שרשור חדש
זהושחר.
התפרקתי סופית.
אני צריכה לברוח מכאן ודי.
אעעע |צורח|שחר.
זה כל כך נורא.
אני שונאת אותו.
אני פשוט שונאת אותו.
שונאת שונאת שונאת שונאת.


אם הוא יבוא מחר אני פשוט אברח.
אני שונאת אותו שונאת אותוווווווווו






ואני גם בכלל לא דתיה. שתדעו לכם.
אני גויה.
אז אני לא חייבת בכלום.
וזהו.
אני שונאת את כולכם.



לא דתיה ושונאת אותו.
ואותה.
ואותה.


בוא ננסה את זה כאן.שחר.
החלטתי שאני מוכרחה לשמוע שירים. עצובים, כמובן.

אין אני פשוט נשברת. ושם היה כתוב שמותר. אז למה להחמיר?!


פפפ.
טוב. שנתחיל?

(כששאלו את דמבלדור למה הוא מדבר לעצמו הוא אמר שזה מועיל. אז אני מדברת לעצמי.)
אתהשחר.
אתה מגיע לעבודה מוקדם מדי. אז אתה מסתובב סביב עצמך חצי שעה בחום, ובסוף קונה מים קרים.
אתה עולה את המדרגות שתיים- שתיים, דופק פעמיים ונכנס.
אנשים לא שמים לב, ואפילו לא מחזירים לך שלום, אתה מתיישב בשקט בעמדה שלך ומתחיל לסדר את הדפים.
הלקוחות מתחילים להגיע. אתה חסר סבלנות, אבל רוצה קידום ולכן מחייך חיוך מאולץ.
אתה עושה הפסקה, ושומר על החיוך עד לשירותים. שם אתה מתבונן במראה וישר זוויות הפה שלך צונחות. אתה נראה לעצמך כל כך מגוחך שבא לך לבכות.
אתהשחר.
אתה חושב לעצמך כמה היום הזה דפוק, ואיך שהתחיל גרוע ואין בכלל תקווה. בהפסקת צהריים אתה נזכר ששכחת להביא אוכל, ואין לך כסף מיותר לקנות עוד פעם בסופר הסמוך, אז אתה יושב ומסתכל בהודעות מלפני מלא זמן סתם כדי להיראות עסוק.
אתהשחר.
שם לב שהבטריה עומדת להגמר, ומחפש שקע פנוי.
השקע ההוא נמצא רחוק ממך, ועדי להגיע לטלפון אתה חייב לעמוד.
אתה עומד בחוסר נוחות כמה דקות ומוותר, ופשוט חוזר לעמדה שלך וממשיך לעבוד.
הבוס מזכיר לך שמגיעה לך הפסקה, ואתה אומר שזה בסדר והכל מקרה אין שום דבר לעשות. הוא לא שומע ומבקש שתחזור על הדברים שלך בקול רם. אתה מחייך במבוכה, ואומר שלא משנה, וזה בסדר. המבטים של כולם שורפים אותך.
אתהשחר.
יוצא מותש מהעבודה ומפספס מדרגה. אתה מחפש את הפלאפון שלך הףבתחק והוא פשוט לא שם. גם לא המטען. אתה נזכר ששכחת אותו בעבודה. עולות לך דמעות לעיניים, ואתה תוהה למה בא לך לבכות בגלל משהו כל כך מטומטם. ואז אתה מזכיר לעצמך שזה לא מטומטם וכל היום היה דפוק, ובכל זאת אתה נבוך מהדמעות.

אחרי שאתה חוזר, מתנצל, לוקח את הפלאפון, מפסיד את האוטובוס ומחליט ללכת ברגל, אתה חושב לעצמך שכדאי לך לעשות משהו מהר כדי שזה לא יהיה היום הגרוע בחייך.
אתה עובד ליד גלידריהשחר.אחרונה
ומחליט ללכת על גביע מנחם אחרי כל בין הגרוע הזה. אתה שם טיפ למוכר וחושב לעצמך שאתה בסך הכל בנאדם נחמד.

