איך מתארגנים לפסח אחרי לידה 7 ילדים...טולית
עם בשעה ילדים...
אני מרגישה שבנוסף לחולשה ולעייפות האובייקטיביות אחרי לידה....
אני בלחץ מפסח..
מה עושים??
אשמח לרעיונות/ טיפים..
תכנון וחלוקת תפקידים זה תמיד עוזראמאשוני
להתחיל כבר עכשיו מה שאפשר
לרשום את הקטנים למסגרות עד ערב בדיקת חמץ (קייטנות של ילדות או דרך ביה"ס של החגים שאמור לפעול גם בגנים)
לדרבן את הגדולים לעזור תמורת גמול כספי (יש תפקידי חובה כי הם חלק מהבית ויש תפקידי רשות לרגל המצב ועליהם יהיה תגמול מספק.

להביא עוזרת

לעשות רק מה שחייבים

לקנות אוכל מוכן לפני פסח או למהלך החג

מזל טוב ובהצלחה!!
מסכימה ומוסיפההודיה60

להנמיך צפיות, לא לבנות על נקיון אביב יסודי. נטו להכשיר את הבית מחמץ. זה הרבה פחות עבודה אם עןשים רק מה שבאמת חייבים לפסח

אזורים /ארונות שלא חייבים אותם בפסח למכור ולא לנקות

^^וגםשירקי
כדי להוריד לחץ אם יש אפשרות
אז להשתמש בחד פעמי כדי להוריד קצת את כמות הכלים בכיור...
7 ילדים זה נשמע הרבה כלים😶

בהצלחה!!
מזל טוב!לב אמיץ

בעיה רצינית שככה זה כאבעצוב

מנקים ממש רק לפי חובת ההלכהבאורות
לא עושים ארונות וסידורים ועניינים. רק חמץ.
וב'ה 7 ילדים זה אומר שגם יש כמה זוגות ידיים נוספות שיכולות לעזור. לעשות חלוקת תפקידים הגיונית לפי כל ילד ויכולותיו.
לניקוי הקשוח שרק את יכולה לעשות כנראה(מטבח למשל) עדיף להביא מישהי שתעשה במקומך ואת רק תפקחי.
מזל טוב, הרבה בריאות

"לסגור" כל מה שאפשר -מתואמת

ארונות, חדרים, צעצועים, משחקים...

אפשר להחליט שבפסח כל הילדים יישנו רק בסלון, ואז אפשר לסגור את חדר/י הילדים ולמכור. להוציא מהם רק כמה דברים חשובים (בגדים, משחקים וכו').

מטבח - להביא עזרה. אולי לחשוב על ויתור של אפייה או אפילו גם בישול במהלך כל החג, ולהסתפק באוכל קנוי/קר - ואז לא צריך לנקות את התנור.

בהצלחה ובשעה טובה!

נשמע לי מדכא קצתבאורות
גם משגע את הילדים וגם מבאס על האוכל המגעיל ממילא של פסח. אני אישית הייתי מעדיפה לגייס בני משפחה או לקחת עזרה בתשלום בשביל הדברים האלה מאשר לעשות ככה
אפשר לשווק את זה ככיף, לדעתימתואמת

"מחנה" בסלון לכל חג הפסח! אוכל מיוחד שבד"כ לא קונים!

אבל באמת - כל משפחה צריכה לעשות את השיקולים המתאימים לה...

האמת שעשינו את זה שנה אחת בגלל נסיבות מיוחדותהודיה60

והיה אחלה חוויה.

חג ראשון ושבת התארחנו. וחול המועד היה נהדר בבית. לא בשלנו, אפינו בטוסטר אובן. 

 

היה החלטה מאד מוצלחת בנסיבות דאז ולא היה מדכא בכלל. 

גם אנחנו עשינו כך שנה אחתמתואמת

כשהייתי בהיריון קשה מאוד. אבל היינו רק עם שני ילדים קטנים. ובסוף בעצם לא היינו בבית בחג, אלא אצל ההורים (חצי חג אצל הוריי וחצי חג אצל הורי בעלי).

תודה רבה לכם..טולית
אכן לא קל... בין הנקה/ החלפה... לטיפול בשאר הילדים...להכניס את ניקיונות החג, אקח לתשומת ליבי הרבה מן ההמלצות, תודה
זה יותר בלאגןאורי8
האמת קשה לי עם רוב ההמלצות פהאורי8
אני באותו מצב, רק עם תשעה ילדים ואחרי לידה, אמנם יש גם גדולים, אבל לעשות מחנה בסלון כל החג נשמע לי בלאגן מטורף שיוציא אותי מדעתי. וממש ממש קשה לי לותר על נקיון פסח נורמלי, גם לא יכולה לחתום שאין חמץ בכל מיני מגרות וארונות שנמצאים בטווח ידם של הקטנים.
נראה לי שמה שיכול לעזור זה - לקחת עזרה , ולחלק משימות לילדים ולבעל( אצלי יש ממש גדולים, לא יודע בני כמה הגדולים שלך) ולהשאיר לעצמך מה שלא דורש מאמץ פיזי) האמת שהעצות שלי לא מרגיעות אותי והחשש מפסח המתקרב בהחלט קיים.
אשמח אם מישהי תכתב מה עוזר לה לשחרר לוותר על חלק מהנקיונות, אני לא מסוגלת לחשוב על פסח עם בית לא נקי ומסודר ומצד שני לא רוצה להכנס ללחץ הזה אחרי לידה ולעשות יותר מכוחותי.
הלוואי שאפשר היה לדחות את פסח בחודש
עוזר לנשום עמוקלב אמיץ

להבין שזה פשוט בלתי אפשרי ולא סביר, שתינוק זה משרה מלאה ולמעלה מזה, שרק את יכולה להניק אותו, שההנקה עלולה להיפגע בגלל לחץ ודאגה, ובטח בגלל מאמץ פיזי מיותר שלא לפי הכוחות,

שיש עוד ילדים להיות סבלנית כלפיהם.

