בחירה חופשית?צ.מ.צ

בס"ד


נכון ה' ברא את העולם כדי להטיב עם הברואים? 

נכון ה' יודע כל מה שעתיד לקרות?

נכון ה' לא מעמיד אדם בניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו?


אם התשובה לשלושת השאלות היא "נכון", אז למה ה' מעמיד אדם בניסון שהוא יכול לעמוד, בו אבל בסופו של דבר האדם נופל בו?

פעם שאלתי את זה, אני לא זוכרת מי ענה לי, אבל התשובה שלו היתה: אחרי הנפילה קמים ומתקרבים אל ה' יותר ממה שהיה לפני הנפילה.

עכשו השאלה שלי היא מה קרו עם אלו לא קמים מהנפילה, הרי בסוף הם יענשו על זה בעולם הבא. מכאן יוצא שה' ברא אותם כדי להטיב איתם אבל ידע שבסופו של דבר לא יטב איתם בגלל שהם לא בחרו בדרך הטוב. אז למה ה' ברא אותם?


ממש הסתבכתי עם השאלה, אם משהו הבין מה אני שאלת שבבקשה יענה לי.

תודה.

אממ,יויו2

ה' מעמיד אדם בניסיון שהוא יכול לעמוד בו-למה בסופו של דבר האדם נופל בו?

כי זה בדיוק הניסיון,אם האדם עומד בו או לא..אם הוא עמד,אשריו,אם לא,לא נורא,קמים וממשיכים הלאה!נופלים שוב?אז שוב,מנסים,עד שמצליחים."שבע יפול צדיק וקם".אבל זה שהוא לא מצליח זה תלוי בו.פשוט צריך לדעת שאם יש ניסיון,אז מוכרח שאפשרי לעמוד בו.מכאן והלאה זה בתלוי באדם..

אלה שלא קמים מהנפילה יקומו בע"ה,ואם לא בניסיון הבא,אז בהבא אחריו,רק אסור להתייאש.

לגבי השאלה השנייה,שאלת הידיעה והבחירה-אחת השאלות שא"א להסביר וא"א להבין.אבל צריך להבין שזה קיים.

האר"י הקדוש אומר:"במקום שיש בחירה,אין ידיעה.ובמקום שיש ידיעה אין בחירה".

אז איך זה ייתכן?

דמייני שאני מחזיק כאן מטבע,צד אחד ציור צד אחד המספר,כשהצד של הציור כלפייך.

אני שואל אותך:מה את רואה כאן?את תעני לי מטבע.ובסדר,מה את רואה?ציור.

איך זה יכול להיות?אני רואה מספר!אז מה,הציור לא קיים?המספר לא קיים?לא יכול להיות..שניהם קיימים.

שניהם קיימים,גם הידיעה וגם הבחירה.(במשל,אז נגיד הציור זה הבחירה,והמספר זה הידיעה,שניהם קיימים בו זמנית אבל אנחנו לא רואים את שניהם!)

הידיעה של ה',היא לא הידיעה שלנו.הידיעה שלו יכולה לכלול אפשרות של בחירה בתוך הידיעה.ושמעתי שאפשר להגיד,שכאשר ה' מעמיד אדם בניסיון,הוא מצמצם את עצמו עד כדי שהוא לא יודע מה יהיה,והאם האדם יעמוד בניסיון או לא.אז מה,ה' לא יודע?!ה' מצמצם את עצמו עד כדי אי ידיעה של מה יקרה כמו שה' מצמצם את עצמו בעוד דברים כשצריך.ושוב,זה דברים שצריך לדעת שפשוט א"א להבין.נאמר:"לית מחשבה תפיסא ביה כלל"-אין מחשבה יכולה לתפוס בו,אותו,כלל.בלתי אפשרי להבין,מה שכתבתי זה טיפה לסבר את האוזן..

לוידע אם עזרתי,מקווה שלפחות קצת.שכוייך על השאלות

 

תודהצ.מ.צ
אנסה...אוסקר

כדי שאדם יקבל את הטוב בשלמות חייב שהוא יהיה סיבת הטוב של עצמו, כמו הבורא שהוא סיבת הטוב של עצמו והוא תכלית השלמות, והאדם צריך לדבוק בו ולהידמות לו. כדי שהוא יהיה סיבת הטוב של עצמו חייב שתהיה בחירה. ולכן צריך לתת בחירה לכל אחד בלי יוצא מן הכלל.