הטלפון שלך מצלצל ואמא שואלת מה שלומך ומתי אתה מגיע הביתה. אתה משקר ואומר שהיה יום נפלא, ואולי תגיע לשבת, וכן, אכלתי אל תדאגי. אתה מנתק ומחליט לא לענות יותר לאנשים, גם ככה אתה מדוכדך.
אווו נחמד לישחר.
לגלות כל פעם שיש אנשים רעים בעולם.


פשוט רוע.
איכס איכס איכס איכס.

ושוב- איכס.


טוב, זה לא שאני מושלמת, אבל לפחות אני לא מגעילה לאנשים! והוא כן! וגם הם כן!!
פשוט מגעילים!

איכסה איכסה.


בוםשחר.
וכרגיל לא התרגשתי.
וויאאההשחר.
באלי סרט
באלי ים
באלי חופש
באלי כבר די. די די. די! אתה שומע? די!



לא רוצה ללמוד יותר בחיים כלום כלום כלום.

רוצה לחיות, נורמאלי.
לקום לעבודה, לכיף, למשפחה.
לא ללמוד וללמוד וללמוד וללמוד.
והבגרות הקדושה יימח שמה.

(הגעתי לשלב של קללות וזה כבר מסוכן אז ננסה להרגע עכשיו)

בעצם המוח מתפתח בלמידה
וזה, כאילו, מעניין בעיקרון. (היה. עד שדחסו לי בכפיות למוח)
וגם, ציונים טובים ייתנו לך את מה שרצית שם למעלה. (איזה ציונים טובים?!! ציונים טובים ודי.)
והלימודים זה החיים שלנו. חיים בלי לימודים זה בלי להתקדם לשום מקום (טוב ישנם כמה סוגי לימודים, את יודעת)

אמ.

ומה עוד?
יש לך תירוץ נהדר לברוח ממנה. (מי אמר שאני רוצה לברוח? אולי הגיע הזמן להתמודד סופסוף?!)

מה עדיף בעצם, שתבזבזי את הזמן על סרטים או על ספרים?
(ברור שספרים. השאלה איזה)

ומי שואל אותך בכלל. את צריכה ללמוד ודי.
אהשחר.
למה שפה יהיה יותר טוב?

נמאס לי שאני מזניחה את עצמי.
הלוואי יהיה טוב.
אני חושבת שאני אעבור לכאן.שחר.
שוב פישלתי.
אולי כדאי שאני אלך לישון ודי.
שמתי לב.שחר.אחרונה
שכשבאמת רע לי אני כותבת לעצמי.
לא לה, ולא לה.
וכשממש ממש ממש רע לי אני לא אומרת לאף אחד בכלל.

זה אבסורדי
ללמודללמודללמודללמודללשחר.
בעע.
כמה חומר.
אסור לי לאכזב אותה.



ואוףשחר.אחרונה
נסיופ באמת נהיה מקום אחר. אחר מידי.
וזה קצת מעצבן.
אני רוצה לבכות.שחר.
בבקשה. בבקשה.

השבת קיבלתי טלטלה חזקה.
אני רק מידרדרת. לא אכפת לי יותר מכלום.
ואני יודעת מה יקרה בחופש.


המצב שלי זוועה.
זוועה.
אם אני מחייכת זה זיוף, שתדעו, זה פלסטיק. זה כלום.

איך.
איך שהיא גמרה איתי זה גם גרוע.

פסדר. התרגלתי.

*********(המון דברים שבאלי לצרוח למקלדת, אבל אאוטיג וכד. )






איכ שחר. איכ שחר. איכ שחר. שחר איכ שחר איככ


אני כל כך מגעילה.



הייתי רוצה להחזיר הכל אחורה רק בגלל זה.
להגיד "פוס!" ולהתחיל מהתחלה.

אבל בגלל כל השאר אני לא רוצה.


