מילים בוטות
כואב לי לראות אנשים בעלי בורות
יותר נשים,
לא מבינות בנשיות כלוםםםםםםםםם
זה שיש נשים פלרטטניות זו בעיה בפני עצמה
אבל כל אישה שקיימת מעצם מהותה כבר קוטלגה ככזו....
בצורה אכזרית, בשיסועי מילים
טוב לשמוע את כל מרחב הדעות שקיימות , כדי שנוכל להבין מציאות שלא ניתן לדמיין
כמו מציאות של תובנות של חלק מהמגיבות - תובנות מזעזעות.
האמת שבד"כ הדברים הנכונים נבחנים מול מבחן המציאות,
יש מספיק סיטואציות בעולם שהאישה יכולה לבדוק אם הרדאר שלה תקין בתפיסה נכונה,
וכך היא יכולה להבין אם היא קוראת את המציאות נכון ,
מול אימות של המתרחש בשטח לאבחונה.
אישה כזו שנכשלת בכך צריכה קצת לאמן את מוחה לבחון ולהסיק מסקנות בצורה מחודשת ונכונה ...
לטובתה כדי שתוכל לעזור לה ולאחרים לפי מה שבאמת קורה, ולא לפי מה שהיא חושבת שקורה.
אני חושבת שאכן צריך להוקיע צורת התבטאות שעלתה בשרשור הנ"ל, ולמחות נגדה.
במיוחד שבן אדם לא בא ללמוד ,
הבן אדם בא לנאום את משנתו גם אם היא רחוקה מזרח ממערב ממה שאכן מתרחש.
חיים ולדר תמיד אומר -האדם שהכי צריך לפחד ממנו זה אדם שלא יודע לומר "סליחה - טעיתי".
(ולא לא שהטעות שם הייתה שאכן אין מציאות שקיימת שיש נשים שנהנות ומכוונות להטרדות אלו, כי אכן יש כאלה נשים לצערי, אלא הטעות היא שכל חכם שעניו בראש יכל לזהות שקו חשיבה שהובא בכיוון זה שם אינו רלוונטי למקרה - וחבל.)
לא מתייחסת לעניין ההלכתי.
אני מגיבה רק כדי שיהיה ברור:
לא נזקקתי לשום השתלחות כדי להבין מה שאני מבינה ויודעת ורוצה לשמור ולהקפיד.
ביקשתי בסה"כ עצה, ואחרי הסערה אני מבינה שלא צריך להיות כזה גאון כדי להבין מה לעשות רק יותר שליו ורגוע.
קיבלתי מאנשים שבאו בטוב.
ויש כאלה כאן לא מעט וזה בהחלט משמח. אשריהם.
אני כותבת את זה לטובת מי שעתידים להתייעץ בנושאים שיבערו לאחרים:
צריך להזהר שלא להשליך אוטומטית על אחרים חוויות והתמודדויות אישיות.
יש אנשים חיים, אמיתיים מאחורי המסך.
האופן שבו היא התבטאה קומם ןהסעיר אותי כך שלא יכולתי , לא הצלחתי ולא רציתי לקבל ממנה דבר.
זה מסר חשוב לחיים בלי קשר.
אם רוצים להעביר מסר, ואין לי ספק שהמסר הוא חשוב- להעלות את זה כנושא נפרד .
העניין מאחורי ב"ה ואפילו כבר לא כועסת עליה למרות ששלחתי לה מסר הבוקר שלא אסלח לה..
מקבלת את זה שהניסוח אולי לא ברור. (התכוונתי לתחושה לא נוחה כשלא עשיתי שום דבר (לפחות מודע)למשוך אלי דבר כזה עם פחד על החברות, החברה, שלום בית.,מבוכה, בלבול, משפחה, יותר מדי דברים)
במצב כזה אפשר לבקש הבהרות. בהתחלה עניתי על שאלות, כשראיתי את העליהום כבר ויתרתי. עזבי, הדיון מוצה.
מצפוני שלם.
אני רגועה.
במחילה...
