שאלהמעריצה של אבא
ממתי אסור לשמוע שירים?
מן הסתם יענו כאן כמה דעותסוג'וק
בעקרון יש הדרגה בין הימים עד אב לבין 9 הימים \ שבוע שחל בו - שהם יותר חמורים
אז עד ר"ח שומעים שקטים ומר"ח מחמירים יותר, רק ווקאלי למשל...
אני שמעתי שבשלושת השבועות-לבן כהה
אפשר מוזיקת קודש או נעימות שקטות, ולא בציבור...
במקרה כזה, כשיש הרבה מנהגים, תשאלי את מי שאת מעריצה (
), או את הרב שלכם...
כןמעריצה של אבאאחרונה
כי לא הבנתי למה בקול ברמה יש שירים ווקאלים..תודה רבה לכם על התשובות.לילה טויב
חצי שבט מנשה - באי כוחו של משה (לפרשת מטות)יהודה.
שיחה לפרשת מטות (ובין המיצרים). מעובדת לפי ליקוטי-שיחות חלק כ"ח.
השיחה עוסקת בהבדל התהומי בין נחלת בני גד וראובן לנחלת חצי שבט מנשה.
מדוע קיבלו חצי שבט מנשה נחלה בעבר הירדן, בו-בזמן שהם כלל לא ביקשו זאת ?!
תגובות והערות יתקבלו בברכה! שבת שלום ומבורך!
להורדת הגיליון (PDF) לחץ כאן:
http://www.chabad.org.il/_Uploads/7311%D7%98.%20%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%AA.pdf
לא קראתי אבל פשוט, בגלל שיאיר בן מנשה כבש שםסוג'וק
כמוזכר בפרשת דברים
וכן כדי שיהיה קישור בין שבטי עבר הירדן מ2 הצדדיםסוג'וקאחרונה
ע"י שחצי מנשה כאן וחצי כאן..
אני צריכה עזרה חשובהnoga14
"כל הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל" מהו המקור?
מדרש רבה שמות פרשה ג' פסקה ח'יויו2
"לך ואספת את זקני ישראל לעולם זקנים מעמידים את ישראל וכן הוא אומר (יהושע ח') וכל ישראל וזקניו ושוטריו ושופטיו עומדים מזה ומזה לארון אימתי ישראל עומדים כשיש להם זקנים למה כשהיה בית המקדש קיים היו שואלים בזקנים שנאמר (דברים לב) שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך שכל מי שנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל"
בבקשה
תודה רבה מאוד.noga14
*פסקה ו'.יויו2אחרונה
לחזור אל עצמי ואל השי"ת. הלוואי. הלוואי וכבר!!הסנה-בוער
|מזדהה|אוהבת את אבאאחרונה
תשובה אחת פותרת ה-כ-ל
מתוק מדבש
בסיעתא דשמייא!!
[גרסת הביינישי"ם - פה]
חבר'ס.. הפעם הד"ת שיא הקצר, ועם רעיון פשוט ח-ז-ק!
ככה שאין מצב שיש מישהו שלא קורא 
[לא לשכוח להקפיץ, כדי שכל החבר'ה יוכלו לקרוא!]
"יאאאו! איך נפלתי כ"כ חזק?! איך חטאתי בכזה חטא גדול?!
אין לי בכלל קטע לחזור בתשובה, כי גם ככה ה' לא ירצה לקבל אותי אחרי מה שעשיתי!"
--
במפקד של בני לוי בפ"ש [פנחס], מוזכרת גם משפחת הקורחי.
אבל, היי! לא קראנו לפני כמה שבתות על זה שקורח וכל עדתו נבלעו באדמה?!
אם ככה, איך הבנים של קורח נשארו בחיים?!..
הופה, תשמעו איזה תירוץ מדהים רש"י עונה על השאלה הזו >>
בני קורח באמת היו אלו שהתחילו עם המחלוקת של קורח ועדתו.
אבל אחרי שהמחלוקת פרצה, הם חשבו שוואלה, זה לא מתאים כל הריב הזה,
והיו להם הרהורי תשובה.
בגלל שהתשובה שהם עשו היתה רק בלב, והם לא עשו עם זה שום מעשה חיצוני -
הם באמת נבלעו בתוך האדמה, כי שאר בנ"י לא ידעו שהם התחרטו על מה שעשו,
אבל אח"כ ה' הפריד אותם משאר עדת קורח, וסידר להם מקום גבוה בגיהנום, והם ישבו שם, וככה הם ניצלו ולא מתו.
בעצם אנחנו לומדים מכאן את אחד היסודות הכי חשובים שיש >>
בני קורח, שחטאו בחטא שיא הקשה, יכלו להינצל מעונש מוות (!) בזכות הרהור תשובה קטן שהיה להם בלב!
ולכן, אנחנו יכולים ללמוד שלא משנה מה עשינו, ובאיזה חטא חטאנו -
אם אנחנו באמת נצטער על זה, ובאמת נרצה לחזור לאבאל'ה שבשמים - אבא יקבל אותנו בזרועות פתוחות!
אז גם אם אנחנו מרגישים עכשיו בשיא הירידה, ושוואלה, ה' כבר לא ירצה לקבל את התשובה שלנו -
אנחנו צריכים תמיד תמיד לזכור שכל זה סתם בלבולים שהיצר הרע מנסה להכניס לנו למוח.
כי אם אפילו הרהור תשובה קטנטן יכול להציל מעונש מוות,
אז תחשבו איזה כוח ענק יש לתשובה שלמה!!
[הרבי מליובאוויטש]
אחח.. שנזכה בעז"ה לחזור באמת בתשובה שלמה ולהתקרב לאבאל'ה שבשמים מחדש (:
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!! 
ישר כח!צ.מ.צאחרונה
שבת שלום
מחפש מקור כלשהו...לבן כהה
יש איזה גמרא (או מדרש?) שמסופר על אחד שעבר לפני התיבה, והתחיל להגיד "הא-ל הגדול הגבור הנורא הנשגב המרומם המתנשא", ואז ענו לו במין ציניות- "זהו? גמרת? אז הקב"ה הוא רק- גדול הגבור הנורא הנשגב המרומם המתנשא?"
ולכן החליטו שאומרים רק "הגדול הגבור והנורא".
יש משהו כזה?
אם כן, איפה?
ז"א, אני מחפש את המקור המדויק...לבן כהה
יש בברכות אני יחפש בלי נדר.כל הזמן שמח
אמ... השגתי מקור:אוסקר
מקורו בגמרא, תלמוד בבלי, מסכת ברכות דף לג עמוד ב' וגם מופיע במסכת מגילה דף כה עמוד א
שכוייח!! תודה רבה!!לבן כההאחרונה
שאלה על ענווה!!!כל הזמן שמח
מתי שבא לי תחושה של וואי איזה תותח אני....אני יודע לרקוד טוב ללמוד טוב וכו'(האמת שלא דוקא הכי הכי אלה שיש לי את זה)מה אני אמור לעשות?
