עם בשעה ילדים...
אני מרגישה שבנוסף לחולשה ולעייפות האובייקטיביות אחרי לידה....
אני בלחץ מפסח..
מה עושים??
אשמח לרעיונות/ טיפים..
אני מרגישה שבנוסף לחולשה ולעייפות האובייקטיביות אחרי לידה....
אני בלחץ מפסח..
מה עושים??
אשמח לרעיונות/ טיפים..
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
איך מתארגנים לפסח אחרי לידה 7 ילדים...טולית
תכנון וחלוקת תפקידים זה תמיד עוזראמאשוני
להתחיל כבר עכשיו מה שאפשר
לרשום את הקטנים למסגרות עד ערב בדיקת חמץ (קייטנות של ילדות או דרך ביה"ס של החגים שאמור לפעול גם בגנים)
לדרבן את הגדולים לעזור תמורת גמול כספי (יש תפקידי חובה כי הם חלק מהבית ויש תפקידי רשות לרגל המצב ועליהם יהיה תגמול מספק.
להביא עוזרת
לעשות רק מה שחייבים
לקנות אוכל מוכן לפני פסח או למהלך החג
מזל טוב ובהצלחה!!
לרשום את הקטנים למסגרות עד ערב בדיקת חמץ (קייטנות של ילדות או דרך ביה"ס של החגים שאמור לפעול גם בגנים)
לדרבן את הגדולים לעזור תמורת גמול כספי (יש תפקידי חובה כי הם חלק מהבית ויש תפקידי רשות לרגל המצב ועליהם יהיה תגמול מספק.
להביא עוזרת
לעשות רק מה שחייבים
לקנות אוכל מוכן לפני פסח או למהלך החג
מזל טוב ובהצלחה!!
מסכימה ומוסיפההודיה60
להנמיך צפיות, לא לבנות על נקיון אביב יסודי. נטו להכשיר את הבית מחמץ. זה הרבה פחות עבודה אם עןשים רק מה שבאמת חייבים לפסח
אזורים /ארונות שלא חייבים אותם בפסח למכור ולא לנקות
^^וגםשירקי
כדי להוריד לחץ אם יש אפשרות
אז להשתמש בחד פעמי כדי להוריד קצת את כמות הכלים בכיור...
7 ילדים זה נשמע הרבה כלים😶
בהצלחה!!
אז להשתמש בחד פעמי כדי להוריד קצת את כמות הכלים בכיור...
7 ילדים זה נשמע הרבה כלים😶
בהצלחה!!
מזל טוב!לב אמיץ
הבטחתי לעצמי פרס גדול אם אני לא נכנסת ללחץ, עוזבת הכל - לא משנה מה - ישנה בבקרים כשהתינוק ישן, ושומרת על רוגע.
זאת היתה נקודת המוצא, משם איכשהו התגלגלנו..
היה כיף, היתה אוירה טובה בבית, נחתי, הנקתי, לקחתי הרבה עזרה ועשינו את המינימום.
מנקים ממש רק לפי חובת ההלכהבאורות
לא עושים ארונות וסידורים ועניינים. רק חמץ.
וב'ה 7 ילדים זה אומר שגם יש כמה זוגות ידיים נוספות שיכולות לעזור. לעשות חלוקת תפקידים הגיונית לפי כל ילד ויכולותיו.
לניקוי הקשוח שרק את יכולה לעשות כנראה(מטבח למשל) עדיף להביא מישהי שתעשה במקומך ואת רק תפקחי.
מזל טוב, הרבה בריאות
וב'ה 7 ילדים זה אומר שגם יש כמה זוגות ידיים נוספות שיכולות לעזור. לעשות חלוקת תפקידים הגיונית לפי כל ילד ויכולותיו.
לניקוי הקשוח שרק את יכולה לעשות כנראה(מטבח למשל) עדיף להביא מישהי שתעשה במקומך ואת רק תפקחי.
מזל טוב, הרבה בריאות
"לסגור" כל מה שאפשר -מתואמת
ארונות, חדרים, צעצועים, משחקים...
אפשר להחליט שבפסח כל הילדים יישנו רק בסלון, ואז אפשר לסגור את חדר/י הילדים ולמכור. להוציא מהם רק כמה דברים חשובים (בגדים, משחקים וכו').
מטבח - להביא עזרה. אולי לחשוב על ויתור של אפייה או אפילו גם בישול במהלך כל החג, ולהסתפק באוכל קנוי/קר - ואז לא צריך לנקות את התנור.
בהצלחה ובשעה טובה!
נשמע לי מדכא קצתבאורות
גם משגע את הילדים וגם מבאס על האוכל המגעיל ממילא של פסח. אני אישית הייתי מעדיפה לגייס בני משפחה או לקחת עזרה בתשלום בשביל הדברים האלה מאשר לעשות ככה
אפשר לשווק את זה ככיף, לדעתימתואמת
"מחנה" בסלון לכל חג הפסח! אוכל מיוחד שבד"כ לא קונים!
אבל באמת - כל משפחה צריכה לעשות את השיקולים המתאימים לה...
האמת שעשינו את זה שנה אחת בגלל נסיבות מיוחדותהודיה60
והיה אחלה חוויה.
חג ראשון ושבת התארחנו. וחול המועד היה נהדר בבית. לא בשלנו, אפינו בטוסטר אובן.
היה החלטה מאד מוצלחת בנסיבות דאז ולא היה מדכא בכלל.
גם אנחנו עשינו כך שנה אחתמתואמת
כשהייתי בהיריון קשה מאוד. אבל היינו רק עם שני ילדים קטנים. ובסוף בעצם לא היינו בבית בחג, אלא אצל ההורים (חצי חג אצל הוריי וחצי חג אצל הורי בעלי).
תודה רבה לכם..טולית
אכן לא קל... בין הנקה/ החלפה... לטיפול בשאר הילדים...להכניס את ניקיונות החג, אקח לתשומת ליבי הרבה מן ההמלצות, תודה
זה יותר בלאגןאורי8
האמת קשה לי עם רוב ההמלצות פהאורי8
אני באותו מצב, רק עם תשעה ילדים ואחרי לידה, אמנם יש גם גדולים, אבל לעשות מחנה בסלון כל החג נשמע לי בלאגן מטורף שיוציא אותי מדעתי. וממש ממש קשה לי לותר על נקיון פסח נורמלי, גם לא יכולה לחתום שאין חמץ בכל מיני מגרות וארונות שנמצאים בטווח ידם של הקטנים.
נראה לי שמה שיכול לעזור זה - לקחת עזרה , ולחלק משימות לילדים ולבעל( אצלי יש ממש גדולים, לא יודע בני כמה הגדולים שלך) ולהשאיר לעצמך מה שלא דורש מאמץ פיזי) האמת שהעצות שלי לא מרגיעות אותי והחשש מפסח המתקרב בהחלט קיים.
אשמח אם מישהי תכתב מה עוזר לה לשחרר לוותר על חלק מהנקיונות, אני לא מסוגלת לחשוב על פסח עם בית לא נקי ומסודר ומצד שני לא רוצה להכנס ללחץ הזה אחרי לידה ולעשות יותר מכוחותי.
הלוואי שאפשר היה לדחות את פסח בחודש
נראה לי שמה שיכול לעזור זה - לקחת עזרה , ולחלק משימות לילדים ולבעל( אצלי יש ממש גדולים, לא יודע בני כמה הגדולים שלך) ולהשאיר לעצמך מה שלא דורש מאמץ פיזי) האמת שהעצות שלי לא מרגיעות אותי והחשש מפסח המתקרב בהחלט קיים.
אשמח אם מישהי תכתב מה עוזר לה לשחרר לוותר על חלק מהנקיונות, אני לא מסוגלת לחשוב על פסח עם בית לא נקי ומסודר ומצד שני לא רוצה להכנס ללחץ הזה אחרי לידה ולעשות יותר מכוחותי.
הלוואי שאפשר היה לדחות את פסח בחודש
עוזר לנשום עמוקלב אמיץ
להבין שזה פשוט בלתי אפשרי ולא סביר, שתינוק זה משרה מלאה ולמעלה מזה, שרק את יכולה להניק אותו, שההנקה עלולה להיפגע בגלל לחץ ודאגה, ובטח בגלל מאמץ פיזי מיותר שלא לפי הכוחות,
שיש עוד ילדים להיות סבלנית כלפיהם.
לקיים שיגרת אחרי לידה ברוכה כרגיל - לישון בבקרים וכו' וכו' - ולהוסיף רק משימה פה ושם לקראת פסח, וגם זה רק על חשבון משימות שהיית נדרשת למלא אם הילדים היו בלימודים, ולשמחתך הם בחופש.
להתמקד בשמחה שהמשפחה זכתה לה, ולזרום, לזרום, לזרום, ולזכור שוב שלא בכל פסח את אחרי לידה, ושיהיו עוד הרבה פסחים שיבואו עלייך לטובה שתוכלי להנות לקראתם מנקיונות נהדרים - לי עוזר לדמיין אותם נקיונות אדירים שפעם אני אעשה .
בהצלחה והמון שמחה ושלוות הנפש.
^^^מחי
גם אני ככה...שמחה
קשה לי מאוד שהבית לא נקי כל השנה, ובפרט בפסח.
זה לא מוסיף לי נחת ורוגע אלא מלחיץ ומעצבן אותי.
לקראת פסח אני עושה טבלה מפורטת מאוד עם כל הדברים שחשוב לי לנקות, חלק מחלקת לילדים או לבעלי,
ומה שנשאר לי אני עושה לאט לאט כל יום משהו.
את הדברים שהם לא באמת חמץ אבל בכך זאת חשוב לי שיהיו נקיים (חלונות, דלתות, ארונות בגדים, וכו')- אני משאירה בטבלה, אבל מתכננת לעשות אחרי פסח, כשיהיה יותר זמן וכוח.
לפעמים זה נדחה לחופש הגדול, לפעמים לקראת חגי תשרי, ולפעמים אפילו אחר כך, תלוי במצב.
אבל זה כתוב לי ואני כל הזמן יודעת שמתישהו אעשה זאת.
זה עוזר לי להיות רגועה.
זה לא מוסיף לי נחת ורוגע אלא מלחיץ ומעצבן אותי.
לקראת פסח אני עושה טבלה מפורטת מאוד עם כל הדברים שחשוב לי לנקות, חלק מחלקת לילדים או לבעלי,
ומה שנשאר לי אני עושה לאט לאט כל יום משהו.
את הדברים שהם לא באמת חמץ אבל בכך זאת חשוב לי שיהיו נקיים (חלונות, דלתות, ארונות בגדים, וכו')- אני משאירה בטבלה, אבל מתכננת לעשות אחרי פסח, כשיהיה יותר זמן וכוח.
לפעמים זה נדחה לחופש הגדול, לפעמים לקראת חגי תשרי, ולפעמים אפילו אחר כך, תלוי במצב.
אבל זה כתוב לי ואני כל הזמן יודעת שמתישהו אעשה זאת.
זה עוזר לי להיות רגועה.
לטובתך ולטובת ציבור היולדות, ואמהות בכלל...אני=)
חשבתי שיכול לעניין...
בהצלחה לכולן😘
בהצלחה לכולן😘
מבינה אותך וגם מסייגתהודיה60
שכשאנחנו עשינו את זה היינו בערך עם 4 ילדים יחסית קטנים, ברור שעם 9 זה הרבה פחות מתאים וגם הגדולים יכולים הרבה יותר לעזור
מסכימה מאד עם מה שכתבו לב אמיץ ושמחה ומוסיפה -
איך שיתוף הפעולה של הגדולים שלך - את יכולה לבנות עליהם?
אולי יעזור שתהיי איתם כשהם מנקים, תעברו ביחד חדר חדר, תוך כדי שיחת נעימה וכיפית. את יושבת ומכוונת והם עובדים
אגיד לך מה עשיתי שנה שעברהאמאשוני
אמנם רק עם שני ילדים אבל בהריון בסיכון שלא יכלתי להרים שום כלום, אבל ממש כלום.
עזר לי לתכנן כל דבר לפרוט לפרטים.
למשל כדי לנקות את חדר הילדים צריך קודם לסדר ולטאטא כללי, לרכז מיטות ושידה באמצע, להרים מזרנים שיעמדו ולא ישכבו, לארוז פוכים,
להוציא מגירות מתחת לארון, לשטוף יסודי, להחזיר הכל לפינות ולשטוף את האמצע.
במקום לעשות את כל זה בפעם אחת ולהצטרך להזזת רהיטים, עשינו את זה ב3 שלבים,
ערב אחד ניקיתי ופיניתי כרגיל, בבוקר לקח לבעלי 3 דקות להזיז רהיטים ולהרים מגירות (לא מפונות)
באותה הזדמנות עבדנו ככה גם על החדרים האחרים,
אני שטפתי חצי חדר, נחתי, עוד חצי חדר, נחתי, עוד חצי חדר.
פיניתי ומיינתי תכולת מגירות כשהן בגובה שלי ולא מתחת לארון.
כשבעלי חזר, שלחתי אותו לנער מגירות באמבטיה, קצת דפיקות וזה נקי, מקסימום להעביר סמרטוט לח. לא להתחיל לשפשף...
כשהמגירות נקיות אמרתי לו בדיוק מה להחזיר ממה שהיה ממויין ואח"כ החזיר את הרהיטים ושטף את האמצע.