זה שה' יודע מראש מה כל אחד יבחר זה לא קשור, כי סיבת הידיעה בעבר היא המעשה בעתיד [כי ה' רואה את כל ציר הזמן בבת אחת], ולא ההיפך שהמעשה הוא תוצאה מהידיעה.

כבר כתב הרמח"ל בדרך ה' שה' נותן לאדם הרבה אופציות לתקן את עצמו [גלגולים וכדומה] באופן שאלו שלא יזכו בסוף לעולם הבא הם מועטים מאד.

מומלץ מאד לקרוא את הפרקים הנוגעים לתכלית הבריאה ולבחירה החופשית בספר דרך ה' לרמח"ל. שם הכל מוסבר היטב ובאריכות

הצלחה.


לא ממש הבנתיצ.מ.צ

בס"ד


לא ממש הבנתי, אבל אני ינסה לקרא את הרמח"ל....

תודה בכול מקרה

>סוג'וק

ראשית - הנחות הבסיס לא מדויקות

"הכל צפוי" - יש "ידיעה" ברבדים מסוימים של "הכל"

ויש גם בחירה במקביל

איך זה כבר שאלה אחרת.

 

הכל צפוי - הכוונה באופן כללי שיש תכלית טובה

אבל

איך זה יקרה - זה בבחירה

וזה יקרה, בדרך טובה או רעה

הטובה תגיעה גם בדרך הרעה, בעיכובים.

זה היופי של ההשגחה שמביאה הכל לטובה.

 

זה אומר שדברים יתוקנו, אפילו בדרכים קשות

ואפילו רשעים גדולים יעברו מסלולי תיקון עם הזמן.

עולם הבא במובן של עולם הנשמות איננו התחנה הסופית.

 

יש תחיה ובאחרית הימים שלנו יש עולם הבא שהולך ובא

אני יכול לענות תשובה פשוטה:עוזיה

אם מישהו לא עמד בניסיון, כנראה זה לא היה ניסיון אבל מיד תעלה השאלה 'אז בשביל מה לנסות'?


ההנחה שהמושג 'ד' יודע הכל מראש' הוא כפשוטו, היא הנחה שגויה. ריבונו של עולם הוא מושג שלא מהעולם הזה, ולפיכך כל ניסיון לשפוט אותו בכלים של העולם הזה נידון לכישלון. לפיכך אני מאמין שבני אדם בהחלט יכולים 'לשבש' לריבונו של עולם תוכניות (במושגים שלנו), ויכולים 'לאכזב' אותו וכדו'.

הכוונה:אוסקר

הכוונה  כך, הרי הבורא הוא תכלית השלמות. ושלמותו היא מעצמו, זאת אומרת שאת חכמתו ונצחיותו וכו' הוא לא קיבל ממישהו אחר, ואם כן אם תכלית שלמות האדם היא להידמות לבורא ככל יכולתו, הרי שהוא צריך גם כן להיות במצב שהוא עצמו יהיה סיבת הטוב של עצמו, ולא יקבלנו ממישהו אחר [אפילו מהבורא עצמו]במתנת חינם, וזה יהיה על ידי שיעמול ויעמוד בנסיונות מול יצרו, ואז יקבל את העולם הבא כגמול למעשיו ויהיה סיבת הטוב של עצמו, ובזה הוא נדמה לבורא בתכלית האפשר. כל זה מבואר ברמח"ל בדרך ה' באורך.


מקווה שהובנתי יותר...

רק טוב

מסכים אבל-יפתח_

הערונת-לפעמים נדמה לנו שאם יש שאלה שאנחנו לא יודעים לענות עליה,
זה פוגם לנו באמונה ולכן צריך להפוך עולמות כדי למצוא תשובה.
אז זה לא ככה!אמונה פירושה להאמין במשו,.אני למשל לא יכול להאמין שהקיר הוא לבן,
כי אין פה מה להאמין!אני מסתכל ורואה שהוא לבן!
להאמין זה דווקא במה שיש עליו ספקות,שאני לא בטוח במאה אחוז בקיומו-
וזה מראה שאני 'לוקח את הסיכון' ומאמין בו.