1.לגרש את זה לגמרי.(ביטול גמוור)
2.או לאמר שפשוט הכל מה' ואם הוא רוצה הוא לוקח לי את זה,ולאמר לו תודה אבל כן להרגיש את המתנה שהוא נתן לי.
3.אולי לכם יש משהו?
אם בחרתם ב1 אז איך עושים את זה,הרי יש לי את זה?
"חיזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים לה'"
צדיק, מה הבעיה עם ענווה???סוג'וק
ענווה לא אומרת להתכחש לאמת ולכישורים שלך. להיפך - חובה להכיר בזה!
וגם להחצין\לספר את זה בתנאים מסוימים אין בעיה
גאווה זה התנשאות , כלפי חוץ או כלפי פנים
אבל זה חלילה לא אומר שצריך להכחיש עצמך
חובתך להכיר באמת ולבטא אותה בצורה ראויה
בס"דאוסקר
אין טעם לנסות להכחיש את המציאות שיש לי כשרונות, הדרך הנכונה היא לראות את הכל בפרופורציה,
דהיינו שעל אף כשרונותי, הרי ביחס לגאונים ואנשים כשרוניים באמת אני לא ממש נחשב,
וגם לדעת שהכשרונות הם מתנה מהקב"ה וממילא אין לי מה להתגאות בהם כי הם לא באמת שלי.
ברור שצריך לומר תודה לה' על הכשרונות.
בהצלחה
אבל....כל הזמן שמח
הרבה פעמים כתוב שצריך ביטול גמור,למשל משה רבנו היה לו ביטול גמור ולא הרגיש בכלל את הגדולה שיש לו כתוב במדרש שהיה 3 אומלסים בירושלים ומשה היה יותר שפל מהם אז מה הכוונה של השפלות הזאת?
ועוד ריאתי שכתוב בשם משמואל שצריך לקחת את הגדולה לעבודת ה' ובדברים גשמיים צריך לייהות שפל יוצא מזה שכן צריך להכחיש את המציאות בדברים גשמיים?
תודה רבה רבה!!!!
בסיעתא דשמיא.אוסקראחרונה

2 במחיר אחד
מתוק מדבש
בסיעתא דשמייא!!
שלום, אחים שלי! 
ממ.. היתה לי ממש בעיה עם הד"ת של השבוע, כי אני לא בבית, ולא היה לי איך לשלוח ואיך לחפש.
אבל אני ממש לא רוצה להשאיר אתכם ככה בלי ד"ת, אז הנה הד"ת ש'אח..' פירסם שנה שעברה 
מצטערת ממש!
וואלה, תחשבו רגע - למה ממשילים את עמ"י לעפר = לחול?
כאילו, אם רוצים להעביר את המסר שאי אפשר לספור את עמ"י,
אפשר גם להשתמש בדוגמא של כוכבים, טיפות מים - יותר יפה, יותר מכובד..
למה דווקא ממשילים את עמ"י לחול?...
נכון תמיד שחופרים (לא חפירות בשכל, אלא חפירות אמיתיות
) אפשר למצוא אוצרות ענקיים?ואפילו - יש מכרות זהב מתחת לאדמה, שאפשר למצוא אבנים טובות, כסף וזהב בתוך האדמה, נכון?
אז, כמו שכאשר משקיעים וחופרים הרבה, אפשר למצוא בתוך האדמה אוצרות גדולים,
כך בדיוק בכל יהודי יש בתוך תוכו - איפשהו, אוצרות ענקיים של עבודת ה' - אהבת ה', אהבת תורה, יראת שמים וכו'
שאם קצת נחפור בתוכו, קצת נתאמץ לגלות אותם, כל אחד יוכל לגלות את אותם האוצרות.
איך מגלים את האוצרות בנשמה, שהעפר - הבילבולים בעולם הזה כ"כ מכסות אותן?
כך בדיוק אנחנו - נאהב את ה' - "לאהבה את ה' אלהיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו" - אבל גם לא נשכחת'כלס
לעשות את מה שהוא מבקש מאיתנו - את קיום המצוות.


ב) עמהם.
אני הולך עימהם = אני הולך אחריהם [איתם] באותה הדעה! עמהם. ממש כמותם.

אני לא מסכים לך ללכת איתם באותה העיצה שלהם.
הרי אמרתי לך שלא תלך "עמהם" אלא "איתם", אז למה אתה הולך "עימהם" - באותה העיצה?!

אחרי זה כתוב - 'ויאמר מלאך ה' אל בלעם לך עם האנשים'.
הנה, לך עמם. באותה העיצה.
חשוב ודחוף מאוד!! להעביר לכולם>>סופר מתחיל
בס"ד
שבוע מחאה למען יונתן פולארד:
לאחר 26 שנים של אטימות ואכזריות נוראית מול יהונתן פולארד הנמק בכלא האמריקאי נפסיק את שתיקת הכבשים שבוע מחאה מול הקונסוליה האמריקאית ח'- י"ב תמוז(10-14/07) במקום יתקיימו:שביתת רעב פעולות מחאה ושיעורי תורה,התכנסות ביום ראשון ח' תמוז(10/07/2011) החל מהשעה 10 בבוקר.
חשוב חשוב חשוב שכולכם תגיעו אחים יהודים שלנו,כאשר אחד/ת מאיתנו לא איתנו יש פה חוסר ענק!!!! חוסר שכבר נמשך 26 שנים והנה הרגע לפעול למען שיחרורו!אנשים רבים "מחניקים" את רגשותיהם מכיוון שנושא זה לא כל כך מורגש אצלהם כדי להבין מה המשמעות האמיתית של הנושא הזה צריך באמת לדמיין את התנאים לא תנאים שבו הוא חי,העינויים והסבל! נסו לדמיין מה יונתן מרגיש,חולם,רוצה,נסו לחשוב על הילדים שלא ראו את אבא שלהם... ונשאלת השאלה:איך אדם יכול לחיות בהרגשה טובה שחלק ממנו חסר?
כמו המשל ההוא שאדם רוצה להפליג אז הא קונה כרטיס לאוניה,לאחר שהוא התמקם בתא שלו הוא מתחיל לקדוח מתחת למיטה שלו חור,האנשים האחרים שואלים אותה מה הוא עושה,הוא אומר שזה התא שלו שקנה בכסף מלא! ובכול זאת אם הוא יעשה חור הספינה תתבע בכל מקרה זה לא ישנה של מי התא!,כך גם אנחנו יהודים יקרים כאשר אחינו שם נרקב בכלא זהו חור גדול בשבילנו ואם לא נתחיל לפעול ולמלא את החור כולנו נתבע!!!!!
נא להפיץ!!!!
לפרטים ניתן להתקשר:
יוסי-0528308499
רעיונות ותגובות למייל:polardfree@gmail.com
חפשו אותנו בפייסבוק: http://www.facebook.com/event.php?eid=245179005509212
היא פשוט ק-ר-ק-ס-ה אותי. [אווו, חופש...]אח..