לא כדאי לומר למי שמבטאת את הרגשתה באופן הכי כנה, שלא "לכנות את עצמה גנבת אם מצפונה נקי ושלם", לפחות אם אינך כ"כ בקיאה בתחום הזה.. -
כי זו אחת ההרגשות הכי נפוצות, שמי שאינה אשמה כהו-זה, תרגיש "גנבת". כמה שהיא יותר נקיה, יותר תרגיש כך (כמובן, יש גם כאלה שמרגישות כך מהצד השני, אבל אז אפשר לראות מהנסיבות. כבר היתה כאן ממש כעת מישהי שהעידה על עצמה - לא יודע אם זה אמיתי או לא - שמרגישה כך ביחס לבעלה. הסבירה בדיוק למה.. באמת נורא. ה' ירחם). הוא מדבר איתה, והיא מרגישה "גנבת", וכותבת מפורש שאינה מבינה למה. יש כאלה שאפילו יודעים שכך היא תרגיש.. ומנצלים את זה. הם, לצערנו, "מבינים" בזה מהכיוון ההפוך...
וכשמישהי כותבת "בסערה", אז עוד יותר צריך להיזהר איך מגיבים אליה, כשאומרת מפורשות מאיזה כיוון היא באה.
זו לא "מעבדה". בדיוק בשביל זה מתייעצים, כותבים את התחושות השונות, את מה שלא מבינים בהם, מנסים שמישהו יעזור גם להבין אותן, וגם מה לעשות. אז מוטב לא להציע, "מסר", איך לא לכתוב מתוך מצב כזה - כשהיא מציינת מפורשות את המכלול, לא משהו "סתום" שכמעט מכריח להבין לשלילה - אלא לדון לכף זכות, באופן טבעי לגמרי. בצדק תשפוט עמיתך.
וליההודית, פעם ראושנה שאני "לא מסכים איתך"בשרשור זה... את לא צריכה לקבל שאולי הניסוח לא ברור.. היה ברור שזה מתאר מצב שלא ברור לך....
היא כתבה מעצמה שהיא כבר לא כועסת אל אף ששלחה לי מסר אישי...לי בכלל לא היה התכתבות איתה
כי היא בחורה טובה. צדיקה. לפנים משורת הדין. זה הכל.
ומה זה "כל ההיסטריה סביב הנקודה שהעלית מדברת בעד עצמה"?...
אינני יודע באלו עיניים את קוראת... [ואכן, ניכר שאת לא הרבה זמן בפורומים. חסרה "תחושה" של הודעות מסוג זה. אחרת אני מניח שבתור אשה הגונה, לא היית כותבת כך]
חוזר: עיקר הבלאגן כאן, היה בגלל הנסיון לרדת על מישהי שביקשה עזרה בתום לב. ולנגח אותה בדברים שבאים מאסוציאציות מלוכלכות של מי שכתבו.
ומה שכעת, בנספח לזה, התעוררו כמה בנות, זה ממש ההיפך מהעין הרעה שאת מנסה לרמוז עליה כנראה. בנות טובות, שמתקוממות על הנסיון המבחיל להטיל טינות כוללת על "רווקות". אם לא שאני מתאפק, הייתי כבר יכול לפנות לכמה אמירות-אגב שנכתבו כאן, שיכולות להצביע על הבעיה לא דווקא אצלן... (כולל אמירות חשדניות שהן, כביכול, בכלל חושבות אוטומאטית ש"הבעלים" של האחרות לא מספיק טובים...).
והתשובה לשאלתה הראשונית של פותחת השרשור, אכן די פשוטה, לנסות להפסיק את ההיטפלות אליה, ולשמור מרחק איפה שאפשר. יש בכך קצת מורכבות בסיטואציה המדוברת, לכן היא שאלה בתוספת הקצת "בהלה" הרגילה, שאוחזת בבחורה טובה במצב כזה.
ובאמת, בתחילה ענו לה תשובות פשוטות, לענין, וכך זה היה מסתיים.
ברגע שמיעוט קטן החליטו להתנפל עליה בחשדות מלוכלכים ומבחילים (שזה הנזק העיקרי מהשרשור. גם היחס, גם ה"רעיונות"..) - אז זה הפך לשרשור ארוך. טוב מאד. שתדענה פה מיעוט של נשים, שאם הן חושבות שאיזו מישהי שנמצאת בעמדה של כביכול "חולשה" בפורום - בין כי היא רווקה, בין כי היא מרגישה בבעיה - אז אפשר יהיה להוציא עליה את כל התסכולים האישיים וכל החשדות המלוכלכים שבראש, אז לא. ייהיו פה עקשנים שיזערו לה, ולא יתנו לגמור את זה באיזו "פשרה"... טוב, בפעם הבאה אל תכתבי כך. היא תכתוב מה שהיא רוצה, ומי שצריכות - תלמדנה לשמור על פיהן ומקלדתן. בדיוק כמצווה בהלכה: בצדק תשפוט עמיתך.
