הבדל בכמות האוכל בהנקה ובבקבוק? (לטובת הבקבוק...)מק"ר

שלום חברות יקרות,

אז החלום ששמו חופשת לידה מאחורינו, באמת חלום... ועבר רק שבוע!

 

שאלה בקשר לשאיבות וההאכלה שלה מבקבוק אצל המטפלת:

היא נמצאת אצלה מ-8 בבוקר עד 4, והדרישה של הגברת לאוכל הוא 4 בקבוקים של 150 כ"א! (בת 3 וחצי חודש...)

 

1. זה הגיוני כמות כזאת? לא מדי הרבה?

2. אין מצב שכמות  כזאת היא אוכלת כשהיא יונקת ישירות ממני... אז למה פתאום צריכה יותר? (בהנקה היא אוכלת כל ארוחה רק צד אחד, עולה במשקל יפה ואפילו מעל הממוצע ב"ה! ונינוחה ורגועה במשך היום, כך שזה בהחלט מספיק לה)

3. ואם זה נורמלי- איך מתמודדים עם זה? יוצא שאני צריכה לשאוב כל היום בעבודה, אין לי מנוחה מזה, וגם ככה לא מצליחה להגיע לכמות ומשלימה שאיבות בבית. זה מתיש אותי! 

יש לכן טיפים בשבילי? ניסתי היום להתחיל לשאוב כל שעתיים קבוע, אולי זה יגביר לי את החלב (רק שאם הייתי איתה בבית לא היה צורך בהגברת החלב...)

 

תודה

אפשר לחשב את זהשירקי
ראיתי באיזה אתר :
״קיימת נוסחה לחישוב כמות ממוצעת לארוחה, בנוסחה זו משתמשים בבית החולים בטיפת חלב, אך שוב, חשוב לזכור כי כל ילד שונה ולא תמיד תוצאות הנוסחה תואמים את שקורה במציאות.

הנוסחה לחישוב מזון לתינוק היא כזו - משקל הילד כפול 150 סיסי לחלק ל-8 ארוחות ביום. התוצאה המתקבלת היא הכמות אותה אמור הילד לאכול בכל ארוחה.

בגיל שלושה חודשים עלולה להתרחש קפיצת גדילה, בימים אלו התינוק עלול להיות רעב יותר וריצה לאכול יותר, לעתים אף באופן משמעותי מאוד. לאחר שמסתיימת קיצת הגדילה הכמות שהוא ידרוש לרוב יורדת בחזרה.


לגבי ההנקה תנסי לקחת בי פולן ,( יש גם את משהו טבעי של ד״ר קיי שאותו אני לא מכירה)

יש גם כל מיני מאכלים שמגבירים הנקה....

אם את לחוצה שאת שואבת יצא פחות חלב... אז צריך לנסות להרגע ושמעתי שעוזר גם להזכר או לדמיין את הפשושה הקטנה שלך ואז הגוף מייצר עוד חלב....

אני לא חושבת שככ נורא לתת תוספת של תחליף חלב במיוחד אם היא עדיין תקבל גם חלב שלך...




ואל תהיי בטוחה שממך היא לא מקבלת כמות כזאתשירקי
בהנקה יוצא יותר חלב משאיבה בדר״כ
עוד משהו בקשר לכמות..שואפת תמיד
יועצת הנקה אמרה לי שבבקבוק הכמות גדולה יותר כי יותר קל האכילה בבקבוק..
תודה! ומה שלומך?מק"ר


ב״השירקי
נפעמת שהכל מדהים אותי מחדש בכל ההתפתחות שלה
מחייכת המון מתוקונת ...!😍
בקשר לאכילה תומכת הנקה אין לי מושג מה זה אבל לדעתי גם פטמה בזרימה איטית תעזור, כי ככה התינוק הוא זה שקובע את הקצב...
מציעה לבקש מהמטפלת האכלה תומכת הנקהחביבית
תגגלי על זה ותסבירי למטפלת.
כשהיא אוכלת מהבקבוק החלב נשפך לה לתוך הפה ולכן אוכלת כמות גדולה יותר. אולי באכילה בצורה כזאת תאכל קצת פחות...
בוודאי, אם יצא בחל"ד שיצאתי ובעלי נתן לה בקבוק- הקפדנו על זהמק"ר

השאלה אם נעים לבקש ממטפלת דבר כזה?

למה לא? זה לטובת הקטנטונת. שלא תאכל יותר מדיחביבית
ותכאב לה הבטן.
ואז? כל מה שלטובת הילד היא חייבת להסכים?סדר נשים

לגיטימי לבקש אבל בעיני למטפלת זאת טרחה ממש ממש גדולה,

זה מצריך מלאאא סבלנות, ואני אבין מאוד מטפלת שלא תסכים לדבר כזה,

ואם הייתי צריכה לבקש היית מבקשת בשיא העדינות ומבהירה שאני יודעת

שזאת בקשה רצינית ושתרגיש נעים לומר לא

זה מה שחשבתי האמת, כי יש לה גם עוד ילדים שם...מק"ר

לבנתיים לא ביקשתי, נראה...

לגבי מה ששירקי כתבה על הנוסחא לחישובמק"ר

משוערך יוצא שהבת שלי צריכה בערך 115 מ"ל (לא יודעת משקל מדוייק),

 

השאלה אם לתת לה 120 בהנחה שזה אמור להשביע אותה, וגם אם נראה שהיא רוצה עוד- לא לתת עוד? כדי לא לקלקל לה את תחושת הרעב והשובע?

 

אשמח מאוד לתשובתיכן המחכימות!

אכילה תומכת הנקה אמורה לפתור את זה נראה לי..זריחה123
היא תתאמץ ולכן תאכל מה שהיא צריכה
^^^יראת גאולה
לשים לב שהחור בפטמה קטן, ושתאכיל אותה לאט יותר, עם הפסקות קטנות של כמה שניות תוך כדי.



את לא שמה לב שכואבת לה הבטן מאכילה מרובה?
כי אם היא רגועה ושבעה, אז כנראה זה מה שהיא צריכה.
לגבי הנוסחאחדשה.
אני ראיתי שזה לחלק למספר הארוחות ולא דווקא ל8, לכן אם היא אוכלת פחות ארוחות (למשל בלילה לא אוכלת או אוכלת פחות) היא כנראה אוכלת יותר בכל ארוחה.
בהחלט כדאי לבקש האכלה תומכת הנקה.
ואם כבר הגבתי אז בהחלט לשאוב בשעות קבועות משנה את כל התמונה. אני בניתי ככה מלאי רציני.. ואז כשאני שואבת שאני בלימודים, גם אם יוצא פחות ממה שהוא אוכל (וזה הגיוני, כי כמו שכתבו לך בשאיבה תמיד יצא פחות מבהנקה)- יש לי ממה להשלים את זה.
ובסוף בסוף, אם זה כ"כ הרבה שאיבות ואת בכלל לא מספיקה לנוח בניהן, אולי כדאי לתת בקבוק תמ"ל אחד ביום ולהרוויח נחת.
המון בהצלחה❤
נותנים לתינוק לאכול כמה שהוא רוצהאורי8
נשמע לי מוגזם בטירוףאפונה
גם אם הכמות לארוחה היתה הגיונית, איך היא דוחפת 4 ארוחות מלאות ב8 שעות?
את מיניקה אותה ב8 או מביאה אותה רעבה?
אני מניקה אותה שעתיים קודם.. סמוך ליציאה שלי מהביתמק"ר

ואז היא אוכלת ב-9 ארוחה ראשונה מבקבוק.