לקיים שיגרת אחרי לידה ברוכה כרגיל - לישון בבקרים וכו' וכו' - ולהוסיף רק משימה פה ושם לקראת פסח, וגם זה רק על חשבון משימות שהיית נדרשת למלא אם הילדים היו בלימודים, ולשמחתך הם בחופש.

 

להתמקד בשמחה שהמשפחה זכתה לה, ולזרום, לזרום, לזרום, ולזכור שוב שלא בכל פסח את אחרי לידה, ושיהיו עוד הרבה פסחים שיבואו עלייך לטובה שתוכלי להנות לקראתם מנקיונות נהדרים - לי עוזר לדמיין אותם נקיונות אדירים שפעם אני אעשה .

 

בהצלחה והמון שמחה ושלוות הנפש.

 

גם אני ככה...שמחה
קשה לי מאוד שהבית לא נקי כל השנה, ובפרט בפסח.
זה לא מוסיף לי נחת ורוגע אלא מלחיץ ומעצבן אותי.
לקראת פסח אני עושה טבלה מפורטת מאוד עם כל הדברים שחשוב לי לנקות, חלק מחלקת לילדים או לבעלי,
ומה שנשאר לי אני עושה לאט לאט כל יום משהו.
את הדברים שהם לא באמת חמץ אבל בכך זאת חשוב לי שיהיו נקיים (חלונות, דלתות, ארונות בגדים, וכו')- אני משאירה בטבלה, אבל מתכננת לעשות אחרי פסח, כשיהיה יותר זמן וכוח.
לפעמים זה נדחה לחופש הגדול, לפעמים לקראת חגי תשרי, ולפעמים אפילו אחר כך, תלוי במצב.
אבל זה כתוב לי ואני כל הזמן יודעת שמתישהו אעשה זאת.
זה עוזר לי להיות רגועה.
לטובתך ולטובת ציבור היולדות, ואמהות בכלל...אני=)
חשבתי שיכול לעניין...
בהצלחה לכולן😘
מבינה אותך וגם מסייגתהודיה60

שכשאנחנו עשינו את זה היינו בערך עם 4 ילדים יחסית קטנים, ברור שעם 9 זה הרבה פחות מתאים וגם הגדולים יכולים הרבה יותר לעזור

 

מסכימה מאד עם מה שכתבו לב אמיץ ושמחה ומוסיפה -

איך שיתוף הפעולה של הגדולים שלך - את יכולה לבנות עליהם?

אולי יעזור שתהיי איתם כשהם מנקים, תעברו ביחד חדר חדר, תוך כדי שיחת נעימה וכיפית. את יושבת ומכוונת והם עובדים  

אגיד לך מה עשיתי שנה שעברהאמאשוני
אמנם רק עם שני ילדים אבל בהריון בסיכון שלא יכלתי להרים שום כלום, אבל ממש כלום.

עזר לי לתכנן כל דבר לפרוט לפרטים.
למשל כדי לנקות את חדר הילדים צריך קודם לסדר ולטאטא כללי, לרכז מיטות ושידה באמצע, להרים מזרנים שיעמדו ולא ישכבו, לארוז פוכים,
להוציא מגירות מתחת לארון, לשטוף יסודי, להחזיר הכל לפינות ולשטוף את האמצע.

במקום לעשות את כל זה בפעם אחת ולהצטרך להזזת רהיטים, עשינו את זה ב3 שלבים,
ערב אחד ניקיתי ופיניתי כרגיל, בבוקר לקח לבעלי 3 דקות להזיז רהיטים ולהרים מגירות (לא מפונות)
באותה הזדמנות עבדנו ככה גם על החדרים האחרים,
אני שטפתי חצי חדר, נחתי, עוד חצי חדר, נחתי, עוד חצי חדר.
פיניתי ומיינתי תכולת מגירות כשהן בגובה שלי ולא מתחת לארון.
כשבעלי חזר, שלחתי אותו לנער מגירות באמבטיה, קצת דפיקות וזה נקי, מקסימום להעביר סמרטוט לח. לא להתחיל לשפשף...
כשהמגירות נקיות אמרתי לו בדיוק מה להחזיר ממה שהיה ממויין ואח"כ החזיר את הרהיטים ושטף את האמצע.

ככה עשינו עם כל הבית אני ניקיתי הרוב, אבל לא התאמצתי בכלל (המטבח בהגדרה היה עליו הוא עשה בשבוע האחרון כשאני יצאתי עם הילדים החוצה בערב)
מבעלי הסידור הזה הצריך ממש כמה דקות פה ושם אבל עשה את העבודה המאומצת.
אני עבדתי יותר שעות, אבל ללא מאמץ.
(יש לנו ספה קלילה יחסית, הקטנים שלי מזיזים אותה בקלות- אבל כשאני הזזתי זה עלה לי ביוקר...)
דברים כמו להזיז סל כביסה מלא ולהרים לשרפרף שאוכל לתלות-רתמנו את בן ה5 שלי לעזרה. עשה זאת מצויין בצווחות "מכונית מרוץ!"