כאן השאלה היא מה יצָא למעשה.
וכשמה שיוצא למעשה הוא הכפשה פרועה וחשדנות חסרת הצדקה וביסוס -
אז צריך להוקיע ולנקות את השטח מזה.
[זה לא אומר, שההצעה "לנסח אחרת" באה מכוונה רעה. דווקא בזה אני מקיים "בצדק תשפוט" גם לצד השני..
אבל זה כן אומר שלמעשה, לא יתכן שאחרי הודעה ממש "החלטית" שכאילו מובן מה"סאב-טקטסט" למה היא התכוונה.. אז במקום לעצור בחזרה חד וחלק מהטעות וזהו - תיתווסף לכך הערה לא לכתוב בדיוק את מה שהיה צריך "לשפוט בצדק", לזכוּת, ושנכתב בתום לב]
אלא קריאה של כל מה שנכתב שם. ואי אפשר להיתפס לשתי מילים ו"לפרשֵן".
ומכל מקום, זה לא משנה. מישהי מעלה בעיה, מעידה על עצמה שזה לא נוח לה, שרוצה להתחמק מזה, מבקשת עצה. מניין הרשות "לדעת" שיש לה כוונות אחרות ולהתנפל עליה. אלו דברים כ"כ פשוטים, שאם לא שאני מכבד אותך ואת הצורה שניסית להסביר כעת, לא הייתי חוזר עליהם.
וצורת הכתיבה לא "הכשילה". היא צורה רגילה כאן. מה ש"הכשיל", זו הגישה לבני אדם, למישהי כזו שמעלה קושי. וגם, מה שיש בראש של מי שמגיב. זה נאמר מפורשות או כמעט, בתגובות.
ואין כל קשר בין זה שמישהו עושה אולי כל מיני דברים טובים אחרים, לבין התעקשות "לרדת" על בחורה ללא עוול בכפה. לא מענין אותי "שיפוט אישי" של מישהי כאן, משום כיוון. מענין אותי מה שנעשה כאן. על זה היו התגובות. ולא רק שלי..
ומה זה "חברוּת בין רווקה לזוג נשוי". לא דובר על משהו כזה בכלל. ובעניינים אלו - כל אחת שתנהג לפי הנסיבות.
ואני מציע, להשאיר לכל מי שרוצה להציג בעיה, את הנוסח שלה - כשזה בטווח הסביר. בשביל זה היא כתבה, ולא את. גם לא רואה שוני מהותי. היא עברה אירוע, בחורה צעירה, תיארה כדרך שבחורות מתארות מצבים כאלה. הוסיפה תחושה אישית. רגיל ולגיטימי לגמרי.
ואל תהיי בטוחה שעל ה"נוסח" שהצעת לא היו מגיבים בדומה... כלומר, תהיי בטוחה ההיפך.. מיד היו תגובות על ה"רווקות" שחושבות שהנשואים "מכרכרים סביבן"... ועל כך שחושבות שיהיה להן בעל יותר טוב. הניסוח של "כאללו גנבת", לא היה מה שעורר את עיקר הענין, אלא עצם המחשבה שלה.
לגבי מי שכתבת עליה, אני לא קראתי את כל הסיפורים שהבאת כעת, ולא היה לי גם ענין. כבר אמרתי, זה לא הנושא שמענין אותי.
אדם שקורא בקשת עזרה של מישהי, ושופט אותה לתחתית החבית, בלי להכיר - אינו ראוי לייעץ לה. וכשאת כותבת כעת כך, את ממשיכה את הפגיעה, הלא מוצדקת. המרושעת לגמרי.
זה לא קשור להבדלי מנטליות (גם אם נובע מהם. לא התעניינתי מה המנטליות שלה. כבר אמרתי, זה לא הצד האישי). יש צורה נורמלית שמדברים אל בחורה שבכלל לא מכירים. יש הלכות. זה הולך לפי הנפגע.
וזה לא רק "סגנון", אלא שיפוטיות-"עובדתית" גסה ורעה.
וה"עידוד" שלך לכך, על אף שעושה לה טוב מן הסתם, הוא שותפות בדבר עבירה, ומן הסתם גם מסייע לשנות בה, לצערנו.