גם לי היה נשמע מוגזם  מאוד, יצא לנו כמה וכמה פעמים בחל"ד שהשארתי אותה עם בקבוק, אף פעם לא חשבתי שצריך להשאיר לה יותר מ-120 מ"ל גג. וגם זה ליתר בטחון... ואף פעם היא באמת לא אכלה יותר.

לא יודעת, לבנתיים אני מנסה לשאוב בתדירות יותר גבוהה, לעודד היווצרות חלב בשעות השאיבה, ומחכה גם עד הסופ"ש, לראות אולי זה רק ההתאקלמות...

 

תודה!

 

ואגב, בהנקה יוצא לה הרבה פעמיים שהיא אוכלת אחרי שעתיים- שעתיים וחצי, אבל בד"כ זה לקראת הערב (ישנה לילה) וגם ארוחות יותר קצרות...

מתי היא מכניסה 4 ארוחות?תאומים
ארוחה ראשונה בשעה 9
ארוחה שנייה בשעה 12
ארוחה שלישית בשעה 15:00

נראה לי שהיא סתם דוחפת אוכל
יש הרבה תינוקות שאוכלים כל שעתיים או שעתיים וחצימחי
כזו כמות?תאומים
תינוק שאוכל מנות קטנות זה בסדר גמור.

או הנקה שאכן את לא יודעת כמה הילד ינק.

אבל מבקבוק? 150 כל שעתיים?
צודקתמחי
זה באמת נשמע מוגזם.
התייחסתי רק לזה שאפשר להכניס 4 ארוחות בפרק זמן כזה.
בקשר לכמות זה באמת מוזר, אבל... יכול להיות שזה מה שהיא צריכה.
אולי לנסות להשאיר פחות ולראות מה יקרה
התאומים אכלו לי בגיל ההזה כזו כמותתאומים
אבל כל 3 שעות לא כל שעתיים.

כל שעתיים +- אוכלת בקבוק... אני גם הייתי בהלםמק"ר

יודעת שיש לי שמנמנה קטנטנה אבל לא חשבתי שעד כדי

ואולי זה סוג של נחמה בשבילה? היא מפצה את עצמה שפתאום נעלמתי לה?

זו באמת כמות גדולהמסגרות
אבל אם היא אוכלת בלי לפלוט או להקיא איך אפשר להתווכח עם הקטנטונת?
לא יודעת מה להגיד, אבל יכולה לשתף...פיג'מה
היפיופה שלי, כמעט בת 3 חודשים, אוכלת 140-150 כל 3 שעות מבקבוק... שוקלת ממוצע ממש.. ניסינו לתת פחות, היא לא שבעה... כמובן שזו האכלה תומכת הנקה.. אשמח להחכים גם, כי אני לא עומדת בקצב השאיבות...
תודה, בהצלחה גם לך!מק"ר


אה ואם חזרת לעבוד תבדקישירקי
כי אמורה להגיע לך שעת הנקה...(עד גיל 7 חודשים נראלי)
ואז תוכלי לצאת שעה לפני...
אולי החור בפטמה של הבקבוק גדול מדי ויוצא לה יותר מדי?הריון ולידה

ועוד דבר - בת כמה היא? מעל 4 חודשים אפשר להתחיל טעימות ולחשוף אותה לאט לאט לאוכל כדי שתוכלי אוטוטו להחליף חלק מהארוחות במנה טחונה

אין לי עצה חכמה מאוד,*מה*
רק אומרת שגם אני מצאתי את עצמי בלחץ סביב השאיפות, כל הזמן סביב זה, ואז את נלחצת שהוא יהיה רעב וכו'.. כשקניתי תמ"ל פתאום פשוט רווח לי! עדיין שאבתי, אבל יכולתי לנשום לרווחה גם.. בעיקרון - ממליצה לא לפחד מזה. ד"א קניתי את התמ"ל רק אחרי פעם אחת שהבאתי אותו למטפלת ופשוט לא היה לי מה להביא לו כמעט אז שלחתי את בעלי לקנות והילד היה מאושר 😆
בהצלחה!
נשמע המון המוןברכה11

לדעתי הכמות לא הגיונית...

אולי המטפלת לא מפרשת נכון את הבכי שלה ונותנת לה לאכול כשהיא רוצה דברים אחרים? 

טוב אז עונה פה במרוכז, וגם רוצה לספר ולפרוק קצת ולהתייעץ מק"ר

קודם כל תודה לכל אחת שטרחה וענתה, אני מעריכה את זה מאוד!

 

הקטנה עוד שבוע בת 4 חודשים, מלקקת להנאתה מדי פעם ירקות מרוסקים וקצת פירות

היא אוכלת את הבקבוק כולו עד הטיפה האחרונה, ולא פולטת מעבר לרגיל שלה (תמיד אחרי הגרעפס יוצא לה כמה טיפות פליטה)

והיא ערנית ושמחה כשאני באה לקחת אותה.

חשוב לציין, שבחל"ד, תמיד היא היתה יונקת יותר בבוקר, סוג של השלמה לארוחות שלא אכלה בלילה... אבל לא נראה לי הכמויות האלה.

 

ועכשיו לפריקה קטנה:

אז בדיוק ביום שכתבתי את הנ"ל (שלשום) היא אכלה רק 3 בקבוקים, ושמחתי שהנה זה מתאזן לה, אבל אתמול שוב חזרה ל-4 בקבוקים מלאים, ואני לא עומדת בקצב...

שאבתי אתמול בעבודה, הצלחתי להגיע כמעט ל-3 בקבוקים, אז יצא שכשחזרתי הביתה, הנקתי אותה, חיכתי שעה וחצי, שאבתי, ואז עבר זמן עד שינקה שוב וחוזר חלילה, כל היום הנקתי-שאבתי, הנקתי-שאבתי.

השתגעתי!! והקטנה היתה כל כך לא רגועה, לא הבנתי מה יש לה... חשבתי אולי קפיצת גדילה, כי רצתה לאוכל הרבה,  ורצתה רק על היידים... 

ואז כשהאכלתי אותה לפני השינה, והיא לא רצתה לינוק, אבל נראתה מאוד רעבה, פתאום נפל לי האסימון שאני בכלל לא יודעת מתי היא אכלה ארוחה מסודרת ונורמלית מאז שחזרנו הביתה! ואני קולטת שיש מצב שלא השארתי לה חלב עם כל השיגעון הזה של השאיבה, ויכול להיות שהבת שלי פשוט רעבה??

בהחלטה של רגע, קמתי, הוצאתי בקבוק אחד מהמקרר (מתוך ה-4, מהאוכל של מחר. החלטנו לחלק לה ל-4 מנות של 120 כ"א ולראות אם זה יספיק לה...) נתתי לה אותו, הילדה אכלה בשקיקה ונרדמה עד הבוקר! (הוצאתי לה מנה קפואה ליום למחרת, נשארו לי מנות בודדות)

אני לא הצלחתי לישון בלילה מייסורי מצפון, עד עכשיו אני עוד מתייסרת...

זה לא שווה כלום! כלום! אם כל היום אני סביב השאיבות וזה גורם למצב של רעב לקטנה, אז מה עשיתי?

