בלי להיכנס לויכוחים על פועלו, אם הוא טוב או לא טוב, יש לי רק שאלה קטנה ופשוטה, ואם אפשר בבקשה מקור מוסמך לכך.
אשמח לדעת האם לאמנון יצחק יש הסמכה מוכרת לרבנות או שהוא סתם הוסיף לעצמו את התואר "רב" ככינוי מכובד.
ראיתי בחיפוש באינטרנט שהרב אברג'יל הודיע שהוא "דרשן בלבד ולא רב ולא פוסק". אז, אם למישהו ישנה הוכחה אחרת, אודה אם יביא אותה.
אנא, אל תיכנסו לוויכוחים על פועלו ומעשיו, בכדי שאקבל ת'תשובה וזהו.
תודה
נראה לך הגיוני שאתה תשתלח באדם ששמו מוכר, בעוד אתה נשאר אנונימי? תתבייש לך. אחרי שתזדהה אני אהיה מוכן להשיב לך.
ואני לא אנונימי, יש לך תשובה?
ככל הידוע לי, לרב אמנון יצחק אין סמיכה לרבנות.
מדוע אני מכנה אותו רב, בעוד דרכו רחוקה מאד מדרכי? בשל העובדה שהוא מקהיל קהילות ברבים, ומפיץ תורה לאנשים רחוקים. מגיע לו שיכבדוהו בתואר 'רב', לא פחות מאברך צעיר שסיים מבחנים לרבנות.
אני מודה ומסייג, שאני לא 'מקפיד' לכנות אותו רב, רק ציינתי שזה בהחלט ראוי. בכל מקרה, לומר שהוא 'הוסיף את התואר לעצמו' זו אי דיוק שגובל בהוצאת שם רע.
גם אם הוא יקהיל קהילות עד ימות המשיח, מי שאין לו סמיכה לרבנות אינו רב ואינו מוסמך לפסוק הלכה לציבור.
חבל שבימינו נוצר טשטוש מסויים של המושג רב, שגורם לכך שאנשים רבים שואלים שאלות הלכתיות חשובות אצל דרשנים. צריך להמציא איזשהו תואר כבוד אחד למי שמקהיל קהילות ומפיץ תורה לאנשים רחוקים שאיננו רב.
אגב, אפילו אם כן היתה לו סמיכה לרבנות - עדיין איננו רב, ואינו יכול להורות עד ל'שימוש' (סטאז') בלע"ז.
לי הקטן יש סמיכה לרבנות, ואף אני חושב שאני עונה על ההגדרה של מקהיל קהילות ברבים (אם כי לא ברבים כמוהו, אבל במעמדים של כמה עשרות מישראל) ומפיץ תורה לאנשים רחוקים בערך מגיל 15 [לא כזה קונץ - כמעט כל חב"דניק כזה], ולא, אני ממש לא רב, כי לא עשיתי שימוש.
לי ממש לא נראה
או שכן וזה הופך את התואר "רב" ללא שונה בהרבה מ"פרופסור"
רב זה תוקף של פסיקת דינים על פי תורה
מי שלמד כמו שצריך ונבחן ע"י רב מוסמך ובמקרה הצורך עשה שימוש, וקיבל סמיכה (ולאו דווקא מהרבנות הראשית) הוא רב שיש לו תוקף על פי תורה - אם הוא משתמש בזה לדעותיו וכו' זה בעיתו שהוא עושה צחוק מזה,אך זה לא אומר שהוא לא רב.
משא"כ פרופסור זה סתם תואר בדיוק כמו תואר "רב" לרב שלא מוסמך.
ב"ה
חסיד של הרבי יכעס עלי, שאני מוציא לחוץ דברים פנימיים של התועדות אבל שילך כפרה עלי. (זה העונה לא?).
בתרגום חופשי:
"רב זה רבע (1/4)" (ר' מענדל פוטרפס).
הסבר רב בגמטריה 202 כפול 4 כי זה 1/4 זה 808.
תחפשו לבד מה זה 808 ???
על פי הסוד זה בחינת אחוריים.
"אף מי שאינו נזהר מפת של כותים, בעשרת ימי תשובה צריך ליזהר". (שולחן ערוך)
אפילו סתם לכתוב נקודה למטה - בשביל שעוד חבר'ה יקראו את הד"ת. תודה רבה.
ב770, בית המדרש מלא. (האמת, שגם הסוכה, אבל אני מתכוון שראיתי רבנים ואנשים יר"ש שלא הקפידו שהלימוד יהיה דווקא בסוכה).
במקורות הדין לא מופיע דבר כזה: http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/hoshaana1-2.htm
וכן לא בקיצור שולחן ערוך על הדין הזה.
מצד שני, כתוב שכל דבר צריך להיות בסוכה (אוכל וישן ומטייל וכו'), אבל לפחות בקטע של 'מטייל' זהו הידור - ואי אפשר לומר שהוא חובה לכל.
וגם מקורות מדוייקים לכל דעה בבקשה..
שבת שלום!
בסיעתא דשמייא!!
[גם אם לא קראת, אשמח שתקפיץ\י לטובת אחרים ]
לפעמים נראה לנו כאילו החיים של האנשים שלא שומרים תורה ומצוות הרבה יותר קלים, יותר פשוטים.
ז'תומרת אצלם לא כל דבר שני אסור, ואין להם מלא מצוות שהם חייבים לעשות,
אלא הם פשוט עושים מה שבראש שלהם.
זה מה שנקרא לעשות חיים! לא?..
--
בפרשת השבוע שלנו [נצבים וילך] כתוב:
"ראה אנוכי נותן לפניך היום את החיים ואת הטוב, את המוות ואת הרע"
תכל'ס, אם מציגים ככה את הבחירה שלנו -
למה שמישהו בכלל יחשוב לבחור בדרך של המוות והרע?!
