זה גם לא יעזור.
אני כבר לא יודע מי בעד ומי נגד חחח השרשור נהיה מסורבל....
אחים אנחנו חברה.
לא האמנתי שתהיינה מי שתאשים את פותחת השרשור שהיא נהנית מכל זה
אבל אני סה"כ גבר, מה אני מבין במוח של נשים.
אולן הן צודקות
ומה כוונותיה.
חבל שזה נגרר למקום כזה.
יש נשים שאכן נהנות מתשומת הלב הזו מגברים נשואים (שזה מעיד על בעיה לדעתי. אם זו אישה רווקה זו בעיית ביטחון עצמי ואם היא נשואה- בעיות בזוגיות).
לגבי הפותחת- אני מאמינה שהיא כתבה את זה בתום לב והיא באמת נסערת ולא יודעת מה לעשות. מקווה שתמצא עצות טובות מכל המתקפה שמתרחשת שם.
"מי שמעשיו סתומים", כלשון חכמים.
קל וחומר מי שדי ניכר מה שכתבת בסוף.
טעיתי. לא הייתי צריכה להתייעץ כאן.
למרות שלא הייתי חוזרת על זה- הפקתי תועלת אחרי ניפוי של לא מעט תגובות כאן- יש כאן אנשים מדהימים , ברוכים וחכמים ולקחתי מהם כמה עצות טובות.
כן, הייתי מבולבלת קצת.
ויש כאן שחוץ מרפש לא יצא מהם שום דבר אחר. איכס.
(הסיטואציה לא ברורה?אפשר קודם לנסות להבין, לשאול.
מה זה ההתנפלות הגסה הזאת??מה אני אשמה שסובבים אותם אנשים בעייתיים ושמכירים על עצמם דברים כאלה?
מי שחושבת שכל אחת מחפשת תשומת לב מגברים בכלל ונשואים בפרט מעידה רק על עצמה.)
ולא, לא כולם היו רוצים שיהיה לי טוב,
יש נשים שהיו רוצות להעלים את כל שאר הנשים בעולם מלבדן בגלל הקינאה החולנית שלהן.
התקדמתי. פשוט הייתי קצת בשוק מעוצת הכיעור שהתגלה כאן.
וחבל להעלות את זה מחדש - אבל אי אפשר "על חשבונה".
השאלה אינה אם "רוצים בטובתה" באופן תיאורטי. פה היו גם תגובות שלא באו מרצון בטובתה, אלא מחשד שהיא מייצגת תופעה כעורה (שלצערנו קיימת), שכלל אינה שייכת אליה. ולכן התנפלו עליה, כשהיא באה לבקש עזרה.
בעם ישראל, זה לא כמו אצל הבדואים. הורגים אחד את השני עד שנמאס, ואז "מארגנים סולחה"..
אכן, ראוי לארגן סולחה. כמו אצלנו. שמי שפגע, גם אם במחשבה שיש פה תופעה כעורה, וטעה, יתנצל בפני הנפגעת על לא עוול בכפה.
ואז אפשר גם לקחת את התובנה, הנכונה בכללי, שיש נקודות הסתכלות מאד שונות בחיים. רווקה (ולא רק) יכולה לחשוב ש"מתחילים איתה", כשרוצים לעשות לה טוב. מישהי גם יכולה לחשוב שרוצים לעשות לה טוב, כשרוצים בעצם לנצל אותה או לנהוג באופן לא ראוי, בין כלפיה בין כלפי מי שבעקיפין מעורבת.
וגם בכתיבה, ביחוד ברשות הרבים, עלולים לחשוד במי שבאה בתום לב, ולא בגללה.
אלא שיש לאדם חזקת כשרות, כל זמן שמעשיו לא מוכיחים עליו. ולכן, לגבי זהירות, מכל הכיוונים, באמת עדיף להיזהר, הן לפעמים גברים, כמו שהזכירה כאן סיה; הן בנות, בין מלחשוד לשווא במישהו ובין מליפול בפח (לא פשוט, מכאן ומכאן..).
אבל לגבי לכתוב על מישהו ב"ידיעה" בלי בסיס, זה כבר לא. טעות לגמרי.
היא הסיקה מדברייך, שהיו ללא שמץ התגרות מצידה, מה "בראש" שלך. ולכן לא הסכימה שאת דרשת את טובתה. אי אפשר לומר שזה מופרך..
"לא רווקה תמימה" - ו"מאחלת את כל הטוב שבעולם"... שני הפכים. אל תעלילי שקרים על מי שאינך מכירה, ואל תברכי.
והיא לא עושה שום דבר כדי למשוך את תשומת ליבו (ואת עצמך העלית סברה שאולי היא בכלל "מדמיינת".. אז לשיטתך בוודאי יתכן שהחברה אינה סובלת מכלום).
ובדיוק בשביל זה התייעצה, לדעת איך במקום שאי אפשר "להיעלם", כי גרים קרוב ונפגשות המשפחות (כלומר, משפחת הוריה שהיא עדיין כלולה בה), אפשר לגרום שלא יתעסק איתה.
והיא בדיוק שאלה איך לעשות את זה בצורה שחברתה לא תדע ולא תצטער. כי למיטב ידיעתה - שיותר מידיעתנו - החברה אינה יודעת.
שהיא עושה שם בייביסיטר רק כשהבעל במילואים. לא נמצא.
אז מניין לקחת שנמצאת שם כשרק הוא נמצא? בוודאי שלדבר כזה אין מקום, גם לא עם מישהו ש"מתחיל" איתה. לא על זה דובר.
ולא היתה כל "התנפלות" על הניק שלה שהגדישה את הסאה.
התנפלה בצורה מרושעת על מישהי שאינה מכירה. אז עצרו אותה, בצדק גמור. אין כל מקום ל"צדקנות" כזו.
היא אמרה את דעתה, ולא בצורה רעה כ"כ.
סה"כ יש במה לאחוז שאם בחור מטריד בחורה, אז כל חפצה של הבחורה להעלם מהרדיוס שלו ואין לה בכלל ספקות. מי שמחפשת סיבות למה להשאר מראה שהיא קצת נהנית מכל הסיטואציה.
אחרת, היא בכלל לא הייתה נותנת לו הזדמנות להביט בה.
אם זה משהו חד-פעמי, אין לה על זה שליטה.
ברגע שזה מישהו שהיא מכירה, היא יכולה להתרחק, וזה מה שאמור לקרות באופן טבעי לבחורה שחשה לא בנוח.
זה רק נותן ליהודית כלים מה בעצם עליה לעשות.
"מראה שהיא קצת נהנית"?...
