למה?

כי אין לי צורך אמיתי בחכם והוא רק יבזבז לי זמן ויגרום לחוסר ריכוז.

וגם חוסך הרבה כסף על פל', כל המסביב, וחבילת גלישה.

בעיקר בגלל שעד עתה לא היה לי צורך גדול ב"חכם" והצלחתי להסתדר איתו (אני לא טיפוס שאוהב להיות מחובר אונליין עם קבוצות וכל זה, אוהבת את השקט שלי) וגם בגלל שקצת חששתי מבחינה רוחנית.

כיום, כשהתחלתי לעבוד ובעזרת ה' לקראת סיום לימודי הנהיגה, יש לי צורך ולכן אני שוקלת לעבור לטלפון חכם עם אפליקציות בסיסיות: וויז, מיילים, הודעות וכו' וכמובן עם רמת סינון גבוהה.

ראיתי שהרבה פה משתמשים בנטספארק. אברר....

הוא הראשון שקניתי, כדי שלא יהיה בו אינט' וואצאפ וכו'..ועדיין עובד-אז ממשיך איתו..ומבסוט

בעיקר מחולשה, האמת

מקווה לחזור לישן ולטוב

א. אינטרנט זה מאד קרוב להיכשל (בבית אני מתפתה לגלוש, גם עם זה אני אפסיק מתישהו בעז"ה)

ב. פחות אפשרויות להתעסקות = יותר לימוד, והנאה מהעולם היפה שלנו

ג. הפלאפונים החכמים האלה בגודל של מכונת כביסה ואני לא אוהב את זה

אם הייתי יודע, הייתי מחכה שתגיבי והיה נשאר רק לעשות העתק 

ובכל צחוק יש קצת אמת 

מנסים לדבר עם בנאדם והוא בכלל "מגובש" לו בתוך המסך עם חברים וירטואלים..

והשאלה היא: וכי יש הבדל ביני לבין החבר'ה שם באינטרנט? הם יותר טובים?

ברור שלא.. זו פשוט התמכרות לבריחה מהמציאות, וקבלת אהבה מדומה ע"י לייקים.

מי שקצת טעם את טעם החופש מהרשתות החברתיות יודע שהעולם האמיתי והיפה נמצא בחוץ

טכנולוגיה זה אחלה - דברים שעוזרים להיות יותר מהיר אבל להשאר בעולם האמיתי.

אבל הקטע של הגלובאליות, אם כי שזה גם טוב,

כשהיא בתוך הכיס וזמינה בכל רגע, זה מתחיל לגרום לאנשים להתעסק בה יותר מידי

וממש להיות שקועים בה. (אגב, וזה גורם גם לא מעט לחץ)   ולא תמיד שמים לב שמכורים...

שמעתי על ערבי בעל מסעדה שעשה מבצע - מי שלא מתעסק בפלא' בזמן האוכל מקבל עוד מנה בחצי מחיר.   הוא אמר שבהתחלה אנשים הרימו גבה ואפילו התנגדו

אבל אח"כ אלה שהסכימו אמרו שסוף סוף הם באמת נהנו מהאוכל.

נניח, זה שיש אינטרנט בספריה.. אפשר להכנס לכמה דקות לעשות מה שצריך וללכת

זה ממש טוב!

ובטח שלא צריך את האינטרנט כדי לדעת שהעולם יפה, מספיק לטייל קצת ולראות. (או לשמוע מאחרים)

דווקא אלה שכל היום מחוברים למסך בקושי נהנים מהעולם אלא בעיקר מתמונות

חוץ מזה, שעיקר ההנאה היא מ-עשיה.  וזה מה שהכי חסר לבעלי המכשירים החכמים

כי זה עולה רק 100 שקל, שווה 100 שקל אבל מחזיק 100 שנה (בערך- לא הספקתי לבדוק עדיין... שנזכה )

ומצד שני, ברגע שכבר יש לך את המכשיר,

הצעד מלהשאב אליו אח"כ ולהוסיף אפליקציות וכו' הוא לא כ"כ קשה ומסובך, ואפילו מפתה למדי..

זה מקשים בלאי.

לי היה הארדדקור (בלי התכתבות)

פלאפון כשר זה דבר אחר, זו הטפשה מלאכותית. זה כמו שהרבנים לא מסכימים לשים כיסאות בפיצרייה בשעות הערב כדי שלא ישבו שם.

זה ממכר ברמות

אבל לפעמים מעדיפים לשלם את המחיר (הלא כספי) כדי להיות משוחררים מדברים אחרים. בין אם מדובר בסמארטפון ובין אם מדובר בדברים אחרים שמעדיפים שלא לגמרי ישתלטו עלינו..

