שרשור חדש
"שלא עשני אישה"...(?!)אח..

חיוך חיוך גדולמלאך חצי חיוך פרח

אהבת חינם זו אל רק סיסמא. זו דרך חיים.מתוק מדבש

חיוך חיוך גדולמלאך חצי חיוך פרח

אשמח לקבל ממישהו את הקטע-דג זהב

חיוך חיוך גדולמלאך חצי חיוך פרח

הנה-נפש חיהאחרונה

האדם דומה לציפור. בכוחה של הציפור לדאות מעלה מעלה-

אבל בתנאי שתניע את כנפיה ללא הרף. 

אם תפסיק מעופה לרגע- הרי היא צונחת ונופלת.

{ר' ישראל מסלנט)

חודש אדר....אנונימי (פותח)

סוף סוף חודש אדר איזה חודש מהמם!!!

למישהו יש קטע לחודש אדר???


שבת תרומה שבת המקדש!בית ה' נלך

בס"ד,

השבוע בעזרת ה' נקרא את הציווי לבניית המקדש! אנו פותחים כעת בקריאת פרשיות המשכן!

מכון המקדש יוצא במבצע ענק!!!! עלון קיר לכל תנועות הנוער, אולפנות, בתי כנסת וכו' ובו הידעת, קומיקס, חידושים שונים והכל בנושא המקדש! אם בית המקדש חשוב לך וברצונך להפיץ לרבים את/ה להוריד את הקובץ ולתלות במקום מגוריכם ובנוסף לשלוח במייל!20120222143422.pdf

עוד מעט פורים!!!!!מאמע צאדיקה

מה אפשר ללמוד כדי להתכונן?

 

וואי!!! בדיוק היום נתקלתי בספר ממש מעניין!!!רחלקה

בעזהי"ת.

 

לפחות הוא נראה כך...

"על התשועות", של הרב סולובייצ'יק. מדבר על ענייני חנוכה ופורים במבט טיפה יותר שכלתני ומטאפיזי...

אור חדש למהרל!מאמע צאדיקה
נתיבות שלום- לפורים, מוכר וטוב! לימוד פורה!נפש חיה
חסידות מבוארת של האדמ"ור הזקן על פורים..מומלץ ממש.יויו2
עבר עריכה על ידי יויו2 בתאריך כ"א שבט תשע"ב 22:25

- מאורות ראי"ה פורים עמוד רלח.(מתקשר לאור חדש) וגם עמ' רמח.

- עין איה שבת ב' פרק ט' פסקאות סז'-סט'.

- מי מרום (של הרב חרל"פ זצ"ל) חלק ט' עמ' שיב.

- טל חרמון,מועדים. עמ' 158

- מועדים וזמנים חלק ב' עמ' קפה'- קפו'

- מדבר שור עמ' שז.

- עולת ראיה חלק א' עמ' תלט'.

- משניות וגמרא מגילה.

 

הנצי"ב כותב,שכל דבר שבקדושה- ככל שמתכוננים אליו יותר לפני,ככה זוכים באותו יום להארה יותר גדולה.שנזכה בע"ה לקבל את קדושת והארת פורים באמת..

 

שפת אמת על פוריםב.ש.אחרונה
אתר חדש בנושא בית המקדש השניאנונימי (פותח)
מי אמר שיש...? א-ת-ה...!אח..

חיוך חיוך גדולמלאך חצי חיוך פרח

אחי, יש'ך 2 דקות בשביל הנשמה?..מתוק מדבש

חיוך חיוך גדולמלאך חצי חיוך פרח

ש"ס "ובלכתך בדרך" עוז והדרron414

למישהו יש מושג איפה אפשר להשיג ש"ס עוז והדר במהדורת "בלכתך בדרך" (כריכה רכה) במחיר סביר? נגיד פחות מ400 ש"ח? 

או שפשוט לחכות עד שיתחילו המבצעים לקראת פסח, או שלהכנע ולהזמין דרך חנויות ספרים מקוונות..



אם זה ממש לחוץ לך תקנה עכשיו..יויו2

אני זוכר שראיתי בסביבות ה450,אבל נראה לי שזה דיי מחיר אחיד לכל עוז והדר.

.

ראיתי בפחות מ450, תודה בכל אופן..ron414
אז יאלה עוף על זה..יויו2

חיוך חיוך גדולמלאך חצי חיוך פרח

"קנה לו דברי תורה- קנה לו חיי עולם הבא"ron414
"מוצאי מצא חיים"יויו2
מצאתי ב225 ש"ח !!!הרש
יש עוד?!יויו2
יש רק אחד.הרש

הראשון שיגיע לישיבת מעלה אליהו זוכה...

