אם אדם לא רוצה לשַנות ולעלות - למה ש"יסלח לעצמו"?..  נכון שיש סוג של תרבות היום, כאילו "הכל בסדר", אין עבירות, הכל מכילים. אבל זה לא אמיתי, ומוריד את ערך האדם.

אלא שאם אדם "יתן לעצמו על הראש" על כל דבר, באופן שלא מאפשר לו להתרומם, הוא רק ישקע יותר ח"ו. על כן, יש תשובה בעולם, יש אפשרות של עליה בהדרגה, יש סבלנות. 

אבל היסוד של הכל, הוא הרצון לעלות. אז זה ממש ביחד. בגלל שאדם יודע שהוא רוצה לעלות (כלומר, לשנות כשצריך. לא תמיד צריך), הוא גם עושה תשובה ו"סולח לעצמו" על תקלות שקרו לו בדרך, דווקא כי הוא באמת משתדל ועושה כמיטב יכולתו, ויודע ששלות הנפש תעזור לו להתקדמותו (שלות נפש - לא אדישות שלא מבחינה בין טוב לההיפך. לא אחטא-ואשוב כשיטה).

וגם לגבי הדבר השני. האידיאלים הגדולים, הם נותנים טעם גם  ליום יום (למה לקרוא לזה "הישרדות"?...). הם נותנים לנו ערך כללי בחיים, אנחנו שואפים אליהם. לפעמים אנחנו עושים דברים "גדולים" בשבילם, ולפעמים צעד אחרי צעד. כשאדם יודע את הערך שיש בחיים של אדם מישראל, אז יש לו מבט אחר על הדברים הקטנים. גם הם חלק ממה שבונה אותו, את האדם עם הנשמה הגדולה הזו, עם הטוב שבו והערכים שבו.

אז צריך מצד אחד באמת להקדיש זמנים להתבונן ב"אידיאלים הגדולים" במה אנחנו יכולים לתרום להם.

ומצד שני, להתבונן גם איך היום יום ופרטיו תורמים לנו, לקיומנו, ובלי לאבד את המגמות החשובות שיש לנו בחיים.

נמצאו הפרטים הקטנים תורמים לגודל - ונמצא הגודל מעניק ערך לפרטים הקטנים. זה ענין של הכוונה מראש.

"וכל מעשיך יהיו לשם שמיים"..

אני פשוט לא מנסה ליישב אותה, אני חי אותה עם ההגבלות וההכרחות.

(יש פסקה מאוד יפה של הרב איפה שהוא על המפגש בין המשולש האידיאלי של פיתגורס לסין העובדה שאין שום משולש אידיאלי במציאות, מנסים לגשר כמה שיותר, לפתור? לא נראלי אפשרי)

#עד_מתי_אקזיסטנציאליזם_יסתובבו_חופשי_בעולם?

אני לא טענתי שהרב מנסה לגשר, הוא טוען שהמציאות עצמה מקשרת בין האידיאל למה שקורה

א. אי אפשר להשתנות בלי לסלוח לעצמך

ב. זה תוך כדי... גם תלוי על מה את מדברת - אידיאל לאומי או פרטי...

א. סולח לא למרות אלא ע''י התיקון.

ב. משלב, מתוך הבנה שהשילוב עצמו הוא האידיאל השלם והאמיתי לא פחות מהאידיאלים הטהורים (יצא לי קוקניקי ).

אני סולח לעצמי כי אני יודע שאני לא באמת רע, (שאז הייתי פשוט מתייאש)

אלא טוב שלפעמים נופל

וזה מה שנותן לי את הכוח לנסות לשנות.

