ה' מעמיד אדם בניסיון שהוא יכול לעמוד בו-למה בסופו של דבר האדם נופל בו?
כי זה בדיוק הניסיון,אם האדם עומד בו או לא..אם הוא עמד,אשריו,אם לא,לא נורא,קמים וממשיכים הלאה!נופלים שוב?אז שוב,מנסים,עד שמצליחים."שבע יפול צדיק וקם".אבל זה שהוא לא מצליח זה תלוי בו.פשוט צריך לדעת שאם יש ניסיון,אז מוכרח שאפשרי לעמוד בו.מכאן והלאה זה בתלוי באדם..
אלה שלא קמים מהנפילה יקומו בע"ה,ואם לא בניסיון הבא,אז בהבא אחריו,רק אסור להתייאש.
לגבי השאלה השנייה,שאלת הידיעה והבחירה-אחת השאלות שא"א להסביר וא"א להבין.אבל צריך להבין שזה קיים.
האר"י הקדוש אומר:"במקום שיש בחירה,אין ידיעה.ובמקום שיש ידיעה אין בחירה".
אז איך זה ייתכן?
דמייני שאני מחזיק כאן מטבע,צד אחד ציור צד אחד המספר,כשהצד של הציור כלפייך.
אני שואל אותך:מה את רואה כאן?את תעני לי מטבע.ובסדר,מה את רואה?ציור.
איך זה יכול להיות?אני רואה מספר!אז מה,הציור לא קיים?המספר לא קיים?לא יכול להיות..שניהם קיימים.
שניהם קיימים,גם הידיעה וגם הבחירה.(במשל,אז נגיד הציור זה הבחירה,והמספר זה הידיעה,שניהם קיימים בו זמנית אבל אנחנו לא רואים את שניהם!)
הידיעה של ה',היא לא הידיעה שלנו.הידיעה שלו יכולה לכלול אפשרות של בחירה בתוך הידיעה.ושמעתי שאפשר להגיד,שכאשר ה' מעמיד אדם בניסיון,הוא מצמצם את עצמו עד כדי שהוא לא יודע מה יהיה,והאם האדם יעמוד בניסיון או לא.אז מה,ה' לא יודע?!ה' מצמצם את עצמו עד כדי אי ידיעה של מה יקרה כמו שה' מצמצם את עצמו בעוד דברים כשצריך.ושוב,זה דברים שצריך לדעת שפשוט א"א להבין.נאמר:"לית מחשבה תפיסא ביה כלל"-אין מחשבה יכולה לתפוס בו,אותו,כלל.בלתי אפשרי להבין,מה שכתבתי זה טיפה לסבר את האוזן..
לוידע אם עזרתי,מקווה שלפחות קצת.שכוייך על השאלות
)