 

חדש?אני יכול להגיד לחבר שישמור?=Pיויו2
אתה יכול לריב עם רון באישי...הרשאחרונה
על ביטול תורה יסודי במובן העמוקמאמע צאדיקה

אחרי שהתחלנו לחפור פה>> http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t410125#4888338

אנחנו מעלים את השאלה להמשך דיון מעמיק-

מבזבזת זמן במקום לעשות ביטול תורה י צדיקה אחותךי

וכן- בעיני ללמוד למבחן שלא אהוב עלי במיוחד- חומר שהוא בעצם תורה- ואמורים לאהוב אותו

זה ביטול תורה

במובן העמוק ביותר של המושג

אבל זה ניצלוש חריף מידי

 

מה זה תורה בעצם? שאלה מעניינת... י קיש חציליםי

מה המושג הזה מקיף?

וממילא - כשמבטלים, מה מבטלים?...

מתי זה עיסוק בעצם התורה, מתי בהכשרות, מתי בהסתעפויות?

(למשל: לימוד מורה נבוכים [כשהוא מסביר למשל את אריסטו] = תורה?

לימוד סוגיא בעיון של תקנות ממוניות שאינן מצווה דאורייתא = תורה?)

שאלה מרתקת מאוד.

אפשר לחפור עליה מלאנתה.

וכדאי מתישהו...

אחח... אם רק היתה אוכלוסיה קבועה לפורום בראש יהודי...

לקביעה "זה לא פחות חשוב מלהתפלפל בגמרא"קיש חצילים

הייתי רוצה שתביא אסמכתאות.


הרי דווקא ר' חיים וולוז'ינר כותב, שתורה לשמה היינו "להוסיף לקח ופלפול" (מצטט לשון הרא"ש). 

שאלההרש

מזה 'להתפלפל על מנת להתפלפל'?

אני בכלל חשבתי מכיוון אחרמאמע צאדיקה

לימוד תורה- שמבטלים בו את החיבור העמוק לקדושת התורה- ומשאירים בו (טוב לא "רק" ) את השאיפה לבלוס את החומר, ולהצליח במבחן- ולהוצאי ציון טוב

לימוד לשם ציון- ולא לשם לימוד

 

זה מבחינתי הביטול תורה הכי גדול- ביטול עצם מהמשמעות של התורה

 

 

השאלה של קיש (בן שאול?) על ביטול בתוך הענפים של התורה-

כל דבר שכשאת\ה לומד אותו- זה מיצוי של כוחות השכל והנפש שלך- זה קיום

אם אתה לומד משו ש-יכולת ללמוד את זה- או משו אחר- בצורהי ותר עמוקה, יותר רצינית, או יותר נוגעת לך- יש בזה משו מביטול

 

משו ש-כן למדתי מהלמדיה למבחן ההוא -זה- בהקדמה לחובות הלבבות-

 

והעניין הזה, אין המאמין רשאי שלא ידענו, שהתורה הזהירה עליו:
דכתיב (דברים ד) וידעת היום והשבות אל לבבך וגו'.
וכן שאר מצוות הלבבות שזכרנו ושאנו עתידים לזכור, אשר לא תיגמר אמונת המאמין אם לא ידעם ויעשם.
והיא החכמה הצפונה אשר היא אור הלבבות ונוגה הנפשות.
.....
ונשאל אחד מן החכמים על שאלה נכרית מעניין דין הגירושין.
והשיב את שואלו: אתה האיש השואל על מה שלא יזיקנו אם לא ידענו,

הידעת כל מה שאתה חייב לדעתו מן המצוות אשר אינך רשאי להתעלם מהם,

ואין ראוי לך לפשוע בהם, עד שנפנית לחשוב בשאלות נכריות,

אשר לא תקנה בהם מעלה יתירה בתורתך ואמונתך, ולא תתקן בהם מעוות במידת נפשך?!
והנה אני נשבע, כי מחמש ושלושים שנה אני מתעסק במה שצריך לי ממצוות תורתי, ואתה יודע רוב טרחי בעיון ורוב הספרים אצלי, ולא פיניתי לבי למה שפינית לבך לשאול עליו.
והאריך להוכיחו ולביישו על זה.

תורה לאו דווקא במישור הרוחני מתקיימת בהוצאה לפועל.אוהבת את אבאאחרונה

בס"ד לק"י.

 

לפחות ככה אני רואה את הדברים.

מכיוון שאנחנו חיים בעולם די גשמי, המצב האידיאלי הוא לממש את התורה,
לממש את הדרך לחיים האמייתיים שלנו.

ולכן, כל "תורה" - היגד פילוסופי, רוחניות, הרב קוק, ר' נחמן וכו', כל אלו הן תורות.
וכל אלו מאפשרות לאדם ל"קיים" את התורה, כאשר הוא מבצע אותה בפועל. [=האידיאל.]*

 

 

 

 

 

 

 

*עוד לפני האידיאל, חשוב שהאדם קודם ילמד את התורה. הרי אי אפשר לקיים ללא לימוד.

הרהור נוסף על שירת נשים בצה"ל/ הרב יעקב מדן שליט"אקיש חצילים
עבר עריכה על ידי קיש חצילים בתאריך כ"א שבט תשע"ב 11:54

(מתוך "דף קשר" - לתלמידי ישיבת הר עציון המשרתים בצה"ל. קיש)


על פי הבנתי, ההסכמה האחרונה בין הרמטכ"ל לרבצ"ר בעניין שירת הנשים כוללת שלושה סעיפים:


א. חייל שומר מצוות יחויב בהשתתפות מלאה בטקסים רשמיים של צה"ל, גם אם תשיר בהם זמרת. הוא יורשה לאטום את אוזניו בהצנעה ולהשפיל את עיניו בעת הופעתה.


