של אישיות רוחניקית אדאליסטית לא מאוזנת ולא בקרקע.. 

ואם זה לא מגיע משורש של התחסדות יתר(שהרבה פעמים נובעת משקר וצביעות).. 

ואם הוא יבשל כמובן.. אין מה לאכול!!!!!!!

אה אז אתה שייך לארגונים האלה.. 

בכל אופן.... למה טבעוניות? זה ממש קיצוני, ולדעתי אפילו נוגד את ההשקפה היהודית.. (לא להשתמש בדבש של דבורים, לא לשתות חלב..)

לפותח, כל הכבוד!! חזק ואמץ, כן ירבו ובמיוחד שירבו בע"ה בציבור הדתי....

והלוואי שיפסיקו עם עיניין הבשר בשבתות וחגים!!!!!!

מומלץ לקרוא את חזון הצמחונות של הרב קוק

ומוצרי חלב למינהם חח על מה את מדברת..

לא אומרת שלא צריך ללחום נגד צער בע"ח, אבל מפה ועד להגזים שחלב זה לא בריא, רחוקה הדרך.. 

וברצינות, אני חושבת שאם הייתי טבעונית, הייתי מאוד עצובה... זה מאוד מאוד קשה בלי דגים, אז תורידי לי גם מוצרי חלב..

מה אני יאכל כל היום קציצות עדשים וסוגי ירקות למינהם? זה נורא.. 

חלב סויה, שקדים, אורז, שיבולת שועל

באופן כללי כן מוצרי חלב לא בריאים. להרבה אנשים יש אי סבילות ללקטוז ברמות שונות. האנזים שמפרק לקטוז מפסיק להיות מיוצר עם ההתבגרות אצל כל היונקים. אצל בני אדם בעקבות מוטציה האנזים ממשיך להיות מיוצר אבל זה לא באותה רמה אצל כולם.

ובלי קשר לזה , במשך ההיסטוריה היו מקומות בעולם שבהם לא נהגו לצרוך חלב ועם התפשטות העולם המערבי התחילו לצרוך חלב ובמקביל התחילו לסבול מאקנה למשל

או כאבי מחזור שגם מושפעים ממוצרי חלב. 

למשל קישור שעכשיו מצאתי- לא ממש הסתכלתי

השפעות החלב | חלב - עובדות או מיתוסים

תבדקי מהם ההמלצות הבריאותיות, מחקרים וכו'
כל המוצרים מהחי מכילים הורמונים ואנטיביוטיקות. זה לא אומר שברגע שאוכלים את זה נהיים חולים וכל אחד אולי מושפע אחרת. אבל באופן כללי אין לזה יתרונות בריאותיים (מי שאומר שכן אלו תאגידי החלב) ויש מצב לא קטן שזה פוגע בבריאות שלנו

אולי שאהיה בת 50+ זה יעניין אותי.. כרגע אני אוכלת מה שאני אוהבת

בכל אופן אני מכירה את התחליפים, אבל בעיניי זה עדיין לא איכות חיים.. לפחות לא משהו שמצדיק לעשות שינוי כזה קיצוני.. 

שאז זה רק השחיטה

התעשייה של הבשר והחלב מאוד אכזריות

ונכון שמדבר על העתיד אבל הרבה מאוד השתנה בעולם 

גם מבחינת התחליפים שקיימים גם מבחינת ההתעוררות של אנשים לעניין הצב"ח והמודעות לבריאות ולסביבה

יש משמעות בלא לחזק את ידיי עוברי עברות. אם הלקוחות ימעיטו באכילת בשר למשל, יאכלו רק בשבת וגם אז לא 10 סוגי בשרים אלא יותר תוספות וסלטים כמו שהיו אוכלים בעבר תעשיית הבשר תהפוך לקצת פחות מתועשת כנ"ל לגבי הסכמה של הציבור לשלם על בשר מחיר יותר יקר על מנת לספק תנאי מיחיה יותר סבירים לחיות. אני לא טבעונית (זה משהו שאני לא מסוגלת לעמוד בו)  אבל מפה ועד לזלזל ולרדת על טבעוניים (פה אני מתייחסת לגבי שאר המשתתפים בדיון) כשבמציאות של ימיינו זה פשוט צער בעלי חיים כפשוטו (אני לא מדברת על השחיטה שלדעתי אין בה כל בעיה אני מדברת על תנאי החיים שלהם). אז בגלל שאנחנו דתיים עושים רק מה שכתוב בתורה? אין כבר תחושת רחמים טיבעית?

בהם חשש של מזון. נכון זה לא איסור הלכתי אבל יש עניין של רוח ההלכה ולחזק עוברי עברה אולי זה לא איסור תורה מפורט אבל אם יש אפשרות לא לחזק את ידיהם זה בהחלט רוח ההלכה. מסכימה איתך שמוסר התורה הוא עליון על מידת הרחמים הטבעית אבל לדעתי אדם שמקיים את המצוות ומאפשר להם להשפיע על הנפש שלו הנפש שלו מעצמה מתעדנת וטבעי שיהיה לו צער מהמצב של תעשיית הבשר היום (מה שלא משתקף בכלל ממשתתפי השרשור). אני בטוחה שהאנשים פה רחמניים אבל משום מה משהו חוסם אותם מלרחם על בעלי חיים כי לדעתם מה שלא כתוב בתורה זה "התחסדות יתר".

אגב אני בכלל לא חושבת שזה יהיה אידיאלי שכולם יהיו טבוענים אני דווקא יותר תומכת בשיטה שהצגתי לך - להמעיט מהכמויות שצורכים היום, לקנות ביצי חופש, לעשות אולי משהו דומה גם עם בשר ועוף סטייל "בשר חופש" שעולה יותר ומי שחשוב לו להמעיט בצער בעלי חיים ישלם את ההפרש, להוסיף פיקוח וחוקים של המדינה לגבי איך לגדל את בעלי החיים וכ"ו. אבל מעצבן אותי שדווקא בציבור הדתי שמלא בערכים עסוקים בלהראות למה טבעונים טועים במקום לתמוך בשינויים כאלו.

אני ב"ה טבעוני חוץ משבתות כבר קרוב לשנתיים.  לא מרגיש שנפגעתי מוסרית וכדו'. אולי אפילו להיפך. 

בכל מקרה, בעיני זה כרגע הדבר הנכון, בעיקר מסיבות של צער בעלי חיים ואכמ"ל. 

ובמהלך השנתיים האלה זכיתי לפגוש את אישתי היקרה, שלא רק שלא פסלה אותי אלא אפילו הבינה מאוד, וסייעה. מודה שאת שנינו זה קצת הפחיד איך מנהלים מטבח טבעוני, אבל ב"ה זה הסתדר טוב מאוד. אבל מאתגר לטובה הרבה פעמים וגורם לנו להשקיע בבישולים שווים. קיצר נחמד. למען הסר ספק היא לא טבעונית. 

אז אני מאמין שיש עוד נשים שלא יפסלו אותך על כך, ומקווה שתמצא את זיווגך בקלות ובשמחה. 

ו"לא מתלהבים משטויות"...

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!