שרשור חדש
אחדות ישראל חובה מוסרית והצלת נפשותאנונימי (פותח)

זה לא חדש שהעולם הערבי מתהפך יום יום ואנו יושבים וצופים בזה כאילו אין זה נוגע לנו אך לא כך הדבר, העולם הערבי הופך מיום ליום ליותר מסוכן עבור העם היהודי בעיקר ולעולם כולו בנוסף.

עם ישראל צריך וראוי שנתעורר כמה שיותר מהר ולהכין את עצמינו לקראת הימים הבאים בקרוב מאד, ישמעאל מכין לנו מנת סבל וכאב הקשה בתולדות העם היהודי מאז ומעולם, והשאננות צריכה להפוך לבהילות כי כידוע ימות המשיח כבר לא חלק מהעתיד אלא שזה חלק מהיום שלנו.

 

מה או מי צריכים וראוי לעשות משהו? חוץ משכל אחד יעסוק בתורה ומעשים טובים ואהבת ישראל גם יש עבודה שצריכה להיעשות בדרגים הגבוהים ביותר בעם היהודי והכוונה למנהיגים שלנו, עם כל הכבוד הראוי והמגיע להם, הם היחידים שיכולים לעשות מעשה גדול למען כלל ישראל, למען כל אחד מאיתנו, למען כל בית וכל משפחה יהודית באשר הם בארץ ובעולם כולו.

רק אחדות אמיתית וכנה בין כל המנהיגים תוכל להשפיע על שאר העם שכרגע מבולגן וקרוע רחמנא ליצלן אך זו האמת לצערינו, עם ישראל היום היה אמור להיות מוכן בכללותו לקראת השבת הנצחית ומוכן לקראת ביאת המשיח אך אין זה המצב, אינני מתכוון להאשים חלילה את אותם מנהיגים אלא הכוונה היא לתקן את מה שלא נעשה עד כה, איני מחפש אשמים אלא למצוא פתרון ושינוי גורלינו, כי אף אחד מאיתנו בעם היהודי כיום חסין מפני האסונות שעלולות לפקוד אותנו לכן דחיפות הדברים.

 

האחדות אמיתית וכנה ביניהם תוכל לעשות המון למען כל עם ישראל, החל מתיקון המצב הנוכחי בין איש לרעהו ועד פתרון הבעיה הבלתי נגמרת עם הערבים וזאת שע"י אחדות ישראל תיווצר מצב בו ילכו לבחירות לראשות הממשלה כגוש אחד ואני בטוח שזה ישנה את פני המדינה, חוקי התורה בהתחשב למודרניסציה של ימינו, הכנה מהירה של כלל ישראל לקראת הגאולה, ביטול משמים של כל או לפחות של רוב הגזרות הקשות וכך הצלת מיליוני יהודים יקרים שעלולים להאיבד ולהרצח בתהליך של גלות ישמעאל.

בנוסף לכך בעית הערבים בע"ה תיפסק, קודם כל כי הערבים "נילחמים" בציונות אך הכוונה לציונות החילונית בעיקר, זה נכון שהבהמות רוצחים בלי הבחנה דתיים וחילוניים אך כאשר ממשלת ישראל תהיה דתית הדברים ישתנו בע"ה כי רק הקב"ה הוא זה שמאשר אם כוונות אויבינו ייצאו לפועל או לא לכן אם הקב"ה יראה את מאמץ עמינו להנצל מן הצרות לפני שיהיה מאוחר אזי כל רחמיו יחולו עלינו ויהפוך את הגזרות לברכות ואת הכאב לשמחה, לי אין ספק שזה אפשרי ואני מקווה שגם לך יהודי יקר, יהודיה יקרה, לכן אני מבקש מעומק ליבי, אנא עזרו לי לאסוף כמה שיותר חתימות בעצומה זאת כדי שרחמנות השמים יחולו עוד היום על כולנו ולא נצטרך למכות נוספות כדי שנבין שהקב"ה הוא בורא עולם וחייבים לעשות את רצונו ורצונו זה פשוט: לשוב להיות עם אחד ומאוחד כאיש אחד כגוף אחד.

http://www.atzuma.co.il/shaarhashem

הקלידו את הפרטים ותוכלו גם להגיב עליה אך לא להסתפק בלחיצת "לייק" בבקשה אלא להתווסף והפיצו בין חבריכם כדי שהקיץ הקרוב נוכל להציג אותה כבקשת עם ישראל למנהיגים הקדושים שלנו שהם יעשו את חלקם הלאה.

 

בתודה רבה מראש על עזרתכם אני מאחל לכולנו חג שמח וימות המשיח נטולי כאב ונזכה לקבל את פני השבת הניצחית עוד היום כפי שיפה נוהגים בהרבה בתים יהודים לקבל שבת מבעוד מועד בנחת ושלווה.

 

איך סמארטפון יכול להיות קשור לשבועות?!..מתוק מדבש

 

בסיעתא דשמייא!!

 
אהלן, חבר'ס!
אני יודעת שממש עוד שנייה החג, ואין כ"כ זמן..
אבל באמת שווה לקרוא את הקטע הזה, לקראת שבועות.
יאללה, בואו נשקיע 2 דקות בשביל באמת להתכונן לחג מתן תורה כמו שצריך 
וכמובן שמי שיכול להקפיץ - יבורך! 
 
 
 

תחשבו שנייה על אדם אחד שקנה לעצמו סמארטפון שיא המשוכלל -
יש בו איזה מיליון פונקציות ואפשר לעשות איתו כמעט הכל.
אבל מה?! 
האיש שלנו [שנקרא לו יוסק'ה] לא קרא את ההוראות של הפלאפון.
ולכן הוא פשוט לא מבין מה כולם מתלהבים מהפלא' הזה -  
זה גם טאצ' מעצבן כזה, שלקח לו מלא זמן להתרגל אליו, וגם אין בו כמעט כלום. 
מה הקטע של זה?!..
ואז הוא פוגש חבר, ששיא המתלהב מהפלא' החדש -
- 'בואנ'ה יוסק'ה, שיחקת אותה! איזה כיף לך. הפלאפון הכי משוכלל שיש, הא?' 
- 'מה משוכלל פה? איזה פלאפון מעאפן! אין פה שומדבר. סתם חבל שקניתי אותו'.
- 'חח מה נראלך אחי?! אפשר לעשות פה מ-ל-א דברים!
הנה תראה - אפשר... [ופה אני אתן לכם לפרט, למה אני שיא הלא מבינה בדברים האלה ]'
קיצור, החבר של יוסק'ה מתחיל לפרט לו רשימה ענקית של דברים שאפשר לעשות בסמארטפון החדש.
ואז יוסק'ה שלנו פתאום מבין למה הוא לא נהנה בכלל מהפלאפון הזה -
הוא פשוט לא ידע איך להשתמש בו, כי הוא לא קרא את ההוראות.
אבל אחרי שהוא קרא את ההוראות, הוא הבין כמה דברים הוא יכול לעשות בפלאפון החדש, וממש התלהב ממנו.
 
אחים שלי..
הסיפור הזה הוא סוג-של משל על העולם הזה - 
לפעמים אנחנו מרגישים שיאללה, אין לנו יותר כוח לחיים האלה, שהכל פה משעמם, העולם הזה פשוט זוועה! 
אבל אנחנו חושבים ככה פשוט בגלל שלא פעלנו לפי הוראות היצרן של העולם הזה.
אנחנו פשוט לא יודעים מה לעשות פה בעולם בשביל שהוא יהיה מקום טוב יותר,
בשביל שבאמת נוכל ליהנות פה, ולהרגיש שוואלה, אנחנו משמעותיים, יש טעם לחיים שלנו.
 
ומה ההוראות יצרן של העולם הזה?
התורה הקדושה!
בתורה יש לנו פשוט את ההנחיות הכי ברורות - מה צריך לעשות פה ומה לא, ואיך אפשר ממש להפיק את המרב מהעולם.
וקיבלנו את זה הישר מהיצרן - מבורא עולם.
כי מי שברא את כל העולם הזה, מן הסתם יודע הכי טוב גם איך להשתמש בו, ואיך אפשר שלא נרגיש שהעולם הזה גרוע, וחבל שבאנו לפה -
אלא שממש נשמח להיות פה. שנרגיש שכל רגע שלנו פה משמעותי. ונכון, אולי לפעמים קשה, אבל יש ערך לחיים שלנו. 
אם רק נקרא את הוראות היצרן, אם רק נלמד קצת יותר על מה שמי שברא את העולם המדהים הזה אומר לנו לעשות - נוכל לעשות דברים פשוט מדהימים. חבל שייווצר מצב, שכמו שיוסק'ה חשב שהפלאפון שלו מעאפן, כי הוא לא הבין איך משתמשים בו, גם אנחנו נחשוב שהעולם רע ומעאפן - פשוט כי לא פעלנו לפי ההוראות יצרן.

ולפי זה אפשר גם להבין את הקטע של 'נעשה ונשמע' - 
כי אנחנו באמת מאמינים שה' הוא בורא כל העולם, וכמו שמי שיצר את הפלאפון יודע, מן הסתם הכי טוב איך אפשר להשתמש בו - ככה גם  ה' יודע איך צריך להתנהג בעולם הזה כדי לנצל אותו עד הסוף וכדי לחיות חיים טובים.
ואם אנחנו מאמינים בזה - אנחנו פשוט מקיימים את מה שה' אומר, בלי לחשוב 'מה זאת המצווה הזאת?! היא ממש פרימיטיבית' וכד' - פשוט כי אנחנו יודעים שה' יודע הכי טוב מה טוב בשבילנו.
 