ב. בטקס או בהתכנסות של היחידה שבהן תשיר זמרת, יכריע מפקד היחידה, על פי שיקול דעתו, האם לפטור את החייל שומר המצוות, שיבקש להיעדר בעת שירת הזמרת. אם המפקד לא יפטור אותו מכך, החייל יחויב להיות נוכח בעת שירתה (זה היה האירוע שבעקבותיו הודחו ארבעה צוערים תלמידי ישיבה מקורס קצינים, לאחר שהמג"ד סרב לבקשתם להיעדר מחלק זה של האירוע היחידתי, והם עזבו את האולם בעת שירתה).


ג. חייל שומר מצוות ישוחרר מפעילות הווי ונופש יחידתית על פי בקשתו, אם תהיה שם הופעה הנוגדת את אמונתו ואת ערכיו.


אני יכול להבין את הדרישה, שלעיתים תופיע בטקסי צה"ל גם זמרת. אך אני מתקשה להבין ולהזדהות עם חיוניות הופעת זמרת בכל טקס רשמי בצה"ל, ואני מקווה שצה"ל יקפיד על עקרונות מינימאליים של צניעות בעת הופעתה. עם זאת, אני מקבל את הצורך של שומרי המצוות לחיות עם החלטה זו ולכבד אותה. ההיתר ההלכתי יבוסס אפוא, על 'לא אפשר ולא מיכוון' (פסחים כה. אם החייל אינו מכוון ליהנות מהופעתה של הזמרת, ויציאתו מן הטקס נגד הפקודה (ונגד הנימוס הבסיסי) תוגדר כ'לא אפשר', הרי אין לחוש כאן לאיסור.


אני ודאי שמח על הסעיף השלישי בהסכמה, ואני רואה בה הישג לא מבוטל של הרבצ"ר, ויש לשבחו על כך! את השורות הבאות אקצה לדיון בסעיף המורכב יותר, הסעיף השני.


ב


הנימוק שניתן להכרעה על פי שיקול דעתו של המפקד היה, שאם אנו נותנים אמון במפקד, שישלח את החייל אל מקומו הנכון בשדה קרב, עלינו לתת בו אמון גם בשאלת חיוניותו של החייל בעת גיבוש היחידה בערב היחידתי.


יש במסקנה זו היגיון, מהנחה שהמפקד יעשה את שיקול הדעת רק בשאלה עד כמה חיונית הימצאותו של החייל בעת שירת הזמרת, לצורך גיבוש היחידה, ועד כמה גיבוש זה חיוני לצורכי הביטחון, הישירים או העקיפים. לדעתי טענה כזאת של המפקד תעורר אמון בעיקר אם פעולות המפקד לגיבוש היחידה יבואו לידי ביטוי גם בתחומים נוספים. כך למשל, אם במסגרת גיבוש היחידה הוא יפעל גם ל'צדק חברתי' ביחידה ולצמצום פער המעמדות בין הוותיקים לבין החדשים-יותר בעומס השמירות, התורנויות ושאר השירותים.


אך קיים חשש לא מבוטל, שחלק גדול מן המפקדים שידרשו מן החייל שומר המצוות נוכחות בעת שירת הזמרת, יעשו זאת כדי ללמד את החייל, שפקודת המפקד חשובה מערכי התורה שעליהם גודל החייל עד ליום שהגיע לצבא. בדרך זו התבטאה גם ראש אכ"א בסערת הוויכוח על שירת הנשים. כאן עלינו להבהיר לעצמנו שתי נקודות:


א.       

אין שום דבר בעולם, כולל צרכי פיקוח נפש וצרכי מלחמת עם ישראל, החשוב דיו כדי להעביר אותנו על מצוות התורה ועל הברית שכרתנו עם הקב"ה בהר סיני לשמור את מצוותיו. כל היתרי פיקוח נפש, היתרי מלחמות ישראל והיתרים אחרים לעבור על מצוות לצורכי השעה הם חלק מובנה בתורה. כשחייל מתאמן בשבת אימון אחרון לקראת פעולה שתיערך במוצאי שבת מעבר לקווי האויב, הוא עושה בכך את מה שהקב"ה ציווה עליו בתורתו לעשות, והוא אינו דוחה את התורה מפני צרכים אחרים. כיוצא בו כשהוא מתיר לעצמו במקום צורך גדול את מה שהותר בהלכה מפני צורך גדול.


ב.        