בואו נעשה שנייה דמיון מודרך.
תדמיינו שאתם נמצאים באמצע מסלול בטיול, והגעתם לצומת דרכים.
יש דרך אחת שנראית שיא המסובכת, יש שם עצים, מלא בלאגן, ובנוסף לכל - היא גם יותר ארוכה,
אבל אומרים לכם שהיא דרך יותר טובה, שבסוף היא יותר משתלמת.
לעומתה, יש דרך סלולה, שנראית ממש מזמינה. היא מוארת, הכל נראה בה טוב ונחמד, והיא אפילו יותר קצרה.
אבל אומרים לכם שהיא דרך רעה, יש שם חיות רעות ואנשים לא הכי נחמדים, שיכולים לפגוע בכם.
באיזו דרך תבחרו?!
בום. תחזרו למציאות
ככה זה גם הבחירה שלנו פה.
הדרך הראשונה, שה' אומר לנו שזאת הדרך של החיים והטוב, נראית לנו שיא הקשה.
צריך להיאבק בה עם הרבה מכשולים בדרך [העצים, הבלאגן], והיא גם יותר ארוכה, כי יש שם יותר התמודדויות.
אבל בכ"ז היא יותר טובה - בזכותה אנחנו יכולים לקבל גם עדן, שזה אומר חיי נצח.
והדרך השנייה, שה' אומר לנו שזו הדרך של המוות והרע, נראית לנו שיא המזמינה.
הכל פתוח, נחמד, מואר. הכל נראה ורוד ויפה שם.
אבל מה הבעיה? שיש שם חיות ואנשים רעים שיכולים לפגוע בנו.
ז'תומרת שכשנגיע [בעז"ה אחרי 120 ] לבית דין של מעלה, מי שיבחר בדרך הזאת לא יזכה לחיי נצח ולעולם הבא.
ועכשיו, כשאנחנו יודעים את זה - באיזו דרך נבחר?
אני חושבת שהתשובה כבר ברורה..
לפעמים העולם של החילונים נראה לנו קורץ ומפתה.
נראה כאילו ממש טוב להם שם, והם יכולים לעשות מה שהם רוצים
אבל בתכל'ס, הדרך שיותר משתלמת לטווח ארוך, הדרך שיותר אמיתית ונכונה -
זו הדרך שלנו. דרך התורה.
אז אחים שלי, בואו נזכור תמיד ש-
"ראה אנכי נותן לפניך היום את החיים ואת הטוב, את המוות ואת הרע - ובחרת בחיים"!
גם שזה לא הכי קל, וכשהצד השני נראה יותר טוב וקל - אנחנו צריכים תמיד לזכור את היסוד הזה, ולבחור בדרך האמת.
אחח.. שנזכה, בעז"ה!!
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!
בסיעתא דשמייא!!
יש פה ד"ת שמתקשר למה שאמרנו, והוא פשוט מקסים:
"ובחרת בחיים - למען תחיה"
למה כתוב גם 'ובחרת בחיים', וגם 'למען תחיה'?
שיכתבו רק אחד מהם, שניהם ביחד זה מיותר. לא?
תשמעו איזה יופי -
יש אנשים שבתכל'ס חיים רק בשביל הגשמיות שלהם, בלי שום מטרה.
מכירים את המשפט "יש אנשים שאוכלים כדי לחיות ויש אנשים שחיים בשביל לאכול"?
אנשים ש'חיים כדי לאכול", כאילו שאין להם שום מטרה בחיים - לא באמת חיים, אין שום ערך לחיים שלהם.
אז התורה אומרת לנו פה שבשביל שלא סתם נבזבז ת'זמן פה בעולם, בשביל שבאמת תהיה משמעות לחיים שלנו - אנחנו צריכים לקיים את המצוות.
ז'תומרת שרק אם נבחר בדרך התורה יהיו לנו חיים אמיתיים.
שכוייח גדול למי שהגיע עד כאן!
אשמח לדעת אם קראתם הכל, ובכלל אשמח להקפצות 
שבת שלום ומבורכת לכווולם בעז"ה!
מה מהותם של ימי ראשית השנה? מה קרה וקורה בימים אלו? ומה עושה לו צום גדליה דווקא בתוך ימים אלו?
כל חג יהודי הוא זכר למאורע היסטורי לאומי וגם בר"ה וביו"כ אנו אומרים "זכר ליציאת מצרים".
מה קרה לעם ישראל בר"ה וביו"כ? במסכת ר"ה נאמר שבר"ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים.
עד אז היו משועבדים ובר"ה פסק השעבוד, בשנה בה היו מכות מצרים.
זהו המאורע הראשון שהיה בתהליך היציאה ממצרים ובו החלה החירות הישראלית.
שנה לאחר מכן, ביו"כ היתה קבלת התורה ולוחות שניים, והוא היום שסיים את תהליך יציאת מצרים.
שנה ועשרה ימים עברו בין 2 מאורעות אלו בשנת היציאה ממצרים.
בנוסף, בר"ה נפקדו שרה רחל וחנה ועוד לפני ירידת ישראל למצרים, יוסף יצא מבית האסורים בר"ה והומלך על כל מצרים.
ר"ה הוא זמן גילוי המלכות - "אדון עולם אשר מלך... לעת נעשה בחפצו כל - אזי מלך שמו נקרא".
המלכות מתגלה רק כשמסתיימת הבריאה ויש אדם בן חורין על הארץ.
מלכות ה' מתגלה בסיום השעבוד במצרים בר"ה ומאז שבה ומתגלה המלכות מחדש בימים אלו.
בר"ה תוקעים בשופר שבו ממליכים את המלך, אומרים "מלכויות זכרונות ושופרות" בנוסח מיוחד לימים אלו בלבד,
ואפילו יוצאים ל"תשליך" למעיין או מקור מים אשר שם ממליכים את המלכים.
