מצטערת שאני פותחת את הנושא בפרהסיה מקווה שאפשר לשתף פה...אנונימי (פותח)
ומי שזה לא נוגע אליו פשוט שידלג הלאה...

הפרעת אכילה...
איך אפשר לצאת מהדבר הזה?? כשיש בך שני קולות שנלחמים אחד בשני בכל הכוח, ואתה פשוט נקרע בתוכך עם מעטפת של חיוך תמידי? שובר אותי כל יום מחדש להסתכל במראה ולחשוב מחשבות שאני לא מסוגלת לסלק מהמוח, לפחות לא לבד..
ואף אחד לא מבין, אף אחד. גם אחרי שסיפרתי לאמא שלי היא עוד לא מבינה , חושבת שאני סתם בררנית...
אני לא מאמינה שלשתף מישהו יעזור לי, ההרגשה הזאת שאין לזה מרפא, לפחות לא במקרה שלי, מכניסה אותי לדיכאון! בא לי פתאום לברוח מהמירוץ המשוגע הזה של החיים, כי למי בכלל אכפת מה הוא ילמד באוניברסיטה כשהוא כל כך סובל בשקט ורק רוצה להבריא??
זה נשמע ממש קשהארץ השוקולד
לגופו של עניין אתייחס כאן בקצרה, מוזמנת להרחבה באישי.

יש לי מחלה מספר שנים (קרוהן) ואני לומד כעת באוניברסיטה, ויש משהו במה שאת שואלת, כי הבריאות זה הדבר הכי חשוב מהרבה בחינות...
אבל למדתי שבריאות כנראה לא תהיה לי, אבל ה' רוצה אותי פה בעולם הזה מכל מיני סיבות שסביר שלעולם לא אדע. אז צריך לראות מה אני כן יכול להשיג פה בעולם הזה ולכן אני משתדל להצליח בלימודים, זה לא תמיד קל, אבל יש מטרה בחיים וזה עוזר💪

בהצלחה רבה, מוזמנת באישי להרחבה (כל מי שרוצה מבאי הפורום מוזמן)
וכאן אני יכול להרחיב מעט
אני כל כך מנסה...אנונימי (פותח)
תמיד עולה בי המחשבה האופטימית הזאת שכנראה הקב"ה מעביר אותי בניסיון הזה כדי שאתעלה, שאשתפר, ואני באמת מרגישה שהתבגרתי מאוד עם ההבנה הזאת. אבל כל פעם מחדש המלחמה הזאת מנחיתה אותי לריצפה, בייחוד כשהיא מאובחנת כ'מחלה נפשית', זה פשוט יותר סוג של התמכרות מחשבתית... אני יודעת שלכל אחד יש את הניסיון שלו, אבל אני מרגישה ששלי ממש קשה לי, בייחוד כשיש לי בחירה אם לצאת ממנו או לא. זה ניסיון של חיים או מוות, או לחיות בלי לחיות באמת... הרבה פעמים אני מרגישה שאני כמו כלי משחק של הקב"ה, ושכל הקיום שלי פה הוא פשוט בדיחה לא מוצלחת. זה נשמע ממש אובדני, אבל על מחשבות של אובדן ויתרתי מזמן..
זה באמת נשמע ממש לא פשוטארץ השוקולד
ואני לא מבין מהלכי שמיים, אבל כשאנחנו פה בואו ננסה להפיק מכך את המיטב וניתן לקב'ה להחליט מה הוא רוצה.

וכדברי גנדלף שהובאו בשר (שני דיונים שונים השייכים לכאן:
1.
פרודו:] מה צר שבילבו לא דקר את היצור הנאלח למוות, כשניתנה לו ההזדמנות!
[גנדלף:] מה צר? הצער הוא שעיכב בידו. צער וגם חמלה: לא לקטול שלא לצורך.
[פרודו:] אין בלבי שום רחמים על גולום. הוא ראוי למוות.
[גנדלף:] ראוי! הייתי אומר כי כן הוא. רבים מן החיים ראויים למוות. ויש מן המתים הראויים לחיים. כלום יש בידך לתיתם להם? אם לאו, אל נא תהא נחפז כל כך לחרוץ דין מוות בשם הצדק מחשש לעורך שלך. כי גם החכם בחכמים לא יראה את תכלית הדברים."