כאשר רוצים להעביר אדם בכוח על מצווה בתורה, גם אם מדובר במצווה קלה, כדי ללמדו שיש ערכים החשובים משמירת התורה, לכאורה אין מנוס מלדון בשאלה זו במסגרת דיני העברה על דת. כאשר מדובר על דגל המונף על ידי בכירי צה"ל (ובמקרה דנן ראש אכ"א, וידוע לי שהיא אינה יחידה בכך), של הצורך ללמד את החייל שומר המצוות, שהפקודה חשובה מהן, לכאורה אין מנוס מלדון בכך במסגרת העברה על דת בשעת גזירה. יש מקום רב לדחות את דבריי ולומר, ששעת גזירה היא רק על ידי 'מלכות הרשעה' בעת שהיא מוכנה להרוג יהודים כדי לעקור את כל התורה, וזה רחוק מאוד מן המקרה שלפנינו.


אך מדבריו של הרב סולוביצ'יק בספרו לגבי הצורך לשמור על ההפרדה בין גברים לבין נשים בבתי הכנסת נראה היפך החילוק שניסיתי לעשות בין המקרים:


ככל שיגדל הקושי, ככל שיהיו הלעג והקלס עוקצניים יותר וככל שיגדל מספרם של המתנגדים, כך ייעשה העיקרון למקודש יותר. כשם שתגדל גם חובתנו הקדושה להגן עליו. לדעתי המאמר ההלכתי "בשעת גזירת מלכות אפילו מצווה קלה ייהרג ואל יעבור... אפילו לשיוניי ערקתא דמסאנא" (סנהדרין עד.), התובע מאתנו עמידה הירואית בימים של מצוקה, אין כוחו יפה רק בשעת רדיפות פוליטיות ודתיות מצד שליט נוכרי, אלא גם במצבים שבהם ניצב מספר קטן של אנשים יראי ה' ונאמנים לתורתו כנגד גישה עוינת מצד הרוב הנשלט על ידי השקפת עולם שקרית (איש על העדה, עמ' 178)[1]


איני מכיר מקור המתנגד לדבריו של הרב (ואודה למי שיפנה אותי למקור כזה!). דבריו מסתברים, והם נראים שייכים גם לעניין שאנו עוסקים בו.


ג


המסקנה המתבקשת לכאורה מדברינו עד כאן דומה לזו שפרסם לפני מספר שבועות ראש ישיבת אלון מורה, מוה"ר לבנון יצ"ו, שגם אם יעמידו חייל מול כיתת יורים אם לא ייכנס לשמוע שירת זמרת, עליו למות ואל יעבור. לדעתי הייתה טעות חמורה בעצם העמדת הדברים, כאילו מאן דהו עלול להרוג חייל שלא ישמע שירת נשים. צה"ל עושה רבות וגדולות בהליכתו לקראת החייל שומר המצוות, והוא ראוי על כך לכל שבח! גם הדחת ארבעת הצוערים, ואני מצטער על כך מאוד, הייתה רחוקה מרחק כמעט אינסופי מהעמדתם חלילה, מול כיתת יורים. ואף שנראה, שהדברים של הרב לבנון יצ"ו נאמרו בלשון מליצה והפרזה, דומני שרב היה נזקם מתועלתם, ולא היו אלא כשגגה שיצא מלפני השליט. אך מבחינת ההלכה, מה אמור להוציא אותנו מדיון בסוגיה במסגרת ההלכה של העברה על דת בשעת גזירה?


למרות המסקנה ההלכתית שהתגלגלנו אליה, דומה, שהאינטואיציה הפשוטה ונטיית הלב מטות לכיוון שהלך בו הרבצ"ר, הרב פרץ יצ"ו, שהסכים לקבל עליו את שלושת העקרונות שהזכרנו בתחילת הרשימה, כולל העקרון השני שאנו דנים בו עתה. אני מניח, וכך גם שמעתי, שהרבצ"ר מעריך, שבאווירה הפייסנית והרגועה שהוא מוביל מאז החיכוך האחרון, הוא יצליח לשכנע את המפקדים שלא לכפות שירת נשים בכוונה על חיילים הרגישים לכך. בעוד שהתנגדות לפשרה שהושגה, הייתה עלולה להוביל לעימות עם צמרת צה"ל, עימות שנזקו רב ותועלתו מועטת.


אני מוכן להצטרף לתקווה זו. אך מה ערכן של אינטואיציה ונטיית לב שלי או של כל אדם אחר מול הלכה פסוקה בהעברה על דת בשעת גזירה?! נבהיר, בסוגיה שאנו עוסקים בה עתה, נימוק ההיתר שהוזכר לעיל, שהשתמשה בו הרבנות הצבאית, של 'לא אפשר ולא מיכוון', אינו יעיל ואינו שייך לעניין.


