טוב , אז ככה.
חשבתי על זה בשבת יותר ולפניכם מסקנותי:

1) אם לא הייתה קמה מדינת ישראל הרי שהייתה התבוללות ברמה יותר גבוהה. נתונים אלו תבדקו בהיסטוריית עם ישראל. [גם המורה להיסטו' הסכים לזה.]
לא אמרתי שכיום אין התבוללות , יש ולצערינו היא גדולה מאוד - אך בזכות קום המדינה , ההתבוללות קטנה יותר. חילוניות - גם יש. אבל זה ברור שהתבוללות זה דבר יותר גרוע מהחילוניות. [חוץ מזה שגם בחו"ל היה חילוניות ואף ברמות גדולות מאוד - בארצות המערב.]

וכאן זה עיקר הדברים >>>> [אם הדברים לפני זה לא הובנו או לא הוכחו - הרי מכאן והאלה עיקר הדברים.]
אני מודה לה' ביום העצמאות - על העצמאות שנתן לי.
לא יותר מזה. לא לאף אחד אחר חוץ מלה'.
הגמ' במגילה שואלת - למה לא אומרים הלל פורים? עונה הגמ' שלוש תשובות -
שניים מהם הם כך: [השלישית - בגלל שהמגילה היא ההלל]
* הנס קרה בחוץ לארץ ולא בארץ ישראל.
* היהודים היו תחת שלטון של גויים - אחשורוש.

בהקמת ישראל -
א. הנס קרה בארץ ישראל.
ב. ניתנה "עצמאות" לעם ישראל. [אפילו אם לא עצמאות מלאה כי הרי זורקים עלינו טילים - זו מגדרת עצמאות מלאה - בזמן מלחמה. חוץ מזה שגם חלק מהעצמאות זה עדיף מאשר להיות תחת שילטון גוי - עיין ערך - שואה.]

הרמב"ם כותב שהסיבה לחגיגת חנוכה -
"וחזרה מלכות לישראל".
בהקמת מדינת ישראל -
חזרה "עצמאות" - מלכות - שלטון לישראל.

בדיוק נתקלתי בשבת , לפני ערבית של מוצא"ש בדף כזה -
היה כתוב שם אימרות של "ראשי הציוניים" - ולמטה - "האם ביום כזה
יש לשמוח או להתאבל?!"

חשבתי על הדברים - ו -
מה שיצא לי משם זה:

יש להבחין בין העצמאות לבין השלטון.
זה שהשלטון הוא לא טוב ועל זה יש לבכות - זה אחד.
זה שקבלנו עצמאות באותו ביום ויש לשמוח - זה דבר שונה.
מבחינתי , אדם שכותב מה שהיה כתוב בדף ההוא - הוא לא יודע להבחין בין הדברים - לכן גם הוא שואל שאלה רטורית "יש לשמוח או לבכות?!"
רק בגלל שהוא לא מבין ש...להודות לה' על העצמאות שיש לו ולבכות על החילוניות שבמדינה אלו שני דברים נפרדים.
כן , אני אומר הלל באותו היום. אני שמח. אני מודה לה'.
ו...כן , באותה מידה אני עצוב באותו היום על המצב בארץ. אני בוכה לה'.
אלו שני דברים נפרדים - "ולא קרב זה אל זה".

אני רואה השגחה מה' בכל מה שקורה בעולם.
גם בהקמת מדינת ישראל. לכן אני מודה רק [!!!] לה' על זה.


לסיכום: אדם שלא יכול להבחין שהקמת מדינת ישראל והשלטון ששולט בה הם שני דברים שונים - שלא ישמח ביום זה. מבחינתי ההבחנה הזו מאוד מובנת - ממילא - בא בזמן יש גם שמחה וגם עצב. ו...לא. זה לא סותר זה את זה - מהסיבה הפשוטה - כי זה מדבר על שני דברים שונים , ממילא שני המצבים הרגש שבאדם באותו הזמן - הם שונים.