לגבי ב. אין לי זמן כרגע לכתוב 

א. אם נגיד יש לבנאדם ציפיות די גבוהות מעצמו והוא מאכזב אותו ומפשל בלי סוף. צריך למצוא את האיזון בין לקבל את זה שמה שהוא עשה או לא עשה זה בסדר ולא נורא, לבין לא לוותר על הרצון לממש את הציפיות. (מבחינתי זו סתירה, לא כ"כ רואה דרך ליישב את זה)

ב. אני מסתכלת סביבי ורואה שאנשים שעושים דברים משמעותיים (משמעותיים בעיניי, בלי להיכנס להגדרות) הם לרוב לא סופר מיוחדים בכשרון שלהם. הרבה פעמים החיים גלגלו אותם לזה. לעיתים רחוקות זה היה לגמרי ממוקד מטרה מתחילת הדרך. קל להיכנס לרוטינה של החיים (שהיא מהממת ומשמעותית! אני שמחה בשגרה שלי מאוד.) ולאבד את האידיאלים הגדולים שרצינו לעוף עליהם בפול גז.

לא מיישב את הסתירה - צעירים מעל עשרים

(את השאלה הראשונה לא הבנתי חחח)..

השאלה מה את מתכוונת כשאת אומרת "אידיאלים גדולים"  מבחינתי אישה שמגדלת ודואגת לילדים שלה ומגדלת אותם שיהיו אנשים יראי שמים זה הכי אידיאל גדול שיש   יכול להיות שזה נשמע קלישאה  אבל זה כבר משהו אחר.

אם את מתכוונת  לאידיאלים גדולים שזה להקים איזה ארגון נזקקים ולהיות  למען הציבור 24 7 (רק לדוגמא) וכו  אז  התשובה היא שזה מסוג האידיאלים שבאמת רוב בני האדם לא יזכו לעשות, כי  כדי לא לשקוע בהשרדות היום יומית אתה צריך להיות "משוגע לדבר" , או שיהיה לך איזה חוש צדק מאוד מפותח כדי באמת לצאת מהבועה שלך ולפעול במה שזה לא יהיה (או מישהו שהחיים הובילו אותו לשם אבל זה מאוד נדיר)בלי זה יהיה מאוד קשה לא שלשקוע ברוטינה של החיים .

את יכולה לראות שהרבה אנשים שעוסקים בדברים למען הציבור הרבה פעמים אלה אנשים שקרה להם משהו משהו מיוחד  כדי שהם יצאו לפעול בדבר שהם עושים. ( למשל אדם שהבן שלו שלו נהרג בתאונת דרכים והוא מחליט להגביר מודעות לנושא בעקבות המקרה שקרה לו )

אלה אנשים מיוחדים  שמוכנים להקריב  מחייהם הפרטיים למען הציבור ( והם משלמים מחיר).

אני מכיר הרבה אנשים שהיו מוכנים לעשות המון, אבל מה לעשות שהם צריכים לשרוד ולדאוג שיהיה לילדים שלהם מה לאכול.

ככה שבאמת יש סתירה וצריך להגיד את האמת החיים לא תמיד מאפשרים מה נעשה  , לא שזה לא אפשרי אבל אתה צריך להיות אדם עם הרבה מאוד אמביציה כ די להתרומם מהבעיות שלך ומהחיים שלך למשהו יותר גדול. ( לאו דווקא חסד ועשייה  למען הכלל)

בס"ד

את תורה רפ"ב "נקודות טובות".

וגם את התורות על עניין ההתחזקות וההתחדשות והעקשנות בכל פעם מחדש.

לא יודע אם אצליח לעזור , אבל גם אני חשבתי על זה כמה פעמים.

קודם, כל כמו כל דבר תפילה על זה:

רבש"ע תעזור לי מצד אחד למצוא בעצמי נקודות טובות ומצד שני לרצות להתקדם ולהשתפר מבלי שזה יפגע בזה(משתמש בלשון קיצור)... שמצד אחד אמשיך לרצות ולהתקדם בעוצמה הנכונה ביותר עבורי ומצד שני שאדע לא להתייאש ולהסתכל על הדברים מתוך שמחה כפי שאתה חפץ ממני. זכני למצוא את האיזון הנכון עבורי וכו'.... זכני להבין את האיזון הנכון והמדויק בדבר.

