הבדל בכמות האוכל בהנקה ובבקבוק? (לטובת הבקבוק...)מק"ר

שלום חברות יקרות,

אז החלום ששמו חופשת לידה מאחורינו, באמת חלום... ועבר רק שבוע!

 

שאלה בקשר לשאיבות וההאכלה שלה מבקבוק אצל המטפלת:

היא נמצאת אצלה מ-8 בבוקר עד 4, והדרישה של הגברת לאוכל הוא 4 בקבוקים של 150 כ"א! (בת 3 וחצי חודש...)

 

1. זה הגיוני כמות כזאת? לא מדי הרבה?

2. אין מצב שכמות  כזאת היא אוכלת כשהיא יונקת ישירות ממני... אז למה פתאום צריכה יותר? (בהנקה היא אוכלת כל ארוחה רק צד אחד, עולה במשקל יפה ואפילו מעל הממוצע ב"ה! ונינוחה ורגועה במשך היום, כך שזה בהחלט מספיק לה)

3. ואם זה נורמלי- איך מתמודדים עם זה? יוצא שאני צריכה לשאוב כל היום בעבודה, אין לי מנוחה מזה, וגם ככה לא מצליחה להגיע לכמות ומשלימה שאיבות בבית. זה מתיש אותי! 

יש לכן טיפים בשבילי? ניסתי היום להתחיל לשאוב כל שעתיים קבוע, אולי זה יגביר לי את החלב (רק שאם הייתי איתה בבית לא היה צורך בהגברת החלב...)

 

תודה

אפשר לחשב את זהשירקי
ראיתי באיזה אתר :
״קיימת נוסחה לחישוב כמות ממוצעת לארוחה, בנוסחה זו משתמשים בבית החולים בטיפת חלב, אך שוב, חשוב לזכור כי כל ילד שונה ולא תמיד תוצאות הנוסחה תואמים את שקורה במציאות.

הנוסחה לחישוב מזון לתינוק היא כזו - משקל הילד כפול 150 סיסי לחלק ל-8 ארוחות ביום. התוצאה המתקבלת היא הכמות אותה אמור הילד לאכול בכל ארוחה.

בגיל שלושה חודשים עלולה להתרחש קפיצת גדילה, בימים אלו התינוק עלול להיות רעב יותר וריצה לאכול יותר, לעתים אף באופן משמעותי מאוד. לאחר שמסתיימת קיצת הגדילה הכמות שהוא ידרוש לרוב יורדת בחזרה.


לגבי ההנקה תנסי לקחת בי פולן ,( יש גם את משהו טבעי של ד״ר קיי שאותו אני לא מכירה)

יש גם כל מיני מאכלים שמגבירים הנקה....

אם את לחוצה שאת שואבת יצא פחות חלב... אז צריך לנסות להרגע ושמעתי שעוזר גם להזכר או לדמיין את הפשושה הקטנה שלך ואז הגוף מייצר עוד חלב....

אני לא חושבת שככ נורא לתת תוספת של תחליף חלב במיוחד אם היא עדיין תקבל גם חלב שלך...




ואל תהיי בטוחה שממך היא לא מקבלת כמות כזאתשירקי
בהנקה יוצא יותר חלב משאיבה בדר״כ
עוד משהו בקשר לכמות..שואפת תמיד
יועצת הנקה אמרה לי שבבקבוק הכמות גדולה יותר כי יותר קל האכילה בבקבוק..
תודה! ומה שלומך?מק"ר


ב״השירקי
נפעמת שהכל מדהים אותי מחדש בכל ההתפתחות שלה
מחייכת המון מתוקונת ...!😍
בקשר לאכילה תומכת הנקה אין לי מושג מה זה אבל לדעתי גם פטמה בזרימה איטית תעזור, כי ככה התינוק הוא זה שקובע את הקצב...
מציעה לבקש מהמטפלת האכלה תומכת הנקהחביבית
תגגלי על זה ותסבירי למטפלת.
כשהיא אוכלת מהבקבוק החלב נשפך לה לתוך הפה ולכן אוכלת כמות גדולה יותר. אולי באכילה בצורה כזאת תאכל קצת פחות...
בוודאי, אם יצא בחל"ד שיצאתי ובעלי נתן לה בקבוק- הקפדנו על זהמק"ר

השאלה אם נעים לבקש ממטפלת דבר כזה?