---------------------------------

ואם אתה רוצה לחדד עוד את הנקודה >>>>

תבדיל. אלו שני דברים שונים שלא נוגעים זה לזה.
יותר מזה - מפורש בראב"ד [פ"ב מ"ט דעדויות] שישנם שיני קיצים -
* קץ השנים. [גאולה הגוף]
* קץ הדורות. [גאולת הנפש]
אלו שני זמנים שונים. נבדלים זה מזה - ממילא זה לא סותר שאנחנו באתחלתא דגאולה [גאולת הגוף] ו...גם לצערינו - עיקבתא דמשיחא [גאולת הנפש].
לשמוח ולבכות בנו זמנית. כי...אלו שני דברים נפרדים.

שימו לב [משו שאני אומר מליבי , ז"א ראיתי חלק ואני מוסיף. אני לא בטוח] -
גאולת מצרים. עמ"י היה שקוע במ"ט שערי טומאה.
ו...בכל זאת - אמרו שירה על הגאולה?
על איזו גאולה יש להגיד שירה אם הם שקועים בטומאה??
לעניות דעתי - גם גאולת הגוף שנגאלו קודם לגאולת הנפש.

גמ' מפורשת [זה יותר לבנים , אין לי זמן כ"כ לפרש , מצטער] - מגילה , יז' -
"ומה ראו לומר גאולה בשביעית אמר רבא מתוך שעתידין ליגאל בשביעית לפיכך קבעוה בשביעית והאמר מר בששית קולות בשביעית מלחמות במוצאי שביעית בן דוד בא מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היא ומה ראו לומר רפואה בשמינית אמר רבי אחא מתוך שנתנה מילה בשמינית שצריכה רפואה לפיכך קבעוה בשמינית ומה ראו לומר ברכת השנים בתשיעית אמר רבי אלכסנדרי כנגד מפקיעי שערים דכתיב (תהילים י) שבור זרוע רשע ודוד כי אמרה בתשיעית אמרה ומה ראו לומר קיבוץ גליות לאחר ברכת השנים דכתיב (יחזקאל לו) ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא וכיון שנתקבצו גליות נעשה דין ברשעים שנאמר (ישעיהו א) ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סיגיך וכתיב (ישעיהו א) ואשיבה שופטיך כבראשונה וכיון שנעשה דין מן הרשעים כלו המינים וכולל זדים עמהם שנאמר (ישעיהו א) ושבר פושעים וחטאים יחדיו <יכלו> וכיון שכלו <הפושעים> {המינים} מתרוממת קרן צדיקים דכתיב (תהילים עה) וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק וכולל גירי הצדק עם הצדיקים שנאמר (ויקרא יט) מפני שיבה תקום והדרת פני זקן וסמיך ליה וכי יגור אתכם גר והיכן מתרוממת קרנם בירושלים שנאמר (תהילים קכב) שאלו שלום ירושלם ישליו אוהביך וכיון שנבנית ירושלים בא דוד שנאמר (הושע ג) אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם"
עיינו מהו סדר המאורעות.

ומה שפסק הרמב"ם - [הלכות תשובה] - "אין ישראל נגאלין אלא בתשובה" -
בודאי שמדובר על הגאולה השלימה [שגם לא חילק] ולא על "אתחלתא דגאולה".

טוב , תבחנו רגע את הדברים.
שימו לב שוב - אני לא אומר הלל להרצל. לא ולא. אני נגד וחושב שהוא עשה מעשים של פושעים. אני מודה לה' על העצמאות ועל גאולת הגוף שהתחיל לגאול אותנו - שכעת אנחנו לא משועבדים לגויים כמו אז - וכל יהודי שרוצה לעלות לארץ יכול לעלות. [מה שלא היה לפני מס' שנים בודדות מתוך ההיסטוריה]

בקיצור אחי ,
שיהיה -
יום מלא שמחה!
שנודה לה' על העצמאות שנתן לנו.
אמן!

מודים לה' על מה שנתן לנו.

לא על מה שחסר לנו.