תנאי בסיסי בנפש לקבלת מלכות שמיים היא החירות. החירות הפנימית היא המודעות לנשמה, עוד לפני קבלת תורה. הניצוץ הנשמתי רוצה לבוא לידי ביטוי.
בימי התשובה, קודם כל שבים למקור הפנימי הנשמתי, לחירות הפנימית ולמימוש הנפשי.
"תשובה קדמה לעולם", עוד לפני כל חטא וגורמיו. "תשובה" היא המקוריות הטבעית של הנפש.
רק אדם משוחרר בן חורין יכול לעמוד בדין על מעשיו. דין במובן של האם אתה באמת אתה.
מסדר המפקד
יש מי שעבודתו עבודת עבד "מצוות אנשים מלומדה", רק לצאת ידי חובה, שלפי חז"ל זה מסיבות החורבן,
ויש מי שעבודתו עבודת בן או שר אשר רשאי ומצפים ממנו שיבין (בן לשון בינה) ויפעל עם א-ל, ישראל - שרי אל.
בר"ה יש פקידה, משל לחייל ברמה זו או אחרת, אשר שב ומתחבר למפקדתו הדורשת בשלומו.
החייל הוא חלק מהמפקדה ("חלק א-לוה ממעל"), הוא שליח המפקדה, כעבד, כבן או שר.
יש לו "תפקיד" ו"הנחיה", "זכויות" ו"חובות", יש לו שייכות כללית ומשמעות גם פרטית בהשתייכותו למפקדה.
הפקידה יכולה להתפרש כעול כבד והחזרה "לפסים" כחובת הפקוד וטובת המפקדה,
ויכולה להתפרש כדרישת זכויות הפקודים וטובתם השלמה מתוך שייכותם למפקדה הכללית.
ז"א, הפקוד יכול לחוש "חייב" ויכול לחוש את חייו..
ההבדל תלוי גם בצורת תפיסת האדם את הא-לוהות, האם יותר כחסד או יותר כדין,
אך בכל מקרה 2 המידות משולבות יחד וגם דין הוא בעצם גילוי טובה ומה שמגיע לנו בדין טוב.
ר"ה מורכב משני ימים - א' וב' תשרי וכתוב בספרים שיש חלוקה מסוימת ביניהם.
היום הראשון הוא היותר כללי ונוגע לכלל הבריאה שהתחילה ביום זה - המפקדה הכללית.
היום השני יותר נוגע לכללות ישראל - המפקדה הישראלית, כשם שביום ב' תשרי המקורי הראשון היה יום השבת המיוחד דווקא לישראל.
שניהם יחד הם כיום אחד ארוך, בבחינת יחוד קוב"ה ושכינתיה - המגמה האוניברסלית והמגמה הלאומית.
ימי ר"ה הם ימים כלליים ללא איזכורים פרטיים ודווקא מתוך ההתכללות בכלל ישראל יוצאים זכאים בדין שהרי "עמך כולם צדיקים"!
בחינת ה"כולם" היא העיקרית בימים אלו, כשם שכתוב על האשה השונמית שהנביא שאלה אם היא צריכה דבר אל המלך והיא עונה "בתוך עמי אנכי יושבת".
התגלות מלכות ישראל בעולם
הנביא זכריה מדגיש שימי צומות החורבן יהפכו לששון ולשמחה ולמועדים טובים. מדוע לא מספיק שפשוט יתבטלו?
אלא שמהותם של ימי הצומות טובה מעיקרם ויש צורך שיחזרו לטובתם ולשמחתם.
בי"ז בתמוז היה אמור להיות חג ה' בקבלת התורה כשמשה יורד עם הלוחות, ט' באב היה אמור להיות יום שמחת הכניסה לא"י אם לא היו חוטאים במרגלים.
ג' תשרי - צום גדליה, הוא על שארית הממלכה הישראלית אשר אבדה גם היא בזמני החורבן - הריגת השליט היהודי בסוף ימי בית ראשון.
התיקון הטוב של יום זה, הוא תיקון המלכות הישראלית, מה שהחל כבר במצרים בחירות הבסיסית ועוד לפני כן ביציאת יוסף מן הבור הישר למלוכה.
מלכות ישראל מבטאת במהותה את מלכות ה' בעולם - "וַיֵּשֶׁב שְׁלמה עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ" וטבעי ומתבקש בעת מתגלה מלכות ה', שתקום השכינה ותתעלה מלכות ישראל בעולם! שיהפך צום גדליה ליום טוב וימשיך את ימי גילוי המלכות.
כנסת ישראל נמשלה ללבנה ור"ה הוא החג היחיד החל בתחילת חודש כשהלבנה נולדת מחדש.
בניגוד לחודש ניסן - הראשון והמיוחד לעם ישראל במדרגתם העצמית, חודש תשרי, השביעי, הכלל עולמי מבטא את הופעת המלכות בעולם,
כדוגמת ספיראלה אשר עולה בכל שנה ושנה - מצד אחד מתחילה בתשרי בחירות הבסיסית ככל האומות
ומצד שני, לאחר ההתכנסות החורפית, שוב מתחילה בניסן בדגש הלאומי הפנימי שאיננו תלוי בהכרח במעשים
ושוב הולכת ומתבטאת החוצה בקיץ עד השפעה עולמית בחגי תשרי...
יהי רצון שהשנה, בסימן השבת שדוחה את הצום וממשיכה את ימי המלכות 3 ימים, ובדרישת מלכות שמיים וכבוד ישראל, נראה בעליית קרנם של ישראל בעולם,
"ויתן עוז למלכו וירם קרן משיחו"! (סיום תפילת חנה בהפטרת יום א ר"ה).
