התחלה/ לפני 45 שנה בפתח תקווה, "בבית דתי־לאומי קלאסי". הקטן מבין שני אחים. "אחי הגדול, ד"ר יוסי לונדין, מבוגר ממני בשנתיים".
אבא/ נחום לונדין (74), בן למשפחה ירושלמית ותיקה ומוכרת. חשב שכר במקצועו. "אדם ישר, מאמין בערכים, חרוץ מאוד. תמיד מדויק ומסודר. מתי שרק אפשר הוא מרחיב אופקים, וגם בפנסיה לומד מהבוקר עד הערב".
אמא/ בתיה (72). גדלה בבית עם שורשים חסידיים. מורה ומחנכת. "גידלה דורות של תלמידים. עובדת ודואגת למשפחה, עם מעגל חברתי עשיר, עסוקה בשיעורים לנשות 'אמונה' בעיר ובעזרה לזולת".
הבית/ "גדלנו בבית סולידי ויציב, מקפיד על אורח חיים דתי־לאומי גם בכל סערות החיים. ההורים העניקו לנו יציבות. לא עובר יום בלי שאתקשר להורים שלי ואדבר איתם. הם החברים הכי טובים שלי".
זו ילדותי/ "יש לי רק זיכרונות טובים מהילדות. הייתי חניך בבני עקיבא סניף מלאבס. גדלנו ביכולת לחבר בין העולמות, בין קודש לחול. היו המון טיולים בכל חופש ברחבי הארץ, והייתה פתיחות לתרבות הכללית בצורה מאוזנת ונכונה".
שער לתורה/ בתיכון למד בישיבת בני עקיבא נחלים. "היו שם דמויות שעיצבו אותי בתחומי החיים, ובמיוחד שניים: הרב אמיר אדרעי, הר"מ שלי בכיתה י"א, והרב זאב הס, שלימד אותי בכיתה י"ב - הם הראשונים שפתחו לי שער לעולם התורה ונטעו בי את הרצון להתפתחות רוחנית".
מרכז הרב/ עם סיום הלימודים בישיבה התיכונית פנה לישיבת מרכז הרב בירושלים. "לקח לי חצי שנה להבין מי זה הרב קוק בכלל. שמעתי את השם לפני כן, אבל לא יצא לי ללמוד את הכתבים שלו עד אז". ארבע שנים למד בישיבה, "שם קיבלתי הבנה עמוקה מה זאת תורה".
הר המור/ בשיעור ד' עבר לישיבת הר המור, "יחד עם חברים שהלכו לשם. שם קיבלתי את הכיוון הרוחני שמנסה להכווין לחיים פנימיים של תורה". לאחר שנתיים, בסוף שיעור ו', התגייס לחיל השריון. "אלו היו ימי הנסיגה מלבנון. היו לי כמה חוויות תחת אש וזה עיצב אצלי יכולת עמידה. בצבא גם זכיתי להכיר מעגלים רחבים בציבור שלא הכרתי ולא פגשתי לפני כן".
מעלה אדומים/ בתום השירות הצבאי פנה לישיבת ההסדר במעלה אדומים. "מבחינתי, כל מקום שלומדים בו תורה - אני מתחבר אליו". למד בישיבה ארבע שנים, ובמהלכן השלים לימודי הסמכה לרבנות ותעודת הוראה. "שם למדתי פתיחות למרחבים נוספים בציונות הדתית".
ללמוד וללמד/ "הרב חיים סבתו הוא אישיות שהשפיעה עליי רבות. הראשון שנתן לי את הדחיפה ללמד שיעור בתורת הרב קוק. באותו שלב בחיי חשבתי ללכת לכיוון האקדמי, ובזכותו נשארתי בעולם החינוכי־תורני".
החצי השני/ בגיל 26 נישא לאפרת (44), מורה ומחנכת באולפנת צביה אשקלון. "היא הכול בשבילי. טוב לב מהלך, אישה שכל כולה עסוקה בלעזור ולסייע לאחר".