עוד משהו, כל בגדי החורף שיצאו מהכביסה, לא קיפלתי, ערמתי הכל בערימות מסודרות זה חיכה לי עד תחילת החורף הבא.
יכול להיות שהתשובה טמונה במשפט האחרון שלך?סדר נשים

אם את מרגישה שעוד חודש זה מה שיעזור אז אולי תדחי את כל הניקיון שמעבר לחמץ

בחודש וכך מצד אחד תרויחי ניקיון ומצד שני יהיה לך קל יותר עכשיו, גם מבחינה נפשית

הידיעה שלא שיחררת את זה לגמרי אלא תעשי את זה בקרוב יכולה לעזור

אני יודעת שמה שלא אעשה בפסח רוב הסיכויים שלא יקרהאורי8
ככה זה אצלי לפחות
קודם כל מזל טובניקיתוש
אל תשכחי שאת אחרי לידה.
תרשי לעצמך להרפות!!
שנית, אל תקשיבי לנשים מתרברבות זה חלק מהקטע לפני פסח, אני פשוט אוטמת את אוזניי להתרברבות הזו.
רשימות זה עוזר מאד.
אני עושה רשימות לפי ימים.
ביום חופשי זה וזה מה אני עושה.
מכינה ברשימה מה נאכל בימים הקשים.
דברים מוכנים במקפיא רק להניח על פלטה ולאכול חם.
ואני לא בדיוק אחרי לידה. לכוחות שלי די חזרתי אבל התינוקת שלי שתהיה בריאה צריכה המון ידיים.
האחים האחרים לא מסתדרים להרגיע אותה אז הבית נראה בהתאם.
אני בעיצומה של חגיגת בר מצווה לבכור שלי.
שישו ושמחו
מה שמנחם אותי שבסוף פסח יגיע הבית יהיה פחות או יותר נקי וכולנו נשב סביב שולחן ליל הסדר.
לא יעזור , הפתרון של תתעלמי מהלכלוך לא יעבדו אצליאורי8
הגדולים שלי יכולים לעזור הרבה, ב"ה, ברמה שהגדולה יכולה להכין שבת בעצמה וכו'..., לפני 3 שנים הינו באותו סרט, עם לידה קרובה יותר לפסח וילדים קטנים ב3 שנים, והם ובעלי עזרו המון, בעצם אני עזרתי להם... לא עשיתי שום דבר פיזי, אבל רק הבלאגן של ערב פסח, ( כשכולם מנקים יחד ,הבית נראה כמו אחרי פוגרום) והמעט שעשיתי, היה לי קשה מאוד. כמובן שעכשיו אני לא חושבת להתחיל בעצמי, רק צריכה לארגן את העניינים כך שהילדים יתחילו.
הבעיה היא לא שאין לי עזרה מהילדים והבעל, אלא שאני לא מסוגלת לוותר הרבה בנושא הנקיון בפסח, ושגם אם לא אעשה כלום , הבלאגן שהבית נכנס אליו בשבוע שלפני פסח, מלחיץ אותי, ולא ממש מאפשר את המנוחה שאני צריכה כרגע. על מה אתן מוותרות? בהנחה שאין אפשרות לנעול חדרים , חייבים לנקות את כל המשחקים , וכדאי ממילא לסדר ארונות מחורף לקייץ, אחרת יהיה בלאגן מטורף בבגדים.
ואין אפשרות לא לבשל כמו שהוצע פה, אנחנו בבית בשביעי של פסח.
באמת נשמע שאי אפשר לוותר על כלום כמעט אצלך...מתואמת

מה שהייתי מציעה לך, כיוון שבעלך והילדים הגדולים יכולים בעצם לארגן הכול בעצמם - זה להסתגר עם עצמך ועם התינוק בחדר שלך (אחרי שבעלך יספיק לנקות אותו), ופשוט לתת להם להתנהל לבד, בלי שאת בסביבה אפילו. אולי להכין לפני כן רשימות מפורטות מה בדיוק צריך לעשות, ואז - לשחרר. להאמין שהם יצליחו להסתדר לבד.

עוד אפשרות, אם לילדים שלך קשה המחשבה של לעשות לבד - לומר להם שיזמינו אליכם חברים שלהם שיחסית פנויים, לשלם להם בהתאם לגילם - ושהם יעשו ביחד עם ילדייך את העבודה. כשיש חבר בסביבה בד"כ לא נעים להתבטל... (שנה שעברה הבת שלי, שאז הייתה בת תשע בלבד, עשתה משהו כזה: אמה של חברתה ילדה חודש לפני פסח, והן שתיהן ניקו בבית בהתאם ליכולתן - בלי תשלום כמובן. שחררתי אותה בשמחה בשביל זה, למרות שאני עצמי הייתי בסוף היריון וזקוקה לעזרה, כי ידעתי שהם זקוקים לזה יותר...)