תכלה שנה וברכותיה, תחל שנה וריבוי ברכותיה!
בסיעתא דשמייא!!
"בשבילי, בשבילך. כן, אנחנו משפחה.."
[לכל התוהים - הכותרת מתוך שיר של ברני.. ]
חבר'ס..
הפעם באמת הד"ת שיא הקצר, אז פשוט אין מצב שיש מישהו כאן שלא קורא! ;)
אשמח ממש לתגובות, הערות, הארות, מענות, טענות והקפצות!
מכירים את האנשים האלו ששיא הדוסים ב'בין אדם למקום',
אבל כשמבקשים מהם איזו טובה אין מצב שהם יעזרו לכם?
ז'תומרת שמשהו ב'בין אדם לחברו' שלהם קצת לא משהו..
--
(התמונה המקסימה הזו באדיבות גוגל תמונות )
השבת פרשת כי- תבוא, הפרשה הזאת עם הקללות והברכות שנאמרו בהר גריזים ובהר עיבל.. זוכרים?!
אז אחת הברכות היא:
"ברוך אתה בעיר"
אבל בעצם - למה כתוב דווקא בעיר,
מה כשאני נמצאת בבית אין לי ברכה,
אבל כשאני יוצאת לרחוב פתאום אני מצליחה ויש לי ברכה?!..
קצת לא נשמע לי הגיוני.
הופה, שימו לב איזה יסוד חשוב אפשר ללמוד מכאן >>
זה לא מספיק רק לעבוד את ה', ולעשות את המצוות הרשמיות.
אלא יש דבר שנקרא 'רוח התורה'.
ז'תומרת שמי שמשתדל באמת ללכת לפי דרך התורה, יש לו מין כיוון חשיבה אחר.
הוא יותר מתחשב באחרים, יותר חושב על כלל ישראל, ולא עסוק כל היום רק בעצמו.
אדם כזה, כשהוא נמצא בעיר, ז'תומרת כשהוא נמצא עם אנשים אחרים, הוא לא חושב רק על מה שיהיה לו טוב,
אלא הוא גם משתדל לעזור תמיד לאחרים, שגם להם יהיה טוב.
ולכן, אדם כזה שמשתדל ממש לעשות את רצון ה' וללכת גם לפי רוח התורה,
מקבל ברכה בזכות זה שהוא דואג גם לאחרים.
ז'תומרת, הברכה שלו נובעת ממה שהוא עושה בעיר.
ולכן, אם אנחנו רוצים שתהיה לנו ברכה -
הגיע הזמן שנתחיל גם לדאוג לשאר עמ"י, ולא להתרכז רק בבועה של עצמנו.
נגיד, כשחבר בא ומבקש ממך עזרה במתמטיקה - תעזור לו, כי אתה באמת רוצה שיהיה לו טוב.
או שכשצריך ללעת לאיזו התנדבות, או אפילו פשוט לתת 5 שקל לקבצן ברחוב - אל תתחמק, תעשה את זה בשמחה, כי אכפת לך מאחים שלך.
יאללה, אחים שלי.
בואו נתחיל באמת להיות אכפתיים, באמת לרצות לעזור לאחים שלנו,
ונצא מהמחשבה האגואיסטית הזאת ומהבועה של עצמנו.
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!
אוו, סופסוף עצר, אנשים טובים יש בעולם.
אני עולה על הטרמפ, מתיישב. נוסעים רגוע, בטוב.
פתאום, הנהג זורק אלי שאלה ש...
- נו, אז מתי אתה מתחיל לשמור עלינו?
- אני?! אני עונה, התחלתי כבר מגיל 6.
- נו באמת, אני רציני.
- כן נו, רציני.
(התמונה מויקי' של המשתמש merlin)
אחד הזמנים הטובים ביותר לפתח מחשבות, זה בטרמפים.
ועוד עם הנהג? וואלה, הכי טוב שבעולם. סתם שתדעו.
אז, באותו הטרמפ התחדד אצלי יסוד ענק בחיים.
הוא היה המום, חשב שאני ציני, אבל בשביל זה הקב"ה ברא מילים,
שנוציא עוד כמה מהם, נסביר ונשים לב לפרטים הקטנים.
- מה הכוונה מגיל 6...?! הוא הרים גמה.
- אהה, אז ככה. אצלי, יש רק ערך אחד בחיים. שמו - רצון ה'.
משם, כל שאר הערכים נגזרים - אהבה ,חסד, גבורה, שנאה, נתינה, ו...
גם, המושג החשוב הזה שנקרא "צבא", הוא נגזרת של רצון ה'.
ממילא, אם התורה אומרת שגם לימוד תורה שומר על עם ישראל,
פשוט לי מאוד שכמו שהחייל שמזיע עם המדים שומר עלינו, כך גם הילד הקטן
שלומד תורה שומר עלינו, ו - כך גם בחורי הישיבה שלומדים, שומרים עלינו.
פחות או יותר? זה לא כ"כ משנה, כי לכל אחד יש תפקיד מיוחד בחיים,
אבל מה שבטוח, שפחות - הם ודאי לא. "תורה מגינה ומצילה", אומרים חז"ל.
- אז מה עם צבא? אתה לא מתכנן להתגייס?
- למה לא? מה שה' רוצה, אני רוצה. לא כולם (כולל כל כולם...) צריכים להתגייס בגיל 18,
כי רצון ה' הוא שכל אדם יעשה עם עצמו חשבון נפש, לדעת מה ה' רוצה ממנו.
- אז יכול להיות מצב שאנשים "משתמטים" בשם רצון ה'...?
- "משתמטים" לא, אבל בהחלט יכול להיות אנשים שלא יתגייסו אף פעם.
אדם שבאמת יצא ממנו גדול הדור הבא, הוא לא פחות ממפקד סיירת מטכ"ל.
