מה יכולה לעשות קשישה מול מהגר תוקף?

אזור דרום תל אביב מוגדר בפי רבים כמקום המסוכן בישראל. בסדנה מיוחדת תרגלו קשישים התמודדות עם מהגרים התוקפים אותם.

שמעון כהן , כ"ד בכסלו תשע"ד

הסדנה
הסדנה
דב קנטור, יחידת צילום מחוז ת"א

בעקבות ריבוי מקרי האלימות של מהגרים בלתי חוקיים בשכונות דרום תל אביב כלפי קשישים התקיימה ביום שני סדנה מיוחדת להגנה עצמית עבור קשישים.

לקיומו של המיזם חברו משטרת ישראל המרכז למדיניות הגירה ישראלית והמשרד לאזרחים ותיקים. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם אורלי יוגיר, מנכ"לית המרכז למדיניות הגירה ישראלית, על המיזם כולו ועל האירוע שהתקיים אתמול.

באירוע השתתפו כשישים מתושבי השכונות הסובלים מתקיפות והיקפי פשיעה הולכים וגוברים באזור מגוריהם. במהלך האירוע ניתנו למשתתפים טיפים להתמודדות עם התופעה והשלכותיה. יוגיר מספרת כי בתחילת האירוע נשאלו המשתתפים מי מהם חווה אירוע של חטיפת תיק או תלישת תכשיט מהגוף על ידי מהגר והסתבר כי מרביתם עברו תופעה שכזו באזור שלדבריה מוגדר כמסוכן ביותר בישראל.

יוגיר מספרת כי באחד מסיוריה בשכונות הדרום נסעה עם נהג מונית שסיפר לה כיצד ראה תוך כדי נסיעה מהגר מנסה לחטוף מקשישה תיק בעוד היא מסרבת לוותר על התיק ונאחזת בו. המהגר גרר אותה לאורך חמישה בניינים ורק לאחר שהוא עצמו נחלץ לעזרתה עזב המהגר את התיק והותיר אותה חבולה. אחד הלקחים, אומרת יוגיר, ממקרה שכזה הוא לעזוב את התיק ולא להתעמת עם המהגר.

גישה זו, כך מסתבר, לא הייתה מקובלת על משתתפי הסדנה שטענו שאינם מוכנים לוותר על התיק האישי או על התכשיט, אך הובהר להם על ידי נציג המשטרה כי במקרים של חשש לחיים יש לעיתים לוותר על הרכוש. במקביל נערכה להם היכרות עם השוטר השכונתי על מנת להפוך אותו לכתובת רלוונטית עבורם.

לדבריה של יוגיר המגמה כעת היא לסייע לקשישים לחיות עם המציאות מתוך הבנה שפתרון אמיתית לא יתחיל מלמטה אלא מהחלטות ממשלה ומערכת האכיפה והמשפט. "המדינה צריכה להרחיק את הפוגעים ולא להחזיר אותם לאותו מקום כפי שמורה המדיניות המשפטית כיום", היא אומרת. "דרוש שינוי מהותי כי המצב הזה לא יכול להימשך".

בדבריה מברכת יוגיר על העברת החוק לבלימת מסתננים שאותו מקדם שר הפנים גדעון סער. היא מזכירה בדבריה את הקמפיינים המתנגדים למהלך אך קובעת כי יש לשבח את שר הפנים על עמידתו מול המתנגדים וקידום המהלך. לדבריה דווקא מתקני השהייה שבהם משקיעה המדינה סכומים רבים וגבוהים ונועדו לשמש את המהגרים הם השומרים על כבוד האדם, בעיקר לנוכח מציאות בה הפכו גנים ציבוריים וגרמי מדרגות למקום משכנם של מהגרים. "את המתקנים הללו היה צריך להקים כבר לפני כמה שנים,, היא קובעת.