אחח.. חבר'ס.
עכשיו, כשאנחנו באמת מבינים את הערך של התורה הקדושה -
אנחנו יכולים בעז"ה להיכנס לשבועות באווירה שמחה, בקדושה ובהתרגשות, 
כי ב"ה ממש עוד כמה רגעים  אנחנו הולכים לקבל את המתנה הכי מופלאה שיכולה להיות.
שבעז"ה נזכה באמת להגיע לדרגה של 'נעשה ונשמע', מתוך הבנה שוואלה, התורה זה סם החיים שלנו -
ורק בזכותה אנחנו יכולים לחיות כאן חיים טובים, מאושרים ומלאי תוכן.
חג שמח, מלא בקדושה וטהרה, לכל עמ"י! 
מה הקטע לחכות בין בשר לחלב?!מתוק מדבש

 

בסיעתא דשמייא!

 

נכון לפעמים אנחנו קצת מזלזלים במצוות שלא יודעים מה הטעם שלהן?
ז'תומרת - יש מצוות שסבבה, אנחנו יכולים להבין למה שאנחנו עושים אותם - כי הן הגיוניות\מוסריות.
אבל יש מצוות שפשוט אי אפשר להבין מאיפה הם נחתו אלינו!
לדוגמה, מה הקטע לחכות בין בשר לחלב?
מה הבעיה שזה יהיה אצלנו ביחד בבטן?!..

או דוגמה אחרת - מה הבעיה שניסע בשבת לאיזה טיול קטן עם המשפוחה?!..

גם בטיול אנחנו נהנים ומתענגים על השבת.. אז מה הקטע לא ללכת לטיולון?
 

 


 


 

 

בפרשת השבוע שלנו (בחוקותי), ה' אומר לנו:
"ואם בחוקותי תמאסו, ואם במשפטי תגעל נפשכם - לבלתי עשות את כל מצוותי, להפרכם את בריתי"
בספר 'מעיינה של תורה' כתוב על הפסוק הזה ש -
ה' בעצם אומר לנו פה איך מתחילים לכפור - יענו איך נהיים דתלש"ים.
קודם כל, מתחילים לזלזל בחוקים של התורה - ז'תומרת במצוות שאין להן הסבר הגיוני בשכל בשום מצב.
אח"כ אנחנו מתחילים לזלזל במשפטים  - ז'תומרת במצוות שאם ה' לא היה אומר לנו עליהן, לא היינו חושבים עליהן לבד, אבל עדיין יש להן הסבר הגיוני.
ואז אנחנו מזלזלים בכל המצוות - גם במצוות שיא ההגיוניות והמוסריות, כמו השבת אבידה, כיבוד הורים וכו'.

בגלל זה אנחנו צריכים תמיד תמיד לזכור שבאמת כל המצוות ניתנו מבורא עולם.
וגם אם אנחנו לא תמיד מבינים אותן, גם אם הן לפעמים נראות לנו ח"ו פרימיטיביות, מיושנות, לא הגיוניות וכו' -
אנחנו יודעים שבגלל שהבורא של כל העולם אמר לנו מה לעשות פה, ואיך לחיות בעולם הזה בצורה הכי טובה, אנחנו חייבים לשמוע בקולו, כי זה הכי טוב בשבילנו. אם באמת נשמע בקול ה' - בעז"ה יגיעו אלינו כל הברכות שיש בפרשה שלנו, ולא יודעת מה אתכם - לי נשמע שזה אחלה ברכות שבעולם יאמי

 

לסיכום >>
גם למצוות שנראות לנו חסרות סיבה - יש טעם הגיוני, אבל לא תמיד אנחנו יכולים להבין אותו.
ולכן, אנחנו צריכים להיזהר ולהשתדל כמה שיותר לקיים את כל המצוות, ולא לזלזל בשום מצווה, אפילו שיא הקטנה - כדי שח"ו לא נגיע למצב של כפירה.

 

שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י! 

היום הדור זקוק לרמה יותר גבוהה של הבנהדני-יהונתןאחרונה

מלבד ההבנה ש'אם תשמור על זה יגיעו אליך כל הברכות למרות שאתה לא מבין.'

 

יישר כוח.

מדרשת טוהר-יום חמישי!בנות כנסומעריצה של אבא
"ולקרבן אקריב לו את נפשי.." |מזמזם|מתוק מדבש

 

בסיעתא דשמייא!
 
מקורה אחים שלי?!
יש כאן במיוחד בשבילכם ד"ת קצר ומתוק לכבוד שבת.
ממש ממש שווה לקרוא, ככה בשביל הנשמה דוס
[ואם אפשר להקפיץ, זה יוכל ממש לעזור!]
--


שמתם לב שבפרשה שלנו [נשא] התורה כותבת 12 פעמים את קרבנות הנשיאים?!
וזה לא שאצל כל אחד כתוב משהו חדש, הכל (כמעט..) אותו דבר..
כאילו, לפי ההגיון שלי, היה צריך לכתוב "ויעשו ככל אשר צוה ה'" או משהו כזה..
למה לחזור שוב ושוב ושוב (...) על אותם מילים בדיוק?!

הופה, תשמעו איזה תירוץ פשוט מדהים יש לשאלה הזאת >>
"רחמנא ליבא בעי" - מכירים??
הפירוש הוא שהקב"ה רוצה את הלב של האדם!





 

ז'תומרת שה' לא רוצה שכל נשיא ונשיא יקריב לו את הקרבן סתם, בפעולה טכנית - בלי רגש - הוא לא באמת צריך את הקרבן..
אלא - אבאל'ה שבשמים רוצה את הלב של האדם, את הכוונה שלו, את הקשר איתו!!
 

כלומר, התורה מלמדת אתנו פה שכל נשיא הקריב את הקורבן מתוך מקום פנימי בתוכו, 
מתוך רצון לקשר עמוק עם ה'.
וזאת היתה סיבה למה לכתוב כל פעם מחדש את הכל - 
להראות לנו שוואלה, כל נשיא פה באמת מתכוון במה שהוא עושה. באמת עושה הכל מתוך שמחה וחיוּת.

 
ואיך כל זה קשור לחיים שלנו?!
אחי, ה' לא רוצה שתלמד תורה כל היום, אבל תתבאס מזה כל היום ותסתובב עם פרצוף של תשעה באב - אלא, הוא רוצה שתשמח בתורה כי אתה עכשיו זוכה לקשר עם ה'! כרגע אתה ממש קרוב לאבאל'ה!!
אחות שלו - הקב"ה לא רוצה שתתבאסי כי את לא יושבת עכשיו עם כל החברות ומדברת לשון הרע על שפרה.. אלא - את צריכה לשמוח שאת זוכה כרגע לקשר עם מלך העולם, שהוא במקרה גם אבא שלך! 

אבאל'ה שבשמים, כמו כל אבא, רוצה שהילדים שלו יאהבו אותו באמת - 
ומתוך האהבה הזו יקיימו את המצוות..
אנחנו לא צריכים להרגיש שאיזה באסה שנולדנו למשפחה דוסית,
אלא אנחנו צריכים דווקא להרים ת'ראש, להיות גאים בזה שאנחנו דתיים ולעבוש את ה' בשמחה, שממש נחייה את ה' בחיים שלנו, בהתלהבות, בשמחה.

וואי, איזה יסוד אדיר, הא? 
יאללה, בואו נחליט שמ-ע-כ-ש-י-ו אנחנו מתחזקים במצווה אחת (!)
עושים אותה ככה ביותר חשק, ביותר גאווה יהודית וביותר אהבה לאבאל'ה שבשמים.
מה אתם אומרים? 
 
שבע"ה תהיה שבת מבורכת לכל עמ"י!! 
יישר כח!צ.מ.צאחרונה

שבת שלום!

טרמפים?!..מתוק מדבש

 

בסיעתא דשמייא!!

 

יש כאן מכתב, שמישהי ביקשה שאפרסם.
כדאי ממש לקרוא, במיוחד בנות, אבל גם בנים.

[היא ביקשה להפיץ כמה שיותר, אז מוזמנים להפיץ גם במייל וכו'..]



 