כי אם כל דרכי הקב"ה היו פרוסות לפנינו,מה היתה הגדולה של המאמין בו ומקווה לישועתו?

כלליצ.מ.צ

אוסקר - תודה נראה לי שעכשו הבנתי.

סוג'וק ועזיה - תודה.

יפתח_ - בעקרון אני מסכמה. זה שאין לי תשובה לכול השאלות לא אמור לפגועה לי באמונה, אבל אם אני יכולה למצוא תשובה לחלק מהשאלות למה לא לחפש?!  

^^^צודקת,וחשוב מאוד תמיד לשאול ולברריויו2
וואו!אנונימי (פותח)אחרונה

אני חייבת לציין לפני, שזו פשוט שאלה מדהימה, עם עומק.....

לדעתי התשובה היא כזאת : יכול להיות שהנפילה הייתה מאוד קשה, וגם אם פחות- האדם יכול היה לעמוד בנפילה, אבל הוא  בחר להישבר. אם האדם היה מתאמץ הוא היה עולה, ומגיע למקומות טובים מהנפילה, אבל, כמו שיש לכל אדם בחירה חופשית- גם לו הייתה, ונכון  שזה לא בא בקלות, ואני ח"ו לא שופטת אף אחד, וברור שצריך להתאמץ- אבל הוא בחר ליפול. יש משפט מאוד נכון, לדעתי שממש ממצה: "אדם לא בוחר בחיים עם מה להתמודד, הוא בוחר בחיים איך להתמודד". (בערך ככה)

                                                                    מקווה שעזרתי! והלוואי שלא נעמוד בנסיונות קשים......

ט"ו באבאביעד מילוא

מישהו יודע מתי ואיפה יערוך הרבי מסטוטשין את הטיש של ט"ו באב?

מעולם לא שמעתי עליופתית שלגאחרונה

אבל אתה מכיר את האתר הזה?

https://www.bechatzros.com/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA

קמצא ובר קמצא...סיעתא דשמייא1

....מי שאוהב את האב אי אפשר שלא יאהב את הבן!!!

מי שאוהב את הקדוש ברוך הוא אי אפשר שלא יאהב את בניו כל יהודי באשר הוא יהודי.

גלינו מארצנו רק כדי לחזק קודם כל את אהבת העם.

לא בדיוק.קעלעברימבאר

גלינו מארצינו כדי לא לחטוא בע"ז ש"ד וגילוי עריות.

ואז כשלכ חטאנו באלה,במילא לא היינו להוטים לעשות כת הקצוניות השניה ולחטוא בשנאת חינם.

עיין מהלך האידאות בישראל

הגלות היא ורק היא הרפואה...סיעתא דשמייא1

...לשנאת חינם. כל ההבטים של החסד ביהדות הופיעו רק כשהעם גלה.

לדוגמא רק כאן הבנתי כשזכיתי לעשות ברית לארבעת ילדי שלא שולחים הזמנות לברית מילה.

כל מי שבא ברוך הבא.

כתוב בגמרא שאנשי ביתקעלעברימבאר

שני היו גומלי חסדים.

אלא שהיתה שנאת חינם ביניהם.

שנאת חינם זה לא חוסר בן אדם לחבירו, אלא חוסר אחווה לאומית.

חוסר האחווה הלאומית נבעה כי עבודת ה' הפרטית הרימה ראש בבית שני, וכלאחד חשב שהוא צדיק מחברו והשני טועה.

זה נבע מפוסט טראומה של בית ראשון ורצון לעבוד את ה' בעבודת הפרט ולא הכלל.

ברגע שיש גלות, העם רגוע יותר כי לא מפחד לחזור לטומאת החטאים של בית ראשון, ולכן גם לא שונא חינם.

זה כמו שאם תנסה לעלות במדרון תלול עם הרכב, המנןע ישרף מרוב מאמץ, אז אתה נאלץ לעלות במדרון המתון והארוך.