(ממליץ לך לחפש את הנושאים נקודות טובות, התחזקות/התחדשות/עקשנות בליקוטי תפילות לפי נושאים - בע"ה חושב שזה יתן לך הבנה ותובנות על השאלה ששאלת)

דבר שני, ואני לא בטוח אם זה נכון לייעץ דבר כזה (את יודעת אם זה יקדם אותך או יאט אותך לעומת המצב הנוכחי ואם זה מתאים לך באמת), ייתכן שאולי עדיף לך במהלך היום פחות "לכעוס" ולהקפיד על עצמך ולהרגיש ממש רע, ובמקום זה לייחד זמן מסוים כל יום , בשקט וברוגע ובמקום נעים, לחשוב על היום שחלף , על הדורש תיקון,אך גם לשמוח על מה שהצלחת לעשות , וכך לחשוב על הדברים לעומק, לחשוב גם על השבוע /חודש/חודשים שחלפו ביחס לרצון ולניסיון שלך לקיים את האידאל ולהרבות להתפלל ולבקש על העתיד יחד עם יישוב דעת על הדברים. כך בע"ה מצד אחד תרגישי פחות צער במהלך היום יום ומצד שני התפילה והבירור הפנימי שתעשי בזמן המיוחד שתקדישי לכך יקדמו אותך להשגת האידאל. ("התבודדות")

חבר אמר לי דבר יפה, שככל שלאדם יש יותר "דעת" כלומר למד יותר תורה, כך בע"ה ייתכן שידע נכון יותר וגם איך לפעול בחיים. כמו לדוגמה בעניין שכתבת.

את מקפידה על לימוד תורה שיחייה אותך בתוך השיגרה? 

בגדול רעיון הדברים שכתבתי מובאים בספרים בשדי יער/ בגן האמונה של הרב שלום ארוש.אם את פחות מתחברת לסגנון תוכלי ללמוד גם ממקורות אחרים.

ודבר נוסף, תנסי לדמיין רגע כאילו חברה שלך פונה אלייך ונמצאת בדיוק במצב שלך ומבקשת עצה. מה היית עונה לך? איך לדעתך נכון לה למצוא ולשמור את האיזון העדין שבין כך לכך?

בע"ה מקווה שעזרתי במשהו.

מדדים להצלחה באופן כללי

בריאות הגוף/ הנפש

איכות השינה

שלוות נפש

בטחון עצמי

אהבה עצמית

ויש ספציפיים לנושא מסוים כמו

מצב תקין בחשבון הבנק / השקעות/ נכסים

לקום לבוא לעבודה בכיף

לנהל תקשורת תקינה (עם ילדים/ אנשים אחרים)

ועוד

מדדים הם פר יעדים

אלה היעדים שלי

אני בינתיים בדרך הנכונה 

שאדם מצליח להזדהות עם דמות או רעיון שמתאימ\ה לו 

ולהצליח ליישם אותה

קבל את זה כמו שזה

דוגמא אישית 

אין לי איך לעזורך

"מי ער" זו שאלה שחוקי לשאול רק אחרי 12 בלילה😜

יש פה מישו בכלל שזוכר את החוק הזה? תגיבו רק כדי שתהיה הוכחה שאני לא ממציאה חחח

מישהו שהיה כותב לפני 12 היו נוזפים בו

זהו, עכשיו את נזופה.

@חתול זמני בטוח מסכים לפחות זמנית, נכון?

היו אנשים שהתחרו מי תופס בדיוק את 00:00

אהבתי את השירשורים הסתמיים האלה

אני הייתי פה

בניק אחר

זה היה הגיל 😉

זה מצמרר אותי.... 

אני לא יכולה לחשוב מה זה... כאילו גם על עצמי, להיות פה ככ הרבה שנים... לעבור כל כך הרבה ולהשתנות כשהפורום בחיים שלי. לא יודעת אין לי מילים להגדיר את זה. (אני פה בפועל 6 שנים וזה מדיי משמעותי)

כתוב שהניק קיים מאז תשע"ז

לא רוצה להגיד לך בת כמה הייתי אז🙈

בגדול הגעתי לכאן בקורונה

הכרטיס שלי נפתח בתשעז כי רציתי להגיב למשהו ובסוף לא הגבתי אותו אפילו. אבל לא הייתי איזו צופה קבועה כאן. לכן הכרטיס פשוט נשכח. אני חושבת שב2020 היתה התגובה הראשונה שלי. 