שלום.
החלטתי לכתוב לכן את המקרה שקרה לי רק כי אני מאמינה שה' מזמן לנו בחיים מיקרים כדי שנלמד מהם, ואחרי מה שקרה לי אני חושבת שכדאי שלא רק אני אלמד מזה לקח אלא כולנו, ולהפיץ ולפרסם את זה כמה שיותר..
בשבוע שעבר עצרתי טרמפים (כמו תמיד), בלי שום פחד או חשש מיוחד, עם ההזהרות הרגילה כמו שנזהרים תמיד כשעוצרים טרמפים. אחרי כמה דקות של המתנה בטרמפיאדה עוצר לי אוטו תמים ביותר שבפנים יושב אדם מבוגר עם שיער לבן שנראה גם הוא תמים ביותר. 
"לאן אתה מגיע?" שאלתי, "לאן את צריכה?" [נורה אדומה מספר 1], "לאן אתה מגיע?" שאלתי שוב, הוא חשב שניה וענה "לכך וכך.." טוב, עליתי והתיישבתי במושב האחורי ליד הדלת [נס מספר 1].
הנהג התחיל ליסוע תוך שהוא מתחיל לשאול אותי שאלות, וככל שהוא ממשיך לשאול עוד ועוד אני מתחילה להלחץ יותר ויותר. "לאן את צריכה?" "לצומת X" עניתי לו. "לאיפה את נוסעת בסוף?" פחדתי להגיד במדויק אז אמרתי מקום אחר, שאני לא באמת גרה בו. "איך קוראים לרחוב הראשי שם?" הוא שאל, וכמובן שאני לא יודעת לענות אז התחלתי לחרטט תשובות אחת אחרי השניה.. "את מכירה את משפ' X?" לבנתיים הגענו לצומת שאני צריכה לרדת בה, "פה זה X" אמרתי לו כשעברנו את הצומת וראיתי שהוא אפילו לא מתכוון לעצור. "אל תדאגי",הוא אמר ולא הוסיף כלום. התחלתי לרעוד מפחד תוך כדי שאני מתכננת איך אני קופצת מהאוטו ברגע שהוא יעצור ברמזור הבא. "מה השם משפ' שלך?" הוא שאל אחרי כמה שניות וכשהוא שאל את השאלה הזאת כבר נלחצתי ממש ולא עניתי. הוא הסתובב אלי עם מבט מפחיד ממש. "לא שמעתי, מה השם משפחה שלך?" "לוי" עניתי, השם הראשון שעלה לי (רק חבל שאני לא נראית אשכנזיה, כי כנראה הוא לא האמין לי). אחרי שהוא הסתובב בחזרה הוא אמר: "אולי יהיה לך מזל, אני כבר לא אוכל, לא טורף בנות בגיל שלך". ברמזור הבא הוא פנה ימינה (הוא לא עצר כך שלא יכולתי לקפוץ מהאוטו), ולא יודעת בזכות מה אבל פשוט קרה לי נס, עמדה שם משטרה והוא עצר בטרמפיאדה, ליד המשטרה. קפצתי מהאוטו ברגע שהוא התחיל להאט וברחתי משם בהליכה  מהירה כל עוד אני שלמה, חיה ונושמת.
בנות. מתחננת בפניכן אחת שעברה את זה, וניצלה ברגע האחרון מסכנה נוראית וצלקת קשה לכל החיים, 
אל תעצרו טרמפים לבד!! [ובכלל לא! גם לא עם חברה אלא אם כן אין ברירה, אבל לבד - אף פעם לא!]
גם אני אף פעם לא הקשבתי לסיפורים שסיפרו לי על טרמפים, גם אני לא למדתי לקח, עד שה' החליט להראות לי עד כמה זה מסוכן. אל תחכו שזה יקרה לכם. אני מבטיחה לכן שכבר שנים שאני תופסת טרמפים ואני יודעת להזהר, אבל אי אפשר לדעת. הבנאדם הזה היה נראה תמים לגמרי לגמרי וכמעט שנפלתי לתוך המלכודת!!
הצניעות והטהרה שלכן לא שווה את זה. עדיף לחכות 10 דק', שעה, שעתיים לאוטובוס או למישהו מוכר שיבוא לקחת אתכן. עדיף לשלם גם מליון שקל והעיקר שלא להכוות.
מבקשת מכן שוב - אל תחכו שזה יקרה גם לכן. תסעו בצורה בטוחה ותשמרו על עצמכן. אני עדיין רועדת מפחד ממה שקרה ומודה לה' שחזרתי בשלום הביתה ושלא הגעתי להורים שלי שבורה רצוצה ופגועה כמו שקרה כבר להרבה בנות.
תשמרו על עצמכן!!

חשוב מאוד! ישר כח!אוהבת את אבאאחרונה
אש קודש - צפת היום בערב~!!!עץ על מים

 

ביום ראשון הקרוב!!!

לפני ארבע שנים בלג' בעומר נחנך בית הכנסת ובית המדרש 'אש קודש'
ומאז בכל שנה אנו עושים הילולא לכבוד רבי שמעון ו'אש קודש' 
גם השנה בעזרת ה' ביום ראשון תהיה הילולא סעודת מצוה, שיעור חיזוק, גרסה של זוהר

וכמובן מה שכולם ציפו לו...
הופעת 'אש קודש' מיוחדת!

20:00 ערבית
20:30 - הילולא, מדורה, סעודת מצוה וריקודים.
21:30 - הופעת 'אש קודש'.

נ.ב: כל הזמנים עם אופציה כהרגלנו ב'אש קודש'
עזרת נשים פתוחה!  

"תורתו מגן לנו, היא מאירת עינינו, הוא ימליץ טוב עלינו - רבי שמעון בר יוחאי"

 

זכות!הבת של אבא!

יאווו פשוט זכות לשמוע ת'רב הזה ! איזה כיפלךךך !

והיי , במיקרה לגמרי ישלנו את אותו שם ! מגניב משו הייתי אומרת (:

ב"ה הייתי בהופעה הייתה אחת ה-טובות באמת!עץ על מים

אכן יש לנו אותו שם..

מצידי כולם יכולים להיות עם השם הזה

כי כולם בנים ובנות של אבא הלא כן?

ובדר"א....עץ על מים

בחסדי השם יתברך אנו שמחים להודיע כי אתר האינטרנט של ארגון אש קודש שודרג


לרגל השדרוג מבצע מיוחד


כל הרוכש שני דיסקים דרך האינטרנט יקבל דיסק שיעורי תורה לבחירתו מתנה
לכניסה לקטלוג החדש לחצו כאן



הגיע לי לאמייל....

והנה הופעות קרובות של הרב רונן חזיזה ברחבי הארץעץ על מים

 

יום חמישי כב' איר (מחר) - הופעה ברמת ישי, ההופעה בעיקרון לבני היישוב צעירים ומבוגרים, נשים וגברים. אבל נראה שלא תהיה התנגדות לכמה אורחים מבחוץ..

יום ראשון כה' איר (29.5) - הופעה ב"שורשים" תל אביב. לפרטים:  0523030046

יום ראשון ג' סיון (5.6) - הופעה במגדל העמק. לפרטים: 0527670913

יום חמישי ז' סיון (9.6) - הופעה בפרדסיה. בית כנסת 'מגן אברהם' רחוב שבז'י 30 בשעה 21:00

ה' יעזור שנזכה להאיר את נשמתנו ואת נשמות ישראל באור ה'!

ברוררהבת של אבא!אחרונה

ברורר! כולנו בנים של אבא שלנו ! סתם היה מצחיק לראות שיש מישי עם אותו שם ..

יאא שיבוא לדרום קצת הייתי אצלו כמה פעמים בירושלים פשוט אורותת !!

ב"ה אשרינו שזכינו

'אם לא תישאף לירח - לא תיגע בשום כוכב'מתוק מדבש

 

בסיעתא דשמייא!!

 
 
 
 
מכירים את זה שאתם חושבים כזה -
'גם ככה אני לא אצליח במקצוע הזה, אז אין קטע שאלמד עכשיו למבחן'.
או שחושבים -
'פסדר, גדול הדור - אני לא אהיה. אז אני יכול פה ושם לפקשש, נגיד לא לקום לתפילה'..
--

בפרשת השבוע שלנו [במדבר] כתוב -
"איש על דגלו באותות לבית אבתם"
 
ה'שפת אמת' אומר על הפסוק הזה את אחד היסודות החשובים לכל תחום בחיים >>
למה בעצם סופרים את כל השבטים 'לבית אבותם'?
כדי להזכיר לנו תמיד תמיד לשאוף להגיע לדרגה של האבות.
ז'תומרת - תמיד לרצות להתקדם, להשתפר - 
ולהאמין בעצמנו שאנחנו יכולים להגיע ליותר.

כי אם לא נשאף להיות גדולי הדור -
לא נוכל להוציא מעצמנו את כל מה שה' נתן לנו.
כי ככה אנחנו נוותר לעצמנו -
כי הרי 'בכל מקרה אנחנו לא מסוגלים להגיע ליותר מזה'.

אבל אם נשאף להגיע למדרגה של האבות הקדושים -
תמיד תמיד נהייה במגמה של עלייה, כי הרי עוד לא הגענו לאן שאנחנו שואפים.
וככה גם נצליח להוציא את כל הפוטנציאל שיש בתוכנו, ולהגיע לדרגה הכי גבוהה שלנו.
 
איך אנחנו מורידים את השאיפה הזאת לת'כלס? לחיי היומיום שלנו?!
הנוסחה היא - לא לוותר לעצמנו, וכל פעם לקבל קבלות חדשות שיעזרו לנו להגיע למטרה.

לדוגמה -
אם את, כן - את, תחליטי שמעכשיו את מפסיקה לדבר לשון הרע במשך שעה אחת (!) ביום,
או שאתה תחליט שמעכשיו אין דבר כזה לפספס תפילה -
בעז"ה נצליח להוציא מאיתנו את כל מה שיש לנו.
[רק שימו לב שלא תקבלו על עצמכם דברים גדולים מדי, אלא תתקדמו לאט ובנחישות אל עבר המטרה].
 
וזה נכון גם בכל תחום שיש לנו בחיים -
אם לא נשאף תמיד ל100%, גם ל-90% לא נוכל להגיע.
 
שנזכה בעז"ה באמת תמיד לשאוף לירח,
וככה נוכל להגיע לפחות לכוכבים 
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י! 
יישר כח!צ.מ.צ

בס"ד

 

אני צריכה להגיד דבר תורה בשבת, אני יכולה להשתמש בזה?

שבת שלום

בטח שאפשר!מתוק מדבשאחרונה

בסיעתא דשמייא!!

 

כל מי שרוצה - יכול תמיד לקחת את הד"תים והקטעים ולהפיץ אותם.

 

שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!!

מתחילות ההכנות לחתונה... לספר במדבר ויום ירושליםסוג'וק

מה עניין ירושלים במדבר סיני ?

 

עם ישראל מגיע למדבר, ועל כך אומר לנו ירמיה הנביא: "הלוך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" (ירמיהו ב).

 

המכילתא בפר' "בשלח" כותב על הפסוק שזה היה תחילת ספר ירמיהו, רק שאין מוקדם ומאוחר בתורה. ירמיהו נביא החורבן והפורענות מתחיל את נבואותיו בקריאה באזני ירושלים ועוד לפני שמתחיל את תוכחותיו לעם החוטא מזכיר להם את אהבת ה' ורצונו להטיב לכנסת ישראל.

 

"ומה הוא חסד נעוריך?" שואל רש"י ועונה: "לכתך אחר שלוחי משה ואהרן מארץ נושבת יצאתם למדבר ואין צדה לדרך כי האמנתם בי". עם ישראל יוצא ממצרים ללא צידה גשמית, אולם צידה רוחנית גדולה בקרבם, דור הציונות הראשון עולה ממצרים לארץ.