ככה עשינו עם כל הבית אני ניקיתי הרוב, אבל לא התאמצתי בכלל (המטבח בהגדרה היה עליו הוא עשה בשבוע האחרון כשאני יצאתי עם הילדים החוצה בערב)
מבעלי הסידור הזה הצריך ממש כמה דקות פה ושם אבל עשה את העבודה המאומצת.
אני עבדתי יותר שעות, אבל ללא מאמץ.
(יש לנו ספה קלילה יחסית, הקטנים שלי מזיזים אותה בקלות- אבל כשאני הזזתי זה עלה לי ביוקר...)
דברים כמו להזיז סל כביסה מלא ולהרים לשרפרף שאוכל לתלות-רתמנו את בן ה5 שלי לעזרה. עשה זאת מצויין בצווחות "מכונית מרוץ!"
עוד משהו, כל בגדי החורף שיצאו מהכביסה, לא קיפלתי, ערמתי הכל בערימות מסודרות זה חיכה לי עד תחילת החורף הבא.
עזר לי לתכנן כל דבר לפרוט לפרטים.
למשל כדי לנקות את חדר הילדים צריך קודם לסדר ולטאטא כללי, לרכז מיטות ושידה באמצע, להרים מזרנים שיעמדו ולא ישכבו, לארוז פוכים,
להוציא מגירות מתחת לארון, לשטוף יסודי, להחזיר הכל לפינות ולשטוף את האמצע.
במקום לעשות את כל זה בפעם אחת ולהצטרך להזזת רהיטים, עשינו את זה ב3 שלבים,
ערב אחד ניקיתי ופיניתי כרגיל, בבוקר לקח לבעלי 3 דקות להזיז רהיטים ולהרים מגירות (לא מפונות)
באותה הזדמנות עבדנו ככה גם על החדרים האחרים,
אני שטפתי חצי חדר, נחתי, עוד חצי חדר, נחתי, עוד חצי חדר.
פיניתי ומיינתי תכולת מגירות כשהן בגובה שלי ולא מתחת לארון.
כשבעלי חזר, שלחתי אותו לנער מגירות באמבטיה, קצת דפיקות וזה נקי, מקסימום להעביר סמרטוט לח. לא להתחיל לשפשף...
כשהמגירות נקיות אמרתי לו בדיוק מה להחזיר ממה שהיה ממויין ואח"כ החזיר את הרהיטים ושטף את האמצע.
ככה עשינו עם כל הבית אני ניקיתי הרוב, אבל לא התאמצתי בכלל (המטבח בהגדרה היה עליו הוא עשה בשבוע האחרון כשאני יצאתי עם הילדים החוצה בערב)
מבעלי הסידור הזה הצריך ממש כמה דקות פה ושם אבל עשה את העבודה המאומצת.
אני עבדתי יותר שעות, אבל ללא מאמץ.
(יש לנו ספה קלילה יחסית, הקטנים שלי מזיזים אותה בקלות- אבל כשאני הזזתי זה עלה לי ביוקר...)
דברים כמו להזיז סל כביסה מלא ולהרים לשרפרף שאוכל לתלות-רתמנו את בן ה5 שלי לעזרה. עשה זאת מצויין בצווחות "מכונית מרוץ!"
עוד משהו, כל בגדי החורף שיצאו מהכביסה, לא קיפלתי, ערמתי הכל בערימות מסודרות זה חיכה לי עד תחילת החורף הבא.
יכול להיות שהתשובה טמונה במשפט האחרון שלך?סדר נשים
אם את מרגישה שעוד חודש זה מה שיעזור אז אולי תדחי את כל הניקיון שמעבר לחמץ
בחודש וכך מצד אחד תרויחי ניקיון ומצד שני יהיה לך קל יותר עכשיו, גם מבחינה נפשית
הידיעה שלא שיחררת את זה לגמרי אלא תעשי את זה בקרוב יכולה לעזור
אני יודעת שמה שלא אעשה בפסח רוב הסיכויים שלא יקרהאורי8
ככה זה אצלי לפחות
קודם כל מזל טובניקיתוש
אל תשכחי שאת אחרי לידה.
תרשי לעצמך להרפות!!
שנית, אל תקשיבי לנשים מתרברבות זה חלק מהקטע לפני פסח, אני פשוט אוטמת את אוזניי להתרברבות הזו.
רשימות זה עוזר מאד.
אני עושה רשימות לפי ימים.
ביום חופשי זה וזה מה אני עושה.
מכינה ברשימה מה נאכל בימים הקשים.
דברים מוכנים במקפיא רק להניח על פלטה ולאכול חם.
ואני לא בדיוק אחרי לידה. לכוחות שלי די חזרתי אבל התינוקת שלי שתהיה בריאה צריכה המון ידיים.
האחים האחרים לא מסתדרים להרגיע אותה אז הבית נראה בהתאם.
אני בעיצומה של חגיגת בר מצווה לבכור שלי.
שישו ושמחו
מה שמנחם אותי שבסוף פסח יגיע הבית יהיה פחות או יותר נקי וכולנו נשב סביב שולחן ליל הסדר.
תרשי לעצמך להרפות!!
שנית, אל תקשיבי לנשים מתרברבות זה חלק מהקטע לפני פסח, אני פשוט אוטמת את אוזניי להתרברבות הזו.
רשימות זה עוזר מאד.
אני עושה רשימות לפי ימים.
ביום חופשי זה וזה מה אני עושה.
מכינה ברשימה מה נאכל בימים הקשים.
דברים מוכנים במקפיא רק להניח על פלטה ולאכול חם.
ואני לא בדיוק אחרי לידה. לכוחות שלי די חזרתי אבל התינוקת שלי שתהיה בריאה צריכה המון ידיים.
האחים האחרים לא מסתדרים להרגיע אותה אז הבית נראה בהתאם.
אני בעיצומה של חגיגת בר מצווה לבכור שלי.
שישו ושמחו
מה שמנחם אותי שבסוף פסח יגיע הבית יהיה פחות או יותר נקי וכולנו נשב סביב שולחן ליל הסדר.
לא יעזור , הפתרון של תתעלמי מהלכלוך לא יעבדו אצליאורי8
הגדולים שלי יכולים לעזור הרבה, ב"ה, ברמה שהגדולה יכולה להכין שבת בעצמה וכו'..., לפני 3 שנים הינו באותו סרט, עם לידה קרובה יותר לפסח וילדים קטנים ב3 שנים, והם ובעלי עזרו המון, בעצם אני עזרתי להם... לא עשיתי שום דבר פיזי, אבל רק הבלאגן של ערב פסח, ( כשכולם מנקים יחד ,הבית נראה כמו אחרי פוגרום) והמעט שעשיתי, היה לי קשה מאוד. כמובן שעכשיו אני לא חושבת להתחיל בעצמי, רק צריכה לארגן את העניינים כך שהילדים יתחילו.
הבעיה היא לא שאין לי עזרה מהילדים והבעל, אלא שאני לא מסוגלת לוותר הרבה בנושא הנקיון בפסח, ושגם אם לא אעשה כלום , הבלאגן שהבית נכנס אליו בשבוע שלפני פסח, מלחיץ אותי, ולא ממש מאפשר את המנוחה שאני צריכה כרגע. על מה אתן מוותרות? בהנחה שאין אפשרות לנעול חדרים , חייבים לנקות את כל המשחקים , וכדאי ממילא לסדר ארונות מחורף לקייץ, אחרת יהיה בלאגן מטורף בבגדים.
ואין אפשרות לא לבשל כמו שהוצע פה, אנחנו בבית בשביעי של פסח.
הבעיה היא לא שאין לי עזרה מהילדים והבעל, אלא שאני לא מסוגלת לוותר הרבה בנושא הנקיון בפסח, ושגם אם לא אעשה כלום , הבלאגן שהבית נכנס אליו בשבוע שלפני פסח, מלחיץ אותי, ולא ממש מאפשר את המנוחה שאני צריכה כרגע. על מה אתן מוותרות? בהנחה שאין אפשרות לנעול חדרים , חייבים לנקות את כל המשחקים , וכדאי ממילא לסדר ארונות מחורף לקייץ, אחרת יהיה בלאגן מטורף בבגדים.
ואין אפשרות לא לבשל כמו שהוצע פה, אנחנו בבית בשביעי של פסח.
באמת נשמע שאי אפשר לוותר על כלום כמעט אצלך...מתואמת
מה שהייתי מציעה לך, כיוון שבעלך והילדים הגדולים יכולים בעצם לארגן הכול בעצמם - זה להסתגר עם עצמך ועם התינוק בחדר שלך (אחרי שבעלך יספיק לנקות אותו), ופשוט לתת להם להתנהל לבד, בלי שאת בסביבה אפילו. אולי להכין לפני כן רשימות מפורטות מה בדיוק צריך לעשות, ואז - לשחרר. להאמין שהם יצליחו להסתדר לבד.
עוד אפשרות, אם לילדים שלך קשה המחשבה של לעשות לבד - לומר להם שיזמינו אליכם חברים שלהם שיחסית פנויים, לשלם להם בהתאם לגילם - ושהם יעשו ביחד עם ילדייך את העבודה. כשיש חבר בסביבה בד"כ לא נעים להתבטל... (שנה שעברה הבת שלי, שאז הייתה בת תשע בלבד, עשתה משהו כזה: אמה של חברתה ילדה חודש לפני פסח, והן שתיהן ניקו בבית בהתאם ליכולתן - בלי תשלום כמובן. שחררתי אותה בשמחה בשביל זה, למרות שאני עצמי הייתי בסוף היריון וזקוקה לעזרה, כי ידעתי שהם זקוקים לזה יותר...)
אני לא מוותרת על שום דבר...שמחה
(עכשיו לא אחרי לידה אבל יש סיבות אחרות שמועות ממני לעבוד קשה )
אבל יש דברים שדוחה לאחרי פסח.
מציעה לך לעשות רשימה מפורטת מאוד מה יש לנקות ולסדר בכל חדר בבית.
אחר כך תעברי על הרשימה ותראי מה מאוד דחוף לך ומה אפשר קצת לדחות.
למשל צעצועים- מה שמשחקים הרבה כדאי לנקות לפני פסח. מה שלא- אפשר לא לגעת בפסח, ולנקות אחרי.
אם כי אצלי מה שהילדים עושים בעצמם- אני לא מוותרת בכלל. כי יודעת שלפני פסח הם בקטע של נקיון, ואחרי פסח זה לא יהיה.
ארונות בגדים אני תמיד עושה אחרי פסח. לפסח יש לי המון עבודה, וזה תקופה שעדיין לפעמים קר וגשום. אז אני מעדיפה אחרי פסח לסדר ולהחליף חורף קיץ בנחת (ויודעת שאעשה זאת. כי חייבת להחליף חורף קיץ ).
אבל זה מאוד אינדיבידואלי. את צריכה לחשוב על מה מתאים לך לוותר.
ולדעתי אם את יודעת שאת לא מוותרת על זה אלא רק דוחה לאחרי פסח (ובאמת תעשי את זה, את לא עובדת על עצמך )- זה יותר קל בנפש.
אבל יש דברים שדוחה לאחרי פסח.
מציעה לך לעשות רשימה מפורטת מאוד מה יש לנקות ולסדר בכל חדר בבית.
אחר כך תעברי על הרשימה ותראי מה מאוד דחוף לך ומה אפשר קצת לדחות.
למשל צעצועים- מה שמשחקים הרבה כדאי לנקות לפני פסח. מה שלא- אפשר לא לגעת בפסח, ולנקות אחרי.
אם כי אצלי מה שהילדים עושים בעצמם- אני לא מוותרת בכלל. כי יודעת שלפני פסח הם בקטע של נקיון, ואחרי פסח זה לא יהיה.
ארונות בגדים אני תמיד עושה אחרי פסח. לפסח יש לי המון עבודה, וזה תקופה שעדיין לפעמים קר וגשום. אז אני מעדיפה אחרי פסח לסדר ולהחליף חורף קיץ בנחת (ויודעת שאעשה זאת. כי חייבת להחליף חורף קיץ ).
אבל זה מאוד אינדיבידואלי. את צריכה לחשוב על מה מתאים לך לוותר.
ולדעתי אם את יודעת שאת לא מוותרת על זה אלא רק דוחה לאחרי פסח (ובאמת תעשי את זה, את לא עובדת על עצמך )- זה יותר קל בנפש.
על מה אפשר לוותרהודיה60
וכמו שאמרה גם שמחה - אפשר לא לוותר אלא לדחות לאחרי פסח
משחקים - אפשר לנקות חלק שישחקו בפסח, לקנות שמחק או שניים חדשים לכבוד פסח והשאר לסגור.
ספרים - כנ"ל - לנקות מדף אחד שיהיה לפסח והשאר לסגור
ארונות שירות - לארגן במדף אחד מה שצריך לפסח והשאר לסגור
ארונות מטבח - לסגור ארונות ומגרות שלא בשימוש בפסח.
^^על מה שמוותרים, רק להוציא את החמץ, לא לנקות.לב אמיץ
יש איגרת של הרב אבינר שנקראת "איך לנקות את הבית לפסח בחצי שעה" או משהו כזה.
בשנים של פסח אחרי לידה האיגרת הזו היתה הצלה נפשית ממש עבורי.
גם בשנים מורכבות מאוד עם קטנטנים.
נשמע שאת יודעת בעצמך את התשובה....בנחת...