אם הסיפור הזה לא היה אמיתי, הוא היה מצחיק.
בפורים האחרון נסעתי באחד מהרחובות, ופתאום אני רואה ילדה בת 4, שוכבת על הרצפה.
איזה פחד! היא נושמת בכלל?! אוו - "אם יש בכי, סימן שכואב = סימן שיש חיים", אומר המשפט.
טוב, הזוי. עוד לא עיכלתי, עד שכבר עברתי אותה. אבל אז פתאום - בלמתי!
"לא יפה", אמרתי לעצמי, "יש מצב היא צריכה עזרה, תהיה בן תורה אמיתי".
נסעתי אחורה, פתחתי חלון ו - "ילדה, מה קרה?". אבל --- אין עונה. שתיקה.
עד שכבר יצאתי החוצה מהרכב, פתאום אני רואה...
ילדה. לא, לא אותה אחת, אלא אחרת. ווא ווא, איזה פרצוף היה לה, כועס חבל"ז.
- למה היא שוכבת על הרצפה? שאלתי את הנעמדת.
אי, עד היום אני מצטער שעשיתי את הצעד הזה. אי... =/

.
היא פשוט פתחה עלי ת'פה שלה כמו שאף אחד בחיים שלו לא עשה.
- "תעזוב אותה, תלך מפה מהר", היא הרימה גבות. "בא לה להיות פה, אז היא פה".
הייתם צריכים לראות את הפרצוף שלה. עיניים חודרות, בתחפושת של מלכה,
רק פחדתי שעוד רגע היא תכניס לי ת'שרביט שלה לתוך העין...
וואוו! איזו שפת דיבור. כמעט שזרקתי לה כמה היא חוצפנית, ושאני בן 19 עוד מעט אז תרגע, אבל...
אז, אז נזכרתי שזו ילדה בת 5. זהו, אין לי מה לעשות עוד בחיים חוץ מלריב עם ילדה בת 5...?!
אתם מכירים את זה ש...
אין אין, אתם עומדים פעורי פה, החום עולה לראש, ואתם מלאי בושה.
אבל מה זה בושה? הייתי צריך לדבר עם עצמי בשביל להרגע.
- "זה לא אשמתך", לחשתי לעצמי תוך כדי שאני מניע ת'רכב בשביל לטוס משם -
"אתה רק רצית לעזור, אתה לא באמת כ"כ רע"..
אי, אי, אי.
====
נו, מתחילים ת'חופש. שוב מלחמת היצר מתעוררת מחדש. ווא ווא איזו מלחמה.
טלויזיה, אינטרנט, מחשב, רחוב, סרטים, פייסבוק, ו...
מי כמונו יודעים כמה זה קשה. קודם כל להבין מה הרע פה, שהרי יצר הרע
פתאום נהיה לנו למדן חריף - 'אין שום דבר רע בעולם', ואנחנו מאמינים לו, במקום להאמין
לחז"ל שאמרו לנו לקיים את "הרחק מן העבירה". לא להכנס, לא להיות, לא להסתובב...
אבל מה שיותר קשה, זה להתנתק אחרי שכבר הבנו כמה לא טוב לחיות שם.
אז, איך בעצם עושים את זה?
את זה למדתי דווקא מאותה ילדה קטנה ו - 'חוצפנית', שקרקסה אותי לגמרי.
איך? ע"י החוצפה. איזה כוח חזק יש לחוצפה, לעזות. אמרו חז"ל -
אין בערך, אין 'לא נורא', אלא יש רק את החיי תורה שלנו, את הקדושה שלנו.
ונגד יצר הרע, אנחנו חייבים להשתמש בחוצפה. נגד ה - "מלך זקן וכסיל",
שמבוגר מאיתנו לפחות ב - 5000 שנה, אנחנו חייבים עזות. פשוט להגיד בקול -
יש לכוח הדיבור כח אדיר ביותר. "הוי עז כנמר". בלי בושה, בלי להוריד ראש.
סתם לדוגמא מקרה שהיה לי פעם. חברים שלי התקשרו אלי, שאלו אם אני רוצה
לבוא לבאולינג. עכשיו כולנו יודעים מה יש שם. חבר'ה - במילים עדינות -
לא עדינים, וחלקם אפילו שכחו להתלבש הערב...
יש לי אפשרות להגיד - "וואי, אני מזה לא מרגיש טוב". אבל יותר טוב ומה
שאמרתי - "שמע אחי, אני לא הולך לכאלה מקומות, משתדל להתחזק בעז"ה".
ברור שעדיף 'להתחמק' מאשר ללכת, אבל הכי עדיף זה להיות עם ראש למעלה,
לא לפחד להגיד, להיות עם עזות, של קדושה - "הוי עז כנמר".
שאנחנו ברורים - יצר הרע ממילא יפחד להתעסק איתנו. הוא יראה שאי אפשר עלינו,
אז שילך לחפש לעצמו פריירים אחרים בעולם, כי אנחנו לא...
אבל עוד משהו למדתי מהסיפור ההוא - שכאשר אתה לבד, מאוד קשה להתמודד.
שהיא צעקה עלי, הייתי צריך ליצור כמין 'כפיל' של עצמי, בשביל לשחנ"ש עם עצמי...
אלא, שבאמת, יש לנו פתרון הרבה יותר טוב. "שויתי ה' לנגדי תמיד",
הוא נקרא. כלומר, ה' איתנו בכל מקום. חוץ מזה שאם נרגיש כל הזמן בהרגשה
הזו שה' איתנו בכל מצב, אז ממילא לא נעשה עבירות, אבל עוד משהו חשוב -
שלא נרגיש לבד. שלא נרגיש איזה 'משוגעים' שלא עושים עבירות, אלא שנדע שיש
איתנו את הקב"ה, תמיד, מולנו. איתנו. הגמרא אומרת - "אלמלא הקב"ה עוזרו - אין יכול לו",
כלומר, אם ה' לא יעזור לנו להתגבר על יצר הרע - אין מצב, אנחנו אבודים.
לכן, חייבים לזכור בכל מצב - ה' איתנו, "שויתי ה' לנגדי תמיד".
ו - איך לא? הדבר הכי חשוב שאסור לוותר עליו אף פעם.
זהו, אין בגרויות. הגיע הזמן להכנס לתורה יותר ברצינות עם רצון אישי. גם אם עשינו טיול מעייף עם החבר'ה,
לא לוותר בשום פנים ואופן על "לימוד יומי". כדאי לקחת פרויקט לחיים שיתחיל החופש. כהמלצה,
ספר "מסילת ישרים". ספר בסיסי, מדהים ונוגע בפנים. לקרוא לאט, להתעמק, כל יום קצת.