הנחת/ חמישה בנים. הבכור, יצחק, בן 18, תלמיד ישיבת הר המור, אחריו דוד בן 16, לומד בישיבה התיכונית בנווה, יהודה בן 14 לומד בשדרות, ושני הקטנים - ישי (11) ורועי (9). "הם העתיד, הם הנחת".
משפחה מוזיקלית/ "מדי ערב שבת, כמה דקות לפני כניסת השבת, כל בני המשפחה מוציאים כלי נגינה: גיטרה, פסנתר, קלרינט, חליל צד, דרבוקה, שרים ומקבלים יחד את השבת. בהיותי זייפן אני פחות שר, יותר צופה מהצד ונהנה".
מתחיל לכתוב/ כאברך בישיבת מעלה אדומים כתב שני ספרי ביאור למאמרים של הרב קוק זצ"ל בהוצאת 'מעליות'. "זה התחיל מסיכומי שיעורים של תלמידים שגיבשתי לספר מסודר, כמובן בעידוד רבני הישיבה".
חיפה/ לאחר מכן שימש ר"מ בישיבת ההסדר בחיפה. "גרנו בשכונת נווה שאנן והתחברנו מאוד לקהילה". לאחר שש שנים פנה עם משפחתו דרומה, לישיבת ההסדר בשדרות. "העיר שדרות היא מקום נפלא ומיוחד לחיות בו".
היי דרומה/ "ישיבת שדרות והגרעין התורני ניצבים בכמה חזיתות. בחזית התורנית - כישיבה הגדולה בארץ, שכל אזור הדרום מושפע ממנה. בחזית הביטחונית - החיים על הגבול עם עזה והיכולת ללמוד וללמד בשגרת צבע אדום. החזית הנוספת היא החזית החברתית. מדובר בגרעין ענק של חמש מאות משפחות שמעורב בעיר, והוא מודל ודוגמה לציונות דתית לא מתנשאת ומשפיעה".
להרבות אמונה/ מכהן כר"מ ללימודי אמונה בישיבת שדרות. מתוך היכרותו את הדור הצעיר במסגרות השונות, הוא חש כי סוגיית האמונה מרכזית בחייהם. "האמונה מעניקה את המשמעות והכיוון. הצעירים מחפשים את הנקודה הקיומית, איפה האמונה נוגעת בחיים שלי, איפה אני, עם כל ההתלבטויות והספקות, מוצא אמונה בהירה ורלוונטית. זה הדבר שהצעירים היום הכי זקוקים לו, וזה מה שאנחנו צריכים לתת להם".
מדברים אמונה/ כיצד יש להביא לאמונה? "פחות לדבר עם הצעירים פילוסופיה, ויותר קיימות. פחות ללמד סוגיות רחוקות של 'ידיעה ובחירה' או לדון בשאלה הפילוסופית 'האם אלוקים יכול לברוא אבן שהוא לא יכול להרים אותה', ויותר לחבר לחיים עצמם. אני חושב שיש היום בקרב הצעירים צד מאוד בריא, שהם יותר ביקורתיים ושום דבר לא מובן מאליו אצלם, אבל ברגע שהם מתחברים ומזהים אמת - הם מתמסרים בצורה טוטאלית".
החיבור/ "נכון שבקרב הדור הצעיר החיבור הוא לא תמיד בצד ההלכתי המדוקדק, בזה אני מזהה ירידה. אבל מבחינת השייכות וחיפוש החוויה הרוחנית והדבקות - בחורים ובחורות מחפשים קרבת אלוקים, למרות ובגלל התרבות המערבית שמציפה אותם. זה אומנם לא מספיק, אבל זו התחלה מופלאה, ואחרי כל הסיבובים בעולם הם מקימים בתים נאמנים בישראל".
בני מאמינים/ "הציבור הדתי והמסורתי הוא הרוב במדינה. 86% מצהירים שהם מאמינים באלוקים. צומח פה דור של אנשים קרובים יותר לאלוקים. יש התעוררות דתית אדירה וחיפוש משמעות. וביום הכיפורים תשפ"א אני אופטימי".