אפשר שהנימוק ההלכתי היעיל בסוגייתנו דומה למה שכתב החזו"א בהלכת 'מורידין ואין מעלין' (עבודה זרה כו. על פי הלכה זו יש לנו לנסות לגרום מיתה למינים, אפיקורסים ודומיהם. אך החזו"א דחה הלכה זו מיישום מעשי:


...ואז היה ביעור רשעים גדרו של עולם, שהכול ידעו, שהדחת הדור מביא פורענויות לעולם, ומביא דבר וחרב ורעב בעולם. אבל בזמן ההעלם, שנכרתה האמונה מן דלת העם, אין במעשה ההורדה גדר הפרצה, אלא הוספת פרצה, שיהיה בעיניהם כמעשה השחתה ואלמות ח"ו. וכיוון שכל עצמנו לתקן, אין הדין נוהג בשעה שאין בו תיקון. ועלינו להחזירם בעבותות אהבה ולהעמידם בקרן אורה במה שידנו מגעת                  (חזו"א יורה דעה, הלכות שחיטה ט"ז)


חידוש גדול למדנו מדבריו של רבנו בעל החזו"א! למדנו, שהלכות העמדת קיום התורה על יסודות חזקים הן הלכות התלויות במקום ובזמן, שיש לבחון בהן האם ההלכות שקיבלנו מרבותינו בעלי התלמוד אכן מקיימות גם היום את המטרה שלמענה נפסקו. זהו חידוש, שוודאי יש לשים לעקרונותיו גבולות, שהרי אם נשנה בכל הזדמנות את גוף ההלכה על פי מטרתה וטעמה, אנו עלולים לצאת מגבולות התורה אל מחוזות אחרים. מכל מקום, בהלכה זו של העמדת קיום התורה על יסודות היכולים לשמרה פסק החזו"א את דבריו, ודבריו מסתברים ונראה בוודאות שאין לשנות מהם!


וכאן נלע"ד שניתן לאחוז בשיפולי גלימתו, ולדמות להלכות 'מורידין ואין מעלין', שהן בבחינת 'יהרוג ואל יעבור', שעסק בהן החזו"א, גם את הלכות מסירות נפש בשעת גזירה, שהן בבחינת 'ייהרג ואל יעבור'. אלו הן הלכות במסגרת זהה או דומה, שהרי גם הן עוסקות בהעמדת קיום התורה על יסודות חזקים המסוגלים לשמרה, וכדי שחלילה לא ייפרץ גדרה. וכשם שבהלכות 'מורידין ואין מעלין' עלינו לראות אם הן מביאות למטרה שלמענן נפסקו, כך הדין גם בהלכות העברה על מצוות בשעת גזירה, שנכתבו כדי להעמיד את התורה וקיומה על יסודות חזקים.


אם הרב הראשי לצה"ל, שהוא האחראי לקיום התורה בצה"ל, מעריך, שקיום התורה בסוגיה שאנו עוסקים בה יתחזק בצה"ל מכוח קיום ההסכם, ועמו גם סעיף ב' שבהסכמה הנזכרת, והפרצה תיגדר ולא תיפרץ חלילה, יותר, הרי שהלכה כמותו. אין לנו אלא לקוות ולהתפלל, שהימים הבאים יוכיחו את צדקתו.




[1] נ' הלפגוט עורך, ישראל 2011, על תפילה בבית כנסת שמתקיימת בו ישיבה מעורבת. ותודה לחברינו מתן וולין והראל ברגר שהפנו אותי למקור.



אחד בשביל כולם, וכולם בשביל.. מתוק מדבש

חיוך חיוך גדולמלאך חצי חיוך פרח

יש לי חברה והיא מהממת - ו...אח..

חיוך חיוך גדולמלאך חצי חיוך פרח

מתפללים ומתפללים, ולא קורה כלום. נמאס!מתוק מדבש

חיוך חיוך גדולמלאך חצי חיוך פרח

לימודי היהדות, ציונות, מורשת ותרבותאנונימי (פותח)

רוצה ללמוד תואר שני ומתעניין בהיסטוריה ופילוסופיה ישראלית? בואו ללמוד מורשת, ציונות, יהדות, תרבות ישראלית ועוד במסגרת התואר השני "מורשת ישראל" במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון.

ובכן, צריכה עזרה בהשגת משהו (או משהואים)noga14

אתם זוכרים את החוברות 'בשביל הנשמה'? (אלו של מרכז הרב)

אני ממש מחפשת כמה חוברות, שתיים בדחיפות יתר, עוד שתיים חשובות לי ועוד אחת אשמח אם תהיה.

האלו המאוד דחופות: 1. "ואני תפילה"-אלול תשס"ח. (לזכר רועי אהרון רוט)

                              2. "ואני תפילה"-תשרי תשס"ט. (לזכר רועי אהרון רוט)

החשובות:1. "איזהו גיבור"-חשוון תשס"ט. (לזכר דורון מהרטה)

              2."אל עצמי"-אדר תש"ע.

עוד אחת שאשמח אם תהיה: "גואל ישראל"-ניסן תשס"ט. (לזכר יונדב הירשפלד)

אשמח אם למישהו פה יש רעיון איך אפשר להשיג\לקנות את החוברות הנ"ל. (לקנות את כל הסדרה לא בא בחשבון כי מתוך שנתיים שזה 24 חודשים חסרים לי רק חמישה, את כל השאר יש לי).