אם יש אירוע ששתי המשפחות שם, בחור מתקרב, היא זזה. אחרי שתי דקות, הוא שוב שם. בחורה עם תום לב שלא יודעת בדיוק מה עושים עם זה, מה גם שעד אתמול זה לא היה ממש "חד משמעי", נו.. אז זה לא טבעי שמרגישה אובדת עצות? את יודעת כמה כאלה יש? ושאצלן זה נגמר גרוע יותר?
הציעו לה הצעות טובות, איך לנסות "לנפנף" אותו אחת ולתמיד, בלי לקלקל לאף אחד/ת.
לחזור שוב ושוב שכנראה משהו אצלה לא בסדר, "קצת נהנית", תסלחו לי - תבדקו את עצמכן.
אמנם נשים מכירות נשים לא פעם - אבל שככה תסתכלנה, על מי שרק קראו את דבריה, לא פיללתי...
"לדון לכף זכות", זה אפילו אשה על אשה. בוודאי על בחורה שכבר הסבירה כמה וכמה פעמים את מקומה. בוודאי על בחורה שסה"כ ביקשה להתייעץ.
ששתי המשפחות שם. כמה כבר אירועים משותפים יש.
וגם אם כן- היא יכולה להיות צמודה לאמא, אחות, חברה, והוא לא יעיז להתקרב אליה.
ולא אני לא מדברת מתחושות שלי ואין לי מה לבדוק את עצמי בעניין.
פשוט אני יודעת איך בת "נקייה" אמורה לפעול ומתפלאת שיש כאן בכלל ספקות אם להתנהג כך.
מה זה כמה אירועים כבר יש..
הרי כתבה שגרים בשכנות, משפחות קרובות. מספיק קידוש פה ושם. הרי האשה חברה שלה. לא יודעת כלום - באופן טבעי מחפשת גם כן את קרבתה.
את באמת חושבת שמישהי צריכה כל פעם "לפחד", להיות צמודה לאמא? בחורה בת 25?.... לא מוגזם?
[ולא התכוונתי שתבדקי את עצמך בנושא הספציפי של מה שייחסת לה. אלא את הצורה הזו של ההתייחסות למי שאין כל סיבה להתייחס אליה כך].
ובת "נקיה", אינה מורגלת בדבר כזה, לכן לא בטוחה שבאמת קורה משהו, רק "חשה" שמשהו לא ראוי.. עד שמגיע משהו קצת מוגזם, כמו שכתבה על עצמה, ואז מתייעצת... זה בדיוק מה שקורה אצל בת נקיה. כל מי שטיפה מכיר את הנושא מכיר את זה.
והיא באה לשאול עצות, איך להתרחק או להרחיק, במצב כזה. את רוצה להציע לה, "תברחי", לגיטימי להציע.
מישהו אחר רוצה להציע, "תבריחי", גם לגיטימי להציע.
מה שלא לגיטימי, מעליב, פוגעני ובזוי - זה לכתוב עליה, כאילו "אינה נקיה", "נהנית" ועוד לכלוכים יותר מזה.
ועל זה אני אומר, אכן, בידקו את עצמכן. מה קרה לכן? ממתי מתייחסים כך לבן אדם שכל כתיבתו (כולל ה"איכס" שחזרה כמה פעמים, שמראה בדיוק כמה אינה מורגלת בסגנון כזה) אומרת נקי אני ובגלל זה בא לבקש עזרה. מה ההתנפלות הזו?
באה לכאן בחורה בתום לב, ובוודאי בחורה שראויה שידונו אותה לתום-לב, וכאן כמה נשים החליטו להוציא עליה את כל ה"ג'יפה" שהן מכירות, ב"החלטה" שזה שייך אליה. בושה וחרפה. מותר גם להודות בטעות ולעשות תשובה.
אז אין טעם להגיד שזה מוגזם להסתתר.
היא לא צריכה להסתתר אלא לא להיות במקום שסביר שהוא יימצא.
אם היא עוברת ובכל זאת הוא רואה אותה שתתעלם ותלך. כשיראה שהיא בכלל לא מעיפה עליו מבט. לא יהיה לו מה לחפש אצלה.
ואני יכולה להגיד לך, שהרבה הרבה מקרים, נשים היו יכולות לעצור דברים בזמן. לו רק השכילו.
לא שהן אשמות- אבל בכביש אל תהיה צודק-תהיה חכם.
[זה לא מה שנכתב מקודם, "שתהיה ליד אמא"...שזה אכן מוגזם]
א. מניח שזה גם מה שהיא עושה כשיכולה. והתייחסה למצבים שבהם זה לא ניתן.
ב. בשביל זה שאלה. אדרבה, מישהי שלא מורגלת בכגון דא, באמת "מתבלבלת". והדרך הראויה, היא למשל להציע מה שכתבת כעת. אם זה היה בא כך מראש, יש להניח שהיתה מתייחסת, אומרת תודה, או מסבירה לאיזה מצבים זה לא עונה. היו מציעים עוד. כך עוזרים לבן אדם.
[ואכן נכון, שבמקרים רבים נשים יכולות לעצור דברים כאלה בזמן, כמו שכתבת, "לא רק השכילו". נכון. ובשביל שבנות שלשמחתן לא רגילות בכך, תוכלנה "להשכיל" מבעלי נסיון וידע, ולא תפחדנה לשאול - צריך לקבל את השאלה והשאולת בכבוד הראוי ובאמפתיה]
ולא האשמתי אף אחת. אמרתי רק שאפשר בהרבה פעמים לעצור את זה בזמן. מצד האשה. אם היא תדע להתנהג נכון.
ואני מדגישה: בהטרדה מינית. לא באונס.
ואת יכולה לדבר יותר נעים, לא חייבת רק אם בא לך.
חבל להתבטאות בצורה כזו רק כי מישהו חושב אחרת ממך.
אבל היא לא חייבת לענות.
היא יכולה להיעלם מהרדיוס שלו.
כשהם נפגשים בטעות לא להעיף עליו מבט. להתרחק, להתאמן על לייבש אותו.
אני חושבת שאשה יכולה בהרבה פעמים לעצור הטרדות.
ותאמיני לי כך אני עובדת ולא חסר לי כלום. אז למה מעולם חוץ מפעם אחת לא הוטרדתי?
כי אני יודעת לעצור בזמן. ואני יכולה להביא דוגמאות.
את יכולה להגדיר בדיוק מה זה הודעה חצופה??
