לבית מלון בשביל החוויה... חצי שנייה על הספה וברחנו בריצה מהפאדיחות.. 

ואז בטעות הגענו עם המעלית לקומה חשוכה של חדרים 

שחיכינו לאישור קל אחד מהשני כדי לברוח כמו גנבים..

יודעת שזה מקום קבע בשביל אחרים, תחושה סובייקטיבית..

כי כשאני חושבת על זה לא עולה לי כמעט שום חוויה כיפית לצערי. 

אבל אחרי שהכרחתי את עצמי לחשוב נזכרתי שנפגשתי עם איזה בחור לפגישה ראשונה וזו היתה פעם ראשונה שלי מאז יצאתי לשידוכים שבכלל הבנתי איך זה קורה שמתחתנים.... היה כיף ומצחיק ופילוסופי כזה, דיברנו על תורה ומדע וכל מיני דברים, והוא ידע הכל על הכל, ואני הייתי האשה ששואלת את הגבר שיסביר לה כל מיני דברים, וחשבתי לעצמי כמה זה נחמד שיש אנציקלופדיה אנושית לידי. ואפילו התקשרתי לחברה ואמרתי לה שאני לא יודעת מה אני אעשה אם הוא יוריד אחרי פגישה שניה (התמימות והמתיקות... כבר ראיתי את הסוף, עם הלבבות והיופי)

אממה- 

בפגישה השניה יצא החוצה האופי השתלטן והנרקיסיסטי שלו, ולא היה אפילו משהו אחד נחמד. ואז הבנתי איך בסוף לא תמיד מתחתנים...

והיו עוד פעמיים כאלו שפגישה ראשונה היה כיף ואחר כך הלך והידרדר.. 

(הצלחת מעופפת עם החייזרים)

שפעם אחת, אחרי שיצאתי עם מישהי כמה חודשים, בזמן שהייתי בדרך הביתה מהבסיס דיברנו בטלפון והיא הייתה נשמעת מבואסת. החלטתי שאם אוכל, אני נוסע אליה.

אממה? תו"כ שיחה אני בודק אוטובוסים ומגלה שהאחרון לשעתיים הקרובות ממש - אבל ממש ממש ממש - גבולי מבחינת הזמנים ולא רציתי ליצור אצלה ציפיות. אז בשלב מסוים ירדתי מהטרמפ במקום שהיה נראה לי שהכי קרוב למסלול של האוטובוס ודפקתי את הריצה של החיים שלי - הגעתי לתחנה יחד עם האוטובוס.

מפה לשם, שיניתי תוכניות באותו יום, והיו לנו משהו כמו 4-5 שעות ביחד, שמתברר שבאו בזמן טוב כי היא באמת הייתה מבואסת והביקור הזה שימח אותה.

ועוד בסוף זה לא עובד.. מבאס ממש..

אצלי הפגישות היו רגילות יחסית.. 

בית קפה, מטיילים בחוץ.. סוף פסוק. 

לפעמים יש דברים שלא מצליחים להסתדר, לפעמים אין התאמה, לפעמים באמת אין התאמה אבל יש רצון גדול משני הצדדים לנסות לגרום זה לעבוד... ועל הדרך אוספים סיפורים נחמדים/יפים/מצחיקים, שיהיו גם נקודות של אור בחיפוש הארוך הזה בתוך כל החושך.

אה, ויש גם את הקטע הזה שיש אנשים שמוצאים את הנקודות האלה בכל מקום, גם בחיים הכי בנאליים הם ימצאו לך פאנצ'ים ודברים מצחיקים.

לוקח זמן להכיר ניקים בע"פ ולדעת מי בן ומי בת. וגם קצת מרגיש לי סטוקרי לפתוח את הכ"א של כל אחד לפני שאני עונה..

בכ"מ, ערכתי. תודה על ההערה!

@די"מ המציא את המושג (בטעות). ציטוט: "אם הגיבומאי אפשר לערוך" << טעות הקלדה!

והראשון להשתמש (בטעות) היה @מוטיז שחשב שכתוב "עם הגיבומאי אפשר לערוך"

ו @צריך עיון השריש את זה בפורום (בכוונה וללא מטרות רווח)

ונראה לי שגם @יוני לקח חלק בהפצה אבל אני לא סגורה על זה... 

אני מבין שמצאת בכתבי היד שחפרת מאיזו גניזה קהירית שנתגלתה לא מזמן את הדיוק הנהדר הזה?

הנה מה שהחפירות הניבו:

אם הגיבומאי אפשר לערוך - צעירים מעל עשרים

תקראו גם את ההודעה לפני ושתי הודעות אחרי.

@והוא ישמיענו מקווה שאתה יודע מה מברכים על כובע...

מה הגימבואי יהיה?

בס"ד

גם אנ יקוראת לזה ככה..

ה- ה לא הפכה ל- ה הידיעה בשום שלב. היא הושמטה ונוצרה מילה: גיבומאי.

עכשיו, כל אחד מוסיף בהתאם להקשר אותיות שימוש ב'/ה'/וכו'.

לגבי ה'אי' בסוף אתה צודק. אכן בעייתי.

 בגלל שקשה לבטא את הסיומת כמו במקור ולא רוצים להטריח את הציבור, אז ה E הפך ל ay.

האות מ היא זאת שלמעשה יצרה את המילה החדשה 'גיבומאי', ומכיוון שאין לה ניקוד ממילה קדומה שצריך להתחשב בו, אז הוועדה החליטה שמגיע לה כבוד גדול יותר מאשר סתם שווא.

אם לא תזהי את התמונה אגלה לך

@והוא ישמיענו היה @קרוקס, אבל זה לא פצלש זה אותו ניק עם שם אחר..

אגב, נחמד שאת משתפת פעולה עם הניצלוש בשירשור שלך

נהיינו פייסבוק

רוב הפגישה ניסינו לשדך אחד לשני חברים כולל לשאול אנשים מהרחוב

צחקתי מלא, ובאמת היה כיף 

לפגישה שאחרי כבר הלכנו למקום שקט יותר כדי שגם נוכל לדבר..

אחלה שירשור  

חודש טוב!

"היי! אני פוליאנה ואני אהיה השדכנית שלך להערב שא בחור עיניך וראה - את מי מעלמות החן שאתה רואה כאן תרצה כאשתך?"

... קרוב?

הבחור הציע שנלמד ביחד איגרת הרמב"ן, היה ממש מעניין ופורה

חורף, אבל פתאום עלה סיכוי לשלג קל בירושלים באותו חלק של השבוע שהיינו אמורים להיפגש.

מה עושים במצב כזה? מבטלים? מחפשים בית קפה?

בקיצור, הצעתי לגברת לאתגר את הכפור עם גלידה, להילחם בקרח עם קרח. הגברת הסכימה, והיה דייט ממש מוצלח.

האחרון שלהם..

עד שפגשתי את אשתי, כל החוויות הכיפיות שהיו לי עם בחורות הפכו להיות עצובות ומעיקות ברגע שנפרדנו.

עיקר הכיף, ההנאה והנחת שבקשר - זה השמחה שמגיעה מתוך היציבות והאמון שבקשר.

אז אולי את נמצאת כרגע בקשר שאת מרגישה שהוא האחרון ולכן את מרגישה כך.

די ברור לי שאם תיאורטית תיפרדו - כבר לא ישאר לך כלום מהתחושה הזאת..

לי יש חוויות ממש כיפיות מפגישות עם אנשים שהיו לי משמעותיים ולצערי זה נגמר

בכל אופן, יש משהו במה ש@רינגטון אומר... 

בתכלס, אם זה לא חתונה ולא התפתחו רגשות, הפגישה יכולה להיות סבירה +..

מבחינתי רק שיש לי רגשות וחיבור אז אני באמת נהנית וכיף לי ואני שמחה.. 

אבל לא התחתנתי איתם נכון? אז.. אממ זה קצת פחות נעים.. 

בס"ד

1. פעם פעם קיבלתי הצעה של בחור, ולפי הישיבה לא היה נשמע לי ככ הסגנון, אבל כל הזמן אומרים שיש כל מיני סגנונות בכל ישיבה, אז החלטתי לברר ולראות. טוב בבירורים הבחור היה נשמע בחור ממש טוב ונשמע שיכול להתאים. נתתי אור ירוק "לשדכן", והבחור התקשר אלי וקבענו להיפגש. אחרי השיחה איתו קפץ לי באחת האפליקציות תמונה שלו והבחור היה נראה מזרחי לגמרי ולא היה נראה שככ מתאים.. טוב- הייתי די חדשה בעסק ואמרתי שאני לא פוסלת. אח"כ הזדמן לי לראות את כרטיס הפייסבוק שלו וכל הפייסבוק שלו זה כמה הוא מעריץ את אייל גולן..... בסוף נפגשנו, ישבנו באיזה בית קפה ואז התנגן איזה שיר של אייל גולן ברקע והבחור כולו מתלהב ואומר לי כמה שהוא אוהב אותו ומעריץ שלו.. בעעע..
מאז הבדיחה שלי ושל @רחפת.. זה שיצאתי עם אייל גולן...

2. סיפור היכרות מעניין-

פעם הייתי במיונים לאיזו מלגה שרציתי לעשות תוך כדי הלימודים. הגעתי והיינו קבוצה שהיו בה גם כמה בנים, ואחד מהם היה דתי. סבבה- לא שמתי לב אליו יותר מידי ודיברתי עם מישהי מסויימת שהתחברתי איתה שם. אח"כ כשהמפגש הסתיים יצאתי עם אותה אחת והבחור הזה גם יצא איתנו ודיבר איתנו אבל בעיקר עם השניה, ואז הגענו לאיזה צומת ונפרדנו כל אחד לכיוון אחר. בערב אני מקבלת מייל מהבחור הזה שכותב לי שמצאתי חן בעיניו ואם אני מעוניינת שניפגש. הייתי מופתעת וגם לא ככ זכרתי אותו אז החלטתי לדבר איתו, אבל הייתי ממש סקפטית וממש לא חשבתי שיצא מזה משהו... דיברנו בטלפון ובלי ששמתי לב דיברנו שעה, אז החלטתי לתת לזה צ'אנס ונפגשנו.. 

באחת הפגישות אמרתי לו שהופתעתי שהוא רצה לצאת איתי כי לא זה לא היה נראה שהוא בעניין שלי, והוא הודה שהוא היה נבוך ואח"כ כל היום הוא ניסה להשיג איכשהו את המס' טלפון שלי...

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.