יש לך בחירה בין לשמור על השליטה שלך וניהול העניינים לבין להרפות ולדאוג לכוחותייך וליכולותייך.
מציעה לך לחשוב מה היתרונות ומה החסרונות של כל אחת מהדרכים כדי לבחור ביניהן ולהיות יותר שלמה עם המחירים שתצטרכי לשלם...
באמת סיטואציה לא קלה, ב"ה, צרות של עשירים...
(כתבתי בקיצור אבל מתוך הזדהות גדולה עם הסיטואציה ועם ההתמודדות.. שתהיה סיעתא דשמיא!)
לא אמרתי להתעלם מהלכלוךניקיתוש
בגדול הרעיון זה סדר עדיפיות.
כרגע את אחרי לידה, זה המצב הנתון.
אז לנקות יותר חפיף, חפיף הסדר בארונות, חפיף תריסים. במשהו תהיי חייבת לחפף
תחליטי במה..
ושנה הבאה תעשי ביתר עוצמה!
ותהני, את בחופשת לידה. יש לך בקרים לבד. תתקדמי בסדר שכ"כ חשוב לשפיות הנפשית.
וכולנו איתך! זה לא פשוט!!
וקשה מאד! בהצלחה רבה והמון מזל טוב!!
אני בילד חמישי (ברוך ד' כמובן) וקרסתי טוטאלית!
כרגע את אחרי לידה, זה המצב הנתון.
אז לנקות יותר חפיף, חפיף הסדר בארונות, חפיף תריסים. במשהו תהיי חייבת לחפף
תחליטי במה..
ושנה הבאה תעשי ביתר עוצמה!
ותהני, את בחופשת לידה. יש לך בקרים לבד. תתקדמי בסדר שכ"כ חשוב לשפיות הנפשית.
וכולנו איתך! זה לא פשוט!!
וקשה מאד! בהצלחה רבה והמון מזל טוב!!
אני בילד חמישי (ברוך ד' כמובן) וקרסתי טוטאלית!
לדעתי קודם כלפאז
לחשוב מה היכולות של הילדים הגדולים
להכין רשימה עם בעלך של כל הדברים שצריך לעשות לפסח
(ממליצה פשוט למפות חדר חדר)
לסמן מה דחוף, מה חמץ, מה לא דחוף ומה לא חמץ מתוך הרשימה (תעשי סמלים שאיתם תסמני לכל דבר בקלילות).
תתחילו את ובעלך לראות מה ריאלי שאתם תעשו מתוך הנל-
כמובן להתמקד בדברים הדחופים והחמצים..
(אני אישית אוהבת שמראש עד תאריך מסויים אני מרשה לעצמי את הדברים היותר אקסטרות שבא לי
ובהמשך כשבכ"מ יש לחץ ועובדים יעיל את החמצים ממש- אבל זה כנראה לא נכון לכולם).
אחר כך לשבת עם הילדים הגדולים שלכם ולראות איתם מה הם יכולים לקחת על עצמם...
מה שנשאר אפשר לדרבן ב2 דרכים;
1. יוצאים לטיול לפני החג אם הכל מוכן עד יום איקס
(תשארי לנוח עם התינוק אם אפשרי לבעלך)
2. אפשר לשלם להם במקום לעוזרת על משימות שהם יותר מהמצופה בהם בבית, או לקנות בכסף הזה משהו שווה לבית שהם רוצים
וכמובן אפשר להביא עזרה בתשלום...
כדאי גם לנסות לרתום את הגדולים להוביל תהליך עבודה.
נניח אחה"צ שבו הם עושים אמבטיה עם הקטנים לצעצועי הפלסטיק ואחכ מנגבים וסוגרים.
הגדולים אחראיים על החדרים שלהם.
כל אחד עושה משהו שהוא בוחר מהמשימות הפנויות בכל אחד מהחדרים...
כדאי גם ליצור אוירת עבודה בטח אם יש חופש.
לתת למישהו להיות אחראי על מוזיקה כיפית
לתת למישהו להיות אחראי אוכל- ארוחת בקר שווה מראש, הפסקת נשנוש מתוק בשעה 11 וחצי אחרי שעתיים עבודה נגיד...
כשכולם עובדים יחד ויש אוירה טובה
זו יכולה להיות חויה כיפית טובה ומגבשת לכולם
ואת- תנוחי!!!!
להכין רשימה עם בעלך של כל הדברים שצריך לעשות לפסח
(ממליצה פשוט למפות חדר חדר)
לסמן מה דחוף, מה חמץ, מה לא דחוף ומה לא חמץ מתוך הרשימה (תעשי סמלים שאיתם תסמני לכל דבר בקלילות).
תתחילו את ובעלך לראות מה ריאלי שאתם תעשו מתוך הנל-
כמובן להתמקד בדברים הדחופים והחמצים..
(אני אישית אוהבת שמראש עד תאריך מסויים אני מרשה לעצמי את הדברים היותר אקסטרות שבא לי
ובהמשך כשבכ"מ יש לחץ ועובדים יעיל את החמצים ממש- אבל זה כנראה לא נכון לכולם).
אחר כך לשבת עם הילדים הגדולים שלכם ולראות איתם מה הם יכולים לקחת על עצמם...
מה שנשאר אפשר לדרבן ב2 דרכים;
1. יוצאים לטיול לפני החג אם הכל מוכן עד יום איקס
(תשארי לנוח עם התינוק אם אפשרי לבעלך)
2. אפשר לשלם להם במקום לעוזרת על משימות שהם יותר מהמצופה בהם בבית, או לקנות בכסף הזה משהו שווה לבית שהם רוצים
וכמובן אפשר להביא עזרה בתשלום...
כדאי גם לנסות לרתום את הגדולים להוביל תהליך עבודה.
נניח אחה"צ שבו הם עושים אמבטיה עם הקטנים לצעצועי הפלסטיק ואחכ מנגבים וסוגרים.
הגדולים אחראיים על החדרים שלהם.
כל אחד עושה משהו שהוא בוחר מהמשימות הפנויות בכל אחד מהחדרים...
כדאי גם ליצור אוירת עבודה בטח אם יש חופש.
לתת למישהו להיות אחראי על מוזיקה כיפית
לתת למישהו להיות אחראי אוכל- ארוחת בקר שווה מראש, הפסקת נשנוש מתוק בשעה 11 וחצי אחרי שעתיים עבודה נגיד...
כשכולם עובדים יחד ויש אוירה טובה
זו יכולה להיות חויה כיפית טובה ומגבשת לכולם
ואת- תנוחי!!!!
התחלתי בלהכין רשימהאבגד
אמנם לא אחרי לידה, אבל עם יד מגובסת שמתפקדת חלקית + 3 ילדים ותינוקת.
הכנתי רשימה מסודרת לפי חדרים - מה המטלות בכל חדר, למשל:
חדר ילדים: ארון, מדפי משחקים, מגירת פאזלים.
בוחרת כל פעם משימה שמתאימה לזמן שעומד לרשותי, יש דברים ששעה בודדת ממש מספיקה. כל משימה שמושלמת נמחקת, התחלתי עכשיו, וככל שמתקרבים לפסח מתכנסים לכיוון המשימות במטבח.
בע"ה יהיה בסדר!
אויש. רפואה שלמה.לב אמיץ
חברת ניקיון בתשלום שבוע לפני פסחסודית
שנה אחת שברתי את הרגל 3 שברים שבועיים לפני פסח. חברת ניקיון פינתה הכל מהמטבח, שטפה חלונות תריסים רצפות. הנמקה הכשירה את המקרר והתנור. ויתר בני הבית אכלו אוכל קנוי. הבית זהר.
ארונות לדעתי אם לא מנקים ומסדרים כל השנה אז קשה להספיק לפני פסח.
צעצועים זורקת הכל לאמבטיה עם סבון (חוץ מאלו עם הבטריות) מרוקנת שוטפת במים שמה בציפיות נקיות זה מתייבש
ארונות לדעתי אם לא מנקים ומסדרים כל השנה אז קשה להספיק לפני פסח.
צעצועים זורקת הכל לאמבטיה עם סבון (חוץ מאלו עם הבטריות) מרוקנת שוטפת במים שמה בציפיות נקיות זה מתייבש
פתרונות חירום:רק עונה עכשיו
אני בחודש תשיעי ולא ברור אם אלד לפני או אחרי החג.. עם המון קטנטנים בבית וכולם מתחת לבר מצווה... אני עובדת עד השבוע האחרון ממש אם לא אלד ודוקא בעלי עצמאי וגמיש יותר בשעות שלו.
אין לנו ברירה אלא לעשות ליל הסדר בעצמנו בבית.. כנראה שגיסתי התיכוניסטית תגיע להיות איתנו למקרה שנצטרך לנסוע לבית החולים.
מה שאנחנו עושים השנה הוא ככה (וסליחה מראש ממי שמזדעזעת מהוויתורים שלנו..):
אני מתכוונת אך ורק להכשיר מקרר, שיש וכיורים. שני הגדולים שלי יעזרו לי עם הביצוע ואני אשגיח ואעשה את מה שחייבים אותי.
שאר המטבח: סוגרת הכל. לא מבשלת. אמא שלי וחמותי ישלחו לי אוכל לחג.
צעצועים: כבר עכשיו קשה להתמודד עם הבלאגן . בעלי ארז השבוע הכל חוץ מ2-3 משחקים והוציא למרפסת שירות- ילך למכירת חמץ. הילדים נהנים ממזג האויר ומשחקים בחצר עם כדור ובימבות. לא ימותו מחודש משחקי חצר...
בגדי חורף: כמו שמישהי אמרה: ילכו ישר מהכביסה לשקיות למחסן עד החורף הבא... לא ממויין...
שאר מה שבארונות: בעלי יוציא, יבדוק מחמץ, ויחזיר את הבלאגאן... יחכה לחופש הגדול... ממש מבאס אותי אבל זה מה יש וממש הרפיתי. אין לי שום שאיפה השנה ליותר מזה...
חדרים וסלון: בעלי עושה כבר עכשיו כל ערב משהו מההזזות הגדולות, ליתר בטחון שהלידה תקדים שנהיה כמה שאפשר בסוף בזמן... וממש עם כל הקולות של הרב אבינר בנושא...
זה ממש מבאס לדעת שבעצם שום דבר לא יהיה מסודר וממויין.. אבל לא יהיה חמץ ויהיה לנו איפה לעשות את החג, אולי בע''ה אפילו כבר עם התינוק החדש...
אם הילדים שלך גדולים יותר אני מניחה שיש לך קצת יותר עזרה ומצבך קצת יותר טוב.. אז מכאן תוכלי רק לשפר את המצב לעומתי..
פשוט תסתכלי על חצי הכוס המלאה של מה כן הצלחת לעשות ולא על מה שהיית צריכה לוותר עליו...
אין לנו ברירה אלא לעשות ליל הסדר בעצמנו בבית.. כנראה שגיסתי התיכוניסטית תגיע להיות איתנו למקרה שנצטרך לנסוע לבית החולים.
מה שאנחנו עושים השנה הוא ככה (וסליחה מראש ממי שמזדעזעת מהוויתורים שלנו..):
אני מתכוונת אך ורק להכשיר מקרר, שיש וכיורים. שני הגדולים שלי יעזרו לי עם הביצוע ואני אשגיח ואעשה את מה שחייבים אותי.
שאר המטבח: סוגרת הכל. לא מבשלת. אמא שלי וחמותי ישלחו לי אוכל לחג.
צעצועים: כבר עכשיו קשה להתמודד עם הבלאגן . בעלי ארז השבוע הכל חוץ מ2-3 משחקים והוציא למרפסת שירות- ילך למכירת חמץ. הילדים נהנים ממזג האויר ומשחקים בחצר עם כדור ובימבות. לא ימותו מחודש משחקי חצר...
בגדי חורף: כמו שמישהי אמרה: ילכו ישר מהכביסה לשקיות למחסן עד החורף הבא... לא ממויין...
שאר מה שבארונות: בעלי יוציא, יבדוק מחמץ, ויחזיר את הבלאגאן... יחכה לחופש הגדול... ממש מבאס אותי אבל זה מה יש וממש הרפיתי. אין לי שום שאיפה השנה ליותר מזה...
חדרים וסלון: בעלי עושה כבר עכשיו כל ערב משהו מההזזות הגדולות, ליתר בטחון שהלידה תקדים שנהיה כמה שאפשר בסוף בזמן... וממש עם כל הקולות של הרב אבינר בנושא...
זה ממש מבאס לדעת שבעצם שום דבר לא יהיה מסודר וממויין.. אבל לא יהיה חמץ ויהיה לנו איפה לעשות את החג, אולי בע''ה אפילו כבר עם התינוק החדש...
אם הילדים שלך גדולים יותר אני מניחה שיש לך קצת יותר עזרה ומצבך קצת יותר טוב.. אז מכאן תוכלי רק לשפר את המצב לעומתי..
פשוט תסתכלי על חצי הכוס המלאה של מה כן הצלחת לעשות ולא על מה שהיית צריכה לוותר עליו...
יפה לכם!לב אמיץ
בכלל לא מזעזע
עושים מה שאפשר ונערכים באופן מציאותי.
על בשרי למדתי שלהילחץ ולהגיע למצוקה נפשית בגלל שאיפות לא מציאותיות, לא שווה את זה.
מחזק ממשטולית
ההזדהות הישירה.. והפתרונות שהצעתם יעזרו לנו מאוד!