אם מישהי הוטרדה אסור לבוא ולהאשים אותה, צריך לתמוך ולחזק ולחפש פתרונות
אבל אם זה מישהי קרובה אליך ואכפת לך ממנה ואת מרגישה שהיא לא מספיק יודעת להציב גבולות או "לייבש" את כן יכולה לחפש הזדמנות אחרת להעלות את הנושא באופן כללי ולהדגיש איך אישה אמורה להציב גבולות להתנהגות שמציקה לה.
גם אמא צריכה לטפטף את המסר הזה לבנות שלה במשך החיים, באופן כללי, לא בדרך של להאשים אותן שהן לא בסדר
את מתארת התנהגות נכונה, אבל זה לא תמיד ערובה
למה מעולם חוץ מפעם אחת לא הוטרדת? בהחלט גם בגלל איך שאת מגיבה אבל גם בגלל שה' שמר עליך ולא נתקלת במטרידן אובססיבי
גם אני נוהגת בדר"כ כמו שאת מתארת וגם אצלי זה ב"ה עובד ובכל זאת נתקלתי במישהו ששום דבר לא עזר וב"ה שזה היה רק במבטים אבל מבטים מגעילים שאין בהם מקום לספק וכל ייבוש/התעלמות/העלמות לא עזר ולא תמיד הסיטואציה מאפשרת לך להעלם..
סתם דוגמא-בתור לרופא שאת חייבת להישאר לחכות שם כי חיכית לתור הזה מלא זמן, את לא יכולה פשוט ללכת כי מישהו נועץ בך מבטים מגעילים, אולי יש לך רעיון מה כן אפשר לעשות אז?
התובנות והמחשבות שלך
לא מעניינות אותי.
שלום.
במצבים כאלו והדברים הם גם בשבילם.
ועל הודעה שנכתבה רק אישית עליה.
כתבה כאילו הדברים גם בשביל אחרים,
אז הערתי שהתגובה היתה אלייך, ועל הודעה שכתבת כולה אישית נגדה. כך שאין מה ללמוד ממנה לאחרים במצב...
יכולות "לחזק אותך" כמה שרוצות. זה לא גן ילדים פה.
את פגעת בבחורה - תפסיקי לעשות מזה אידיאולוגיה.
ולא עניין שלך. כתבת כבר על עניין זה והכדור בידיים שלה.
ד.א. אני חושבת שאתה עצמך פוגע בסיה.
יום טוב לכולם.
זה לא "ענין שלה". אם זה היה ברשות היחיד, ענין שלה.
כשזה במישהי כאן, שיכולתה להתגונן מוגבלת, וזה ברבים - לא שלה בלבד. לא תעמוד על דם רעך.
[ואכן יש להניח, שכאשר מישהו מוחה במי ששופך את דם הזולת, אז אם האדם אינו חוזר בו, הוא גם "נפגע" מכך שעוצרים אותו. מה אפשר לעשות... הייתי מאד שמח לא להגיע לכך. גם כתבתי באחת ההודעות שבד"כ תגובותיה טובות וכדאי לחזור מהטעות פה. אבל אם מתעקשים כל הזמן לייחס לפותחת השרשור עוד "מעלות" מומצאות ופוגעות, אין ברירה. מותר וצריך לעצור את זה. וגם כך, אני משתדל לברור כמה שאפשר, ולא מעבר לפגיעה עצמה]
לא מעבר.
לא על גבי הפורום.
תודה.
מגיב כל פעם שרואה "התעקשות" לפגוע שוב.
[הפוגעות יכולות גם לפגוע פעם פעמיים ולהפסיק כשרואים לאיזה שפל הגיעו]
אם בתחילה זה משהו בסגנון של כאילו "מחפשת את זה" (גועל), אח"כ בסגנון אחר, אח"כ בכלל "מעמידה פני רווקה תמימה" - אז כל פעם שהעזות הזו מתחדשת - מחאה מחדש.
ומי שמנסה "להסביר" למה אין להגיב על כך שוב - ובעצם מנסה בכך לפגוע בעקיפין בבחורה שהושמצה כאן על לא עוול בכפה, רק כי רצתה לעשות טוב - גורמת לעוד תגובה. הנה, כמו עכשיו.
יש אנשים שפשוט לא שווים תגובה.
לגמרי הזיה אובססיבית, הרמה הכי נמוכה שאי פעם הפורום הגיע אליה
ולא מביאה אישור למתקפה שנעשתה לך.
רק אומרת שכנראה השתחררו שם אמוציות כי כל אחד קורא את מה שהוא רוצה לקרוא. לאחד זה יראה שאת איקס ולשני זה יראה ווי. אבל מה אכפת לך מה חושבים- רק את יודעת וזה מה שחשוב.
את מסכימה איתי שיש נשים שכן נהנות מתשומת לב כזו? נעשתה הכללה גסה ופניה ישירה אלייך שלא לצורך ואפילו מקוממת ומאד! אך שוב, זה לא אומר שזה לא קיים. לכן כתבתי שיש צדק בדברים.
הסכנה בפורומים היא בדיוק מה שקרה לך. שנוצר קצר בתקשורת. ויש התנפלות לא ברורה שיצטרכו פה לעשות דין וחשבון כל אחד עם עצמו (כולל אני אם אני מצליחה לפגוע בצורה מסוימת,ללא שימת לב).
בכל מקרה, תתמקדי בטוב. קחי את העצות הנבונות ותיישמי אותן תוך שיקול דעת שלך.
בהצלחה רבה ובשורות טובות ♥
אני מצטערת כל כך שנאלצת לקרוא את דברי הבלע הלא מוצדקים האלה!
מקווה שאת מצליחה לסנן את הדעות השיפוטיות (והביזאריות, אם להודות על האמת) של חלק מהאנשים פה. אני סבורה שהם מיעוט בתוך הרבה אנשים טובים שהפורום הזה מכיל.
את נשמעת כמו בחורה אחראית ושקולה, והניסיון בו את עומדת הוא קשה מאד.
בא לי להגיד שוב (למרות שאני בטוחה שזה ברור לך) - זו לא אשמתך! בשום פנים ואופן! האשם היחיד הוא בעלה של חברתך! ולצערנו מאחר והוא לא יכול לשלוט בעצמו, את נאלצת לעמוד בסיטואציה קשה ומטרידה. לבי איתך, ואני מקווה שהבעיה תיפתר בקרוב ובלי רגשות קשים.
אין לי עצות, ואני מאמינה שניתנו פה כבר מספיק, אבל רוצה לאחר לך המון הצלחה וסיעתא דשמיא בניסיון הזה, דעת טוב מאת השם, וישועה.
גם "נשים" זה לא כולן משהו אחד..
[בחירה, עבודה עצמית, אישיות, תכונות - כל מיני כאלה. שהמיושנים סבורים שיש "אפילו" לנשים..]
