שרשור חדש
היאנונימי (פותח)
עליתי עלייך.
@רצה לאש

יכולה לחלוק איתך את הפורום הזה.
אכתוב באנוניומוס.
אין לי כוח ואני מקנאהרצה לאש
אוףרצה לאשאחרונה
מישו פה?אנונימי (פותח)
תואר שניאימוש ל3
מה התנאים של משרד החינוך כדי לקבל מימון לתואר שני?כמה שעות עבודה אני צריכה לעבוד בזמו שאני לומדת תואר שני?
..shm


רוצה להיות מחנך של עצמך??סמיילי...

כן, זה קיים! ישיבת ערשנו רעננה היא ישיבה גבוהה שהוקמה על ידי הרב מרדכי אליהו זצ"ל והייתה בהכוונתו עד פטירתו. בישיבה לומדים את כל חלקי התורה מתוך חיבור לעם ישראל. העבודת ה' בישיבה היא עבודה חסידית למשתוקקים להגיע לעבוד את ה' לשם שמיים באמת! העבודה נעשית מתוך אהבת חברים, לא כמושג אלא כעבודה.. בישיבה עובדים על אהבת חברים! בישיבה יש קשר ישיר לראש ישיבה המדריך כל תלמיד ותלמיד למחוץ חפצו ומעביר מגוון שיעורים בעבודת ה' במהלך השבוה ברב קוק, חב"ד, ברסלב, ועוד..

סרט תדמית:

לשבושי"ם: 0525253767 אוריאל

הי אתםאנונימי (פותח)
אם יש כאן מישהו שיגיד (זאת שחר)
זה מקום אומלל
הוא הכיל את כל הרגעים המגעילים שלי
והנה הגיע עוד רגע מגעיל

הכל מתגמד, אתה מבין?
הכל מתגמד מול הדבר הזה שזועק אליך.
אני לא יודעת למה דווקא זה קרה עכשיו,
אבל זה קרה עכשיו ולא היה לי זמן נורמאלי לעכל את זה איתם.
ועכשיו אני צריכה ללמוד |מגחך|
ממש קשור, אנשים. ממש קשור.

פתאום אני מבינה אותה.
פתאום אני מבינה על מה מדברים כש
פתאום

כאילו נכון, צריך להמשיך והכל
וזה גם מה שהיא רוצה
אבל הטעימה הקטנה הזאת פתאום החווירה הכל
אז נמשיך, כי אין ברירה, וננסה להיות כמה שיותר טובים
כי כי
כי אם אנחנו כבר כאן אז בואו ניתן את הכי יפה שלנו.
אז הלוואי.
..אנונימי (פותח)
אני שונאת להתעסק בשאלה הזו.
ה'. תעזור לי לא להתפרק ולהביא לה מה שהיא צריכה.
כי אני מזמן לא מרגישה שהיא נותנת לי משהו.
..רוקדת בגשם
סליחה שחר.
..שחר.
שונאת את התחושה של להרגיש מוזנחת.
כרגע זה מה שאני מרגישה.
הלוואי יגיע כבר החורף, לפחות אז יש לי בגדים.

נגמרו לי המילים להיום. אני רוצה מאוד ולא רוצה לדבר איתה. רוצה נורא. ולא רוצה נורא. זה אומר לאבד את החלק הזה שבי. זה אומר לקבל משהו גדולה מתנה. אבל זה אולי.
יום שישי אחרון לשנהשחר.
מזמן לא היה לי יום שישי גרוע שכזה.
מזמן מזמן.
אני חלשה נורא. ורק אני פה.
לא עשיתי כמעט כלום, ובכל זאת אני עייפה נורא.

הן לא נמצאות. זה אומר להיות לבד.


"וזה כבר כל החיים להיות לבד"
זה לא עזב אותי. מאז יום רביעי בלילה.
נסיוןשחר.
שרוכים פרומים מוטלים כך
בלבבי עקבות עקבות,
של חיות קטנות,
טבועות.

עקבי ברזל וצמר
שורטים את קירותיי
מיטשטשים,
לופתים אותי בשלשלאות
של אות.



עוד אחדאנונימי (2)אחרונה


הוא לא שומע
ומהנהן
מנותק ביני לבינו
יש

הסיחי הדעת
מסכי קור
מסכי דעת.
מזמן לא ביקרתי כאן.שחר.
אולי פעם יהיה לי משהו להגיד.
ננסה עוד אחדשחר.
יצא מגניב
;*?שחר.
הצלחתי.
@¢#₪_!_שחר.
כן.
אני רעבה.
וגם נפלתי, ונפצעתי, ונשרטתי. אסור?
אסור.
אני מזיקה לעצמי, אני יודעת.
אבל קשה לי כל כך.

פעם אחרונה שאמרתי למישהו זה לא הסתיים בטוב.


אני צריכה איכשהו לצאת מזה.
הלוואי מחר אני באמת לא יהיה פה.
וואההה |צורח|שחר.
העולם הזה דפוק.
אני לא אוהבת אותם. מה לא מובן?
ואני כבר חייבת לעשות את זה, ואני פשוט לא רוצה. לא רוצה ולא רוצה.
לא רוצה כלום כלום כלום.
והיא נכנסת לי לחדר בלי לדפוק וזה מרתיח אותי.
ואני בנאדם מגעיל שלא שולט על עצמו.
ואווווף אני שונאת את זה.
בלימודים אני מתה ליום אחד קטן של חופש,
ובחופש אני מתחרפנת ורוצה כבר לימודים.
זה בגלל שאני לא מצליחה לנצל את הפוטנציאל של החופש. אני לא עובדת, ולא לומדת, ולא נהנת. כלום.
איזה מה כיף בחופש? באמת עדיף כבר ללמוד, לעשות משהו עם החיים שלך.


אולי אם אני אדמיין שזה שיעורי בית יהיה לי קל יותר לעשות. את זה.








והסרט ההוא.....
אני רוצה לראות עוד המון כמוהו,
ואני רוצה לא לראות עוד סרטים לעולם.
(.)שחר.
אני ומה גם אחד כזה,
שיגונן וידבר בלהט.

ויסתכל עלי ויבטיח:
את היקרה לי מכל.
מוות.שחר.
זה כנראה חלק מהחיים שלנו.
מחלות
פיגועים
תאונות
וסתם, פתאום אנשים שלא קמים.

אנחנו מבוהלים מזה. אנחנו מנסים לשמור את הקרובים שלנו אצלנו, ומפחדים מהידיעה שזה תלוי רק בו.

אין לנו מה לעשות נגד מוות.
לא צריך להפסיק לפחד ממנו, כי זה שומר עלינו.
אבל אי אפשר לחיות בחרדות.

זה קשה, וזה כואב,
בדיוק כמו תחתית הבור ההוא.
פתאומי, מוצק, וחובט.

שוב ושוב,
אתה מגלה שיש סוף, ואין לדעת איך ומתי הוא יגיע,
וכמה תצטרך לסבול בדרך.

אבל המוות הזה,
הוא חלק בלתי נפרד מהחיים.

וצריך להפסיק להכחיש אותו.