בס"ד

שקראתי קודם  את מה שלב שבור כתב..-מאוד הסכמתי אם הדברים במיוחד שמתחת לבית שליי יש "במה" יעניי במה של חגיגות יום העצמאות!!..איזה חילוניות..איזה צרחות.. איזה שירים פשוט נורא!!!

כך חוגגים את יום העצמאות..[מודים לה' שנתן לנו מדינה..בפריצות!!!..??!!!]

אבל..

קראתי אח"כ את התגובה של אחי..וגם אם זה הסכמתי בקיצור...שניכם צודקים מאוד!!                           הגעתי למסקנה שהדבר שאנחנו צריכים דחוף!! אבל דחוף..!!!

זה מ=ש=י=ח..

אנחנו צריכים להודות על מה שה' נתן לנו, אבל אנחנו צריכים

גם לטפל בבעיות שקורות. אני מסכים עם "לב שבור", אנחנו צריכים לפתוח

ת'פה ולהגיד את דעתנו.   

הרב שלי סיפר שכשהיה צעיר והם הלכו מטעם הישיבה לכותל להגיד ואמרו הלל והם ראו שם קבוצה של חרדים שאמרו תחנון. הם היו מבולבלים, זה היה מחזה מוזר. והרב שלהם ענה ככה, "הציבור שלנו אומר הלל על העובדה שחלק מהציבור החרדי יכול להגיד תחנון."

המדינה הזאת באמת קמה על ערכים חילוניים, ולכן אנחנו לא מודים לנתניהו שיש לנו מדינה, או לאולמרט או לאריק שרון, אנחנו מודים לקב''ה שאנחנו חיים במקום שלנו, בארץ ישראל. שאנחנו זוכים לקיים את המצוות התלויות בארץ, שאנחנו יכולים לבקר במקום שכמעט הכי קרוב להר הבית!

אני מסכימה שאסור לשכוח שאנחנו רוצים את מלכות בית דוד, ואסור לנו לשכוח את זה. אבל למה להתרכז רק בזה? למה שלא נתייחס לעובדה שישנה 'אתחלתא דגאולה'.

אשרינו שזכינו בכל כך הרבה. אנחנו חייבים להגיד תודה לקב''ה על כל זה.
אם הבעיה היא שיום העצמאות איבד מהעיקרון האמיתי שלו, והוא נעשה "היום מנגל הרשמי" אז אני מסכימה. יכול להיות שבמרוץ השנים באמת איבדו את העיקרון האמיתי שהוא הלל לקב''ה. ולכן, צריך לעודד שהיום הזה יהיה יותר משמעותי וידבוק בעקרונותיו. אבל אני נגד לצאת מהכלל ולהכריז נחרצות שיש עניין להגיד תחנון ביום העצמאות.

שצריך לחגוג ובגדול את יום העצמאות כי מדינה זה לא דבר שהולך ברגל..

וצריך להודות על זה..אז כל השנה אנחנו רק אומרים מה רע ומה צריך לשפר במדינה וזה נכון שיש הרבה מה לשפר אבל לא יקרה כלום אם יום אחד סה"כ פשוט נגיד תודה והלל ונשמח ונעריך את כל הדברים הטובים שה' נתן לנו כמו מדינה ובטחון וכו..

אז זה שיש מה לשפר זה לא אומר שלא צריך להעריך את מה שיש ולהסתכל על חצי הכוס המלאה רק יום אחד בשנה..אפאחד לא ימות מזה...

"עצמאות" אין פירושו שכל אדם יכול לעשות כל מה שהוא רוצה.
לא. ממש לא.
אבל , עצם העובדה שמתחילה [!!] גאולה - "אתחלתא דגאולה" [גאולת הגוף] -
זה הרבה. זה...המון.

לזה בדיוק התכונתי , להבדיל בין שני הדברים.
זה לא כי "אני רוצה להבדיל" - אלא זה הכרח המציאות להבדיל.
[אתה רוצה שהרי גם הראב"ד מבדיל.]

תקרא את הדברים שוב בקטע של - "לקרוא , לבחון , להחליט".
שוב. אולי תסתכל על זה בצורה שונה.