אז ההחלטה התקבלה, המשאבה יוצאת מכלל שימוש בבית. שואבת כל 3 שעות בעבודה, ומה שיצא יצא. את השאר נשלים עם תמ"ל או שאצליח מדי פעם לשאוב גם בשישי מנה או שתיים...

 

ושאלה, יכול להיות שזה בנוסף גם קפיצת גדילה? קרוב ל-4 חודש? ושזה נמשך שבוע+?

ואני עדיין ממשיכה בשאיבות בשעות קבועות בעבודה, כל 3 שעות, לא אמור להתמעט לי החלב נכון?

 

אז תודה לכולכן, גם בזכותכן יצאתי מהלופ הזה שהייתי בו.

ועכשיו צריכה את עצתכן:

יש הבדל בין התמ"לים השונים? מטרנה/סימילאק/נוטרילון?

איך יודעים מה לקנות (לא כ"כ משנה לנו המחיר, כי זה לא הרבה מנות...)

אם היא ישנה לילה שלם, את יכולה לקום באמצע לילה ולשאוב מנה.מוריה
אין הבדל משמעותי בין התמ"לים. בכל אחד יש יתרונות וחסרונות.
תנסי מה שבא לך, ותראי איך הילדה מגיבה אליו.

בהצלחה.
תודה, אני חסה על שעות השינה המועטות שלי גם כך...מק"ר

אני עובדת מ-7 עד 3 (וגם זה בזכות שעת ההנקה).. קמה ב-5 וחצי בבוקר גם כדי להספיק להניק אותה קודם (מעירה אותה ב-6 לאכול, למרות שיהא לא מתעוררת מעצמה, ובחל"ד עוד היתה ממשיכה לישון בשעה כזאת...)

 

ועד שמגיעים למיטה בלילה... עם כל מה שיש לעשות בבית

 

תודה לך!

אז אולי לפני השינה?מוריה
נגיד תוך כדי קריאת מאמרים וכו'?
חשבתי על זה וגם ניסתי, אבל בד"כ היא אוכלת ארוחות צפופות בערבמק"ר

שוב, כנראה בגלל הלילה (היא משלימה חוסרים מכל כיוון ), אז לא יצא הרבה בכל מקרה, והרגשתי שזה מאמץ שווא...

אם תתמידי באותה שעהחדשה.
אז כן יצא לך הרבה
(לי בערב גם בקושי היה בהתחלה, כי זו שעה שהוא לא אוכל בה.. אבל התמדתי ועכשיו אני כבר שואבת 100 כל ערב. זה מתגבר)

ובא לי לומר לך- כל הכבוד שהחלטת לתת תמ"ל. החלטה לא קלה אבל נשמעת כל כל נכונה!
תודה רבה! תוך כמה זמן ראית שיפור?מק"ר


נראה לי סביב שבוע, ובהדרגה..חדשה.
בהצלחה לך!!עדיין טרייה
החלטת החלטה שפוייה! אני זוכרת שהייתי בדווק באותו לופ של שאיבות... לגבי התמלים למטרנה יש מטרנה טו גו שזה מגיע מנות קטנות סגורות זה יותר יקר מהרגיל אבל אנחנו היינו זורקים חבילות כמעט שלמות של מטרנה רגילה כי זה טוב עד חודש מהפתיחה וכשמשתמשים בזה רק לקצת השלמות זה נזרק (אומנם לא השתמשנו בזה למנה אחת כול יום אלא לעיתים יותר נדירות אבל תבדקי כמה מנות יוצא לך)
אגב אם יש לך אפשרות כדאי לנסות אולי משאבה יותר חזקהעדיין טרייה

עם הגדולה שלי הייתי עם משאבה פשוטה יחסית ובקושי הייתי מצליחה להוציא לך את הכמות שהיא הייתה צריכה היה יוצא לי די בדיוק בלי אקסטרה. עכשיו עברתי למשאבה ממש חזקה וטובה (מדלה פריסטייל) ויוצא לי בערך כפול עם לא פי 3 ממה שיצא לי לבת שלי. (לא בטוחה שזאת הסיבה היחידה כי כל הנקה היא שונה אבל יש לי תחושה שזה גם בגלל המשאבה)

תודה לך! כל מילה מחזקת ויש לי את מדלה פריסטיילמק"ר

לפני כמה ימים התחלתי להקפיד על שעות שאיבה קבועות, מקווה לראות שיפור בקרוב...

 

שלא תבינו, יוצא לי כמויות יפות   אבל לא נראה לי שיש אישה שמסוגלת לעמוד בקצב של שאיבת 150 מ"ל כפול ארבע מנות, ב-8 שעות בסה"כ!

זה יוצא לשאוב כל שעתיים 150 מ"ל... אולי כל 3 שעות זה היה יותר הגיוני, אבל גם אז...

טוב אז זה כנראה לא קשור למשאבה וזה באמת כמויות גדולות...עדיין טרייה

אני שמתי לב שהכמות שהבת שלי הייתה אוכלת הייתה תלויה במי נמצא איתה. למשל אצל חמותי היא היא קבוע הייתה צריכה מנה אחת יותר מאשר אצל אמא שלי. כנראה שילוב של האכלה לא תומכת הנקה ופירוש של כל בכי כרעב.

רוצה לתמוך בך בהחלטה ולעודדאימל'ה
אני מהחזרה לעבודה בגיל 4 חודשים שאבתי פעמיים ביום והשאר השלים בתמל רק אצל המטפלת בבית ינק רגיל עד גיל שנה וחודשיים.
ואת הגדולה ככה עד גיל שנתיים..
הרגשתי שבזכות זה אני ממשיכה להניק כי אחרת זה פשוט סיוט.
בהחלט מעודד, אתמול פעם ראשונה שהרגשתי שאני מפחדת על ההנקהמק"ר

כיף לשמוע שיש אפשרות שהם ממשיכים לינוק בבית רגיל, תודה עודדת!

גם אצלי יונקים ככה עד גיל שנה וחצי שנתייםאורי8
אני שונאת לשאוב, ומאוד קשה לי לפנות זמן לשאיבה בעבודה. ולכן לרוב הילדים שלי שאבתי מעט או בכלל לא. וקיבלו אצל המטפלת מטרנה. ובכל זאת ב"ה המשיכו לינוק בבית עד גיל שנה וחצי שנתיים+. ובימי שישי ושבת ינקו גם בבוקר.
לגבי הרעיון של להתעורר באמצע הלילה לשאוב, נשמע לי הזוי. גם את בן אדם ומגיע לך לישון.
תודה עודדת מק"ר


אז גם אני מהמעודדותיעל מהדרום
לק"י

הגדול שלי ינק עד גיל שנתיים וחצי. אבל בערך מגיל שנה הפסיק לשתות חלב אצל המטפלת, ואכל רק אוכל אמיתי.
(חזרתי לעבודה לחודש כשהיה בן 4 חודשים, ואז בחודשיים של החופש הגדול עבדתי מידי פעם, ובגיל 7 חודשים הוא נכנס למסגרת. שאבתי לו בהתחלה, ואז הפסקתי).
את עושה בשכלחדשה ישנה
בשאיבות בעבודה שלא תלך ההנקה, מה שיצא יצא ותמיד שיהיה מטרנה ליתר ביטחון.
מקסימום תאכל מנה ביום. זה מצוין ואת עושה מעל ומעבר. הסירי מצפון מליבך היא כבר שכחה מזמן.