2.
"לוואי ולא יקרה כזאת בימי חלדי" אמר פרודו.
"הלוואי" אמר גנדאלף, "וזו משאלת ליבם של כל אלה שמונו להם חיים בזמן הזה, אך לא להם ההחלטה. לנו לא נותר אלא להחליט מה נעשה בזמן שהוקצב לנו".

ובאמת שאתפלל עלייך עם שאר חולי ישראל שזה יעבור ושיהיו את הכחות לכל מה שיש בכל מקרה
בין שני עולמותסהר תמיכה

אנונימי יקרה,

 

נשמע שאת מוטרדת מאוד מהמחשבות שמתרוצצות לך בראש, שאת מנסה פעם אחר פעם למצוא פתרון או הגיון לתחושות שלך, אבל לבסוף מוצאת את עצמך נתקלת בקושי לקבל החלטות בחיי היומיום ובעתידך כשהמחשבות הכה מורכבות האלה משתלטות עלייך.

 

אני שומעת גם אולי שאת מרגישה שלמרות שעבורך הקושי סביב הפרעת האכילה הוא כה מרכזי ומשמעותי, את לא באמת מוצאת אוזן קשבת אצל הקרובים לך, מה שגורם לך להרגיש אולי שלא באמת מבינים את עוצמת המצוקה שלך וכנראה גורם לך להיסגר עוד יותר ופחות לשתף..

ולבסוף את מוצאת את עצמך נקרעת בין שני העולמות, מנסה להתמודד עם חוסר השליטה או להבין האם יכולה להיות שליטה בכלל..

 

עם זאת יקרה, אני שומעת אצלך גם קולות נוספים. כאלה שמבקשים למצוא פתרון ולקבל מנוחה וסיוע למחשבות הללו כדי שאולי הן יצליחו להתפוגג ולתת לך קצת שלווה ושקט.

 

אני מזמינה אותך אלינו לצאט של סה"ר, אנחנו זמינים כל ערב בין תשע לחצות על מנת להיות איתך, עם המחשבות, עם הפחדים ועם המועקה..ואולי ביחד נצליח למצוא שלווה לצד כל הקושי.

 

שלך,

מתנדבת סה"ר

סהר - סיוע והקשבה ברשת

קשה לראות כשאתה בפנים אבל יש חיים אחריאנונימי (3)

והם טובים. מדי פעם אני עוצרת ולא מאמינה שהגעתי עד הלום בבריאות ובשמחה.

אבל אין קיצורי דרך, צריך לעזור לעצמך באופן אקטיבי ורציני. 

לעיתים הפרעות אכילה קשורות בעניינים של שליטה ועוזר מאוד לטפל בנפש ולתת לה את מה שהיא זקוקה לו באמת.

נראה לי פחות יעיל להתמקד בעניינים של המראה והאכילה עצמם...ואמהות הן לא תמיד הכתובת לדברים מהסוג הזה.

חפשי את הדרך לעשות תהליך פנימי עמוק ואמיתי עם עזרה של מישהו מנוסה.

 

הרבה יותר אנשים מתמודדים עם זה משאת חושבת. והרוב יוצאים מזה.

 

חיבוק גדול,

ומאחלת לך שזה יהיה מאחוריך בקרוב!

עזרה מקצועית יכולה לעזורפרה
הבעיה שלך היא לצערנו לא רק נחלתך.
אפשר בהחלט להשתפר עם עזרה מאנשים שמתמחים בנושא, שמבינים את התופעה ונגשים אליה אחרת.
אל תשללי את זה. זה יכול לקדם אותך ולעזור לך.

בעיה גדולה של הדור שלנו היא ההתעסקות הרבה מידי בחומר ומתן חשיבות גדולה מידי לזה.
הכל בפרופורציות. מידת האמצע.