מקוה שהובנתי.
אם זה לא הובן , בשמחה אסביר לך.
בהצלחה!

ה" הביא לנו מתנה ענקית!ארץ ישראל!!!וזה הבעיה שלנו-(כול עמ"י)שאנחנו לא יודעים להשתמש בה!!!ומותר להודות עליה בטרוף!!!ניראה לך שאנחנו לא רואים תמצב!!ניראה לך שמישהו מסכים שהמצב בסדר!!אפשר להאשים ולהאישים!!!!וזה לא יעזור בגרוש!אנחנו נעשה תמקסימום שאנחנו יכולים!!מי שוכח אולי החילונים אבל תאמיני לי הציבור שלנו רוצה מאוד!!! רוצים מיקדש!!ומנשים לעבוד את ה" בכול הכוח!בעזה יהיה טוב לכול עמ"י!

הגישה שלך קצת לא במקום אנשים לא יכולים להסתקל רק למעלה כי יהיה להם בור והם היפלו..צריך מידי פעם ליצב את הדרך לעבור שלב שלב בלי לדלג, עם נפילות ועליות!!ורק ככה נגיעה בעזה למלה!!!תדעי לך שכתוב שלפני הגאולה יהיה הכי שחור הדור יהיה הכי גרוע כי כגודל הירידה כך גודל העליה!!!

אני לא יודעת אם כ"כ הבנתי מה שרצית לומר...אבל זה מה שהבנתי..

לא קראתי מה כתבו לפני אבל..,

אם הבנתי אותך אתה מדבר על זה שחוץ מזה

שהדתיים לאומים מסתפקים במדינה הנוכחית,

הם מחפשים פשרות והקלות על כל מיני נושאים כמו כשרות ,צניעות וכולי..

בנושא הזה אני מסכימה [ואם לא התכונת לזה אז אני פותחת נושא חדש..]

כי לא צריך לחפש כולות ולא צריך להתפלפל וללבוש אלאדין כי זה יותר צנוע

ולנסות לתרץ כל מיני דברים,בזה אנחנו קצת מחפפים [בכלליות,לא באתי לפגוע..]

ובמגזר החרדי לדוגמא אין את זה.

מקווה שהבנתם..

מפזילה לכיוון החרדי,

בוא נלך בכיוון כזה שאפילו כולם פה חילונים,ובגלל שיש מדינה נמנעת

פה הכחדותו של העם היהודי,רק על זה צריך לשמוח

וכל שכן כשהמצב לא ככה ומה שנקרא "עולם התורה" פורח

ואדם יכול לחיות פה ברווחה כלכלית והמדינה היא מתקדמת ומפותחת

כך שאפשר לומר, שיכול להיות שיש דברים בעייתיים במדינה אבל לא נגיד

בגלל שככה אז נתנתק מהמדינה ומהחיים פה כי החילונים לא ממש צריכים אותנו

ואז  בכלל המצב פה יהיה בעייתי מהבחינה הזו,ולפיכך התפקיד שלנו הוא להשפיע

ולא להיות נמשכים אחרי דמגוגיות זולות של התנתקות מהמדינה ודברים

כאלה כי דברים כאלה לא הובילו ולא מובילים לשום מקום חוץ משנאה והרס עצמי

בס"ד=]

לדעתי.. 'לב שבור' צודק פה באיזשהוא אופן.. העניין של החגיגות יום העצמאות, הפריצות, המתירנות מה שבדיוק דומה לאיך שהגויים חוגגים את יום 'העצמאות' שלהם.

א-ב-לללל.. 'אח..' נתן תשובה תותחית כך שאין לי כ"כ הרבה מה להוסיף.

ו-גם ru צודק. זה גם נובע מפזילה לציבור החרדי. בואו ניהיה אנחנו! בואו נשמש לציבור החילוני דוגמא! איך באמת לחגוג יום העצמאות!

ליל"ט.

יש ציבור ענק של דתיים לאומיים ששומרים ולא מחפפים, באותה מידה אני יכול להגיד יש מלא ציבור חרדי שמסתובב ברחובות.

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...