אני חושבת שב"דברי שיר" יש בבודדים.נסי גם בישיבה.נפש חיה
אם את מכירה מישהו מישל"צ/מרכז דברי איתו.יויו2
אני לא מכירה בנים שאינם אחים שליnoga14

ואחים שלי לא לומדים לא בישל"צ ולא במרכז

אין על החוברות טלפון להזמנות?יויו2
מצאתי באתר שלהם:יויו2

הזמנת חוברות:

הזמנות מרוכזות והזמנות בודדות: 052-7710988

 

קישור לאתר:http://www.bishvilhanshama.wip.co.il/

זה מעודכן?noga14
לא יודע,צריך לבדוק.יויו2אחרונה
נכנס משה הפסיכולוג להכין את דוד לפרס, 25 מליון $..אח..

חיוך חיוך גדולמלאך חצי חיוך פרח

השבוע לפני 9 שנים

כשרויות של יין.מור ולבונה
אפשר הסבר מדוע יין שנפתח ע"י אדם שלא שומר תור ומצוות הופך ללא כשר?
האם יש הבדל בין יין לאלכוהול ובמידה וכן, ממה זה נובע?
ונראה לי להרחיבאריק מהדרום

הגדרת תינוק שנשבה ע"פ הרמב"ם הלכות ממרים ג, ג.

"אבל בני אותם הטועים, ובני בניהם, שהדיחו אותם אבותם ונולדו במינות, וגידלו אותם עליה- הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגויים, וגידלוהו הגויים על דתם, שהוא אנוס...

 

שו"ת "יהודה יעלה" חלק א, יורה דעה סימן נ:

"ומה גם כעת היום בזמנינו (הרב נפטר יהודה בן ישראל אסאד בשנת  1866) שהדור פרוץ מרובה- אין להרחיקם כל כך ולדחותם בשתי ידיים חלילה, שלא יתפקר טפי...שגם בעל נפש אין צריך להחמיר על עצמו מלשתות יין שנגעו בו מחללי שבתות כאלו שבזמן הזה, שלא העידו עליהם בפניהם בפני בית דין שחיללו בפני עשרה מישראל כנזכר לעייל..."

 

שו"ת "בניין ציון" החדשות סימן כג

"אבל לפושעי ישראל שבזמנינו- לא ידענא מה אדון בהם, אחר שבעוונותינו פשתה הבהרת לרוב, עד שברובם חילול שבת נעשה כהיתר...ולכן לעניות דעתי, המחמיר להחשיב נגיעת יין של הפושעים הללו לסתם יינם- תבוא עליו הברכה.

אכן גם למקילים יש להם על מה שיסמכו, אם לא שמבורר לנו שיודע דיני שבת, ומעיז פניו לחללו בפני עשרה מישראל יחד, שזה כמומר גמור, ונגיעת יינו אסור."

 

שבט הלוי חלק ב יו"ד סימן נ"א

"אשר שאל לעניין יין מבושל כל דהו אם יש לסמוך ע"ז שלא יאסר ע"י נגיעת יין של מחללי שבת בזה"ז...י"א דמחללי שבת בזמנינו קילא קצת כמש"כ בתשובת בניין ציון ח"ב ס' כג...אעפ"י שאין הסכמת רבותינו כקולא זאת של הבניין ציון ואין עסקיני כאן להכריע בזה, מכל מקום די בכל הנ"ל לאצטרופי להקל לעניין בישול כשיטת המחבר דדי שירתיח פעם אחת ויחול עליו שם בישול וכלשון הרשב"א דקבלת הגאונים תורה היא"

 

שו"ת "משנה הלכות" חלק ה סימן קעט

"הנה בתשובתי אחת כתבתי, דרוב הפוסקים סבירא להו, דמחללי שבת קודש בזמנינו דומין לתינוקות שנשבו..."

 

ילקוט יוסף קשו"ע הלכות יין נסך סעיף י

"ואמנם יש אומרים, שאם הוא מתפלל בשבת, ומקדש על היין בשבת, ואומר זכר למעשה בראשית, אף על פי שהוא מחלל שבת בפרהסיא - אינו מנסך את היין, ויש חולקים, והמקילים בזה- יש להם על מה שיסמוכו, ובפרט בדיעבד שעבר ומזג היין."

 

שו"ת "תשובות והנהגות" חלק ב סימן ת

"אבל אם טעם הדין שנאסר פיתו ויינו כדי שנתרחק ממנו, אם כן אפילו אינו אשם יש לאסור, כיוון שסוף כל סוך על ידי הקירוב עימו יבואו להתרחק מדרך התורה והמצוות, שהוא אינו שומרם, ואדרבה- עליו לגזור יותר מאשר מי שעובר ובמעל, כיוון שמתעטף בטלית שהוא אנוס...יש חשש יותר שילמדו מדרכיו, ומסוכן יותר...ולפי דרכנו, במחללי שבת בזמן הזה-קשה להקל ביינם מטעם שהם כאנוסים, דאדקבה ראי להחמיר בהם יותר...וכמדומני שכן המנהג הפשוט, לאסור אם נגע מחלל שבת בפרהסיא, ונזהרים מאוד מנגיעתו.

 

ספר "יין מלכות" פ"ג ו.