יואב גלאת משליכה מהחוויות האישיות שלך ללא אבחנה וזה לא היה אכפת לי בשרשור ההוא,
אבל כאן זה שרשור המשך שבא להתנער מכל הבלבולים אז בבקשה די עם זה.
זה לא או סוטה, או לא מנסה למשוך תשומת לב ויותר מזה.
הוא יכול להיות "נכשל" בה במה שאינו ראוי, גם אם אינו חמור. הרגשתה רעה. צריכה עצה.
וכמו שלא נכון מה שבנות בפורום המקביל מסיקות לפעמים לגבי "נשואות" (באותן מילים שכתבת: תמיד יהיה להן ביקורת למה עוד לא מצאתי.. מתנשאות...), כך גם מה שנכתב כאן, ועוד יותר, ממש אבסורד.
רווקות יש להן "תמיד ביקורת על הבעל שהחברה לקחה"?... אני ראיתי ממש ההיפך.
ולומר על רווקה, "ככל שגיל עולה הא יותר בטוחה" וכו'?.... בחורה שלצערה עוד לא מצאה - כך "יורדים" עליה? כמה בחורות מרגישות שבורות וחוששות שמא ככל שהגיל עולה, לא תמצאנה. כמה חוששות שלא תמצאנה מישהו "לכתחילה" כמו שחברותיהן מצאו. באמת..
וצועק את - כאב הצדק שנדרס תחת גיבובי מילים בוטות
כואב לי לראות אנשים בעלי בורות
יותר נשים,
לא מבינות בנשיות כלוםםםםםםםםם
זה שיש נשים פלרטטניות זו בעיה בפני עצמה
אבל כל אישה שקיימת מעצם מהותה כבר קוטלגה ככזו....
בצורה אכזרית, בשיסועי מילים
טוב לשמוע את כל מרחב הדעות שקיימות , כדי שנוכל להבין מציאות שלא ניתן לדמיין
כמו מציאות של תובנות של חלק מהמגיבות - תובנות מזעזעות.
האמת שבד"כ הדברים הנכונים נבחנים מול מבחן המציאות,
יש מספיק סיטואציות בעולם שהאישה יכולה לבדוק אם הרדאר שלה תקין בתפיסה נכונה,
וכך היא יכולה להבין אם היא קוראת את המציאות נכון ,
מול אימות של המתרחש בשטח לאבחונה.
אישה כזו שנכשלת בכך צריכה קצת לאמן את מוחה לבחון ולהסיק מסקנות בצורה מחודשת ונכונה ...
לטובתה כדי שתוכל לעזור לה ולאחרים לפי מה שבאמת קורה, ולא לפי מה שהיא חושבת שקורה.
אני חושבת שאכן צריך להוקיע צורת התבטאות שעלתה בשרשור הנ"ל, ולמחות נגדה.
במיוחד שבן אדם לא בא ללמוד ,
הבן אדם בא לנאום את משנתו גם אם היא רחוקה מזרח ממערב ממה שאכן מתרחש.
חיים ולדר תמיד אומר -האדם שהכי צריך לפחד ממנו זה אדם שלא יודע לומר "סליחה - טעיתי".
(ולא לא שהטעות שם הייתה שאכן אין מציאות שקיימת שיש נשים שנהנות ומכוונות להטרדות אלו, כי אכן יש כאלה נשים לצערי, אלא הטעות היא שכל חכם שעניו בראש יכל לזהות שקו חשיבה שהובא בכיוון זה שם אינו רלוונטי למקרה - וחבל.)
לא מתייחסת לעניין ההלכתי.
אני מגיבה רק כדי שיהיה ברור:
לא נזקקתי לשום השתלחות כדי להבין מה שאני מבינה ויודעת ורוצה לשמור ולהקפיד.
ביקשתי בסה"כ עצה, ואחרי הסערה אני מבינה שלא צריך להיות כזה גאון כדי להבין מה לעשות רק יותר שליו ורגוע.
קיבלתי מאנשים שבאו בטוב.
ויש כאלה כאן לא מעט וזה בהחלט משמח. אשריהם.
אני כותבת את זה לטובת מי שעתידים להתייעץ בנושאים שיבערו לאחרים:
צריך להזהר שלא להשליך אוטומטית על אחרים חוויות והתמודדויות אישיות.
יש אנשים חיים, אמיתיים מאחורי המסך.
האופן שבו היא התבטאה קומם ןהסעיר אותי כך שלא יכולתי , לא הצלחתי ולא רציתי לקבל ממנה דבר.
זה מסר חשוב לחיים בלי קשר.
אם רוצים להעביר מסר, ואין לי ספק שהמסר הוא חשוב- להעלות את זה כנושא נפרד .
העניין מאחורי ב"ה ואפילו כבר לא כועסת עליה למרות ששלחתי לה מסר הבוקר שלא אסלח לה..
מקבלת את זה שהניסוח אולי לא ברור. (התכוונתי לתחושה לא נוחה כשלא עשיתי שום דבר (לפחות מודע)למשוך אלי דבר כזה עם פחד על החברות, החברה, שלום בית.,מבוכה, בלבול, משפחה, יותר מדי דברים)
במצב כזה אפשר לבקש הבהרות. בהתחלה עניתי על שאלות, כשראיתי את העליהום כבר ויתרתי. עזבי, הדיון מוצה.
מצפוני שלם.
אני רגועה.
במחילה...
לא כדאי לומר למי שמבטאת את הרגשתה באופן הכי כנה, שלא "לכנות את עצמה גנבת אם מצפונה נקי ושלם", לפחות אם אינך כ"כ בקיאה בתחום הזה.. -
כי זו אחת ההרגשות הכי נפוצות, שמי שאינה אשמה כהו-זה, תרגיש "גנבת". כמה שהיא יותר נקיה, יותר תרגיש כך (כמובן, יש גם כאלה שמרגישות כך מהצד השני, אבל אז אפשר לראות מהנסיבות. כבר היתה כאן ממש כעת מישהי שהעידה על עצמה - לא יודע אם זה אמיתי או לא - שמרגישה כך ביחס לבעלה. הסבירה בדיוק למה.. באמת נורא. ה' ירחם). הוא מדבר איתה, והיא מרגישה "גנבת", וכותבת מפורש שאינה מבינה למה. יש כאלה שאפילו יודעים שכך היא תרגיש.. ומנצלים את זה. הם, לצערנו, "מבינים" בזה מהכיוון ההפוך...
וכשמישהי כותבת "בסערה", אז עוד יותר צריך להיזהר איך מגיבים אליה, כשאומרת מפורשות מאיזה כיוון היא באה.