אני לא מוותרת על שום דבר...שמחה
(עכשיו לא אחרי לידה אבל יש סיבות אחרות שמועות ממני לעבוד קשה )
אבל יש דברים שדוחה לאחרי פסח.
מציעה לך לעשות רשימה מפורטת מאוד מה יש לנקות ולסדר בכל חדר בבית.
אחר כך תעברי על הרשימה ותראי מה מאוד דחוף לך ומה אפשר קצת לדחות.
למשל צעצועים- מה שמשחקים הרבה כדאי לנקות לפני פסח. מה שלא- אפשר לא לגעת בפסח, ולנקות אחרי.
אם כי אצלי מה שהילדים עושים בעצמם- אני לא מוותרת בכלל. כי יודעת שלפני פסח הם בקטע של נקיון, ואחרי פסח זה לא יהיה.
ארונות בגדים אני תמיד עושה אחרי פסח. לפסח יש לי המון עבודה, וזה תקופה שעדיין לפעמים קר וגשום. אז אני מעדיפה אחרי פסח לסדר ולהחליף חורף קיץ בנחת (ויודעת שאעשה זאת. כי חייבת להחליף חורף קיץ ).
אבל זה מאוד אינדיבידואלי. את צריכה לחשוב על מה מתאים לך לוותר.
ולדעתי אם את יודעת שאת לא מוותרת על זה אלא רק דוחה לאחרי פסח (ובאמת תעשי את זה, את לא עובדת על עצמך )- זה יותר קל בנפש.
על מה אפשר לוותרהודיה60

וכמו שאמרה גם שמחה - אפשר לא לוותר אלא לדחות לאחרי פסח

משחקים - אפשר לנקות חלק שישחקו בפסח, לקנות שמחק או שניים חדשים לכבוד פסח והשאר לסגור.

ספרים - כנ"ל - לנקות מדף אחד שיהיה לפסח והשאר לסגור

ארונות שירות - לארגן במדף אחד מה שצריך לפסח והשאר לסגור

ארונות מטבח - לסגור ארונות ומגרות שלא בשימוש בפסח. 

 

^^על מה שמוותרים, רק להוציא את החמץ, לא לנקות.לב אמיץ

יש איגרת של הרב אבינר שנקראת "איך לנקות את הבית לפסח בחצי שעה" או משהו כזה.

בשנים של פסח אחרי לידה האיגרת הזו היתה הצלה נפשית ממש עבורי.

גם בשנים מורכבות מאוד עם קטנטנים.

נשמע שאת יודעת בעצמך את התשובה....בנחת...

יש לך בחירה בין לשמור על השליטה שלך וניהול העניינים לבין להרפות ולדאוג לכוחותייך וליכולותייך.

מציעה לך לחשוב מה היתרונות ומה החסרונות של כל אחת מהדרכים כדי לבחור ביניהן ולהיות יותר שלמה עם המחירים שתצטרכי לשלם...

באמת סיטואציה לא קלה, ב"ה, צרות של עשירים...

(כתבתי בקיצור אבל מתוך הזדהות גדולה עם הסיטואציה ועם ההתמודדות.. שתהיה סיעתא דשמיא!)

 

לא אמרתי להתעלם מהלכלוךניקיתוש
בגדול הרעיון זה סדר עדיפיות.
כרגע את אחרי לידה, זה המצב הנתון.
אז לנקות יותר חפיף, חפיף הסדר בארונות, חפיף תריסים. במשהו תהיי חייבת לחפף
תחליטי במה..
ושנה הבאה תעשי ביתר עוצמה!
ותהני, את בחופשת לידה. יש לך בקרים לבד. תתקדמי בסדר שכ"כ חשוב לשפיות הנפשית.
וכולנו איתך! זה לא פשוט!!
וקשה מאד! בהצלחה רבה והמון מזל טוב!!
אני בילד חמישי (ברוך ד' כמובן) וקרסתי טוטאלית!
לדעתי קודם כלפאז
לחשוב מה היכולות של הילדים הגדולים
להכין רשימה עם בעלך של כל הדברים שצריך לעשות לפסח
(ממליצה פשוט למפות חדר חדר)
לסמן מה דחוף, מה חמץ, מה לא דחוף ומה לא חמץ מתוך הרשימה (תעשי סמלים שאיתם תסמני לכל דבר בקלילות).

תתחילו את ובעלך לראות מה ריאלי שאתם תעשו מתוך הנל-
כמובן להתמקד בדברים הדחופים והחמצים..
(אני אישית אוהבת שמראש עד תאריך מסויים אני מרשה לעצמי את הדברים היותר אקסטרות שבא לי
ובהמשך כשבכ"מ יש לחץ ועובדים יעיל את החמצים ממש- אבל זה כנראה לא נכון לכולם).

אחר כך לשבת עם הילדים הגדולים שלכם ולראות איתם מה הם יכולים לקחת על עצמם...

מה שנשאר אפשר לדרבן ב2 דרכים;
1. יוצאים לטיול לפני החג אם הכל מוכן עד יום איקס
(תשארי לנוח עם התינוק אם אפשרי לבעלך)
2. אפשר לשלם להם במקום לעוזרת על משימות שהם יותר מהמצופה בהם בבית, או לקנות בכסף הזה משהו שווה לבית שהם רוצים

וכמובן אפשר להביא עזרה בתשלום...

כדאי גם לנסות לרתום את הגדולים להוביל תהליך עבודה.
נניח אחה"צ שבו הם עושים אמבטיה עם הקטנים לצעצועי הפלסטיק ואחכ מנגבים וסוגרים.
הגדולים אחראיים על החדרים שלהם.
כל אחד עושה משהו שהוא בוחר מהמשימות הפנויות בכל אחד מהחדרים...

כדאי גם ליצור אוירת עבודה בטח אם יש חופש.
לתת למישהו להיות אחראי על מוזיקה כיפית
לתת למישהו להיות אחראי אוכל- ארוחת בקר שווה מראש, הפסקת נשנוש מתוק בשעה 11 וחצי אחרי שעתיים עבודה נגיד...
כשכולם עובדים יחד ויש אוירה טובה
זו יכולה להיות חויה כיפית טובה ומגבשת לכולם

ואת- תנוחי!!!!


התחלתי בלהכין רשימהאבגד

אמנם לא אחרי לידה, אבל עם יד מגובסת שמתפקדת חלקית + 3 ילדים ותינוקת.