והמחלל שבת בפרהסיא בפני עשרה מישראל דינו כגוי גמור, אבל מ"מ אינו אוסר את היין במגעו בהנאה אלא בשתיה, וע"כ אם נגע ביין ע"י דבר אחר אינו אוסר את היין אפילו בשתיה, וכן "כחו" אינו אוסר את היין אפילו בשתיה...וכן אינו אוסר את היין, אם נגע ביין בשעה שהיה טרוד באחד מהטרדות המבוארות לקמן כגון מדידה הצלה וכדומה.

 

ספר "הכשרות" פרק יט סעיף סח

מחללי שבת בפרהסיה, המתקרבים לחיי תורה ומצוות, ועוסקים בלימודי היהדות לשם שמים ובכוונה כנה ואמיתית- שוב אין מגעם ביין אוסרו.

בכלל זה, אורחים שעדיין אינם שומרי כל המצוות, אך חוזרים ומתארחים, והולכים ומתחזקים בדרך האמת.

 

ותודה לספרי "צורבא מרבנן" ולאתר "עולמות".

'יואו.. מה יציאת מצרים קשורה לחיים שלנו כל הזמן?!'מתוק מדבש

חיוך חיוך גדולמלאך חצי חיוך פרח

יישר כח!צ.מ.צאחרונה

חיוך חיוך גדולמלאך חצי חיוך פרח

שאלות כלליות על אהבת ה'בועית מחשבה

בס"ד ובהשתדלותי

 

חשבתי על הנושא שאני עומדת לנאום עליו, והחלטתי לשתף אתכם במחשבותיי, או למעשה בשאלותי. כפי שאתם רואים, זהו נאום - חפירה, אז התכוננו נפשית, אם יש את נפשכם לקרוא את הכל!

 

איך אפשר לאהוב את הקב"ה? זאת שאלה קשה, שאני לא מצפה לקבל עליה תשובה ברורה, אבל בכל זאת, אולי יוצעו פה כיוונים למחשבה. ואני אפרט את שאלתי: בקריאת שמע כתובה המצווה: "ואהבת את ה' א-לקיך...", וכל פעם שאני קוראת את זה אני חושבת: איך אפשר לעשות זאת? לדוגמא, אם צריך להודות לקב"ה על איזה טוב או חסד שהוא עשה עמי, אז אני אומרת לו תודה. להכיר תודה, או לומר ברכה, או לתת צדקה, או ללמוד תורה, או כל דבר אחר, אלו פעולות קונקרטיות ומוגדרות (אני לא מדברת על יישום המצוות בפועל - אני מדברת על ההבנה של מה צריך לעשות). לאהוב את ה' לעומת זאת, זה לא מוגדר: אני לא יודעת איך מבצעים את זה, אני גם לא יודעת לאן לשאוף מבחינת הרגש, כלומר: איך מרגיש וחושב אדם שאוהב את ה'? הרבה פעמים לא יודעים אם אוהבים או לא אדם כל שהוא שמכירים - אז איך אפשר לדעת שאוהבים את הקב"ה? בנוסף, רוב "מערכת היחסים" שלי עם הקב"ה היא: "אני צריכה", "אני רוצה" משהו מהקב"ה, ואהבה זה בדיוק להפך: לתת. מה אני יכולה לתת לקב"ה? איך אפשר לתת לו משהו?

 

בכיוון נוסף, נניח שחלק מלאהוב מישהו זה לעשות את רצונו - אני לא יודעת מה רצונו של הקב"ה! אני יודעת באופן מאוד כללי שהוא רוצה שנקיים מצוות - אבל זה לא כל הרצון שלו. וגם, הוא לא רוצה רק קיום מצוות טכני - יש משהו מעבר לעשיית המעשה עצמו - "הלב" של המצווה (בזה אני כוללת גם את המצוות שבין אדם לחברו, שגם בהן, אני משערת, צריך שיהיה בלב איזשהו רגש מסויים שהוא הרצוי לפני הקב"ה). ועוד, שגם בכל שאר הדברים בחיים שלי, יש איזו שהיא דרך שהיא הרצויה לפני הקב"ה, ואני לא יודעת מהי, וגם מאוד קשה כל הזמן לחשוב על "מה הקב"ה היה רוצה ממני עכשיו", בייחוד לאור העובדה שרוב הסיכויים שלא אדע מה הוא רוצה ממני. באופן כללי - הוא רוצה שאהיה טובה. אבל זה משהו כללי! אין פה פרטים איך להתנהג בכל מצב ומצב.

 

חלק מהפתרון, זה לימוד תורה/מוסר/הלכה שיכוונו אותי מבחינת המעשה הקונקרטי מה לעשות במצבים מסויימים, אבל, זה לא מספיק! לא מספיק "לבצע" את המצוות, כפי שכתבתי, צריך יותר מזה, ודבר זה התחוור לי ביתר שאת לאחר קריאת הספר "על מה חרבה ירושלים" (זה בהוצאת הישיבה של עתניאל...). שם הודגם המצב שלפני חורבן הבית השני. אז, אנשים דקדקו במצוות - אבל מדקדוק במצוות אפשר להיות "נבל ברשות התורה" (אני לא אומרת שהבעיה זה הדקדוק במצוות, כוונתי, שאפשר לקיים את המצווה בצורה מושלמת, ולהיות אדם מושחת ולהיות חברה מושחתת שזקוקה לחורבן על מנת שישאר ממנה משהו שיוכל לבנות את עצמו מחדש ולהיות פחות מושחת...). זאת אומרת, שהידיעה הטכנית, שעכשיו אני צריכה לברך או עכשיו הקב"ה רוצה שאבקר אדם חולה, לא מספיקה.