תודה לכולם
שיהיה לנו פסח כשר ובעיקר שמח
תודה לכולם
שיהיה לנו פסח כשר ובעיקר שמח
כל הכבוד לך!!טוווליי
לא פשוט להרפות ככה.
כל הכבוד לנשים פה שמסוגלת להרפות ככהאורי8
אני פשוט לא מצליחה.
אמנם היתה לי לידה ממש בערב פסח, והיו אז רק קטנים ופשוט סגרנו את הבית לכל החג. אבל זכור לי כמבאס מאוד, אז ממש לא היתה בררה.
בכל אופן ננסה לעשות רשימה ולראות מה הילדים יכולים לעשות( הם יכולים הרבה). ובעלי עושה הרבה כל שנה.
עיקר הבעיה שלי היא לוותר על הדברים שבהם חייבים אותי וזה המיונים והסדר, לנקות שלא יהיה חמץ , יסתדרו בלעדי.אבל לנקות שיהיה נעים ומסודר , צריך אותי.
בפעם הקודמת עשיתי יותר ממה שהייתי מסוגלת( והיה שבוע קשה מאוד, השפיע גם על הרוגע של התינוק).
צריכה לחשב , איך לשים לעצמי גבולות , מאוד מאוד קשה לי לוותר על הסדר( מכירה את עצמי ויודעת שחוץ מלסדר ארונות לקייץ אין סיכוי שאגע במשהו אחרי פסח).
חוץ מזה שהתוכנית של הרב אבינר לא ראלית לחלוטין. גם מה שהוא כותב שחובה לוקח הרבה יותר זמן , אצלנו לפחות.
תודה לכל מי שענתה.
אמנם היתה לי לידה ממש בערב פסח, והיו אז רק קטנים ופשוט סגרנו את הבית לכל החג. אבל זכור לי כמבאס מאוד, אז ממש לא היתה בררה.
בכל אופן ננסה לעשות רשימה ולראות מה הילדים יכולים לעשות( הם יכולים הרבה). ובעלי עושה הרבה כל שנה.
עיקר הבעיה שלי היא לוותר על הדברים שבהם חייבים אותי וזה המיונים והסדר, לנקות שלא יהיה חמץ , יסתדרו בלעדי.אבל לנקות שיהיה נעים ומסודר , צריך אותי.
בפעם הקודמת עשיתי יותר ממה שהייתי מסוגלת( והיה שבוע קשה מאוד, השפיע גם על הרוגע של התינוק).
צריכה לחשב , איך לשים לעצמי גבולות , מאוד מאוד קשה לי לוותר על הסדר( מכירה את עצמי ויודעת שחוץ מלסדר ארונות לקייץ אין סיכוי שאגע במשהו אחרי פסח).
חוץ מזה שהתוכנית של הרב אבינר לא ראלית לחלוטין. גם מה שהוא כותב שחובה לוקח הרבה יותר זמן , אצלנו לפחות.
תודה לכל מי שענתה.
לגבי הסדר והמיוןפאז
אפשר לחפש נערה שתעשה סדר נחמד ואז לעבור עליו בשביל שיהיה כמו שאת רוצה...
יש נערות אלופות בזה
יש נערות אלופות בזה
יש לי 2 כאלה בביתאורי8
הבעיה שיש דברים שרק אני יודעת לעשות. ומה שהן לא כ"כ טובות בו, לא נעים להביא חברה שלהן.
פאז
באמת בעיה...
טוב, זה לא ממש בעיהאורי8
ברוך ה' שתיהן מקסימות ועוזרות , לא מקטרת בכלל... עוד זוכרת את הימים שהיו רק קטנים וכל העול נפל עלינו.
הקושי מבחינתי בשילוב של פסח ולהיות אחרי לידה הוא גם עצם הבלאגן, גם אם לא אעשה כלום ואצליח לוותר על כל הרצונות שלי, אתן לבעלי ולגדולים לנקות מה שהם יכולים ( וכנראה יהיה בע"ה כשר לפסח).
אצלנו כשכולם מנקים נוצר בלאגן אטומי, הבית נראה עיי חורבות, זו הדרך בה הם יודעים לנקות. רק אצלנו זה ככה?
גם אם לא אנקה כלום, השבוע לפני פסח הוא שבוע מטורף, כולם בבית, מנסים לנקות, צריך לאכול ולחיות תוך כדי, רק זה יכול להוציא אותי מדעתי, וממש ממש, אי אפשר לנוח ככה.
בינתיים כל הפתרונות עוד לא הרגיעו את החשש שלי מהשבוע שלפני פסח.
הקושי מבחינתי בשילוב של פסח ולהיות אחרי לידה הוא גם עצם הבלאגן, גם אם לא אעשה כלום ואצליח לוותר על כל הרצונות שלי, אתן לבעלי ולגדולים לנקות מה שהם יכולים ( וכנראה יהיה בע"ה כשר לפסח).
אצלנו כשכולם מנקים נוצר בלאגן אטומי, הבית נראה עיי חורבות, זו הדרך בה הם יודעים לנקות. רק אצלנו זה ככה?
גם אם לא אנקה כלום, השבוע לפני פסח הוא שבוע מטורף, כולם בבית, מנסים לנקות, צריך לאכול ולחיות תוך כדי, רק זה יכול להוציא אותי מדעתי, וממש ממש, אי אפשר לנוח ככה.
בינתיים כל הפתרונות עוד לא הרגיעו את החשש שלי מהשבוע שלפני פסח.
ברור. נקיונות זה בלגן אטומי......שמחה
אצלנו יש כלל: עד שלא מסיימים לא מסיימים.
ילד שניקה את המגירה שלו, נניח, החדר נראה אח"כ כמו אחרי פורום. אבל הוא צריך להחזיר אותו לקדמותו: זבל לפח, דפים לגניזה, חלקי צעצועים למקום, וכו'.
לא משאירים בלגן אחרי נקיון. אני ממש מתעקשת איתם על זה ויכולה להחזיר אותם לחדר כמה פעמים בשביל זה.
גם משתדלת כל ערב לאפס את הבית.
אבל הכי חשוב לזכור שזה זמני, ועוד מעט יעבור
ילד שניקה את המגירה שלו, נניח, החדר נראה אח"כ כמו אחרי פורום. אבל הוא צריך להחזיר אותו לקדמותו: זבל לפח, דפים לגניזה, חלקי צעצועים למקום, וכו'.
לא משאירים בלגן אחרי נקיון. אני ממש מתעקשת איתם על זה ויכולה להחזיר אותם לחדר כמה פעמים בשביל זה.
גם משתדלת כל ערב לאפס את הבית.
אבל הכי חשוב לזכור שזה זמני, ועוד מעט יעבור
יש לך אפשרות כלכלית להביא עזרה?באורות
אולי בבקרים של השבוע שלפני שהגדולים יקחו את הקטנים החוצה לכמה שעות כל פעם ואת ועוזרת תנקו?
יש אפשרות, קצת קשה למצוא עוזרתאורי8
, אני מחפשת עכשיו, מקווה שאמצא( גם אם כן אם אמצא היא תהיה פנויה גג ליום בשבוע)) ואני לא אביא נערות, כי זה יביך את הבנות שלי, להביא חברה שלהן.
תראו, באופן כללי כולן כאן מנסות לשכנע אותי שלכלוך זה לא נורא, והעיקר שיהיה כשר לפסח, ולא להתיחס לבלאגן, זה לא העיקר. והכי חשוב זה הנחת רוח והמנוחה אחרי לידה, מסכימה להכל. ובסך הכל מצבי טוב יותר משל הרבה נשים פה( עוד זוכרת איך זה להיות רק עם קטנים) יש לי ילדים גדולים, שהם כח עבודה משמעותי.
אלא שהלחץ שלי הוא מעצם הבלאגן של ערב פסח, שפשוט אין לי כח אליו. גם אם כולם יעבדו ואני אשב ואסתכל. כנראה שאין מה לעשות עם זה.
ודבר שני- אני לא מרגישה שאני במצב שאני צריכה לותר לגמרי על הסדר והנקיון, ב"ה( היתי גם במצבים האלה)
וכל האמירות של תותרי על הנקיון , אז יהיה פסח לא נקי רק מיאשות אותי.
מבינה שמי שאומרת את זה , זה המצב שבו היא נמצאת והיא נאלצת לותר בזה. אלא שאני חוששת שלא אדע לשים את הגבול, כמו שקרה לי בלידה הקודמת שהיתה יותר סמוכה לפסח.
מעניין שבנושאים אחרים יש כאן תמיכה בפורום ובנושא הזה אני מרגישה שכולם רק אומרות - אז תותרי על הנקיון, ואפילו קצת ביקורת על עצם זה שקשה לותר עליו
כן, קשה לי מאוד לחשב על פסח עם בית לא נקי( והיתי בסרט הזה). בלאגן גדול מאוד מקשה עלי רגשית( עם בלאגן קטן וימיומי אני מתמודדת די טוב).
אף אחת לא מרגישה כמוני? כולן פשוט מרפות ולא אכפת להן ממה שקורה מסביב?
האמת, רוב העצות פה, שנראה שעוזרות לכולם, רק מלחיצות אותי, כאילו מעמידות את המצב- או שתוותרי על נקיון ותתרגלי לחיות בלכלוך , בלי שהוא יזיז לך, או שתנקי לפסח כמו שאת רוצה ותזיקי לעצמך ולמנוחה שאת צריכה אחרי לידה, אני מחפשת דרך אמצע. אולי אני צריכה למצוא אותה בעצמי.
תראו, באופן כללי כולן כאן מנסות לשכנע אותי שלכלוך זה לא נורא, והעיקר שיהיה כשר לפסח, ולא להתיחס לבלאגן, זה לא העיקר. והכי חשוב זה הנחת רוח והמנוחה אחרי לידה, מסכימה להכל. ובסך הכל מצבי טוב יותר משל הרבה נשים פה( עוד זוכרת איך זה להיות רק עם קטנים) יש לי ילדים גדולים, שהם כח עבודה משמעותי.
אלא שהלחץ שלי הוא מעצם הבלאגן של ערב פסח, שפשוט אין לי כח אליו. גם אם כולם יעבדו ואני אשב ואסתכל. כנראה שאין מה לעשות עם זה.
ודבר שני- אני לא מרגישה שאני במצב שאני צריכה לותר לגמרי על הסדר והנקיון, ב"ה( היתי גם במצבים האלה)
וכל האמירות של תותרי על הנקיון , אז יהיה פסח לא נקי רק מיאשות אותי.
מבינה שמי שאומרת את זה , זה המצב שבו היא נמצאת והיא נאלצת לותר בזה. אלא שאני חוששת שלא אדע לשים את הגבול, כמו שקרה לי בלידה הקודמת שהיתה יותר סמוכה לפסח.
מעניין שבנושאים אחרים יש כאן תמיכה בפורום ובנושא הזה אני מרגישה שכולם רק אומרות - אז תותרי על הנקיון, ואפילו קצת ביקורת על עצם זה שקשה לותר עליו
כן, קשה לי מאוד לחשב על פסח עם בית לא נקי( והיתי בסרט הזה). בלאגן גדול מאוד מקשה עלי רגשית( עם בלאגן קטן וימיומי אני מתמודדת די טוב).
אף אחת לא מרגישה כמוני? כולן פשוט מרפות ולא אכפת להן ממה שקורה מסביב?
האמת, רוב העצות פה, שנראה שעוזרות לכולם, רק מלחיצות אותי, כאילו מעמידות את המצב- או שתוותרי על נקיון ותתרגלי לחיות בלכלוך , בלי שהוא יזיז לך, או שתנקי לפסח כמו שאת רוצה ותזיקי לעצמך ולמנוחה שאת צריכה אחרי לידה, אני מחפשת דרך אמצע. אולי אני צריכה למצוא אותה בעצמי.
אנירק אמונה
לוקחת עוזרת יום בשבוע וזה מאוד עוזר
מכניס למוד של סדר ונקיון
ובאמת מבלבל כל הדעות
כל הכבוד שאת לא מביאה חברות שלהן
אני גם התפדחתי כשאמא שלי רצתה בזמנו
אני ממש לגמרי מבינה אותךבאורות
אני אישית מרגישה ממש במצוקה נפשית כשיש בלאגן אטומי ולכלוך בבית, אז לגמרי יכולה להתחבר למצוקה שאת מתארת. אבל, צריך להפריד בין הדברים. יש להתארגן לסדר "אביב" שזה אומר לארגן באמת את כל החדרים של הילדים ולנקות תריסים וחלונות וכו' שזה דבר שהם מעבר לנקיון הרגיל ושהרבה פעמים אוהבים לעשות אותם בפסח כי יאללה אם כבר מנקים את כל הבית אז שיהיה פרפקט. ופה אני חושבת שכן יש מקום לשחרר ולשריין עוזרת למשל שתעשה בדיוק את הדברים האלה, אבל שבוע אחרי פסח. ואז גם יהיה יותר קל למצוא מישהי.
בכללי לשבת לשיחה עם הילדים הגדולים ולהסביר מה הציפיות שלך, בין אם זה בעזרה עם הקטנים ובין אם בעזרה בלשמור על הבית בתקופה הזאת שלא יהפוך לבלאגן אטומי.
בכללי לשבת לשיחה עם הילדים הגדולים ולהסביר מה הציפיות שלך, בין אם זה בעזרה עם הקטנים ובין אם בעזרה בלשמור על הבית בתקופה הזאת שלא יהפוך לבלאגן אטומי.
