תפילה להורדה על ארץ ישראלדני-יהונתן
מיועדת לחקלאים, גננים, וכל מי שמייפה את ארץ ישראל או נוטע בה פרי וכדומה.20110412104647.pdf
משהו רואה את הכל פתוח בערוץ אורות?משה משה
הכנה לקראת חג הפסח - שנזכה להבין....עץ על מים
בס"ד
יוסי (שם בדוי), נשמה טהורה שזכתה לחזור בתשובה והתגלגלה למחוזותינו. מכח זה אני מתעניין אצלו באיזה אופן חגגו את חג הפסח אצלם בקיבוץ:
"מה זאת אומרת? חגגנו בדיוק כמו שצריך. התאספו כולם בבית העם, היו לנו הגדות "דתית" רגילות (לא ח"ו רפורמיות...), עשו קידוש היכן שכתוב, שתו ארבע כוסות, נטלו ידים, אכלו מצה ומרור, הכל הכל ממש לפי מה שכתוב בהגדה. קוראים ועושים. אבל מה? לא הבנו כלום! מה בכלל כתוב כאן, ומה פשר העשיות המוזרות האלה...
אבל בסוף ההגדה התעוררנו לתחיה. "חד גדיא"! הילדים התחפשו בתחפושות, כמו בפורים, ואחד אחרי השני עלו מופעים והצגות על חד גדיא ועוד ענינים...".
וזוהי נקודת ההבדל: לעשות, או גם להבין. להבין בהגדה את המילים הארמיות, את הדרשות מהפסוקים, ובכלל את כל הסדר שבליל הסדר. למה "יחץ" לפני מגיד? למה מחלקים את ההלל לשנים? ועוד ועוד.
וזה מצריך פשוט עבודה וזמן. לפתוח את ההגדה, ולהתחיל לחשוב, ולקרוא פירושים והסברים. וגם עניני הלכה. אחרת נגיע לליל הסדר לא מספיק מוכנים, וחבל. והרי (ברוך השם!) עלינו אין הלימוד-זכות שיש על ה"תינוקות שנשבו".
נו, כל עוד הנר דולק ניתן לתקן. בשבת הגדול האשכנזים נוהגים לקרוא חלק גדול מההגדה, אבל צריך גם ללמוד. וכל המרבה לעיין, הרי זה משובח. כדי שנחיה בגדלות את הרגעים המרוממים של אותו הלילה, ומתוך זה נתרומם כל השנה:
"כל סדר הלילה, מצה ומרור, ד' כוסות והגדה, מביא זרמים של קודש לכל השנה כולה, לחיות גם בכל השנה כולה חיי קודש בדביקות אמת להשם יתברך. להרגיש את השי"ת עמוק עמוק בקרב כליותיו ולבבו, שלא לעשות דבר גדול וקטן נגד רצונו ית"ש, להיות עבד להשם יתברך ולא עבד לעבדים" (מרן הרב חרל"פ זצ"ל).
בעז"ה בליל הסדר נשב כולנו כבני חורין, בחירות הגוף והנפש. חיים את העבר, ומצפים לעתיד שבו נהיה "ששים בבנין עירך ושמחים בעבודתך, ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון", במהרה בימינו אמן!
עמיחי כנרתי
ב-ר-ו-ר שזה בסדר. ב-ר-ו-ר...אח..
אני רוצה לספר לכם על מה בדיוק מגיע לי "בין הזמנים".
או במילים אחרות, מה אני עושה בישיבה. אבל, רק בתנאי אחד.
זה נשאר בנינו, בשקט, למה אם החברותא שלי ידע,
האממ...
"יאלה, נתחיל. דף ב' עמוד א', למעלה. במשנה"...
זהו. צוללים פנימה לתוך התורה.
אנחנו חבורתא ל - 'בקיאות', כלומר, לומדים 'פשט גמרא'.
בלי כל מיני הסברים עמוקים וכדו', אלא רק ההסבר הרגיל.
פתאום, אחרי דקותיים של לימוד, שכולה רק קראנו את המילים -
הבחור מפציץ שאלה. זהו, כ-ו-ל-ם לעמוד 'דום', יש למשה (שם בדוי) קושייה..
וואו - חשבתי לעצמי - וואחד חברותא קבלתי. או ש...
- תקשיב, כנראה הגמרא מדברת במקרה ש ---
לא סיימתי להגיד ת'תירוץ, אהההההה! אבאל'ה, עד שחטפתי -
לא! אין מצב! לא נכון! שכח מזה! סתירה! קשה!