מה גם, שחוץ מהחובה שלנו ללמוד, כי הרי בלי ללמוד נהיה עמי ארצות בלי ידיעה בתורה, בנוסף -
אומרים חז"ל - "אם פגע בך מנוול זה (יצר הרע) מושכהו לבית המדרש". לפעמים, בית המדרש בבית,
לפעמים בית המדרש ברחוב, אבל תמיד חובה 'ליצור' בית מדרש בכל מקום, שלא ניפול לעבירה...
טיפ קטן: תקנו ספר מהכסף שלכם - אפילו אם יש כבר בבית - ותלמדו אותו. כך תקשרו אליו אישית.
"חכם לא נכנס למקום שפקח יודע איך לצאת ממנו",
בקליק אחד, אנחנו יכולים לטמא לעצמינו את כל החיים. ולעומת זאת,
במחשבה אחת, בהתגברות שאני לא נכנס אפילו לא ליד דברי טומאה,
ההחלטה הזו יכולה להציל לנו את החיים הרוחניים, מאיתנו עד סוף הדורות.
ו - נסיים ב:
"שבע יפול, צדיק וקם". גם אם נפלנו, אסור לנו להתייאש.
מהנופלים - מהם יקומו בעז"ה הגיבורים. כמובן שלא ליפול בכוונה,
אבל אם שמא אולי נפלנו, אז לדעת, שתמיד ה' מחכה לתשובה שלנו.
נסכם ----
ב) שויתי.
ג) לימוד.
ד) חוכמה.
ה) קימה.
סימנך: קלע ש"ח. (שקל חדש..?)
ו....

אם בא לכם, מומלץ להכנס בחופש, לבחור ----
[המסומנים בכוונה מסומנים, כהכנה כנגד יצר הרע למי שרוצה...]
הרימל, אוווווווווווווווווווור, הרימל...
אין על הבנות הדוסיות, פשוט אין!
ה-ד-ק-ו-ת שבנשמה.
אלו-הי הפרטים הקטנים. (על חברות - בנים בנות - בגיל ההתבגרות. מסביר בהרחבה, מבפנים)
אשששששששששששששששששששששש,
18 פלוס בלבד...?!
אנחנו ק--י--צ--ו--נ--י--י--ם--!
בנות - תגידו לה שיש,
כן, אני יודע שעד -*- יום העצמאות -*- יש...
אינטרנט בלי חסימה טובה?! לא בבית שלנו.
'חופשי', זו המילה שהכי "משחקת" אצלנו בפסח... (על לימוד תורה)
מה קורה מאמי?
ב-ר-ו-ר שזה בסדר. ב-ר-ו-ר.
אם בן 18 לחופה, אז אני כבר...
אל תשאלו אותי מה אני כותב בכלל קטע הערב, (על הפיגוע באיתמר)
מבוגר חרדי נגש לבחורה לא צנועה בתחנה,
ו - גוווווווווווווווווווווווווווווווווווווול...!
אוווו. שולם עליכם 'אדון שכל'...
תרים ת'אצבע, כן - ב-ד-י-ו-ק, פה.
תכירו: ספיר, תלמידת תיכון חילוני, כיתה יב'.
ציצות בחוץ - בקניון?! מה אתה שרוט?!...
'יצאתי בשאלה - תכף אשוב'...
אוף, חייב משהו. לאאאא! אסור שיעבור שוב בלי כלום!..
מתיקות במצוות גוברת על מתיקות העבירות...
ההרהור שאחרי ההרהור!
תלחצו כאן.
חופש מלא שמחה בעז"ה,
מנוצל, מהנה, מרומם, א-מ-ן-!

ביסלי או ביסלך?!..מתוק מדבש
בסיעתא דשמייא!!
[גרסת הביינישי"ם - כאן]
קרה לך פעם שבאמצע הלילה, את כולך מתה מעייפות - חברה שלך מתקשרת והיא מתחילה לבכות לך?
ועוד מחר יש לך עבודה ב-8:00, ואת רוצה להיות עירנית.. מה היית עושה?!..
או שיום לפני מבחן, חבר שלך, שלא הכי טוב במתמטיקה, מבקש ללמוד איתך -
ואתה יודע שאם תלמד איתו זה ממש יעכב אותך, ויש סיכוי שתקבל ציון פחות טוב ממה שאתה יכול..
מה היית עושה?!..
--
השבת פרשת חוקת.
כולנו מכירים את כל הקטע של פרה אדומה שמטהרת את כל מי שטמא למת והכל..
אבל שמתם לב שמי שמטהר את הטמאי-מת הופך להיות טמא?!
כאילו - דווקא מי שבא ועוזר לאחרים להיטהר מהטומאה שלהם - נהפך פתאום לטמא..
מפתיע, לא?!..
הופה, תשמעו איזה יסוד אדיר הרבי מליובאוויטש לומד מהעניין הזה >>
יש מצבים בחיים שבשביל לעזור לאנשים אחרים, אנחנו צריכים קצת לרדת ממה שיכולנו להגיע אליו.
ז'תומרת כמו שכשאנחנו נותנים כסף לקבצן ברחוב, אנחנו מפחיתים מהעושר שלנו - ככה בהרבה מקרים שבהם אנחנו עוזרים לאחרים, אנחנו צריכים לוותר קצת מעצמנו בשבילם.
ותכל'ס, אולי לפעמים זה קצת לא מובן כל הקטע הזה - למה אני צריכה לוותר מעצמי בשביל שלאחרים יהיה טוב?!..
אבל זהו, שזה המבחן האמיתי שלנו.
זה לא מספיק רק לדבר כל היום על אהבת ישראל ועל כמה שזה חשוב לעזור לאחרים -
אלא צריך גם לחיות את הסיסמאות האלה.
ולחיות אהבת ישראל זה אומר שגם כשקשה, גם כשאני צריכה קצת לוותר מעצמי בשביל לעזור למישהו אחר - אני אעשה את זה בשמחה, כי אני יודעת שככה לאחים שלי יהיה טוב.
אז בפעם הבאה שחבר בא ומבקש ממני עזרה יום לפני המבחן -
אני לא אנפנף אותו ואחשוב רק על עצמי. אלא אני אהיה מוכנה לוותר ואולי לקבל 80 במבחן, אבל שהחבר הזה יקבל לפחות 70, ובשבילו זה יהיה הציון הכי טוב שהוא קיבל השנה.
או כשחברה מתקשרת אליי באמצע הלילה - אני אקשיב לה ואנסה לעזור כמה שאני יכולה, למרות שאני סחוטה מעייפות - כדי שיהיה לה קצת יותר טוב, למרות שזה קצת גורע ממני.

אחים שלי,
אנחנו חיים בדור שמתעסק יותר מדי בעצמו, אפילו לחטיפים קוראים 'ביסלי', 'כיפלי',
לעומת פעם שהיה - 'רוגעלך', 'קניידעלך'.. 
אז יאללה, בואו נשנה את זה, וניתן קצת יותר לחברים שלנו, לאחים שלנו.
וככה נגרום לעולם הזה להיות מקום שטוב יותר להיות בו.