לגבי "אונאת דברים", תבחיני. כמו שברפואה יש כללי רפואה, גם בהלכה יש כללי הלכה, ולפחות סתם סברא פשוטה: אם מישהו יתנפל על זולתו בגסות, זו אונאת דברים. אם מישהו יצעור אותו, במידה הנצרכת לכך שהשני לא ירגיש פגוע, זו לא אונאת דברים. אם הלה יתעקש וימשיך לזרוק בוץ, זו אונאת דברים. אם יענו לא באותה מטבע, בלית-ברירה כדי שלא יחשוב שהדלת פרוצה - על זה נאמר בספר החינוך: התורה לא חייבה להעמיד עצמנו כקיר.
ואני מציע לך דבר פשוט: במקום לייעץ לבחורה שפגעו בה סתם, איך לנסח אחרת את דבריה - מוטב תייעצי את זה למי שהגיבו לה בצורה שהגיבו. תנסחי איך היה ניתן לומר "רעיון" בלי לחשוד ובלי לפגוע אישית במישהי נקיה. אבל, בניגוד למה שייעצת לפותחת השרשור, פה לא מספיק שינוי סגנון; כאן צריך גם שינוי בתוכן, וב"ראש". בעין. בלב.
זו בדיוק הבעיה. אבל אישית לא מטריד אותי כ"כ. זה ענין שלך.
כבר אמרו חז"ל, שיש כאלה שגם על פתחו של גיהינום לא חוזרים בתשובה.
תמשיכי לכתוב, ענין שלך. יש גם כאלה שימשיכו לצערנו לחלל שבת, לאכול לא כשר. מה נעשה..
תכתבי. לבריאות.
לכך בדיוק התייחסתי: יש כאלה ש"ימשיכו לכתוב" כמו שכתבת. יש כאלה שיחללו שבת. מבחינה הלכתית - זה לא הבדל גדול.
על מה שלא הצלחתי לשכנע אותך - אין שמץ "חשבון נפש".. מה איכפת לי אם "תשתכנעי". בעיה שלך. לא ציפיתי - וגם לא היה לי ענין. הסיג ושיח שלי לא היה איתך, אלא כלפי מה שניסית לעשות. זה הכל.
אלעדהטיעונים הוסברו והובנו ואין שום טעם להמשיך את הדיון בקטע רע ואישי.
לא מעוניין לחסום את השרשור כי עיקרו חשוב,
לכן אנא הפסיקו כעת והקוראים ישפטו ויקחו כל אחד לתשומת ליבו את האמת שלהם מבין שתי ההשקפות שהוצגו כאן.
תודה ובהצלחה
אבל אחרי שברור שה"חשדות" המופרכים לגבי מה מבטא ביטוי כמו שהיא אמרה שהרגישה את עצמה, אכן היו מופרכים לחלוטין, אז את חשבון הנפש תעשינה מי ש"ייחסו לזה כוונות". אם לא תלמדנה מזה, תחזורנה על אותם טעויות.
אכן, בוודאי שיש בשרשור הזה נזק. למה? כי מישהי שאלה בתום לב - וייחסו לה "כוונות" מנוולות ללא שמץ סיבה - ובעבירה גמורה על בצדק תשפוט עמיתך, שגם את היית לצערנו שותפה לה ב"שיפוט" הזה.
ולכן, להגיד שאם היא כבר החליטה לשאול - שאלה שכל מי שמכיר את הפורומים יודע שהיא לגמרי לא נדירה, ובדיוק בשביל דברים אלו הפלטפורמה הזו קיימת - אז לא "מוטב לשאלה שלא תישאל" (זה נכון על "שאלות" אחרות, שמתארות מציאויות עביירניות לחלוטין, ומשום מה שם לא שמענו הערה כזו), זה לנסות להפוך את הנפגע לאשם.
לא מוטב לשאלה שלא תישאל - אלא מוטב ל"שופטות" שלא להגיב בצורה שהגיבו. ולא היא "צריכה להיזהר בכל מילה", אלא למשל מישהי כמוך שראתה בחורה שואלת במצוקתה, ו"יייחסה משקל" מוטעה למה שהיא תיארה את עצמה. העובדה היא, שרוב מוחלט של הקוראים, הבינו מצוין על מה היא מדברת.
אז מוטב לחזור בתשובה על שיפוט שלילי, רע, שעובר על הלכות מפורשות - מאשר להוכיח את הכותבת.