אל תאבדי על חצי מנה ביום, היא אוכלת המון . בריאות הנפשית שלך שווה יותר.
הבן שלי היה ככה בהתחלה עד שהוא התרגל לבקבוקלפניו ברננה!

וכנראה שזה היה גם צורך נפשי, ולא רק צורך של אוכל.

תאכלי-

קוואקר

טחינה

ובטח יש עוד דברים שבנות יגידו לך שמגבירים את החלב...

אגב, כשהיא יונקת ישירות ממך את פשוט לא יודעת כמה היא אוכלת.. לא?

וגם בשאיבות תמיד יוצא פחות ממה שבאמת יש (נגיד כשאני שואבת לפני הנקה יוצא יפה והוא גם אוכל טוב, אבל אם אני קודם מאכילה אותו ואז שואבת יותר קשה להוציא חלב...)

אני גם חושבת שאולי יש פה עניין קצת של התאקלמותמק"ר

אני מתגעגעת אליה ומתנחמת בתמונות וכו', והיא מתגעגעת אליי ומתנחמת באוכל...

 

תודה!

הבן שלי היה ככה בהתחלה עד שהוא התרגל לבקבוקלפניו ברננה!

וכנראה שזה היה גם צורך נפשי, ולא רק צורך של אוכל.

תאכלי-

קוואקר

טחינה

ובטח יש עוד דברים שבנות יגידו לך שמגבירים את החלב...

אגב, כשהיא יונקת ישירות ממך את פשוט לא יודעת כמה היא אוכלת.. לא?

וגם בשאיבות תמיד יוצא פחות ממה שבאמת יש (נגיד כשאני שואבת לפני הנקה יוצא יפה והוא גם אוכל טוב, אבל אם אני קודם מאכילה אותו ואז שואבת יותר קשה להוציא חלב...)

איך עומדים בזהאמא של דיתהאחרונה

בלחזור לעבודה אני מתכוונת. נשמע לי כמו משהו בלתי עביר לחלוטין (נשאר לי עוד חודשיים

אז אצלי לא הכל ורודאנונימית בהו"ל

אני נמצאת באינסטגרם רואה הרבה נשים שמפרסמות שהן החזירו אתמול את כל כלי הפסח והפעילו מכונות כביסה ותיקתקו את הבית וניקו וסידרו וגם עשו מימונה ומרגישה רע עם עצמי שאני לא שם,

אתמול חזרנו מנסיעה מאוחר ורק היום בערב גמרנו להחזיר את כל כלי פסח לארונות והיום לי מלא כביסות ותיקים לסדר

ואני מרגישה גמורה.

ב"ה יש לנו ילדים ותינוקת

ועוד בישולים לשבת ושטיפה של הבית ועוד כביסות כמובן ואני במרדף אחרי הזמן,מרגישה שזה לא נגמר..

ומרגישה שהמלחמה פערה בי חור כזה שצריך לרפא וקשה לי החזרה לשגרה, למרות שאני רק בבית עם התינוקת.

וזהו עכשו מנסה להתנתק מהאינסטגרם כי זה סתם עושה לי לא טוב,

אבל לא יודעת אם זה נורמלי או שאני בסוג של דיכאון,

מרגישה הרבה עצובה וגם עם ערך עצמי נמוך וocd והכל ביחד ממש מפיל אותי, מרגישה שאני לא שווה ואין בי כוחות.

זהו

אשמח אם יהיו לכן רעיונות או משהו חכם להגיד..

אוי, הייתי צריכה לשלוח לך תמונה של הבית שלי ובטוחקופצת רגע

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.


אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.


וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

אצל מי הכל וורוד אחרי חודש בבית אחותי?המקורית

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי


ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷


יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל


ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

לא אמין בכללשירה_11

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

המינוסים בעיניבאתי מפעם

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זה ברור כמובןשירה_11

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

ייתכן שיש מישהי כזאתהמקורית

בהחלט שכן

אולי היא מכבסת בחול המועד ומתארחת

אולי כמו חמתי יש לה מקום להכלל והיא התחילה בערב חג שני להחזיר כלים ובחג השתנשה בחד פעמי אז לא היה לה הרבה עבודה בצאת החג

אולי יש לה הרבה עזרה

אולי היא תקתקנית


יש ויש

העניין שמסתכלים על חיים של אחרים ומשווים. זו לא הייתה כוונת המשורר.וגם - מי שיצרה לעצמה תדמית כזו צריכה לעמוד בסטנדרט של עצמה כל הזמן כי כל הזמן מסתכלים עליה/ היא כל הזמן מראה את עצמה


לא נכון ולא יפהלפניו ברננה!

מכירה כמה נשים כאלה

ברור שאין מושלם

אבל זה לא רק באינסטגרם ויש נשים כאלה.


ומותר לקנא אבל מסכימה שלא הייתי רוצה להחליף את החבילה שלי בשלהן. לדעת את החבילה דווקא היה יכול להקל עלי 😉

יכולה להגיד לךרקאני

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

 

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

 

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

 

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

 

 

הסוג של דיכאון והמחשבות שאת מתארתאיזמרגד1

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

גם אותי מפיל לראות תמונות נוצצות של נשים אחרותדיאן ד.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

 

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

 

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

 

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

אהבתי ממששירה_11
כתבו כאןתקומה

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

יש לי רעיון גאוני!אמאשוני

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.


אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️


ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

מסכימה ממשאהבתחינם

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר


תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.


תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

קשה מאוד לשמוח ולראות את הטוב שיש אצלנונעמי28

כשעסוקים כל הזמן בהשוואה לאחרים.

זאת גם השוואה לא הוגנת כי אצלם רואים רק את הטוב.


נשמע שיש אצלך נקודות שצריכות עזרה פסיכולוגית.

אבל עזרה ראשונה, תמחקי את הרשתות.

למה זה טוב? תראי סדרה במקום.


אם זה מחזק אצלך את הערך העצמי הנמוך, אז בשביל מה?

תכנסי ותמחקי. זה כמו פלסטר, עשיתי את זה גם.

אם קשה לך, תמחקי לפחות את האפליקציה, ולא את החשבון הפרטי שלך.

הרעיון הכי טובבתאל1

זה לא להסתכל באינסטגרם...

אם את רוצה עידוד אז אצלי יש עוד פינה בשיש עם כלי פסח שמתייבשים ...

ולא הספקתי לקנות לחם למחר... היום לא מצאתי בבוקר פרוס..

וכביסות התחלתי מקודם...עכשיו מכונה שניה עובדת עם בגדי שבת כדי שיהיה מה ללבוש.

אצלנוoo

שעה פלוס אחרי יציאת החג הכל היה מאורגן ויצאנו לקנות חמץ

תקתקו פה

וכביסות עשיתי בחול המועד אז היה פה בקטנה

אז הבית היה מתוקתק

אבל לא הכל ורוד

בכלל לא

לכל אחד יש קשיים אחרים בחיים


לגבי האינסטגרם

אני משתמשת ברשת כדי לקבל השראה/ הנאה

אם משהו עושה לי רע

זה הזמן לגלול הלאה

זה כל היופי ברשת

שזה בלחיצת כפתור 

הנה זאת דוגמה מעולהפרח חדש

את מספרת שכיבסת בחול המועד

מה שהרבה מאוד בתים לא עשו (לא נכנסת לסיבה.. לא עניינינו)

אז באמת שאין מה להתהדר ולהשוות מול משפחה שאגרה ואגרה בגדים מלוכלכים כל החג....