 

יום ירושלים חל בדיוק שבוע לפני חג מתן תורה המכונה "יום חתונתו" של הקב"ה עם כנסת ישראל. מתחילות ההכנות...

 

כמו כל זוג צעיר בתכננו את מהלכי חייו הראשונים, כך כביכול, גם הקב"ה וכנסת ישראל. היציאה למדבר לצורך הנישואים הגדולים במקום החופה – מתן תורה בהר סיני, מלווה בתכלית הקמת הבית החדש – בניין הקבע בירושלים, אשר מתחיל את צעדיו במשכן עראי הוא אוהל מועד.

 

בתרגום יונתן על הפס' "ואשא אתכם על כנפי נשרים..." כתוב שהקב"ה לקח את בנ"י לפני היציאה ממצרים לירושלים למקום בית המקדש. החתן לוקח את כלתו לראות את הבית המיועד.

 

אח"כ בנ"י מגיעים לים סוף ואומר ר' ישמעאל במכילתא בשלח: "'מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו' - ר' ישמעאל אומר 'מה תצעק אלי', בזכות ירושלם אני אקרע להם את הים".

 

הגענו להר סיני ושם "דיבר בקדשו בהר המור יום השביעי זכור ושמור" – כביכול ירושלים הולכת עם ישראל במדבר.

 

עוד לפני שיוצאים לפרשת המדבר וטרם קבלת התורה עלינו לזכור את המטרה הקדושה. נקודת הקדושה הפנימית שבמציאות מתבטאת בירושלים – מהות העולם , כדברי המהר"ל.

 

גם החתן תחת החופה ברגע הקמת הבית חוץ אומר "אם אשכחך ירושלים" ומעלה את ירושלים על ראש שמחתו ובכך מציב לזוג הצעיר את מטרתם לפני שיוצאים לחיים המשותפים. וכך בכל שמחה כללית ופרטית אנו מעלים את ירושלים על ראש שמחתנו.

"אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי: תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי: זְכֹר יְהוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ"

 

הביטוי "יום ירושלים" במקור בתהלים קל"ז הוא מושג מר של חורבן ש"מתמתק" בדור הגאולה.

 

בתש"ח נכשלו המחתרות הנפרדות בכיבוש העיר העתיקה ובתשכ"ז- טרם הגענו ל"אשכחך ירושלים תשכ"ח ימיני", כבשו ואיחדו את העיר חיילי צה"ל המאוחד.

 

נאמין ונודה למחזיר שכינתו לציון ולירושלים המאוחדת, נמשיך ונזכה גם להבחין ולחזות בשוב החתן לביתו-כלתו כנסת ישראל המאוחדת, ברחמים. במהרה בימינו!

  

מפעל שטראוס-עלית בצפת פתוח בשבתותאנונימי (פותח)

מפעל שטראוס-עלית בצפת פתוח בשבתות-STRAUSS-ELITE FACTORY IN TZFAT OPEN ON SHABBATOT

 

 

 

STRAUSS-ELITE Factory in Tzfat Open On Shabbat

 

 

 

Daniel and Doreen Dotan, Tzfat

מה זה נותן כאן? פנו לרב שמואל אליהו.סוג'וק
באמת?? ואיפה הרב שמואל בעסק? מועצה דתית משו?עץ על מים
>><אריאל>אחרונה

1. ברקע נשמעת טלוויזיה...

2. "לא לחלל שבת..." גוי של שבת עשה את הזום בהתחלה? 

3. מי אמר שהצילום בכלל נעשה בשבת? 

 

אלה השאלות שעלו לי ב2 דק' צפייה...אני אישית לא קונה את זה. 

מתוכסלת מהתפילה שלי ..הבת של אבא!

בתקופה האחרונה , אני מרגישה שממש קשה לי בתפילה! אני מכריחה ת'צמי בערך לקום ולהתפלל , וכשזה כבר קורה ( כשלא מצאתי 1000 סיבות למה לא .. ) , זה תמיד תפילה מהירה כזאת .. כמעט בלי כוונה במילים , רק מרפרפת כזה על כל הקטעים .. מוצאת את הראש שלי בעשרים אלף מחשבות הכל חוץ מעל התפילה !

פשוט קשה לי להשלים עם המצב הזה , כי אני יודעת שתפילה זה דבר כ"כ בסיסי והכרחי בקשר שלנו עם אבא שלנו!

אני מנסה למצוא דרכים איך אפשר לשנות את המצב..

יש למישו רעיונות אולי ?

קצת מתוסכלת .. :/

תודה מראש ..

יש שני עניינים:איזה טוב ה'!!!!

א. להתפלל כפי סדר התפילה שסידרו חז"ל מדין "ועשית ככל אשר יורוך"

 

ב. להתפלל לה' בכוונה.

 

ע"מ לקיים את שני הדברים בצורה טובה כדאי מעבר לתפילה עצמה שכפי שכתבת שלא תמיד אנו מצליחים להתפלל בכוונה (בלשון המעטה...) לקיים גם התבודדות.

 

זאת אומרת, להתפלל לה' במילים שלך על הצרות הפרטיות שלך ולהודות לה' על הדברים הטובים שהוא עושה בכל יום ויום ובכל רגע ורגע.

 

אין ספק שתפילה אישית שכזו נאמרת במלוא הכוונה הרצויה.

 

בהצלחה.

 

צדיקה,אוסקר

בס"ד

 

כתוב באבות דרבי נתן: מי גרם לנגיעה זו [שנגעה האשה בעץ הדעת ואחר כך חטאה באכילה] סייג שסג אדם הראשון לדבריו [שאמר גם שאסור לה לגעת].

מכאן אמרו אם סג אדם לדבריו [אם עושה לעצמו סייגים וגדרות מידיי קשים], אין יכול לעמוד בדבריו.

מכאן אמרו אל יוסיף אדם על דברים ששומע.

ר' יוסי אומר טוב עשרה טפחים ועומד ממאה אמה ונופל:  ככל הנראה גם את לקחת על עצמך לומר תפילה ארוכה, וממילא אינך עומדת במה שקיבלת, ועושה זאת ברפרוף. עדיף שתאמרי את הקטעים המחוייבים בלבד, שהם ברכות השחר, פרשה ראשונה של קריאת שמע, ותפילת עמידה. זה לוקח הכל ביחד פחות מעשר דקות, כך תוכלי לומר קטעים אלו בכוונה ובאיטיות.

 

בהצלחה!

רק טוב

התפילה הקצרההבת של אבא!

תודה לשניכם , באמת תודה שאתם מנסים לעזור זה כזה יפה בעיניי ! (:

אוסקר , באמת עדיף להוריד קטעים מהתפילה כדי שאוכל להתכוון יותר בקטעים שחייבים בהם ?

זה נראליי קצת מוזר כזה , כי התרגלתי כבר לכל התפילה .. ועכשיו להוריד אותה ולקצר אותה זה נראליי קצת חפיפניק כזה לא ?

תיהיה לי תפילה אחת ביום שגם היא לוקחת רק 10 דקות ?

לוידעת נישמע לי קצת מוזר , מה שבטוח אצטרך להתרגל לרעיון .. אבל תודה

בס"דאוסקר

כן, זה באמת עדיף.

אפשר לומר שלהתפלל את כל התפילה בלי להתכוון זה קצת "חפיפניק".

מאמינה שתרגישי אחרי התפילה הקצרה בכוונה הרבה יותר טוב מהבלי כוונה.

וכן, זה קצת מוזר לשנות מההרגל אבל התכלית של התפילה היא להידבק בה' ואם זה לא לוקח אותך לשם  עדיף תפילה קצרה.

 

מה שכן, כדאי לקרוא ספרים על תפילה או על אמונה שיקרבו אותך יותר וכך תירצי מרצונך ממש להתפלל לה' ולאט לאט להוסיף קטעים אחרי שאת מצליחה די הרבה זמן להתכוון בקצרה.

וגם לנסות להתכוון ממש ולהתקרב מהתפילה הקצרה ולא לאט לאט לחפף גם בזה כי הרי עדיף כבר את התפילה הארוכה אם זה אותה הכוונה.

 

בהצלחה רבה!

מסכים עם אוסקראיזה טוב ה'!!!!

צריך לדעת להבחין בין מה שהוא מעיקר הדין לתוספות והידורים.

 

מי שמסוגל לתוספות והידורים אשריו אבל כשזה גורם לכך שהחלק שהוא מעיקר הדין נפגע אז עדיף לוותר על ההידור ולבצע את העיקר כמו שצריך.

 

יישר כוח.

 

 

מה הברכות שחייבים ?הבת של אבא!

רגע, אז מה הקטעים שחייבים בהם ? ברכות השחר , ברוך שאמר , הברכות של קריאת שמע , קריאת שמ ושמונה עשרה ?

ישלכם מושג לשמות של ספרים שיש בנושא הזה ?

תודה!

עדיף שתשאלי את הרב שלךאיזה טוב ה'!!!!

בסדרת הספרים של הרב אליעזר מלמד "פניני הלכה" יש ספר שלם על תפילת נשים.

אמ...אוסקר

אני הייתי מציעה לך את הספר "ברומו של עולם" של הרב ישראל לוגאסי. ניראלי ספר שיתאים.

ולגבי הברכות שחייבים כתבתי לך בתגובה הראשונה...

 

בהצלחה

כל יום קטע אחרמושיקו

קודם כל כדאי לראות איזה מקום הכי טוב לך להתרכז

 

כל יום תתפללי קטע אחר בכוונה = לפי סדר שתקבעי לעצמך ואת שאר התפילה תריצי.

