"הוזילו את המים של תאגידי המים"

לטענת יו"ר התנועה למען ירושלים ותושביה, יש להוזיל את המים בגין הארנונה המשולמת לתאגידי המים.

חיים לב , י"ז בכסלו תשע"ד

ברז מים
ברז מים
צילום: פלאש 90

יו"ר "התנועה למען ירושלים ותושביה", חיים מילר, הגיש השבוע הצעה לדיון בכנסת בה נאמר כי תמורת הארנונה שרשויות מעבירות לתאגידי המים, יפחיתו את תעריפי המים.

באחרונה פנה מילר לגורמים ממשלתיים לפעול להוזלת הארנונה בירושלים בטענה שהיא היקרה ביותר בארץ. מאידך פורסם כי למרות שהרשויות המקומיות מרבות להתלונן על תעריפי המים והמעבר לתאגידים, מתברר שהשינוי מכניס לקופתן כ-100 מליון שקל בשנה בגין ארנונה כ-2% מתעריף המים שאנחנו משלמים.

"הרשויות טוענות שצריך להפחית את התעריף. אם הן רק היו מותרות על הארנונה שהן גובות מהתאגידים על מתקני שאיבה ומערכות אחרות, אפשר היה להפחית לכולם בכ-2% מיד", טוען מילר.

הרשויות נלחמות במשך שנים בניסיונות המדינה לחייבן להקים תאגידי מים משותפים שינהלו את משק המים העירוני ביעילות רבה יותר מהדרך שבה נוהל בידיהן. מאז שהוקמו התאגידים הן טוענות שוב ושוב כי התעריפים שאנו משלמים יקרים מדי וצריך להחזיר את ניהול משק המים לידיהן. עם זאת, פעם אחר פעם נחשף כי הן יכולות לסייע במהירות להפחית את התעריף אך הן לא עושות זאת.

נתונים העלו כי כ-2% מהתעריף המשולמים נובעים מהעלויות שיש לתאגידי המים על תשלום ארנונה לרשויות. מדובר בארנונה על מתקני שאיבה, מתקני ביוב ועוד, שכל עוד ניהול משק המים היה בידי הרשויות הן לא חויבו בה. לאחר הקמת התאגידים החלו ברשויות לחייב את הציבור לשלם באמצעות תערפי המים ארנונה על המתקנים האלו. חישוב שנעשה באחרונה, העלה כי הרשויות גורפות בכל שנה כ-100 מיליון שקל לקופתן. אלה מצטרפים בין היתר לסכומים הכפולים שהן קבלו להעברת נכסים לתאגידים, לסירובן המתמשך להקים תאגידים משותפים לכמה רשויות שלהערכת מבקר המדינה העמיס על התעריף 7% נוספים. הרשויות הצליחו למנוע בחודשים האחרונים מהאוצר להעביר בחוק ההסדרים החלטה שתחייב איחוד של התאגידים. פשרה בין האוצר לרשויות אמורה להקטין מעט את העלויות אבל לא יפחית את העלויות המיותרות.

בימים אלו הודיעה רשות המים כי תפחית במאמץ רב כ-2% מתעריף המים, אבל מהנתונים החדשים עולה כי אפשר להפחית ב-2% נוספים לפחות אם הרשויות לא רק יצהירו שצריך להפחית את התעריף – אלא אף יסייעו להפחתתו.

כאמור, מילר  טוען כי ניתן שלא לגבות את הארנונה מתאגידי המים ע"מ להוזיל את המים לטובת התושבים תמורת הארנונה היקרה. מאידך, טוען מילר, הקמת התאגידים לא הביאה תועלת לתושבים, ואדרבה הסרבול והבירוקרטיה ואי המענה לתשובות ולפניות התושבים, הם ההוכחה כי הדרישה לסוגרם ולהחזיר את הטיפול במים לרשויות מוצדקת וכי יש לעשות זאת בהקדם.