היא שאלה אותי איך אני מרגישה
היא שאלה למה אני יושבת לבד
ראיתי לה בעיניים שהיא לא מחפשת תשובה
אז אמרתי שנוח לי ולבשתי את אחד מהחיוכים הקבועים
הצבועים.
אחר כך היא
הסתכלה לי בתוך העיניים
ההרגשה הזאת של הדמעות שעוד שניה בורחות החוצה
היא צעקה את השם שלי
וצעקתי לה מה
היא אמרה
שהיא הייתה רוצה לפתוח לי את הלב
עשיתי כאילו אני לא מבינה
מה?
הייתי רוצה להוציא אותו, לפתוח ולהחזיר לך.
ברחתי.
איך היא תמיד קולעת בול?
והוא.
מה יהיה עם שנינו?
המצב מוזר.
כמה בכיתי בימים האחרונים
וזה לא נגמר.