הרבה הצלחה.
טיפול תרופתי יציל אותך במיידיבוזי נוזי
יקרה,
כל כך חבל לסבול.
לא צריך!
לא צער הגוף,
ולא צער הנפש.
ב"ה בדורנו יש עצות לרוב האתגרים.
בבקשה!
אל תזניחי,אל תנסי לצאת מהבור לבד.
אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים.
לכי לפסיכיאטר. כעבור כמה ימים תרגישי טוב יותר.
ייתכן וגם שיחות עם פסיכולוג יעזרו לך.
יש פתרון.
הרבה הצלחה!!!
ממש לא בטוחאנונימי (4)
יכולה להעיד על עצמי שהיתה לי הפרעת אכילה ושום טיפול פסיכיאטרי ופסיכולוגי לא עזר לי.
מה שכן עזר לי זה להבין מה עוזר לי והאם אני רוצה בכלל לצאת מזה.
ואז הצלחתי לבד.
נכון שטיפול יכול לעזור אבל לא כזה בוודאות כמו שאת/ה אומר/ת...
לרב האנשים זה עוזר מאודבוזי נוזי
ומהר יחסית.
גם תלוי מאוד בסוג ההפרעה.
היא לא כל כך אומרת,אנורקסיה?בולמיה?
מה שברור הוא שממש כדאי לפנות לעזרה מקצועית.
אין כדורים שנועדו להפרעות אכילהאנונימי (4)
נותנים כדורים לדיכאון או משהו כזה כדי שאולי הם ישפיעו.

מאיפה הידע מה עוזר לרוב האנשים? אני דווקא מכירה הרבה אנשים שניזוקו מכדורים פסיכיאטריים...
אז נכון, יש שזה עוזר להם, גם אמרתי בהודעה הקודמת. אבל לא בטוח שלכולם.

וכן, לפנות לעזרה מקצועית. ברור. יש המון סוגי עזרה מקצועית היום.
תודה לכל מי שהגיב..!אני זאת שכתבה..השתדלות !
באמת פניתי לעזרה מקצועית, אבל אני בכלל לא יודעת אם זה יעזור... כאילו אני ממש מרגישה שדפקתי לעצמי את החיים ואני פשוט לעולם לא אבריא... אממ תאמת שאני לא מתחברת לעניין של הכדורים, זו די מחלה נפשית, של הערכה עצמית ירודה.. וכדורים זה סתם מריחה של המחלה...
אני ממש מתפדחת לפתוח פה את הנושא, כשהוא בטח זר ומוזר לרובכם, אבל היה ממש טוב קצת לפתוח ולקבל תמיכה , לשתף מישהו אמיתי ולא את היומן שלי... גם כיף לדעת שיש אנשים בעולם שאכפת להם, כי אני ממש מרגישה שאף אחד לא רוצה לעזור לי... סתם כי הם חייבים כי הבריאות והחיים שלי על אחריותם..
הפרעות אכילה קשורות בדיכאוןבוזי נוזיאחרונה
ולכן התרופות האלה כן עוזרות .
זה ממש לא מריחה של המחלה.
זה טיפול אמיתי.
הכדורים יעזרו בהעלאת החומרים הדרושים למוח כדי שמצב הרוח שלך יהיה טוב יותר.
שיחות עם פסיכולוג או טיפול באמצעות הבעה ויצירה יעזרו גם ןיחזקו אותך מבחינה נפשית.אין מנוס- אדם הוא נשמה בגוף.ולשניהם צרכים.הרבה הרבה הצלחה וברכה, והעיקר לא להזניח.
היי לכם אנשים של עולם מושלם,אנונימי (פותח)