זו לא "מעבדה". בדיוק בשביל זה מתייעצים, כותבים את התחושות השונות, את מה שלא מבינים בהם, מנסים שמישהו יעזור גם להבין אותן, וגם מה לעשות. אז מוטב לא להציע, "מסר", איך לא לכתוב מתוך מצב כזה - כשהיא מציינת מפורשות את המכלול, לא משהו "סתום" שכמעט מכריח להבין לשלילה - אלא לדון לכף זכות, באופן טבעי לגמרי. בצדק תשפוט עמיתך.
וליההודית, פעם ראושנה שאני "לא מסכים איתך"בשרשור זה... את לא צריכה לקבל שאולי הניסוח לא ברור.. היה ברור שזה מתאר מצב שלא ברור לך....
היא כתבה מעצמה שהיא כבר לא כועסת אל אף ששלחה לי מסר אישי...לי בכלל לא היה התכתבות איתה
כי היא בחורה טובה. צדיקה. לפנים משורת הדין. זה הכל.
ומה זה "כל ההיסטריה סביב הנקודה שהעלית מדברת בעד עצמה"?...
אינני יודע באלו עיניים את קוראת... [ואכן, ניכר שאת לא הרבה זמן בפורומים. חסרה "תחושה" של הודעות מסוג זה. אחרת אני מניח שבתור אשה הגונה, לא היית כותבת כך]
חוזר: עיקר הבלאגן כאן, היה בגלל הנסיון לרדת על מישהי שביקשה עזרה בתום לב. ולנגח אותה בדברים שבאים מאסוציאציות מלוכלכות של מי שכתבו.
ומה שכעת, בנספח לזה, התעוררו כמה בנות, זה ממש ההיפך מהעין הרעה שאת מנסה לרמוז עליה כנראה. בנות טובות, שמתקוממות על הנסיון המבחיל להטיל טינות כוללת על "רווקות". אם לא שאני מתאפק, הייתי כבר יכול לפנות לכמה אמירות-אגב שנכתבו כאן, שיכולות להצביע על הבעיה לא דווקא אצלן... (כולל אמירות חשדניות שהן, כביכול, בכלל חושבות אוטומאטית ש"הבעלים" של האחרות לא מספיק טובים...).
והתשובה לשאלתה הראשונית של פותחת השרשור, אכן די פשוטה, לנסות להפסיק את ההיטפלות אליה, ולשמור מרחק איפה שאפשר. יש בכך קצת מורכבות בסיטואציה המדוברת, לכן היא שאלה בתוספת הקצת "בהלה" הרגילה, שאוחזת בבחורה טובה במצב כזה.
ובאמת, בתחילה ענו לה תשובות פשוטות, לענין, וכך זה היה מסתיים.
ברגע שמיעוט קטן החליטו להתנפל עליה בחשדות מלוכלכים ומבחילים (שזה הנזק העיקרי מהשרשור. גם היחס, גם ה"רעיונות"..) - אז זה הפך לשרשור ארוך. טוב מאד. שתדענה פה מיעוט של נשים, שאם הן חושבות שאיזו מישהי שנמצאת בעמדה של כביכול "חולשה" בפורום - בין כי היא רווקה, בין כי היא מרגישה בבעיה - אז אפשר יהיה להוציא עליה את כל התסכולים האישיים וכל החשדות המלוכלכים שבראש, אז לא. ייהיו פה עקשנים שיזערו לה, ולא יתנו לגמור את זה באיזו "פשרה"... טוב, בפעם הבאה אל תכתבי כך. היא תכתוב מה שהיא רוצה, ומי שצריכות - תלמדנה לשמור על פיהן ומקלדתן. בדיוק כמצווה בהלכה: בצדק תשפוט עמיתך.
כאן השאלה היא מה יצָא למעשה.
וכשמה שיוצא למעשה הוא הכפשה פרועה וחשדנות חסרת הצדקה וביסוס -
אז צריך להוקיע ולנקות את השטח מזה.
[זה לא אומר, שההצעה "לנסח אחרת" באה מכוונה רעה. דווקא בזה אני מקיים "בצדק תשפוט" גם לצד השני..
אבל זה כן אומר שלמעשה, לא יתכן שאחרי הודעה ממש "החלטית" שכאילו מובן מה"סאב-טקטסט" למה היא התכוונה.. אז במקום לעצור בחזרה חד וחלק מהטעות וזהו - תיתווסף לכך הערה לא לכתוב בדיוק את מה שהיה צריך "לשפוט בצדק", לזכוּת, ושנכתב בתום לב]
אלא קריאה של כל מה שנכתב שם. ואי אפשר להיתפס לשתי מילים ו"לפרשֵן".
ומכל מקום, זה לא משנה. מישהי מעלה בעיה, מעידה על עצמה שזה לא נוח לה, שרוצה להתחמק מזה, מבקשת עצה. מניין הרשות "לדעת" שיש לה כוונות אחרות ולהתנפל עליה. אלו דברים כ"כ פשוטים, שאם לא שאני מכבד אותך ואת הצורה שניסית להסביר כעת, לא הייתי חוזר עליהם.
וצורת הכתיבה לא "הכשילה". היא צורה רגילה כאן. מה ש"הכשיל", זו הגישה לבני אדם, למישהי כזו שמעלה קושי. וגם, מה שיש בראש של מי שמגיב. זה נאמר מפורשות או כמעט, בתגובות.
ואין כל קשר בין זה שמישהו עושה אולי כל מיני דברים טובים אחרים, לבין התעקשות "לרדת" על בחורה ללא עוול בכפה. לא מענין אותי "שיפוט אישי" של מישהי כאן, משום כיוון. מענין אותי מה שנעשה כאן. על זה היו התגובות. ולא רק שלי..
ומה זה "חברוּת בין רווקה לזוג נשוי". לא דובר על משהו כזה בכלל. ובעניינים אלו - כל אחת שתנהג לפי הנסיבות.
ואני מציע, להשאיר לכל מי שרוצה להציג בעיה, את הנוסח שלה - כשזה בטווח הסביר. בשביל זה היא כתבה, ולא את. גם לא רואה שוני מהותי. היא עברה אירוע, בחורה צעירה, תיארה כדרך שבחורות מתארות מצבים כאלה. הוסיפה תחושה אישית. רגיל ולגיטימי לגמרי.
ואל תהיי בטוחה שעל ה"נוסח" שהצעת לא היו מגיבים בדומה... כלומר, תהיי בטוחה ההיפך.. מיד היו תגובות על ה"רווקות" שחושבות שהנשואים "מכרכרים סביבן"... ועל כך שחושבות שיהיה להן בעל יותר טוב. הניסוח של "כאללו גנבת", לא היה מה שעורר את עיקר הענין, אלא עצם המחשבה שלה.