לא תמיד נוחות=טוב..

ועיקר הסיבה שסמארטפון הוא שלילי זה בגלל הקושי הגדול לשלוט בעצמנו.. הרי גם למי שיש רמת סינון טובה נניח, זה לא אומר שהסמארטפון לא פוגע בו מאוד בגלל אפליקציות ואפשרויות כאלו ואחרות שאין בהן דווקא בעיות של צניעות ודומיה.

אחרת בוודאי שיש בו סתם ככה המון המון יתרונות.

לא אמרתי שנוחות=לא טוב,

אמרתי שלא תמיד נוחות=טוב.. 

ככה שסתם להביא דמגוגיה ממכונת כביסה זה לא הכי יעיל..

(מעבר לעובדה שגם בדוגמה הזו- מכונת כביסה גורמת להרבה יותר בלאי של הבגדים ובצורה הרבה יותר מהירה.. רוב מוחלט של האנשים כנראה יעדיפו את הנוחות של המכונה על פני המחיר הספציפי של הבלאי המהיר יותר)

מה לעשות, יש גם חיים.

לא תמיד הכל צריך להיות מלאכותי/נגיש/נעשה בידי אחרים..

לפעמים האדם מרגיש שזה משעבד אותו/מוגזם עבורו..

לי אישית הרבה יותר נוח שאין לי את הזמינות של האינטרנט כל הזמן..

ולמרות שיש פעמים שזה תוקע ואני מתבאס שאין לי כרגע אפשרות לבדוק משהו- אני שמח במחיר שאני משלם, כי אני ממש אוהב את החופש וחוסר הזמינות הזו..

מספיק עם המחשב אני נמצא יותר מדי.

לא חסר אנשים שיעדיפו לעשות משהו מסויים ביד במקום מאשר בעזרת מכונה, כי זה אחרת מבחינתם.. גם אם התוצאה זהה- הם רוצים לעשות. לפעול. להיות חלק מזה ומהחיים בלי קיצורי דרך/אמצעים מלאכותיים..

נכון, יש בזה המון המון המון יתרונות.

וכל אחד יעשה את השיקול שלו מה גובר על מה והאם שווה לו לשלם את מחיר היתרונות על פני החסרונות שקיימים עבורו..

נ.ב. שימי לב שעירבבת שני מושגים.. יש חוסר שליטה ויש התמכרות. התמכרות נגרמת מחוסר שליטה, אבל חוסר שליטה לא בהכרח אומר 'התמכרות'.

זו מהותה של ההתמכרות.. שקשה לו מאוד עד לא אפשרי מבחינתו לשלוט בעצמו האם לעשות את הדבר או לא..

עם כלים נכונים ועזרה אדם יכול ללמוד איך לשלוט על עצמו..

אבל עד אז? ברור שהוא נמצא בחוסר שליטה..

אם הוא בשליטה זו לא התמכרות.. זו סתם נפילה פעם ב..

כל מהותה של ההתמכרות הוא שאדם לא מצליח לשלוט בעצמו ובאמת להחליט מתי כן לעשות את הדבר ומתי לא..

הוא יכול להיות מודע לזה ועדיין לא להצליח לשלוט..

זה שאדם מודע למשהו, זה לא אומר שהוא יכול לשלוט עליו.

ומה זה "שקוע בנושא ההתמכרות"?

אם זה חיובי שיש תמיד לאן "לברוח"?

מבחינתי פחות..

גם אם לפעמים אני יכול להתבאס שעכשיו אני תקוע באיזו נסיעה וחבל שאין לי איזה סרט לראות..

כמו שאמרת- העדפה אישית..

סתם כי לא רואה צורך בחכם מסתדרת עם שלי מעולה..

יש לזה הרבה חסרונות והרבה יתרונות, אבל בסיכום כללי היתרונות לוקחים

(אצלי, מסתבר מאוד שזה משתנה בין אנשים).

יש מוביט, יש לשמוע שיעורים, יש שירים, יש פודקאסטים, יש ווטסאפ, וזהו בעצם, זה השימוש שאני עושה בפלאפון (חוץ מטלפון )

אה, וערוץ מידי פעם.

מניחה שהסכנה הגדולה היא התמכרות, אצלי זה לא קורה בינתיים, עד כמה שאני שמה לב (ואני משתדלת לשים לב.)

בשאיפה לעבור לכשר לגמרי

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

שבשליטה עצמית יש מרכיבים:

רצון

טריגרים

מודעות

יישום

התמדה

בגלישה יש

רצון-

1. כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)

2. מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)

טריגרים-

1. מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)

2. כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)

מודעות

יישום

התמדה

דומים בכל נושא של שליטה עצמית

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.