רק שאני עשיתי הפסקה באמצע

וחזרתי בניק אחר כי קצת פדיחה שהניק מלא בשטויות של נוג"ה

ופתאום את מגיעה לפורום הו"ל חחח

אבל האמת שאני מתגעגעת לשטויות של אז

היו כמה ניקים שהיינו בקשר טוב

הייתי פעילה גם קצת בנסיו"פ

אני חייבת לתייג את הניק הזה אל תשאלו שאלות שלא תשמעו שקרים

@חידוש

אם אתה יודע למה תייגתי אותך תכתוב לי

(מה הסיכוי שהוא באמת יראה את זה)

תפסתי מספר הראשונה

וכן, לצערי עדיין ערה..

המלצה - לא להעביר - הונאה ביומטרית המבוססת על בינה מלאכותית | לא רלוונטי

(זה אתר שבודק הודעות מהסוג הזה, וכותב האם הן אמיתיות וכדאי להפיץ אותן הלאה. במקרה הזה לא)

בקישור לסרטון שצירפתי יש מישהו שמספר שהתחזו אליו בשיחת וידיאו לבת שלו. שזה אשכרה היה המראה והקול שלו... זה מטורף

א. מי רוצה לגנוב את הביומטריה שלך, יכול לעשות את זה בצורה "נסתרת" יותר ורחוקה יותר מאשר לפנות אלייך.

ואם הוא לא מספיק מתוחכם כדי לפרוץ לך למכשיר מרחוק ולהשתלט על המידע שלך, אז פנייה אלייך ברחוב תועיל לו עוד פחות.

ב. לכל דבר חשוב היום יש אימות דו-שלבי והגנות פנימיות של הארגונים. אף אחד לא יוכל להכניס אותך לחובות גדולים כי הבנק/אשראי יזהה תנועה חריגה ויחסום את זה. וכן על זה הדרך.

ג. התיחכום היחיד פה הוא שימוש במושגים שנשמעים מתוחכמים עבור האדם הרגיל: ביומטריה.. שיבוט.. בוו...

ד. בכל מקרה טוב שאת עירנית, וגם מודעת לספאם שיש בנושא. הכי טוב ומומלץ זה לעקוב אחרי הפרסומים של מערך הסייבר הלאומי (אני עוקב דרך הפייסבוק) כדי לקבל מידע אמין ואקטואלי.

אני מחפשת! 

מקום חף מכל רמאות, התיפיפות, פוליטיקה, בינות מלאכותיות וכאלה שאינן, מקום פשוט 

של חיים פשוטים, של ללכת לישון עייפים לא בגלל שגלשו רוב היום באינטרנט...

בלי אינטרנט!

הכי פשוט שאפשר.

וגם בלי דובים או קרוקודילים ובלי כרישים בים, ואני לא יודעת עוד בלי מה...

פעם חשבתי על איי פולקנד; מספיק רחוק, שדות ירוקים, המון כבשים... אבל

לא נראה לי שאסתדר כל כך טוב עם המנטליות הבריטית. יש לי נימוס ישראלי.....

כיהודיה, אני מודעת לכך שאני נורא מוגבלת;

היכן ואיך אעשה את החגים? למי אשלח משלוח מנות

ויותר חשוב -  מי ישלח לי?...

וסופגניות ונרות חנוכה ומיץ ענבים ויין כשר וצפירת השבת.....

קשה. 

אם למישהו כאן יש רעיון, אשמח לשמוע. (אבל לא מקום קר מדי

ולא חם מדי, וגם, שכחתי להוסיף, בלי נחשים בכלל! וגם תולעים אינני אוהבת...)

תודה!

גם אוגרים סיבריים, תוכונים, תוכים בינוניים על כל סוגיהם, תוכים גדולים, מדברים וגם אם לא,

וכל שאר חיות השדה - הלא מפחידות.