ושוב טעות. לא מדובר פה ב"מחקר מדעי". לא שייך לומר שהשואלת לא מזוהה ונוצרה שאלה כללית עלך יחס נשואות לרווקות. זה לגמרי שולי. משהי כתבה בצורה בזויה על "רווקות", אז הגיבו גם על זה. בצדק. וזה לא "חברותיה הרווקות".. אין פה איזה איגוד. זה כאלו שהרגישו נפגעות. וגם לא כאלה, שנפגעו בשבילן, מההכללות הללו.
ואין פה כל "דעות חלוקות" באיזו שאלה כללית.. כולם יודעים שיכולות להיות מציאויות לא רצויות. כל בר דעת מבין שיש הרבה רווקות צדיקות וטהורות, כמו גם נשואות. וכל בר דעת מבין שלא פוגעים סתם במישהי שלא מכירים וניכרת להיפך ואין כל סיבה לפגוע בה, רק כי "העזה" לשאול. בושה וחרפה!
עיקר מה שנוצר כאן, הוא פשוט אי הסכמה לתת מקום לפגיעה במישהי ששאלה שאלה לגיטימית ובצורה לגיטימית ובנקיות שניכרת עליה בקלות.
השרשור לא עזב את "יההודית" אפילו לשניה. אינני יודע מה את סחה. כל השרשור, כל הזמן, הוא רק בגללה. ומתארךף בגלל עקשנות שלא לחזור מפגיעה מקממת, ובגלל דברים כמו שאת מוסיפה כעת, שלפחות כביכול "היא" היתה צריכה לנסח אחרת. מוטב תעשינה את חשבון נפשכן איך הגיעה התנפלות כזו, ולא לתלות בה.
והיא לא כתבה שסיה ביקשה את סליחתה. אלא שהיא כתבה ביוזמתה שלא תסלח לה. ואח"כ - מהשך ישיר לטוב ליבה וטהרתה - אמרה לעצמה שתחול בכ"ז. וסיה כתבה כאן מפורש שאינה רואה כל סיבה לחזור בה. ה' ירחם.
תתעסקו במבחנים..
ב. לא מקבלים שום תובנה בצורה כזו. זה דבר מעליב, כשאומרים למישהו ש"מקבל תובנה", על משהו שברור שהוא לגמרי מבין, ובא בדיוק מהכיוון ההפוך.
ג. לא מנחילים אף "תובנה" בצורה רעה כזו.
אבל באמת שהגזימו פה!!
דן אשריך שעמדת חזק.
מחזקת אותך ומסכימה עם כל מילה.
לגמרי 'לא תעמוד על דם רעך'.
יהודיתת-
מקוה שבאמת לא הצליחו לחדור אלייך הדיבורים הנגועים.
בעיניי זו ממש הייתה אלימות מילולית והכפשה נוראית.
לא נעים כלל.
מנהלי הפורום-(איך מתייגים?) מקוה שתוכלו לסנן תגובות כאלו להבא.
יהיו עלויות רבות בחתונה,
יש לכם רעיונות איך לגרום לכך שהעלויות לא יהיו הזויות בחתונה?
מתחתנים עוד חודש בעז"ה
קנינו סבתא של ארוסתי קנתה לנו מלא ציוד ב"ה
היא לא שאלה מה אנחנו צריכים אז יוצא שיש לנו כפולים או דברים שלעולם לא נשתמש
מה עושים?
אין לנו מקום בדירה לכפולים או למיותרים גם ככה זה צפוף
ובנוסף יש גם דברים שלעולם לא נשתמש נגיד שמיכה זוגית, כשאני וארוסתי רוצים שמיכות נפרדות בכל מקרה
אשמח לעצתכם וחכמת ההמונים
ישועת ה' כהרף עין ונרים לחיים
אז אין מה לשמור.
אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.
דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.
זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.
ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.
אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.
ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים.
אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.
אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.
למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.
שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.
ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.
וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.
בכל אופן למכור , למסור מה שלא מתאים לכם או כפול
"אם זה היה הפוך - איך אני הייתי מגיב/ה?"
או
"איך הייתי רוצה שיגיבו אליי עכשיו אם זו הייתי אני?"
אז המשפט הזה כנראה לא מחדש וכולנו יודעים אותו,
אבל רגע לתת לו לנכוח במציאות שלנו בצורה אמיתית ושלמה יכול לקדם אותנו מאוד.