וכמו שהמפקדים לא "נושאים בעול" בתחומים מסויימים כי אנחנו צריכים אותם
שיהיו מרוכזים רק בבטחון שלנו, כך גם ישנם אנשים שלא יתגייסו אף פעם, כי הם מקדישים
ומוכנים ב-א-מ-ת לחיות את כל חייהם באוהלה של תורה בעמל רציני, תמידי, למען "כלל ישראל".
אווו, זו המילה. ל-מ-ע-ן כלל ישראל. מי שלומד תורה רק בשביל עצמו, הוא אין לו זכות
לטעון "תורידו ממני עול צבא", למה מה קרה?! אבל מי שלומד כמו שה' רוצה -
למען כלל ישראל - שבעז"ה התורה שלו תחדור לכל עם ישראל, בהחלט יכול להיות שלא יתגייס.
====
בשלב הזה כבר הייתי צריך לרדת.
אבל היה נראה על פניו שהוא קבל תשובה מספקת, לפחות למחשבה.
פתאום שמגדירים את הדברים, הכל נהיה יותר ברור.
בדיוק כמו המקרה הזה קרה לי גם עם קרובת משפחה שהתלוננה, מדוע, למה, איך,
מי, איפה קבע שבחורי ישיבה צריכים לשרת פחות, לא בכלל וכו' וכו'.
בלי להסתבך, מגדירים - לנו יש ערך אחד בחיים - בלי להתבייש, שהוא - רצון ה'.
כל הערכים בעולם, בזמן שלא נובעים מרצון ה', הם כלום בפני עצמם. לא בשבילנו.
אם מישהו רוצה לחבק מישהי ברחוב כי היא עצובה - זה חסד,
אבל לא בשבילנו. זה לא רצון ה', זה נגד ההלכה = לא בשבילנו.
אם בחורה רוצה לצאת להפגנה ולהלחם שם עם השוטרים - בגלל הערך...
"ארץ ישראל הקדושה", אז חד משמעית - זה לא בשבילנו. (כי צניעות, יותר חשובה במקרה הזה)
בשבילנו, ארץ ישראל זה לא ערך שעומד בפני עצמו. גם לא חסד, גם לא גבורה,
גם לא כולם. כ---ל הערכים בעולם, יש להם זכות קיום, רק אם הם נובעים מהערך
היחיד באמת בעולם - רצון ה'. אדם חולה שחייב על פי פסיקת הרב לאכול ביום כיפור -
"ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך".
חסד בפני עצמו - אצלנו הוא לא ערך. אלא רק אם זה גם עם "הצנע לכת", צניעות,
אז, באמת יש את רצון ה' - "עם אלהיך", אז אנחנו עם הקב"ה.
אשמח מאוד אם תוכלו אפילו לכתוב נקודה בתגובה, בכדי שהשרשור
יעלה למעלה ועוד חבר'ה יוכלו לקרוא ולהכניס את הדברים בעז"ה לתוך הלב.
אִם ה' לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ אִם ה' לֹא יִשְׁמָר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר (תהלים קכז א)
ובהקשר לזה, אריאל שרון שהתחיל עם הסתה ופגיעה בחרדים, התדרדר, ומגבור ישראל נהפך לעוקר יישובי ישראל.
ראה דברים נפלאים במדרש שנכתב לפני 2000 שנה:
http://www.daat.ac.il/DAAT/toshba/eyha/0-2.htm#1
אני מעתיק מה שכתבתי על זה בזמנו:
|
"אם ראית עיירות נתלשות ממקומן בארץ ישראל " בפתיחה למדרש רבא למגילת איכה, המדרש שקוראים אותו בתשעה באב: רבי שמעון בר יוחאי אומר: אם ראית עיירות נתלשות ממקומן בארץ ישראל - דע שלא החזיקו בשכר סופרים ובשכר משנים, שנאמר ´על מה אבדה הארץ? ויאמר ה´ על עזבם את תורתי´ ". והמדרש ממשיך: רבי היה משלח את ר´ אסי ור´ אמי שילחו ויתקנו ערים בישראל. הם נכנסו לעיר אחת ושאלו: איפה שומרי העיר? בני העיר הביאו להם את ראש השומרים ואמרו להם: אלו הם השומרים. החכמים נענו: אלו אינם שומרי העיר, אלו מחריבי העיר, לכו הביאו לנו תינוקות של בית רבן, אלה הם שומרי העיר. מדהים איך אחרי שמפלגת שינוי היו בשלטון, שלכאורה עקירת ישובים זה לא היה המוטו שלהם, אבל אחרי שהם התנכלו לילדי ישראל שלומדים תורה, התחילה התנתקות - "עיירות נתלשות ממקומן". ומי עושה את זה? ראש השומרים - שרון גבור ישראל, שהתגלה לא כגבור אלא כמחריב. בדיוק כמו שכתוב במדרש. אפשר היה לחשוב שהמדרש נכתב כיום, אחרי שראינו כל מה שהיה. דרך אגב מפרשי המדרש שפירשו את המדרש לפני שהייתה ההתנתקות התקשו מאוד למה נאמר במדרש שאלו מחריבי העיר, היה מספיק להגיד שתינוקות של בית רבן הם השומרים, אבל למה השומרים לא רק שלא שומרים הם עוד מחריבים. יש שפירשו שאם סומכים רק עליהם על השומרים זה חורבן, ויש שכתבו בגלל שהשומרים הם אנשים ריקים ופוחזים ובהתנהגותם הם מחריבים את העיר. אפשר להוסיף לזה עוד קושיה, למה הביאו דווקא את ראש השומרים, הם הרי נדרשו רק להביא שומרים, אז מספיק שיביאו מישהו מהשומרים. אבל עכשיו התגלה כל המדרש הזה במלוא עוצמתו: שרון שהוא ראש השומרים כביכול הוא עצמו מחריב רחמנא ליצלן את העיר. ומתי הוא עושה את זה בזמן שקוראים את מגילת איכה - לפני ואחרי וביום של תשעה באב. גם, שימו לב על הלשון: נתלשות ממקומן, לא עקירה ולא הרס, אלא נתלשות ממקומן ומעבירים אותם למקום אחר. |
אוי לא, שכחתי להתפלל מנחה.