גם לטאות בסדר. במיוחד כשהן עדיין גורים. יש להם עיניים מלאות תום. באמת.

וכמובן, זיקיות - כל כך מעניינות.

ואפשר גם תיקנים (ג'וקים בלעז), אבל לא מדי הרבה. וגם חלזונות ושבלולים וזחלים נחמדים עם המון רגליים

ההופכים לפרפרים...

מה לגבי אוגרים סוריים?

וואי הלוואי... 

אבל בתכלס זו בריחה מהתמודדות, כי אם ככה ה' רצה שמשהו יופיע בעולם אז יש לזה סיבה... צריך להתמודד עם זה, להכחיש ולהתעלם זו לא אפשרות 

אולי בני אדם קבעו שזה ככה? 

גם ממחנות ריכוז ניסו לברוח, ושם, באמת הקב"ה הוא ששם אותם שם....

אל תזדעזעי. סתם מצב רוח של: אוף. לא  יכולה יותר!

 זה קשה, אני מזדהה עם התחושות האלה של באלי שקטט

חיים פשוטים, אבל חיים ולא טרפת

אבל יש לזה יתרונות ובסוף נתחשל ונמצא פתרונות, ואז נעריך את החיים שלנו אפילו יותר מלפני זה... 

הזמן עובר וכמה אפשר לחלום על מקום כזה ולא להגשים?

הלוואי והיה לי אי קטן משלי. ממשי. עם בקתת אבן פשוטה על צוק גבוה

למעלה למעלה מהים. ולמטה, במקום שאף אחד לא יראה ולא ידע,

תנדנד לה סירה קטנה על פני המים, קשורה לזיז נסתר.

לא אכפת לי שיהיו אי אילו אנשים על האי שלי, אבל רחוק

לא מרחק של הליכה רגלית. הם יוכלו לבקר לפעמים,

כשאזמין, ואם ארגיש בודדה, אלך אליהם, לפעמים.

גם עיזה תהיה לי. מאוד חשוב. וגן קטן עם ירקות

ועצים שאשתול. המון ספרים בחדר ספון עץ

פשוט, ספה נוחה ומהוהה (לא מעור או פלסטיק

חס ושלום), שטיח קטן, מהוה וקצת דהוי

ונעלי בית וזהו.

* קראתי ספרים רבים בימי חלדי, ואת התוצאה -

   אתם רואים.....

לחיים!

ארץ ישראל? 

זה בדיוק העניין. עד כמה שהיא אהובה ויקרה, היא כל כך ...לא פשוטה.

כל כך מבלבלת. כל כך לא נינוחה. כל כך לא (לפעמים והרבה פעמים)

מס

יודעת שהכל מהשם, בגללנו, ובכל זאת....

מכירים את "שי ארץ" של נתן יונתן?

בדיוק מכאן אני רוצה לברוח. הרי לא אמרתי שאני חולמת על צפת,

נכון?

רוצה קצת שקט מכל הבאלאגן הזה. מרגישה כמו ספר היסטוריה

מהלך, שבכל שני עמודים, תיאור של מלחמה/התשה/תקריות/

הפוגה קלה וחוזר חלילה. וכשלא, אז מתכוננים למשהו כזה...

אני כמהה לשקט. בלי התרעות, ללא אזעקות, ללא ריבים,

ללא הפגנות, ללא יסורי מצפון בלתי נלאים שלא תמיד

מצליחה להיות ראויה. 

מקום בלי יומרות של קדושה. לא טומאה חס וחלילה - סתם

מקום פשוט כזה, עובד בשדה כזה, חקלאי כזה, ניטרלי.

ונא לא לכתוב לי שאם אין קדושה, אז יש טומאה.

אדמת העמים . אני יודעת.

שבת, אין בעיה לשמור, יהיה לי לוח שנה גדול.

מעניין שאתה מזכיר גידול ילדים, כי דווקא אז החלום על

האי שלי, היה מוחשי ועז צבעים יותר מהרגיל.....

לגבי יום כיפור - מה הבעיה לצום?