אם בעלך הגיב בצורה קצרה הפעם,
אם הרגשת אתמול שאין לאשתך טיפת סבלנות,
אם בעלך פיקשש ושכח משהו מטורח ועומס המציאות והחיים,
אם שמת לב שהתגובה הזו של אשתך מפעילה אותך וגורמת לך לכעוס עליה ולא להבין אותה כלל,
אם מצאת את עצמך כועסת עליו ממש על משהו שעשה או לא עשה
אם כל מה שעולה לראש עכשיו בכעס ובאכזבה זה "אוף איתו! הוא כזה מעצבן! חצוף! חסר סיכוי!"
אם כל מה שהלב והראש שלך זועקים לך עכשיו זה: "אוף איתה! היא רואה רק את עצמה! אי אפשר ככה!"
נעצור רגע.
ניקח אוויר ונשאל את עצמינו -
אם זה היה הפוך - איך אני הייתי מגיב/ה?
ואיך הייתי רוצה שיגיבו אליי עכשיו אם זו הייתי אני?
וננשום שוב. ונמשיך להביט במבט-על על הסיטואציה
ואפילו להיכנס רגע לראש ולנעליים של השני/ה.
רגע, מה קרה רגע לפני? וכמה דקות? וכמה שעות לפני?
מה גרם לו/לה בעצם להיות פחות סבלני/ת? מה עובר עליו/ה כרגע?
כי כולנו אנושיים.
ואם נשאל זאת רגע את עצמינו על עצמינו - נצליח יותר לראות את האחר. את השני. את אשתי. את בעלי.
נצליח לראות את האנושיות שלו.
את האנושיות שלה.
כמוני.
גם אני בן אדם
גם היא
גם הוא.
אז נכון שלא היה הכי נעים לשמוע תגובה לקונית או קצרה בטון לחוץ, אבל היי, אם זו הייתי אני והייתי לחוצה ממשהו או ממהרת לאנשהו האם תמיד תמיד הייתי מגיבה ברוגע בשלווה ובסבלנות אין קץ?
או שיש פעמים שגם כשאני ממהרת לאנשהו ובדיוק בעלי תופס אותי בדלת כשאני באיחור, או שאני לחוצה מאוד ממשהו שיושב עליי ודווקא עכשיו בעלי שואל אותי משהו, אני גם אגיב לא מושלם?
ואם זה היה אני שבדיוק כשהילדים צורחים ברקע אשתי רוצה ממני משהו, או בדיוק בשעה האחרונה של הצום כשאני מחוק אשתי שואלת אותי משהו, האם תמיד אגיב ברוגע ובסבלנות ואורך רוח?
או שגם אני לפעמים יכול לדבר יותר קצר, רק רק כי אני אנושי?
ואיך אני הייתי רוצה שבעלי יגיב אליי כאשר אני לחוצה עכשיו, או טרודה או עייפה?
ואיך אני הייתי רוצה שאשתי תגיב אליי כאשר אני לא מאה אחוז מושלם בכל רגע כי עובר עליי משהו ואני פשוט מראה אנושיות?
אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו
ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק
אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?
הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.
וקודם כל בינינו לבין עצמינו
ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר
זה כבר משמעותי מאוד מאוד.
שלום לכולם, עברנו שבת קשה. אצל חמי עם כל המשפחה. אשתי האהובה פגעה בי, חצי בכוונה, חצי מהורמונים של הריון, מול כולם. זה היה כל כך פוגע. הלכתי לחדר ונרדמתי עד הבוקר. בבוקר קמתי, היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה. הפעם לא הלכתי לחדר אבל נשרפתי מבפנים.
קרה לכם פעם?
מבקש את עזרת הרגישים.
מי שלא רגיש בבקשה שלא יענה.
תודה
זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?
או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)
וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?
וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.
הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.
כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:
"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?
"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?
אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?
נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.
וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש.
כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.
וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.
לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק
אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.
רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.
ב"הצלחה רבה
הבו לי רעיונות
בכיוון של בילוי זוגי כלשהו+ בילוי נוסף עם הילדים.
מתנות?
תודה
קורס שהוא אוהב (אם הוא בקטע של רכבים. יש לגיתאי מסוויץ בראש הרבה קורסים טובים. אבל כנראה פחות יתאים לך )
אפשר גם משהו זוגי. למשל נגרות לבית.
עם הילדים? צאו לחופשה משפחתית
בני כמה הילדים?
ובגיל שלהם.
