כלומר - מן הסתם היא מרגישה אותך, וכנראה המערכת החיסונית שלה נחלשה, אבל הפה והגפיים זה מה שהיא תפסה כרגע..

פעם רשמה כאן @פיגא  - מדריכת הנקה מוסמכת של ליגת לה לצ'ה - (מי שיכולה שתתייג כמו שצריך)

שגם הפסקת הנקה באופן חד ופתאומי מסוכנת להריון.

אם קשה לך, או שזה יותר מדי הנקות בשבילך, תנסי לתת לה חלב עיזים, תתפסי שתי ציפורים במכה אחת: אומנם זה לא חלב שחולבים מהעז ומקלחים ישירות לפה של התינוק, ובכל זאת יש לזה יעילות.

תני לה ויטמין C, זה קריטי - מכיוון שאינה יכולה ללעוס, אפשר לרסק לאבקה רוניות (כמו סוכריות זכוכית) של הדס או חברה אחרת, ולהניח על הלשון שתמצוץ.

או אם את מוצאת בנוזלי.

אפשר לבשל לה אגסים ותפוחים למחית, זה גם יחזק אותה.

יש לזה טיפול הומאופתי יעיל אם יש לך גישה לטיפול כזה.

טחינה על הלשון

יש ויטמין C באבקה ובנוזל

יש בירושלים אישה שמוכרת תכשיר מעולה

אם זה אכן הפה והגפיים

לא להפסיק הנקה סתם.רק אם באמת יש סיבה

מסתבר שהנסיון נותן משהו לבני אדםאם כבר עברנו סרטים איתן לפחות לעזור לאחרים

וגם שלמדתי ממך דבר או שניים

אין עליך יקרה

משפחת שפיצר, מייצרת משחת פלא טבעית(לא מגלים מה יש בה) שפשוט עושה פלאים למחלה הזו (ובכלל לפצעים בפה). אנחנו מרחנו קצת גם על הפצעים בידיים וברגליים בנוסף לפה והתחלנו לראות שיפור אחרי 3 שעות (כשהילד דימם מרוב גירודים ומוגלה). הם מוכרים במספר מוקדים. תתקשרי אליהם וידריכו אותך.. הןשיע אותנו. באמת.


גרים בהר נוף

026510012

אולי הם קונים משהו בבית מרקחת ומעבירים? ואולי היא לא טבעית או יש בה משהו לא בריא? על כל תרופה חייבים לכתוב מה יש בה, ובכללי על כל דבר...

אני מאמינה לגמרי שתרופה עוזרת אבל על תרופה רגילה ועל חיסונים עושים פה מחקר מדעי ופה משחה שעשויה לא ברור ממה? זה נראה לי מאוד פשוט לקנות משהו מוכן, להעביר לקופסה אחרת ולהגיד שזאת נוסחה סודית. או להכניס דברים מזיקים בטעות. לא כל דבר טבעי פחות מסוכן. אני מכירה פטריות רעילות שהם מסוכנות מאוד, כולנו מכירים צמחים רעילים וכו'... 

במקרה של הפה והגפיים אין משהו כזה שעובד.

לא התנסינו בעצמנו, אבל הרבה מדווחים שהמשחה היא ממש הצלה.

לא לבדוק מה יש שם, מה תופעות לוואי, רק שיהיה טבעי? את רצינית? 

ואני גם לא יודעת אם יש משהו קונבנציונלי וגם אם יש בטח יביאו איזה מחקר עד כמה זה מסוכן כי זה כולל ככה וככה... 

אבל אם נכתוב טבעי לא נבדוק מה יש שם כי זה סודי והם לא מגלים ולא נדע האם זה מסוכן ואם יהיו בעיות גם לא נקשר לזה כי זה טבעי ובריא. 

לקופסא אחרת ועל זה עניתי.

תראי, היו מקרים הפוכים שרופא, כאילו אלטרנטיבי, רקח משחה, כאילו טבעית, והסתבר שהכילה סטרואידים.

אבל במקרה הזה יש משחה, שעובדת, שלא יתכן שיש לה מקור תרופתי קונבנציונלי, כי לא קיים כזה דבר.