 

 

זה מעשה שלו וזה מעשה שלי ולמה לנו לדבר מאחרים...עכבר בלוטוס

כל אחד נולד או קיבל כלים אחרים לחיים

ומציאות חיים אחרת

נשמע שעבדת קשה מאוד היום ועוד היית עייפה מאתמול

ומאוד אינטנסיבי עכשיו גם לארגן שבת בנוסף

 

יכולה לומר לך שלי לוקח יותר זמן מהשכנה שלי להתאושש ולעבור מצבים

אצלה הכל מתוקתק ברגע ומבושל צ'יק צ'אק ואצלי לוקח זמן

כי היא שכלית יותר, אני יותר חווה דברים

זה כלים אחרים שה' נתן לכל אחת לעבור את המסע שלה כאן בעולם...

אז בשבוע רגיל אני מתחילה שבת בחמישי כי יודעת שאני איטית יותר ומתעייפת מהר

אבל עכשיו גם אצלי יש עדיין כביסות (וערמותת לקפל)

ואין שבת מוכנה 

ויהיה בסדר בעז"ה. אני לא חושבת שזאת שבת רגילה שהכל צריך להיות בה מתוקתק. מותר להרפות, עברנו תקופה אינטנסיבית

 

 

מצטרפת לכל מי שאמרהמתיכון ועד מעון

מה שמראים ברשת זה את הטוב והמוצלח, לא את ההתמודדות. כל אחת עם הכוחות שלה וההתמודדויות שלה, וגם עם כמות העזרה שיש לה בבית- לא דומה אישה כמוני שיש לה ילדים גדולים שיכולים לתת יד בסגירת הפסח, בקיפול כביסה לבין אישה עם ילדים קטנים.

ולגבי ההרגשה הרעה הנפשית, האם זה כך מהמלחמה או לפני? אם מהמלחמה לא הייתי ממהרת לתייג ולהגיד שיש קושי נפשי, זה ממש הגיוני ונפוץ לחוש כך, אם מלפני ממליצה לפנות לרופא המשפחה להתייעץ 

אצל אף אחד לא הכל ורודעוד מעט פסח

הדבר הכי חשוב שמשתנה מאדם לאדם זה דווקא השורות האחרונות שכתבת.

איך הוא מרגיש בבית שלו (ולא משנה אם הבית מסודר או מבולגן), כמה הוא אוהב את עצמו, כמה כוח יש לו לחיות את החיים.


מותר שיהיה בית מלוכלך, ערימות של כביסות ושיאכלו פריכיות עם ממרח (כי עדיין לא קנינו לחם).

מה שהכי הכי חשוב זה לחשוב איך את משמחת את עצמך (בגבולות האפשר).


רעיונות-

-מקלחת טובה

-טיול בחוץ

-קפה ושוקולד מפנק

-לפגוש חברה

-טלפון למישהי שמחזקת אותך

-לשבת עם מחברת ולכתוב לעצמך

-פינה אחת בבית שרק אותה את מסדרת ובה יש לך שפיות (נגיד רק חדר השינה)

-ללכת לקנות פרחים לשבת

הייתי שולחת תמונה של הררי כביסה שעל הספה.........נפש חיה.

וברצינות


אנחנו לא במרוץ


לוקח לגוף ולנפש זמן

ועוד יותר אחרי תקופה משוגעת  של מלחמה

לחזור לעצמם


ממילא

הקצב אחר

הכוח אחר

האיכות שונה.



הכל בסדר!

תנשמי

תכיני לך קפה

תשבי ותשתי בנחת ממש.


הכל

יחכה.

את העיקר של הבית

שזה אומר שאת הכי משמעותית וחשובה

קודם כל לעצמך!


שבת נכנסת בנחת יש עוד שעה לארגן

ואל תדאגי.


תאמיני לי שמאחרי כל צילום באינסטגרם עומדת

שפחה (כן, זאת המילה)

של מצלמה, של מילים, של אהבה, של הערצה,

עייפה

מרוטה

רק מתה להוריד את האיפור

שצורחת על הילדה שרוצה לשחק

לא להזיז את הוילון שהיא מצלמת לסרטון


אז באמת

שאצל כולנו עדיין החג לא באמת יצא

ואצל כולנו יש שגעונות ברמה כזו או אחרת


אבל באמת באמת

את

כמו שאת

את הכי טובה!

יצר כפיו של בורא עולם ❤️

 

תודה לכולן!אנונימית בהו"ל

באמת שחיזקתן אותי!

כיף שיש אתכן כי במציאות אין לי חברות שיתנו לי מילים טובות

ובזכותן אתמול עזבתי הכל והלכתי לישון מוקדם יותר.

ממש מעריכה כל תגובה של כל אחת 💗💓💞

אחותיייהשקט הזה

אתמול שלחתי את הבנות למסגרות והלכתי לישוווןן.

הבית ערמות כביסה נקיות ומלוכלכות כאחד

המזוודה משביעי של פסח עברה מאמצע הסלון לחדר שלנו כמו שהיא


תשמעי, יש נשים שזה באופי שלהן לתקתק

יש כאלה שהמחשבה על לפרסם את התקתוק נותנת להן את המוטיבציה


שייערב להן. אני לא שם

חיבוק יקרה. אומרים ש"מה טובו אוהליך יעקב" -קמה ש.

בס"ד


זה כי אוהלי עם ישראל היו ממוקמים בצורה כזאת שאי אפשר היה לראות מה קורה בתוך האוהל של השני.


וזה מצב של ברכה!

כשכל אחד ממוקד במה שקורה פנימה אצלו,

בלי להשוות את עצמו לאחרים,

בלי צורך להראות לאחרים,

בלי להיחשף לדברים ששייכים לפרטיות של מישהו אחר.


היום אנחנו בדור קצת מאותגר סביב הנושא הזה. זהו דור של שיתוף על מלא, ולא מספיק מבינים עד כמה הדבר הזה פוגע בנו (במי שמשתף כמו במי שרואה).


והתחושות שלך ממש לגיטימיות,

עברנו המון!!! בשבועות האחרונים.


עם הזמן

והניסיון

והילדים שגדלים

ועוד כל מיני פרמטרים כמו גודל הבית וכו'

אפשר להשתפר ולהשתכלל


אבל תזכרי שאת כבר טובה

איך שאת עכשיו

אמא לילדים

ולתינוקת קטנה

שעברה מלחמה!!!

ואת החגים (שזה פרויקט לכולנו)

ושנסעה לחג כי היה הכי טוב לכם

כל זה זה כבר המון!!!

ואני בטוחה שיש בך עוד כ"כ הרבה טוב!

ותכונות טובות!

ואיכויות!

ומעשים טובים!


מה שאת רוצה לשכלל

בע"ה עוד תמצאי את הדרך לשכלל.


עכשיו הכי חשוב

לחבק את עצמינו

להזכיר לעצמינו שאנחנו אלופות

ולטפוח לעצמינו על השכם על העמידה שלנו בכל הימים הטרופים האלה שעברנו ❤️


בעיניי העצבות וחוסר הכוחות ממש הגיוניים כרגע.

אנחנו בירידת מתח רצינית.


(ואם התחושות ימשיכו לאורך זמן, כדאי לפנות לעזרה כמו שאמרו לפניי. כדי שתוכלי לחזור להיות בטוב ❤️).