למה לא? זה לטובת הקטנטונת. שלא תאכל יותר מדיחביבית
ותכאב לה הבטן.
ואז? כל מה שלטובת הילד היא חייבת להסכים?סדר נשים

לגיטימי לבקש אבל בעיני למטפלת זאת טרחה ממש ממש גדולה,

זה מצריך מלאאא סבלנות, ואני אבין מאוד מטפלת שלא תסכים לדבר כזה,

ואם הייתי צריכה לבקש היית מבקשת בשיא העדינות ומבהירה שאני יודעת

שזאת בקשה רצינית ושתרגיש נעים לומר לא

זה מה שחשבתי האמת, כי יש לה גם עוד ילדים שם...מק"ר

לבנתיים לא ביקשתי, נראה...

לגבי מה ששירקי כתבה על הנוסחא לחישובמק"ר

משוערך יוצא שהבת שלי צריכה בערך 115 מ"ל (לא יודעת משקל מדוייק),

 

השאלה אם לתת לה 120 בהנחה שזה אמור להשביע אותה, וגם אם נראה שהיא רוצה עוד- לא לתת עוד? כדי לא לקלקל לה את תחושת הרעב והשובע?

 

אשמח מאוד לתשובתיכן המחכימות!

אכילה תומכת הנקה אמורה לפתור את זה נראה לי..זריחה123
היא תתאמץ ולכן תאכל מה שהיא צריכה
^^^יראת גאולה
לשים לב שהחור בפטמה קטן, ושתאכיל אותה לאט יותר, עם הפסקות קטנות של כמה שניות תוך כדי.



את לא שמה לב שכואבת לה הבטן מאכילה מרובה?
כי אם היא רגועה ושבעה, אז כנראה זה מה שהיא צריכה.
לגבי הנוסחאחדשה.
אני ראיתי שזה לחלק למספר הארוחות ולא דווקא ל8, לכן אם היא אוכלת פחות ארוחות (למשל בלילה לא אוכלת או אוכלת פחות) היא כנראה אוכלת יותר בכל ארוחה.
בהחלט כדאי לבקש האכלה תומכת הנקה.
ואם כבר הגבתי אז בהחלט לשאוב בשעות קבועות משנה את כל התמונה. אני בניתי ככה מלאי רציני.. ואז כשאני שואבת שאני בלימודים, גם אם יוצא פחות ממה שהוא אוכל (וזה הגיוני, כי כמו שכתבו לך בשאיבה תמיד יצא פחות מבהנקה)- יש לי ממה להשלים את זה.
ובסוף בסוף, אם זה כ"כ הרבה שאיבות ואת בכלל לא מספיקה לנוח בניהן, אולי כדאי לתת בקבוק תמ"ל אחד ביום ולהרוויח נחת.
המון בהצלחה❤
נותנים לתינוק לאכול כמה שהוא רוצהאורי8
נשמע לי מוגזם בטירוףאפונה
גם אם הכמות לארוחה היתה הגיונית, איך היא דוחפת 4 ארוחות מלאות ב8 שעות?
את מיניקה אותה ב8 או מביאה אותה רעבה?
אני מניקה אותה שעתיים קודם.. סמוך ליציאה שלי מהביתמק"ר

ואז היא אוכלת ב-9 ארוחה ראשונה מבקבוק.

גם לי היה נשמע מוגזם  מאוד, יצא לנו כמה וכמה פעמים בחל"ד שהשארתי אותה עם בקבוק, אף פעם לא חשבתי שצריך להשאיר לה יותר מ-120 מ"ל גג. וגם זה ליתר בטחון... ואף פעם היא באמת לא אכלה יותר.

לא יודעת, לבנתיים אני מנסה לשאוב בתדירות יותר גבוהה, לעודד היווצרות חלב בשעות השאיבה, ומחכה גם עד הסופ"ש, לראות אולי זה רק ההתאקלמות...