ואם היה קיים, ברור שהיינו בודקים מה יש בפנים,ואם זה מסוכן,

וכן, תמיד מעדיפים את הטבעי .

וממה שהרבה הורים מדווחים, זה עובד, ואין לזה תופעות לוואי.

אפשר לסמוך על זה ואפשר לא. 

כל אחד יעשה את השיקול שלו.

היא נראית לי אישה אמינה

ואמרה לי שהיא מכינה את זה כמה עשורים טובים

בנוסף היא אמרה לי שניתן להביא לתינוק בן יום

אחד התופעות של זה זה אפטות חוזרות

מכילה סטרואידים אבל לעניות דעתי זה עדיף על פני הסבל הנוראי של האפטה מה גם שהטיפול קצר מועד

שם המשחה - אורקורט - תשאלי רופא משפחה

אורקורט - מדריך התרופות | שירותי בריאות כללית

ויש גם אורקורט E, אותה פעולה: מסייע להקלה זמנית בתסמינים ובכאב הקשורים לפצעים דלקתיים ולכיבים בחלל הפה

מרכיבים פעילים:

1.טריאמצינולון- קורטיקוסטרואיד נוגד דלקת.

2. לידוקאין - חומר מאלחש מקומי. לתשומת הלב.

מנסיון - זה אכן מקל מאד את הסבל עד שהאפטה עוברת.

ומומלץ גם לנסות לגלות מה גורם לאפטות חוזרות. כמו שאמרתי - חוסר B12 הוא אחד הגורמים.

מעל 300 למרות שהטווח של קופ"ח הרבה יותר נמוך

כשצריך להעלות את הבי12 ולוקחים כדורים יש בכל כדור 1000 מק"ג

בפרנטל יש בערך 12 מק"ג

קמומיל טחינה ויטמין C ולימון -שורף

הומאופתיה יכולה לעזור מאוד לטפל גם ברמות ההורמונליות וגם בנטיה לאפטות שקשורה אליהן, ולהפסיק את התפרצויות.

אין צורך להמשיך לסבול כל משך שנות הפוריות..

רפואה שלמה.

ולי זה נראה שזה עוזר כמו פלצבו

עם טיפול עובר תוך שבוע ובלי טיפול לוקח 7 ימים...

או שבאנו מדי מוקדם...

מי שמתחיל את המשחה אחרי כמה ימים של סבל (כמו שמישהי פה למעלה כתבה) ותוך יום יומיים הכל עבר.. לעניות דעתי זה היה עובר בכל מקרה כי כבר עברו מספיק ימים מאז שזה התחיל.

זה עוזר לאפטות או למחלת הפה והגפיים?

וטחינה לכל האפטות, והפה, והגפיים.

אמנם בהחלט אפשר להבין את הדאגה שלך, אבל לא ידוע קשר בין שני הדברים.

שנהיה תמיד בריאים, לפעמים יש הפלה אחרי שהסתובב וירוס כלשהו בבית. ברוך ה' לא תמיד, אבל זה קורה.  לפעמים מתברר בדיעבד שהמשהו שהסתובב היה משהו שלא מיטיב עם עוברים...

מצוין שאת מקפידה על נטילת ויטמינים וכד'.  רצוי מאוד להקפיד על תזונה בריאה, עם שפע פירות וירקות.  יש נשים שמצאו שמשפחת הקפאין - קפה, תה רגיל\שחור\ירוק, שוקולד, פצפוצי שוקולד, גלידת שוקולד, ופל מצופה, עוגת שוקולד, רוגלך שוקולד וכד', איננה מטיבה עם עוברים.  יש נשים שיכולות לאכול חפיסת שוקולד וללדת בתחילת החודש העשירי תינוק בריא ושלם.  יש נשים שקפאין מחליש אותן.  

כל אוכל או שתיה או הנהגה שמחלישה אשה בהריון, רצוי מאוד לא לאכול, לא לשתות ולא לעשות את מה שמחליש.  כל אחת לפי הגוף שלה.  במיוחד בשליש הראשון, אבל גם אחר כך.