כך הנסיון לטהר את טומאת חטאי בית ראשון,גרם מרוב מאמץ.לשנאת חינם.

הגלות במילא מדכאת את הגשמיות, ולכן העם יכול להרפות ולא מפחד להגיע לטומאת חטאי בית ראשון, ובמילא לא מאמץ את השרירים שלו ולא נופל לשנאת חינם

אם הבנתי נכון , זה רק מחזק את מה שאמרתיסיעתא דשמייא1

לא קשור לחסד.קעלעברימבאר

הגלות לא חיזקה באופן ידיר את האחווה הלאומית, כי היינו מפוזרים.

אבל מכיוון שכבר לא היינו צריכים להתאמץ לא ליפול לחטאי בית ראשון, אז במילא לא התפתחה קיצוניות דתית חזקה כמו בבית שני שהובילה לשנאת חינם.

כשם שאם לא אתאמץ לרפרף בכנפיים כדי לא ליפול (כי אני לא באוויר) אז לא ייתפסו לי השרירים

אני אוהב כל יהודי...סיעתא דשמייא1
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' באב תשפ"ו 19:50

מעשים ודעות זה משהו אחר.

את בני לדוגמא אני אוהב אבל לא את כל מעשיהם.

אחד מעשן, אחד נוסע על אופנוע....

ביום כזה מדובר על שנאת חינם כך שאם אין אהבה לכל הפחות אסור לשנוא.

השורש של תשעה באב הוא חטא המאיסה בארץ חמדההסטורי
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך ט' באב תשפ"ו 22:08

שלכן נגזר "להפיץ זרעם בגוים ולזרותם בארצות".

התיקון הוא קודם כל דבקות בארץ.

ועדיין השאלה בעינה יפה, איךקעלעברימבאר

גלות בית שני מתקנת שנאת חינם?

עניתי על זה למעלה.

זה משתמע באופן עקיף ממהלך האידאות

בכל זאת זו שאלה מצויינת שהטרידה אותי כבר לפניקעלעברימבאר

שהוא שאל. ואפשר לפתוח עליה שרשור נפרד

בתי חב"ד בכל העולם….סיעתא דשמייא1

… זה עוד דוגמא לתיקון שנאת חינם. מנסיוני בביקורי בארץ בתי חבד בארץ הרבה פחות פתוחים.

ארוחות שישי כל שבוע לכל יהודי זה חסד גדול שרק קיים בגלות במלא הקפו.

בארץ הכל מצטמצם סביב המשפחה גרעינית באופן כללי. כמובן שפה ושם מארחים אחד או שניים אבל זה לא כמו מה שקורה כאן בגלות.

לא היה צריך 2000 שנה בשביל זהקעלעברימבאר

כנראה שכן. עדין בישראל מחלקים הזמנות…סיעתא דשמייא1

…לארועי ברית מילה. כמו כן עושים ארועי "בריתות" כדי לאסוף צ'קים.

כמו כן עדיין שולחים משולחים לרחבי העולם לאסוף תרומות להכנסת כלה, לישיבות ולכל מיני גמ"חים כאילו אין מספיק עשירים בארץ ישראל.

"על אהבתך אשתה גביעי"נקדימוןאחרונה

על הדיבור ועל השתיקהנקדימון

אני מחפש מקורות לנושא בכותרת. אשמח לכל הפניה, גם אם זה רק לפרק יחיד בתוך ספר.

למחקר או למעשה?טיפות של אור

אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
 

רמב"ם על אבות א יז – ויקיטקסט

למחקרנקדימון
שיביא לידי מעשה

תודה

AI לפניךHakuna.Matata

תודה לGEMINI

שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".

הפסקה על קדושת הדומייה של הרב זצ"לפינג פונג
תודה. איפה זה נמצא?נקדימון
אורות הקדש חלק ב עמוד צזפינג פונג
לא מתחייב שהמקור שנתתי נכון, זה מתוך ציון מקור במאמר מסויים שלמיטב הבנתי מתייחס לפסקה הנ"ל
רבי יצחק הוטנר על כךקעלעברימבאר

שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה

בספר פחד יצחקקעלעברימבאר

(חנוכה מאמר ח; אגרות וכתבים מכתב צו)טיפות של אור

יישר כוח🙂קעלעברימבאר

יש ברשת היכן שהוא?נקדימון

לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא

אוצר החכמה?טיפות של אור

אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)

(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)

רחל אימנוילדה של אבא

יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה

ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י

סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך

איכה רבתי פתיחתא כדילדה של אבא

תודה רבה! אסתכל אחרי הצום בעז"הנקדימון

לא ציפיתי לראות ספר של הרב משה צוריאל שם. תודה רבה.