 

תודה!

 

ואגב, בהנקה יוצא לה הרבה פעמיים שהיא אוכלת אחרי שעתיים- שעתיים וחצי, אבל בד"כ זה לקראת הערב (ישנה לילה) וגם ארוחות יותר קצרות...

מתי היא מכניסה 4 ארוחות?תאומים
ארוחה ראשונה בשעה 9
ארוחה שנייה בשעה 12
ארוחה שלישית בשעה 15:00

נראה לי שהיא סתם דוחפת אוכל
יש הרבה תינוקות שאוכלים כל שעתיים או שעתיים וחצימחי
כזו כמות?תאומים
תינוק שאוכל מנות קטנות זה בסדר גמור.

או הנקה שאכן את לא יודעת כמה הילד ינק.

אבל מבקבוק? 150 כל שעתיים?
צודקתמחי
זה באמת נשמע מוגזם.
התייחסתי רק לזה שאפשר להכניס 4 ארוחות בפרק זמן כזה.
בקשר לכמות זה באמת מוזר, אבל... יכול להיות שזה מה שהיא צריכה.
אולי לנסות להשאיר פחות ולראות מה יקרה
התאומים אכלו לי בגיל ההזה כזו כמותתאומים
אבל כל 3 שעות לא כל שעתיים.

כל שעתיים +- אוכלת בקבוק... אני גם הייתי בהלםמק"ר

יודעת שיש לי שמנמנה קטנטנה אבל לא חשבתי שעד כדי

ואולי זה סוג של נחמה בשבילה? היא מפצה את עצמה שפתאום נעלמתי לה?

זו באמת כמות גדולהמסגרות
אבל אם היא אוכלת בלי לפלוט או להקיא איך אפשר להתווכח עם הקטנטונת?
לא יודעת מה להגיד, אבל יכולה לשתף...פיג'מה
היפיופה שלי, כמעט בת 3 חודשים, אוכלת 140-150 כל 3 שעות מבקבוק... שוקלת ממוצע ממש.. ניסינו לתת פחות, היא לא שבעה... כמובן שזו האכלה תומכת הנקה.. אשמח להחכים גם, כי אני לא עומדת בקצב השאיבות...
תודה, בהצלחה גם לך!מק"ר


אה ואם חזרת לעבוד תבדקישירקי
כי אמורה להגיע לך שעת הנקה...(עד גיל 7 חודשים נראלי)
ואז תוכלי לצאת שעה לפני...
אולי החור בפטמה של הבקבוק גדול מדי ויוצא לה יותר מדי?הריון ולידה

ועוד דבר - בת כמה היא? מעל 4 חודשים אפשר להתחיל טעימות ולחשוף אותה לאט לאט לאוכל כדי שתוכלי אוטוטו להחליף חלק מהארוחות במנה טחונה

אין לי עצה חכמה מאוד,*מה*
רק אומרת שגם אני מצאתי את עצמי בלחץ סביב השאיפות, כל הזמן סביב זה, ואז את נלחצת שהוא יהיה רעב וכו'.. כשקניתי תמ"ל פתאום פשוט רווח לי! עדיין שאבתי, אבל יכולתי לנשום לרווחה גם.. בעיקרון - ממליצה לא לפחד מזה. ד"א קניתי את התמ"ל רק אחרי פעם אחת שהבאתי אותו למטפלת ופשוט לא היה לי מה להביא לו כמעט אז שלחתי את בעלי לקנות והילד היה מאושר 😆
בהצלחה!
נשמע המון המוןברכה11

לדעתי הכמות לא הגיונית...

אולי המטפלת לא מפרשת נכון את הבכי שלה ונותנת לה לאכול כשהיא רוצה דברים אחרים? 

טוב אז עונה פה במרוכז, וגם רוצה לספר ולפרוק קצת ולהתייעץ מק"ר

קודם כל תודה לכל אחת שטרחה וענתה, אני מעריכה את זה מאוד!

 

הקטנה עוד שבוע בת 4 חודשים, מלקקת להנאתה מדי פעם ירקות מרוסקים וקצת פירות

היא אוכלת את הבקבוק כולו עד הטיפה האחרונה, ולא פולטת מעבר לרגיל שלה (תמיד אחרי הגרעפס יוצא לה כמה טיפות פליטה)

והיא ערנית ושמחה כשאני באה לקחת אותה.

חשוב לציין, שבחל"ד, תמיד היא היתה יונקת יותר בבוקר, סוג של השלמה לארוחות שלא אכלה בלילה... אבל לא נראה לי הכמויות האלה.

 

ועכשיו לפריקה קטנה:

אז בדיוק ביום שכתבתי את הנ"ל (שלשום) היא אכלה רק 3 בקבוקים, ושמחתי שהנה זה מתאזן לה, אבל אתמול שוב חזרה ל-4 בקבוקים מלאים, ואני לא עומדת בקצב...

שאבתי אתמול בעבודה, הצלחתי להגיע כמעט ל-3 בקבוקים, אז יצא שכשחזרתי הביתה, הנקתי אותה, חיכתי שעה וחצי, שאבתי, ואז עבר זמן עד שינקה שוב וחוזר חלילה, כל היום הנקתי-שאבתי, הנקתי-שאבתי.

השתגעתי!! והקטנה היתה כל כך לא רגועה, לא הבנתי מה יש לה... חשבתי אולי קפיצת גדילה, כי רצתה לאוכל הרבה,  ורצתה רק על היידים... 

ואז כשהאכלתי אותה לפני השינה, והיא לא רצתה לינוק, אבל נראתה מאוד רעבה, פתאום נפל לי האסימון שאני בכלל לא יודעת מתי היא אכלה ארוחה מסודרת ונורמלית מאז שחזרנו הביתה! ואני קולטת שיש מצב שלא השארתי לה חלב עם כל השיגעון הזה של השאיבה, ויכול להיות שהבת שלי פשוט רעבה??

בהחלטה של רגע, קמתי, הוצאתי בקבוק אחד מהמקרר (מתוך ה-4, מהאוכל של מחר. החלטנו לחלק לה ל-4 מנות של 120 כ"א ולראות אם זה יספיק לה...) נתתי לה אותו, הילדה אכלה בשקיקה ונרדמה עד הבוקר! (הוצאתי לה מנה קפואה ליום למחרת, נשארו לי מנות בודדות)

אני לא הצלחתי לישון בלילה מייסורי מצפון, עד עכשיו אני עוד מתייסרת...

זה לא שווה כלום! כלום! אם כל היום אני סביב השאיבות וזה גורם למצב של רעב לקטנה, אז מה עשיתי?

אז ההחלטה התקבלה, המשאבה יוצאת מכלל שימוש בבית. שואבת כל 3 שעות בעבודה, ומה שיצא יצא. את השאר נשלים עם תמ"ל או שאצליח מדי פעם לשאוב גם בשישי מנה או שתיים...

 

ושאלה, יכול להיות שזה בנוסף גם קפיצת גדילה? קרוב ל-4 חודש? ושזה נמשך שבוע+?

ואני עדיין ממשיכה בשאיבות בשעות קבועות בעבודה, כל 3 שעות, לא אמור להתמעט לי החלב נכון?

 

אז תודה לכולכן, גם בזכותכן יצאתי מהלופ הזה שהייתי בו.

ועכשיו צריכה את עצתכן:

יש הבדל בין התמ"לים השונים? מטרנה/סימילאק/נוטרילון?

איך יודעים מה לקנות (לא כ"כ משנה לנו המחיר, כי זה לא הרבה מנות...)

אם היא ישנה לילה שלם, את יכולה לקום באמצע לילה ולשאוב מנה.מוריה
אין הבדל משמעותי בין התמ"לים. בכל אחד יש יתרונות וחסרונות.
תנסי מה שבא לך, ותראי איך הילדה מגיבה אליו.

בהצלחה.
תודה, אני חסה על שעות השינה המועטות שלי גם כך...מק"ר

אני עובדת מ-7 עד 3 (וגם זה בזכות שעת ההנקה).. קמה ב-5 וחצי בבוקר גם כדי להספיק להניק אותה קודם (מעירה אותה ב-6 לאכול, למרות שיהא לא מתעוררת מעצמה, ובחל"ד עוד היתה ממשיכה לישון בשעה כזאת...)

 

ועד שמגיעים למיטה בלילה... עם כל מה שיש לעשות בבית

 

תודה לך!

אז אולי לפני השינה?מוריה
נגיד תוך כדי קריאת מאמרים וכו'?
חשבתי על זה וגם ניסתי, אבל בד"כ היא אוכלת ארוחות צפופות בערבמק"ר

שוב, כנראה בגלל הלילה (היא משלימה חוסרים מכל כיוון ), אז לא יצא הרבה בכל מקרה, והרגשתי שזה מאמץ שווא...

אם תתמידי באותה שעהחדשה.
אז כן יצא לך הרבה
(לי בערב גם בקושי היה בהתחלה, כי זו שעה שהוא לא אוכל בה.. אבל התמדתי ועכשיו אני כבר שואבת 100 כל ערב. זה מתגבר)

ובא לי לומר לך- כל הכבוד שהחלטת לתת תמ"ל. החלטה לא קלה אבל נשמעת כל כל נכונה!
תודה רבה! תוך כמה זמן ראית שיפור?מק"ר


נראה לי סביב שבוע, ובהדרגה..חדשה.
בהצלחה לך!!עדיין טרייה
החלטת החלטה שפוייה! אני זוכרת שהייתי בדווק באותו לופ של שאיבות... לגבי התמלים למטרנה יש מטרנה טו גו שזה מגיע מנות קטנות סגורות זה יותר יקר מהרגיל אבל אנחנו היינו זורקים חבילות כמעט שלמות של מטרנה רגילה כי זה טוב עד חודש מהפתיחה וכשמשתמשים בזה רק לקצת השלמות זה נזרק (אומנם לא השתמשנו בזה למנה אחת כול יום אלא לעיתים יותר נדירות אבל תבדקי כמה מנות יוצא לך)
אגב אם יש לך אפשרות כדאי לנסות אולי משאבה יותר חזקהעדיין טרייה

עם הגדולה שלי הייתי עם משאבה פשוטה יחסית ובקושי הייתי מצליחה להוציא לך את הכמות שהיא הייתה צריכה היה יוצא לי די בדיוק בלי אקסטרה. עכשיו עברתי למשאבה ממש חזקה וטובה (מדלה פריסטייל) ויוצא לי בערך כפול עם לא פי 3 ממה שיצא לי לבת שלי. (לא בטוחה שזאת הסיבה היחידה כי כל הנקה היא שונה אבל יש לי תחושה שזה גם בגלל המשאבה)

תודה לך! כל מילה מחזקת ויש לי את מדלה פריסטיילמק"ר

לפני כמה ימים התחלתי להקפיד על שעות שאיבה קבועות, מקווה לראות שיפור בקרוב...

 

שלא תבינו, יוצא לי כמויות יפות   אבל לא נראה לי שיש אישה שמסוגלת לעמוד בקצב של שאיבת 150 מ"ל כפול ארבע מנות, ב-8 שעות בסה"כ!

זה יוצא לשאוב כל שעתיים 150 מ"ל... אולי כל 3 שעות זה היה יותר הגיוני, אבל גם אז...

טוב אז זה כנראה לא קשור למשאבה וזה באמת כמויות גדולות...עדיין טרייה

אני שמתי לב שהכמות שהבת שלי הייתה אוכלת הייתה תלויה במי נמצא איתה. למשל אצל חמותי היא היא קבוע הייתה צריכה מנה אחת יותר מאשר אצל אמא שלי. כנראה שילוב של האכלה לא תומכת הנקה ופירוש של כל בכי כרעב.

רוצה לתמוך בך בהחלטה ולעודדאימל'ה
אני מהחזרה לעבודה בגיל 4 חודשים שאבתי פעמיים ביום והשאר השלים בתמל רק אצל המטפלת בבית ינק רגיל עד גיל שנה וחודשיים.
ואת הגדולה ככה עד גיל שנתיים..
הרגשתי שבזכות זה אני ממשיכה להניק כי אחרת זה פשוט סיוט.
בהחלט מעודד, אתמול פעם ראשונה שהרגשתי שאני מפחדת על ההנקהמק"ר

כיף לשמוע שיש אפשרות שהם ממשיכים לינוק בבית רגיל, תודה עודדת!

גם אצלי יונקים ככה עד גיל שנה וחצי שנתייםאורי8
אני שונאת לשאוב, ומאוד קשה לי לפנות זמן לשאיבה בעבודה. ולכן לרוב הילדים שלי שאבתי מעט או בכלל לא. וקיבלו אצל המטפלת מטרנה. ובכל זאת ב"ה המשיכו לינוק בבית עד גיל שנה וחצי שנתיים+. ובימי שישי ושבת ינקו גם בבוקר.
לגבי הרעיון של להתעורר באמצע הלילה לשאוב, נשמע לי הזוי. גם את בן אדם ומגיע לך לישון.
תודה עודדת מק"ר


אז גם אני מהמעודדותיעל מהדרום
לק"י

הגדול שלי ינק עד גיל שנתיים וחצי. אבל בערך מגיל שנה הפסיק לשתות חלב אצל המטפלת, ואכל רק אוכל אמיתי.
(חזרתי לעבודה לחודש כשהיה בן 4 חודשים, ואז בחודשיים של החופש הגדול עבדתי מידי פעם, ובגיל 7 חודשים הוא נכנס למסגרת. שאבתי לו בהתחלה, ואז הפסקתי).
את עושה בשכלחדשה ישנה
בשאיבות בעבודה שלא תלך ההנקה, מה שיצא יצא ותמיד שיהיה מטרנה ליתר ביטחון.
מקסימום תאכל מנה ביום. זה מצוין ואת עושה מעל ומעבר. הסירי מצפון מליבך היא כבר שכחה מזמן.

אל תאבדי על חצי מנה ביום, היא אוכלת המון . בריאות הנפשית שלך שווה יותר.
הבן שלי היה ככה בהתחלה עד שהוא התרגל לבקבוקלפניו ברננה!

וכנראה שזה היה גם צורך נפשי, ולא רק צורך של אוכל.

תאכלי-

קוואקר

טחינה

ובטח יש עוד דברים שבנות יגידו לך שמגבירים את החלב...

אגב, כשהיא יונקת ישירות ממך את פשוט לא יודעת כמה היא אוכלת.. לא?

וגם בשאיבות תמיד יוצא פחות ממה שבאמת יש (נגיד כשאני שואבת לפני הנקה יוצא יפה והוא גם אוכל טוב, אבל אם אני קודם מאכילה אותו ואז שואבת יותר קשה להוציא חלב...)

אני גם חושבת שאולי יש פה עניין קצת של התאקלמותמק"ר

אני מתגעגעת אליה ומתנחמת בתמונות וכו', והיא מתגעגעת אליי ומתנחמת באוכל...

 

תודה!

הבן שלי היה ככה בהתחלה עד שהוא התרגל לבקבוקלפניו ברננה!

וכנראה שזה היה גם צורך נפשי, ולא רק צורך של אוכל.

תאכלי-

קוואקר

טחינה

ובטח יש עוד דברים שבנות יגידו לך שמגבירים את החלב...

אגב, כשהיא יונקת ישירות ממך את פשוט לא יודעת כמה היא אוכלת.. לא?

וגם בשאיבות תמיד יוצא פחות ממה שבאמת יש (נגיד כשאני שואבת לפני הנקה יוצא יפה והוא גם אוכל טוב, אבל אם אני קודם מאכילה אותו ואז שואבת יותר קשה להוציא חלב...)

איך עומדים בזהאמא של דיתהאחרונה

בלחזור לעבודה אני מתכוונת. נשמע לי כמו משהו בלתי עביר לחלוטין (נשאר לי עוד חודשיים

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אצלנו מכינים את המלית:קנמוןאחרונה

מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.

מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.

לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,

מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.

באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.

לשובע

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמיים

החלק הכי קשה בגידול ילדים זה חוסר שעות שינהניק חדש2

אלוקים אדירים!!!!!!!!

עם הכל אני יכולה להתמודד באור יום.

קשה לי עם הלילות האלה קשה כ"כ.

והם כבר גדולים! ועדיין הלילות שלי בד"כ מכילים איזה טוויסט סיוטי. מוצאת את עצמי ברגע שהם נרדמים עולה גם למיטה כדי שלפחות תהיה לי איזו שעת שינה עלובה.

הפעם זה שיעולים מטורפים.

ימים לפני זה זה כאבי בטן ושיעולים.

שבוע קודם תולעים

שבוע לפני תולעים

שבוע לפני לפני שיעולים וסטרידור.

מתי זה עובר? מרגישה כ"כ אגואיסטית אבל די!!!!!!

תנו לי את השינה שלי חזרה.

אני לא מסוגלת לחשוב על עוד ילד רק מהמחשבה לעבור את הטרפת הזו שוב.

ואין מי שיחליף אותי בלילות. ניסינו. לא עובד.

זה רק אני כבר כמעט 10 שנים

בלי שינה זה קשוח בטירוף. הכי מבינה אותך!!יעל...

וואו אני מזדהה כל כךראשונית

התחברתי❤️שיפור

מזדהה🩷השקט הזה

אני עם מתוקי בן שנה וארבע שעדיין קם בלילה.. אצל הגדולות כבר ישנו לילה בשלב הזה ואני כבר הייתי בהריון הבא. עכשיו לא מסוגלת לחשוב על עייפות של הריון שמתווספת לקימות בלילה

הקטן שלי בן 4.5ניק חדש2

הגדולים בני 7 ו9.

קמה כבר 2 לילות לבן ה7.

לפני זה לבן ה4

ברקע הגדול עם חרדות ולפעמים קופץ מתוך שינה.

חוסר שינה זה הכי קשהכורסא ירוקה.

אני קמה לילדים בטווח שבין פחות משנה ועד גיל 5 וכל התעוררות היא סיוט, אבל העייפות בימים קשה לא פחות. אני כל כך חסרת סבלנות

וואו ממש ככה!ניק חדש2

אני עשיתי הפסקה מאד ארוכה

הקטן בן 4.5

מודה שאני לא יודעת אם אצליח לחשוב אי פעם לחזור לטירוף הזה שוב.

זו את הסיבות העיקריותכורסא ירוקה.

שלא צמודים קשה לי יותר מצמודים.. אני עם תינוק עכשיו ואנחנו מונעים כרגע כי לא אפשרי לנו עוד הריון, ואני ממש מפחדת שיהיה פער גדול מדי ואצטרך לחזור ללופ אחרי רגיעה

כמו בשיר אמא טובה, ישנת היטב לפני שנתייםשמש בשמיים

וגם אז היטב זה היה שעתיים

חחח לא מכירהניק חדש2

אז תכירי, מדבר עלייך שמש בשמיים

היא לא מתלוננת, היא רק עייפה, היא לא מתעוררת היא תמיד ערה...

האמת שאני מזדהה מאוד גם, עכשיו אנחנו רוצים לגמול את בן השלוש ממוצץ ולגמול את בן השנה מהמיטה שלי ולשני התהליכים האלה אין לי כוח להתחיל בגלל חוסר השינה שזה יגרור, אז בינתיים אני ישנה עם תינוק בן שנה קבוע במיטה שזה שינה איכותית נורא, כן? אבל לפחות כשהילד בן שלוש מתעורר בלילה אז זה רק חמש דקות לחפש את המוצץ שלו מתחת המיטה ולא חצי שעה ללטף אותו ולשיר לו שירים... נראה לי כשנאזור אומץ לשלבים האלה אז אני אצטרך ללכת לישון בשמונה.

היא תמיד ערה... זאת ממש התחושה😅שיפוראחרונה

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

ממש תודה (:קנמוןאחרונה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!