אני מאד מאד מבינה אותך אבל אין לי דרך אמצע להציעהודיה60
השבוע שלפני פסח הוא באמת קשה. רק הבלגן הזה שנוצר תוך כדי - זה ממש מתיש נפשית. אפילו במצבים רגילים - בלי להוסיף הריון/לידה שמשביתים אותך זמנית.
אם תקחי חלק בשבוע הזה כמו שבאמת היית רוצה תזיקי לעצמך וזה לא שווה את זה.
וחוץ מלנשום עמוק, לחיות יום ביומו ולזכור שאוטוטו זה עובר - אין לי מה להציע. וגם חיבוק והמון הבנה אם זה עוזר
זה לא שתוותרי על נקיון ותתרגלי לחיות בלכלוך בלי שזה יזיז לך - אל תוציאי מפרופורציות, זה רק שבוע וזה לא הרגלים שמבקשים ממך לסגל לעצמך לכל החיים. זה שבוע קשה אחד כי את אחרי לידה. אז רק להגיד כל היום תודה לה' שאת בריאה והתינוק/ת בריא/ה ואתם יכולים להיות בבית עם כל הבלגן והלכלוך הבריאים שבו. כי גם זה לא מובן מאליו
אולי תצאי לבית החלמה ליומיים שלושה בשבוע הזה? בעלך והגדולים יסתדרו בלעדייך?
אפשר למצוא דרך בזהירות, אם את מרגישה עם כוחות.לב אמיץ
אפשר להחליט שאת משתלבת בעשיה מה שמתאים לך - את יכולה להרגיש קצת מים ולשטוף משהו פה ושם,
או לשבת עם הבנות מול הארונות ולתת הוראות מה לארוז, מה למסור ואיך.
הכוונה היא שלא תקחי על עצמך את הניהול של כל הניקיון כי זה פרוייקט שצריך להיזהר שלא ישאב אותך.
אני איתך!!אמא הטובה
מחר אני שבוע 40 !! ולא מתפקדת בכלל בגלל כאבים איומים... + 4 קטנים בבית + בית גדוווול עם מלא עבודה...
ואין מצב שפסח יגיע והבית לא יהיה פיקס!!
אז בנתיים ב"ה מצאתי עוזרת וכל יום שהיא מצליחה למצוא בשבילי היא באה ( כל פעם משו כמו 6-7 שעות) וככה מריצים כמה שיותר.
מקווה שגם כשאלד ולא יהיה בבית היא תוכל לבוא ולהסתדר לבד.
ולמרות שיש לי אותה אני בלחץ איך אגמור את כל הבית
ואין מצב שפסח יגיע והבית לא יהיה פיקס!!
אז בנתיים ב"ה מצאתי עוזרת וכל יום שהיא מצליחה למצוא בשבילי היא באה ( כל פעם משו כמו 6-7 שעות) וככה מריצים כמה שיותר.
מקווה שגם כשאלד ולא יהיה בבית היא תוכל לבוא ולהסתדר לבד.
ולמרות שיש לי אותה אני בלחץ איך אגמור את כל הבית
אני מזדהה איתך, לא בתור אמא עדיין בכלל...טארקו
אבל התיאור הזה של בלאגן נוראי בערב פסח זה בדיוק הבית של ההורים שלי.. ולא משנה אם עושים מינימום או מקסימום..
איך להרפות?אמא7
תחשבי על הבריאות שלך! ושל המשפחה שלך.מה יותר חשוב, שיהיה מסודר? או שיהיו שמחים ורגועים?
הלו, תרגעי, את מנסה להיות בשליטה כשהקב"ה מסמן לך תשחררי!
אני חושבת שהתגובות פה, מראות שיש ככ הרבה משפחות במצבים מאתגרים לפני פסח, והביאו פתרונות ככ טובים, אני ממש התחזקתי כשקראתי את ההצעות של כולם, ואני עם 7 ילדים שהקטנים הם תאומים בני 4 חודשים!
לדעתי הלחץ והפחד ממה יהיה זה ממש יצר הרע. סלקי אותו ממך! בלאגן זה לא אסון! ואבק זה לא חמץ ואנחנו לא מושלמות.
מתפללת שנצליח לצאת לחרות אמיתית!
ותודה לכל המגיבות!
לי זה עזר
הלו, תרגעי, את מנסה להיות בשליטה כשהקב"ה מסמן לך תשחררי!
אני חושבת שהתגובות פה, מראות שיש ככ הרבה משפחות במצבים מאתגרים לפני פסח, והביאו פתרונות ככ טובים, אני ממש התחזקתי כשקראתי את ההצעות של כולם, ואני עם 7 ילדים שהקטנים הם תאומים בני 4 חודשים!
לדעתי הלחץ והפחד ממה יהיה זה ממש יצר הרע. סלקי אותו ממך! בלאגן זה לא אסון! ואבק זה לא חמץ ואנחנו לא מושלמות.
מתפללת שנצליח לצאת לחרות אמיתית!
ותודה לכל המגיבות!
לי זה עזר
תודה מחזזזקטולית
המשוואה הזו קשה לידבורית
מה עדיף שנהיה בריאים ושמחים או נקי ומסודר
זו משוואה קשה
כי אנחנו לא סתם רוצות סדר
כשמסודר ונקי נעים לכולם.
קשה מאוד לחוות התחדשות חג נחת ושמחה כשיש בלאגן או לכלוך בעיניים.
הניקיון משמח אותנו
זו משוואה קשה
כי אנחנו לא סתם רוצות סדר
כשמסודר ונקי נעים לכולם.
קשה מאוד לחוות התחדשות חג נחת ושמחה כשיש בלאגן או לכלוך בעיניים.
הניקיון משמח אותנו
שיהיה לך בהצלחה!!בת 30
זה באמת קשה.
שנה שעברה ילדתי שבוע לפני פסח.
מה שהספקתי לפני הלידה הספקתי, ומה שלא- הבנתי שלא יקרה. חוץ ממה שהיה קריטי.
היה לנו פסח כשר ושמח, אבל לא ממש נקי.
אבל היה תינוקי בן שבוע וזה היה שווה הכל...
לי הרבה יותר קל לוותר על הסדר ואפילו על הניקיון. למרות שבלגן ולכלוך מפריעים לי, פשוט אין לי כוח נפשי להילחם בזה, להתבאס מזה, לדאוג בגלל זה, להילחץ מזה. כל הרשימה הזאת פשוט לוקחת לי את כל האנרגיות שעוד יש לי.
מעדיפה לוותר מראש במצבים מסוימים ופשוט לקבל את המצב. זה לא אומר שלא אכפת לי או שזה לא מפריע לי.
מפריע, וגם אכפת. אבל מעבר לגבול היכולת הנוכחית.
אז אני מקבלת את המצב וגם מקבלת את העובדה שהבלגן וחוסר הנקיון מפריעים לי.
ככה יותר קל לי להתמודד...
מה שגם עוזר לי זה לעשות פעולה אחת שאמנם לא מטפלת בשורש הבלגן אבל לפחות באופן חיצוני מטפלת במה שמפריע...
מקווה שקצת הועלתי לך...
ושיהיה הכל רק בטוב ובנחת.
שנה שעברה ילדתי שבוע לפני פסח.
מה שהספקתי לפני הלידה הספקתי, ומה שלא- הבנתי שלא יקרה. חוץ ממה שהיה קריטי.
היה לנו פסח כשר ושמח, אבל לא ממש נקי.
אבל היה תינוקי בן שבוע וזה היה שווה הכל...
לי הרבה יותר קל לוותר על הסדר ואפילו על הניקיון. למרות שבלגן ולכלוך מפריעים לי, פשוט אין לי כוח נפשי להילחם בזה, להתבאס מזה, לדאוג בגלל זה, להילחץ מזה. כל הרשימה הזאת פשוט לוקחת לי את כל האנרגיות שעוד יש לי.
מעדיפה לוותר מראש במצבים מסוימים ופשוט לקבל את המצב. זה לא אומר שלא אכפת לי או שזה לא מפריע לי.
מפריע, וגם אכפת. אבל מעבר לגבול היכולת הנוכחית.
אז אני מקבלת את המצב וגם מקבלת את העובדה שהבלגן וחוסר הנקיון מפריעים לי.
ככה יותר קל לי להתמודד...
מה שגם עוזר לי זה לעשות פעולה אחת שאמנם לא מטפלת בשורש הבלגן אבל לפחות באופן חיצוני מטפלת במה שמפריע...
מקווה שקצת הועלתי לך...
ושיהיה הכל רק בטוב ובנחת.
מרגישים את ההבדל הא?רק אמונה
זוכרת שדיברנו על גיל שנה?
אצלי מתחילים לראות את האור בקצה המנהרה
ברוך ד'
משמח!!בת 30
אני גם לאט לאט יוצאת מתחושת ההשרדות.
הופ הופ טרללה גדלנו בשנה.
הופ הופ טרללה גדלנו בשנה.
אני גם כמוךדבורית
אנחנו לא מוכרים חמץ וגם בלי קשר אני אוהבת לעבור על כל הבית. מה שלא אמיין ואסדר לפסח יהיה קשה להגיע אליו באופן יסודי אחרי פסח..
אנחנו כל שנה בפסח בבית כל החג ולרוב גם מארחים הורים ככה שהאופציה לסגור וללכת או שמישהו יבשל לא רלוונטי
אני עכשיו מנסה להרפות ב "לא לכבס הכל"
דברים שכנראה אוותר עליהם
* לא לכבס את כל השמיכות/ תיקים אם לא השתמשו לאחרונה להסתפק בשואב אבק או ניעור
* לא להסתכל על מעל הארונות או מעל הספריות... (אני אוהבת לחפף את מה שיש שם ולנקות אבק אבל זה לא יקרה השנה )
* חלק מהארונות רק לבדוק מחמץ ולא להוציא הכל ולהחזיר
* כנראה שלא נגיע לכל החלונות בבית
* כנראה שלא נספיק סדר במדפים במרפסת כביסה וגם לא בטוח באמבטיה
רשימת ויתורים בינתיים
מהחוויה שלי קשה לחשוב על מה לוותר
יותר נעים לי לחשוב במה אני רוצה השנה להשקיע יותר
לוותר מכווץ אותנו
אבל בעצם כל וויתר שלי במשהו אחד מאפשר השקעה יותר במשהו אחר
אני מקווה שאני מובנת
זה כמו שכשרוצים לדלל חפצים ממגירה יותר קל להוציא הכל ולבחור 2-3 פריטים שבוחרים להכניס חזרה מאשר להסתכל על הכל ולבחור על מה רוצים לוותר
אז האמת שהרשימה למעלה היא פועל יוצא מהרשימה שהחלטתי מה רציתי להתמקד השנה שיעשה לי נעים בסדר וניקיון של פסח.
השנה החלטתי להתמקד בסידור החדר בנים מחדש וזה היה ה"פרויקט פסח"
בכל אופן מבינה אותך.
ולמרות כל ויתור שתעשי וכל כמה שתעבדי עדיין השבוע לפני פסח הוא קשה וטירוף וזהו קל וחומר אחרי לידה
אנחנו כל שנה בפסח בבית כל החג ולרוב גם מארחים הורים ככה שהאופציה לסגור וללכת או שמישהו יבשל לא רלוונטי
אני עכשיו מנסה להרפות ב "לא לכבס הכל"
דברים שכנראה אוותר עליהם
* לא לכבס את כל השמיכות/ תיקים אם לא השתמשו לאחרונה להסתפק בשואב אבק או ניעור
* לא להסתכל על מעל הארונות או מעל הספריות... (אני אוהבת לחפף את מה שיש שם ולנקות אבק אבל זה לא יקרה השנה )
* חלק מהארונות רק לבדוק מחמץ ולא להוציא הכל ולהחזיר
* כנראה שלא נגיע לכל החלונות בבית
* כנראה שלא נספיק סדר במדפים במרפסת כביסה וגם לא בטוח באמבטיה
רשימת ויתורים בינתיים
מהחוויה שלי קשה לחשוב על מה לוותר
יותר נעים לי לחשוב במה אני רוצה השנה להשקיע יותר
לוותר מכווץ אותנו
אבל בעצם כל וויתר שלי במשהו אחד מאפשר השקעה יותר במשהו אחר
אני מקווה שאני מובנת
זה כמו שכשרוצים לדלל חפצים ממגירה יותר קל להוציא הכל ולבחור 2-3 פריטים שבוחרים להכניס חזרה מאשר להסתכל על הכל ולבחור על מה רוצים לוותר
אז האמת שהרשימה למעלה היא פועל יוצא מהרשימה שהחלטתי מה רציתי להתמקד השנה שיעשה לי נעים בסדר וניקיון של פסח.
השנה החלטתי להתמקד בסידור החדר בנים מחדש וזה היה ה"פרויקט פסח"
בכל אופן מבינה אותך.
ולמרות כל ויתור שתעשי וכל כמה שתעבדי עדיין השבוע לפני פסח הוא קשה וטירוף וזהו קל וחומר אחרי לידה
תודה על ההסבר עם המגירות.. 👍👍👍רפואה שלמה
עזרה מבחוץ.... חשוב לנוח ולא להילחץ!בלדרית
הגוף צריך מנוחה עכשיו. את החמץ תפקירו..