ולגבי הוידוי - יהיו לי הרבה פחות יסורי מצפון;ת

כמה עבירות כבר אפשר לעשות כשבן אדם לבד?

את מי אשנא? עם מי אריב? ממי אעלב?

על מי ועם מי אדבר לשון הרע?

להיפך, ליבי יהיה מלא ידידות ואהבה לכולם...

רבותי. אל תתרגשו ותזדעזעו ממני, אתם עדיין

צעירים, רעננים, וכל החיים לפניכם. אני,

איך אומרים, כבר הרבה זמן על כדור הארץ

הזה;

נחליאלים בסתיו? מקסים!

הסביונים הצנועים הצהובים האלה? איזה יופי

הגשם המתדפק על שמשת החלון בחורף, וואו!

הנכד המחבק (לא תמיד...) ואומר: סבתולה, את מצחיקה

(כשאני לא חופרת לו ומטיפה) - מרגש...

לא באמת. יש המון על מה להודות. אבל

לפעמים, כמו היום, איך לאמר - ובכן, רוצה את

האי שלי.

מקווה שהקב"ה לא משתתף בפורום הזה ולא קורא את זה. נכון?

4000 שבועות. אוליבר ברקמן - איך לחיות את החיים במקום לנהל את הזמן.

האיים הקריביים - מוכנים לחופשה בגן עדן? אנחנו כן! | אל על

לפעמים צריך חופש מהשגרה השוחקת, מהעומס הנפשי של החיים ובפרט במדינה שבעת מלחמות כמו שלנו.

ולפעמים גם שינה טובה כוס קפה והליכה בטיילת מספיקים(:

שולחת לך הרבה כוחות, שתהני מכל היופי והשפע שה' נתן לך💝

אי אפשר. באי שלי אסור שיהיו כרישים בים שמסביב. ובאיים הקריבים, יש. בשפע.

מלבד זאת, נורא חם שם ואני לא אוהבת שמש חזקה.

מלבד זאת, אני אוהבת עצים עבותים עם המון עלווה, ירוקים, סבוכים, שמנים כאלה

ולפי מיטב ידיעתי, הרוב שם זה עצי דקל כאלה. חוץ מלסכך בסוכות, הם לא במיוחד

לרוחי..

אבל תודה רבה רבה.

עוד בעיה קטנטנה: נורא יקר להגיע לשם...

יש עוד משהו שהייתי רוצה (אם ארצה אחת להרבה זמן לצאת מהאי שלי):

לראות לוויתנים במקום הטבעי שלהם. צפון קנדה נדמה לי, או דרום

ארגנטינה, משהו כזה.

יש להם זנבות אדירים. מאפילים בלי ספק על השמש (שאיננה....)

תבורכי!

אבל אז תמצאי עוד כמה בעיות חדשות.

אז אולי יותר פשוט שתיצרי לבד את האי הקסום?

תזמיני אותנו לביקור כשתרצי לראות קצת אנשים נחמדים בנוף

יצירת אי מלאכותי היא פרויקט הנדסי מורכב ועצום, המשלב טכנולוגיות ימיות מתקדמות, גיאו-טכניקה והגנת סביבה. השיטות העיקריות כוללות ייבוש ים, הקמת מבנים צפים, או הרחבת שוניות קיימות. 

Wikipedia

להלן השלבים והשיטות העיקריות ליצירת אי מלאכותי:

1. תכנון ובדיקת היתכנות

• סקרים ימיים: בדיקת עומק המים, זרמים, סוג הקרקעית ותנאי מזג האוויר.
• הגנת סביבה: הערכת ההשפעה על המערכת האקולוגית הימית (שוניות אלמוגים, דגים).
• הגנה מחיכוך: תכנון שוברי גלים ושוניות מלאכותיות מסביב לאי, כדי להגן עליו מפני שחיקה עקב זרמי הים. 