אולי יקל על הקטנה מאכלים קרים וחלקים כמו מוצרי חלב או אפילו גלידה.  אמנם לא הכי בריא אבל הקור של הגלידה ידוע כמשכך כאבים בפה.  אפשרות נוספת, אם היא מוכנה לנשנש דברים קפואים, היא להקפיא "קוביות קרח" של חלב אם.  הקרחון הכי בריא שיש   

רפואה שלמה ובהצלחה!

אי-אפשר לעבור תשעה חודשים ועוד עם ילדים בבית ובחורף בלי ווירוסים. בשום מקום לא קראתי ולא שמעתי שווירוס גרם להפלה. רק במקרה שאישה הגיעה להתייבשות או מצב כללי קשה. חוץ מCMV ואדמת לא הוכח שיש ווירוסים שפוגעים בעובר וגם הם לא גורמים להפלה. 

ולכתוב שמישהי תפיל בגלל שוקולד? את רצינית? 

וכן יש נשים בהריון בסיכון שלא מתאים להן להניק בהריון ובכללי הנקה בהריון מחלישה פי כמה משוקולד. אישה לא אמורה להיות גם וגם... זה מצב לא טבעי

כמו כל רגישות חמורה.

כל תהליך שהגוף מפרש כשלילי יכול לפגוע בנו, ואם אנחנו בהריון - לפגוע בעובר.  זאת המשמעות של רגישות \ אלרגיה.  יש מי שיכול לאכול מאכל כלשהו, ויש מי שאוכל את המאכל הזה ופניו מתנפחים ויש לו קשיי נשימה (או כל תופעה אלרגית אחרת).  

יש מאכלים שמבחינה סטטיסטית אנשים רבים יותר רגישים אליהם, כגון מוצרי חלב, בוטנים או גלוטן.  ויש מאכלים שמעטים הרגישים אליהם, כגון בננה או תפוח.

מכיוון שמדובר בגנטיקה משפחתית, סביר שיש משפחות שיודעות שיש לחלקם אלרגיות, ויש משפחות שאף פעם לא נתקלו בתופעה - אשריהם!

קפאין מוגדר בספרות רפואית כתרופה.  הוא ניתן לפגים כדי להטיב עם הנשימה שלהם, קרי - לעורר אותם.  שוקולד מכיל חומר שהוא בן דוד קרוב מאוד לקפאין.  מה שטוב לאחד, עלול להיות בעייתי לשני.  

ישנן יותר מאמא מאושרת אחת שההריון היה מאוד בעייתי, וברגע שהפסיקו עם קפאין, ההריון השתפר ונולד תינוק בריא ושלם.  ישנן הריוניות שפותחות סניף שוקולד אצלן בבית ואוכלות חפיסה אחת בבקר, אחת בצהריים ואחת בערב, והתינוק נולד בריא ושלם.  

ההצעה להימנע מקפאין היא למי שההריון מאותגר.  

רבות הנשים שמניקות תוך כדי הריון, ויש אפילו שמניקות לכל אורך ההריון ומניקות שתיים לאחר הלידה.  זו תופעה ידועה לאורך הדורות.  לכל תינוק יש את הצרכים שלו, ויש תינוקות שצריכים לינוק, גם אם אמא בהריון.  כל זאת, בהנחה שלאמא יש כוחות לדבר, האמא בריאה וההריון תקין.  

עוברים הם יצורים רגישים.  כל לידה בריאה היא נס חדש.  לצערנו, ישנן הפלות "ללא סיבה".  אבל אין דבר כזה באמת.  לכל דבר יש סיבה.  אנחנו לא תמיד יודעים מה הסיבה.  יש ניחושים מלומדים.  יש הפלות על רקע פיזי (חיידקים, זיהומים, חבלות....) ויש הפלות על בסיס רגשי (מתח, לחץ, דאגה יתירה...).  הניחוש המלומד יכול גם לכלול וירוס עלום שם.

