מסכת ברכות...

בגן האמונה- לתקופת מה בחיי, חיזק בי אמונה פשוטה 
תהילים- גם הם לתקופה מסוימת פעלו עלי ולא מבחינה ניסית אלא בעיקר מבחינת רוחניות והרגעה נפשית. כל פעם שהרגשתי באסה- הייתי פותחת תהילים. הלוואי שאזכה לחזור לזה..

קדושת לוי על מסכת אבות ועל התורה- פשוט מאיר עינים, עמוק ומתחברת מאד לדרך

הארי פוטר- יש מה להוסיף?.. פשוט עולם ממכר ומלא תקווה ילדותית ומנחמת..

פה מטרילים. כישוף בואי לעזור - נסיונות פעילים

פתאום אתה מבין את הערך של ואתה לומד עוד מסכת ועוד מסכת ועוד ועוד ועוד ועוד.

אתה נהיה בנאדם אחר.

פיוטית ומרגשת של הרב סבתו

(ו@ארץ השוקולד, את הספרים שלי 'הכי' - אני שומר בסוד...)

אבל אענה חלקי אף אני, שספר 'אורות הקודש' פותח פתח עצום להבין כמה עומק ישנו במציאות, ושלכל פרט קטן בעולם ובחיי האדם יש משמעות עמוקה המקושרת בכללות ההוויה.

והגם שאת רובו הגדול קשה להבין, גם קריאה מהירה להתבסמות מרוח הדברים נותנת הרבה.

וגם שיחות הרב שמשון דוד פינקוס - עוזרות מאוד להתכונן רוחנית למועדים.

1. ספר הכוזרי שקראתי בטעות בעודי חילוני והבנתי שהיהדות היא בכלל לא אמונה עיוורת

ומאז זה נתקע לי בראש.

2 "אבא עשיר אבא עני"

נכתב בעיקר כדי לשבור את המוסכמות שכדי להרוויח כסף חייבים ידע  (מקצוע/תואר) ובוס שיעסיק אותך. 

אבל בעיקר, יש שם דיבורים שהכניסו לי הרבה מוטיבציה להלחם כדי להצליח בחיים.

שווה קריאה..

3. החכם והתם של הרב ארוש. 

עשה לי סדר בבלאגן והרגיע אותי לא להשתגע ולהיות לחוץ בעבודת ה'

אז לא קראתי את כולו, רק ת'התחלה.  

אבל לא מזמן קראתי את כולו.. למה לא מובן?  הוא אומר דברים די פשוטים נראה לי..

אפשר דוגמא למשהו שנחשב מסובך שם? שאני אבין... 

אבל עכשיו כשקראתי את כולו, את מה שקשה פשוט קראתי ברפרוף, והתמקדתי בעיקר 

הקטעים האלה זה לא סיבה להתייאש מהספר חח 

על הספר ''בעצתך תנחני" (2 חלקים).

על עבודת ה' פנימית מתוך הבנה וחיבור, שמחה והעצמה אישית, בלי שיבושים וטעויות שמעיבים על השמחה.

יכול ממש לשנות חיים.

ומומלץ בעיקר לתלמידי ישיבות, אבל גם לכולם\ן

@ארץ השוקולד

סדרת הספרים רבי המכר (בציבור החרדי) - "גם כי אלך" המספר סיפורה של נערה חרדית שהתארסה עם בחור טוב ולאחר כחודש בתאונה קשה ולאחר תהליך ארוך נשארה נכה בכיסא גלגלים, הבחור מחליט לבחור בה מחדש.

סדרת ספרים שמלמדת המון, פשוט המון, על תחושות של אנשים שמתמודדים עם דברים - כל אחד והחבילה שלו ובדרך שלו, את המשפחה שסביבם וכל מה שכולל במורכבות הזאת של שאר האחרים והמשפחות שבמשפחה הקרובה. נערה שיורדת מהדרך.

והספר הכ"כ עוצמתי - 'אל תסתר' - סיפורים של שתי נשים, האחת נלחמת יחד עם בעלה ועל בעלה שמתמודד עם סרטן בגזע המוח, וחברתה החדשה שמתומדדת עם בעל הסובל מהתקפים פסיכיים.

ממליץ. זה פשוט מאלף ומחנך

רק בהמשך בעקבות ההצלחה - ובעקבות סיפור על--דמיוני, בו נחשפה הסופרת לאשה שפשוט עברה את התהליך הזה בדיוק כמו שכתבה עליו... יצאו המשך של ספרים. ממליץ בחום, שווה כל שקל וכל דקת קריאה

קראתי את זה שהייתי בבית מהספרייה של אחותי... או שהתכוונת איך להגיע לזה מבחינת הזמן והשקט

מגיד מישרים.

הרבה סיבות.

מעיף את רף השאיפות, בין השאר

"אני אני השכינה המדברת מתוך גרונך...".

בספר הזה סוף סוף החיבור העלום והמדובר בין העליונים לתחתונים מתגלה במלא עוזו.

ההשפעות הסגוליות של כל מעשה מידייות ולובשות נוכחות במציאות, ולא נסגרות בארבע אמות של תיאורייה ומסורות.

גם מתגלים בזמן אמת גילויים מאחורי הפרגוד, דוגמת דרישות שלום וגושפנקאות של גדולי הדורות הקודמים שעסק בתורתם.

בנוסף, כוח וחביבות לימוד התורה נודעים הלכה למעשה.

וכל זה שזור בחידושי תורה ע"ד הקבלה וגם ע"ד הפשט, מה שמונע, בין היתר, מהספר לתפוס תדמית קוטבית של מיסטיקה מנותקת מהקרקע.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.