הכנתי רשימה מסודרת לפי חדרים - מה המטלות בכל חדר, למשל:

חדר ילדים: ארון, מדפי משחקים, מגירת פאזלים.

בוחרת כל פעם משימה שמתאימה לזמן שעומד לרשותי, יש דברים ששעה בודדת ממש מספיקה. כל משימה שמושלמת נמחקת, התחלתי עכשיו, וככל שמתקרבים לפסח מתכנסים לכיוון המשימות במטבח.

בע"ה יהיה בסדר!

 

אויש. רפואה שלמה.לב אמיץ


חברת ניקיון בתשלום שבוע לפני פסחסודית
שנה אחת שברתי את הרגל 3 שברים שבועיים לפני פסח. חברת ניקיון פינתה הכל מהמטבח, שטפה חלונות תריסים רצפות. הנמקה הכשירה את המקרר והתנור. ויתר בני הבית אכלו אוכל קנוי. הבית זהר.
ארונות לדעתי אם לא מנקים ומסדרים כל השנה אז קשה להספיק לפני פסח.
צעצועים זורקת הכל לאמבטיה עם סבון (חוץ מאלו עם הבטריות) מרוקנת שוטפת במים שמה בציפיות נקיות זה מתייבש
פתרונות חירום:רק עונה עכשיו
אני בחודש תשיעי ולא ברור אם אלד לפני או אחרי החג.. עם המון קטנטנים בבית וכולם מתחת לבר מצווה... אני עובדת עד השבוע האחרון ממש אם לא אלד ודוקא בעלי עצמאי וגמיש יותר בשעות שלו.
אין לנו ברירה אלא לעשות ליל הסדר בעצמנו בבית.. כנראה שגיסתי התיכוניסטית תגיע להיות איתנו למקרה שנצטרך לנסוע לבית החולים.
מה שאנחנו עושים השנה הוא ככה (וסליחה מראש ממי שמזדעזעת מהוויתורים שלנו..):
אני מתכוונת אך ורק להכשיר מקרר, שיש וכיורים. שני הגדולים שלי יעזרו לי עם הביצוע ואני אשגיח ואעשה את מה שחייבים אותי.
שאר המטבח: סוגרת הכל. לא מבשלת. אמא שלי וחמותי ישלחו לי אוכל לחג.
צעצועים: כבר עכשיו קשה להתמודד עם הבלאגן . בעלי ארז השבוע הכל חוץ מ2-3 משחקים והוציא למרפסת שירות- ילך למכירת חמץ. הילדים נהנים ממזג האויר ומשחקים בחצר עם כדור ובימבות. לא ימותו מחודש משחקי חצר...
בגדי חורף: כמו שמישהי אמרה: ילכו ישר מהכביסה לשקיות למחסן עד החורף הבא... לא ממויין...
שאר מה שבארונות: בעלי יוציא, יבדוק מחמץ, ויחזיר את הבלאגאן... יחכה לחופש הגדול... ממש מבאס אותי אבל זה מה יש וממש הרפיתי. אין לי שום שאיפה השנה ליותר מזה...
חדרים וסלון: בעלי עושה כבר עכשיו כל ערב משהו מההזזות הגדולות, ליתר בטחון שהלידה תקדים שנהיה כמה שאפשר בסוף בזמן... וממש עם כל הקולות של הרב אבינר בנושא...
זה ממש מבאס לדעת שבעצם שום דבר לא יהיה מסודר וממויין.. אבל לא יהיה חמץ ויהיה לנו איפה לעשות את החג, אולי בע''ה אפילו כבר עם התינוק החדש...
אם הילדים שלך גדולים יותר אני מניחה שיש לך קצת יותר עזרה ומצבך קצת יותר טוב.. אז מכאן תוכלי רק לשפר את המצב לעומתי..
פשוט תסתכלי על חצי הכוס המלאה של מה כן הצלחת לעשות ולא על מה שהיית צריכה לוותר עליו...

יפה לכם!לב אמיץ

בכלל לא מזעזע

עושים מה שאפשר ונערכים באופן מציאותי.

 

על בשרי למדתי שלהילחץ ולהגיע למצוקה נפשית בגלל שאיפות לא מציאותיות, לא שווה את זה.