2. שיטות בנייה עיקריות

• ייבוש ים (Land Reclamation): השיטה הנפוצה ביותר. ספינות מיוחדות ("מחפרות") שואבות חול וחומרים אחרים מקרקעית הים ומתיזות אותם באזור המיועד ליצירת האי.
• "ריינבואינג" (Rainbowing): טכניקה שבה חול נורה בלחץ גבוה דרך זרנוק מיוחד מספינה, ויוצר צורה של קשת, כדי לפזר את החומר בצורה אחידה.
• שימוש בבטון וסלעים: הקמת "קירות" או יסודות מבטון וסלעים ענקיים ליצירת מסגרת האי, ולאחר מכן מילוי הפנים בחול או אדמה.
• איים צפים: במקום למלא את הים, בונים מבנים צפים ענקיים המעוגנים לקרקעית הים. טכנולוגיה זו נחשבת פתרון עתידי לעליית מפלס הים. 

3. התעצמות ובנייה על האי

• ייצוב הקרקע: לאחר מילוי החול, יש לייצב את הקרקע כדי למנוע שקיעה, תהליך שיכול לקחת זמן רב.
• תשתית: בניית כבישים, תשתיות מים, חשמל, ביוב, ולבסוף מבנים. 

דוגמאות בולטות

• איי התמרים בדובאי: איי מלאכותיים ענקיים בצורת דקל שנבנו על ידי ייבוש ים.
• פרויקטים בישראל: נבחנו הצעות להקמת איים מלאכותיים מול חופי ישראל לצורכי תשתיות, כמו שדות תעופה או תחנות כוח. 

בניית איים מלאכותיים דורשת השקעה כספית אדירה ומשמשת לרוב למגורים, תיירות, או צרכים אסטרטגיים. 

לכן לעולם (מן הסתם), לא אהיה בדובאי; משהו ענק, מלאכותי, מנקר עיניים...

הכי רחוק מהטבע שיש.

כן, חושבת שאזמין אתכם מדי פעם. אוהבים עוגות גבינה (מחלב עיזים?....)

בתנאי שאתם חוזרים לפני שקיעת החמה ולא משאירים שום עטיפות חטיפים

על אדמת האי שלי!

באותה הזדמנות אולי אבקש מכם להביא קפה, כי אין לי אפשרות לגדל

אותו, אם לא אכפת לכם. אני אומרת את זה כבר עכשיו מראש, כי

שכחתי לציין שאין לי כאן פלאפונים ושום אמצעי תקשורת כלשהם.

אני לא רוצה.

איך נתאם?

בשיטה הישנה נושנה - שמים פתק בבקבוק , ממתינים לזרם

מתאים ושולחים אותו על פני המים....

פשוט וקל.

משתתף בפורומים כולם

אבל את יכולה לפנות אליו ישירות ולספר לו את זה

לא צריך להסתיר

או להתבייש

זה רגש לגיטימי

הרצון לברוח לפעמים

ודווקא אם פונים אליו ומספרים לו

הוא יכול לעזור

פעם ביקשתי דבר כזה, ובאמת נסעתי......עם הילד, לרופא...

מאז אני פוחדת.....

אני ערה

לא ברור איך ולמה

משהו שבטח חשבו אותו אלף פעם אלף אנשים לפניי עדיין זה היה עצוב. מכירים את הגלופה של "חברים לא מתים הם רק מתחתנים"? כמה תמימות הייתה לנו לפני המלחמה... חברים מתים.

למה זה נהיה שגרה?

למה זה מרגיש שאנשים גם לא מבינים כמה הם נותנים וכמה יש משפחה ועוד מעגלי אובדן

זה ממש חורבן

בשידור חי.

היא דיברה על הבחורים המתים. כדאי להקשיב לאיך שהיא מציגה את הדברים.

היא היתה קשורה לר' אושר, זצוק"ל. כדאי להקשיב לה.

לא פשוט בהתחלה, לוקח זמן להבין, אבל כדאי.

כמה מהחברות הכי חכמות, רגישות, אמיתיות ורוחניות

שלי - דובקות בה. בדרך של ר' אושר, למרות שהיו לגמרי

בסגנון אחר.

את מכירה את הרבנית שולמית שחור?

רבנית שמתאים לך להתחבר אליה.