(אגב, בתמונה היה אמור להיות כתוב 'ביסלך', אבל לא הצלחתי לשנות את זה. אז תדמיינו
)
בבקשה תכתבו אפילו * בתגובה, כדי שהשרשור יקפוץ לו למעלה..
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!!
'אבל הוא התחיל!!' (ד"ת פרשת קרח..)מתוק מדבש
בסיעתא דשמייא!!
[התגעגעתם לגרסת הביינישי"ם? הנה היא פה
]
נכון תמיד כשילדים קטנים רבים בגן,
הם לא יסכימו לבקש סליחה כשהגננת אומרת -
אלא כל אחד מהם יתחיל כזה לומר: 'אבל הוא התחיל!' ולתרץ את ההתנהגות שלו..
אבל בינינו?
זה לא קורה רק בגן. זה ממשיך איתנו עד היום.
לדוגמא, אתה יודע שפגעת ביוסי, אבל אתה לא תבוא ותגיד לו -
"שמע אחי, מצטער. לא היה בכוונה"
אלא אתה תעדיף לשמור על האגו המנופח שלך, ופשוט להתעלם.
או שאת יכולה לא לדבר עם מישהי שנים בגלל משהו שקרה בכיתה ו',
פשוט בגלל שלא היית מספיק בוגרת כדי לבוא ולבקש סליחה.
--
.jpg)
בפרשת השבוע שלנו [קרח], קרח וכל עדתו באים ומתלוננים על משה ואהרן.
דתן ואבירם [שהם חלק מהעדה של קרח] לא נמצאים כשמשה מסביר את הצד שלו, אז הוא שולח שליחים לקרוא להם, כדי שהמחלוקת לא תהיה למשך הרבה זמן.
עכשיו - ת'כלס, עם יד על הלב >>
אם עכשיו הייתם במקום משה רבנו - כולם 'עולים' עליכם בגלל קרח, וכבר לא מאמינים בכם, ויש איזה 2 אנשים שלא מוכנים לבוא אפילו להקשיב למה שיש לכם להגיד -
הייתם שולחים להם שליחים וומדברים איתם?!
הייתם מנסים לפייס אותם?!
אני אישית ממש לא הייתי עושה את זה. במיוחד לא כשאני יודעת שהצדק איתי [הרי ה' בחר את משה ואהרן, הם לא ביקשו ת'תפקיד הזה..]
למשה רבנו היו את כל הסיבות שבעולם לא לבוא לדתן ואבירם, ולחשוב שזאת בעיה שלהם -
אבל לא. הוא שלח שליחים לדתן ואבירם וניסה לפייס אותם - כי הוא ידע שבתכל'ס רק האגו שלנו גורם לנו לא לסלוח לאנשים ולהיות איתם בכאסח, ואין עניין למחלוקות, כי כל מחלוקת גורמת רק רע - אז הוא הוריד מהכבוד שלו וניסה לפייס את דתן ואבירם.
אז מה בעצם אנחנו יכולים ללמוד מזה תכל'ס לחיים שלנו?!
לפעמים אנחנו בכאסח עם מישהו סתם בגלל איזו הערה לא במקום, בגלל שהוא עשה לנו איזה משהו קטן - ואנחנו שיא המנפחים את זה,
והדבר הזה יכול להרוס חברויות של שנים.
אבל אם נעצור שנייה, ונחשוב באמת לעומק, נגלה ש..
עדיף לוותר קצת על הכבוד שלי ועל האגו שלי, ופשוט לבקש סליחה.
כן, גם אם אני לא אשמה, וגם אם היא התחילה - צריך לעזוב את השטויות האלה בצד, ופשוט לבוא ולהתנצל.
זה לפעמים שיא הקשה - אבל חבל לחכות עד יום כיפור בשביל להתפייס, כשאפשר כבר עכשיו.
אחח.. שנזכה בעז"ה 
שת שלום ומבורכת לכל עמ"י!!
ועכשיו, סיפור קצרצר ונחמד בנושא..
מתוק מדבש
בסיעתא דשמייא!!
לפי הסקר, חלק מכם רצו להוסיף לד"ת גם סיפור.
אז בע"ה מדי פעם אשתדל לחפש איזה ספורון נחמד שקשור לנושא של הד"ת ולפרסם 
יש פה סיפור אמיתי שארע בבית-ספר באירלנד.
שווה ממש לקרוא וליישם:
באחד משיעורי החברה, בקשה מורה מתלמידיה להביא לבית הספר, למחרת היום, שקית פלסטיק ושק תפוחי-אדמה.
משהביאו התלמידים את הנדרש הטילה עליהם המורה משימה.
באחד משיעורי החברה, בקשה מורה מתלמידיה להביא לבית הספר, למחרת היום, שקית פלסטיק ושק תפוחי-אדמה.
משהביאו התלמידים את הנדרש הטילה עליהם המורה משימה.
בחרו תפוח-אדמה אחד שייצג כל אדם במהלך שנות חייכם,
שלא סלחתם לו על משהו שעשה לכם.
התלמידים אספו תפוחי אדמה מהשק שהביאו, רשמו על כל
תפוח אדמה את שמו של האדם ואת התאריך, וכמובן, הכניסו לתוך שקית הפלסטיק. חלק מהשקיות ראוי לציין,היו כבדות מאוד
כמצוות המורה, נשאו התלמידים את השקית עם תפוחי האדמה לכל מקום בו שהו במהלך שבוע שלם: לבית-הספר, לחוגים למגרשי משחקים, לחברים
ואפילו אל מיטתם בלילה.
הטרחה שבסחיבת השקית לכל מקום במהלך שבוע, הבהירה לתלמידים היטב מה הוא "המשקל" שהם נושאים עמם לכל מקום ועד כמה הם צריכים להקפיד שלא לשכוח את השקית, במקומות שונים ומביכים...
באופן טבעי לגמרי, כפי שקורה למיני ירקות ופירות "שנפרדים" מסביבת קירור ו"מטיילים" להם בעולם...
הפכה תכולת השקית במהלך השבוע - לעיסה דביקה וריחנית.
מטאפורה זו, מתארת בצורה הטובה ביותר את המחיר שאנו משלמים על שמירת הכאבים והכעסים לעצמנו ועל גישתנו השלילית למצבים שונים.
לעיתים קרובות אנו חושבים שלסלוח לאנשים זו "מתנה" שאנו נותנים להם,
אז זכרו עכשיו זה ברור כי זו "מתנה"... שאנו מעניקים לעצמנו...
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י! 
יישר כח!צ.מ.צאחרונה
שאלה חשובהעץ על מים
ישנה סגולה להתפלל בערב ר"ח שהוא יום שישי (כמו שישי הבא כ"א סיון)
להתפלל על קברו של בעל הייסורים בצפת ולגמור את ספר התהילים
האם הסגולה היא לגמור את ספר התהילים עד חצות היום, או אחרי חצות היום?
אשמח לתשובה....
תמיד טוב לקרוא תהילים.המבקשאחרונה
מה ההבדל בין נפש לנשמה?אחותי?!
