יש איזה משהו כזה שהוא נכון לכל דבר, לכל מלחמה פנימית ויכול להתאים אולי גם פה.

בעצם.. אתה מסתכל על עצמך מלמעלה ואומר - איזה פתתי זה.

הנה.. נו.. עכשיו זה.

ועכשיו זה..

למשל:

אתה לומד למבחן.. וחופרים בווצאפ בקבוצה שאתה הכי אוהב להיות..

אז פתאום מגרד לך.. פתח ת'טלפון.. רק לשאול משו על המבחן..

פה

מה אתה עושה?

אתה יכול לפתוח את הטלפון ואז בזבזת חצי שעה על הווצאפ

ואתה יכול להתסכל על עצמך מלמעלה ולהגיד:

אוי איזה פתתי זה.

הנה.. נו.. עכשיו מגיע שלב בתירוצים. אני מתרץ לעצמי.. זה בסדר. מותר. זה למבחן.

אני פתתי. לתירוץ כזה אפול?

אז..

נו באמת. שוב פעם אני נזכר בפדיחה הזאת? הרי מה זה יעשה? זה קרה. הכל יהיה בסדר.

זה עלוב ולא אכפת לי מזה. אני שם פס על כולם. אני לא חושב על זה או על ההשלכות של זה כי לא כיף לי לחשוב על זה!!

בהצלחה רבה!

אפילו לא לנסות להלחם. אני לא אומר להמשיך לחשוב על זה, אלא פשוט להתעלם עד שזה יעבור מעצמו

לתת לזה לעבור כמו שאמרה פה @כי בא אורך 

אני ספציפית מנסיוני חושבת על המחשבות כאילו בזלזול, כלומר נגיד אני חושבת בתפילה במקום להתכוון במילים אז אני אומרת לעצמי כן.. נו.. עלה.. זה רק מה שיש לי לחשוב עליו בתפילה... זה הרמה... זה מה שמענין אותך...וכו.

וזה עוזר לי להעביר את המחשבה גם. עצם זה שאני חושבת עליהן בכוח עד לתמצית של: מה הנקודה שלי ולאן אני רוצה להגיע עם המחשבה זה עוזר כי ואחרי זה כביכול נגמר לי מה לחשוב עליו בנושא הנ"ל.

יצא מבולגן כי קשה לי להסביר מה אני עושה. מקווה שיצא מובן ויביא תועלת בעז"ה.

מכריחים את עצמך לחשוב על משהו בהתחלה קשה ואחרי רגע הראש עובר נושא ואתה כבר חושב על הנושא החדש...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...