לאחר שנים ארוכות שובר סנ"צ בדימוס אליוט שפרינגר, מי שהיה ראש מעבדת הנשק של מז"פ במשטרת ישראל, את שתיקתו בפרשת מוחמד א-דורה ומספר על הרגע בו נחשפה בפניו ההוכחה שאכן מוחמד אדורה ואביו לא נורו על ידי חיילי צה"ל.

במשך שנים נאסר על שפרינגר להתראיין כיוון שכיהן בתפקיד במשטרת ישראל וללא אישורו של דובר המשטרה לא יכול היה לעשות זאת, אך כעת, כאשר הוא גמלאי של משטרת ישראל הוא יכול לספר, לראשונה, על השתלשלות האירועים כפי שנחשף אליהם בימים בהם עמד בצמרת הזיהוי הפלילי וחקר הנשק במשטרת ישראל, ימים בהם התבקש על ידי צה"ל ללוות את תחקור פרשת הירי בצומת נצרים.

שפרינגר, כיום סגן ראש מז"פ במשטרת ניו יורק, מספר ביומן ערוץ 7 על היום בו פנה אלוף פיקוד הדרום דאז, האלוף יום טוב סמיה, לראש מז"פ (המחלקה לזיהוי פלילי) במשטרת ישראל וביקש ממנו לשלוח את אנשיו על מנת להשתתף בניסויי ירי המתבצעים כחלק מחקירת הפרשה.

"הגעתי יחד עם פנסיונר של מעבדת מז"פ, מי שהיה גם הוא בעבר ראש מעבדת הנשק, לבסיס בדרום שבו שיחזרו את זירת האירוע", משחזר שפרינגר ומציין כי הקושי הגדול של השחזור היה שחזור הקיר שמאחורי אדורה ואביו, שכן קיר זה נהרס זמן קצר לאחר האירוע. לעומת זאת מצילומי הכתבה בטלוויזיה הצרפתית שוחזר הקיר ככל שניתן היה לשחזרו, כולל חורי הירי שהתגלו בצילום, אך כאמור שלב זה היה הקשה לשחזור.

שפרינגר וחברו לצמרת מז"פ היוו מעין בקרים לניסויי הירי כאשר מלווה אותם גם צוות של תכנית הטלוויזיה '60 דקות' האמריקאית.

הבדיקה התקיימה והסתיימה ו"חודש או חודשיים לאחריה נקראנו ללשכתו של אלוף הפיקוד. לראשונה היינו עם החוקרים שבדקו את הנושא. הראו לנו שם את סרט הוידאו המקורי, לא החתוך והערוך", מספר שפרינגר המציין כי לא פעם אדם רואה פרטים שהם חלק משגרת יומו מבלי לשים לב לפרטיהם, כפי שאדם לא תמיד יודע להשיב לשאלה אם שעונו מראה ספרות או מחוגים, או אם חברו מרכיב משקפיים או לא. כך להערכתו אירע כאשר למרות שצוות החקירה ראה שוב ושוב את הסרט לא הבחין בפרט משמעותי שנגלה לפניו כשראה הוא עצמו את הסרט.

"מה שראינו זה דבר מאוד פשוט. מאחר שאנחנו רגילים מהעבודה שלנו להסתכל על פרטים הבחנו בעובדה הזו. עמדת צה"ל הייתה כמעט בקו ישר מחבית הבטון במרחק של כמה מאות מטרים. הצלמים היו בזוית של 45 מעלות מהחבית שמאחוריה הסתתרו אדורה ואביו. בפס הקול אתה שומע חילופי אש וירי מרוחק. פתאום נראה הצרור שעובר ליד האבא והילד. כשרואים את הצרור שומעים את פס הקול ממש ליד המצלמה. הפנינו את תשומת לב הצוות שהיה במקום וביקשנו שיראו את זה שוב ועוד פעם. אמרנו להם שאף אחד לא שם לב שהירי שבוצע בזמן הצרור נשמע ממש קרוב למצלמה. בעצם עם הזוויות שהיו ועם פס הקול שאף אחד לא התייחס לזה עד עכשיו, יכולנו לקבוע שהצרור לא הגיע מעמדת צה"ל אלא מאזור המצלמה".

שפרינגר מציין שהוא עצמו אינו מומחה לסאונד, אך על פי הנתונים המתבררים בפניו אכן לא מעמדת צה"ל נורה הצרור שפגע באדורה ואביו.

בהמשך הדברים מתבקש שפרינגר להתייחס לכשל ההסברתי שככל הנראה ליווה את הפרשה כולה. זאת מאחר ובמידה ונתון שכזה היה בידי הצבא כחודשיים לאחר האירוע ראוי היה לכאורה להפיצו, ולא להמתין עד לתום מאבקו של ד"ר יהודה דוד שנים רבות לאחריו כדי לקבוע את הקביעה הרשמית של מדינת ישראל לפיה לא צה"ל הוא שירה באדורה. שפרינגר מדגיש שאינו מומחה להסברה אך עם זאת הוא מציין שמדינת ישראל מיהרה לקחת אחריות על האירוע ותוצאותיו ודווקא אלוף הפיקוד, האלוף סמיה, הוא שבחר לעצור את שטף הדברים, להקים צוות חקירה שיבחן את הדברים לעומקם, הוא שהנפיק דו"ח מסכם לחקירה כולה, הגיש אותו ועשה ככל שיכול היה כדי לבלום את האחריות המיותרת שישראל הרשמית נטלה על עצמה. "אלוף הפיקוד עשה עבודה טובה", קובע שפרינגר.

עם זאת מוסיף שפרינגר כי במרוצת השנים היו אנשים רבים שפעלו כדי להוכיח את הדברים, להרצות על כך ולהפיץ את העובדות כפי שהתבררו. עם זאת הוא מציין כי הוא עצמו החליט לשבור את שתיקתו בראיון זה לערוץ 7 רק לאחר שקרא את הדיווחים התקשורתיים אודות הוועדה שבחנה את הפרשה מבלי להתייחס לנקודת הסאונד - חש צורך לחשוף את הדברים.