ואפשר להוסיף כמה בקשות אישיות בשמונה עשרה-בברכת שמע קולנו ולפני 'יהיו לרצון' השני או מיד אחרי התפילה

 

זה כבר יתן משמעות ותוכן אחר .

אחלה תודה לכולם!הבת של אבא!אחרונה

אחלה תודה לכולם!

אששששששששששששששששששש,אח..

 

פעם מגיע יהודי ספרדי שומר תורה ומצוות לשמיים, משהו משהו.
- "אווו, ברוך בואך! אתה ישר לגן עדן. יאלה! לך תשתזף מזיו השכינה".
הספרדי שלנו שמח, מבסוט הכי בעולם. טוב, נכנס בשער פנימה,
פתאום נשפכת עליו חבית מים רותחים מלמעלה. מזה רותחים? אש. אש מוות.
- "אהההההה! אמרו לי גן עדן פה, מזה המים הרותחים האלה?!".
פתאום הוא שומע מהשמיים קול מרושע מצחקק עונה לו בחזרה:
"כלי שני לא מבשל, הא?! חה חה חה"... 


 

נו, הבדיחה הסתיימה. תצחקו. נוווווווווווו. 
אויש, יבשנים. או שבעצם... P:
 
קיצור, יש כלל בהלכות שבת - "כלי ראשון מבשל".

כלומר: כלי שהיה על האש (או על הפלטה) בשבת, מבשל.
כלי שני = הכלי שנשפך אליו מתוך הכלי הראשון,
כבר לא מבשל. (חוץ מדברים בודדים)

 
=======
 
פעם חשבתי על זה. בעז"ה עוד יגיעו ימים שאהיה נשוי,
ובעז"ה גם יהיו לי ילדים. לחנך אותם, איך? פשוט מה הקסם,
איפה הכפתור שעליו לוחצים עליו בשביל להקנות יראת שמיים אמיתית?
חד משמעית, לא הייתה לי תשובה. איך אפשר בדור שלנו,
לחנך את הצאצאים שלנו להיות דבוקים במסורת שלנו.
 
התשובה היא? חוזרים למעלה.
כלי ראשון, כלי שעמד על האש, כלי שהתחמם, כלי ר-ו-ת-ח =
מבשל. יש בכוחו לבשל - לתת מהחום שלו - לאחרים.
כלי שני, כלי "חפיף" כזה, כלי שלא עמד על האש, כלי פ-ו-ש-ר =
לא מבשל. אין בכוחו להעביר מהחום שלו, לאחרים.
ככה - בדיוק אנחנו, בחיים שלנו.
 
דברנו פעם שעברה על זה שאנחנו "קיצוניים". מקפידים על ההלכה.
באמת, מה כ"כ חשוב בלקיים את ההלכה ממש כמו שה' רוצה?
אז חוץ מזה ש - "חצי אמת", זה לא חצי אמת - אלא 'שקר שלם',
יש עוד עניין גדול בהקפדה על ההלכה, בקיצוניות שלנו בקיום ההלכה. 
והוא - מי שרוצה לזכות לגדל דור של "אוהבי ה' יראי אלוקים אנשי אמת זרע
קודש בה' דבקים" - חייב, אבל פשוט חייב גם הוא, ל-ד-ב-ו-ק בה'.
אנחנו חייבים להיות 'כלי ראשון', חמים, רותחים, "אש" - בהלכה,
בשביל שנוכל בעז"ה "לבשל" את ילדנו ביראת שמיים, בישול של אמת.
אם חלילה נהיה "פושרים" בקיום מצוות ה', מקיימים מה שבא לנו,
מקיימים רק פה ושם, מחפפים ת'כלס בהלכה - 
לא נוכל "לבשל" את ילדנו בישול של קדושה. גם אם נרצה, נבכה,
לא יעזור כלום. כלי שני, כלי פושר, כלי שלא עמד על ה-א-שלא מבשל.
 
 
====
 
אתם יודעים, שמעיפים טיל - אם בהתחלה הייתה סטייה קטנה של כמה ס"מ בודדים,
אח"כ, במטרה - הסטייה תהיה בכמה מאות או אלפי מטרים.
אבל אצלנו, המצב יותר חמור. לא מדובר "אחרי כמה קילומטרים",
אלא ממש בדור הבא, שלנו. אם הסטייה אצלנו מהתורה תהיה ב - "קצת", "חפיף",
אזי הצאצאים, הדור הבא שלנו - שממש קרוב לבוא - פתאום לא נבין איך הוא יצא ככה, ה' ירחם.
אגב, אם מישהו חושב שאני אומר את הדברים על סמך הדמיון, אז רק שידע שאני
אומר את הדברים היום, אחרי שבתקופה האחרונה ראיתי את האמת הזו מקרוב. 
 
אם אתה היום 'דתי לייט' - ואגב, שיהיה ברור, דתי לייט זה לא אחד שמחלל שבת,
אלא זה יכול להיות בהחלט כל אחד מאתינו. האלה שלא יודעים בגרוש הלכות שבת,
האלה שיש להן ידידות חופשי כאילו אין הקב"ה, וגם למי שלא מפריע שיש לו טלויזיה בבית 
או אינטרנט פתוח - אז נחזור: אם אתה היום 'דתי לייט',
הדור הבא שלך, כבר "דתיים עם כיפה שקופה", הנכדים שלך, כבר חילונים.
אם את היום לובשת קצר ולא כואב לך שאת נופלת - תדעי, ההתלבטות של הנכדה
שלך לא תהיה בין "חצאית מטאטא או חצאית קצרה" או "חולצה קצרה או אחרי המרפק",
אלא שלה תהיה תהיה - 
מכנסיים קצרות, או ---  וואלה אני לא יודע אם ב - "מודה" יהיה ללבוש בגדים בכלל...
אם אתה היום אחי לא פותח גמרא כי "לא מתחבר" או "לא בא לי", הילד שלך כבר ירבוץ מול הנט 24/7, 
והנכד? לא תכיר אותו בכלל. "מסיבה עם החבר'ה", או סבא זקן - ברור בדיוק מה הוא יבחר. 
 
ו - אני רוצה להדגיש. 
זה לא משנה כמה חום ואהבה נתן לילדים שלנו שישמרו באמת להיות דתיים כמו שצריך -
הילדים לא סובלים, שונאים, מתעבים - סתירות פנימיות.
 
להיות עם כיפה על הראש, ועם אינטרנט פתוח בבית - זו סתירה, פנימית, חזקה.
להיות עם חצאית, שבלב מסתובב לך בחור צעיר חבר שלך - זו סתירה, פנימית, חזקה.
להקרא "דתי" ולקרוא "ידיעות אחרונות" - זו סתירה, פנימית, חזקה.
ללמוד באולפנה, שאת בקיאה בתוכנית 'האח הגדול' - זו סתירה, פנימית, חזקה.
 
אם אנחנו היום נהיה מלאי "סתירה פנימית",
גם אנחנו מובטחים לקבל כמה סתירות בהמשך החיים, אמיתיות. כואבות, מאוד.
 
-----
 
אשה צעירה, אחרי שנולד לה הילד הראשון, שאלה את אחד החכמים,
מתי להתחיל לחנך את הילד שלה. ענה לה אותו חכם -
"לפני עשרים שנה"...
 
 
ההשתדלות היחידה שלנו בשביל לגדל בעז"ה דור מקיים רצון ה' באמת,
היא רק - להיות "אששש" בקיום מצוות, עכשיו. להיות קיצוני, להקפיד מאוד על התורה.
רק כך בעז"ה נזכה לקבל נחת כהורים, נחת כאנשים, נחת כבני אדם.
חיים טובים, אמיתיים, הכי בריאים ומהנים שבעולם.
 
 
 
שווה להדפיס ולקרוא ליד המדורה ממש,
להרגיש את החום - בנשמה.




אשמח מי שיכול להקפיץ את הקטע,
נזכה בעז"ה עוד כמה חבר'ה להתקרב.









 
 
 
 
 
 
מחזק, תודה רבה רבה ו...אוסקר

חחח..העליתי חיוך בבדיחה

תודה רבה אח- חיזקתניזית שמן ודבשאחרונה
האם חלק מהרבנים 'שלנו' הם בעצם רפורמים?בן ציצית הכסת

הרב חיים נבון מציע לשנות את ברכות השחר (להחליף את  ברכת 'שלא עשני אישה במשהו אחר) והרב גיסר:

ובכן - מה מבדיל בין אלו לבין הרפורמים שבכל הדורות?

אשמח לתשובות ענייניות בלבד.

 

הרב אברהם גיסר: הומופוביה היא תופעה פסולה

לאחר נתקלתי בדברי ביקורת על השתתפותי, מפני שאחד המשתתפים המרכזיים האחרים נודע כבעל נטייה הומוסקסואלית. את הטענות הדפתי לא מתוך מלחמה על זכותם של הומוסקסואלים להכרה והוקרה כיחיד או כקבוצה, אלא מתוך כבוד לעולמו האישי של כל אדם ללא חיטוט ושיפוט מיותר.

הדפסה
17.05.11 07:56

לעומת רבי עקיבא אשר קבע ואשר ראה בהוראה המחייבת "ואהבת לרעך כמוך" את הכלל הגדול שבתורה, עמד תלמידו בן עזאי ומתוך עמדה עצמאית טען שיש עמו כלל גדול יותר. והוא מה שכתוב "זה ספר תולדות אדם ביום ברוא א-להים אדם בדמותו א-להים עשה אותו".

הרב אברהם גיסר: הומופוביה היא תופעה פסולה
  לכבד כל אדם. מצעד הגאווה (פלאש90)

בן עזאי ראה בהגדרת היסוד הזו את תמצית ההכרה בגדולת האדם ובכבודו, ולפיכך ראה בזה את "ספר האדם" או את מגילת הזכויות של המין האנושי. ב"ואהבת" יש כפל הגדרות סובייקטיביות. האדם מוצא את כבודו רק במסגרת החברתית בינו לבין רעיו או כל זולת אחר ואותו זולת צריך להתכנס לתוך מסגרת מגבילה ביותר: "כמוך".

