חודש טוב ושמח לכולם/ן
אסתר מזמינה את המלך והמן למשתה כבר באותו יום:
וַיָּבֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן, אֶל-הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר-עָשְׂתָה אֶסְתֵּר.
וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר בְּמִשְׁתֵּה הַיַּיִן, מַה-שְּׁאֵלָתֵךְ וְיִנָּתֵן לָךְ; וּמַה-בַּקָּשָׁתֵךְ עַד-חֲצִי הַמַּלְכוּת, וְתֵעָשׂ.
וַתַּעַן אֶסְתֵּר, וַתֹּאמַר: שְׁאֵלָתִי, וּבַקָּשָׁתִי. אִם-מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, וְאִם-עַל-הַמֶּלֶךְ טוֹב, לָתֵת אֶת-שְׁאֵלָתִי, וְלַעֲשׂוֹת אֶת-בַּקָּשָׁתִי --
יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן, אֶל-הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לָהֶם, וּמָחָר אֶעֱשֶׂה, כִּדְבַר הַמֶּלֶךְ.
לאחר שראינו את הסכמת מרדכי ואסתר לכך שצריך להקדים את ניסיון ההצלה ככל שניתן, תמוה לכאורה מדוע אסתר מותחת את החבל ליום נוסף, ולא ניגשת ישר לעניין כבר במשתה הראשון?
עונה האבן עזרא: "בעבור שלא ראתה שום אות שחידש ה' בעבור תענית ישראל,
וכאשר ראתה ביום השני דבר גדולת מרדכי - חזק ליבה".
* * *
וַיֵּצֵא הָמָן בַּיּוֹם הַהוּא, שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב; וְכִרְאוֹת הָמָן אֶת-מָרְדֳּכַי בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ, וְלֹא-קָם וְלֹא-זָע מִמֶּנּוּ--וַיִּמָּלֵא הָמָן עַל-מָרְדֳּכַי חֵמָה.
וַיִּתְאַפַּק הָמָן, וַיָּבוֹא אֶל-בֵּיתוֹ; וַיִּשְׁלַח וַיָּבֵא אֶת-אֹהֲבָיו, וְאֶת-זֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ.
וַיְסַפֵּר לָהֶם הָמָן אֶת-כְּבוֹד עָשְׁרוֹ, וְרֹב בָּנָיו; וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ וְאֵת אֲשֶׁר נִשְּׂאוֹ, עַל-הַשָּׂרִים וְעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ.
מדוע דווקא היום המן מתמלא חימה על מרדכי?
הרי כבר זמן רב שכל פעם שהמן עובר בשער המלך מרדכי לא קם ולא זע!
- דווקא משום שכעת הגיע המן לשיא המעלה והכבוד שיכל להגיע, והיה מפוצץ מגאווה, גם פגיעה קטנה בגאוותו ובמצב רוחו פגעה בעצם בתחושת השלמות המדומה שחש, כמו חוד קטן של מחט שפגע בבלון הנפוח ששמו המן, וגרם לו להתפוצץ.. מזעם.. 
המן היה צריך כוחות נפש עילאיים כדי לא לשלוף את חרבו ולשים קץ לחיי היהודי המרדן. "וַיִּתְאַפַּק הָמָן".
ומדוע באמת לא עשה זאת?
ולשם מה מספר המן על עשרו, בניו, גדולתו וכו'? הרי אשתו ואוהביו יודעים זאת היטב!
המלבי"ם מתרץ את שתי השאלות כאחת:
המן לא פגע בעצמו במרדכי מהסיבה הפשוטה, שלא לכבוד יהיה לו להתעסק בעצמו עם היהודי ולפגוע בו על רקע פגיעה אישית... ולכן המן הזכיר לאוהביו את כבוד עושרו וגדולתו וכו', כי רצה לומר שאלו עצמם הם המונעים ממנו לקחת בעצמו נקמה אישית ממרדכי.
הגר"א כותב הסבר אחר כתשובה לשאלה האחרונה:
"כאשר האדם בשמחה גדולה ובתענוגים גדולים, ואח"כ יראה צער ואפילו קטן - יכול למות מזה.
ורפואתו שיסיר הצער ממנו מליבו ויראה כבוד ובתענוגים הרבה.
לכן המן שהיה שמח וטוב לב, ואח"כ שראה שאין מרדכי כורע לו, היה לו צער גדול מזה, והיה יכול למות מחמת זה הצער, לכן סיפר להם את כבוד עושרו".
וכמובן הפשט הפשוט הוא שכל התיאור בא כהקדמה למה שאמר אח"כ:
"וְכָל-זֶה, אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי, בְּכָל-עֵת אֲשֶׁר אֲנִי רֹאֶה אֶת-מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי--יוֹשֵׁב, בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ.
מדוע? וכי העובדה שמרדכי לא קם מפניו מבטלת את הערך של כל גדולתו וקנייניו???
קודם הצעתי הסבר אחד, שכעת זה מנע ממנו את השלמות המדומה שחש, ומכיוון שאין שלמות, "כל זה איננו שווה לו" - לא מצד ערכם העצמי, אלא מצד זה שאינם נותנים לו את תחושת השלמות והעליונות הטוטאלית שהוא שואף אליה.
כעת אציע הסבר נוסף:
כל גדולתו וקנייניו של המן הם מדומים. כמו שקרה לבסוף, הכל התנדף ברגע אחד כאבק פורח וכחלום יעוף. קניינים גשמיים וכבוד מדומה אינם קניינים אמיתיים. אבל נוח להמן לחיות באשליה (שבה חיים גם רוב האנשים) ולשקוע בהנאות ובהערכה המופרזת לעצמו.
כשהמן נפגש במרדכי, האמת טופחת לו בפנים. הוא נחשף לאמת של מרדכי, לאמונה והביטחון שבו, ליציבות שלו, לבוז התהומי שהוא רוחש לכל עולמו של המן; וגרוע מבוז - הוא פשוט מתעלם. משל לא היה המן קיים כלל במציאות.
המן וכל מה שהוא מייצג, כל המעמד, הכבוד, הכסף, שנותנים לו את כל משמעות חייו - הופכים ליד מרדכי להבל וריק, והמן קולט את זה בעומק המודעות. וזה מטריף אותו כי זה שומט את כל הקרקע המעניקה לו ביטחון, מתחת רגליו.
לכן - "וְכָל-זֶה, אֵינֶנּוּ שֹׁוֶה לִי".
וכיצד אשתו ואוהביו מציעים לפתור את הבעיה?
"וַתֹּאמֶר לוֹ זֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ וְכָל-אֹהֲבָיו, יַעֲשׂוּ-עֵץ גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה, וּבַבֹּקֶר אֱמֹר לַמֶּלֶךְ וְיִתְלוּ אֶת-מָרְדֳּכַי עָלָיו, וּבֹא-עִם-הַמֶּלֶךְ אֶל-הַמִּשְׁתֶּה שָׂמֵחַ".
אם המן יבקש מהמלך לתלות את מרדכי על עץ, לא יהיה בזה פחיתות כבוד להמן, אלא אדרבה - כולם יראו שמי שפוגע בכבוד המן נענש ע"י המלך ומוצא להורג בפומבי.
דבר זה גם יגדיל את כבודו, וגם המן ישיג את מטרתו העיקרית:
- להיפטר מהמיטרד המעיק שמערער את שלוות עולמו.
ושאלה לסיום: כיצד 'אוהביו' מכונים בהמשך המגילה, ומדוע?
קישורים לפינות הקודמות
יפה. ועוד רעיון מעניין שעלה לי עכשיו
)