יש הבדל?..אחותי?!
>>הסנה-בוער
http://www.kipa.co.il/ask/show/119482-%D7%A0%D7%A4%D7%A9-%D7%95%D7%A0%D7%A9%D7%9E%D7%94
תוכן השאלה:
שלום..! העברתי בשבועות סמנריון. תוך כדי הפעולה הזכרתי את המילה נפש. אחת הבנות שאלה אותי מה זה בכלל נפש? וגם מה ההבדל בין נפש
לנשמה? (גם לגויים יש נשמה?)
אשמח לשמוע תשובה...!
הדס
תוכן התשובה:
שלום,
מה מבדיל בין אדם שנפטר זה עתה לבין אדם חי? לשניהם יש גוף שלם על כל אבריו. אז מדוע זה חי וזה מת?
לאדם חי יש בגופו כח של חיים, שהוא זה המחיה את הגוף. לכח החיים הזה יש כמה שמות, ובעצם כמה דרגות. ברמה הפשוטה ביותר הוא נקרא "נפש". זוהי מדרגת החיים של הרגשות והתחושות. מעל הנפש יש את ה"רוח" ועוד למעלה ממנה נמצאת ה"נשמה". הנשמה היא כח חיים רוחני מאוד ועליון. איננו מרגישים אותה או מודעים לה, אם כי לעתים היא דוחפת אותנו לכל מיני פעולות אך לא באופן מודע.
הנשמה היא חלק אלוקי באדם, והיא זו שדוחפת את היהודי להאמין ולקיים מצוות, ואיננה נמצאת בגויים.
שבת שלום
ידידיה
התשובה התקבלה צוות ישיבת פתח תקוה
קשיא...האדמו"ר מצנעא
קשיא, והא כתיב "נשמת כל חי תברך את שמך וכו'"! כתיב "כל חי" ולא רק נשמת יהודי!
נמצאת בגויים אבל לא חלק א-לוה ממעל ממש כמו יהודיסוג'וק
בפשטות:סוג'וק
נפש - כוחות החיים הקיומיים, רגשות שגרתיים וכד' - מה שיותר דומה אצל כולם - שוכנת בכבד
נשמה - הרובד היותר עליון\פנימי , אישיות, אופי מיוחד, מנטאלי יותר - שוכנת במח
הרוח היא המחברת ביניהם - הרובד המוסרי, מידותי - הלב..
בס"דאוסקר
נפש הוא החלק היותר נמוך, הוא ממונה יותר על התיפקוד הגופני של האדם, הוא שורה בדם,
ולכן כתוב "כי הדם הוא הנפש'' .
נשמה היא החלק הרוחני יותר, היא קשורה לעשיית המצוות ולקשר שלנו עם בורא עולם.
רק טוב
דרגות בנשמהמושיקו
יש נפש רוח נשמה חיה יחידה
חיה ויחידה אלו רבדים עליונים יותרסוג'וק
שתי מילים לאותו דבר.באג2000
נפש, או נשמה, או רוח חיים, או כל שם אחר הוא השם שאנחנו נותנים לכוח שחי בתוכנו.
יש מאמר של הרב קוק על זה..בהזדמנות..יויו2
לא ממש אותו דבר.עוזיה
החלוקה של נפש רוח נשמה חיה יחידה מקובלת על אנשים רבים בעולם התורה.
גם האיחוד מקובל על אנשים רבים...
באג2000אחרונה
יומעיון לעילוי נשמת הרב אליהו זצוק"לרחובות...
ה-ד-ק-ו-ת שבנשמה.אח..
- כבוד הרב מתכוון ל...
קול של בת? כבודו, אני לא שומע שירת נשים.
- וואלה? דווקא היא יצאה מחורב.
- אבל חורב זה לא של בית ספר של בנים כבוד הרב...?!
- אנערף, אולי 'ניתוח פלסטי'. אי, איזה דור.
"אמר ריב"ל, בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת -
"אוי להם לבריות מעלבונה של תורה"...
זוכרים? שאלנו פעם - מישהו פה פעם שמע בחיים שלו 'בת קול'? ובכלל,
כל יום מחדש? מה זה, מה אנחנו ילדים קטנים? מה זה הסיפורים האלו...?!
בחיים שלי לא הבנתי מאיפה היא יוצאת, מי זו בכלל, לא שמעתי אותה.
ששאלתי עליה, ניסו להסביר לי שיש אחת כזו, שזה וזה וזה...
וואלה, לא הבנתי. לכן, אז, החלטתי ש - די! גם אני רוצה לשמוע אותה,
גם אני רוצה שהיא תדבר אלי, גם אני רוצה לחוש את קולה.
אבל מאז שבקשתי, זרמו כבר הרבה מים בירדן, עד ש...
לא לא, אל דאגה, אני לא צריך רופא. הכל בשליטה.
=====
אז, איפה באמת הכפתור? איך המהלך עובד? מממ, זהו ש -
בשביל להרגיש את 'פעימות הנשמה' מבפנים, אנחנו חייבים להיות טהורים.
אלוקי! נשמה שנתת בי, טהורה היא. של כולנו, בפנים, עמוק אי שם.
אלא, ש...
עם כל 'מרוץ החיים' הזה, אנחנו לפעמים עוטפים אותה בעטיפות.
אוכלים "שוקולד", וזורקים את העטיפה. איפה? על הנשמה. רואים 'נמלטים',
וזורקים את הארס. איפה? על הנשמה. מתלבשים קצת פתוח, וזורקים את שאר
הבד, איפה? על הנשמה. קיצור, הכל הכל, אנחנו זורקים על הנשמה.
ואז...
ואז שעומדים להתפלל לפני ה' כי רוצים לשמוע מה יש לנשמה להגיד -
שהרי למדנו במחשבת ישראל (נו, בגרות. אי, שנים...) שזו הדרך לשמוע את הנשמה - לא, לא שומעים.
ו - שם מתחילות השאלות. בחייאת, יש לי נשמה בכלל?! לא יכול להיות שלא,
אז למה אני לא שומעת אותה? למה אני שומע 'טרקטור' מבפנים 3 פעמים ביום...?
שימו באוזן, הניחו על היד, ונסו לשמוע את הדפיקות של הלב.
אתם שומעים?! לא. ועכשיו...?! לא. ועכשיו...?! לא. ועכשיו...?! לא, לא, לא.
מנסיון - המכשיר הזה גורם לך לחשוב שיש קשר בין המילים 'דפיקה' ל - 'דפוק'...
יודעים למה? כי המכשיר הזה דורש 'רגישות'. זה כמו שנבקש מאדם שעובד
בשבירת סלעים שיחתוך לנו חצי גרם יהלום. לא, זה פשוט בלתי אפשרי. אין מצב.
"איש הסלעים", רגיל לעשות פעולות "גסות", אבל יהלום חותכים עם ידיים רגישות,
כאלה שמרגישות כל תזוזה. כאלה ש ---- קיצור, רגישות. מאוד.