- אחי, בפעם הקודמת שאלת אם "יצר הרע" זה מוחשי או מטאפורי, רוחני או גשמי..
מה התחדש?
- תראה מה גיליתי על רבדי הנפש והמוח:
למח האנושי יש 3 שכבות עיקריות.
המח התחתון ביותר - הוא נקרא מח הזוחלים או גזע המח.
חלק זה אחראי על הפעילות האוטונומית של הגוף שלנו- דופק, לחץ דם, נשימה...
כל הדברים החיוניים הללו נשלטים ע"י האזור הזה, ופועלים מחוץ למודעות שלנו.
מח הזוחלים פועל בהתאם לאינסטינקטים ודחפים.
לפי מיטב הבנתנו היום- לזוחלים אין עיצוב רגשי.
הם פועלים בהתאם לאינסטינקטים ודחפים שמטרתם לשרוד.
- מגניב!
מה זה מזכיר לי? אתה הולך ברחוב ופתאום משומקום נובח עליך כלב.
גם אם אתה ממש לא מפחד מכלבים - יש מעין תגובת בהלה של הפתעה, דופק מהיר וכד'.
זהו אותו אינסטינקט השרדותי, בפני תקיפה למשל.
ואיך פועל חלק זה במוח?
- החלק הזה האחראי לאינסטינקטים ולרפלקסים של ההישרדות, הוא החלק הבסיסי של המוח והנפש שנועדו למצוקה פיזית של קיום והישרדות.
כשהגוף נתקל באיום, בין אם הוא אמיתי או מדומה, מופעלות מערכות הגנה אוטומטיות של אינסטיקטים ורפלקסים.
3 האינסטיקטים ההשרדותיים הבסיסיים והמיידיים אשר מלווים בתחושות רגשיות ופיזיות ממשיות הם: מלחמה, בריחה או קפאון ( - fight, flight, freeze - FFF)
3 צורות תגובה ראשוניות אלו מלוות אותנו פעמים רבות במשך היום, גם לא במצב של איום, כיוון שאנחנו נמצאים במצבי מתח פנימיים מתמשכים הדומים למצב כמו איום.
- מעניין ואמיתי. תן דוגמא
- נגיד מישהו פוגע בך מילולית ואתה נמצא במתח ולא רגוע, תגובה ראשונית אוטומטית היא להיפגע, להעלב, או להחזיר, להתווכח וכד' - תגובות אלו הם בעצם "עצת היצר", אם זה בתקיפה החוצה ואם זה בתקיפה פנימה.
לעומת זאת במצב רגוע ובמחשבה שניה ניתן לפתור מצבים כאלו בצורה הרבה יותר רגועה ומתוך אמונה שזה אפילו לטובה ולנסות לראות איך זה יכול להוביל לטובה, ואם יש פגיעה אמיתית אוביקטיבית היא תמיד ניתנת לפתרון בצורה רגועה ואפקטיבית ולא בפגיעה עצמית שלא מקדמת אותך.
מנגנון ראשוני זה הוא בעצם הכיוונון הראשוני של ה"אגו" כדי להגן על עצמנו, אבל לא תמיד הוא באמת עוזר לנו מעבר לאותו רגע של צורך בהגנה מפני פגיעה ממשית. הפתרון הוא להוריד את רמת המתח שכבר כמעט התרגלנו אליה ולחיות את החיים בשלווה ובטחון ולא בתודעת השרדות או תגובתיות. צעד ראשון לכך הוא קל מאוד שגם אותו כמעט שכחנו: פשוט לנשום טוב, עמוק לבטן. הרחבת הסרעפת משפיעה על בריאות מערכת העצבים מיידית!
- ממש מדהים!
בזמן שאתה חקרת בצד היותר מדעי, אני ניסיתי להבין את הדברים מהמקורות.
החלק הזה שאתה מתיחס אליו במוח, זהו חלק המקביל בדיוק ל"נפש החיה" הראשונה המופיעה כבר ביום החמישי לבריאה.
אותם זוחלים קדמונים נבראי היום החמישי - התנינים (שיתכן והם הדינוזאורים), השרצים והרמשים שנבראו ביום החמישי, אלו גווני החיים הבסיסיים שקיימים במציאות לפני קומת האדם השלם ומתבטאים גם ברובד הבסיסי שהזכרת , במוח האנושי.
- בהחלט. לא סתם נקרא חלק זה "מוח הזוחלים". תראה את ההקבלה בין אותו חלק במוח לנבראי היום החמישי וצורות ההשרדות:
בריחה או מעוף - כמו העופות
מלחמה או מאבק - כמו השרצים הכוחניים
קפאון או העמדת פנים - כמו הדגים והשרצים בעלי ההסוואה
באמת מדהים
- וואלה. וזה רק החלק הבסיסי במוח... טוב, תן לנשום בינתיים.. 
תגיד אחי, אנ'לא מבין איזה יצר הרע יש כבר לתינוק בן יומו כ"כ חמוד?!
- מה זה אומר?
בתוך אותו רצון מסתתר כמובן משהו חיובי, גם אם הוא נראה שלילי כלפי חוץ או במבט ראשוני.
החכמה היא להיות בסבלנות, לזהות את אותו שורש חיובי ולנתב אותו לביטוי חיובי, לא מתוך מאבק. היום נלחמים בחכמה ופחות בכח.