תחילת הריון ופצעים בפה. רק שלא ברור למה, אולי שינוי הורמונלי

בעיקרון הריון רגיל אמור להחזיק גם בהנקה , אני אישית הנקתי בכמה הריונות ולא היו בעיות מיוחדות אבל רופאים לא ממליצים ויש נשים שכן יגרום להן להפלה או לדימומים, יש פה מישהי שהפסיקה להניק בבת אחת בגלל דימומים בהריון, אולי היא תענה לך

זה בדיוק מה שמאתגר כאן.  אין הוכחה מדעית למקור אפטות.  ויקיפדיה, לדוגמא, מציינת שמונה סיבות אפשריות להתפתחות אפטות.  יתכן שכולן צודקות.  הרבה מהסיבות יכולות להיות גורם כאן - חסר בויטמינים, נגיף כלשהו, חיידק כלשהו, רגישות למזון או למשהו אחר שנכנס לפה, תסמין של מחלה, מצבי מתח ועוד.

השאלה אולי היא האם יש שינוי כלשהו שקורה בתחילת הריון במשפחה הזו שגורם לאפטות?  שינוי מבחינת תינוק יונק יכול להיות שהאמא צריכה להגביר ויטמינים ומינרלים כדי שיהיה מספיק לכום.  אולי האמא מקבלת עזרה משכנים והתינוק נדבק מהם.  אולי התינוק חש בהריון וההריון "לא יושב לו טוב בפה (במקום - בבטן...)".  ואולי אין שום קשר בין שני הדברים, אלא צירוף מקרים נדיר.  בדיוק לילד התפתחו אפטות, בדיוק אחרי שאמא נכנסה להריון.  

רופאים, לצערי, ברובם, נוהגים לכסת"ח את עצמם.  אם אין מחקר שמוכיח שהכל מצויין - אז אל תעשו.  כל עוד אין מחקר שמוכיח שהנקה בזמן הריון מועיל לעובר, ליונק ולאמא, רב הרופאים יאמרו לא לעשות את זה, שמא.  לצערנו, גם אמהות שאינן מניקות חוות הפלות.  גם אמהות שאין להן עוד ילדים חוות הפלות.  זה נושא כאוב מאין כמוהו.  

בעז"ה הריונות תקינים ומשעממים, ילדים והורים בריאים תמיד, וידיים מלאות תמיד.

וסליחה אם נשמעתי קיצונית או חריפה  בדבריי.

יותר מסוכן להפסיק פתאום

אני גם כמוך.
בהריון האחרון גם לא שמחתי (כמובן שזה עבר ואני מאושרת...)
אולי כי אין ציפיה, אין איזה אתגר, משהו.
ידעת שזה יגיע, אז אין לך סיבה לשמוח במיוחד.
 

האמת שלא הסברת מה בעצם לא שמח לך, כי נראה שזו כן החלטה שקיבלת בלב שלם.

ואולי בפעם הבאה להפסיק מניעה רק אם כבר יש בך רצון בוער לילד נוסף.

אבל, תחילת הריון זה הרי זמן הורמונלי, אולי זה פשוט שינויי מצב רוח בגלל הורמונים?

מניחה שבתור אמא להרבה ילדים (צפופים?) את עמוסה מאוד, נראה לי הגיוני שלא באמת תרצי עומס נוסף עכשיו גם אם משמח. אולי זה קצת כמו כשאני מזמינה חופשה משפחתית אני חושבת שיהיה ממש כיף, כשהחופשה מתקרבת אני נלחצת וכשכבר צריך לצאת אני תוהה למה בדיוק הכנסתי את עצמי ובשביל מה טוב כל הבלאגן הזה, אבל בדרך כלל בסופו של דבר אני שמחה שנסענו...

אז אולי זה קצת ככה. ובטוחה שעם הזמן תתחברי יותר ויותר ותשמחי בהחלטה שקיבלת ובהריון. 

עונה פה

אני לא שמחה כי מדמיינת אצ הקושי בהריון, בחילות ואחכ כבד מאד.

מדמיינת לידה

מדמיינת חודשים ראשונים שהם אפעם לא קלים לי, תינוק מתוק אך תלוי בי לחלוטין

זה הריון 8 ברוך ה'

אוהבת ילדים

מודה עליהם לה'

רוצה עוד

וביחד עם זה כאילו נפלה עלי תחושת הכובד והטרחה שבזה, לא מצליחה לשמוח

זה שלפני חודש וחצי עוד לקחתי גלולות, וכעת בהריון, זה מהר לי מידי....