מביאים עוזרת בית ומתקצבים את זה מראשהלוי מאאחרונה
השקט והשלווה הנפשית שווים כל שקל
חד פעמי
אוכל בטייק אווי
לייבש את הבית מחמץ גמור למשל אפשר לחיות על קטניות אורז וקינואה בשבועות הקרובים בלי פתיתים פסטות וכד.
להביא בייביסיטר פעם בשבוע ולצאת עם הבעל לבית קפה
קניות באינטרנט לחג
להבין שפסח אסור בחמץ ולא באבק
חלונות אפשר לעשות בקיץ
ארונות בגדים להשאיר לחודש אייר
לוודא כבר מעכשיו שהילדים לא אוכלים בחדרים ובסלון אלא רק במטבח
לקנות פיתות שפחות מלכלכות מאשר לחם
להזמין תור אצל הספרית עכשיו
והכי חשוב פסח חג החינוך של הדור הבא לשבת בנחת בשבת ללימוד משותף על יציאת מצרים ולקשר את זה ליציאה הפרטית שלך מהלחץ
חג אביב שמח
חד פעמי
אוכל בטייק אווי
לייבש את הבית מחמץ גמור למשל אפשר לחיות על קטניות אורז וקינואה בשבועות הקרובים בלי פתיתים פסטות וכד.
להביא בייביסיטר פעם בשבוע ולצאת עם הבעל לבית קפה
קניות באינטרנט לחג
להבין שפסח אסור בחמץ ולא באבק
חלונות אפשר לעשות בקיץ
ארונות בגדים להשאיר לחודש אייר
לוודא כבר מעכשיו שהילדים לא אוכלים בחדרים ובסלון אלא רק במטבח
לקנות פיתות שפחות מלכלכות מאשר לחם
להזמין תור אצל הספרית עכשיו
והכי חשוב פסח חג החינוך של הדור הבא לשבת בנחת בשבת ללימוד משותף על יציאת מצרים ולקשר את זה ליציאה הפרטית שלך מהלחץ
חג אביב שמח
ירושלמיות עזרתכןניק חדש2
לא קשור להיריון ולידה אבל אין לי איפה לשאול
אנחנו יוצאים מחר בע"ה לטייל קצת במדרחוב בירושלים.
איפה אפשר לחנות עם רכב?
חניון אגריפס עוד קיים?
לא נסעתי שנים לירושלים
אני חונה בחניון ממילא בד''כמתיכון ועד מעון
משם יש רכבת לאן שרוצים
בעיה שאין לי רב קוניק חדש2
לבעלי יש
מותר לו להעביר עלי?
שנים לא נסעתי באוטובוסים חחחח יש לנו רכב אחד והוא אצלי🤣
אפשר לשלם באפליקציהמתיכון ועד מעון
אני משתמשת באפליקציה של פנגו, אבל יש גם באחרות, בכולן אפשר לשלם באפליקציה על נסיעה בתחב''צ
את יכולה לשלם באחת האפליקציות פנגו, מוביט וכוחילזון 123
ואם כבר נוסעים בתחבצ אפשר לחנות בלי להכנס לתוך העיר נגיד בגבעת התחמושת או בהר הרצל
אני חושבת שאפשרהשם שלי
פעם ברכבת הקלה לא היה אפשר לשלם על עוד מישהו, אבל נראה לי כיום כבר אפשר.
ואת יכולה לשלם גם דרך אפליקציה.
עקרונית אפשר לשלם ברב קו אחד על שני אנשיםמתואמת
שימי לב שבמכשיר התיקוף צריך לבחור את האפשרות של שני תיקופים מראש, לפני הנחת הכרטיס.
אפשר לקנות רב קורקאני
אנונימי בתחנות רכבת הקלה ב10 ש"ח
תודה לכולןניק חדש2
איך משלמים בפנגו?
נרשמתי לאפשרות.
יש מלא חניונים בעיר, יש באגריפס, יש שוקניון, לאבית פרטי
חסר. אבל הם לא זולים (חניוני הרכבת הקלה יותר זולים)
באגריפס יש את חניון חלון לירושלים
לפעמים אפשר למצוא באזור הדוידקה בפנגו
אוקיניק חדש2
תודה רבה
בגבעת המבתררקאני
יש חניון ענק בחינם
חניון נחל צופים קוראים לזה
ורכבת הקלה עד לעירייה
נראה לי הכי קל ככה
מקווה שלא מסוכן שםניק חדש2
למה מסוכן?רקאני
ערבים וכוניק חדש2אחרונה
החניונים במרכז העיר יקרים.. בהר הרצל יש בחינם וגםאוהבת את השבת
בגבעת המבצר
משתיהם לוקחים רכבת למרכז העיר , בערך 20 דק נסיעה ..
רק לזכור לתקף, אפשר באפליקציה של מוביט או פנגו, אחרת הקנס של 180 שח עולה יותר מכל חניון🤪🤪
אני לא אשכח בע"הניק חדש2
היום הפנגו חכם כבר חחח
יחסים מול אבאמדפדפת
אשמח לעצות שלכן
אני מרגישה שאבא שלי לא אוהב את בעלי וזה כל הזמן מתבטא בעקיצות וכעס כלפיי
זה קשה לי כי באמת חשוב לי להיות ביחס טוב איתם והם גם עוזרים המון
ואילו מבחינת אבא שלי אם אנחנו נוסעים לצד השני זה מוזר והוא לא מאמין לי אף פעם שאני בסדר עם המשפחה של בעלי
כל היחס והעקיצות כל הזמן מאוד יושבות עליי
ממש לא נעים!!!🫤😣❤️שיפור
היחסים שלך איתו תמיד היו מורכבים? יש מצב לדבר איתו על זה?
היינו ביחסים ממש טוביםמדפדפת
ואין מצב לדבר איתו
כשניסיתי הוא פשוט הפך הכל עליי
הוא מאוד ביקורתי ורוצה שהכל יהיה בדיוק כמו שהוא אוהב ובעלי שונה ממנו בהכל וזה מטריף א
ותו
היה לי ככה עם אמא שליאונמר
למדתי שזה מה יש,
לסנן ביקורים למינימום ולהפחית קירבה שלהם.
היתי מגיעה יותר לבד בימי חול משבצות נגיד.
באמת היה בלתי נסבל, וכן ניסיתי לדבר איתה, וראיתי שאין סיכוי ואין תועלת.
תזכרי שאותו בחרת אותו את אוהבת. כמה שהרבה להפחית קשר עם ההורים בגלל זה, לי זה היה עדיף...
זה ממש קשהמדפדפת
כי אמא שלי היא כן עוגן מבחינתי
וזה בא ביחד
לא חושבת שאת צריכה להפחית רק לסנןעל הנסאחרונה
לשמיע רק דברים טובים וחיוביים על הצד השני
נראלי שאני על סף גירושים...אלסה
גילויים קשים על בעלי לצערי..
קשים מאוד מאוד.
ברמה שאני לא מסוגלת לתאר.
הוא מבין שהאמון שלי בקרשים.
הוא לא מוכן ללכת לטיפול, ממש אומר שאין מצב לטיפול.. הוא מבקש שאסמוך עליו. שהפעם זה יהיה אחרת...
מרגישה מרומה שאני בזוגיות שלא מגיע לי אותה.
וחוץ מזה, במקום להוריד את הראש, הוא עוד מעז להתווכח איתי על שטויות ולריב איתי סתם.
במקומו הייתי אומרת תודה על זה שאני עוד כאן אחרי הדברים שהוא עשה מאחורי הגב שלי.
היי, מודה לכולן על העזרה והעצות הטובותאלסה
באמת מודה לכן מאוד, זה נושא שאני מרגישה שאי אפשר לשתף כל כך מישהו אז מזל שיש את המרחב הזה. אני עוד בבחינת הדברים. אחרי שיח רציני שבא ממנו לאחר מה שאמרתי,
הוא הולך לטיפול רציני בבעיית ההימורים, במסגרת סגורה כנראה..(הוא עשה קצת בירורים בשישי עם המקום בו טופל בעבר...) הוא מבין שיש בעיה והוא הולך לקחת את עצמו בידיים, שיתפנו בשבת את ההורים שלו יחד(את ההורים שלי נשאיר כרגע מחוץ לזה מניחה שנצטרך לפתוח את זה איתם גם בקרוב. ) הם היו בהלם, כעסו מאוד והצטערו לשמוע אבל הם יתמכו בו.
בקשר לבגידה, כן זה עצוב וזה כואב ואין לי מילים באמת לתאר כמה זה קשה(כן יש קצת פרטים שאני לא רוצה לשתף אבל הם כן משפיעים על איך שאני רואה את זה..) אבל לצערי אני יודעת שזה חלק מהמחלה הזו, שאין שיקול דעת ומכור יעשה הכל כדי להשיג את מה שהוא רוצה
אז כרגע הוא הולך להיכנס לטיפול. וכמובן טיפול זוגי. אני שמחה שהוא החליט להילחם.
מקווה שאחרי הכל אני אצליח לסלוח ולהישאר
תודה לכולכן על המילים המחזקות ואני לא הולכת לוותר על עצמי. אני נשארת רק בתנאים שלי.
מעבד מזוןאפרסקה
היי בנות,
למי שיש דקה להשקיע, צריכה לבחור מתנה מהעבודה ויש שם 2 אופציות של מעבד מזון שאני צריכה-
סמוראי SUFP100, גדול יותר ועולה מסתבר באזור ה1100
סאוטר FPS585, יותר קומפקטי ועולה מסתבר באזור ה480
למישהי יש איזשהו דגם להמליץ? אני רוצה בעיקר בשביל לחסוך לעצמי גירוד ירקות בפומפיה. גם מושך אותי יותר זה שקומפקטי כי אני לא רוצה שיתפוס יותר מקום. מצד שני, היקר יותר בטח איכותי יותר?
אשמח לתובנות 🙏
אני לא סובלת מכשירים גדולים ומסורבליםהלוואייי
מתעצלת להוציא ולהכניס ולשטוף כלים.. .
ממליצה על מה שקטן
בסוף מה כבר צריך כזה איגותי לקציצת ירקות
כמה כבר את צריכה אותו ..לא על בסיס יומי..
אז בעיני הכי חשוב נח לישמוש
אני בכלל משתמשת מכמו מגרדת מגניבה מעלי אקספרס שכל לגרד איתה לא חשמלית קטנה וקומפקטית ולא צריכה מעבר
אני גםאפרסקה
תודה על הזווית ראיה
לרוב המחירים הם לא באמת המחירים שהמוצררק לרגע 1
נמכר באמת אז אל תסתכלי על זה
לדעתי סמוראי זו חברה פחות טובה מסאוטר
הכי חשוב אם הצורך שלך זה בעיקר גירוד ירקות לראות את הגודל של הפומפיה והאופציות שיש
תסתכלי גם על העוצמה
אז זהו שהמחיריםאפרסקה
הוצאתי מהאינטרנט לא מהאתר של המתנות, שם לא היה כתוב.
הסמוראי 1000 וואט והסאוטר 750 וואט. אבל את צודקת באמת סאוטר זה חברה איכותית.
מבחינת פונדציות נראה שיש להם אותם פונקציות.
מנסיוני המוצאים של סמוראי טובים אבל איןהמקורית
לי את המעבד מזון שלהם
תסתכלי על סרטוני סקירה
לי יש מעבד מזון של סמוראי והוא מצויןשקדי מרק
לא יודעת לגבי הדגם
לי יש סאוטר כבר הרבה שניםDoughnut
אבל לא יודעת אם הדגם הזה, מאד מרוצה.
שימי לב לשני דברים חשובים 1. הגודל של המיכל- אם הוא פיצי וצריך כל רגע לעצור לרוקן שיהיה מקום לעוד ירקות- זה מעצבן. 2. החלקים המצורפים- אני קניתי לפסח מעבד מזון ולא שמתי לב שאין בו דיסקית לגירוד דק- שזה החלק היחיד שאני משתמשת, זה היה ממש מבאס וכמה שניסיתי להשיג חלק מהספק וממקורות נוספים לא הצלחתי. אז שימי לב שיש את החלקים הנדרשים לך.
תודה!אפרסקה
איך אני יודעת שיש חלק שמגרד דק? זה מה שאני צריכה גם.. רשום שיש להב לגירוד או איך שלא קוראים לזה, השאלה איזה גודל זה יוצא..
ניסיתי לחפש סרטונים לא ממש הצלחתי
פה באתר שלהםDoughnut
כתוב שיש 3 דסקיות- פריסה גירוד וצ'יפס. בתמונה זה נראה פריסה גסה ולא עדינה...
יש שם אפשרות לפנות לשירות לקוחות אני הייתי פונה ושואלת אם זה כולל גירוד דק.
תודה רבה לךאפרסקה
עזרת לי מאוד
☺️❤️Doughnutאחרונה
הילד המתוק שנעלם באשקלוןשושנושי
מאז שקראתי על הידיעה הזאת, אני בחרדות שדבר כזה עלול לקרות גם לי.
אני לפני טיסה לחול (מקווה שלא יתבטל), קניתי רצועות לילדים ועדיין אני לא מצליחה להפסיק לחשוב על זה. כולי מזיעה ועצבנית רק מהמחשבה על זה. עצוב וכואב. בשורות טובות בקרוב!!!!
מאוד עצוב. אבל לא צריך להסיק מידפרח חדש
שזה יכול לקרות לכם.. זה דבר נדיר
ודווקא אני חושבת שדבר כזה קורה יותר במקום המוכר שאז מאפשרים יותר חופש ופחות לחוצים כל רגע.
באמת עצוב ומלחיץקופצת רגע
אבל למען האמת את 'על זה' ואפילו יש לך רצועות נשמע לי שהמצב אצלך טוב.
אם את רוצה אפשר גם לשים על הילד 'אייר טאג' יש גם כאלה שמתאימים לאנדרואיד.
בן כמה הגדול? אולי תקחו אתכם עגלה גם בשבילו, כדי שיהיה לו מקום מוגדר לשבת בו, וכשתהיו במקומות עמוסים תגידו לו שעכשיו אסור לקום? זה יכול לעבוד עליו?
את עושה אץ ההיערכות הנדרשתאמאשוני
אם היית אומרת שאת אנטי פתרונות מסיבות מדויימנות
אז היית חסקת אחריות.
אבל את לגמרי "על זה"
לא נותנת לשיקולים זרים להכתיב את ההשתדלות שלך, ממש שאפו!!
מה עם האייר טאג שרצית?
שימי לגדול בנעל.
ולגמרי להביא לו עגלה! מסכימה ממש עם העצה הזאת (טיולון מתקפל מטריה, תשאילי ממישהו רק לטיסה)
עגלות ילדים לא נחשבות במשקל, אל תחששי.
היתרון בעגלה, יותר משזה יעזור לשמור על הילד, זה יעזור לך לשחרר בלי להיות בלחץ כל הזמן.
מן הסתם יהיו מקומות פחות הומי אדם שתוכלי לתת לו גם מרחב
אבל במקומות הומי אדם לא לחשוב פעמיים.. הוא יכול להנות גם בתוך הטיולון.
איך אתם מתכוונים להתנייד? מקווה שאתם שוכרים רכב, תשימי נעילת ילדים.
בהצלחה!
נהיה עם רכב חלק מהזמןשושנושי
נהיה עם שתי עגלות. איירטאג לא מצאתי אחד שמתחבר לפלאפון שיאומי שלי. אז קניתי רצועות ועם כל הקושי אני משתמשת באחד מהם גם פה בארץ, דווקא מקבלת פידבקים ממש טובים מהסביבה. יש מבטים מוזרים אבל לרוב בסדר. תחשבו על זה שעם רצועה יש לילד אפשרות להיות במרחק של עד 2 מטר, אם אביא לו יד כל הזמן הוא יהיה במרחק של עד חצי מטר. יש לו הרבה יותר מרחב.
אצלנו,
אני כבר לא יודעת אם אלה ילדים שבורחים או אמא עם קשיי קשב שלא יודעת להשגיח.
אני איתם כל הזמן, מחזיקה יד וממש כל צעד איתם.
הגדול איכשהו פתאום יכול להיעלם, ממש בשניות.
והוא כבר גדול מידי בשביל להסכים להביא יד כל הזמן.
נשימה עמוקה לחופשה ארוכה. בעז''ה יהיה לנו ממש כיף.
ממש מלחיץהבוקר יעלה
ומעניין באמת איך זה קרה.
זה באמת פחד אלוהיםכורסא ירוקה.
כל כך מבינה אותך!
רצועות זה רעיון טוב ואולי כדאי לשקול איזה שעון gps? לא יודעת אני ממש חרדתית בדברים האלה
אני רוצה שעון אבל לא מצאתי אחד שמתחבר לשיאומישושנושי
קניתי אחד וזה לא עבד. בחנות פלאפונים אמרו לי שעם שיאומי יש בעיה.
אולי תשאילי נייד לטיסה?אמאשוני
גם לך וגם לבעלך יש רק שיואמי?
שמעתם שמצאו אותו חי ושלם? ב"ה!קופצת רגע
כן הרגע ראיתיאפרסקה
וואי ב"ה ממש לא מובן מאליו
נמצא ב''ה. והאמת שזה סיפור מאוד מאוד לא ברוראורוש3
הוא לא נראה כמו ילד שהיה יממה בשמש. וגם חיפשו אותו בטירוף. משהו שם לא הגיוני. בטוח יש משהו מאחורי האירוע. אז כמובן להיזהר תמיד בטירוף. אבל לא הייתי מסיקה משם מסקנות...
ב''ה ממש ניסים שהוא נמצא. ישתבח שמו.
הוא נמצא בשיחיםoo
אולי הוא היה שם רוב הזמן/ ישן
אבל איך הגיע את ה7 ק"מ עד אליהם?מרגול
השיחים היו מאוד רחוקים מאיפה שאיבד את משפחתו
ראיתי צילום אוירי שמראה שזה 3.5 קמ מרחקפרח חדש
ולא כמו שאומרים שזה 10 ק"מ
זה הגיוני שהוא הלך והלך
זה נס מטורףבאתי מפעם
הוא כן היה חצי מעולף כשמצאו אותו, האמת הייתי בטוחה שחטפו אותו והתחרטו , אבל הוא כנראה הלך מלא ונרדם... מצאו אותו ממש ברגעים אחרונים, ממש מפחיד ומזעזע. נס גדול
וואי ממשאורוש3
וואי ממש ממש, סיפור הזויאמא לאוצר❤אחרונה
נס ממש וממש משמח שנמצא בריא ושלם .אבל משהו שם בהחלט לא מובן ולא נשמע הגיוני
חלומות על ילד נוסףshiran30005
כולם מסביבי יולדים, לנו יש 4 ילדים 2 גדולים 14-15 ו 2 קטנים 3 וחצי- שנתיים וחצי, מבחינתי אני סיימתי. ילדים פגים שדורשים המון השקעה , בדיקות אני בעצמי חלשלושית כזאת וחסרת כוחות, הריונות בסיכון גבוה מאוד לא פשוט
אבל ממש בוער בי להביא עוד ילד,להיות בהריון עם כל המשתמע מכך, אשפוזים ארוכים, דימומים, צירים מוקדמים, עובר קטן ומלא מלא מעקבים ועדיין ממש ממש בא לי לחוות את זה שוב
עבורי זה די לא מומלץ מבחינת הרפואה אז חושבת שסיימתי, אבל איך מתנתקים מהמחשבה? חולמת מלא מלא שאני שוב שוב בהריון, רק אתמול חלמתי שילדתי שוב וככ נהנהתי מהחלום
איך מצליחים לעשות קאט ולהבין שזהו?
אני בת 36 ועם ההסטוריה שלי כל שנה פה משחקת לרעתי...
אם יש סכנהניק חדש2
מתמקדים במי שנמצא ברוך השם.
עדיף פחות ילדים לאמא בריאה מאשר יותר ילדים ואמא בסכנת חיים.
אני אישית לא מסוגלת לחשוב על עוד ילד. יש לי 3 שיהיו בריאים.
כן יודעת שאתחרט כמעט בוודאות.
אבל לא מסוגלת לעבור את כל מה שעברתי.
אז נהנית מהם ככה.
תחפשי חלומות אחריםoo
לחיים יש כ"כ הרבה מה להציע חוץ מילודה
שלווה
תחביבים
טיולים בטבע
קשרים חברתיים
בילויים וחוויות משפחתיות
תשימי לב גם מה כתבת בהתחלה
'כולם מסביבי יולדים'
ותביני למה החלום שלך מתרכז במשהו אחד
מאוד מובן הרצון והחלומותפרח חדש
שמעתי ממישהי שגם היה לה משהו דומה
ואז היא הבינה שבעצם חוץ מהרצון לעוד ילד כמובן אבל בתוך תוכי זה, עמוק בפנים נמצא בעצם איזה חוסר שאת מרגישה צורך למלא
וצריך לחשוב איך למלא אותו במשהו שהוא לא זמני. הילד כמובן הוא לתמיד
אבל הריון ולידה יהיה ויעבור ואז שוב תרגישי את זה.. מבינה?
לעבור לאיזה מימוש עצמי באופן אחר
שייטיב איתך ועם משפחתך
מסכימההמקורית
אני רק אומרת שאת מדהימהמתואמת
שעם כל הקשיים המטורפים שאת חווה סביב היריון ולידה וגם גידול הילדים - את עדיין רוצה היריון❤️
מעריכה אותך מאוד!
מציעה לך - לא לגנוז את החלום מיד, אלא לחלום אותו עד הסוף, לפרטי פרטים, ממש לחוות אותו, להתענג רק מהדברים הטובים שבו, לשהות בו כמה זמן...
ואז, באהבה רבה ובאמונה שלמה, לסגור אותו היטב בעטיפת מתנה, להניח אותו בכדור פורח, ולתת לו להמריא אל על... (אני אוהבת לדמיין שיש מקום בשמים שבו כל החלומות שלנו נאצרים ונשמרים, וכמו שתפילה לא הולכת ריקם, גם חלומות לא נעלמים. אולי מישהו אחר יזכה בהם, אבל הם עתידים להתגשם...)
ואחרי ששחררת את החלום הזה - נסי לטוות לעצמך חלום חדש, חלום טוב ומספק. הוא אולי לא ישתווה לחלום של ילד נוסף, אבל כן יכול לתת לך סיפוק ושמחה.
מתפללת בשבילך לטוב❤️
אני גם עם ארבעהאמאשוני
וכפי הנראה סיימנו.
בהתחלה לא קל להשלים עם זה, אבל ככל שהילדים גדלים ההורות משתנה ומתמקדת בדברים אחרים ופחות בגיל הרך ואז גם פחות מתגעגעים.
אני רואה מסביבי תינוקות והם מתוקים, אבל לא מרגישה שזה משהו שקשור לסיפור שלי איכשהו..
הרבה שנים זו הייתה פסגת שאיפותייך עד שזכית ב"ה לשני הקטנים,
כנראה שלעד תשאי איתך את הכמיהה לתינוק
ועדיין צריך להפריד בין הכמיהה עצמה והזכרונות של המסע שהיה, לבין המציאות שעכשיו ב"ה אחרי שזכית ללדת פעמיים בניסים מופלאים צריך לעבור הלאה..
רק אתם תחליטו אבל לי זה נשמעאורוש3
פחות...
הקטנים שלך הם ניסים. והם דורשים המון המון טיפול והשקעה.
פלוס נשמע שצריך נחת קצת לנפש שלך, לזוגיות.
יכול להיות שזה רצון שתמיד יהיה, גם אם יהיה עוד אחד, אז אחריו. אז אולי צריך לתת לו מקום, להרגיש אותו ולעשות עבודה להשלים עם זה שהוא שם וזה בסדר גם אם הוא לא בא לידי ביטוי.
ולהתמקד באתגרים וברגעי הטוב שיש.
אם את כל כך רוצה אז למה לא?Avigailh1אחרונה
לכי עם הלב שלך
יכול להיות שההריון הזה לא יהיה בסיכון ויהיה רגיל לגמרי
ו36 זה גיל סבבה
זוכרות אותי מההדברת פרעושים? יש התפתחות ואני בהלםמעיין34
אז עשינו הדברה רק בחוץ. כי המדביר אמר שהמקור זה מהמלטת חתולים ולא חייב להדביר בבית.
שיתפנו את המשכירים שלנו והם התעקשו שהם ישלמו. הגיוני כי זה היה בשטח שלהם.
עכשיו המשכיר פנה לבעלי ואמר שזה שהם שילמו על ההדברה זה היה לפנים משורת הדין. הביא לו תחושה שהוא לא היה צריך לשלם.
הקטע שהוא ואשתו ישר אמרו שהם ישלמו ואפילו אשתו אמרה לי "בבקשה אתם לא משלמים אל תשלמו כלום"
הביא לנו חשק לעזוב את הדירה. איך יצאנו לא בסדר אם זו הצעה והתעקשות שלהם?
אוף
זה לא אומר שיצאתם לא בסדר124816
לי נראה שהם פשוט רצו שתדעו שהם לא מתחייבים לשלם אם יהיה שוב צורך.
הוא תפס את בעלי וביקש שנשלם חצי חצימעיין34
כנראה הוא ואשתו לא הסכימו ביניהםהמקוריתאחרונה
היא אמרה שלא תשלמו והוא כנראה חושב שכן
הייתי משתתפת בתשלום וזהו
בסוף הם באמת לא חייבים לשחם לכם על ההדברה
אבל תכלס אם זה משו שכנראה יחזור על עצמו הייתי שוקלת אם להאריך חוזה שם.
צמודים וקשה לי- חייבת עידודניק חדש אנונימי
חברות חייבת עידוד מכן מרגישה שכל יום הוא יום מלחמה/הישרדות
כמעט חודש אחרי לידה שניה. בת בכורה בת שנה ו7 חודשים גיל מאתגר מאוד הכנה לגיל שנתיים
הרדמות סיוט לוקח לנו שעה ואפילו פלוס להרדים אותה(נרדמת בלול לבד יושבים עם כיסא לידה ושרים קצת מנדנדים את הלול).
בנוסף מתעוררת בלילה (כנראה זה קורה מהקנאה לתינוקת והכל ריגשי ) כמה פעמים וב4-5 לפנות בוקר בכי צרחות מרדימים שוב
אני מניקה יוצא שאני ובעלי על חוסר שעות שינה מרגישה שלא ישנה וכל יום הוא נצח. פלוס יצאנו לחופש מהמעון ואני מנסה שכל יום יהיה איתי מישהו בבית.
קשה לי יודעת שזה זמני אבל זה נראה נצח
באלי שיגדלו כבר
אוף מרגישה שאני רק רוצה שיגמר היום כי כל יום קשוח לי
לא אדבר על התינוקת שזה מלא הנקות ביום וגזים.