התהליך מתחיל במודעות שלא ישר לרוץ אחר הרצון או היצר..
האגו, כמו התינוק הדואג לרצונותיו הבאים לו, לא יודע מה טוב לו באמת.
- וואלה. דרך טובה זה פשוט לקיים "דיאלוג" עם הרצון, כמו שאנחנו עושים כאן.. ;)
יצר הרע זה דבר רוחני ככה שאתה לא יכול להבין מה יש בתינוק בן יומו
שבוע טוב יהודים יקרים
כל יום שעובר מתקרבים לתחילת התהליך ההטהרות הגדול והחשוב מכולם תהליך שהיה אמור להיות בשעה זו כבר מאחורינו, בזמן הזה עם ישראל בכללותו אמור להיות בדיוק כפי שכל שומר שבת יודע איך צריך להיות בית בישראל ביום שישי לקראת כניסת השבת:
כל המשפחה אחרי טבילה במקווה ומקלחת לבושים מהגדול ועד לקטן, השלחן ערוך עם מפה לבנה בדרך כלל וכל מעדנים ותבשילים מוכנים גם, הנרות כבר על הפמותים מוכנים להדלקה שתתחיל את כניסת השבת בהתלהבות שמקרינים כל בני הבית.
כך פחות או יותר נוהגים יהודים קדושים מזה דורות וכך גם אמור להיות עם ישראל מוכן לקראת השבת הנצחית, העם כולו כאיש אחד כגוף אחד, כמשפחה אחת מוכנה לקבל את טהרת השבת הקדושה שאמורה להכנס ממש בקרוב מאד, אנו למעשה בתוך שעת הדחק כמעט בסופה ועדיין העם רובו ככולו אינו מוכן ולהפיך רחמנא ליצלאן, אנו רחוקים מאד מהמטרה הזאת וממשיכים עסקים כרגיל כאילו אין דבר בוער, כאילו הזמן להתכונן לשבת לא שייך לנו חלילה כאילו שבורא עולם בעצמו צריך לקלח אותנו כאילו אנחנו תינוקים ולהלביש אותנו ולגהץ את בגדינו כי אנחנו "רק תלוים בו" זה ממש נוח לקחת מושג של "לסמוך על בורא עולם" כי כפי שאומרים "אין על מי להשען אלא על אבינו שבשמים" אבל מכאן ועד להשאיר לו את כל העבודה זה ממש חוצפה !!!
לומר שהמשיח יבוא "לעשות סדר בעולם" ולתרץ שאין לנו מה לעשות אלא רק לדאוג כל אחד לעשות מעשים טובים ולעסוק בתורה וזהו...
ושכל הנבאות שלא מכבר מזהירים בתנ"ך על האסון הכבד ביותר בתולדותנו עלול להגיע בימים הקרובים וכל אחד רק שידאג להנצל איך שהוא יכול...
זו ממש בושה שההנהגה הרוחנית שאמורה להנהיג את העם מתרץ מאחורי משפטים כמו "העם אינו מקשיב והעם עושה מה שעולה על רוחו" ולמה זה תרוצים???
התשובה היא כזאת: אם המנהיגים בעצמם יעשו את המוטל עליהם ויתחילו ללמד בדוגמא, כלומר, אם הם יעזבו את ההבדלים שאמורים להיות הבדלים סבירים ויתחילו לפעול יחד, בצורה כנה ולא רק במשאלות שווא "לאחדות" שיכיחו את הענווה שכל כך הרבה מלמדים לאורך השנים ויפעלו למען הכלל באמת, להתנער מן החומר והמוקצה שמימלא לא צריך יותר כי אנחנו אמורים להיות כבר מוכנים לשבת... וזה אומר בין היתר, "בלי כסף בכיסים" ובצום כמעט מוחלט כי אמורים בקרוב לאכול מעדני שבת... הרי כל זה אמור להיות נכון או שחלילה מישהו סתם המציא את זה??? אני לא חושב...
מתי גדולי הדור יראו לנו איך באמת צריך להיות מוכן לקראת הזמן הזה?
איך יכול להיות שעם הכי חכם בעולם הולך שולל אחרי הבלים בזמן שעומד להשתחרר עלינו אסון במימדים האלה ולא עושים את הנכון???
איך ייתכן שהעם הכי חכם בעולם עוד לא למד את הלקח אפילו לאחר כל המכות שחטפנו לאורך כל הדורות???
האם יש מישהו שיכול להסביר לי באמת הכיצד ייתכן כל זאת והאם אין באמת מה לעשות בנידון? האם אין זה יותר דחוף מכל ההפגנות המאסיביות על המחירים ועל כל הדברים שמתחוללים היום בארץ ישראל?
מה הקשר בין מנת משכל ל - ICQ - תוכנת מסרים?
ווא ווא קשור. תשאלו את בת דודה שלי, או שבעצם לא..
"גם אני רוצה ICQ כמו כולם", אמרתי לפני שנים, בהיותי שובב וחמוד,
אז בואו רק נצא עם יסוד ברור לחיים --->
ICQ = I SEEK YOU = אני מחפש אותך.
כן - כולנו מחפשים את הקב"ה, אלא שאנחנו חייבים להבין, איך עושים את זה.
אנחנו צריכים ללמוד, א-י-ך מתקרבים אליו. שלא נלחץ בטעות 'הבא' במקום 'המשך',
===
עכשיו - זה הקטע של כולנו, לשתף את כולם כמה שיותר בלקחים שלנו מהחיים.
התקרבות שהייתה ונפלה, התייעצות שעזרה לכם, טיפ שהרים אתכם -
פה, ממש פה זה הזמן לשתף את כולנו, שנזכה ללמוד אחד מהשני.
