הרב אריאל בראלי על דנג"ץ הבוגדתתורת המדינה

רב הישוב בית אל וראש מכון משפט לעם, הרב אריאל בראלי, הצטרף היום (שלישי) לבקשת ארגון 'תורת המדינה' להצטרף כ"ידיד בית המשפט" בדיון הנוסף ב'בג"ץ הבוגדת' שיתקיים בעוד כשבועיים.

בקשת ההצטרפות של הרב בראלי וארגון תורת המדינה כידידי בית המשפט באה בקריאה לחזק את המשפחה בישראל, את קדושת הקשר בין איש לאשתו המבוסס על ציווי התורה 'לא תנאף' ולהחזיר את העצמאות לבתי הדין הרבניים לדון על פי התורה.

הרב בראלי אף קרא לדיינים "לקיים את מצוות 'לא תגורו מפני איש'", ובמידה ופסיקת בג"ץ תסתור את מצוות התורה הוא קרא להם "להתעלם מפסיקת בג"ץ".

"זו שפיכת שמן למדורה שמכלה את הגשרים שהקמנו בין תורת ישראל וערכיה לבין העם היושב בציון", אמר הרב בראלי על דנג"ץ "הבוגדת".

"חתונה כדת משה וישראל הייתה היסוד של בתי ישראל ועכשיו בג"ץ מנסה לקעקע את הקשר הטבעי בין כל יהודי באשר הוא לנשמה היהודית שבו", הוסיף.

"ישנם דברים שהם בכלל לא שאלה פשוט ככה זה, ברור שבית בישראל בנוי על נאמנות הדדית", אמר. "התורה רק מחזקת את זה, במובן שזו עברה חמורה כלפי שמים, אך הבסיס קיים גם אצל שבע מצוות בני נוח".

לדברי הרב בראלי, "ברור שכיום בני זוג מתפקדים יחד בשותפות מלאה ואין בכך דבר הנוגד את ההלכה וכפי שנאמר בשטר התנאים 'וישלטו בנכסיהם בשווה'. אך השותפות הזו היא נובעת ממשהו הרבה יותר עמוק, ממושג של משפחה שיש בה שלושה שותפים - שתי נשמות שהתאחדו וריבונו של עולם שמשפיע את טובו. המשטר הממוני על פי התורה משרת את אחדות המשפחה ויציבותה ולא נועד לאפשר את פירוק המשפחה כמו שסובר בג"ץ. בבג"ץ הבוגדת הדיון הממוני הוא על נכס חיצוני השייך לבעל מירושה וחלוקתו היא נגד דין התורה".

הרב בראלי קרא לדיינים שלא לפעול על פי פסיקת בג"ץ במידה והיא סותרת את מצוות התורה. "אני קורא לדיינים לקיים את מצוות התורה 'לא תגורו מפני איש' ולהמשיך ולפסוק על פי תורת ישראל ולהתעלם מפסיקת בג"ץ, אף שזה ייעלה להם במחיר של עימות וסנקציות מצד משרד המשפטים".

עוד אמר הרב בראלי: "ארגון 'תורת המדינה' עושה עבודה נפלאה וחשובה ולא מרפה מהמאבק על השבת משפט התורה על שלמות המשפחה היהודית בעם ישראל, לכבוד הוא לי להיות נמנה בין העותרים של תורת המדינה".

כפי שפורסם, פרשת "דנג"ץ הבוגדת" נוגעת לפסק דין של בית הרבני הגדול משנת 2017, אשר קבע כי דירת מגורים שהגיעה לרשות בעל מירושה תישאר ברשותו בעת הגירושין. הבעל הביא כטענה מסייעת לכך שלא התכוון להעניק זכויות בדירה לאשה לו ידע את דבר בגידתה של אשתו בו במהלך נישואיהם. בדברי אחד מהדיינים, נאמר כי אכן קיומה של בגידה מסייעת (אך לא מכריעה) להוכיח כי אין רצון מצד הבעל להעביר את רכושו לאשתו על אף נישואיהם.

יש לציין כי על פי החוק בישראל, נכס המתקבל בירושה לידי אחד מבני הזוג, אינו נכס בו שותפים בני הזוג באופן אוטומטי עם בואם בברית נישואין. בית הדין הרבני הגדול פסק, כאמור, על פי לשון החוק.

האישה עתרה לבג"ץ על מנת לבטל את פסק הדין, כשעמדתו של הדיין שהתייחס לבגידה כמרכיב בחלוקת הרכוש, עומדת במוקד הפניה. בג"ץ, ברוב של שני שופטים מול אחד, אשרר את פסק הדין בעיקר מטעמים של נתינת מקום לאוטונומיה השיפוטית של בתי הדין הרבניים וכיבוד האוטונומיה של היחיד ביחס לרכושו.

האישה עתרה שוב לבג"ץ על מנת לקבל דיון נוסף ולבטל את פסיקת בג"ץ. אל הבקשה לדיון הנוסף הצטרפו ארגוני נשים, שאף הגישו בקשה להצטרף כידידי בית המשפט בהליך עקב משמעותו הרחבה.