ואם אין הוא "כמוך" ? ואם אינו "רעך" בכלל? וכי אין האדם זכאי לכבוד וליקר מעצם הווייתו, כאובייקט?

נראה שבן עזאי קם להגנת האדם הבודד כאובייקט ולמען עולמו האישי של כל אחד ואחת.

האם הדבר קשור גם לאישיותו של בן עזאי? בן עזאי, שדיבר בהתלהבות על חשיבות הנישואין, הואשם שהוא ע"י חבריו שהוא "נאה דורש אך אינו נאה מקיים". וכך השיב: "ומה אעשה ונפשי חשקה בתורה?"

בן עזאי קיבל החלטה אישית קשה, החלטה שלא יכול היה למצוא לה גיבוי חברתי ולא כל שכן אהדה מצד חבריו, ועל כן הוא מדגיש את היות האדם ראוי לחירות ולכבוד על הכרעותיו האישיות מצד עצמו וללא תלות בחברה.

במסגרת ההכרה בסיפורו האישי של כל יחיד "ספר תולדות אדם" יש למגר את ההומופוביה.

תופעות של ביזוי ורתיעה מן היחיד או מן הקבוצה הן ביטוי לשנאת אדם ולביזוי "דמות אלוקים" כמו גם מייצגות פחדים הנשענים על בורות ועל הדחקה מעוותת של יצרים.

לכבד כל אדם

לאחרונה נטלתי חלק באירוע ציבורי מכובד. לאחר האירוע נתקלתי בדברי ביקורת על השתתפותי. ומדוע? מפני שאחד המשתתפים המרכזיים האחרים נודע כבעל נטייה הומוסקסואלית. את הטענות הדפתי לא מתוך מלחמה על זכותם של הומוסקסואלים להכרה והוקרה כיחיד או כקבוצה, אלא מתוך כבוד לעולמו האישי של כל אדם ללא חיטוט ושיפוט מיותר. את ההומופוביה צריכה להחליף האוטונומיה.

הזכות לחיים אוטונומיים ולסיפור אישי בנויה על ערך הווייתו של האדם כאובייקט ועל הכרת הנפש האנושית ונפתוליה, על ייסוריה ועל הכרעותיה.

ההבנה שחלק גדול מן ההכרעות שאנו מקבלים בחיינו הן שילוב מורכב מאד של רצון אישי ושל נסיבות, של מבנה אישיות ושל גנטיקה ופסיכולוגיה נחוצה לכולנו בכל המעגלים החברתיים ובכל מערכות היחסים שבינינו.

אין בכל זה כדי לשנות את השקפתי האישית שגם היא תוצר מורכב של כלל הגורמים האלה על דרכה של התורה והיהדות בכלל. התורה כורכת לבלי יכולת להפריד בין בריאת האדם ובין "זכר ונקבה בראם ויברך אותם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם". וזהו הפסוק הבא לאחר הכלל של בן עזאי.

התורה גם מתארת בציור את אידאלי את הנטייה האנושית "ודבק באשתו" כנטיית המין האנושי כולו. את הכלל הגדול "ואהבת לרעך כמוך" יישמו חז"ל בראש ובראשונה בין איש לאשתו (בבלי קידושין דף מ"א). כל זה בעיניי אמת ואמונה.

לא להומופוביה

התורה מצווה אותנו לחיות "בחוקותי": "ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, אני ה'". כשם שאדם מצווה אף להקריב את חייו על עקרונות היסוד "ייהרג ובל יעבור" הוא מצווה לחיות את חייו על יסוד עקרונות אלה. התורה אינה נסוגה מפני קשיים אישיים או נטיות אישיות אלא בסביבת "פיקוח נפש".

אדם ירא שמים שואף לחיות את חייו על פי החוקים והמשפטים האלה ולדחות רצונות פרטיים וכל זה מפני "אני ה'" – דהיינו אתם, גופכם וחייכם שלי הם ולא שלכם. כאן עומדת התורה בקונפליקט חריף מול כל תרבות היחיד של המערב. והיא אינה מעניקה לאדם זכות מלאה על גופו, להפך. על כן החופש והאוטונומיה שביסוד השקפתי כלפי כל אדם קיימים רק במערכת שביני לבינו ובתחום המעגל החברתי.

כשם שאני איני רשאי, מעבר למעגל החברתי שבינינו, לפלוש לתחום היחסים שבין הזולת לבין קונו – כך שום אדם אינו רשאי לפלוש למערכת היחסים, האמונות והדעות שביני לבין קוני וביני לבין אהבת החוקים והמשפטיים האלוקיים המצווים עליי.

איני תומך ברעיונות הבאים לגלות בתורה פנים שאין בה. האיסור על ההומופוביה מצוי בה במסגרת הכלל "ואהבת לרעך כמוך" יחד עם שלילת הלגיטימציה הנאמרת בו ואתו: "אני ה'". 

תשובה עניינית:עוזיהאחרונה

הם לא נראים לי הרבנים "שלך". אז אנא, עזוב אותנו מהתחסדויות כאלו ואחרות.

פסק אמיץ של הרב אלישיב:בן ציצית הכסת

 

הגרי"ש אלישיב: מותר לבזות אישה בקווי מהדרין

השאלה הבאה הוצגה בפני פוסק הדור, מרן הגרי"ש אלישיב על-ידי אברך, לאחר שביזה אישה משום שהפרה את הכללים בקוו מהדרין. הגרי"ש שמע את פרטי הסיפור והשיב לאברך כי אינו צריך לבקש ממנה סליחה, מאחר והאישה היתה צריכה לעבור לחלק שיועד לנשים ולא להתעקש להפר את הסדר המהדרין

 
חיים שקדי
|
י"ד באייר תשעא   08:24  18.05.11
הדפסה
 

אברך חרדי הגיע אל הגרי"ש ובפיו שאלה. הוא סיפר לגרי"ש כי באחד הימים, עת נסע באוטובוס בו הונהג הסדר המהדרין, הייתה אישה שהתיישבה בכוונה תחילה בחלקו הקדמי של האוטובוס.

"ניגשתי אליה וביקשתי שתכבד את רגשות הנוסעים ותעבור ממקומה אל החלק שיועד לנשים אך היא סרבה", סיפר האברך.

ב"עזות דקדושה", לפחות מזווית הראייה של האברך, הוא פתח כלפיה בצעקות רמות, תוך שהוא מבזה אותה לעיני כל הנוסעים, ומשתמש בביטויים קשים נגדה. 

כמה ימים אחר-כך, האברך תהה בינו לבין עצמו האם עשה נכון. הוא חש צער על הפגיעה באישה, ופנה לגרי"ש בשאלה: "האם אני צריך לבקש ממנה סליחה?".

הגרי"ש שמע את פרטי הסיפור והשיב לאברך כי אינו צריך לבקש ממנה סליחה, מאחר והאישה היתה צריכה לעבור לחלק שיועד לנשים ולא להתעקש להפר את הסדר המהדרין.

האברך הוסיף ושאל: "אולי היא הייתה אישה נכה, ולכן היא לא עברה ממקומה למרות הבקשות והצעקות, ואני כן צריך לבקש ממנה סליחה על הביזיונות שעשיתי לה?", אך הגרי"ש ביטל את דבריו, ושב ואמר כי אינו צריך לבקש את סליחתה, "נהגת כדין", הבהיר הגרי"ש לאברך.

בכדי לסבר את אוזנו של האברך, ציטט הגרי"ש אלישיב מעשה מהגמרא על שמואל שהלך בשוק, וראה אישה בבגד לא צנוע וקרע אותו מעליה, ולבסוף התברר כי מדובר בגויה. "מכאן אתה למד", הוסיף הגרי"ש אלישיב, "שמותר לבזות מי שעובר על הדת היהודית בענייני צניעות". 

מזתומרת פסק אמיץ????ב.ש.

פסקים לא אמורים להיות אמיצים.

הם לא צריכים את האישור של ה"אומץ.

זה כמו שתגיד "פשששש, יש אומץ לתורה לאסור עלי אכילת חזיר, אה?"

לקרוא לפסק בשם "אמיץ" פירושו עזות כנגד התורה וחכמיה.

אם יש מי שחולק עלי-מוזמן לחלוק פה את דעתו.

בודאי שזהו פסק אמיץ. אסביר:בן ציצית הכסתאחרונה

יש רבנים שנניח חושבים כמו הרב אלישיב - אך מפחדים לומר זאת פן יכעסו עליהם.

יותר מדוייק לומר: לא הפסק 'אמיץ' אלא הרב שבוחר לפרסמו למרות זעם ההמון.

חללה שמתחתנת עם ישראל+בישול בשבתאנונימי (פותח)

1) רב אמר לי שהצאצאים חללים אבל אח"כ קראתי ברמב"ם שבמקרה כזה הצאצאים ישראלים.

מישהו יודע אם יש בזה מחלוקת?

 

2) האם מותר לשפוך בשבת מים שהתבשלו לפני שבת ועדיין חמים (לאשכנזים+תימנים) לתוך מיחם שגוף החימום שלו גלוי?

ראיתי שעושים את זה - למה זה לא "מיחזי כמבשל"?

ובכלל, למה מותר להשתמש במיחם כזה (שגוף החימום שלו גלוי) ? למה זה לא כמו לשים סיר עם תבשיל על אש גלויה?

זה שאלות לרבניםמושיקו

שלא נראה לי שהם מסתובבים כאן, כל דיון בזה מיותר כי מישהו יכול לקחת את זה כהלכה

שלוםאוסקראחרונה

בס"ד

 

1. הרב שאמר לך כן טעה, דהלכה מפורשת היא בשלחן ערוך אבן העזר (סי' ז סעיף טז), שישראל שנשא חללה הולד כשר ואינו חלל.
 