בבקשה. באמת אוצרכולנו הביתהאחרונה

אז מה אתם אומרים, הולך כזכי, או אין הולך קזחי?קעלעברימבאר
מה הסיפור של חצי מנשה?…סיעתא דשמייא1
… הם לא ביקשו להתחשב בעבר הירדן ולא הבטיחו שיהיו חלוצים. האם בגלל שמנשה היה בכור בן בכור הוא קבל עוד נחלה בעבר הירדן? האם הם גם כן יצאו חלוצים לפני המחנה?
זה בגלל שיאיר בן מנשה , הבשן היתה אחוזה שהיה שליטקעלעברימבאר
שלה כשיב במצרים והיה הנכד של יוסף שליט מצרים ששלט גם על כנען
שמעתי בשבת כמה תשובות שמצאו חן בעינייטיפות של אור

א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
 

ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)

 

ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)


 

לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים

....אילת השחר
היה לי בזיכרון פירוש שקראתי לפני שנים,שהיה בזה עניין של מידה כנגד מידה של עניין מסויים, והלכתי לחפש כדי להביא בדיוק ומצאתי עוד פירוש לצידו (מעבר לאלו שהוזכרו כבר):

חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש


"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16


פירוש נוסף-


בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה


[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17

אני זוכרת שאומרים שמשה השאיר אותם שםמתואמת

כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)

הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...

נחלת בנות צלופחד היא בעבר המערביהסטורי
כמו כל משפחת חפר: עמק חפר, תרצה (מצפון מזרח לשכם, בירת ממלכת ישראל עד שזמרי שרף אותה) היא עיר של בת צלופחד.
נכון. תודה על התזכורת!מתואמתאחרונה
מלאכות המשכןילדה של אבא

לט אבות מלאכה שאסורות בשבת נעשו לצורך בניית המשכן.

לשם מה נצטרכו בבניית המשכן למלאכות של הכנת הלחם?

זורע, חורש, קוצר, מעמר, דש, זורה, טוחן, מרקד, לש, אופה?

לחם הפניםנקדימון
זה לא לצורך בניית המשכןילדה של אבא
הכנת הפשתן והצבעיםעזריאל ברגר
איך הכינו את הצבעים עם 'לש' 'מרקד' 'זורה" ?ילדה של אבא
מחלוקת בבלי/ירושלמיהסטורי

@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.

@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.

עניתי להםילדה של אבא
לפי הירושלמי אז כל המלאכות מלמדות גם את מלאכות המשכן בפועל?
זו שאלה נכונה מאודטיפות של אור

(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת )
 

רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות

 

האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו

תודה על הפירוטילדה של אבא
אמסור לת"ח ששאל אותי..
יש הוספה מהמכילתאחוזר תמיד לאשתי

מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן

מעניין!טיפות של אוראחרונה
אפשר מראה מקום מדוייק? 
בין המצרים!!!אשר ברא
שתפו מקורות להתחזקות וכיסופים לבית המקדש.
מקפיצה.אשר ברא
אמר רבי נתן: המשיח שלי כבר הגיעחוזר תמיד לאשתי

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ

לא יודע אם תבינו אותי אבלחוזר תמיד לאשתי

בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.

הכי שיש ביהדות.

אני מתכוון יותר מכל החגים ואירועי השנהחוזר תמיד לאשתי

בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו

תסביר, נשמח לשמועאשר בראאחרונה
מה המקור?אשר ברא
המלך אחאב נהרג על המרכבהכְּקֶדֶם
זה מסר ליהוא שיציית לחוקי התנועהקעלעברימבאר
כְּקֶדֶםאחרונה

אולי יעניין אותך