מחזק ממשטולית
ההזדהות הישירה.. והפתרונות שהצעתם יעזרו לנו מאוד!
תודה לכולם
שיהיה לנו פסח כשר ובעיקר שמח
כל הכבוד לך!!טוווליי
לא פשוט להרפות ככה.
כל הכבוד לנשים פה שמסוגלת להרפות ככהאורי8
אני פשוט לא מצליחה.
אמנם היתה לי לידה ממש בערב פסח, והיו אז רק קטנים ופשוט סגרנו את הבית לכל החג. אבל זכור לי כמבאס מאוד, אז ממש לא היתה בררה.
בכל אופן ננסה לעשות רשימה ולראות מה הילדים יכולים לעשות( הם יכולים הרבה). ובעלי עושה הרבה כל שנה.
עיקר הבעיה שלי היא לוותר על הדברים שבהם חייבים אותי וזה המיונים והסדר, לנקות שלא יהיה חמץ , יסתדרו בלעדי.אבל לנקות שיהיה נעים ומסודר , צריך אותי.
בפעם הקודמת עשיתי יותר ממה שהייתי מסוגלת( והיה שבוע קשה מאוד, השפיע גם על הרוגע של התינוק).
צריכה לחשב , איך לשים לעצמי גבולות , מאוד מאוד קשה לי לוותר על הסדר( מכירה את עצמי ויודעת שחוץ מלסדר ארונות לקייץ אין סיכוי שאגע במשהו אחרי פסח).
חוץ מזה שהתוכנית של הרב אבינר לא ראלית לחלוטין. גם מה שהוא כותב שחובה לוקח הרבה יותר זמן , אצלנו לפחות.
תודה לכל מי שענתה.
לגבי הסדר והמיוןפאז
אפשר לחפש נערה שתעשה סדר נחמד ואז לעבור עליו בשביל שיהיה כמו שאת רוצה...
יש נערות אלופות בזה
יש לי 2 כאלה בביתאורי8
הבעיה שיש דברים שרק אני יודעת לעשות. ומה שהן לא כ"כ טובות בו, לא נעים להביא חברה שלהן.
פאז
באמת בעיה...
טוב, זה לא ממש בעיהאורי8
ברוך ה' שתיהן מקסימות ועוזרות , לא מקטרת בכלל... עוד זוכרת את הימים שהיו רק קטנים וכל העול נפל עלינו.
הקושי מבחינתי בשילוב של פסח ולהיות אחרי לידה הוא גם עצם הבלאגן, גם אם לא אעשה כלום ואצליח לוותר על כל הרצונות שלי, אתן לבעלי ולגדולים לנקות מה שהם יכולים ( וכנראה יהיה בע"ה כשר לפסח).
אצלנו כשכולם מנקים נוצר בלאגן אטומי, הבית נראה עיי חורבות, זו הדרך בה הם יודעים לנקות. רק אצלנו זה ככה?
גם אם לא אנקה כלום, השבוע לפני פסח הוא שבוע מטורף, כולם בבית, מנסים לנקות, צריך לאכול ולחיות תוך כדי, רק זה יכול להוציא אותי מדעתי, וממש ממש, אי אפשר לנוח ככה.
בינתיים כל הפתרונות עוד לא הרגיעו את החשש שלי מהשבוע שלפני פסח.
ברור. נקיונות זה בלגן אטומי......שמחה
אצלנו יש כלל: עד שלא מסיימים לא מסיימים.
ילד שניקה את המגירה שלו, נניח, החדר נראה אח"כ כמו אחרי פורום. אבל הוא צריך להחזיר אותו לקדמותו: זבל לפח, דפים לגניזה, חלקי צעצועים למקום, וכו'.
לא משאירים בלגן אחרי נקיון. אני ממש מתעקשת איתם על זה ויכולה להחזיר אותם לחדר כמה פעמים בשביל זה.
גם משתדלת כל ערב לאפס את הבית.
אבל הכי חשוב לזכור שזה זמני, ועוד מעט יעבור
יש לך אפשרות כלכלית להביא עזרה?באורות
אולי בבקרים של השבוע שלפני שהגדולים יקחו את הקטנים החוצה לכמה שעות כל פעם ואת ועוזרת תנקו?
יש אפשרות, קצת קשה למצוא עוזרתאורי8
, אני מחפשת עכשיו, מקווה שאמצא( גם אם כן אם אמצא היא תהיה פנויה גג ליום בשבוע)) ואני לא אביא נערות, כי זה יביך את הבנות שלי, להביא חברה שלהן.
תראו, באופן כללי כולן כאן מנסות לשכנע אותי שלכלוך זה לא נורא, והעיקר שיהיה כשר לפסח, ולא להתיחס לבלאגן, זה לא העיקר. והכי חשוב זה הנחת רוח והמנוחה אחרי לידה, מסכימה להכל. ובסך הכל מצבי טוב יותר משל הרבה נשים פה( עוד זוכרת איך זה להיות רק עם קטנים) יש לי ילדים גדולים, שהם כח עבודה משמעותי.
אלא שהלחץ שלי הוא מעצם הבלאגן של ערב פסח, שפשוט אין לי כח אליו. גם אם כולם יעבדו ואני אשב ואסתכל. כנראה שאין מה לעשות עם זה.
ודבר שני- אני לא מרגישה שאני במצב שאני צריכה לותר לגמרי על הסדר והנקיון, ב"ה( היתי גם במצבים האלה)
וכל האמירות של תותרי על הנקיון , אז יהיה פסח לא נקי רק מיאשות אותי.
מבינה שמי שאומרת את זה , זה המצב שבו היא נמצאת והיא נאלצת לותר בזה. אלא שאני חוששת שלא אדע לשים את הגבול, כמו שקרה לי בלידה הקודמת שהיתה יותר סמוכה לפסח.
מעניין שבנושאים אחרים יש כאן תמיכה בפורום ובנושא הזה אני מרגישה שכולם רק אומרות - אז תותרי על הנקיון, ואפילו קצת ביקורת על עצם זה שקשה לותר עליו
כן, קשה לי מאוד לחשב על פסח עם בית לא נקי( והיתי בסרט הזה). בלאגן גדול מאוד מקשה עלי רגשית( עם בלאגן קטן וימיומי אני מתמודדת די טוב).
אף אחת לא מרגישה כמוני? כולן פשוט מרפות ולא אכפת להן ממה שקורה מסביב?
האמת, רוב העצות פה, שנראה שעוזרות לכולם, רק מלחיצות אותי, כאילו מעמידות את המצב- או שתוותרי על נקיון ותתרגלי לחיות בלכלוך , בלי שהוא יזיז לך, או שתנקי לפסח כמו שאת רוצה ותזיקי לעצמך ולמנוחה שאת צריכה אחרי לידה, אני מחפשת דרך אמצע. אולי אני צריכה למצוא אותה בעצמי.
אנירק אמונה

