הנער החרדי שלחם בכל המלחמות וגוייס למוסד

פרס מפעל חיים יוענק לסא"ל במיל לניאדו על ספרו המגולל את סיפור חייו כנער חרדי שהתגייס, לחם בכל מלחמות ישראל וגויס למוסד.

שמעון כהן , כ"א בשבט תשע"ד

לניאדו וספרו
לניאדו וספרו
משפחת לניאדו

פרס מפעל חיים. לניאדו

פרס מפעל חיים לספרות צבאית חדשה, מטעם האחים מולדובן, יוענק באוניברסיטת אריאל לסא"ל במיל' יעקב לניאדו וזאת על ספרו 'בשירות העם והמולדת' המגולל את סיפור חייו כתלמיד ישיבה חרדי שיצא לשורות ההגנה על מדינת ישראל שבדרך ולחם בכל מלחמות ישראל.

בשיחה ארוכה ומרתקת מספר לניאדו לערוץ 7 את קורותיו מאז היותו תלמיד בכותאב, החדר, דרך ישיבת פורת יוסף ועד התגייסותו ל'ברית החשמונאים' והמעבר לשורות ההגנה בהיותו כבן 16.

בראשית דבריו מציין לניאדו כי ראשית היכרותו עם הסכסוך היהודי מוסלמי הוא עוד ממאורעות תרפ"ט, כאשר הוריו ניצלו בדרך נס מהטבח. היה זה כאשר הוצע להם על ידי ערבי לחבור אליו כדי שיועברו עם יהודים אחרים לידיו של ערבי הנכון להחביאם. אביו ואמו של לניאדו גילו ששכחו בבית את התינוק בן החודש, וכשחזרו איבדו את הקשר עם הקבוצה ונותרו לפסוע לכיוון בית הכנסת אברהם אבינו לבדם, שם נכנסו למערה ובמשך הלילה כולו הסתתרו בה תוך שהם שומעים כיצד מעליהם מתבצע הטבח וכיצד ערבים אומרים שיש כאן יהודים אך יחזרו לאחר שיבזזו את הרכוש שנמצא בבתים שמעליהם.

קצין בריטי חילץ את בני המשפחה בשעות הבוקר ובכך ניצלו בנס. המשפחה עברה לירושלים ושם נולדו להם עוד 13 ילדים. בדבריו מספר לניאדו על האווירה המיוחדת בשכונות של ירושלים של אותם ימים ועל ההתגייסות לברית החשמונאים.

ביום כ"ט בנובמבר ניצבו הוא וחבריו עם מקלות ואבנים אל מול פורעים ערבים שקוראים 'איטבח אל יהוד' ו'אללא ואכבר'. "המלחמה התחילה במקלות ואבנים", הוא אומר ומבהיר, "אמנם הפגנו 'מדינה עברית עליה חופשית' אבל לא באמת ידענו מה זו מדינה".

לאחר קום המדינה הייתה ירושלים נצורה והמעבר משכונה לשכונה נעשה בשיירות בלבד. לניאדו מבהיר כי המשוריינים של אותם ימים נועדו רק להשרות תחושת ביטחון לנוסעים בהם אך כל ירי של כדור חודר שריון, היה יכול לעבור מצידו האחד של המשוריין לצידו האחר...

בהמשך הדברים הוא מספר על פרידתו המרגשת מהוריו טרם צאתו למלחמה והדברים הנרגשים שאמר לו אביו בדמעות: "לך בני ותחזור. לעולם ובכל מצב אל תשכח שאתה יהודי. וכסגולה, אם אתה במצב מסוכן קרא קריאת שמע ואמור וידוי". יעקב עצמו השיב להוריו ואמר כי אינו יודע אם יחזור מהמלחמה אך אם ייהרג בה שלא יהיו עצובים יתר על המידה אלא יתנחמו באחיו.

יעקב צורף לשיירות לגוש עציון והיה בכוח שיצא לחלץ את מי שנותר חי משיירת נבי דניאל שנפלה למארב ערבי. הוא מספר על מפקדו הנערץ, המשורר צבי בן יוסף, שלימד אותם משיריו ושפתו המליצית הייתה חלק מאורח חייו גם כאשר היה סוקר את עמדות השמירה, "מה לך חייל כשידיך בכיסיך?" היה שואל.

בשפתו העשירה מספר לניאדו על ליל סדר קשה בו נותר בעמדת שמירה כשמולו אורותיה המנצנצים של בית לחם וגעגועיו להוריו גואים. באותם רגעים פרץ בבכי ולשאלת מפקדו מה אירע סיפר שהוא מתגעגע להוריו. המפקד הבטיח שבקרוב ישוב לביתו ויראה אותם. חלפה כשנה וחצי עד שההבטחה הזו מומשה.

לניאדו מספר בין השאר על הנפילה בשבי הירדני, "הייתי מאחרוני השבויים שנלקחו ממשואות יצחק לחברון. פתחנו את העיניים כשסביבנו המון אספסוף וראש עיריית חברון, ג'עברי, נושא נאום שטנה. הייתי בטוח שכאן הסוף. בחברון ניצלו הורי ובחברון אסיים את חיי", אבל כאן אירע נס נוסף ללניאדו. היה זה כאשר קצין בלגיון הכריז שהשבויים באחריותו ואיש לא יעז לגעת בשערה משערות ראשם, בעיקר לנוכח הבטחתו למלך עבדאללה לשמור עליהם. היו שהתקוממו מקרב הפורעים אבל הקצין הורה לאנשי הלגיון לגרש אותם ברוביהם המכודנים.

מחברון הועברו השבויים לעבר הירדן ושם פגש במחנה השבויים את רבו, את הרב שאר ישוב ואת הרב משה יצחק בן השמונים, שביכה את העובדה שנאלץ בערוב ימיו לצאת אל הגלות לאחר שכל חייו הקפיד שלא לצאת מחומותיה של ירושלים העתיקה. ההסברים שמדובר בעבר הירדן, נחלת שניים וחצי משבטי ישראל, לא ניחמו אותו.

לאחר השחרור ביקש לחזור לישיבה והדבר לא התאפשר. הוא התגייס בשנת 50' לצבא הקבע. הגיע לחיל האוויר ומשם הועבר לחיל הים, משם לגבעתי וחזרה לחיל הים. בשנת 52 חזר לירושלים והתגייס לשורות המשטרה. באותם ימים ירושלים הייתה מלאה במסתננים והמשטרה הציבה מארבים בשכונות שמואל הנביא, בית וגן ואחרות.

לימים היה לניאדו ממקימי מג"ב ובשלב מאוחר יותר גויס למוסד ונשלח למשימה בצפון סוריה. לדמותו הותאם סיפור כיסוי של פלשתיני אך ככזה היחס אליו היה כבוגד באומה הערבית ואיש לא רצה לדבר איתו. השינוי הגיע כאשר נאמר לו שהוא נשמע כסורי חלאבי. סיפור הכיסוי שונה והמשימה נמשכה.

בהמשך דרכו חזר לניאדו למשמר הגבול ושם היה ראש מדור מבצעים ומאוחר יותר עסק בליווי אישים ואבטחתם ומשימות ביטחוניות רבות נוספות הנפרסות כאמור בספרו 'בשירות העם והמולדת', הספר עליו יקבל בימים הקרובים פרס מפעל חיים. ספר שזכה לביטויי הערכה נמלצים מכיוונו של נשיא המדינה שמעון פרס כפי שביטא אותם במכתב אישי ששיגר לו עם צאת הספר לאור.