ככה, כמה ימים שלמים של לימוד. הבחור מקשה, ו...
אני, בסופו של דבר נשאר בלי תשובה.
יענו - מן הסתם יש תשובה איפשהו בראשונים - רמב"ם, רשב"א, רי"ף,
אבל לפתוח 'ראשונים' עכשיו בסדר ב-ק-י-א-ו-ת...?!
שישכח מזה. יאלה, בוא נמשיך עם פשט ה...
לא! מה פתאום! קשה! אין תשובה! לא אמרת כלום!
א-י-מ-א-ל-'-ה-!
זהו. הבנתם ממה מגיע לי "בין הזמנים"...?!
ק-שה. ק-שה. אבל עם הזמן, קבלו מה למדתי לעשות איתו.
מכאן - ששש גמור. שלא ישמע, למה אם כן, אני אחטוף 'סתירה',
לא בגמרא, אלא מהגמרא...
הפתרון? קבלו.
איכשהו עליתי על זה, ש-ה-ו-א עונה תירוץ, אפילו שהתירוץ הכי דחוק בעולם -
התירוץ פשוט מושלם. אל תשאלו אותי למה, זו ה-מ-צ-י-א-ו-ת..!
כאילו, לפחות לפי איך שהוא רואה אותה...
ארררר! אבל אני אתמול אמרתי תירוץ דומה או אפילו תירוץ יותר טוב,
והוא 'ניפנף' את התשובה שלי, וכשהוא עונה זה בסדר...?! ממש מעליב.
אבל עזבו להעלב, פתרתי פה את שאלת 'מליון הדולר'.
פשוט, לתת לו לענות. אם הגמרא קצת לא מובנת, אז לפני שהוא שואל -
א-נ-י מקשה את הקושייה - הוא צריך לענות, ואז ממילא -
סעיף ד' בתשובה פועל = "כל התשובות נכונות"...
===
מאז - העולם אלי מחייך כל יום מחדש.
כל יום, עוד לפני שאנחנו פותחים את הגמרא, אני מקשה -
מה?! למה כתוב על הגמרא "שבת", הרי היום בכלל יום ג'...?!
הבחור עונה - לאאאאאאא! לא הכוונה שהיום שבת, אלא זו 'מסכת שבת'.
- "האא וואי, איזו תשובה תותחית, כמוך י'תותח".
ככה אנחנו ממשיכים 'עד דלא ידע'. בעצם...
מי לא ידע? הבחור יודע ה-כ-ל.
אז "עד דלא שתק", ו - אני לא שותק, לא אשתוק, לעולם.
---
זהו. עכשיו אתם יכולים להבין על מה בדיוק מגיע לי 'בין הזמנים',
כלומר, מה בדיוק אני עושה ב - 'זמן'. בתקופה שאני בישיבה,
ככה שממילא, אני חייב מנוחה..
====
רגע, בעצם...
כולנו - כשאנחנו רוצים משהו - 'לא רואים בעיניים'.
הבחור ההוא - קיים בעצם בכל אחד מאיתנו.
פתאום הכל אמיתי, הכל מותר, הכל נוצץ, הכל מושלם.
אבל מה עם...
עזוב! אין שום 'עם'! הכל 'מאושר'! הקב"ה מסכים,
ו-כ-ל מ-י-ל-ה נ-ו-ס-פ-ת מ-י-ו-ת-ר-ת-!
הנה עולה לה המלאכית הטובה לראשך:
"תגידי אחותי", היא אומרת. "החצאית הזו שלך,
יותר מידי קצרה. שאת יושבת, היא לא לפי"...
- בחייאת מלכה, עזבי אותי. ה' אמר 'מעבר לברך',
האא! הנה, רואה? היא עוברת. חלאס פטפטת..
הנה עולה לו המלאך הטוב לראשך:
"אחינו, חברה שלך, בהחלט נראית טוב",
- 'תודה נשמה', אתה אומר למלאך, 'לא לחינם היא נראית
ככה, הרי היא חברה שלי, you know, שפוך מילים'...
- רק רציתי להגיד לך שהקב"ה אוסר חברה בגיל הזה,
זה גורם למחשבות והרהורים אסורים ש...
- יאלה יאלה, טוס מפה, י'דרדס. לך אולי 'דרדה סבא'
יקבל ת'שטויות שלך. מותר! אנחנו לא פאנטים...