לוקחת עוזרת יום בשבוע וזה מאוד עוזר

מכניס למוד של סדר ונקיון

ובאמת מבלבל כל הדעות

 

כל הכבוד שאת לא מביאה חברות שלהן

אני גם התפדחתי כשאמא שלי רצתה בזמנו

 

 

אני ממש לגמרי מבינה אותךבאורות
אני אישית מרגישה ממש במצוקה נפשית כשיש בלאגן אטומי ולכלוך בבית, אז לגמרי יכולה להתחבר למצוקה שאת מתארת. אבל, צריך להפריד בין הדברים. יש להתארגן לסדר "אביב" שזה אומר לארגן באמת את כל החדרים של הילדים ולנקות תריסים וחלונות וכו' שזה דבר שהם מעבר לנקיון הרגיל ושהרבה פעמים אוהבים לעשות אותם בפסח כי יאללה אם כבר מנקים את כל הבית אז שיהיה פרפקט. ופה אני חושבת שכן יש מקום לשחרר ולשריין עוזרת למשל שתעשה בדיוק את הדברים האלה, אבל שבוע אחרי פסח. ואז גם יהיה יותר קל למצוא מישהי.
בכללי לשבת לשיחה עם הילדים הגדולים ולהסביר מה הציפיות שלך, בין אם זה בעזרה עם הקטנים ובין אם בעזרה בלשמור על הבית בתקופה הזאת שלא יהפוך לבלאגן אטומי.
אני מאד מאד מבינה אותך אבל אין לי דרך אמצע להציעהודיה60

השבוע שלפני פסח הוא באמת קשה. רק הבלגן הזה שנוצר תוך כדי - זה ממש מתיש נפשית. אפילו במצבים רגילים - בלי להוסיף הריון/לידה שמשביתים אותך זמנית.

 

אם תקחי חלק בשבוע הזה כמו שבאמת היית רוצה תזיקי לעצמך וזה לא שווה את זה.

וחוץ מלנשום עמוק, לחיות יום ביומו ולזכור שאוטוטו זה עובר - אין לי מה להציע. וגם חיבוק והמון הבנה אם זה עוזר  

 

זה לא שתוותרי על נקיון ותתרגלי לחיות בלכלוך בלי שזה יזיז לך - אל תוציאי מפרופורציות, זה רק שבוע וזה לא הרגלים שמבקשים ממך לסגל לעצמך לכל החיים. זה שבוע קשה אחד כי את אחרי לידה. אז רק להגיד כל היום תודה לה' שאת בריאה והתינוק/ת בריא/ה ואתם יכולים להיות בבית עם כל הבלגן והלכלוך הבריאים שבו. כי גם זה לא מובן מאליו

 

אולי תצאי לבית החלמה ליומיים שלושה בשבוע הזה? בעלך והגדולים יסתדרו בלעדייך?

אפשר למצוא דרך בזהירות, אם את מרגישה עם כוחות.לב אמיץ

אפשר להחליט שאת משתלבת בעשיה מה שמתאים לך - את יכולה להרגיש קצת מים ולשטוף משהו פה ושם,

או לשבת עם הבנות מול הארונות ולתת הוראות מה לארוז, מה למסור ואיך.

 

הכוונה היא שלא תקחי על עצמך את הניהול של כל הניקיון כי זה פרוייקט שצריך להיזהר שלא ישאב אותך.

 

 

אני איתך!!אמא הטובה
מחר אני שבוע 40 !! ולא מתפקדת בכלל בגלל כאבים איומים... + 4 קטנים בבית + בית גדוווול עם מלא עבודה...
ואין מצב שפסח יגיע והבית לא יהיה פיקס!!
אז בנתיים ב"ה מצאתי עוזרת וכל יום שהיא מצליחה למצוא בשבילי היא באה ( כל פעם משו כמו 6-7 שעות) וככה מריצים כמה שיותר.
מקווה שגם כשאלד ולא יהיה בבית היא תוכל לבוא ולהסתדר לבד.
ולמרות שיש לי אותה אני בלחץ איך אגמור את כל הבית
אני מזדהה איתך, לא בתור אמא עדיין בכלל...טארקו
אבל התיאור הזה של בלאגן נוראי בערב פסח זה בדיוק הבית של ההורים שלי.. ולא משנה אם עושים מינימום או מקסימום..
איך להרפות?אמא7
תחשבי על הבריאות שלך! ושל המשפחה שלך.מה יותר חשוב, שיהיה מסודר? או שיהיו שמחים ורגועים?
הלו, תרגעי, את מנסה להיות בשליטה כשהקב"ה מסמן לך תשחררי!
אני חושבת שהתגובות פה, מראות שיש ככ הרבה משפחות במצבים מאתגרים לפני פסח, והביאו פתרונות ככ טובים, אני ממש התחזקתי כשקראתי את ההצעות של כולם, ואני עם 7 ילדים שהקטנים הם תאומים בני 4 חודשים!
לדעתי הלחץ והפחד ממה יהיה זה ממש יצר הרע. סלקי אותו ממך! בלאגן זה לא אסון! ואבק זה לא חמץ ואנחנו לא מושלמות.
מתפללת שנצליח לצאת לחרות אמיתית!
ותודה לכל המגיבות!
לי זה עזר
תודה מחזזזקטולית
המשוואה הזו קשה לידבורית
מה עדיף שנהיה בריאים ושמחים או נקי ומסודר
זו משוואה קשה
כי אנחנו לא סתם רוצות סדר
כשמסודר ונקי נעים לכולם.
קשה מאוד לחוות התחדשות חג נחת ושמחה כשיש בלאגן או לכלוך בעיניים.
הניקיון משמח אותנו
שיהיה לך בהצלחה!!בת 30
זה באמת קשה.
שנה שעברה ילדתי שבוע לפני פסח.
מה שהספקתי לפני הלידה הספקתי, ומה שלא- הבנתי שלא יקרה. חוץ ממה שהיה קריטי.
היה לנו פסח כשר ושמח, אבל לא ממש נקי.
אבל היה תינוקי בן שבוע וזה היה שווה הכל...
לי הרבה יותר קל לוותר על הסדר ואפילו על הניקיון. למרות שבלגן ולכלוך מפריעים לי, פשוט אין לי כוח נפשי להילחם בזה, להתבאס מזה, לדאוג בגלל זה, להילחץ מזה. כל הרשימה הזאת פשוט לוקחת לי את כל האנרגיות שעוד יש לי.
מעדיפה לוותר מראש במצבים מסוימים ופשוט לקבל את המצב. זה לא אומר שלא אכפת לי או שזה לא מפריע לי.
מפריע, וגם אכפת. אבל מעבר לגבול היכולת הנוכחית.
אז אני מקבלת את המצב וגם מקבלת את העובדה שהבלגן וחוסר הנקיון מפריעים לי.
ככה יותר קל לי להתמודד...
מה שגם עוזר לי זה לעשות פעולה אחת שאמנם לא מטפלת בשורש הבלגן אבל לפחות באופן חיצוני מטפלת במה שמפריע...
מקווה שקצת הועלתי לך...
ושיהיה הכל רק בטוב ובנחת.
מרגישים את ההבדל הא?רק אמונה