בסיעתא דשמייא!
[זוכרים שפעם היתה פרסומת כזו -
שראו ילדה קטנה שואלת - 'מה בא לי עכשיו?!
_______ זה מה שבא לי עכשיו!' ]
'לא אכפת לי.
בא לי לאכול עכשיו חלב, למרות שלפני איזה שעתיים אכלתי בשר -
ושיתפוצץ העולם!'
'מה אני צריך עכשיו ללמוד תורה כל היום?!
וואלה מתאים לי דווקא ללכת לים קצת, להסתטלן..'
לכולנו יש את הרגעים האלה שבהם אנחנו מרגישים שלא אכפת לנו מכלום, ופשוט בא לנו לחטוא.
מה עושים עם זה?!
---
בפרשת השבוע שלנו [שופטים] כתוב:
"ולא תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלוקיך" (ט"ז, כ"ב)
למה כתוב תקים 'לך' מצבה?
כאילו מה?!
מותר לי להקים מצבה בשביל חברה שלי??
רק בשביל עצמי אסור לי להקים מצבה?..
הופה, תשמעו איזה תירוץ פשוט.. מתוק יש לשאלה הזאת.
אני אהבתי. מקווה שגם אתם.
אתם איתי?! אז ממשיכים
כשאנחנו חוטאים - אנחנו בעצם מתרכזים בעצמנו.
אנחנו שוכחים את ה' בכל הסיפור, שוכחים שאנחנו כאן בשביל לקדש את שם ה' -
ופשוט עושים מה שבא לנו. נכון?
כשאנחנו חוטאים אנחנו שוכחים שהעולם הזה הוא בעצם רק זמני, שהעולם הבא הוא זה שחשוב.
כי העולם הזה הוא מקסימום 120 שנה, נכון?
והעולם הבא הוא נצח.
כל אדם נורמלי יגיד שצריך לעשות מצוות, כי זה מה שנותן לנו את העולם הבא, נכון?
אז איך זה הגיוני שכ"כ הרבה אנשים חוטאים?!
זה פוגע בעולם הבא שלהם.
הופה -
הם עושים את זה בשביל ההנאה הרגעית שלהם.
הם חושבים שהם עושים מה שהם רוצים, אבל -
הם עושים מה שהיצר רוצה.
רגע, אבל איך זה קשור לשאלה ששאלנו בהתחלה?!
בעצם להנאות של העולם הזה קוראים 'לך' -
כי אנחנו לא עושים אותן בשביל ה' או בשביל העולם הבא,
אלא בשביל האינטרסים שלנו, התאוות שלנו.
ככה גם המצבה של הע"ז - אנחנו לא עושים אותה בשביל איזו מטרה עליונה,
אלא אנחנו פשוט משחקים לידיים של היצר הרע, וממלאים את התאוות שלו.
ז'תומרת שה' בא ואומר לנו פה -
חבר'ה, שימו לב שהמצוות שאני נותן לכם שומרות עליכם, ועוזרות לכם לא להיכנע לתאוות -
אלא הן נותנות לכם הזדמנות להתמודד בגבורה עם כל הנסיונות, ופשוט - לעשות את השליחות שלכם בעולם.
ב"ה התחלנו עכשיו את חודש אלול,
וזה אומר שעוד חודש יהיה לנו משפט שם למעלה, ובו יפסקו -
'מי יחיה ומי ימות, מי בקיצו ומי לא בקיצו..'
אז בואו ננסה דווקא עכשיו להתחזק כמה שיותר, ולא לשכוח שכל העבירות שבא לנו לעשות -
זה רק בגלל התאוות שלנו, ובתכל'ס? זה הורס לנו ת'חיים. גםב עולם הזה, ובמיוחד בעולם הבא.
ואם נשמור על עצמנו ונשתדל כמה שיותר לעשות את רצון ה'? נרוויח מכל הכיוונים 
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!
שבת שלום
היה לי בעיה לסדר את זה כמו שצריך, מקווה שיהיה נוח בכל מקרה לקרוא.
הידע שלך בישיבה בע"ה.
גמרא-המסכת שהישיבה לומדת.(אם יש לך עוד גמרא שאתה לומד לבד/עם חברותא אז כדאי שתביא)
אמונה ומחשבה- הרב קוק,כוזרי,מהר"ל,דרך ה' וכו'..
הלכה- משנה ברורה,פניני הלכה,וזאת הברכה,וכו'..
מוסר- מסל"ש,אורחות צדיקים,שערי תשובה,חובת הלבבות,וכו'..
תנ"ך מומלץ שיהיה,ואם אתה לומד ספר כלשהוא בעיון אז תביא מקראות גדולות של הספר.
ספרי חסידות אם אתה רוצה ומתחבר.
לא חסר ב"ה,כל אחד ומה שהוא מתחבר אליו..
ב"הצלוחה!
וכמובן כמובן הגמרא הנלמדת.
בנוסף ספרים שאתה מעוניין ללמוד, ספרים מענייני חודש אלול (שערי תשובה וכו'), וספרים שאתה בטוח תצטרך לידך (תנ"ך, רמב"ם אם יש, משנ"ב וכו'), סידור סליחות, ספר שתהיה מעוניין לקבוע עליו חברותא (שמירת שבת כהלכתה, פניני הלכה וכו'), או סתם ספרי וורטים על פרשת השבוע שאתה נוהג לקרוא.
בס''ד
יש למישו קטעים יפים לחגים או לחודשים זאת אומרת קטע על חודש אלול או קטע על חנוכה או טוו בשבט או אדר יענו קטעים על כל חודש או חג??קטע יפה שרב אמר ולציין את שם הרב או סתם קטע אחר יפה...אשמח שתכתבו כמה שיותר קטעים או אתרים של קטעים יפים ...
תודה ויום טוב...