לגבי מי שכתבת עליה, אני לא קראתי את כל הסיפורים שהבאת כעת, ולא היה לי גם ענין. כבר אמרתי, זה לא הנושא שמענין אותי.
אדם שקורא בקשת עזרה של מישהי, ושופט אותה לתחתית החבית, בלי להכיר - אינו ראוי לייעץ לה. וכשאת כותבת כעת כך, את ממשיכה את הפגיעה, הלא מוצדקת. המרושעת לגמרי.
זה לא קשור להבדלי מנטליות (גם אם נובע מהם. לא התעניינתי מה המנטליות שלה. כבר אמרתי, זה לא הצד האישי). יש צורה נורמלית שמדברים אל בחורה שבכלל לא מכירים. יש הלכות. זה הולך לפי הנפגע.
וזה לא רק "סגנון", אלא שיפוטיות-"עובדתית" גסה ורעה.
וה"עידוד" שלך לכך, על אף שעושה לה טוב מן הסתם, הוא שותפות בדבר עבירה, ומן הסתם גם מסייע לשנות בה, לצערנו.
לגבי "אונאת דברים", תבחיני. כמו שברפואה יש כללי רפואה, גם בהלכה יש כללי הלכה, ולפחות סתם סברא פשוטה: אם מישהו יתנפל על זולתו בגסות, זו אונאת דברים. אם מישהו יצעור אותו, במידה הנצרכת לכך שהשני לא ירגיש פגוע, זו לא אונאת דברים. אם הלה יתעקש וימשיך לזרוק בוץ, זו אונאת דברים. אם יענו לא באותה מטבע, בלית-ברירה כדי שלא יחשוב שהדלת פרוצה - על זה נאמר בספר החינוך: התורה לא חייבה להעמיד עצמנו כקיר.
ואני מציע לך דבר פשוט: במקום לייעץ לבחורה שפגעו בה סתם, איך לנסח אחרת את דבריה - מוטב תייעצי את זה למי שהגיבו לה בצורה שהגיבו. תנסחי איך היה ניתן לומר "רעיון" בלי לחשוד ובלי לפגוע אישית במישהי נקיה. אבל, בניגוד למה שייעצת לפותחת השרשור, פה לא מספיק שינוי סגנון; כאן צריך גם שינוי בתוכן, וב"ראש". בעין. בלב.
זו בדיוק הבעיה. אבל אישית לא מטריד אותי כ"כ. זה ענין שלך.
כבר אמרו חז"ל, שיש כאלה שגם על פתחו של גיהינום לא חוזרים בתשובה.
תמשיכי לכתוב, ענין שלך. יש גם כאלה שימשיכו לצערנו לחלל שבת, לאכול לא כשר. מה נעשה..
תכתבי. לבריאות.
לכך בדיוק התייחסתי: יש כאלה ש"ימשיכו לכתוב" כמו שכתבת. יש כאלה שיחללו שבת. מבחינה הלכתית - זה לא הבדל גדול.
על מה שלא הצלחתי לשכנע אותך - אין שמץ "חשבון נפש".. מה איכפת לי אם "תשתכנעי". בעיה שלך. לא ציפיתי - וגם לא היה לי ענין. הסיג ושיח שלי לא היה איתך, אלא כלפי מה שניסית לעשות. זה הכל.
אלעדהטיעונים הוסברו והובנו ואין שום טעם להמשיך את הדיון בקטע רע ואישי.
לא מעוניין לחסום את השרשור כי עיקרו חשוב,
לכן אנא הפסיקו כעת והקוראים ישפטו ויקחו כל אחד לתשומת ליבו את האמת שלהם מבין שתי ההשקפות שהוצגו כאן.
תודה ובהצלחה
אבל אחרי שברור שה"חשדות" המופרכים לגבי מה מבטא ביטוי כמו שהיא אמרה שהרגישה את עצמה, אכן היו מופרכים לחלוטין, אז את חשבון הנפש תעשינה מי ש"ייחסו לזה כוונות". אם לא תלמדנה מזה, תחזורנה על אותם טעויות.
אכן, בוודאי שיש בשרשור הזה נזק. למה? כי מישהי שאלה בתום לב - וייחסו לה "כוונות" מנוולות ללא שמץ סיבה - ובעבירה גמורה על בצדק תשפוט עמיתך, שגם את היית לצערנו שותפה לה ב"שיפוט" הזה.
ולכן, להגיד שאם היא כבר החליטה לשאול - שאלה שכל מי שמכיר את הפורומים יודע שהיא לגמרי לא נדירה, ובדיוק בשביל דברים אלו הפלטפורמה הזו קיימת - אז לא "מוטב לשאלה שלא תישאל" (זה נכון על "שאלות" אחרות, שמתארות מציאויות עביירניות לחלוטין, ומשום מה שם לא שמענו הערה כזו), זה לנסות להפוך את הנפגע לאשם.
לא מוטב לשאלה שלא תישאל - אלא מוטב ל"שופטות" שלא להגיב בצורה שהגיבו. ולא היא "צריכה להיזהר בכל מילה", אלא למשל מישהי כמוך שראתה בחורה שואלת במצוקתה, ו"יייחסה משקל" מוטעה למה שהיא תיארה את עצמה. העובדה היא, שרוב מוחלט של הקוראים, הבינו מצוין על מה היא מדברת.
אז מוטב לחזור בתשובה על שיפוט שלילי, רע, שעובר על הלכות מפורשות - מאשר להוכיח את הכותבת.
ושוב טעות. לא מדובר פה ב"מחקר מדעי". לא שייך לומר שהשואלת לא מזוהה ונוצרה שאלה כללית עלך יחס נשואות לרווקות. זה לגמרי שולי. משהי כתבה בצורה בזויה על "רווקות", אז הגיבו גם על זה. בצדק. וזה לא "חברותיה הרווקות".. אין פה איזה איגוד. זה כאלו שהרגישו נפגעות. וגם לא כאלה, שנפגעו בשבילן, מההכללות הללו.
ואין פה כל "דעות חלוקות" באיזו שאלה כללית.. כולם יודעים שיכולות להיות מציאויות לא רצויות. כל בר דעת מבין שיש הרבה רווקות צדיקות וטהורות, כמו גם נשואות. וכל בר דעת מבין שלא פוגעים סתם במישהי שלא מכירים וניכרת להיפך ואין כל סיבה לפגוע בה, רק כי "העזה" לשאול. בושה וחרפה!
עיקר מה שנוצר כאן, הוא פשוט אי הסכמה לתת מקום לפגיעה במישהי ששאלה שאלה לגיטימית ובצורה לגיטימית ובנקיות שניכרת עליה בקלות.
השרשור לא עזב את "יההודית" אפילו לשניה. אינני יודע מה את סחה. כל השרשור, כל הזמן, הוא רק בגללה. ומתארךף בגלל עקשנות שלא לחזור מפגיעה מקממת, ובגלל דברים כמו שאת מוסיפה כעת, שלפחות כביכול "היא" היתה צריכה לנסח אחרת. מוטב תעשינה את חשבון נפשכן איך הגיעה התנפלות כזו, ולא לתלות בה.
והיא לא כתבה שסיה ביקשה את סליחתה. אלא שהיא כתבה ביוזמתה שלא תסלח לה. ואח"כ - מהשך ישיר לטוב ליבה וטהרתה - אמרה לעצמה שתחול בכ"ז. וסיה כתבה כאן מפורש שאינה רואה כל סיבה לחזור בה. ה' ירחם.
תתעסקו במבחנים..
ב. לא מקבלים שום תובנה בצורה כזו. זה דבר מעליב, כשאומרים למישהו ש"מקבל תובנה", על משהו שברור שהוא לגמרי מבין, ובא בדיוק מהכיוון ההפוך.
ג. לא מנחילים אף "תובנה" בצורה רעה כזו.
אבל באמת שהגזימו פה!!
דן אשריך שעמדת חזק.
מחזקת אותך ומסכימה עם כל מילה.
לגמרי 'לא תעמוד על דם רעך'.
יהודיתת-
מקוה שבאמת לא הצליחו לחדור אלייך הדיבורים הנגועים.
בעיניי זו ממש הייתה אלימות מילולית והכפשה נוראית.
לא נעים כלל.
מנהלי הפורום-(איך מתייגים?) מקוה שתוכלו לסנן תגובות כאלו להבא.
בעלי ואני ב"ה בזוגיות מהממת ואוהבת באמת.
היום קרה משהו שמפריע לי ואני מתלבטת אם אני מגזימה או שזה באמת מציק. בעלי סטודנט והלך ללמוד למבחן שלו עם מישהי מהלימודים, כדי שתשלים לו חומר שהפסיד במהלך החודשים האחרונים במילואים. זה עורר בי פתאום רגשות של קנאות מה הוא יישב עם בחורה לבד והיא תסביר לו? מה ואם הם יצחקו פתאום וכו... אני קנאית בהגזמה או שמה?
חחחח תודה
אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו...
אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,
אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.
(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)
אין נכון או לא נכון.
לאחת זה יפריע-וזה בסדר.
ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.
אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.
תשתפי אותו בתחושות שלך.
אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?
זה טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".
אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה , לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".
אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.
אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי
מחפשת המלצה לסדנה לערב נשים בקהילה❤️
לא סדנה יקרה! לא קשירת מטפחות.
תודה!!
מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.
כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות
למרות שהן לא היו מעוניינות בכך.
אשמח אם תוכלו אפילו לתייג אנשים מהפורום שעוסקים במקצוע. תודה
בא לי לטוס או לעשות משהו ממש כיף אבל אין לי כרגע ויזה
יש מקום שאפשר לטוס אליו, בלי?
מה עוד אפשר לעשות גם לבד וגם זוגי בחנוכה?
יש לי רצף כייפי של ימים שאני יכולה לעשות בהם מה בא לי 👸
כל רעיון יתקבל בברכה, אני כבר אשקול.
במדינות הגדולות
וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.
יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃
גם שם יש שפע של מסעדות כשרות
(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה" אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים)
לכי לאיזו גבעה או מקום דומה. מעניין אותך?
אם אין לך דרכון, אז את יכולה לטוס מקסימום לאילת 
או לעשות דרכון זמני בנתב"ג, אבל הוא עולה המון ובתוקף רק לחצי שנה.
אם יש לך דרכון, אז אפשר לטוס להמון מדינות גם בלי ויזה:
למדינות האיחוד האירופי ושנגן - פשוט עולים על טיסה עם דרכון ישראלי.
כנ"ל לאיחוד האמירויות.
לבריטניה וארצות הברית - צריך להוציא אישור ESTA מהאינטרנט, תהליך של כמה דקות ועוד יום-יומיים לקבלת תשובה. עדיף לעשות אותו ולקבל תשובה חיובית *לפני* רכישת הכרטיסים כדי למנוע עוגמת נפש.
ישבנו בנחת שבת בצהריים על הנדנדה, דיברנו על הא ועל דה.
הגענו לנקודה שאמרתי לו בהקשר למשהו כללי שדיברנו על כך שלגברים יש נטיה לפזול לדשא של השכן. והעלתי סיטואציה שהיתה במסעדה, ישב מולי ממרחק גבר חרדי שישב מול אישתו ולא הפסיק להסתכל עלי, בזמן שבעלי עם כיפה גדולה, פיאות וזקן התרגש מהמלצרית.
אמרתי בנחת שזו מציאות קצת עצובה, שבמקום לחיות עם מה שיש להם ולהעריך את זה ולהשקיע בזה, כל אחד מסתכל על האחרת.
בהתחלה הוא הכחיש ואמר שהוא לא התרגש ממנה למרות שלי זה היה ברור וגם לא תקפתי אותו על זה וגם לא פגע בי כי היא היתה עם טיץ צמוד.
והוא אמר "זה בכלל לא בגלל הטיץ, אמרתי לעצמי 'וואו איזה שפתיים יפות יש לה'"
בהתחלה השתתקתי מרוב הלם...
אולי בהתחלה ניסיתי להבליג. אני לא יודעת איך זה קרה, והוא חזר שוב ושוב על המשפט הזה. חמש פעמים שמעתי אותו אומר על בחורה אחרת "וואו איזה שפתיים יפות יש לה". 5 פעמים!
לפרוטוקול, לא שזה משנה אבל שפתיים זה צד חזק שלי, מחמיאים לי עליהן המון, והוא מעולם לא החמיא לי עליהן ככה...
ופתאום אני שומעת אותו מחמיא באוזניי ככה למישהי אחרת ועוד על שפתיים.
בתור מתבוננים מהצד, איך אתם רואים את זה?
ואיך אתן הייתן מגיבות?
אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.
אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.
לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.
את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.
את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.
וברור לגמרי למה. זה מעליב.
מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה
מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם
וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...
איך הייתי מגיבה?
כנראה בצורה תינוקית
נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.
כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.
וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.
אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.
מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.
אבל זה לא במציאות.
להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.
קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?
ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.
זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?
היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו.
כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤
ורק לגבי הסיפא -
זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,
ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).
שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.
ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.
לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...
גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת
ופותח שרשורים הזויים.
ולא תקין בעליל כמובן.
אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.
ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.
חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.
לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,
אבל בהחלט באופן כללי:
את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.
כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.
או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.
או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.
או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,
או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,
או "סתם" משועממים,
או נערים/ות,
או טרולים,
או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה
וחשוב ממש להיזהר.
גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה
ובטח שבאישי
ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.
אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.
יכול להיות שלא? יכול.
איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.
וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.
וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,
כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.
אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.
אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו
הוא פתוח איתך וזה יפה .
הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו
אינך חייבת לקחת ללב
תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו
ממש קשורה לנושא.
נראה שלא הבנת את כוונתי
שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט
אבל משמע ששם נעצר
לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי
כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .
ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו
וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.
וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...
אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח
חוסר כבוד וכו שציינת
מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל
עוד משהו -
אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע
אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה
ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור
נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן
מסתמא יהיה לה מה לאמר
ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.
והוא נכשל
אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.
וגם לשיתוף איתך.
זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.
אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.
באמת אמירה מיותרת יחסית.
מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.
ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...
אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...
למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך?
שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו
וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...
כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך
לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית
לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..
גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית
וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...
אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.
ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.
אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג
לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד
פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...
אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.
אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.
כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו
אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו
מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה
עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו
דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.
זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.
אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.
יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.
אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.
כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.
עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.
אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו
עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.
מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.
לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.
יצא שכרו בהפסדו
המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.
אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...
והאמת בכלל לא מעניין אותי אישית אם זו הטרלה או לא..
לגופו של עניין, קודם כל חיבוק אחותי, קשוח ממש.
אני אישית נגיד, קנאית בהגזמה, בורכתי בבעל שלא מסתכל על אף אחת (
לפעמים זה גם מוזגם) ובטח שלא מדבר איתי על זה.
כמו שאמרו לך פה,
העלית את הנושא מולו, צריך לדעת שהתגובה מהצד השני תהיה כלשהי ואולי לא תמיד נעימה.
כמה דברים
1. למה הוא המשיך לחזור על זה כל כך הרבה, אמרת לו שזה לא נעים לך? מה דחוף היה לו לציין את זה?
2 הוא הבין בכלל כמה זה פוגע בך והתנצל?
3. לא ראיתי התייחסות כלשהי לזה אבל, חשבת מה זה גרם לו להרגיש כשציינת שבעל של מישהי אחרת בהה בך? אולי זה הכניס אותו למגננה למקום של פעולה הפוכה? נקודה למחשבה..
נשמע שיושב כאן משהו קצת עמוק יותר..
פתחת את הנושא לא מיד כשזה קרה אלא אח"כ, משמע הלכת עם זה תקופה עד שבחרת לדבר על זה באותה השבת.
במיוחד אם את אומרת שזה הולך בינכם,
כדאי לעשות פה עבודה.
קודם כל מול עצמך,
אח"כ אולי גם איתו
שוב חיבוק ענק...
אשתי לא אוהבת לבשל אבל טובה בזה, אמא שלה לעומת זאת שורפת סלט. בקיצור זה לא הצד החזק שלהן. אשתי כל הזמן אומרת שיש ביצה במקרר ואפשר להכין חביתה, ויש ירקות אפשר לחתוך סלט, ולכן לא מבשלת. ואני אומר לה שאני רעב והלוואי והייתי יודע לבשל אוכל, אוכל אמיתי. בישולים. סירים. הבנתם..
בקיצור, חזרנו שבת מההורים שלה, עם מה שמתיימר להיקרא "אוכל", וכל השבוע אני רעב! אומר לה אולי תוכלי להכין משהו, את טובה בזה. היא אומרת לי שיש אוכל מההורים שלה, או שאני אכין חביתה, מצידה לא חסר אוכל.
אז עשיתי מעשה - הלכתי לקנות אוכל מוכן, פיצה שווה, המבורגר טוב, סושי מפנק..
חזרתי ואמרתי לה - זה שלי! אני רעב!
ואז היא נפגעה ממני ממש. אמרה לי שהיא גם עובדת קשה, וגם רעבה, וזה לא בסדר שאני לא חולק איתה. אז אמרתי לה שהיא טוענת שיש מלא אוכל בבית, אז מה פתאום היא מתנפלת על מה שקניתי? לא בקטע של קמצנות , אלא בקטע של אם את בסתר ליבך גם רעבה וגם יודעת שאין באמת מה לאכול ושסלט לא באמת משביע, אז מה את מחכה שאני אקנה אוכל מבחוץ ואז אוכלת לי אותו??
בקיצור - מה דעתכם? האם אני באמת לא בסדר במצב הזה?
היי, אשמח לעצת הפורום
בעלי אחת לכמה ימים כועס, נפגע ממשהו או סתם לא במצב רוח ולאחר מכן מתעלם ממני למשך כמה שעות/ימים.
זה כולל יציאה מהאוטו הביתה בלי לחכות לי, מבט אטום, הסתגרות במחשב או ללכת לישון מבלי לתקשר.
זה בדרך כלל מסתיים אחרי שאני כבר ממש פגועה, ואפילו בוכה. גם מזה הוא בהתחלה מתעלם ואחר כך חוזר כאילו לא קרה כלום.
אני מבינה שיש לאנשים לפעמים צורך במרחב אבל זה חוזר על עצמו כל יומיים. אני מרגישה שאי אפשר לצפות אותו ושכל דבר קטן יכול לגרום לניתוק רגשי. אני ממש סובלת מהאירוע הזה. אשמח לעצות
אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...
ניסית לדבר איתו על זה?
התעלמות זו אלימות לכל דבר.
טיפול זוגי אולי יעזור.
זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.
אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.
ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה
הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.
איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?
חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".
בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.
לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).
כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).
בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.
אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).
אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.
ממש ממש לא תקין
להישאר ככה זה לא יכול להיות
נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.
לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.
מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.
אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.
כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.
לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.
הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.
מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.
איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.
מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.
נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.
לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.
רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.
הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.
אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.
הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.
אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.
אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.
ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.
בעז"ה שיהיה כה גם לכם.
חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.
למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.
אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.
אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.
ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.
ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד.
מבינה לגמרי גם את הבהלה.
באמת זה ממש לא נעים.
אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.
החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.
אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.