זוכרת שדיברנו על גיל שנה?

אצלי מתחילים לראות את האור בקצה המנהרה

ברוך ד'

משמח!!בת 30
אני גם לאט לאט יוצאת מתחושת ההשרדות.
הופ הופ טרללה גדלנו בשנה.
אני גם כמוךדבורית
אנחנו לא מוכרים חמץ וגם בלי קשר אני אוהבת לעבור על כל הבית. מה שלא אמיין ואסדר לפסח יהיה קשה להגיע אליו באופן יסודי אחרי פסח..
אנחנו כל שנה בפסח בבית כל החג ולרוב גם מארחים הורים ככה שהאופציה לסגור וללכת או שמישהו יבשל לא רלוונטי

אני עכשיו מנסה להרפות ב "לא לכבס הכל"
דברים שכנראה אוותר עליהם
* לא לכבס את כל השמיכות/ תיקים אם לא השתמשו לאחרונה להסתפק בשואב אבק או ניעור
* לא להסתכל על מעל הארונות או מעל הספריות... (אני אוהבת לחפף את מה שיש שם ולנקות אבק אבל זה לא יקרה השנה )
* חלק מהארונות רק לבדוק מחמץ ולא להוציא הכל ולהחזיר
* כנראה שלא נגיע לכל החלונות בבית
* כנראה שלא נספיק סדר במדפים במרפסת כביסה וגם לא בטוח באמבטיה

רשימת ויתורים בינתיים

מהחוויה שלי קשה לחשוב על מה לוותר
יותר נעים לי לחשוב במה אני רוצה השנה להשקיע יותר

לוותר מכווץ אותנו
אבל בעצם כל וויתר שלי במשהו אחד מאפשר השקעה יותר במשהו אחר

אני מקווה שאני מובנת
זה כמו שכשרוצים לדלל חפצים ממגירה יותר קל להוציא הכל ולבחור 2-3 פריטים שבוחרים להכניס חזרה מאשר להסתכל על הכל ולבחור על מה רוצים לוותר

אז האמת שהרשימה למעלה היא פועל יוצא מהרשימה שהחלטתי מה רציתי להתמקד השנה שיעשה לי נעים בסדר וניקיון של פסח.
השנה החלטתי להתמקד בסידור החדר בנים מחדש וזה היה ה"פרויקט פסח"

בכל אופן מבינה אותך.
ולמרות כל ויתור שתעשי וכל כמה שתעבדי עדיין השבוע לפני פסח הוא קשה וטירוף וזהו קל וחומר אחרי לידה
תודה על ההסבר עם המגירות.. 👍👍👍רפואה שלמה
עזרה מבחוץ.... חשוב לנוח ולא להילחץ!בלדרית
הגוף צריך מנוחה עכשיו. את החמץ תפקירו..
מביאים עוזרת בית ומתקצבים את זה מראשהלוי מאאחרונה
השקט והשלווה הנפשית שווים כל שקל
חד פעמי
אוכל בטייק אווי
לייבש את הבית מחמץ גמור למשל אפשר לחיות על קטניות אורז וקינואה בשבועות הקרובים בלי פתיתים פסטות וכד.
להביא בייביסיטר פעם בשבוע ולצאת עם הבעל לבית קפה
קניות באינטרנט לחג
להבין שפסח אסור בחמץ ולא באבק
חלונות אפשר לעשות בקיץ
ארונות בגדים להשאיר לחודש אייר
לוודא כבר מעכשיו שהילדים לא אוכלים בחדרים ובסלון אלא רק במטבח
לקנות פיתות שפחות מלכלכות מאשר לחם
להזמין תור אצל הספרית עכשיו
והכי חשוב פסח חג החינוך של הדור הבא לשבת בנחת בשבת ללימוד משותף על יציאת מצרים ולקשר את זה ליציאה הפרטית שלך מהלחץ

חג אביב שמח
מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !