אימו של אל"מ אסף חממי, קלרה, ספדה לבנה בקריית שאול ואמרה כי המדינה חבה לו חוב מוסרי.
"ברגע שהתקבלה התרעה על הגדר הלכת להגן בגופך על קיבוץ נירים. נפלת בגבורה מול עשרות מחבלים. לא חשבתי שתפעל אחרת, קורצת מחומר מיוחד. היית ילד בעל אוריינטציה בוגרת. כמה רצית לגדול ולהגיע לצבא. כל כך התרגשת שלבשלת את מדי הצבא הירוקים, שרנו גבעתי יחד איתך. החשבת את עצמך כשווה בין שווים ולא נישא מאחרים, לא ביקשת תהילה וכבוד, לקחת על עצמך אחריות גדולה כפועל יוצא של דאגה לאחר.
"מקווה שהייתי אמא ראויה לאחד כמוך, עקפת אותנו באחריות בונדיבות, תמיד שאלתי אותך אתה בטוח שאתה שלנו?", האם המשיכה. "אתה האמנת תמיד באדם, יצאתי תמיד ראשון באחרון הלוחמים, במו ידיך עקרת כל עשב, האמנת שתפקידך להגן על התושבים. התרעת כל הזמן, אמרו שאתה רואה שחורות, השחור הגיע ב-7 באוקטובר".