אנשים יפים, מוצלחים,

אנשים של החיים,

ברוכים הבאים לחושך,

ברוכים הבאים לרכבת הרים של החיים שלנו,

ברוכים הבאים למחלקות סגורות

למבט אטום וריק

ברוכים הבאים לפחד מוות,

לפחד מהמוות

למקומות שבהם אין לכם מה לעשות

בהם אתם הצופים ואתם ההצגה

אתם הטובים ואתם הרעים

אתם המכילים אבל אתם גם המכאיבים

ברוכים הבאים לנפש

לתרופות,לכאבים

למחלות הפחות פוטוגניות

ברוכים הבאים לשלוש שנים של סרט

 של עלייה ירידה ושוב ושוב

ברוכים הבאים למטה

ברוכים הבאים לדמעות של אמא בלי סוף

לרגעי ייאוש אצל אבא

ברוכים הבאים למלחמה על החיים

תכירו, זה קצת מפחיד, גם לנו

אז תיכנסו רק קצת

לא להיבהל

זה בעיקרון לא מדבק

אל תגידו כלום,

תיתנו איזה חיבוק

תעיזו להסתכל קצת בעיניים

תכירו את המבט הזה

תזהו את התהום

ואז תפיצו הלאה

תספרו שזה לא כזה מפחיד כמו שמספרים

ואנשים כאלה הם די רגילים

והם לרוב ממש חיים בתוכנו

והמשפחה שלהם היא לא פוגענית או משהו

ממש רגילה כזאת

אפשר לומר די טובה

ולפעמים באמצע היום, כשאנחנו נראים קצת מהוררים

אז זה רק קצת מחשבות על היקר שנמצא עכשיו בבועה שלו

במחלקה במקום כזה או אחר

נאבק על החיים שלו

אל תפחדו לשאול אם הכל בסדר איתו

אל תפחדו לשמוע את התשובה שלא ממש 

והכי חשוב תשמרו את הביקור אצליכם בלב

קרוב קרוב

לא לשכוח, לא לשים בצד

יש אנשים שנלחמים כל יום על החיים

ויש להם משפחה שעומדת בצד

מחזיקה להם את היד

ומתפללת שהם יצליחו

וגם אם זה קורה כמה פעמים ביום

אל תתעלמו

יש פה אנשים שנלחמים על החיים

ויש להם משפחה.

שלום אני חצויה וכאובהאנונימי (פותח)

מצד שני אני מתעורר בי אהבה עצומה ומצד שני כאב עצום על אחת שעשתה בתוך מסגרת גן סוג של טיפול פסיכולוגי הנקרא emdr

ובסוף פיטרו אותי כי לא יכולתי מבחינה רגשית לטפל בילד הזקוק להשגחה צמודה וכל הצוות ידע וקיבל חלק מהכלים גם לטפל בי

אז מצד אחד עברתי את הטיפול ובאבחה אחת נגמר וזה כואב שורף את הלב ושואלת את עצמי למה לעיני כולם לעבור טיפול..

ומצד שני היא עבדה איתי בחינם וזקוקה לעזרה הזו ויחד עם געגועים עזים לאותה אחת והכרת תודה על כך איך איך מתמודדים עם הקונפליקט הזה קשה מיסר ועצוב יחד... האם משהו בתוכי מעורער עד כדי כך האם זה נקרא מזוכיזם...... 😭😭😭

כואב לקרוא על האתגרארץ השוקולד
מאחל לך רק טוב, לצערי לא יודע מה לומר מעבר לזה
אהובה... חיבוק חזק...אנונימי (3)אחרונה

תכילי את הכאב, תכאבי אותו, אבל בבקשה שימי בצד את הקולות המייסרים

גם זה יעבור עוד תפציע לך השמש מבין העננים 

ממש חיבוק מהלב אני מבינה אותך

מדהימה שיש לך הכרת תודה את נשמה טובה!

אני זברה אדומהאנונימי (פותח)

רפואה שלמהארץ השוקולד

אכפת לנו ממך ומאחלים רק טוב ושיהיו לך הכוחות להתמודד 

איך להפסיק?אנונימי (פותח)אחרונה
מקווה שעובד פה יש לי שאלה רפואיתאנונימי (פותח)

לפני שבועיים עברתי מצב נתק.. פניתי לרופא והיפנה אותי לבדיקות דם כמו אלקורידים )מקווה שכיניתי אותו נכון..

ביקשתי שיבדוק לי ויטמינים ומינרלים ומסרב וממש מרגישה שחסר לי איזה מינרל או ויטמין דחוף בגוף

השאלה שלי איפה אפשר לבדוק בדיקה כזו מחוץ למסגרת הקופות חולים וכמובן שיהיה בכפוף להפניה? 

בבית חולים הדסה בירושלים עושים זאתכי קרוב.
איך עושים תור לזה ועולה כסף?אנונימי (פותח)
??אנונימי (פותח)
כי קרוב? 
כן זה עולה כסףכי קרוב.