חייבת עידוד שלכן… מתי ראיתן שיפור? אחרי כמה חודשים? מתי הגיל הזה מתאזן? טיפים
אתמול בעלי הלך לבית כנסת והחזרתי אותו כי היא התעוררה אחרי חצי שעה ושתיהן בכו לי לא יכולתי כבר אחרי יום שלם איתן
רושמת מאנונימי כי אין סיסמה לניק הרגיל
אצליאיזמרגד1
לא בדיוק אותם גילאים, אבל הייתי לבד בבית כל יום מאז שהתינוק היה בן שבוע עד שבעלי חזר מהעבודה... היה קשוח ממש אבל ב''ה אחרי 3 חודשים הרגשתי שנכנסו למסלול טוב ב''ה ותכלס היה לי ממש טוב איתם בבית אחרי הקשיים של ההתחלה.
הטיפ הכי טוב זה לזכור שהזמן עובר, עכשיו זה קשה אבל בעז''ה הם יגדלו קצת ויהיו החברות הכי טובות😍
מנשא טוב מציל חיים, תנסי
ולנסות להקל על עצמך כמה שיותר- לישון כל רגע שאפשר וכמה שפחות לעבוד בבית שמקביל
תודהה שעצרת וכתבת ליניק חדש אנונימי
משתמשת במנשא פה ושם אולי באמת אתחיל להשתמש גם בבית
יודעת שזה זמני זה נראה נצחחח 🥺
מתנחמת שעוד קצת חגים ובעלי יהיה בחופש איתי
זהoo
מאד הגיוני להרגיש ככה עם 2 תינוקות
זה יכול להיות קשוח הרבה זמן
כי ילדים קטנים ותינוקות לוקחים לרוב הרבה אנרגיות וסבלנות
להבין שזה הגיוני ולתכנן את היום/ תקופה לפי זה זה יכול לעזור
וואי איזה קשוחצלולה
תקופה קשוחה ממש,
אבל זמנית ועוברת..
אני תמיד מרגישה שקלה בכמה שלבים. בעיני מאוד תלוי גם בתינוק ובאופי שלו.
אני הרגשתי הקלה חלקית איפשהו באזור גיל שלושה חודשים, ובהמשך שוב סביב חצי שנה ושנה.
תקחי כמה שיותר עזרה, תזכרי שזו תקופה והיא תעבור ולכן אין מה לחסוך בעזרה כרגע. תשמעי לא להגיע לקצה, לתפוס את עצמך לפני ההתפרקות. טוב מאוד שקראת לבעלך מהתפילה, זאת התקופה עכשיו, לכל זמן ועת ובע''ה יבוא יום שהוא ילך בנחת לביה''כ.
חיבוק, ושתראי המון נחת בע"ה🤗
רק אומרת שזה נורמלי מאודפרח חדש
ואין פה משהו חריג או בעיה בך/בילדים
זה פשוט קשה מאוד מאוד
אני בשלב כזה הייתי נעזרת בילדה מהבניין
היא היתה משחקת עם ה"גדול" בשעת אחהצ שזה השעות הכי קשוחות
לאט לאט נכנסנו לשגרה יותר יציבה התינוק טיפה גדל ואז הפסקתי עם העזרה
אבל כן זה היה קשה מאוד!!
הכי הגיוני בעולם התחשות שלךרק טוב!
את נמצאת בשלב מאתגר.
מנסיוני, לוקח כ3 חודשים עד שהבית נכנס לאיזון ושגרה חדשה. לא אומר שמאז הכל קל, אבל כבר יודעים מה עובד טוב ומה פחות, ואיך נכון לעשות כל דבר כמו סדר יום, מקלחות, הרדמות, ארוחות, נסיעות, יציאות מהבית וכו.
לא פירטת איזה חלק ביום הכי קשה או מאתגר לך, אז אשתף שאני עם תינוקת בת חודש וחצי עכשיו, והערבים קשוחים. בד"כ מתחילת אחה"צ עד 23 בלילה וצפונה היא לא כ"כ רגועה... וגם במשך היום מרגישה שעמוס ולא מספיקה לפעמים לנוח או להכין אוכל. ואצלי היא השביעית אז יש כאן עוד ידיים שיכולים להחזיק אותה ומעליה בן 3 וחצי. ועדיין זה שלב מאתגר. כך שאני ממש מבינה אותך.
מחזקת אותך להתמקד בצרכים הבסיסיים, להעזר בכל מי ומה שאפשר. ולדעת שעוד מעט בעז"ה תכנסו למסלול שיותר יהיה קל. (אצלי שלושת הגדולים צפופים. השלישית נולדה כשהגדול היה בן שנתיים ו8 חודשים)
והכי חשוב בשביל הכוחות שלך לישון טוב עד כמה שאפשר, ולאכול טוב (לא צריך ארוחות גורמה, אבל כן אוכל מזין ולא גאנק, וכמובן מים בימים חמים אלו).
את עוד במשכב לידה, נסי לשמור על הכוחות שלך, וכמה שהבעל יכול להיות יותר בתמונה זה רווח נקי של שניכם.
עוד משהו לגבי הגדולהרק טוב!
מנסיוני, מה שהכי עוזר-
לתת לה להרגיש שהאחות החדשה היתה מתנה בשבילה. גם בגיל כזה היא לגמרי יכולה להבין אם התינוקת זה שבר שאסור להתקרב, לגעת, לוקח לה את אמא, וכו.. או שאיזה כיף שיש לי בובה שמותר ללטף (תציעי לה, ותראי לה איך. תסבירי לה איפה לא ולמה). אפשר להביא לה טיטול או לעזור לאמא להחליף לה, אפשר לשים לה מוצץ, אפשר להחזיק אותה (כמובן יחד איתכם, אבל שהיא תרגיש שהיא מחזיקה). וכו. כל זה נון תחושה שזאת מתנה שווה, שהרווחתי חברה, ואחריות ולא הפסדתי.
פה בשביל להגידטוט
אצלי השנה הראשונה היתה קשה כמו שאת מתארת.
נעזרתי הרבה בביבייסיטר שהיתה ביחד איתי והילדים.
עכשיו הם בני 3 ו2 וזה הכי מתוק בעולםםםם
משחקים שעות ביחד. אוהבים וחברים. במקרה שאחד מהם איתי לבד הוא שואל איפה השני.
אתן ממש מעודדות אותי עם כל הקושי אוףניק חדש אנונימי
מרגיש לי שאני חייבת מישהו איתי כל יום גם לחברה וגם לעזרה
אוף וחמותי עוזרת מלא במהלך השנה שהבת שלי אצלה ביום יום. באלי לעשות אצלה שבת אבל בטח בעלי פחות ירצה
ואמא שלי פחות תצליח להשתלט להרדים וכאלה
ועוד משהו… אני רק במחשבה שיגדלו כברניק חדש אנונימי
וזה מבאס אותי שאני רק רוצה שהזמן יעבור ויחזור לעבודה לשגרה
באלי להנות מהן להיות בטוב
בעלי עוזר לי מלא ואהבה שלנו התעצמה עוד יותר עם הקושי הזה
הקושי הוא ההרדמות הלילות ההתעוררות של הבכורה
והתינוקת לפעמים איך ששמה אותה מתעוררת ואז זה לופ של הנקה 24/7 ככה מרגיש
אני רוצה בהמשך לשלב תמ"ל. יש תמל שלא עושה בעיות עיכול וכו? מניסיון שלכן…
כל טיפ יתקבל בברכה
גם אני מתבאסת מהמחשבה הזאתצלולה
הקטנה שלי תכף בת שנה ומאז שנולדה היא די מאתגרת אותנו. המון פעמים אני מוצאת את עצמי אומרת שאני מחכה שהיא תגדל... ומציבה לעצמי יעדים חחח🤭
אמרתי לבעלי שלא כיף לי להיות בראש הזה בגידול שלה, ולא בהנאה מהמתיקות. כי היא באמת בובה, מתוקה ממש. הוא שיקף לי שאני לא מחכה שהיא תגדל אלא שהקושי יחלוף.
איזה יופי שאפשר לחשוב על זה שהקושי יחלוף.
מזכירה לךקדם
שאת ממש קצת אחרי לידה, עדיין במשכב לידה, ממש הגיוני שזה ככה, לקוח זמן להתאושש מהלידה ולפני שישה שבועות אין מה לדבר בכלל. כשאת תתחזקי ותרגישי יותר טוב זה יראה אחרת... בנתיים כמו שתיארת כדאי עזרה כשצריך בעיקר כדי לישון ביום, אם אפשר לפחות שעתיים ברצף, זה מאוד משמעותי.
לנו גם יש רווח כזה בין ילדים וגם אחותי ואני ברווח כזה ובאמת זה כל כך שווה כשגדלים!!
אני רק רוצה לעודד (בתקווה שזה יעודד)מתואמת
שלא תמיד זה ככה עם צפופים. אומרת את זה בעיקר כדי שלא תחששי מילדים הבאים... (למרות שאי אפשר לדעת מראש)
שני הראשונים שלי צפופים יחסית (שנה וחמישה חודשים הפרש), והם היו תינוקות נוחים מאוד והגידול שלהם היה יחסית קל (יחסית, כמובן, כי תמיד גידול ילדים נושא אתגר), והיה לי גם כיף איתם.
יש לי עוד שני צפופים (הפרש של שנה ותשע), וזה כבר היה מאתגר יותר, כי הגדול מביניהם היה תינוק מאתגר (בגיל שנתיים הוא יחסית נרגע).
והכי מאתגר היה לי דווקא (ועדיין, בעצם) עם שתי האחרונות, שהן לא צפופות (הפרש של שנתיים ותשעה חודשים), פשוט כי שתיהן היו תינוקות מאתגרות וגם בתור ילדונות הן מאתגרות...
בכל אופן, כרגע עוד לגמרי הגיוני שקשה לך, כי את שנייה אחרי לידה. כשקצת תצליחי להתאפס, אולי תנסי לברר אם יש משהו ספציפי שמציק להן - משהו שמקשה על הגדולה לישון ברצף (קשה לי להאמין שזה נטו רגשי), משהו שמקשה על הקטנה לינוק (אולי אלה לא רק גזים, וגם אם אלה גזים אולי יש דרך להקל עליה).
ובינתיים - כן, תנסי להיעזר כמה שאפשר בכל מי שמציע עזרה... אולי אפילו בייביסיטר שתוציא את הגדולה לטיולים ותעייף אותה מספיק כדי שתישן טוב בלילה וגם תיתן לך מנוחה לטפל בתינוקת לבד...
הרבה כוחות ומזל טוב!
ממש מבינה..ומנסיוני רוצה גם לעודדהלוואייי
אצלי גם כולם צמודים ..
ובשנים הראשונות גם חוויתי הרבה קושי של אינטנסיביות שוחקת
וגם אצלי הם בכיינים ורוצים ידיים ולא ישנים וכו
חושבת שזה תהליך של למידה אמהית.
בהתחלה הבנתי שלא נכון לבא עם ציפיה להצליח ושיהיה קל ויתקתק הכל
אני לומדת את המקצוע
אני לומדת את עצמי שם
לומדת מה עובד לי ומה מאתגר לי
לומדת איפה אני יכולה לעזור לעצמי ומה יכל להקל עלי
לומדת לחשוב יצירתי
לומדת לכבד את עצמי ושאני חשובה והשמחה והכוחות שלי חשובים
לומדת לעשות איזונים
לומדת לקחת בפרופורציות
לומדת להזכיר לעצמי מראש שזה תקופה קשה יותר אבל היא עוברת ולכן לומדת לקחת אוויר ולנשום עמוק
ובעיקר
לומדת להקליל!! לא לשקוע בהווה מדי
אז לא ישנתי.
.לומדת לומר את זה לעצמי בטון זורם ועובר הלאה
לתת חיבוק לעצמי ולהמשיך
באחרונים למדתי לזהות שאני רוצה להנות ולא רק לשרוד
ואז גם ניסיתי ללמוד איזה גישה תעזור לי להצליח להנות גם בקטנטנות
וזה עובד
ב3 האחרונים ממש נהנית מכל רגע לצד העיפות והבקשות וכו
קצת כמו שפיתחנו חוסן מול טילים
אז אני מרגישה שעם הזמן פתחתי חוסן מול אתגרי התינוקות והאמהות אחרי לידה
אני משתדלת לא לקחת קשה ..לכתוב הרבה להקשיב לעצמי אבל לעבור מהר הלאה ולא לשקוע בקושי
הסיפור הוא לידה ותינוק וילדים מתוקים
ויש גם קישוטים של קושי..לפעמים הם על כל הדף..לפעמים רק בחלקו
וכל זה נכון לא רק לצמודים.אבל בצמודים י ש יותר סכנה לחוות רק את ההישרדות ולא את המתיקות
ולכן חושבת שהעבודה היא תודעתית בעיקר
וגם פרקטית למצוא דרכים להקל על עצמך
ולזכור שזה זמני ההתחלה זה עובר
איזה כיף שאתן מגיבות לי זה ממש עוזר לי לדעתניק חדש אנונימיאחרונה
שזה באמת זמני ושווה את זה
מישהי רשמה שבעלה אמר לה שזה לא שיגדלו אלא שהקושי יחלוף… אהבתי ממש את המחשבה
אנסה כמה שיותר לזרום ולא לשקוע
כמה שאפשר..🩷
תודה לכן