אמאלה באלי לחזור להיות ילדה קטנה.
כמה תמימות.
כמה טוהר.
כמה אמונה תמימה.
השכבתי את אחותי לישון.
והיא רצתה סיפור. על זחל.
הזחל הירוק. קראו לו שימי.
שימי רצה להיות פרפר.
אבל הוא לא ידע מה לעשות כדי להיהפך לפרפר.
אז מה הוא עשה?
התשובה שלה- הוא התפלל לה' שייתן לו גולם והוא יישן בתוכו הרבה הרבה זמן ואז הוא יהיה פרפר.
---
טאטע.
כמה. כמה מתיקות.
כמה טוהר. כמה אהבה תמימה וטהורה. כמה אמת.
היא גרמה לי לדמעות.
דמעות של אושר.
הילדה בת ארבע.
בגיל הזה עוד חיים בתמימות.
הכל אמתי. אין שקרים וצביעות.
הכל כל כך כל כך טהור ותמים ומתוק. פשוט מתוק.
כמה שאני אוהבת אותה.
היא גורמת לי לחייך.
---
לא זוכרת איך הגענו לזה, אבל דיברנו על עם ישראל. על התורה. על השם.
דיבורים כאלו עם ילדה בת ארבע. וואו. וואו.
היא אמרה שצריך להתנהג יפה כמו שכתוב בתורה שהשם נתן לנו.
למשל לא לקשקש על ציור של ילד אחר בגן.
---
טאטע.
איך? איך אפשר להכיל את גודל הנשמה הטהורה הזאת?
היא גרמה לי לאושר. לכמה רגעים ממש. אבל אושר. אושר אמתי.
וכן. קצת לקנא.
אני רוצה.
אני רוצה תמימות.
וטוהר.
ומתיקות כזאת.
אני רוצה שהדיבור על ה' יתברך והתורה ילווה אותי בכל דבר בחיים.
אני רוצה.
זה יכול להיות נחמד לחזור להיות ילדה קטנה.
בלי כל הרוע והקור של העולם הזה.
טאטע.
תודה.
פשוט תודה לך עליה.
בזכותה,
בזכות הנשמה הטהורה הזאת,
הצלחתי להרגיש אושר. אמתי.
תודה רבה רבה לך השם יתברך.
---
תדעו, אושר זה אפשרי.