 

ועוד שאלה קטנה: האם יש דרך לדעת, להרגיש שאני רצויה לפני הקב"ה? יש סימנים לכך?

 

אני מקווה שהסברתי את עצמי היטב, ותודה שסבלתם את חפירתי!

 

שבת שלום!

אממ..יויו2אחרונה

קודם כל,אלו גדרי צמוות אהבת ה' על פי ספר החינוך:

"ראוי לו לאדם שישים כל מגמתו וכל מחשבתו אחר אהבת ה', ויעריך בלבו תמיד כי כל מה שהוא בעולם - עושר, בנים ממשלה וכבוד - הכול כאין וכאפס כנגד אהבתו של ה'. יעשה כל יכלתו להרגיל מחשבות לבו כל היום, עד שלא יהיה רגע אחד ביום ובלילה שלא יזכור אהבת ה' בכל לבו. וחייבים במצווה זו בכל מקום, בכל זמן, גברים ונשים. והחוטא במצווה זו, ומתעסק רק בענייני העולם הזה שלא לשם שמים, רק להתענג בהם בלבד, ולהגדיל את שמו, ולא בכוונה להיטיב לטובים ולחזק ידי ישרים - ענשו גדול. וזאת מן המצוות התמידיות על האדם ומוטלות עליו לעולם.(ספר החינוך, מצווה תי"ח)

על הדרך לאהוב את ה',איך להגיע לאהבת ה'?יש מאמר של הרב יצחק שילת מומלץ מאוד,שמסביר את שיטת הרמב"ם לעומת שיטת ריה"ל בכוזרי.ממליץ לך מאוד לקרוא,עושה סדר בראש.

http://www.ybm.org.il/hebrew/LessonArticle.aspx?item=3663

אפשר אולי לחשוב בכיוון שה' הוא אבא שלנו,את אבא שלנו אנחנו רק כשאנחנו צריכים ממנו כסף לפלאפל?כשאבא כועס עלינו,ומעניש,זהו,כבר לא נאהב?לא,אנחנו אוהבים את אבא פשוט כי..כי הוא אבא שלנו,והוא עושה הכל למענינו,ובזכותו אנחנו כאן,והוא זה שתמיד דואג לנו,והוא כזה אבא טוב!

כמו שאמרת,ברור שרצון ה' הוא שנקיים את המצוות,אבל יש פסוקים שמראים על רצון כללי,

כגון "ועשית הטוב והישר"(דברים יב,כח) רש"י במקום: "הטוב בעיני השמיים והישר בעיני בני אדם."

ועוד פסוק:

 "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם

                                                      אלהיך" (מיכה ו,ח)

אנחנו רואים שהרצון של ה' הוא,שנהיה טובים,שנהיה ישרים.שנרבה ונעשה רק טוב,לאהוב חסד,להרבות חסד.

מתלבט אם משעה כלשהו שייך או לא?תעצור שנייה ותחשוב:בינינו,ה' היה רוצה שתעשה את זה?כן?אז תעשה.לא?אל תעשה!

אדם מתלבט למשל אם ללכת לקולנוע,שיחשוב:אז נכון שאולי מצד הסרט עצמו,הוא נקי והכל..אבל מה ה' היה מעדיף שתעשה עכשיו?תשב תלמד תורה או שתלך לקולנוע?ואם הגעת למסקנה שתלך,ה' היה רוצה שתסתובב בקניון שהקולנוע נמצא בו?שווה שאני ילך לראות סרט כשר,אבל עד שאני אגיע לבית קולנוע אני אספיק לראות 30 פרסומות לא צנועות על הקירות בקניון?פשוט לחשוב,עד שזה כבר יעלה לנו בטבעיות לפני כל מעשה ומעשה.

"בכל דרכיך דעהו".בכל.

מקווה שעזרתי קצת..

אם יש עוד שאלות בשמחה..

~~2 דקות למען פולארד~~~סעבשבש"ית~

ביום רביעי ר"ח שבט, בשעה 10 בבוקר,

כולנו אומרים מזמור קמ"ב לחזרתו המהירה של

אחינו  יהונתן פולארד

יהודי שעזר רבות למדינת ישראל

והקריב את עצמו בשביל שלומה

בואו נכיר לו טובה! בשבילנו אלו 2 דקות, בשבילו זה החיים!

             תתתתהיו שליחים של המיזם הזה ותפרסמו במשפחה, בישיבות ובאולפנות, ובעזרת ה'- יהונתן ישתחרר בקרוב!