אוכל לתינוק גדולכורסא ירוקה.

אני ממש אבודה!

בן 8 חודשים שעדיין אוכל רק תמל למעט טעימות פה ושם כשמזדמן לנו ואנחנו זוכרים. הרופא אמר דחוף להתחיל להאכיל מוצק והרבה (מכל מיני סיבות לא רק גיל) וגם הילד די מעוניין.

אז איפה הבעיה? בי כמובן.

אני גרועה בבישולים, גם פיזית בבישול וגם טכנית לתזמן את זה בלוז וגם במוטיבציה להרים את עצמי לעשות משהו שהחלטתי (ושאני רוצה!).

עם הגדולים ניסינן הרבה והיה מאד קשה והם בררנים גדולים, אוכלים פסטה בלי כלום שחס וחלילה לא נעיז להציע משהו נוסף.

אז פחות או יותר האוכל שיש בבית זה שניצל ופסטה שזה לא רלוונטי עדיין לתינוק.

לבשל עכשיו כל יום-יומיים סיר קטן עם ירקות או עוף או לא יודעת מה ולעשות את כל הטקס השלם הזה של להושיב אותו ולאכול, בטח כשזה יגדל ליותר מארוחה אחת זה משהו שאני פשוט לא אעמוד בו ואם אעמוד כנראה אצא מדעתי.

אני בעומס מטורף מטורף בחיים ואני בקושי בעצמי מצליחה לאכול יש ימים שלמים שאני לא אוכלת כי אני לא מסןגלת לארגן לזה את הזמן עד הערב שהילדים ישנים וסיימתי מטלות דחופות. אין לי מושג איך אני מכניסה את זה עכשיו ללוז.

מה נותנים לו בכלל לאכול?

הרופא אמר לי אני לא מבין, אתם אוכלים בננה? תביאו לו בננה. אבל איך אני מסבירה לו שהפרי היחיד שיש בבית זה פירות שאנחנו קונים במיוחד כדי לשלוח לגן עם ילדה שטועמת וזהו (לגדול יותר בשלב הזה כבר לא טורחת לשלוח הוא לא אוכל גם ככה. היא לפחות נוגעת בזה)

וואי זה נראה לי צריך להיות באנונימי שלא ישלחו לי רווחה אני מותשתתת

תראי איך את יכולה לתת לו מוצקיםהשם שלי

בצורה שתהיה לך הכי קלה.

אפשר לתת גרבר, או דברים אחרים קנויים שלא דורשים הכנה אלא רק האכלה.

אפשר לקנות במיוחד בננות, למעוך או לתת לו חתיכות קטנות.

אפשר לבשל מרק טחון ולהקפיא במנות, ואז כל יום להוציא מנה ולתת לו.

אפשר לבשל תפוחי אדמה ולמעוך לפירה.

אם הוא במסגרת, אפשר לשלוח לשם את האוכל שיאכילו אותו.

תבדקי גם לגבי אוכל אצבעות.

זה דברים שאפשר להחזיק ביד ולאכול, ואז זה דורש פחות התעסקות והוא יותר עצמאי.

וואי אני גם הסתבכתי עם זהרקאני

מלא זמן

עד שהתחלתי ככה:

קניתי בטטות קישואים וגזר

בטטה שמתי רק קצת שמן ומלח בתנור

קישואים וגזר הכנתי מרק פשוט העמדתי סיר עם קישוא, גזר ובטטה מים ומלח וקצת אבקת מרק

ריסקתי עם מזלג

וזה מה שהיא הייתה אוכלת כמעט כל יום עד שלמדתי לגוון עוד דברים

וגם היה לי סטוק של טרופיות גרבר

מזדהה ממש!מתואמת

גם לי נושא האוכל מאתגר מאוד, בגלל שילוב של ילדים בררניים ואמא שלא סובלת להתעסק באוכל, והשלב של תינוק שמתחיל מוצקים תמיד מאתגר אותי נורא...

אז קודם כול - בננות כדאי לקנות. זה הפרי הכי קל להגשה...

שנית - להכין מרקים בכמות גדולה (בלי תפו"א) ולהקפיא בקופסאות קטנות, ואז בכל פעם מפשירים (לוקח קצת זמן, אבל לא כמו הכנסה מאפס). אני עושה את זה עם מרק כתום, אבל אולי לקטנצ'יק תעדיפי דווקא מרק לא טחון, כדי שיאכל בעצמו...

שלישית - דברים קפואים: טבעול (אף שלא בריא), אולי יש גם דברים כאלה מעוף (אנחנו צמחונים אז לא מכירה), גם צ'יפס קפוא זה פתרון קליל (ולא הכי בריא) - מכניסים לתנור לרבע שעה בערך ואז הקטן יכול להחזיק ביד ולאכול.