עכשיו יש בחילות, תתמודדי איתם. כשיהיה כבד בעז''ה תתמודדי עם זה. אחרי הלידה תמצאי פתרונות איך אפשר להקל עלייך.

הרבה יותר קל כשאת לא צריכה להתמודד מחשבתית עם הכל ביחד, אלא עם כל דבר בזמן שלו. 

בע''ה זה יעבור עם הזמן .. ותתחברי להריון ולתינוק שבדרך.

אני גם כמוך נקלטת מהר ומודה להקב''ה על זה ... אני עובדת במרכז רפואי ורואה מה אנשים עושים בשביל להביא ילד אחד לעולם.

בסוף מה שנשאר לנו בחיים זה רק הילדים.. וזה הזמן שלנו להביא אותם עכשיו.

חלון הפוריות הוא לא להרבה זמן .

שיהיה בשעה טובה ומזל טוב!!

גם לנשים שמחכות להריון לםעמים כשהוא מגיע יש רגע של בהלה מהמציאות

זה לא קשור בעיני לכמה זמן חיכית.

החלטת להפסיק למנוע כי רצית להיות בהריון ובה ה נקלטת- הייתי ממסגרת את זה בנפרד.

עכשיו את בהריון ויש הבדל גדול בין לרצות הריון- לבין להיות בהריון

זה מציף ומבהיל ומסעיר והכל ביחד

וזה גם טבעי

תני לזה מקום

ובהריון הראשון כ"כ חיכיתי ולקח זמן, וכשזה בא הייתי מאושרת. ברור שעדיף את האופציה השניה.

אבל אל תאיצי בעצמך, בסוף בלידה זה תמיד אושר והתרגשות... והילד אהוב כמו כולם. 

במיוחד בשליש ראשון. אז קודם כל אל תאכלי את עצמך.

תני לזה זמן, זה עוד ממש חדש. 

אני אישית חולמת להיקלט ככה בקלות ככה שלא ממש יכולה להיכנס לנעליים שלך.

חיבוק על התחושות, מקווה שתצליחי להתגבר עליהם.

והיי- איזה מלכה את שאת בהריון שמיני, תקשיבי את אלופה. אני ממש מצדיעה לך. 

.

כי לפני ההריון זה הכל תאורטית, פתאום יש הריון ואת קולטת שזה אמיתי וזה כאן כדי להישאר ואין דרך חזרה..

אבל האמת שלקוות שזה ייפול זה קצת קיצוני

בעיני ולא הרגשתי ככה וזה אומר לשקול פעם הבאה יותר לעומק האם מתאים עכשיו הריון או לא.

אני קוראת כל מילה

לוקחת כיווני מחשבה.

שמחה להבין שזה נורמלי שיש זמן שלוקח לעכל

אני מכירה מישהי שמרגישה זרות בהתחלה מול התינוק שלה בחדר הלידה ובימים הראשונים

זה נורמלי - עובדה שקורה, והיא אמא להרבה ילדים, מהממת ואוהבת.

אז בוודאי שלהתרגל להריון זה נורמלי

זה לא קור לסוודר

זה נדיר למאי

ועוד יותר נדיר ספציפית ללג בעומר

מרכז/ דרום מספיק קפוצון

איזור ירושלים ודומיו בבוקר ובערב צריך מעיל ומשהו חורפי 

אנחנו בדרום שהלילות בו יכולים להיות קרים.

היום בלילה אשלח את הגדול עם קפוצ'ון.  

לק"י

גם אצלינו בערבים בחוץ צריך קפוצ'ון. בבית לא...

הילדים לוקחים גם בבוקר לפעמים.

היינו לחלאקה במירון, אני זוכרת שלקחנו קפוצונים, הילד היה עם קצר

כולנו לא לבשנו את הקפוצון כי לא ממש היה צורך. היינו שם באמצע הלילה. 