ילדים קטנים דורשים המון תשומת לב.
אבל אם הוא בן 50. כנראה שהם כבר לא כל כך קטנים ולכן זה יותר נוח
הבעיה עם מתגברים זה שיש להם מלא קיטורים ותלונות. אם הילדים שלהם לא כאלה, זה יכול להיות חופשה נחמדה מאוד.
))מפלצתקטנהזה שונה.
לא מתאים לכל אחד.
אבל יכול להיות אחלה חוויה
עדיף מלון
חשבנו ללכת ליום פינוק במלון בלי לינה א. בוקר מסא'ז וכו וחסר לי הפתעה באמצע...
מה התחביבים שלו?
למסיבה? חגיגה רגילה לא מספיקה? ז"א בילוי כלשהו מתנה וכו? למה צריך להגזים? מה דעתכם? איך אתם חוגגים יומולדת עגול? תודה לעונים
הגרעינית. אבל בעלי חושב שצריך לציין את זה וזה חשוב. ואני צריכה כל שנה לפחד שאני לא עומדת בציפיות (גם ביומולדת רגיל זה סיפור אצלו)
מכל מיני כיוונים ממש חשוב להם לחגוג לי ואני לא בעניין...
נראה לי שכדאי לנהל שיחה כנה עם בעלך, להבהיר שאת אוהבת אותו ורוצה לשמח אותו, אבל להפיק אירוע זה לא את.
אולי מישהו אחר יכול?
(ילדים גדולים, אחים שלו וכד')
)))הבנת? יעני הפלייסטיישן של היום הוא דור 5. ובעלך הוא גם דור 5.
שכחי מכל הרעיונות שנתנו לך פה. לכי על שלי. תודי לי אחר כך.
אבל לא צריך.
מה לגבי גאדג'טים של גברים? הוא אוהב? דברים לטלפון
אפשר ללכת לסדנה כלשהי (נגרות, שוקולד וכו')
אפשר ללכת לאטרקציה שהוא אוהב אם יש כזאת (באולינג, החלקה על קרח, טיפוס קירות, אומגה, חדר בריחה, מצנח רחיפה)
אפשר ללכת למוזיאון אטרקטיבי
אפשר לעשות פיקניק בטבע ולהכין משימות נחמדות או משחק זוגי (אפשר גם לקנות)
אפשר גם לחגוג בבית או באזור קרוב ולהכין משחק מותאם אליו- חפש את המטמון, חדר בריחה, מי רוצה להיות מיליונר עם שאלות בקיאות עליו, קהוט עליו
אפשר להזמין בהפתעה חברים או משפחה לחגוג איתו
למתנה אפשר להכין אלבום מעוצב עם מכתבים מכל המשפחה או חברים מוכרים מהעבר עם זכרונות טובים ממנו, להוציא חולצה עם הכיתוב אבא הכי הכי או אבא חוגג 50- כלומר ללכת על מתנה אישית לו ולא דווקא משהו אהוב (אלא אם כן יש לך רעיון, בד"כ זה קשה לבנים)
אפשר גם לקנות משהו לתחביב שיש לו- שובר לחנות ספרים, כלי עבודה, משהו לעבודה שלו
אהבתי את הרעיון של החולצה והאלבום
חשבנו לנסוע ליום כיף של א. בוקר בישרוטל ליד ירושלים (ארוחת בוקר מסא'ג וארוחת צהרים אולי)
ואז בבית קהוט זה רעיון מעולה וערב עם הילדים כולל אלבום וחולצות ומתנה. נראה לכם מספיק?
יום שלם של כיף, מה יותר מזה?
תשאירי משהו לימי ההולדת הבאים..
כל הרעיונות שהבאתי נועדו לתת לך השראה לעשות משהו או שניים, לא שתעשי הכל..
מפלצתקטנהאחרונההוא סיפר שבאחד הלילות היה קפוא
והם ישנו ברכב הייתה עוד חיילת וחייל ישנו כולם ברכב
אני רותחת מעצבים
איך להגיב ?
זה תלוי בסטנדרטים שלכם.
לא לכל זוג זה היה חורה.
כנראה שגם הוא לא חושב שחצה גבול, כי הוא לא היה מספר לך אם כן.
אם זה מאוד מפריע לך, כדאי שתגדירו גבולות גזרה כי זה לגמרי לא גבול שמובן מאליו.
די בסיסי לשתף דבר כזה.
אתה
רוצה
?