אני רוצה שיעברו שנתיים.
שיעברו כבר.
יעברו.
הסמקתי נוראשחר.
לא יודעת למה.
אוי זה ידפוק את חיי בסוף.
יש סיכוי שאני לומדת? לא נראה לי.
אופסשחר.
איזה באסה שהם הגיעו בדיוק עכשיו.
מסכנים. כאילו. אולי לא.
בכל זאת, הם נהנים ואני לא.














אני רק יורדת למטה ולמטה יותר.
מבחוץ הכל שקר.
מבפנים הכל מרוד (מלשון מרידה)

הכל מלוכלך.
ופצוע.
ומלא חבטות.
ומלא שריטות וחריקות שיניים.

מזמן לא שמעתי אביתר
והיום שמעתי וזה לא הזיז לי |בוכה|
חוץ מזה ששמעתי את אותו שיר שמונה פעמים.

ויש המון דברים לעשות.
יותר מידי.
והם לא כיפיים לי.
|חסר ביטחון עצמי|



לא רוצה לדבר איתם.
זה מפחיד אותי.

אני סובלת בכוח.
יכולתי לעורר פחות צומי.שחר.
חבל.
לא רוצה את זה.
לא רוצה יותר כלום
באלי לפגוש משיהו שיעשה לי טוב על הלבשחר.
ואני משלה את עצמי שפה לא רואים.
בכל מקום רואים.



הלוואי היה לי זמן להעתיק את זה.


וממש ממש ממש ממש באלי להיכנס לשם!
איך עושים את זה?
זה מה שאני יעשה כל חיי?
אני לא רוצה!!
כאילו, אני כן. רוצה!

זתומרת, זה מה שאני טובה מצד אחד,
מצד שני אני לא בטוחה לגבי זה,
וגם אין לי כל מה לעשות.

שכחתי לשלוח להם הודעה.
צריך לסדר את זה.

ו וואי החופש מפחיד אותי.
דיייי שחרר כבר שחררר!!!שחר.
הוא לא עוז ב אותי.


ומציק לי.

והיא מתעלמת ממני.

























ובאלי כבר לבכות.
ואני מבזבזת את הזמן.
ושבת הולכת להיות סיוט



וזה נדפק.
ואתמול היה נורא.






ו
פעם אחר פעם אחר פעםשחר.
איכס ואיכס.

איכעכככככהמצחשחר.
למה עשיתי את זה.
למה היא עשתה את זה.







אוף!!!!!¡!;;!;);+:+:6-



לא רוצה להיות תלויה בהם.
אבל אני חייבת.


או/ףףףףףףף
ושבתשחר.אחרונה
איכסהההההההההההההההההה






לא רוצה שהיא
לא רוצה.
לכו מכאןןןלןללךלהצצגתגתב



חברות שלך לא מעניינות אותי.















אלוקיםשחר.
אני לא יכולה יותר!!!!

אני ככ מותשת. מכל הבחינות.

ובא לי רק לישון שבוע.



לא רוצה יותר מבחנים ועבודות ובגרויות.
אנשים.
לא רוצה יותר אנשים.


חסרי טאקט
ואני חסרת






וואי אנלא נורמאלית.שחר.
הלוואי שזה יצליח.





תהיה.
מה לעשות עכשיו?
ואני כל הזמן רבה איתושחר.
שונאת אותו בליבי.
הוא מסורבל ולא מובן.

למרות שאסור.









אה ו. אני כבר לא שמונה וחדה וכיפיץ כמו פעם.
יאי. איזה דפקה.שחר.
מעניין אם אי פעם אכתוב כאן דברים טובים.
אני מרגישה כל כך יבשה ומטומטמת. עד שמצאתי משהו לעשות עם החיים שלי זה הולך. אני לא יכולה לכתוב יותר. אין לי מה. אין על מה לחשוב. המחשבות שלי מתמקדות בדברים ככ זניחים.
אוף.
זה מייאש.
האפשרות הזאת כבר לא אופציה
אבל באמת באלי שמישהו יעזור לי כבר.