2.אם המים היו בכניסת שבת במיחם אחר אין בעיה להעבירו למיחם אחר מצד מיחזי כמבשל, כמפורש בדברי הרמ"א (בסימן רנג סעיף ב') שאם התבשיל מבושל כל צרכו מותר להחזירו אפילו לכירה אחרת. וכן מפורש בשער הציון שם (אות מז), שאפשר להקל בדין פינה ממיחם למיחם. אבל אם המים לא היו בכניסת שבת במיחם, אלא מוטמנים כדי שלא יתקררו, כגון בתרמוס וכדומה יש להחמיר בזה, וכן נראה מדברי שמירת שבת כהלכתה (פרק א סע' טז ובהערה מד שם).
ובענין למה זה לא דומה להנחת תבשיל על אש גלויה, התשובה היא שתבשיל על אש גלויה אסור רק במצטמק ויפה לו, אבל במצטמק ורע לו מותר, כמפורש בשולחן ערוך (סימן רנג סעיף א), ומים דינם כמצטמק ורע לו כמפורש בביאור הלכה (סימן רנג ד"ה והוא מצטמק
 
רק טוב

 

מה אני משקרת לעצמי?!..מתוק מדבש

 

בסיעתא דשמייא!!
 
 
מכירים את זה שאתם רוצים לעשות משהו, ואתם יודעים שזה לא באמת טוב,
אבל אתם מוצאים איזה 100000 תירוצים למה כן צריך לעשות את זה, ולמה זה מועיל וכו'..?
 
--
 
בפרשת השבוע שלנו [בהר] כתוב:
'וְלא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתו' 
 
הקוצקר קצת משנה את הפסוק, ואומר שזה בעצם >>
"לא תונו איש את אמיתו"
ז'תומרת שבעצם אבאל'ה שבשמים אומר לנו פה ש..
אנחנו יכולים למכור לאחרים סיפורים מפה ועד השמים שאנחנו עושים הכל למטרה טובה,
אבל מי שבאמת יודע למה באמת אנחנו עושים דברים זה קודם כל 
[ה' כמובן, אבל גם] אנחנו.
אנחנו לא יכולים לשקר את האמת שלנו.
 
יכול להיות שאת גולשת עכשיו באינטרנט באמת בגלל שאת מתקרבת פה יותר לה' [את אפילו קוראת כאן ד"תים ], או כי את באמת צריכה לדבר עם מישהי, או בגלל סיבות אחרות שבאמת טובות.
אבל מצד שני - יכול להיות שאת פה סתם בשביל לבזבז ת'זמן, או כי אין לך כוח לסדר ת'חדר.
רק א-ת יודעת מה באמת התשובה לשאלה הזו.

וזה לא רק בקטעים שמרחיקים אותנו מה', אלא גם בעבודת ה' עצמה, אנחנו לפעמים מקיימים מצוות לא מהסיבות הכי נכונות [שלא יובן לא נכון - ברור שצריך להמשיך לקיים את המצוות תמיד, כי 'מתוך שלא לשמה - בא לשמה', אבל אנחנו צריכים להתחיל לעבוד על ה'לשמה' הזה..]
לדוגמה, אנחנו היחידם שיודעים אם אנחנו באמת הולכים עכשיו להתנדבות בגלל שאנחנו רוצים לעזור, בגלל שזו מצווה,
או שאנחנו עושים את זה בשביל שנקבל פידבק מהחבר'ה, או בשביל להתחמק מללמוד למבחן שיש לנו מחר.

 
תחשבו שנייה על זה שבאמת כ---ל מעשה שלנו יכול להיות לשם שמים, אם רק באמת נעשה אותו מהסיבות הנכונות. ז'תומרת שכל מעשה שלנו פה יכול להיות מצווה.
 
אבל איך באמת אנחנו יכולים ליצור מצב שכל דבר שאנחנו עושים יהיה לשם שמים?!
אם נפסיק לשקר לעצמנו. אם נפסיק לומר לעצמנו שאנחנו עושים דברים טובים, כשאנחנו יודעים בלב, עמוק פנימה, שאנחנו לא.
אין קטע סתם לשקר על עצמנו, אם נעשה את זה - לא נוכל להתקדם לשומקום, כי נחשוב שאנחנו 'מושלמים'..
 
וואי, יש פה חומר למחשבה לשבעעס, הא? 
מקווה שבעז"ה נצליח באמת לא לשקר לעצמנו, ולעשות את כל המעשים שלנו לשם שמים.
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י! 
יישר כח!!!צ.מ.צאחרונה

שבת שלום!

מי יכול להסביר לי..שמחה ואמונה

מה אומר הפסוק:

"ארץ רעשה אף שמים נטפו מפי אלוהים זה סיני מפני אלוהים אלוהי ישראל" [ס"ח]

הסבר:יויו2

ארץ רעשה אף שמיים נטפו- הארץ רעשה והזדעזעה ורעשה מיראת כבוד ה',גם השמיים הורידו טיפות מיים מרוב הזדעזעותם.

מפני אלוהים- פירוש א':בגלל ה'.

                   פירוש ב': ממש בגלל שהם ראו את ה'.

זה סיני מפני אלוהים אלוהי ישראל-המילה "זה" הכוונה שלה זה הנה.הנה,הר סיני רעש ונטף מפני ה'. כמו שכתוב במעמד הר סיני:"והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה'...ויחרד כל ההר מאוד.."

זה מתוך "דעת מקרא"..יויו2
.אוסקר

בס''ד

 

רוב המפרשים פירשו את זה על הקולות והברקים שהיו בזמן שה' התגלה על הר סיני

במתן תורה.

 

יום טוב

תודה רבה=]שמחה ואמונהאחרונה
אנחנו ק--י--צ--ו--נ--י--י--ם--!אח..

 

פעם שאל מישהו את חבר שלו -
אחי, כמה עולה החפץ הזה?
- זה? 100 ש"ח. לא זול ולא יקר, נורמלי.
- למה, כמה בחנויות אחרות?
- היקרות - 200 ש"ח. הזולות, גם באיכות - 20 ש"ח.

האיש היקר (...) שלנו, בא לחנות שמוכרת במחיר 'רגיל'.
שם 21 ש"ח על הדלפק, לקח את החפץ ו...
"בואנה, זה עולה 100, אתה צריך להוסיף", אמר המוכר.
- הא? עזוב אותך, אתה הרי לא מוכר יקר. גם לא זול,
אבל בשביל זה נתתי לך יותר מ - 20 ש"ח,
איך אומרים? התפשרנו, בין זול, ליקר...

 



====

יוצא לנו לשמוע לפעמים טענה שאומרת כך:
נו באמת, ההלכה לא 'פאנטית'. אל תגזימו, אנחנו לא קיצוניים...
לפעמים אפילו, אנחנו 'קצת' נוטים להסכים עם הטענה הזו.
כאילו, אם נגיד אלוקים היה רוצה שלא נדבר לשון הרע בכלל,
הוא היה בורא אותנו בלי פה. או משהו בנושא אחר -
אם אלוקים היה רוצה שלא נסתובב (הבנים) עם בנות,
הוא היה בורא אותנו עם "מחיצה", אנחנו הרי לא נוצרים שמתנזרים...
אלא - מזה שהוא לא ברא אותנו ככה, משמע שאנחנו לא צריכים להיות 
פאנטים דוסים קיצוניים, אלא - יהדות ברוגע? ברוגע. ב - "סבבה", מה שנקרא.

ואת ההשקפה הזו, באתי עתה לעקור מהלב.
אנחנו ק-י-צ-ו-נ-י-י-ם מאוד, עד הסוף. 
אז רגע, למחוק את צמד המילים "לא קיצוניים" מהמילון שלנו? 
התשובה - לא! ממש לא. אז מה כן? ככה, הנה נגדיר:
ה-ה-ל-כ-ה לא קיצונית בחיים. היא מצווה לדבר, מצווה להקים משפחה,
מצווה לשמוח, מצוות להנות בחיים, מצווה להיות 'לא קיצוניים' בחיים.
אבל, ב-ת-ו-ך ההלכה? א-נ-ח-נ-ו קיצוניים = מדייקים, בהחלט.

הנה לנו ביאור קטן שיסביר יותר:
(התנזרות) |------------------------ אמצע -----------------------| (מתירנות)

נגיד שככה נראים החיים שלנו. 
ההלכה - באמצע. לא מתנזרת, אבל מצד שני לא מתירנית.
אבל א-נ-ח-נ-ו, שצריכים לקיים את ההלכה = את האמצע? צריכים ללכת ב-ת-ו-כ-ה,
באמצע בדיוק - עד הסוף. אין כזה דבר "סטלה דקדושה", או "נעגל פינות", אלא
לקיים אותה עד הסוף כמו שהיא דורשת בלי שום פשרות = אני קיצוני, בתוכה.

מממ, דוגמא? הנה משהו שאולי אפילו קצת 'יצבוט' לנו בלב.
בחורה (וברור שבחור..) שרואה תוכניות טלויזיה או סדרות, האממ..
הטענה שלה? "אנחנו לא קיצוניים", אנחנו לא נגד תרבות.
נכון, היא צודקת שאנחנו לא נגד תרבות וכדו',
אבל מצד שני, היא לא צודקת, כי אנחנו ק-י-צ-ו-נ-י-י-ם בתוך ההלכה.
ההלכה אומרת = לא טלויזיה או סדרות. אנחנו = לא טלויזיה או סדרות,
עד הסוף. קיצוניים ב-ת-ו-ך ההלכה.