היתה כאן דוגמה לכך
החלטתי למחוק כי אולי מישהו מכיר את מי שכתבתי עליו.
אז לא משנה
זה עובד בכל סוגי מערכות היחסים,
ככל שההורה / מנהל / בן־זוג מציג תגובה קשה יותר לשיתוף בעיות/כשלים/כיו"ב
ככה קטן החשק לשתף
מחשבה של חתול זמני: כרווק, למה שארצה להתחתן אם ירתחו עליי מעצבים על סיטואציות אקראיות שהשליטה שלי עליהן נמוכה? הלך חשיבה של חתולים זמניים, אבל אני חושב שיש בזה משהו.
ומה מודיעים למפקד מראש.
מכיר את זה מהמילואים שלי.
להסביר למפקד שאתה לא מוכן לישון עם חיילת באותו הרכב
אבל זה צריך להיות מראש וברור.
כמו שאם יתנו לך אוכל לא כשר לא תאכל. ככה גם כאן.
בדרך כלל יש התחשבות בגבול האפשרי
וכן. לפעמים זה גם לא אפשרי. נדיר אבל קיים
אלא בגלל שיש חוסר באנשי רפואה בכירה (פראמדיקים ורופאים) והוכח (זה גם הגיון בסיסי) שאם יש מענה מיידי של רפואה בכירה במקרה של פציעה. זה משפר משמעותית את סיכויי ההישרדות.
איפה זה אג'נדה? שיריון/סיירות וכו'
ששם זה בדרך כלל ברור שגבר יעשה עבודה טובה יותר, כי ה' חנן את הגברים בכוח פיזי גדול יותר. ונדרש שם בעיקר כוח פיזי (כן. גם צריך מעבר. אבל בלי כוח פיזי זה פשוט לא ילך)
את כועסת עליו? על הצבא?
אילו חלופות טובות יש לך להציע? אם הוא לא בחר בהן, אולי תשתפי אותו?
בכל־מקרה, התשובה שלי היא: כפי שהיית רוצה שיגיבו לך לוּ היית מוצאת את עצמך באותה סיטואציה.
אישית לא יכול להזדהות עם העצבים אבל OK,
עם כל התסכול שבדבר הבחירה הטובה לדעתי היא לפעול באופן פרגמטי שיועיל למערכת היחסים ולא יזיק.
לאו דווקא הבלגה והדחקה, אבל נניח לדון בזה באופן בוגר. כעס לא מוביל לשום מקום.
במהלך שירות צבאי ישנם קווים אזרחיים שזזים , בכמה תחומים, ומכמה סיבות
למעשה זוהי אינה בדווקא עבירה, במובן של שוע יורה דעה, למרות שאכן זהו מצב לא נעים, וזה מצב שעלול לקרות וקורה ויקרה,
לא פחות חמור, מה ההווי היומיומי / הפרדה בתעסוקה, עם החיילות, דיבורים התנהלות התנהגות וכו . בשעות תעסוקה ובשעות הפוגה ובחדר אוכל
לגבייך שאת פגועה
א נכון. מהמשקפיים שלך זה ממש פגיעה
ב באם אתם זוג צעיר, כנראה מגביר את ההרגשה שלך
ג תשוחחו . תראו מה נכון לכם, וכו
בהצלחה רבה, ניסיתי להאיר נקודות
עם אווירה של חברה מעורבת, היה מטריד אותי הרבה יותר מנקודת קצה של הכרח שנגרמה.
השאלה כמובן אם זה נקודת קצה שנגרמה או שזה מעיד על כל מה שקורה שם.
קודם כל באמת מצטרף למי שאמר תעריכי שהוא סיפר. זה שהוא מספר לך הכל זה מראה שהוא שומר לך אמונים.
באמת זה אתגר מטורף. תהיי בטוחה שכל חייל שנמצא במסלולים מעורבים עובר אותו.
מציעה לך להתייעץ עם דמות תורנית אמיתית ויראת שמים [אולי אפילו ללכת ביחד איתו].
אבל אל תחכי רגע עם התחושות האלו.
בירושלים
או אונליין
רק מנסיון וממש דחוף
בהצלחה רבה
היא עו"ס מתמחה בפריון, מומלצת של פועה, מקבלת בירושלים.
יש גם את יעל סיון פסיכולוגית היא מת"א, לא יודעת אם היא מקבלת בזום, מצוינת ממש, לא דתיה אם זה חשוב