אז לנשמה - לטהורה הזו,
בשביל לשמוע אותה לא צריכים רגישות גדולה ...?!
פה, ממש פה היסוד. אדם "גס", לא ישמע את הנשמה שלו. את ה -
פאמ, פאמ, פאמ, שלה. אדם "גס" לא מסוגל לשמוע את הפעימות שלה.
ו - רק מי שממש מטהר את עצמו, עושה את עצמו רגיש לדבר ה',
רק הוא מסוגל באמת לשמוע את הנשמה שלו מבפנים. אפילו לשאול אותה שאלות,
ולשמוע שהיא עונה, מתוך הנשמה פנימה. להתייעץ, לדבר, לשחנ"ש איתה.
---------
רק מי שמרגיש שהוא כלום בעולם, שבלי הקב"ה הוא נאדה, הוא ישמע אותה.
אבל יותר מזה - אדם שאכפת לו על "צער השכינה", על חורבנה, הוא יזכה לשמוע את הצעקה.
וזו לא צעקה שנותנת לך להרגיש שאתה 'מסכן', אלא אדרבה, צעקה שנובעת
נו, אז ---
שאלת מליון הדולר עכשיו היא - מה בעצם הופך אותנו ל - 'גסים'...?
אתם יודעים, יש משפט כזה שאומר - "העיניים הם הצינור לנשמה".
ו - ידוע מאוד ש - "היכל הנגינה קרוב הוא להיכל התשובה".
בעיקר, שם הנפילה, ושם הפתרון - בשני התחומים האלו. בעיקר, מאוד.
אם בחורה שואלת אם מותר לה לשמוע "מוזיקה לועזית", אז גם אם נגיד ש - 'הלכה יבשה'
מותר לה אם היא לא מבינה את המילים, אבל...
מי שרואה כוכב נולד, נמלטים וכו' וכו', זה פשוט פוגע בפנים, הורס את הרגישות.
נכון, עכשיו את לא רואה שום פגיעה כמעט, אבל אח"כ, שלא תשמעי את השכינה זועקת,
אז - לא תביני פתאום למה זה מגיע דווקא לך, הרי את כן באה להתפלל...
הבחור נכנס לפייסבוק בלי חוסם תמונות, ואז מתפלא למה אין כלום בנשמה. זה לא פלא,
אלא זה המצב הטבעי. שאם כיסית את הנשמה, אם פגמת ברגישות - לא תשמע כלום.
אחרי התמונות שם, אחרי מה שהעיניים החדירו פנימה נראה לך שנשארה עוד חתיכת
טהרה חשופה בלי עטיפה שתאיר קצת מהנשמה?! מממ, קשה להאמין.
אז - ראייה, שמיעה, ו - מחשבה. על מה אנחנו חושבים. על ---
אגב, בחור - השכנה לא חייבת להיות בת 16, נראת טוב, שגרה בקומה לידך,
אלא היא יכולה להיות גם בפייסבוק. גם שם היא נראית טוב - פגמת בראייה,
וגם שם הראש שלך לא מפסיק להרהר עליה, פגמת במחשבה.
להכנס או לא? כן, להכנס.
אם אלך קצת יותר "על חבל דק", אז גם לדוגמא - 'מפגש פורום' שלפעמים החבר'ה
רוצים לעשות. השאלה התמידית היא - נפרד או מעורב. אם הם יבינו, שגם אם (...)
הם יקבלו היתר (?!) למפגש שכזה, זה פשוט 'לא זה', זה פשוט לא מתאים לנו (במיוחד אם
אפשר בלי שום בעיה לקיים אותו נפרד עם קדושה וטהרה...) אם אותם חבר'ה לא יבינו ש - "רוח ההלכה",
מי שלא שומר עליה והולך על "חבל דק", אבל מידי - מי שככה, אז באמת שלא יתפלא
אח"כ למה הוא לא שומע את הנשמה. למה "נאדה", כלום. למה הוא הגיע ל...
זהו, זה כל היסוד.
אסור לנו להעלות על דעתינו בכלל לראות מראות (גם סרטים) לא צנועות, לשמוע שירים
לא טובים, להתחבר אל אנשים לא ראויים, ולהיות במקומות לא מתאימים, כי...
אז, פשוט - נפסיד. נפסיד את 'פעימות הנשמה'.
את כל ה - "חיים" שבחיים.
"לב טהור ברא לי אלוקים ורוח נכון חדש בקרבי"
אם, רק, נהיה רגישים, לנשמה.
ה-ד-ק-ו-ת שבנשמה.
משלים מאוד את הקטע הזה:
ו - גוווווווווווווווווווול...!
אשמח מאוד מי שיכול בבקשה לכתוב תגובה, אפילו נקודה,
בשביל שהקטע יקפוץ למעלה, ובעז"ה יקראו עוד חבר'ה מאיתנו.
גם ד"ת וגם מתכון לדיאטה
מתוק מדבש
בסיעתא דשמייא!!
ז'תומרת שהם אוכלים מלא ומהר, כאילו לא אכלו איזה מינימום חודש, וכל האוכל נוזל להם על הפרצוף ו..
בקיצור - בעע..

עכשיו - תדמיינו את הרב שלכם אוכל ככה.
מהר, מלא, בתיאבון, כאילו הוא באיזה תחרות אכילה, כל הזקן שלו מלא באוכל..
זה לא מסתדר לראות רב אוכל ככה, נכון?..
אלא - הם מתונים יותר, אוכלים לאט יותר, פחות יותר..
ולמה בכלל יש לנו את התאווה הזאתי של האכילה?
כאילו - ה' לא יכל לגרום לגוף שלנו לעבוד בלי שנהייה תלויים במשהו גשמי?!
ובכללי היום נראלי שיש יותר מדי הערצה של אוכל -
לאן יוצאים עם חברים? לשווארמה.
על מה חושבים ישר כשמזמינים חבר\ה הביתה? מה נאכל.
איזה תכניות יש ברוב הערוצים בטלוויזיה? תכניות בישול.
מה עושים כשמשעמם? אוכלים.
כאילו, בואנ'ה, לא הגזמנו קצת?!
--
בפרשת השבוע שלנו [שלח] כתוב:
"בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה,
והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה'"
נכון, אתם צריכים לאכול, ואתם צריכים להתעסק גם בדברים הגשמיים,
כי באמת אי אפשר לחיות בלי לאכול, לשתות, לעשות ספורט מדי פעם.
אבל גם כשאתם אוכלים, וגם כשאתם עוסקים בדברים הגשמיים -
אתם צריכים להבין שה' רוצה שדווקא תעשו את זה מתוך הקודש.
ז'תומרת שגם כשאנחנו אוכלים -
אנחנו צריכים לשים לב שאנחנו עושים את זה כדי שיהיה לנו כוח לעבוד את ה'.
