שזה לא עוזר נגד הכפיה, אבל עוזר כדי לסיים עם זה קודם.

אני מאלו שהמצב החיובי הקבוע שלהם הוא הרבה פעמים לבד.

יצרתי לי בסוף השבוע שעבר לבד בכוונה, והיה לי טוב איתו, ולעומתו יומיים קודם הייתי לבד מבחינה טכנית (השאר פה ישנו) והרגשתי בודד.

למה? לא יודע.

אין אנשים סביבי וטוב לי

אין אנשים סביבי ועצוב לי

יש אנשים סביבי וטוב לי

יש אנשים סביבי ואני בודד/ה

לבחור להיות עם מישהו זה כבר עולם אחר לגמרי...

בריחה מלהיות לבד זה מצב רגיש וניתן לניצול בקלות יחסית, הן בזדון (מישהו שקולט את החולשה ומנצל אותה) והן בשגגה (מישהו ש"נדבק" למישהו אחר בקשר שלא מתאים לו בגלל הפחד מההעדר).

יש התאבדויות שנובעות מהצורך לברוח מסביבה לוחצת שאין דרך אחרת לברוח ממנה.

למשל - חובות כבדים, שירות צבאי חובה (ה-גורם להתאבדויות בישראל) ודברים כאלה.

גם אם תהיה סביבה תומכת היא לא יכולה לשנות את המצב החוקי.

וכמובן צריך גם אמצעי לעשות את זה.

אדם רגיל עם מחשבות התאבדות  זמניות יכול לעבור איתם הלאה. חייל עם נשק יכול לסיים את הסיפור במקום.

חלק מוצלחים יותר (ואז קבורה ושבעה) וחלק פחות (והם חיים איתנו).

הזמינות היא פקטור מכריע. אדם בדיכאון לא תמיד חרוץ מספיק בשביל לתכנן תוכנית ולבצע אותה.

אני יכול להעיד על שניים לדוגמא - אחד מהם אדם מוכשר חרוץ ופעלתן וגם ביצע את התוכנית שלו. השני עצלן ורשלן שלא לקח מספיק כדורים כי לא היה או כי לא בדק/חשב על זה. בית חולים, שטיפת קיבה, והוא עדיין איתנו ברוך השם.

בצורה מדהימה. אדם שמאות אנשים היו זקוקים לו מסיבות מגוונות.

הוא כן היה מוצלח גם בלהתאבד.

אני לא חושב שזה "פתחי מילוט". זה האופי הכללי של הבן אדם שהיה פחות מוצלח ויומרני, וברוך השם הוא חי איתנו.

למה לא היום

מה שבטח יבוא

כבר מחר

זה כנראה אנשים שמאחלים את זה

יודעים שיבוא מחר אז מתחילים כבר מהיום

כשרוקפור שרים את זה זה עוד טוב

אפשר למשוך את שבת גם לראשון

להאריך את הסוף

שעון קיץ

מי בנוי לחזור הביתה מהעבודה כשעוד אור אמצע היום

גבר צריך לעבוד במכרות מהזריחה

לחזור מאובק הביתה בשקיעה

דמדומים

האישה מחכה לו

מכינה לו משהו לאכול

הוא נוהם משהו לא ברור

מעשן קצת

נזרק לישון לפני עוד יום שילך לפרנס את כולם בעבודה קשה

מסוכנת

מכרות היהלומים במיר

זה לא סתם מסוכן זה חור שחור שלא טסים מעליו

מי שמתקרב מציץ ונפגע

חושך סיבירי קפוא במינוס 40

עולמות האסוציאציה כאן מרתקים

הייתי מגלה את העולם הזה

עולם חדש

עולם חדש צריך להיכנס אליו בתשוקה

גילוי

לצעוד עליו יחף

לעבור בתוכו

לחקור ולחשוף הכל

לבוא למקור המים ולשתות ממנו הכל

לטעום את מה שיש להציע

זה לא ענין של יפה או טעים זה הרבה מעבר

I hate myself about it

I feel like I'm doing something forbidden

But it's not

Why am I so hard on myself about it

I hate how much I enjoy it 

I feel like shit

I want to run away to the beach

I want to sleep forever

I don't know

.Fuck

נאכל ביצים ובשר כל היום

נזיז ברזלים

נשמע מוזיקה

נישן נורמלי

האלכוהול ייכנס למידה מאוזנת, לפחות במהלך השבוע

עכשיו די לדבר על זה כמו איזה גיי שמעלה גרה עצמית ומלקק לעצמו תתחת כמו איזה חתול

צריך לחזור לפילוסופיה כי גם הנפש מתאמנת

פחח

את מי אתם מחפשים

במקום לחפש לכו ליצור את עצמכם אין מה למצוא יש מה ליצור ולברוא

מה צורכים בשביל לאכלס את התודעה המבולבלת הזאת

מה רואים מה קוראים מה שומעים

מותר כבר להגיד ערסים או שזה לא פוליטיקלי קורקט

למי אכפת

היעשה מה שהינך

אלא אם כן אתה חסר אונה קדמית וזה בולט אבל נסלח

חודש אייר

סוף אפריל

מזל שור שחורש ביסוד האדמה

מרגישים את כוחות היצירה והפריון באוויר

לכן הכל עולה ובועט ורק רוצה להחפיץ ולקחת ליזום ולפעול

אייר זה אור זה זיו

אני מעדיף את החושך והאופל אבל בשביל להרגיש אותו צריך אור

זה סתם בלי קשר

וגם מפורסם וידוע ולא באמת נצרך לומר

עכשיו קצת בוקובסקי בשביל הנשימה ואז לעבודה בחזרה

"כי לפעמים חייבים להשתין בכיור"

מי כותב ככה?

או במילים אחרות

"האם אתה יכול לזכור מי היית לפני שהעולם אמר לך מי אתה צריך להיות?"

את תהיי

אני מבטיחה לך

את תהיי ויהיה לך

יהיה לך הכל

את תהיי הכל

את כבר הכל

את עולם

עולם שלם ונסתר

אל תתני לו לרסק אותך

יש לך עוד חיים לחיות

קומי אהובה

כי בא אורך

קומי לזרוח

🤍

אמן

וזה כאילו דומה לכל שנה אבל זה לא

אין בית שאין בו מת

וחסרה חמלה

אף אחד לא חושב שהשני מיוחד כי הוא גם סובל

אין סבלנות באוויר

משהו יתפוצץ מתישהו וההישרדות הזאת כבדה

יכולה הייתי נעקדת במקומו

סדק

סדק אחד בכל יום

אין מה למהר

זה בסוף יגיע להכל

יתפרץ כמו סכר

על אדמה רעה ויבשה

הזמן לא מרפא דבר

רק מפיל אותך על חרבו

העבר מגיע כמו חסד

זכרונות מנחמים מעט

עצוב כשלא נשאר מי למות למענו

או

לחיות בשבילו