חיבוק גדול יקרה שאת!!!!

חיבוק גדול, את אלופה!!!גלויה

ברור שהכל מציף

והרבה נשים לא הספיקו

רק לא מפרסמות את זה...

מוזמנת לדבר איתי לגבי OCD,

אני מתמודדת מנוסה. 

אגיד לך מה עוזר לישוקולד פרה.

לנהל מחברת שבו אני כותבת מה אני רוצה מעצמי ואיך אני מתקדמת בזה.

המחברת עוזרת לי לעבור מעולם הדמיון שבו אני "נופלת" לעולם המעשה שבו אני מבינה שכל תהליך מתחיל ביום מסוים, בשעה מסוימת, ועם התמודדות מול הרגע הבא.


הדמיון הוא גדול מהחיים ובמידה מסוימת מנותק מהם. אף אחת לא תראה לך את כל הרגעים הקטנים שקדמו לבית המתוקתק. ואולי גם לא תראה לך את חשבון הבנק שמתרושש בגלל קניות מוגזמות של גלים חדשים ובגדים.


אני יכולה לספר לך שיש לנו חברים שחיים ברמת חיים מאוד גבוהה, ותמיד זה עורר אצלי שאלה, כי לפי נתוני החיים שלהם, הם היו אמורים לחיות בפחות (אנחנו מכירים מאוד טוב).

רק לאחרונה הסתבר לנו שהם חיו עם חובות של כמעט חצי מיליון ש"ח כדי לממן את אורח החיים הזה.


אז אל תתרגשי מפסגות של אחרים. תרצי לך במחברת מה הפסגה שלך, הקרובה, שאליה את רוצה להגיע.

מה עלול להכשיל אותך ואיך את מתכוונת להתגבר עליה.

התיעוד עוזר לנו להבין את עצמנו ולראות את עצמנו ביותר חמלה ופחות צורך להיות תמיד וואו

מהממת הרשתות זה מכהאורוש3

אני מנסה בדיוק להפחית גם פייסבוק. לא פותחת אינסטגרם.

זה ממכר.

זה הרסני. ברור שיש שם גם טוב. אבל לדעתי הרע מנצח, לפחות אצלי.  

אף אחד לא שולח את כל האיכסה מאחורי הנוצץ. ולכולנו יש.

אני לא אומרת, יכול להיות שנשים הצליחו לתקתק. אבל יש להן אתגרים אחרים מאוד משמעותיים.

אני במקרה הייתי בחמישי חופשי, אז הצלחתי, אחרת לא הייתי מצליחה. פלוס, ה''תינוק'' שלי כבר ילד גדול. לצערי... אז אין מה להשוות, מבינה? הספקים שהם עולם אחר. אבל זה לא מבחירה.

בקיצור הכל טוב ב''ה. אבל לכל משפחה הקשיים שלה. אין שום חוק חובת תקתוק. תעשי מה שנכון לכוחות שלך!! למציאות הנוכחית שלך.

וכמובן כולנו חייבים להיטען כרגע. תנסי לחשוב איך להכניס משהו נחמד לשבוע הבא.

העומס והמתח הנפשי גמרו על הרבה אנשים.  

ואם התחושה יותר כללית ולא עוזבת כדאי לטפל. חיבוק. 

חיים לא כל מה שמציגים לך באינסטגרםעם ישראל חי🇮🇱

מציג מצב אמיתי ..

אלו "משפיעניות" שדוחפות לסרטונים שלהם על הדרך מוצרים כי הן מקבלות על פרסום כסף והרבה

כל עוקב זה כסף כל סרטון שווה כסף

ובואי גם אם זה אמיתי

לכל אחת יש את הקצב שלה וזה הכי בסדר .

את צריכה להרגיש בסדר עם עצמך וערן המשפחה שלך ולא צריך להיות בתחרות

זה שיש לך ילדים ותינוקת זה כבר יכול להתיש

שבת שלום 

תרימי לעצמךואז את תראיאחרונה

אצל אף אחת לא וורוד

אנחנו לא התארחנו בחג ואין לנו ממ"ד

תודה לה' יםםם של כביסות

וקטנטנים שצריך להשגיח עליהם באלף עיניים


ועדיין...

איזה הוא העשיר? השמח בחלקו...

רק לשמוח שאנחנו בריאים וחזקים להמשיך במירוץ והכל הכל יסתדר בעזרת ה'.

לאט לאט מסדרים, באווירה טובה. מפעילים מכונה ומתקתקים את השאר ביחד. עם הרבה חמלה.

 

תשמחי את עצמך עם שירים שאת אוהבת, ספר מעניין לשבת, משחקים עם הילדים, דיבורים מהלב עם בעלך וטיולים בשמש. זה תמיד עושה טוב.

לשבת ליד הים ולשפוך את הלב.

 

אגב, אני ממש אוהבת את האינסטגרם. מלא דברים למדתי מאחרות.   
 

כביסה תמיד תהיה, שמרי על הלב שלך אחותי❤

סבתא מענישהאנונימית בהו"ל

משתפת באנונימי מחשש לאאוטינג

היינו אצל חמותי בסעודה אתמול והבת שלי בת השש הייתה עייפה ועצבנית

בגלל איזה ריב בין הבני דודים

אז היא צעקה ובכתה בעצבים ובעלי חיבק אותה והציע משהו לשתות ולאכול כדי להירגע

חמותי הביאה עוגיות והבת שלי בתגובה העיפה את זה על הרצפה בעצבים

חמותי התעצבנה ,תפסה אותה בשתי ידיים וממש גררה לחדר ונעלה עליה את הדלת.

והכריזה '5 דקות להירגע לא יזיקו לה' אני ובעלי המומים מהצד! מה נסגר?

אמרתי לה שאני לא אוהבת את זה והיא המשיכה להלל את מה שעשתה ולהסביר גם לבנות שלה כמה זה כדאי שאני מהצד

בעלי שתק כי הוא תמיד שותק הוציא אותה אחרי כמה שניות

אני בהלםםםםםם

כועסת כל כך

לא מצליחה לעכל את זה

מי את בכלל שתנעלי את הבת שלי

בחיים לא עשתה את זה לשום נכד!!!! מקסימום צעקה

היא אישה שמאוד קשה לה לראות אוכל נזרק, אני מבינה

אבל מפה עד לגרור ילדה לא שלך לחדר

ואמרתי את זה לבעלי במוצאי היג, הוא עונה לי השנה מצאתי עוד משהו להתלונן.... מה נראה לך ???

את מדברתנעמי28

על מקרה שונה מאוד מזה של הפותחת ואין מה להשוות.

גרירה ונעילה של דלת לעומת פיתרון מוסכם מראש על שניכם.

שגם עליו אפשר לחלוק אבל כל אמא והדרך שלה.

בשונה מהמקרה של הפותחת שזה קו אדום לכל הדעות.

לא נראה לי ששום גישה טיפולית תומכת בהפעלת כוח וגרירה של ילד ונעילה בחדר.

מה השלב שבו החלטתם שאתם צריכות לקחתאנונימית בהו"ל

משהו נגד בחילות בהריון?


מרגיש לי שזה רק למקרים ממש קיצוניים

אצלי, כשהרגשתי שבא לי להעלם מרוב הרגשה רעהפרח חדש
אני ביום הזה שקמתי בבוקרשושנושי
והקאתי את נשמתי בלי אפשרות לעצור, זה הרגע שבו הבנתי שלא מוכנה יותר. 
נראה לי שאחרי שמנסים את כל האפשרויות האחרותגלי מטר

או לפחות את מה ששמעת עליו המלצות ונגיש לך.

אפשר לנסות דרך תזונה, עצות כמו לאכול קרקר לפני הקימה מהמיטה וכל פרק זמן קצר כדי שהקיבה לא תהיה ריקה לגמרי. יש עוד מזונות שיכולים לתמוך, שווה להתייעץ עם תזונאית.

לי מאוד מאוד עזר דיקור סיני.

מניחה שיש עוד דרכים להקל. תרגישי טוב! 

למה להגיע למקרה קיצון?כבת שבעים

ברגע שראיתי שקשה לי לתפעל את הבית, לקחתי.

לא מכירה מצווה לסבול בהריון, ובינתיים לא שמעתי סיבות מוצדקות למה לא לקחת. 

הרב שלנו אמר לאבא שלי פעם-Doughnut

בעצב תלדי בנים זו קללה ולא מצווה. אין שום עניין ומצווה לסבול בהריון ובלידה וצריך להקל בכל דרך אפשרית.

אז ממליצה לך היום ללכת לקנות.

יש דברים טבעיים או בלי מרשםיעל מהדרום

לק"י


לי היו בחילות מציקות, אבל כן אכלתי ושתיתי. ולקחתי דברים בסגנון.

יש שורש ג'ינג'ר, נוזיקס (בי6 וג'ינג'ר).


אחרי שכבר לקחתי בעבר והבנתי שלא צריך לסבולעדיין טרייה
ברגע שהתחלתי להקיא התחלתי לקחת
ולגבי זה שזה למקרים קיצוניים דווקא במקרים קיצונייםעדיין טרייה
זה לא תמיד עוזר. למקרים רגילים כמו שהיה לי: הקאה פעם ביום +בחילות כל היום זה ממש פותר את המצב.
למה לסבול?הבוקר יעלה

לקחתי בכל ההריונות חוץ מהראשון שלא היה במודעות

אני לא מצליחה לתפקד אז לוקחת אבל גם על פחות הייתי לוקחת.

בעיניי זה כמו אפידורל, אין מצווה לסבול 

טוב שכנעתםאנונימית בהו"ל
עכשיו מה עושים עד שיש לי מרשם?
תנסי מה שהמלצתי. לאכול דברים יבשים, מים קריםיעל מהדרום
לא עוזר כל כךאנונימית בהו"ל
וניסית כדורים שכתבתי עליהם?יעל מהדרום
ומה עם פרמין, מותר בהריון?אנונימית בהו"ל
יותר קל להשיג את זה 
בגדול כן. היום פחות נותנים את זה.מוריה

אבל אולי אפשר להשיג בנתיים את הבונגסטה מגמחים או דברים בסגנון.

את יכולה להשיג מרשם די מהרעדיין טרייה

תקבעי תור טלפוני לרופא משפחה או שתתקשרי לקופה/תשאירי בקשה לרופא באפליקציה.

לבנתיים לאכול דברים יבשים קצת בתדירות גבוהה מלפפונים קרקרים פיתה ריקה גם דברים קרים עזרו לי.

כשהרגשתי שאני לא יכולה לתפקדרק טוב!
שאני לא מצליחה להחזיק את עצמי. שאני לא יכולה ללכת לעבודה. 
אני אישיתעם ישראל חי🇮🇱

בהריון תאומים הבחילות היו בשיא השיאים וצרבות של החיים משהו לא נורמלי בשלושת החודשים הראשונים ולא לקחתי כלום כי פחדתי שזה יפגע בעוברים

באופן כללי אני נגד כדורים ולוקחת רק שממש אין ברירה אחרת .. התמודדתי עם זה בעזרת מים קרים, קרח ,שקדים ,מלפפון . לא לאכול בלילה לפני השינה

לא לאכול מטוגן ואוכל מעובד כמה שפחות .

כשהתבאסתי שהגיע הבוקר וצריך להמשיך לחיות עם בחילותשירה_11אחרונה
בעקבות השרשור על הנערה שהשמינהמותקקק

למה ברור לנו ש"צריך" להיות רזים? (מעבר לעניין הבריאותי)

למה אף אחת לא מוטרדת מזה שהבת שלה רזה (רזה רגילה, לא קיצוני) מה ההבדל??

יש אנשים שאוהבים מראה רזה ויש אנשים שאוהבים מראה שמן, זה פשוט סוגים שונים של מראה, אין סוג יותר או פחות טוב, זה פשוט שונה וזה הכל

אבל גם ככהמותקקק
אנשים שמנים לרוב נשארים כאלה אז לפחות שיאהבו את איך שהם נראים
לשון בחוץדינהלה

תינוקת בת 7 שבועות שכל הזמן הלשון שלה בחוץ. יש מה לדאוג?

הייתי לוקחת לבדיקה האמתהמקורית
למה?דינהלה
מה יכול להעיד?
לא יודעת מה זה יכול להעידהמקורית
אבל אני חושבת שאם כל הזמן זה כה הייתי לוקחת לבדיקה כי זה לא נראה לי "רגיל" (אני לא סמכות רפואית כמובן, זו דעתי הכנה בלבד)
אולי שרירים חלשים של הלשוןתוהה לעצמי
ואז צריך לבדוק מה הסיבה ואם לטפל
זה יכול להיות תסמונת דאון?דינהלה
אם עברה בדיקת רופא והכל היה תקין
תסמונת דאון בדרכ מאופיינת בנראות חיצוניתהמקורית

מסוימת שרואים לאחר הלידה, או לפחות קצת אחריה

אם היא נבדקה ולא עלה - לדעתי סיכוי נמוך

יאוודינהלה
נכנסתי ללחץ
בדרך כלל תסמונת דאון רואים מייד אחרי הלידהתוהה לעצמי
ממה שאני יודעת. אולי סתם שרירים חלשים באיזור הזה 
מישהי שמעה על מישהו שגילו רק אחרי כמה שבועות?דינהלה
?
לא נראה לי שיש כזה דברדיאן ד.

מכירה הרבה משפחות עם ילדים תסמונת דאון

תמיד מאבחנים את זה מיד מיד אחרי הלידה.

 

כמובן לא דעה רפואית ולא מכירה את כל סיפורי הקצה שאולי יש....

ממש לא!דיאט ספרייט

ממש ממש לא!

ואל תכניסי את עצמך למחשבות כאלו בכלל אחרי הילדה.

לתינוק עושים בדיקות יסודיות מאוד עם לידתו.

הצוות יזהה את זה בוודאות וכמעט מיד על ידי מראה פנים חריג (שאנחנו מכירות ואני בטוחה שהצוות הרפואי מנוסה בו) וגם סימנים נוספים כמו טונוס שרירים נמוך.

בוודאות היו בודקים ומוסרים לך את המידע הזה כמעט מיד.

(אני שמעתי לא ממקור ראשון על מישהי שאמרו לה יום למחרת הלידה, אבל זה כי הצוות רצה להיות בטוח והמשיך לעשות כמה בדיקות).

בכל מקרה, זה לא ת.דאון אבל בהחלט בהחלט כדאי לבדוק.

אולי הלשון כבדה מאוד, אולי האף סתום, אולי שקדים אולי אלף ואחת דברים.

ת. דאון לא.

(אינני רופאה)

גם הבת שלי הייתה ככהאפרסקה
כשהתחילה להרים את הראש יפה התחילה גם להוציא לשון. לא ברור לי למה, יש לי כמה תמונות מצחיקות שלה. הכל בסדר גמור איתה. היום היא בת 8. גם הקטן שלי באזור גיל 3-4 חודשים היה כל היום עם הלשון בחוץ
גם לי היה תינוק כזהגיברת

הרופא ילדים לא היה מודאג.

היית בבדיקת התפתחות?

הייתי בבדיקת רופא שבוע אחרי לידהדינהלה
הבכור שלי היה ככהגפן36
פחדתי שאין לו מספיק מקום בפה בשביל הלשון 😅

ילד נורמלי לחלוטין. גדל קצת ועבר לו. 

נראה לי כדאי לבדוק טונוס שריריםמתיכון ועד מעון

אולי יש חולשה בשרירים ולכן הלשון בחוץ ואז תצטרך פזיו', לא משהו רציני, אבל תמיד כדאי אם יש חולשה.

ממש לא נשמע לי כמו תסמונת דאון כי יש בה עוד בעיות רפואיות נוספות שמגלים לרוב ממש סמוך ללידה 

גם לי היה תינוק עם לשון בחוץ, לא חשבתי לבדוקשיפור
האמת לא שמתי לב בכלל, רק חמי שם לב ודאג שאולי יש לו תסמונת דאון. 
ובדקת את זה?דינהלהאחרונה
הלכתי עם תינוק בן 4 חודשים למוזיאון בירושלים. זהפלפלונת
מלחיץ אותי בגלל החצבת. מוצדק?
כבר הלכת?שמעונה
יאללה נגמר...

אגיד גם שהאוכלוסיות שלא מתחסנות םחות מגיעות למוזיאונים לדעתי...

חשבתי שלא יבואו ככ, אתן הייתן הולכות במצבי?פלפלונת

ותודה על העידוד 

בכנות, לא הייתי חושבת על זה בכללאפונה

לא יודעת אם כדאי או לא

מבחינתי תינוק זה כמו תיק יד, לוקחת אותו לכל מקום שאליו אני רוצה ללכת.

כנ''ל..ובכללל לא היה עולה בדעתי לחשושפה משתמש/ת

מילא בחדר אחד עם חולה

אבל במוזיאון ציבורי וגדול? הכי לא חשש בעיני

תודה לכן! על העידוד.פלפלונתאחרונה
וואי אולי תעזרו לי להחליטאנונימית בהו"ל

ממש מתלבטים מה לעשות עם שבת

אני בתחילת הריון, מבוחלת ברמות

וגם מותשת מכל דבר קטן


הבית הפוך


אני עובדת מחר עד מאוחר


חמי וחמותי ממש רוצים שנבוא אליהם

(היינו אצלם מלא בחג, אבל כמה אחים סגרו בחג בצבא ויצאו עכשיו..(


לא יודעת איך נבשל שבת


וממש רוצה להשאר בבית

אבל זה להפיל את כל העבודה על בעלי

כולל לשמור על הילדים במשך כל השבת (אצל ההורים זה הרבה יותר קל)


אה ואוטוטו מתחילים מילואים

שזה עוד סיבה להשאר בבית..

יציאה מהבית עושה לך טוב?יעל מהדרום
לק"י

לי זה היה עוזר לפעמים. 

לא.. בטח לא אחרי שבוע עמוס כזהאנונימית בהו"ל
אז אולי עדיף להשאר בבית. החלטה נעימה!!יעל מהדרום
יש לכם אפשרות לקנות אוכל מוכן?מתואמת

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הייתי הולכת להורים לדעתיהמקורית
עזרה עם הילדים + בישולים קונה אותי במצבים של חוסר כח וזמן
ממש לא מרגישה אצלם בנוחאנונימית בהו"ל

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

אז תפרשי באמצע לנוחאמאשוני
וכדאי לעשות תיאום ציפיות עם בעלך לגבי שמירה על הילדים במהלך השבת.
טוב זה כנראה תלויהמקוריתאחרונה

אני אוהבת סעודות ארוכות, יכולה לשבת לקרוא גם,כיף לילדים, שינוי שגרה

אבל אני הולכת לסעודה וחוזרת הביתה אז זה קצת אחרת

כשהייתי ישנה שם, הייתי פשוט מתעלפת לנוח. ואני ממש אוהבת לישון🤭

מה מתאיםתקומה

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.


אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

האמצעאנונימית בהו"ל
הוא גם רוצה להיות בבית

אבל לא יודעים איך לעשות את זה


וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים


אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

טוב ניסעאנונימית בהו"ל
בסוף שמעתי ממנו שהוא מעדיף לנסוע...

שה' יתן לי כוח

יודעים שאת בהריון?דיאן ד.

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

 

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

לאאנונימית בהו"ל

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

מה הקשר הסכם איתם????? למה עכשיו?אובדת חצות

אני בהלם

לשם מה ספגנו וספגנו חודש פלוס אם לא סיימנו את המלאכה. איך זה נקרא הסכם אם איראן לא מקבלת אותו? איך אנשים עוברים מ-0 ל100 בבת אחת לגבי מסגרות?

אני כבר רציתי להיות הראשונה שתגיע לגן אבל באמת, יום ראשון אחרי ככ הרבה זמן- איפה הרגישות של אנשים? להתחיל על הבוקר אחרי שחודש לא הם ולא אנחנו ישנו כרגיל???? יש לילדים חרדות, פחד משינויים, הם דור ממש מסכן שלא מכיר שגרה נורמלית שש שנים.

איך לא מתחילים מאוחר? איך לא מקצרים את היום?

אני מורה וגם אמא לילדים וזה מרגיש לי שמעבר לזה שלכולם נמאס, איפה האנושיות המידתיות וההדרגתיות אחרי חודש פלוס? לשלוח כאילו כלום? איך אפשר ללמוד יום מלא מהבוקר? איך זה הגיוני ועוד בעיר הכי מטווחת בארץ?

ואיפה הזהירות והבטחון של כולם שיהיה בטוח לשלוח?

באמת הזוי לחזור לשגרה כל כך מהרצפורה

לא לכולם זה מתאים.


מצד שני להרגשתי אנחנו לא חדשים פה... כבר שנתיים וחצי לומדים לנהל שגרת מלחמה כמה שאפשר יותר טוב

אז יש קצת יותר כישורים להתאפס יותר מהר כי מתורגלים באופן מסוים.


לנו האמת זרם לכל הילדים חזרה מלאה...

ובעלי במילואים אז זה לא שהכל פה שגרה..


וזה בסדר שלא לכולם זה מתאים.

אם היה נדמה לי שיש ילד שצריך עוד זמן להתארגן בבוקר או לאסוף מוקדם יותר בשמחה הייתי באה לקראתו. לא ציפיתי אבל זה היה בסדר יום רגיל לכולם.


פינקתי אחרי צהרים יותר בקלות במשהו מתוק וכן התעניינתי כמו היום הראשון לחזרה.

אבל בסה"כ ב"ה עבר בטוב.


גם ככה זה סופ"ש ושוב שבת אז זה לא שבוע מלא, גם זה עוזר לדעתי להתאוששות.


חיבוק ומלא כוחות..!

אמהות בדור הזה אלופות!

אולי יעניין אותך