ספרים בקנה/ עד היום הוציא כ־20 ספרים, רובם ביאורים על משנת הרב קוק. ויש עוד כמה פרויקטים בקנה: ספר על אמונה באלוקים במאה ה־21 בהוצאת 'ידיעות ספרים', בשיתוף עם הרב צבי אייל. ספר נוסף שעתיד לצאת לאור בחנוכה - '12 האתגרים לאדם מאמין במאה ה־21', בהוצאת 'דברי שיר', "על איך האמונה הולכת ומאירה בחיי היומיום". פרויקט נוסף בהוצאת 'מגיד' מבית 'קורן' - 'תורה של הנפש', סדרת ספרים על כל התורה שמראה איך כל טקסט תורני בונה נדבך בנפש.
לימוד/ מעביר שיעורים ברחבי הארץ במסגרות שונות. "בתקופת הקורונה יותר בזום". יחד עם הרב יוני לביא הקים את ארגון 'קהלים', איגוד של רבנים ורבניות דתיים־לאומיים שמעבירים שיעורי תורה בכל הארץ.
הדיגיטל/ מאמין כי אחד השדות החשובים שיש לפעול בהם כיום להפצת תורה הוא תחום הדיגיטל. "אני עושה ככל יכולתי בתחום. במשך שנים אני מלמד ב'ערוץ מאיר' שיעורים באמונה באינטרנט, יש לי חשבון פייסבוק, אינסטגרם, טלגרם, ווטסאפ, ואני מניח שאני מגיע דרכם למעגלים של כ־50,000 איש. ברור שזה לא תחליף לבית מדרש, אבל כדי להגיע לציבור רחב חייבים להשתמש בכלים האלו".
אם זה לא היה המסלול/ "הייתי הולך לתחום האקדמיה במדעי הרוח, ואולי לרפואה, תחום שתמיד ריתק אותי".
ובמגרש הביתי:
בוקר טוב/ קם בשעה 6:00, ואז תפילה, ריצה ומקלחת. רוב היום מתרוצץ בין שיעורים, ובתקופה הנוכחית - בעיקר בין הזומים. בזמן הפנוי שיחות אישיות, ישיבות, כתיבה והקלטות. בערב מעט זמן עם המשפחה, "אבל לא מספיק". לישון הולך בסביבות חצות, "לפני כן חשבון נפש וקצת קריאה".
פלייליסט/ נהנה להאזין למנגינות ללא מילים, בעיקר תוך כדי נסיעות. "לזמרים אני מתחבר פחות, כנראה בגלל שהם מוסיפים מילים. מנגינות של שירי ארץ ישראל - גם אחלה".
השבת שלי/ "הזמן שבו אפשר ללמוד תכנים עמוקים יותר מכל השבוע. מעניק השראה לשאר הימים. 25 שעות מדויקות, לא פחות ולא יותר".
דמות מופת/ "הרב עדין שטיינזלץ והרב פנחס קהתי הם המודל שלי להנגשת תורה, הרבנית ימימה מזרחי - מודל לחיבור עם אנשים, הרב צבי טאו הוא המודל לקו אידיאולוגי, וג'ורדן פיטרסון - מודל למחשבה בהירה".
מפחיד/ "כלום לא מפחיד. הדבר היחיד שמטריד אותי הוא האם אוכל בבוא היום לעמוד לפני אבי שבשמיים ולהצהיר שעשיתי ככל יכולתי בחיים הללו. זה הכול".
משאלה/ "שכל אחד ואחת ידעו את מקומם וישמחו בו".
כשאהיה גדול/ "יש לי תוכניות למאה השנים הבאות, כמו להוציא ביאור על כל כתבי הראי"ה והרצי"ה, להקים תנועת הידברות של הציבור הדתי־לאומי, להוציא סדרת סרטוני אנימציה על מושגי היהדות, ועוד".
לתגובות: [email protected]