בדרום קר בלילה אבל ביום נעים

מנעד של 10 מעלות בין היום ללילה

בירושלים המקסימום 16-17 זה קר בפני עצמו

ובגלל שבלילה הטמפרטורה די נמוכה

כל היום מרגיש קר

ואם אין שמש אז בכלל

ביום מאד נעים אפילו חם

בלילה עדיין שמה לחלקם פוטרים

10 יכול לעלות ל20 ואז אפילו חם בשמש

אם הוא נשאר על 16 ואין שמש

ממש קר

אני מרגישה שזה חלק מהמסירות נפש שלנו בתקופה הזאת

וזה דורש כל כך

להיפרד כשאסורים

להיפגש כשאסורים

לפספס חודש כי הוא לא מגיע בזמן

אומרת לעצמי בסיטואציות האלה

שאני מקווה מאוד שהקב"ה רואה ורושם את הזכויות האלה לעם ישראל וספציפית לנו

חיבוק גדול!

שכשהתמודדתי בזמן המלחמה עם משהו קשה נורא ושקוף שאף אחד לא ידע עליו,

ניסיתי לכוון-

שזה יהיה להצלחת החיילים. לשמירה עליהם.

ממש, לדמיין שהדבר הספציפי שאני עוברת עכשיו מציל מישהו ספציפי ברגע ספציפי.

אז גם אם אני יודעת בשכל שזה לא עובד ככה, אבל זה נתן לי כח להמשיך להתמודד.

ושתצליחי לראות את הטוב.

😢😢😢😭

מתי בעלך אמור להגיע מהמילואים?

אני חייבת לומר שהמסירות נפש שלנו על טהרה במילואים, זו זכות גדוחה ועצומה

במלחמה לקח בערך 3 שבועות וכעת בערך שבועיים

לא יודעת אם קצרים או עד הברך.

לק"י

אם אני אספיק היום לצאת מהבית לקניות, אני אנסה לבדוק שם ולכתוב לך.

לגבי איפה בארץ תנסי באתר של ביגוד.

היה 75

חתמו צו שהעלה ל150

הצו פג, הצביעו לא להאריך אותו ממניעים פופוליסטיים מעצבנים, ירד חזרה ל75 לכמה ימים

ואז חתמו צו חדש שמעלה ל130 והוא עדיין בתוקף ב"ה.

אבל את יכולה לבדוק שוב.

לא חושבת שירד עדיין אחרי ה130, אני דיי עוקבת על זה.

נמצאת במכס

אף פעם לא היה כזה דבר

וקניתי בסכום מעל 75 דולר ופחות מ130..

ראיתי באתר למעלה, מה שתמיד משתנה

שעד 130 דולר אין מכס

האם הוא רוצה להמשיך עם זה?

כי אם הוא באמת לא משתף פעולה ואין לו מיטיבציה אז אולי.באמת כדאי לעשות הפסקה

דיברתי איתו ובאמת אין לו הכי מוטיבציה, מצד שני, בית הספר מבחינתו לא עושה השתדלות לסייע לו ולהעלות מוטיבציה.
אלא מתייאש מה שקרה עוד לפני תחילת הטיפול (כפי שציינתי מבחינתם אנחנו תופסים שעות לילד אחר).

או שזה אחת שאיתה לא מסתדר?

אם אותה אחת אפשר לבקש להחליף

אומר לך מה אמרה לנו המטפלת הרגשית הפרטית של הבן שלי. כשנמאס לו לבוא, היא אמרה שכדאי לעשות הפסקה כדי שלא יסרב ללכת לעוד טיפולים רגשיים בהמשך חייו.

בבית הספר?
או שאחרי הפסקה שוב צריכה פסיכיאטר?
זה גם השיקול שלי

עם הסכם שבסיום ההפסקה אתם חוזרים.

זה מה שעשיתי עם טיפול אחר לילד שלי, טיפול שיש עבורו רשימת המתנה מכאן ועד - סיכמנו שעושים הפסקה של שלושה חודשים לטובת הילד והמקום שלנו יתפנה בתום התקופה. מקווה שבאמת יהיה ככה. מצד שני לעשות טיפול בלי שיש לילד חשק ומוטיבציה זה גם לא לעניין. רק מתסכל אותו. 

אתם עם סל אישי שהתקבל בועדות אפיון וזכאות? אם כן הזכאות היא ל3 שנים ולא יכולים להוריד לכם.

אם זה במסגרת סל בית ספרי - אז לא מחוייבים להמשך.

תודה!
ואם אומרים ומשכנעים שהילד לא צריך?
להשתכנע ולזרום איתם?
או לדרוש משהו חלופי? לראות מה ניתן לעשות?

למה לוותר אם זה יכול להועיל לילד? לא התאמצת להגיע לועדת אפיון וזכאות כי זה היה התחביב שלך, נכון? עשית את זה לתועלת הילד. אין שם סיבה שלא יתאמצו על מנת לקדם את הילד.

מצד שני, אם הם יגידו זה מה יש, ואין לנו אפשרות אחרת, זה לא שיש לך איך לשנות את זה... וגם לא יודעת אם חכם להתעקש על מטפלת שהוא לא מתחבר אליה ובמציאות גם לא נכנס, וכנראה שגם היא פחות מתחברת.

יש סל אישי

ויש סל בית ספרי

סל אישי הוא זכאות מוחלטת שלו

סל בית ספרי זה נושא מורכב יותר..

באמת שאלה.

אני יודעת שזה סל אישי
הוא נחשב כביכול חינוך מיוחד.

אבל אם הטיפול במסגרת לא מיטיב איתו שימצאו מה כן ייטיב איתו במסגרת הסל(שהוא זכאי וזקוק לו) ותקחו לטיפול פרטני.

הייתי מתאמצת ממש לעמוד על שלי שלילד יהיה מענה כמה שיותר מדויק ולא נותנת להם לסבן אותי.. אם יש לו סל אישי זה אומר שהם מקבלים תקציב צבוע לתת לו מענה, ואם הם לוקחים את זה ממנו לילד אחר זה גזל.

אבל אז התמיכות הן לא שלו אלא של בית הספר.

בכל מקרה אם הטיפול לא מסייע אפשר לבקש לעשות פילוח מחודש ולקבל תמיכות אחרות, אולי אם יש קבוצה חברתית או מנתחת התנהגות,

יכול להיות שהטיפול במערכת פחות מיטיב ואולי דווקא טיפול בקהילה שילווה בהדרכת הורים יהיה יותר יעיל

כדאי לבדוק אם הטיפול כמו שהוא יותר מועיל או מעיק, ומה עושים עם זה.

מבחינתך זה צריך להיות השיקול המרכזי. את עומדת על הזכויות שלו, ולא של שאר ילדי בית הספר 

הזכויות שלו?
אם נבטל את הטיפול- ביטלתי את הזכות שלו, במידה ואין תחלופה (ואין...לפי מה שהם אומרים)

את צריכה לחשוב אם יש דרך להפוך את זה ליותר מיטיב (סתם זורקת דוג'- לעשות מבצע עם פרסים אם מגיע ומשתף פעולה יפה) או שיותר נכון לוותר כרגע לטובת הילד- בלי קשר לצרכים של שאר ילדי בית הספר.

בעיקרון ממה שאני מכירה כל שנה עושים חלוקה מחדש, לא יודעת איך עובד ספציפית אצלכם.

(בניגוד לדוג' לכיתה א' ב' שאפשר לשכנע ילד להגיע).

אם ילד בגיל הזה לא רוצה לשתף פעולה, לא טוב לו. אם לא טוב לו צריך שתהיה סיבה ממש ממש טובה כדי שהוא ילך למקום שהוא לא רוצה בו.

יש לזה השלכות נוספות, תחושת חריגות, שוני מול החברים בכיתה, אי עמידה בציפיות של המטפלת והצוות, פערים לימודיים וחברתיים.

ולכן, כדאי לחשוב מה הסיבה  והאם זה בטוח נצרך (חשש מאיבוד הזכאות, זו לא סיבה מספיק טובה בעיניי).

מציעה לך לקבוע שעה עם המטפלת הרגשית (במקום טיפול ובנוסף לישיבת פילוח תמיכות) לשמוע ולדבר איתה. מציעה לך/לכם לבוא בלב פתוח ולא בגישה רק של 'לקבל את המגיע לכם'

בהצלחה!