מיכה פרידמן: בימין שמחים שאני הולך הביתה

איש גלי צה"ל מיכה פרידמן סבור כי יש גורמים בימין שסימנו אותו כמטרה."אני חי שנים בתחושה של ציד מכשפות".

עוזי ברוך , ג' בשבט תשע"ד

גלי צה"ל
גלי צה"ל
צילום: פלאש 90

איש גלי צה"ל הוותיק מיכה פרידמן בן ה-65 עזב לאחרונה (בהסכם פרישה) את גלי צה"ל.

במשך יותר מ־30 שנה התייצב השכם בבוקר בתחנת השידור הצבאית ביפו והגיש את תוכנית הבוקר.

בראיון לעיתון "ידיעות אחרונות" מבקר פרידמן את התנהלותו של המפקד הנוכחי ירון דקל. פרידמן טוען כי דקל רצה ופעל לפרישתו.

בין השאר אמר פרידמן "האג'נדה של דקל היא לפנות לאנשים עד גיל 30. בעיניי זה מוזר. זה הופך אותך לתחנת נישה לצעירים, אולי אלו בני מעמד הביניים של יאיר לפיד. אני לא יודע מי האנשים האלה, אבל דומני שאין למי שעומד בראש תחנת שידור ממלכתית מנדט להגדיר קהל יעד כזה. אני רואה זאת כחלק מהמגלומניה שלו. הוא מוריד פורמטים ותוכניות — לדעתי, לפעמים רק כי הם ותיקים. מזל שהוא לא רץ לראשות עיריית ירושלים, שכן אילו היה נבחר, הכותל המערבי מזמן לא היה קיים — רק כי הוא ישן".

נגד פרידמן הופנתה בשנים האחרונות לא מעט ביקורת בכל הנוגע לדעותיו הפוליטיות ולביטוי שהן מוצאות בשידוריו.

"בשנים האחרונות זה הגיע לאבסורד", הוא אומר. "יום אחד ראיינתי נציג של ארגון שמאל, לאחר שהם משכו עתירה נגד אי־הריסת בתים בהתנחלות שבה מתגוררת משפחה שכולה, כדי לא לפגוע במשפחה. אמרתי לו בשידור: 'הרי כל התנחלות בשומרון קרויה על שם חלל אינתיפאדה כזה ואחר, אז מה? אז בגלל עניין כזה אתם לא מנהלים מאבק נגד פינוי ההתנחלויות?' אפילו העליתי את האפשרות שעושים פה ניצול של זכרו של החלל כדי להשיג נכסים פוליטיים. זה לא איזה גילוי מרעיש שהמצאתי. אז אמרו עליי: 'מיכה פרידמן עוקף משמאל', אז מה? אי־אפשר לצאת מהעניין הזה".

לשאלה האם הוא מרגיש שיש גורמים בימין שסימנו אותו כמטרה? הוא משיב "כן, ואם יש משהו שמוציא ממני את הזעם עד כדי כך שדמעות עולות בעיניי, זה הקטע הזה. אני חי שנים בתחושה של ציד מכשפות יומיומי, ואני כל הזמן צריך להימצא במגננה. יש לי מחויבות גדולה מאוד למדינה, למרות שמקובל לקטלג אותי כשמאלן פוסט־ציוני, ואני מוצא את עצמי לא פעם צריך להגיד: 'רגע, אבל הייתי בצנחנים, ישבתי בתעלת סואץ ולא החמצתי אף מלחמה, הבן שלי היה בקרבי. אתם טועים בי, אני בסדר'. זה השפיע על כל חיי".

"בצעירותי רציתי לעבוד במוסד, ובהמשך גם במשרד החוץ, אבל לא עברתי תחקיר ביטחוני, והסיבה היחידה שאני יכול לחשוב עליה היא שהייתי פעיל בארגוני שמאל כסטודנט. אם יש באמת משהו שכואב לי, זו הטלת הספק בנאמנות שלי למקום שתרמתי לו לא פחות מחלק גדול מאלה שמטילים בי את הספק הזה".

"הדעות הפוליטיות שלי מונָעות מערכים של שוויון וצדק, של אי־נקיטת אלימות לשמה אלא לשם הגנה עצמית. לא ניצלתי את השידור להטיף לדעותיי, אבל באתי לשם מונחה על ידי הערכים הבסיסיים שאני מאמין בהם. וזה לא המתכון הנכון לקידום ולקריירה משגשגת, אתה מראש מזמין לך צרות. לו הייתי נוקט גישה תועלתנית, הייתי שואל את עצמי, 'מה אתה צריך את הדבר הזה? יש לך את ה־תוכנית, תסתפק בזה, תהיה סלב, תהיה אייל גולן'. אנשים נשאבים אל הקונצנזוס, אבל אני ראיתי את התפקיד שלי כשליחות. אני עוד מרגיש כנער ההוא שרוצה לשנות את העולם".

"אני מניח שבלשכת ראש הממשלה שמחים לראות אותי — 'מיכה פרידמן השמאלן' — הולך הביתה".