בדיוק כמו ש - "מחיר רגיל" = 100 ש"ח, ואם נשלם 90 או אפילו 95,
פשוט לא ימכרו לנו את החפץ, ככה גם בדיוק בתוך ההלכה.
אם נעשה ב-ד-י-ו-ק (בקיצוניות, בלי להתפשר) מה שהיא אומרת = אנחנו ב-ח-י-י-םלא קיצוניים,
כי הרי ההלכה בחיים לא קיצונית = לא מתירנית ולא מתנזרת. אבל אנחנו בתוך הלכה? קיצוניים.
אם לא נעשה בדיוק מה שהיא אומרת, אלא 'נעגל פינות', נתפשר,
פשוט לא קיימו את ההלכה כמו שצריך...

עוד דוגמא לבנים שבנינו - לימוד תורה. בחור יושב בסדר הלימוד, 
מסתכל בתמונות של נוף בפלאפון. הטענה שלו? פשוטה -
"ההלכה לא קיצונית, מותר להנות מהעולם הזה, מנוף נחמד"...
נכון, הוא צודק שאנחנו לא מתנזרים מההנאה בעולם הזה,
אבל מצד שני, הוא לא צודק, כי אנחנו ק-י-צ-ו-נ-י-י-ם בתוך ההלכה.
ההלכה אומרת = לא נוף באמצע סדר. אנחנו = לא נוף באמצע סדר.
עד הסוף. קיצוניים ב-ת-ו-ך ההלכה.


ככה, בעצם בנויים כל החיים שלנו.
חיי תורה - שהתורה עצמה לא קיצונית - בלי שום פשרות.
עד הסוף, קיצוניים בתוך התורה, בלי לעגל פינות. לקיים ממש את ההלכה.

 
 
====
 
אז בואו רק נגדיר ברור, שישב חזק בלב -
ההלכה = לא קיצונית ב-ח-י-י-ם. לא מתירנית ולא מתנזרת.
אנחנו = שבאים ל-ק-י-י-ם את ההלכה שאמרנו שהיא בדיוק 'נורמלית' -
חייבים ללכת בה בדיוק ע"פ מה שהיא דורשת. קיצונים בקיומה!
אוו, זו המילה - קיצונים בקיומה! בלי לחפף, בלי לייט, בלי לתחכם...


התורה היא "דרך חיים" שמחיה את הנשמה.
בשביל לקיים אותה באמת, חייבים את היסוד הבסיסי -
להיות קיצוני ב-ת-ו-ך התורה, לשאוף ב-ד-י-ו-ק ע"פ ההלכה.


 

אשמח אם תוכלו להקפיץ את הקטע למעלה,
בשביל שעוד כמה חבר'ה מאיתנו יקראו את הדברים.












 
 

 

 

משהו נחמד ליום העצמאותסוג'וק

בהגדת חתם סופר מובא טעם לאכילת ביצים בליל הסדר כיוון שהביצה מסמלת הולדת פוטנציאל שצריך עוד דגירה ובקיעה.. כך בפסח נולד עם ישראל אבל מהותו מתגלת יותר מאוחר במתן תורה ובכניסה לא"י

 

ידוע שזמן הדגירה עד בקיעת האפרוח הוא 21 יום ומתחילת פסח עד יום העצמאות יש בדיוק 21 יום

 

למעמיקים:

לפי הכתוב בתורה, למרות שבדר"כ התורה לא כותבת מרחקים וכד', בין המקומות הבודדים כתוב שהמרחק ממצרים לחורב (הר סיני) הוא 3 ימים (כפי שמשה אומר לפרעה) והמרחק מחורב עד קדש ברנע שהוא גבול א"י הוא 11 יום (דברים א) - יחד זהו מרחק של 14 יום מגבול מצרים שבנ"י היו בו בשביעי של פסח (כי חזורה אחורה..) - ואם נוסיף 14 יום של מרחק תיאורטי עד א"י - נקבל ה' את יום העצמאות.

 

נכון שבפועל מרחק זה לא מומש אז כיוון שהיו שיקולים אחרים להליכה במדבר ומתן תורה וכו' אבל בהחלט יש בזה סימן שאולי במצב האידאלי לכתחילה ללא עיכובי עוה"ז , זהו זמן הכניסה לא"י, וכך מתגלה באחרית הימים כשהתורה מתגלה מתוך הארץ (ולא כבסיני בכפיה, כמוזכר בנביא על אחרית הימים) , ועם לידת האפרוח מתגלים כוחותיו קמעא קמעא...

 

'הנה שבת בבית פנימה,מתוק מדבש

 

בסיעתא דשמייא!!

 

את הנרות הדליקה אמא.
ולא תאמר עוד חוד חידה,
ותחייך - וכך תאמר -
שבת שלום ומבורך' 

 

[משהו שיא הקצקצר לפרשת השבוע, לוקח דקה א-ח-ת לקרוא..]

 

 

 


"ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קודש" [פרשת אמור]

למה דווקא לשבת אנחנו קוראים קודש?!
ז'תומרת - מה כ"כ מיוחד בשבת שהיא נקראה ככה?..

 

העולם הזה הוא פשוט אטרף אחד גדול -
כל היום אנחנו רצים, מנסים להספיק דברים, ללמוד, לעבוד, להתקדם..
ובשבת אנחנו עוצרים ליום אחד את החיים השוטפים שלנו, 
מפסיקים עם כל הריצות, הבאלגנים -
סופסוף יש לנו שקט.
ממש אפשר לעשות ככה פסק זמן מהחיים - 
ולחשוב איך היה השבוע, איך החיים, להיות קצת עם המשפחה.


כשאנחנו באמצע המירוץ של העולם הזה,
שקועים בכל התאוות -
שיא הקשה לעבוד את ה', לעשות מצוות.
אבל כשאנחנו עוצרים לרגע את הכל, ומתחברים לעצמנו -
אנחנו מבינים כמה ההעולם הזה הוא הבל
והתורה והמצוות זה המטרה פה..

 

לכן, ה' קורא לשבת - 'מקרא קודש'.
כי בתכל'ס שבת זה הזמן שלנו לצבור קצת קדושה,
קצת יותר ללמוד תורה, קצת יותר לחשוב..


אז חבר'ס..

בואו קצת יותר נשתדל לכבד את השבת, לנצל אותה.
לא רק למשחקים והרצת צחוקים עם החבר'ה בערב שבת,
אלא גם קצת יותר להתחבר לעצמנו.
שבעז"ה תהיה לכל עמ"י שבת של קדושה, שמחה וברכה.
א-מ-ן! 


אהה, ואל תשכחו להקפיץ את השרשור
כדי שלכוווולנו תהיה שבת מעולה ומועילה! 

 

"אבל מה הבעיה? הרי לא כתוב שזה אסור"...!מתוק מדבש

 

בסיעתא דשמייא!!

 

מכירים ת'טענה הזו? נגיד - שרוצים ללכת לקולנוע לראות סרט 'נקי',

שרוצים ללכת למשחק כדורגל של בית"ר או של חיפה,

שרוצים להסתובב עם החבר'ה בשבת - לדבר קצת 'בנים בנות',

שרוצים ל...

 

 

 
[גרסת הביינישי"ם - פה למטה.]
 
לפעמים אני מצטערת שלא כל החיים זה שחור או לבן.
ז'תומרת - אם כל מעשה שהיינו עושים בחיים היה או מצווה או עבירה,
אם היינו יודעים בדיוק מה צריך לעשות בכל רגע ורגע -
היה לנו כ"כ הרבה יותר קל בחיים .
אבל בתכל'ס, בחיים האמתיים זה ממש לא ככה.
בחיים יש המון אפור. 
כלומר, יש הרבה מאוד מקרים שא-נ-ח-נ-ו צריכים להחליט מה לעשות, 
ע"פ שיקול הדעת שלנו.
איך אפשר לדעת באמת מה צריך לעשות בכל רגע?!

כתוב בפרשת השבוע שלנו [קדושים] - "קדושים תהיו".
הפסוק הזה יכול ללמד אותנו כלל שיא החשוב לחיים, שיעזור לנו מ-ל-א >>
לפי הרמב"ן, 'קדושים תהיו' זו מצווה כללית = 
מצווה שמלמדת אותנו ממש את דרך-החיים שה' רוצה שנלך בה.
ה' אומר לנו פה שיש דברים שלא ממש אסורים במפורש מהתורה, אבל הם לא ל'רוח התורה'.
ז'תומרת שמי שרוצה להתקרב לה' באמת - זה לא מתאים לו לעשות את הדברים האלה.
 
המצווה הזאת בדיוק מדברת על כל החלקים ה'אפורים' בחיים שלנו,
כל הדברים שלא מוגדרים כ'מצווה' או 'עבירה'.
דווקא בכל הדברים האלה -
אנחנו צריכים לחשוב מה אנשים ששואפים להיות 'קדושים' היו עושים.
ז'תומרת, אנחנו צריכים באמת לחשוב כל רגע מה אבאל'ה שבשמים רוצה מאיתנו.
וככה נוכל באמת להכניס את ה' לתוך החיים שלנו.

וואי, דיברנו עכשיו על עניינים גבוהים, הא?! 
בואו נוריד את זה תכל'ס ליומיום שלנו >>
לדוגמה, זה לא אסור מהתורה לאכול מלא, או לאכול בתאווה.
אבל אני לא יכולה לדמיין את הרב אליהו זצ"ל עושה את זה,
פשוט כי זה לא מתאים שבן-תורה אמיתי יעשה דבר כזה.
אז כשאנחנו מתלבטים אם ללכת עכשיו למטבח ולאכול עוד איזה קרלו -
צריך שנזכור - 'קדושים תהיו' - צריך להכניס את דרך התורה לכל דבר בחיים שלנו.
 
 
 
שנזכה בעז"ה באמת להיות קדושים,
וללכת תמיד לפי 'רוח התורה'.
שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!! 
 
 
 
 
 
יישר כחצ.מ.צ

שבת שלום

יפה מאוד!! חזק וברוך!shay1988אחרונה