אני התחברתי לגישה החינוכית של אחותה ששכחתי את שמה

אי אפשר להכיל את זה

כל יום זיכרון אני חושב על זה, שאח של סבא שלי נהרג במלחמת השחרור, והיה בחור צעיר שהחיים לפניו.

האחים שלו חיו והקימו משפחות ענקיות. כמה מצער לחשוב שיכל להיות עוד ענף בגוגל בגודל הזה, והכל נגמר בגלל איזה טיל או רימון קטן שבדיוק נזרק על אדם שמסר את נפשו בשבילנו...

פשוט לא יאומן.

חוץ מנושאים פוליטיים

אחזקת בית אני שואל בטמבוריה

חדשות אני בודק מכמה אתרי חדשות בעולם (אני אוהב את החדשות הגרמניות) + מקורות מקומיים

בדברים סתמיים אני שואל את ג'פטו

(בעיניי ai לא טוב להשגת מידע. הוא טוב להנחיות שאפשר לבצע ולבדוק האם הן עובדות - איך לתקן תקלה במחשב, איך להשתמש בתוכנה כלשהי וכד')

אבל הרבה הרבה עם הצ'אט ופשוט מבקשת ממנו קישורים להוכיח את הדברים שלו.

בזכות השרשור תגלי דרכים טובות לבדוק איזה מהדברים שאת שומעת נכון 🥳

מניח שהתכוונת לשאול: מדוע שרשורים חדשים מהיום לא מופיעים מייד בתחילת התצוגה של הפורום?

"שרשור" הוא רצף התגובות לפוסט (להודעה) שנכתבה.   יש שרשורים עם מעט תגובות ויש שרשורים שיכולים להגיע למאות תגובות (שרשורפלצת)

האם סימנת ובחרת לך פורומים מועדפים?

או שאת נכנסת לתפריט הראשי ורק אז מגיעה לפורומים השונים?

אם בחרת פורומים מועדפים- העדכונים החדשים של שרשורים בפורום מועדף, תמיד יופיעו בכניסה לאפשרות "עדכני" בתפריט הפורומים.  'עדכני' מציג את העדכונים בפורומים שמסומנים אצלך כפורומים מועדפים.

אם את מגיעה לקריאה בפורומים דרך שם הפורום, למשל בוחרת בתפריט הפורומים את פורום "צעירים מעל עשרים", השרשור הראשון שיוצג הוא זה שהתעדכן לאחרונה.

אבל ייתכן שהשרשור זה החל לרוץ לפני כמה שבועות וממשיך לקבל תגובות והתייחסויות.  

וכן הלאה. שרשורים מעודכנים יופיעו בזה אחר זה, לפי תאריך העדכון של התגובה האחרונה בהם.  

וזה מביא לכך ששרשור חדש, שההודעה הראשונה בו נכתבה רק היום, יופיע עמוק למטה, אחרי שרשורים שנפתחו קודם לכן אבל קיבלו תגובה לפני זמן קצר יותר, ושרשור שנפתח היום הוא עם תגובה אחרונה ישנה יותר מבחינת הזמנים.   

איך ראית אם לא פתחת?

האלגוריתם פה אמור להיות מתוחכם? כמה באמת מושקע פה? בלי לזלזל סתם מתעניין

ואתה חושב שהאלגוריתם עושה ניטור ברמה כזאת שרושם בנפרד (לא רק מה לא פתחת אלא גם) מה ראית ולא פתחת וזה כדי להקפיץ לך את השרשור ב"עדכני"?

כי לא מעניינים אותי. ורק אם אני פותח אני מצליח להעלים אותם מה -"עדכני"  

סתם שרשורים שלא פתחת? איך הבנת שאלו שראית ולא פתחת מוקפצים באופן שונה מסתם לא פתחת?

אבל איך מסמנים את הפורום המועדף?

אצלי כשאני פותחת את גוגול, מופיע למשל: צעירים מעל 20

                                                                 אנשים רגישים מאוד

  וכו'.

מניחה שב"סימון" הכוונה היא למשהו אחר, נכון?