לא הרבה, משהו כמו 30-40 אני חושב

ואיך פונים לאן פונים בעין כרם?אנונימי (פותח)
אתה רוצה מספר או מיקום?כי קרוב.
מספר!אנונימי (פותח)
רפואה שלמה וכל הכבוד על ההשקעהארץ השוקולד
אולי כדאי להתקשר להדסה עין כרם ולשאול אותם?
השקעהאנונימי (פותח)
??אנונימי (פותח)
להחליף רופאאנונימי (3)
אפשר לקבל טלפון דחוף!אנונימי (פותח)אחרונה
האם חולה נפש בעבראנונימי (פותח)
אסור לו לקחת )יותר נכון לשתות קפה או יין אם הוא לא לוקח תרופות כבר מזמן בשלב הזה? והוא במצב יציב לגמרי! מתפקד! עובד ושמח  .! 
זה שאלה שכדאי לשאול רופא או רוקחארץ השוקולדאחרונה
הם ידעו בדיוק
בדיקת mriאנונימי (פותח)

רופא רגיל (אורתופד, רופא נשים..) יכולים גם לפענח את הבדיקה? או רק רדיולוג במכון בו עשיתי את הmri?


מישהו עשה במעייני הישועה? יודעים עד כמה הפענוח מקצועי?

ומה לובשים בבדיקה? אפשר בגדים שלי או שחייב חלוק בית חולים?

ואם עושים עם חומר ניגוד, צריך מלווה לאחרי הבדיקה?

המון בהצלחהארץ השוקולד

ושיהיה רפואה שלמה. מאחל שהבדיקה תלמד מה יש ומה אין ושיהיה לרפואה.


לא יודע לגבי פענוח.


ביחס למה לובשים, אסור באיסור חמור משהו ממתכת, כל דבר ממתכת חובה להוריד!!!

חוץ מזה, אני לא בטוח. (יש מצב שחובה חלוק של בית חולים, אבל אם יש ריצ'רץ' על הבגד אז אסור אותו)

ממליץ להתקשר אל המכון mri ולשאול אותם


לדעתי, מומלץ מלווה, יש סיכוי סביר שהבדיקה עצמה אפילו תגרום לטשטוש מסוים ואיבוד משקל.

תודה!אנונימי (פותח)
מתכת זה תלוי בכמות המתכת ואיפה היאתמיד בבטחה

ביחס לאיזור בגוף שאותו מצלמים.

לי צילמו את הקרסוליים, ולא הייתי צריכה להוריד עגילים למשל

כדאי פשוט לשאול

פענוח רדיולוג עושה, מקבלים אוטומטית ביחד עם הצילוםתמיד בבטחה

רופא רגיל יכול לקרוא את הצילום ולהבין את הפענוח

לא עשיתי עם חומר ניגוד אז אני לא יודעת, אבל למיטב הבנתי זה לא משפיע על המצב הפיזי.

בכל אופן כדאי עם מלווה, כי בבדיקות רציניות לא כדאי להיות לבד וגם התורים ארוכים (במיוחד עם חומר ניגוד)

תודהאנונימי (פותח)אחרונה

אני מנסה להבין אם יש משמעות למקום בו אני עושה את הבדיקה..

כי בעצם אם הרדיולוג לא מפענח נכון הרופא לא יוכל לדעת את זה? אז זה משמעותי מי יהיה הרדיולוג?

נוטרןאנונימי (פותח)

למישהו יצא פעם לשתות נוטרן כתוסף מזון ויודע להגיד לי אם זה טעם סביר?

תודה.

המון בהצלחה גיבור/הארץ השוקולד

מאחל בריאות איתנה וכוחות להתמודד.

לגופו של עניין, אני לא יודע.

אחרי שניסיתי..אנונימי (פותח)

לא מומלץ בכלל.

כבר עדיף אנשור וזהו..

בכל אופן, אם מישהו מכיר תחליף סביר לאנשור, אשמח ממש לשמוע.

תודה.

באסהארץ השוקולדאחרונה
כל הכבוד שניסית
הטרידו אותיאנונימי (פותח)
בן של זונה
אוי, כואב ממש לקרואארץ השוקולדאחרונה
מציע לחפש דמות מקצועית שתעזור להתמודד, ולחשוב כיצד לשתף את המשפחה.


בהערה אציין שאין לנו יכולת לדעת אם מי שנמצא בצד השני של המסך מנסה לסייע או לנצל ולכן הזהירות נצרכת בשני הכיוונים וכדאי להיזהר בשיח אישי בנושא

אולי יעניין אותך