גם כשאנחנו עושים ספורט בשביל לשמור על כושר -
לשים לב שזה לא העיקר בחיים שלנו,
אלא שזה בא בשביל שיהיה לנו אח"כ כוח להמשיך לחיות ולהמשיך לעבוד את ה'.
בעצם, ר' זושא אומר שאפשר להסביר את הפסוק ככה:
"בבאכם אל הארץ" - כשתתעסקו בדברים הארציים = הגשמיים.
"אשר אני מביא אתכם שמה" - תזכרו שה' מביא לנו את כל העולם הגשמי הזה - ה' גורם לנו להיות רעבים כדי שנצטרך לאכול, ה' ברא אותנו ככה שאנחנו ממש תלויים בדברים גשמיים.
"והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה לה'" - ובגלל זה תזכרו שגם כשאתם אוכלים ומתעסקים בדברים הגשמיים, צריך לאכול בצורה שתעלה את האוכל לה' - שתגרום לאוכל לשמש בשביל עבודת ה'.
האכילה שלנו באמת תראה אחרת.
תראו מה הרווחתם פה - גם ד"ת, וגם מתכון לדיאטה.
איך אני?

בבקשה תקפיצו את הד"ת, כדי שבעז"ה עוד חברים שלכם יוכלו בעז"ה לקרוא ולהתחזק!

יישר כח!צ.מ.צאחרונה
שבת שלום
מישהו חושב שמגיע לנו לקבל את המשיח?אנונימי (פותח)
זו שאלה שחייבים לשאול את עצמינו בכנות כל אחד מאיתנו ולהודות לפי המציאות שבה עם ישראל נמצא כיום בעיקר בא"י וברחבי העולם.
המציאות הקשה בו אנו נמצאים מבחינת האלימות בין יהודים, המצב ההולך ומתדרדר חלילה מבחינת הקרעים בעם בכלל ובנוסף לכל זה אם לא די בכך, גם ההתפתחיות בחודשים באחרונים בעולם בערבי אשר מתכוננים יום יום ביותר סכנה לפגוע קשות בעם היהודי בכל מקום בעולם אך בעיקר בארץ ישראל נובעים מבעיה שנסחבת מלפני אלפיים שנה ונראה שעוד לא למדנו את הלקח.
הבעיה הגדולה שלנו היא שלמרות הידיעה על הזמן בו אנו זכינו לחיות היום (ימות המשיח-אחרית הימים) ממשיכים להתעלם בשיטתיות מהדרך עם ישראל בכללותו אמור לנהוג, בנוסף לתירוץ שעם ישראל "קשי עורף"
מאיפה יכולה להגיע ההצלה מפני הסבל הקשה והאיום מכל הזמנים? האם יש אפשרות שהנבואות של נביאי ישראל מתקופת התנ"ך כמו ישעיה, יחזקאל ועוד לא יתגשמו? מה חומרת אותן נבואות ועד כמה עם ישראל עלול להפגע בטרם הגאולה וביאת המשיח? מישהו חושב שזה רק סיפורי סאבתות ולא יקרה שום דבר? או שמא עד לימים אלו חסר עוד הרבה זמן? מה אתם באמת חושבים ומה לדעתכם עם ישראל בכללותו צריך לעשות במקרה שכל הנבואות אכן עלולות להתגשם בזמן הקרוב?
כן! מגיע!סוג'וק
לאור המצב הככליאנונימי (פותח)
האיתותים שהקב"ה מראה לנו כל יום כנראה הפכו מהר מדי להרגל שלנו ובגלל זה ממשיכים בשאננות באפן כללי בעם ישראל ומצפים שבורא עולם יעשה את כל העבודה עבורנו.
המשיח הינו אמור להגיע אם בזכותנו ואם בגללנו, האם אתה מבין מה הבדל בין שתי האפשרויות?
אם בזכותנו שנהיה די בסדר ומאוחדים כפי שהינו אמורים להיות מזמן וכך הוא יבא להשלים את הסדר בעולם
אם בגללנו שנהיה רובנו חלילה חייבים ועם ישראל יהיה קרוע בכל מגזר מהגדול לקטן ואז המשיח יבא לעשות סדר בעולם אבל אחרי שעם ישראל יעבור את תהליך הטיהור הקשה וכואב מכולם, האסון שגורמים לעצמינו הוא בעיקרון מיותר וניתן לבטל אך נותרו לנו כמה שניות עד שבהמת ישמעאל תשוחרר עלינו ואוי לנו אם נמתין בחיבוק ידיים עד אז
הובטנו בנבואה שדורנו הוא דור זכאימושיקו
אחרי כל הצרות שעברנו ושעוברים
אז אל דאגה
אבל אם אתם מסתכלים כל אחד על עצמודינדין
אני זכאי בתור אני לקבל משיח????????
אם יודעים שהמלך מגיעמושיקו
אז אפשר לצאת לקראתו עם בגדים מפוארים או פשוטים או עם שיירי אוכל, הוא מגיע בכל מקרה וכל אחד צריך לעשות כל מה שהוא יכול להיות כמה שיותר בסדר.
והוא ידע להעריך בהתאם
אבל להגיע הוא יגיע בכ"א
לכל היהודים שהגיבו אשריכםאנונימי (פותח)
אני לא מתכוון להיות שלילי אלא מציאותי,
המשיח זה לא מתנה אישית שרק חלק יקבל או שאם אני בסדר אז זה מספיק
זה חלק מהסיבות שאני מקדמים את העצומה הזאת,
http://www.atzuma.co.il/shaarhashem
עם ישראל בכללותנו אין מוכנים לכך והמשיח יגיע רק כאשר נהיה "זכאים" שהרי כך אמרים, שנזכה לביאת המשיח שנזכה לגאולה וכו'
עם ישראל חייב להיות זכאי כאיש אחד כגוף אחד בין אם זה ברצון או חלילה בכח
המנהיגים מטבעם אחזים בסוד והמפתח כדי להכין את עם ישראל לכך ומוטב שייעשה עכשיו לפני שיהיה מאוחר כי שער הרחמים עומד להסגר עד שיחלוף התהליך הטיהור של בהמת ישמעאל
נא להרשם פרטים בסיסים בתחתית הדף של העצומה ולא רק ללחוץ לייק
ספר חדש - מומלץ ביותראנונימי (פותח)
אני מאוד שמח להודיע למי שמעונין שיצא לאור הספר "במעגלות השנה", שכולל מאמרים שמפרשים ומבארים את פרשיות השבוע וחגי ישראל לפי הקבלה והחסידות בדרך הרב אשלג. המאמרים כתובים בצורה פשוטה ובהירה ונותנים ללומד כלים מעשיים וברורים להתקדם בעבודת ה'.
פרטים נוספים על הספר - במעגלות השנה
חיבור חדש על עשו הרשע. להורדה חינםדני-יהונתן
שלום חברים
בס"ד כתבתי חיבור על עשו הרשע. על "מאחורי הקלעים".
כל אחד מוזמן להוריד ולקרוא.20110613000259.pdf