ובקשר להושבה שלו לאכול -

אני עם הילדים האחרונים ויתרתי על כיסא אוכל. מושיבה אותם על הרצפה על הצלחת והם אוכלים (ומבלגנים ומלכלכים... אבל לפחות לא צריך לנקות גם כיסא).

זהו, אלה פתרונות קטנים ולא ממצים (כאמור, אני עדיין גרועה בנושא הזה, עם כל הפתרונות), אבל אולי קצת יקלו עלייך.

ובעיקר קבלי שוב חיבוק גדול של הזדהות. מי שלא חווה את זה - לא מסוגל להבין את זה...

חבל שלא כתבת את זה לפני שקנינו כסא🤣יעל מהדרום

לק"י

אומנם הוא כן משמש את הקטן, אבל לא בתדירות גבוהה. ועכשיו הוא סתם מחסן לפעמים🤦‍♀️

אז יש מצב שיכולנו לוותר.

(הוא כן שימושי, אז אולי לא באמת הייתי מוותרת).

חכי עוד קצת ותראימתואמת

אם הוא באמת לא שימושי - תמכרו אותו

תודה על ההזדהות 🧡כורסא ירוקה.

מציעה כמה רעיונותאיזמרגד1

גרברים בשקית כמו טרופית כזאת שהוא יכול להחזיק ולאכול לבד

רצועות מלפפון, בננה, צ'יפס אפוי, חתיכות קטנות של לחם (אפשר עם ממרח), עגבניה, כל זה הוא יכול לאכול לבד (בהשגחה כמובן.)

אפשר לאפות פשטידת ירקות ולהקפיא בפרוסות או מאפינס, כמו פנקייקים כאלו בריאים יותר, דברים בסגנון הזה שזה השקעה פעם אחת ואחרי זה להוציא מהמקפיא ונגמר.

דברים שאת צריכה להאכיל אבל לא דורשים הרבה מאמץ- מרק טחון מוקפא בכוסות, גרבר או רסק תפוחים, דייסה (כזאת של מטרנה או b&d) שרק מערבבים עם מים ומביאים, יוגורט (אפשר עם חתיכות קטנות של לחם)

כל זה באמת דורש מחשבה ואנרגיות, אבל אפשר לנסות לצמצם את זה כמה שאפשר.

ומניחה שאת כבר יודעת, אבל אם העומס בחיים שלך הוא לא עניין של כמה שבועות ונגמר אלא משהו קבוע יותר כדאי ממש לעצור ולחשוב אם יש דברים שאפשר להוריד/ להפחית/ להעביר למיקור חוץ או כל דבר שקצת יוריד לך את העומס מהחיים כי נשמע ממש ממש קשוח לחיות ככה🩷

לגבי הסוףכורסא ירוקה.

אני חושבת שזה יותר ללמוד להתנהל עם הזמן בצורה נכונה. יש לי עומס אובייקטיבי אבל אפשר היה לטייב את הניהול שלו.

יש לי הפרעת קשב ואולי הגיע הזמן ללמוד להתנהל עם הפן הזה שלה

אז ממש כדאי לעבוד על זהאיזמרגד1

אפשר בתהליך אימון או משהו כזה אם את רוצה להשקיע, אפשר פשוט לשבת עם עצמך או עם מישהו שיעזור לך עם זה ולנסות להבין מה הנקודות שהכי מפריעות לך לנהל את הזמן, ואיך אפשר לפתור אותם.

בתור קש''רית בעצמי מה שהכי עובד לי זה להגדיר לי את הדברים הקריטיים שיקרו, ואז להתחיל מזה ואם יש זמן כוח אני מוסיפה גם את הדברים הפחות קריטיים. וכמובן להתנהל כל הזמן עם רשימות...

וגם אם עיקר הבעיה היא ניהול זמן, עדיין להוציא ולהוריד חלק מהמשימות יעזור...

אז בדרך כללכורסא ירוקה.

אני אחת התקתקניות, יש לי רשימות משימות ואני עושה הכל. אבללל רק כשאני לבד. אם מישהו באזור ומדבר איתי הפקודוקטיביות שלי צונחת מ150 ל20. זה מבלבל אותי, זה מפריע לח, זה מוציא אותי מהריכוז והשוונג ואחכ אין לי מושג מה עשיתי ואני צריכה לעשות הכל מהתחלה ולחשוב פי שניים זמן על מה צריך ואיך. וזה יכול להיות גם אם הייתי באמצע להכין עוגה והילד בא לשאול משהו.. ועכשיו שאני עם הילד בבית דברים פשוט מתחרבשים לי. משימות "חיצוניות" לי אני מתפעלת עדיין, עם הקושי, אבל מה שתלוי בי מאד מאד קשה לי לבצע כשהוא בבית. כל הזמן הראש שלי בעוד רגע הוא יצטרך איתי ואני לא מצליחה להיות בריכוז

עונהקל"ת

מבינה את הקושי, השלב בו התינוקות מתחילים טעימות ואכילת מוצקים דורש מאיתנו ההורים יותר..

גיל 8 חודשים זה כבר גיל שהחשיפה למוצקים חשובה להתפתחות האכילה. לא הייתי מזלזלת אבל עושה את זה באופן שהכי יקל בהינתן שמדובר בהורים עובדים ושיש עוד ילדים בבית. כמובן את לא צריכה כל יום להעמיד סיר ירקות, את יכולה פעם אחת בשבוע(עם הבישולים לשישי לדוגמא) ולהקפיא במנות קטנות כך שכל יום את מוציאה מנה. בנוסף את יכולה לתת מרקמים טחונים קלילים כגון טחינה, למעוך אבוקדו/בננה.

גם אם אלה דברים שיתר הילדים בבית לא אוכלים, כן הייתי מתחילה לצרוך כי החשיפה מאד חשובה.

בהצלחה!

תודה על התשובהכורסא ירוקה.

אני באמת לא מזלזלת ופשוט לא מצליחה, אבל אני מבינה שחייבים למצוא פתרון ואי אפשר להמשיך ככה.

אפשר לשאול אותך על יכולות לעיסה? יש לו שרירי פה קצת חלשים, אני לא יודעת כמה הוא יהיה מסוגל ללעוס אינטואיטיבית לבד. צריך לעבוד איתו על זה או לסמוך עליו? איך אפשר לחזק בגיל הזה?

קשה לי לענות בלי לראות..קל"ת

אבל בגדול ככל שהתינוק מתאמן ומתנסה יותר אז השרירים מתחזקים. אם את מאד חוששת את יכולה להתחיל עם מרקמים יותר בטיחותיים כמו שרשמתי למטה שנימוחים בפה ופחות עם סכנת חנק, או לערבב לו את החתיכות עם הטחון. כמובן הכל עדיין תחת השגחה רציפה כל הארוחה.

בהתחלה הם מוציאים הרבה מהפה וגם מופיע הרבה פעמים רפלקס הקאה. אל תיבהלי זה תקין וזה חלק מההתנסות והלמידה.

בהצלחה!!

תודה רבה!כורסא ירוקה.

הקטנציק שלי בן שבעה חודשים אוכלסטודנטית אלופה

פנקייק בננה

בננה מעוכה עם ביצה, גבינה לבנה, קמח שיבולת שועל או קוואקר ואז אני פשוט מקפיאה ומוציאה לפי הצורך

רצועות מלפפון או עגבניה

קציצה מעוכה

פשטידות

חתיכות קטנות שלעוף

הוא ממש אוהב דג

וברעיון מה שאנחנו אוכלים

ממש מבינה אותך, מרגישה שחצי יום זה להאכיל אותו

לגבי בננה- אני מאכילה בכפית ישירות מהבננהיעל מהדרום

לק"י

לפעמים שמה חתיכה גדולה בכלי, שופכת מעל חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה ומאכילה.

כשהיה קטן, הייתי מועכת לו פירות רכים עם מזלג.

מרק אפשר לבשל בסיר קטן ירקות שלמים/ חתוכים גס עם עדשים כתומות ותיבול.

ואחרי הבישול למעוך במזלג.

יכול להשאר ל-3-4 ימים.

הייתי נותנת גם רצועות של ירקות, אפשר פירות רכיםיעל מהדרום

כבר יש לו שיניים?כתבתנו

אפשר תפוח אדמה/ בטטה במיקרוגל משהו בין 5-7 דקות (אפשר להפוך באמצע ו2/3 דקות מכל צד).

אפשר שניצל ופסטה חתוך ממש פיצי

פירות וירקות טריים חתוך ממש פיצי (כמו שקונים לילדה פרי לטעימה ככה לקנות 3-4 בננות לתינוק ולתת לו. מי יודע, אולי הגדולים ירצו לנסות שוב בעצמם ויאהבו...)

אפשר להעמיד סיר מרק וכל יום להוציא מנה ולמעוך עם מזלג (או לטחון במעבד מזון אבל נשמע שאת לא בעניין) או לחתוך קטן קטן ולתת לו חתיכות לפה

לא זוכרת כבר ממתי אפשר ביצים אבל אם הוא כבר יכול אז חביתה או ביצה קשה מעוכה

ובלי קשר, טוב להתחיל מה שאפשר, אבל זה לא שתמל הוא לא אוכל מזין. אני לא באמת חושבת שאם תחכו עוד קצת, נגיד עד שיהיו לו שיניים ויתחיל לאכול כמו שאר בני הבית- זה נזק בלתי הפיך. תינוק משתלב בבית, הוא לא מנהיג אותו... אז לקחת בערבון מוגבל את ההערה של הרופא, מה שאפשר לעשות בעניין ומשתלב בלוז- לעשות, אבל לא להתרגש מידי אם התינוק בריא ושמח.

ביצים מותר מההתחלהיעל מהדרום

פשוט לקנות דברים בשבילושמש בשמיים

כמו שאת קונה טיטולים בשבילו, תוסיפי לרשימת קניות בננות, בטטה, גרבר, דייסה, שיבולת שועל דקה, רסק תפוחים וכו'.

אני ממליצה להוסיף לגרבר טחינה או שקדיה או חמאת בוטנים ואז זה ארוחה מזינה יותר, אפשר גם להוסיף לזה דייסה ואז זה סמיך יותר וגם יותר משביע.

אפשר גם לתת לו יוגורט לפעמים.

לחם עם חומוס/ טחינה/ חמאת בוטנים או לחם בלי כלום.

אה, וגם במבה היא פיתרון נהדר בעיני, רק כדאי לשים לב שיש כאלה עם סוכר וכאלה בלי וכמובן שהוא לא צריך סוכר לבן באוכל שלו...

אני הבאתי בגיל הזה גם פריכיות אורז אבל פה כתבו לי שבטרם לא ממליצים בגלל סכנת חנק.

זהו אין לי בעיה לקנות לו במיוחדכורסא ירוקה.

הבעיה דלי גם שאני לא יודעת מה לקנות לו וגם שאם אני קונה חומר גלם כמו בטטה, אני לא מצליחה להגיע למצב שגם קניתי אותה, גם בישלתי אותה וגם נתתי לו לאכול, ושהכל יקרה בתוך אותו שבוע. ואיאפשר באמת לנהל את התזונה שלו ככה.

בננות, קיווי רך, אגסים רכיםיראת גאולה

את הפירות האלו חותכים לרבעים (רצועות לאורך), ונותנים לו להחזיק ביד ולהתלכלך. לא צריך בישול, רק לחתוך...

גם מלפפון ועגבניה אפשר לתת רצועות.

אפשר גם ענבים, שזיפים, אפרסק רך, מלון, אבל מבחינתי זה קצת יותר טירחה.

אני אוהבת גם לתת פירות במוצץ טעימות, ואז חותכת חתיכות גסות, אפשר גם עם קליפה, והתינוק מוצץ מזה.

אני נותנת לבן שלי נקטרינות שלמות🙈יעל מהדרום

לק"י

הוא מכרסם, ומוציא את הקליפה.

או שאני מקלפת לו.

רק שזה הרבה פעמים מחליק לו מהיד. וצריך גם לשים לב שהוא לא אוכל את הגרעין.

וואו אחותיאפונה

אם אני שכנה שלך מוזמנת לקחת כל יום צלחת מרק... יש פה לפחות 3 פעמים בשבוע.

אני רצינית

ובטוחה שיש סביבך מי שבא לה בקלות מה שלך בקושי.. אפילו תשלמי למישהי תמורת להעמיד לך סיר מרק.

ובעיני זה משהו לקחת כפרויקט חיים.. בשבילך ובשביל הילדים

וואי תודה לכן!כורסא ירוקה.

אני מתייגת את כל מי שענתה כי אני ממש מודה לכן על ההבנה! הייתי בטוחה שאקבל עגבניות.. אני כל כך אכולת אשמה על זה שאני לא מצליחה עם האוכל שלו וזה כל כך בסיסי וחשוב. תודה 🧡

@השם שלי @רקאני @מתואמת @איזמרגד1 @קל"ת @סטודנטית אלופה

@יעל מהדרום @כתבתנו @שמש בשמיים

לגבי גרבר ואוכל נוזלי - זה הבעיה שלי, אני נותנת מדי פעם אבל הרופא אמר לא לתת לו. הוא כרגע צריך אוכל ממש מוצק בדווקא ולא נוזלי, אז דייסות, מרקים וגרבר אני לא יכולה לתת. רק אוכל מוצק מעוך, שמן הסתם בדרך כלל צריך לבשל אותו.

הענין הוא לא ערכים תזונתיים כי את זה המטרנה נותנת לו לגמרי, אלא חשד לרגישות לחלב שצריך בדיקה, והנסיון של תמל מפורק לא היה כזה חד משמעי לכאן או לכאן אז הרופא אמר שהוא רוצה שבועיים לראות אותו אוכל אוכל רגיל ולהבין אם משהו משתנה ביציאות כדי לדעת לאיזה כיוון ללכת עם הבדיקות שלו. האוכל הנוזלי מהבחינה הזאת יכול לתת לנו אינדיקציה לא נכונה.

נגיד משהו שממש טוב לו (ולי..) זה שימורים של ממרח טונה שאני קונה שזה כבר טחון - הוא מאד אוהב ואני יכולה ישר לפתוח ולתת. באמת אקנה בננות ועוד קצת פירות וארסק לו.

ממרחים כמו חומוס אני גם מביאה לו בכפית וזה אחלה.

פירה זה טוב, רק דורש ממני המון היערכות. אני צריכה לנסות להתארגן על זה מראש. אם אכין בערב אחד ואתן יום אחכ זה יהיה דוחה?

ראיתי שכתבתן כאן ציפס, רצועות של פירות וירקות או קציצות ופנקייקים - זה משהו שאפשר לאכול בגיל הזה? אנחנו כן נותנים ביצה מקושקשת מדי פעם אבל אלה דברים שדורשים הרבה יותר הרבה לעיסה, לא? יש לו שתי שיניים. הוא נושך דברים בשמחה אבל לא יודעת אם לעיסה תהיה לו אינטואיטיבית.

אל תרגישי אשמה, אני לרוב משאירה את מתן הארוחותיעל מהדרום

לק"י

למטפלת....

אני נותנת טעימות בכיף שלי. פחות את הארוחות המלאות. תלוי למי ומתי, אבל בגדול אני פחות משקיעה באוכל לתינוקות.

את אישה חכמה! 😁כורסא ירוקה.

ברגע שיכנס למסגרת אלמד ממך חחח

חחח...הבן של נשנש עוד לפני שהצמיח שינייםיעל מהדרום

לק"י

אם אני לא טועה.

בכל אופן עם 2 שיניים למטה הוא אוכל גם דברים לא רכים. כמו קרקרים.

וואוו יפה!! לאט לאט נגיע גם לקרקריםכורסא ירוקה.

צ'יפס קפוא - אם לא אופים אותו יותר מדי נשאר רך.מתואמת

ויכול להיות שבאמת אין ברירה בשלב הזה ועדיין לתת לו אוכל טחון בכפית... הכי טוב מרק טחון שמקפיאים במנות, כאמור, אבל גם גרבר זה פתרון בסדר...

שלי עם שתי שיניים ומסתדר מעולה עם פנקייקים, מהסטודנטית אלופה

שכן צריך לשים לב שלא דוחף הרבה לפה😅

המצחיקול הזה לא מסכים לאכול טחון בכלל, אז ממש מבינה את הקושי בהתארגנות

אצלי הוא אכל מלא לחם בגיל הזהשמש בשמיים

ואת רוב ההפירות את לא צריכה לרסק לו, תני לו ככה. אני חותכת קלמנטינוצ לרוחב ונותנת לו חתיכות של פלחים, ענבים חצויים לשניים, כל הפירות קיץ הרכים (אבל רובם משלשלים אז אולי עדיף שלא אותם) אגס רך, אבוקדו, בננה.

ומצטרפת לאומרות שלעיסה זה עוד לפני השיניים

האמת לא ככ הבנתי את הרופאקל"ת

מה הכוונה לא לתת לו נוזלי/ טחון?

גיל 8 חודשים זה לגמרי בסדר שעיקר התזונה היא ממרקמים טחונים. יכול להיות שהוא התכוון שכדאי להתחיל פשוט חשיפה לעוד מרקמים?

אם כך אני מסכימה, אבל זה לא שאת צריכה להוריד לו את הטחון לגמרי, אלא להתחיל לחשוף אותו גם למרקם יותר מתקדם כגון מעוך: ביצה, ירקות מבושלים, בננה, קציצות( לא צמיגיות). אם את רואה שקשה לו בהתחלה את יכולה לערבב לו את המעוך עם הטחון לדוגמא ביצה בתוך יוגורט, ירקות מבושלים מעוכים בתוך נוזל המרק.

אגב כדי לעודד לעיסה בגבול הבטיחותי את יכולה לתת לו בתןר נשנוש בייביביס או במבה-אותם הוא צריך לנגוס וללעוס אך אין סכנת חנק כי הם נימוחים בפה

טחון ומעוך כן, נוזלי לאכורסא ירוקה.

גרבר הוא הגדיר נוזלי.

יש לילד שלשול כרוני והוא ממש סובל מזה. בדקנו כל מיני כיוונים ושום דבר לא היה חד משמעי. הוא חושב שתזונה של תמל או מרקים משפיעה ואם הוא יתחיל לאכול מוצקים הוא מצפה שהיציאות תהיינה פחות רכות. אחרי שבועיים של מוצקים הרופא ידע אם השלשולים נבעו מהתזונה או מרגישות כלשהי או אולי מגורם שלישי, אבל כרגע אין לו כיוון אחרי כמה חודשים של נסיונות טיפול שונים.

לגבי לעיסה תודה על הטיפים!

אהה הבנתיקל"ת

עכשיו התחדד לי מסיבה בריאותית..

בכל מקרה לא ממליצה הרבה גרבר אלא יותר ירקות טבעיים. אולי אבל כן תעשי טחון אבל מרקם פחות חלק ויותר גס? כלומר עושה פחות בבלנדר ועוצרת כשהמרקם הוא עוד עם חתיכות?

אבל האמת את יכולה גם פשוט לנסות לא לטחון כלל את המרק ולהגיש לו את הירקות שבו מעוכים במזלג וטבוליםנעם נוזל המרק.

תראי אולי הוא יפתיע אותך וייסתדר מהר;)

אגב מה שאני הייתי עושה בשבתות בבוקר שאי אפשר לגרד ולהכין פירות טחונים- הייתי נותנת גרבר מעורבב עם דייסה וכך זהניותר סמיך וגם ממלא להם יותר את הבטן

מענין אנסה תודה!כורסא ירוקה.

גם אני חשבתי שמדובר בהמלצה מוזרהקופצת רגע

לתינוק בן שמונה חודשים.

זה רופא גסטרו?

לא גסטרו, רופא ילדיםכורסא ירוקה.

אבל לפחות אחד שמקשיב ולא מנפנף אותי 🥴

אם זה כמה חודשים, הייתי מנסה להתייעץ עם גסטרוקופצת רגע

טוב שיש לך רופא ילדים קשוב אבל אולי הוא בכל זאת לא מספיק מקצועי?

הוא מתכוון שתורידי לחלוטין תמ"ל למשך שבועיים? או רק שתיתני פחות?

(למשל אם רוצים להוסיף סיבים ולצמצם את הנוזלים בצואה אפשר לרכז קצת את התמל ו/או להוסיף לו דייסה, כמובן בייעוץ של גסטרו או דיאטנית).

עשיתם בדיקת צואה?

אז אולי דווה לנסות להביא לו אורזשיפור

הבררנים שלך לא אוכלים אורז לבן?

אני גם ממש לא אוהבת את השלב של לבשל להם במיוחדצלולה

אז לקטנה נתתי דברים פשוטים רגילים.

בגיל שבעה חודשים נתתי מלפפון חתוך לרצועות וחביתה. היא אכלה עם הידיים לבד, את הצד הרך של המלפפון וחתיכות מהחביתה. די מהר נתתי לה גם חתיכות טוסט והיא אכלה כמה שהצליחה. ביצה קשה גם היה פתרון נוח מבחינתי.

בגיל 8-9 חודשים כבר נתתי תפוח חתוך בהשגחה... וכמובן פירות יותר רכים. עוד לפני גיל שנה תפוח שלם מקולף. גם אם היא השתעלה זה בסדר, זאת תגובה טובה של הגוף, והלעיסה של המאכלים הקשים בריאה להתפתחות הלסת.

תפוח- לא בטוחה שמומלץ. זכור לי שהוא קשוח מידייעל מהדרום

לק"י

וחוסכת בהודעות 😅 אז מגיבה גם לך, @שמש בשמיים שענבים צריך לחתוך לרבעים.

ממה שלמדתי לאחרונה- זה בסדר בהשגחהצלולה

ואפילו מומלץ, כמובן בהשגחה ולשים לב שלועס. הקטנה שלי מסתדרת עם זה טוב ב''ה, למדה לעשות ביסים קטנים, ואני נהנת לראות את הלסת שלה עובדת.

אבל מן הסתם יש גישות שונות בנושא🙃 לא לוקחת אחריות. כל אמא יודעת על התינוק שלה...

טוב, אני נתקעתי ב:באתי מפעם

"יש ימים שלמים שאני לא אוכלת..", לא הבנתי... ממש. את חיה? מי אתם אנשים שלא אוכלים כי אין להם זמן?!

ממה אתם עשויים? אני לא אוכלת ארוחה אחת אני מתחילה לרעוד.... חוץ מזה,

תקני פירות, תטחני ותדחפי לזה טחינה ויוגןרט

דבר שני, אוכל משבת, תכינו כמות גדולה ותביאי לו לכמה ימים . חוצמיזה, הפסטה של הילדים, אם היא רכה מאוד אפש לתת לו, ויש מלא דברים ללא בישול.

טונה, טחינה , אבוקדו, בננה, חביתה זה דקה להכין. לערבב עם גבינה. ..

חחח זה לא מרצוןכורסא ירוקה.

אני רעבה וזה גורם לי להיות ממש עייפה ועצבנית. אני לא יודעת למה אבל בכללי ממש קשה לי לאכול בלי פניות נפשית לזה אני מתקשה לאכול לא בנחת, ועוד יותר מתקשה להכין אוכל לא בנחת. כל הפעולה הזאת של להחליט מה לאכול, לתכנן את ההכנה, לבצע בפועל היא ממש קשה לי ואם אין לי פניות או הוראות ממש ברורות בלי שום מקום להחלטה אני מאד מתקשה. אז עם תינוק בבית שדורש את שלו כל הזמן אננ בלחץ אם הוא יצטרך אותי ואני לא מצליחה לא להכין וגם כמעט ולא לאכול.

לגבי העצות תודה! ננסה

ממש כואב לי לקרוא את זהבאתי מפעם

כל בנאדם, יצור חי על פני האדמה צריך לשבת לאכול כמה פעמים ביום, ככה נבראנו, זה חלק מהמערכת שלנו, ברור שאת עצבנית ועייפה. תביני שזה חלק מהחיים, מאז בריאת העולם ועד היום... פעם היו מכינים 4 שעות ארוחה, היום אפשר בחצי שעה ואפילו אפשר לאכול אוכל קנוי כמו יוגורט ושקדים. אני חושבת שהבעיה היא לא שאת לא אוהבת להתעסק באוכל או אין לך זמן, אלא התפיסה מה זה אוכל, ולמה זה כזה בזבוז זמן ובלאגן, בא לא נאכל פשוט וזהו (מודה שיש לי ימים כאלה שזה מה שאני חושבת), אבל ככה נבראנו! תמיד אחרי צום אני בשוק עד כמה אני תלויה באוכל, גוססת לי בספה רק כי לא אכלתי יום אחד! אבל ככה זה בחיים... כשתפנימי את זה, יהיה לך יותר פשוט גם עם האוכל שלך וגם עם האוכל של התינוקי. ומגיע לך לאכול 3 ארוחות מזינות ביום, אפילו אסירים בכלא מקבלים את זה.

אני חייבת לכתוב לך תודה על התגובה הזוהמקורית

קראתי אותך בבוקר וזה ניער אותי לגמרי

בתק האחרונה יש לי אישיו לא מוסבר סביב אוכל ואני לא אוכלת מסודר בכלל וזה משבש אותי לגמרי

אני במודעות שיא סביב בריאות וכו, הילדים מקבלים ארוחה ב"ה כל יום אבל אני מתקשה עם זה לעצמי, בעיקר בבוקר אחרי שאני שולחת אותם.. יכולה לא לאכול מיום לפני עד 16 בצהריים

אז אחרי שקראתי אותך ישבתי לכבד את עצמי בארוחת בוקר ונזכרתי והרגשתי גם כמה זה חיוני ובסיסי

תודה על זה! ♥️

וואי זה ממש לא העניןכורסא ירוקה.

לא קשור לבזבוז זמן.. היית פעם בחתונה שמרוב שהעוצמה של המוזיקה היתה חזקה לא יכלת לחשוב? לא לדבר. לחשוב. שהיית צריכה רגע לצאת החוצה לשמוע שקט להיזכר מי את. יכולה לדמיין את הסיטואציה?

אז כשאני צריכה להתעסק עם אוכל - גם ברמת ההחלטה מה להכין, גם ברמת הבישול או אפילו לחמם, וכשיש ילד בבית אז גם לשבת לאכול - הרעש הזה זה מה שיש לי בראש. זה פשוט משתק.

יש דברים שעוזרים וזה בעיקר חשיבה והכנה מראש. אבל אני יכולה בכיף לשבת עם דף לעשות תפריט לשבוע כזה יפה, אבל אם חסר מצרך כשאני באה להכין אז הרעש בראש שלי חוזר ואין לי מושג מה לעשות הלאה.

אם אני מבשלת והילדים באים לשאול שתי שאלות אני כבר לא יודעת איפה הייתי.

אם יש שני מאכלים במקרר ואני לא בטוחה מה מהם לאכול אני פשוט לא אצליח לאכול.

לא כל יום, ולא בכל ארוחה, ויש דברים שקל יותר, אבל בכללי כשאני יודעת שאני צריכ להכין זנ מה שקורה.

זה הזוי את צודקת

מזלי שהילדים בררנים כי זה מאד עוזר לי להכין להם ארוחות. בהתחלה ניסינו מגוון וזה סחט ממני מלא כוחות. העובדה שהם מתעקשים על פסטה או כאלה ולא פתוחים לדברים חדשים לפחות מאפשרת לי להכין להם משהו ברור.

וואו, איך תיארת את זה יפה!מתואמת

עזרת לי גם להבין את עצמי❤️

(אם כי אני רואה שאצלי ב"ה המצב לא עד כדי כך גרוע🤭)

ממש קשוחבאתי מפעםאחרונה

מכירה את הרגישות אצלי נרעש, בלאגן , דיבורים הזאת אבל לא ברמות כאלה.

מה עם לבשל כמה סירים למשך השבוע בלילה , , בשקט כשכולם ישנים? דברים פשוטים כמובן..

הייתי לוקחת את זה כפרויקט לחודש הקרובאוהבת את השבת

לנתייעץ כאן ןבצ'אט ולהגיע למצב שטת אוכלת 3 ארוחות ביום, אפשר גם להתייעץ עם דיאטנית...

זה משנה חיים!!

וכשתתאמני על עצמך תצליחי גם על הקטן שגם בשבילו זה סופר חשוב...

חיבוק!!.לכולנו יש התמודדויות... בע"ה שנזכה כולנו להתקדם..

דבר ראשוןאיזמרגד1

לא קרה כלום אם תינוק בוכה כמה דקות כשהוא צריך משהו. אפשר לקחת כמה דקות לסיים לאכול/ ללכת לשירותים/ לכבות סיר רגע ואז להתפנות אליו וזה בסדר גמור... כדאי להחזיק את זה בראש ואז זה נראה לי פחות מלחיץ שהוא יבכה כל רגע.

דבר שני- נראה לי שממש כדאי כמו שאת מתכננת עכשיו את הארוחות בשבילו לתכנן מראש גם בשבילך, ככה שלא תצטרכי להחליט

לקנות מראש דברים שכמעט לא צריכים הכנה, לתכנן חומרי גלם שיחסית מהיר לאכול ומשביע.

ומקווה שזה בסדר להגיד- אבל אם זה כל כך מכביד לך על החיים אולי שווה לשקול ריטלין או משהו בסגנון...

זה לא קשיר לכמה דקות הוא בוכהכורסא ירוקה.

זה פשוט לא נותן לי פניות הידיעה שהוא עוד מעט ירצה משהו. זה לא מאפשר לילאכול בעצמי..

קשור למה שעניתי לתגובה של באתי מפעם

קראתי את מה שכתבת שםאיזמרגד1

באמת נשמע קשוח ממש🩷

כאילו הכל ככה, זה נשמע פשוט מכביד על החיים בטירוף...

לגבי האוכל ספציפית נראה לי שהדרך הכי קלה להתמודד עם מה שאת כותבת זה לכתוב לך תפריט מאוד ברור לכל הארוחות, נגיד תפריט דו שבועי שיהיה גיוון קצת אם זה חשוב לך

ולכתוב רשימת קניות מדויקת בהתאם לתפריט, שלא יקרה מצב שחסר לך פריט ברשימה...

אני רק רוצה לומר לך שאני ממש מבינה אותך גם בזהמתואמת

ומקווה שכל הניעורים החשובים שעשו לך כאן לא הורידו אותך... (כי זה באמת חשוב! אבל באמת - מי שמתמודד עם קשיים סביב אוכל, לא יעזור "לנער" אותו. זה קושי אמיתי, שלא נפתר ברגע...)

לא מרחיבה עוד, אבל אם את רוצה את מוזמנת לאישי לדבר על זה מתוך מקום מבין ומזדהה...❤️

תודה רבה על ההבנה 🧡כורסא ירוקה.

הייתי צריכה את זה..

גם לי היה ממש קשה עם השלב הזהאן אליוט

מה שעשיתי זה שפעם בשבועיים הקדשתי אחר צהריים לבישול מרק עוף עם הרבה פולקה, וירקות, ואז הייתי טוחנת אותו ומקפיאה בתבניות שקעים מסיליקון (כאלה של מאפינים). ואז זה היה קל כל יום להוציא מקופסה בפריזר מנה אחת להפשיר, ולתת לתינוק בצהריים.

שאר הארוחות זה לא בישול - לחם, קוטג', גרבר, ביצה מקושקשת וכו'.

אני חושבת שהשינוי הוא יותר תודעתימקרמה

את 'בורחת' לתמל כי הוא אופציה

ברגע שתעשי שינוי תודעתי שאין ברירה... הוא צריך לאכול משהו אחר את כבא תמצאי את הדרך לאיך לישם את זה

כן.. זה יצריך כנראה שינויים אחרים (כמו ניהול זמנים אן לעשות קניות וכו)

לעצם הענין הטכני

אני בצקופות עמוסות הבאתי בגיל הזה כמנת פירות סמוזי 100%טבעי

סיר גדול של מרק עוף- לטחון הכל ולהקפיא בכוסות חדפ זה אחלה מנה לגיל הזה

פעם בכמה זמן הייתי מכינה מלא קציצות ומקפיאה- ומוציאה כל פעם אחת - שתיים

מושט עטוף בנייר כסף שמן זית ותבלינים בתנור זה ממש ציק צק בכלום עבודה

ענו לך פה מלא דברים חכמיםהשקט הזה

אני רק אגיד שאני נותנת לתינוקות בגיל הזה כמעט הכל.

הכנתי פסטה לשאר המשפחה? נותנת גפ לתינוק להחזיק. בהתחלה זה יותר משחקים אבל אחרי כמה זמן הם לומדים לאכול את זה.

אפשר ביצה קשה ולמעוך עפ מזלג

אפשר אפילו חביתה מקושקשת (המרקם שלה יותר רך מחביתה)

בננה אני פותחת קצת, מועכת על הקליפה ונותנת, אפילו בלי להתקשקש עם צלחת

אני מאד אוהבת להתחיל טעימות, אבל גפ מאד אוהבת לתת להם לאכול לבד ואז גם בכמה דקות שהם מתקשקשים עם האוכל בכסא יש לי זמן לדברים אחרים

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !