ארבע שנים עברו,
ארבע שנים הגיעו לסופם.
ארבעת השנים המשמעותיות בחיי.
ארבע שנים מלאים בדמעות שורפות וכואבות
ובדמעות מלאות באהבה ותמימות.
ארבע שנים של אין ספור כאבים
ונפילות ואכזבות ופחדים.
ארבע שנים שמלאים באהבה וחיבור
וחום אין סופי.
ארבע שנים שבהם למדתי מי אני
ומה אני ומה הלו"ז שלי.
ארבע שנים שבהם למדתי מי הם חברי
מהי משפחתי ומי הם אוהבי הגדולים.
ארבע שנים שלמדתי במה אני טוב, במה אני חזק,
במה אני מוכשר ובמה אני פשוט תותח.
ארבע שנים שבהם למדתי במה אני חלש, ובמה אני פחות טוב
ואיך אני מתגבר על החולשות ומה לעזאזל אני עושה עם דברים שאני פשוט מעפן בהם.
ארבע שנים שבהם גם למדתי פשוט איזה מוזיקה אני אוהב לנגן
ואיזה זמרים אני אוהב לשמוע.
ארבע שנים שבהם למדתי להיות מודע למה גורם לי לבכות, מה מרגש אותי
ובמה יום הזיכרון עושה לי יותר מכולם.
ארבע שנים שנתנו כיוון לחיי,
כאילו היו הקריין בוויז שהכריז לאן היעד אליו אני צריך להגיע.
ארבע שנים שאת ראשיתם אני בקושי זוכר,
אך כל רגש חרוט בי כלב שחרוט על עץ בפארק השכונתי.
ארבע שנים שבהם למדתי למי אני מתחבר,
מה השפה הרגשית שיש בחברי הקרובים,
ומהי השפה הרגשית שלי, שהיא מנגינתי.
12 שנות לימודי נגמרים.
אני יוצא לדרך חדשה,
דרך שונה,
מעט מרתיעה.
דרך אחרת, עם אנשים אחרים.
דרך שתסלול את כל ימי חיי.
על שבילי דרך זו אתחתן בעזרת ה',
אקים בית,
אביא ילדים לעולם,
אגדל אותם,
ואחנך אותם.
על דרך זו אבחר איך יראו חיי,
האם בכאב האם בשמחה.
האם באהבה או האם חלילה בשנאה.
על הדרך הזו אבחר לבד.
אבחר מי יהיו חברי,
ומי תהיה האישה לה אתן את חיי.
על דרך זו אבחר מתי לקום בבוקר,
והאם לשמוע את עידן רייכל או את יובל דיין.
כל הכלים שקיבלתי ב12 השנים האחרונות,
כולם דחוסים בתיק הגב שלי,
מוכנים למסע מפרך ומאתגר של חיי.
הם מוכנים,
הכלים,
דרוכים לכל תרחיש.
ליבי פועם בחוזקה,
בנוי, מוצק, מחוספס דיו
לאתגרי השעה שיזדמנו.
#
ואת האנשים שאני אוהב עכשיו,
אני אוהב לעולמים.
#
תודה לכם, אנשים יפים.
תודה שהכרתי אתכם,
תודה שאתם חלק מחיי.
תודה שישנו מיטה ליד מיטה,
ונתתם לי להשתמש במברשת שיניים שלכם,
ובשמפו.
תודה על כל שפריץ דורדורנט ועל כל בוקר טוב ששרתם לעברי.
תודה על שהבאתם לי כוס מים שישבתי בחדר אוכל, רחוק מהקולר.
תודה שהייתם שם בשבילי, תמיד, בכל מצב ובכל שעה.
תודה שחשבתי עליכם, שהתפללתי עליכם, ותודה על שהתגעגעתי אליכם.
נשבע לא לשכוח לעולם את הטוב.
ואם קצת אשכח אכנס לכאן, אקרא את זה,
ואשלח לכם נשיקה באוויר.
באהבה.