---
פתאום, שזה מגיע אלינו - ב-ר-ו-ר שאנחנו צודקים.
רכילות, צניעות, ביטול תורה, כעס, או בקיצור -
"יצר הרע", שהוא מדבר מתוכינו, אנחנו לא אמיצים לקום,
להגיד חד משמעית - "שתוק, אתה משקר",
אלא דווקא - "וואלה אחי, צודק. זה מותר, בטח מותר"...
בשתי מילים, זה נקרא 'הוראת היתר'.
כשאנחנו עושים - מותר. אנחנו צודקים, אנחנו צודקים, אנחנו צודקים.
לא משנה מה, לא משנה מי, אם אנחנו עושים -
אקסיומה מס' 1 בעולם אומרת = אנחנו צודקים.
ומשם, נזרע כל ההרס, במיוחד בתוכינו.
אבדנו כבר את חוש הביקורת - על עצמינו.
>>>>
חופש, 'בין הזמנים'.
הרבה דיבורים, הרבה חבר'ה, הרבה זמן פנוי יש בעולם.
סרטים, צניעות, לשון הרע, 'בנים בנות', חסד,
בואו נקפיד יותר. בואו נפתח יותר ונחיה את 'חוש הביקורת',
שיעבוד בתקופה הזו 'שעות נוספות', על עצמינו, בשבילנו.
כי עבירה - זו עבירה, ולא משנה מה דמיינת או חשבת.
ממחשבות דמיונייות, לא גדלים להיות בני תורה,
אי אפשר להקים בית של תורה אמיתי, אלא -
רק ע"י ביקורת עצמית וחשבון נפש אמיתי, על עצמינו.
את המסר הזה - למדתי לקראת 'בין הזמנים' הזה,
לא לחינם, אלא "ללמוד על מנת לעשות".
מישהי, מישהו, מצטרף? (:
איזה מוסר השכל!אנונימי (פותח)אחרונה
חשוב מאוד! אשריך!
ועכשיו לסיפור עצמו - החברותא שלי דומה לחברותא שלך... רק שהוא באמת צודק, כל הזמן. 
אבל אנחנו לא לומדים ממש בקיאות, אנחנו לומדים עם קצת פרשנים... והוא מקשה, אני מתרץ. הוא דוחה את התירוץ שלי ומעלה סברה אחרת, אותה הוא גם דוחה ומתרץ שוב ושוב עד שהוא מגיע לתירוץ נכון... ואז הוא מקשה, ואני מתרץ. וכן הלאה...
כל פעם אני מקבלת על עצמי משהו - ושוב נופלת.מתוק מדבש
בסיעתא דשמייא!!
[גרסת הביינישי"ם - פה]
"וואי, אני כבר לא יכולה להיות כ"כ אגואיסטית! מעכשיו אני אתנדב פעם בשבוע לפחות".
לפעמים אנחנו מקבלים על עצמנו שזהו, מעכשיו אנחנו משתפרים,
אבל למרות הכל - אנחנו כל פעם נופלים מחדש.
למה זה קורה? למה אנחנו לא יכולים להפסיק עם כל הדברים הרעים שאנחנו עושים?..
ז'תומרת חטאים שלא באמת חלק ממנו, לא באמת קשורים אלינו,
ולכן קל לנו להתגבר עליהם.
אבל יש חטאים ששיא הקשה להתגבר עליהם,
כי החטא לא נובע מסתם רצון שחולף,
אלא ממשהו שנמצא בתוך תוכנו.
ז'תומרת שלפעמים החטאים שלנו נובעים דווקא מתוך התכונות שלנו -
לדוגמה, מי שבא ורוצח אדם אחר - זה בגלל שהוא כעסן,
ומי שגונב - זה בגלל שהוא חמדן.
ובגלל זה אי אפשר בבת-אחת להפסיק להתפרץ, או להתחיל להתנדב כל יום -
כי אנחנו קודם כל צריכים לעבוד על עצמנו ולתקן את המידות הרעות שיש לנו,
ואח"כ כבר נפסיק לחטוא, כי המקור של החטא כבר לא יהיה בתוכנו.
בפרשת השבוע שלנו (מצורע), המצורע נענש על זה שהוא אמר לשון הרע.
גם החטא הזה של לשון הרע, זה חטא שנובע מתכונה שיש בנו -
אנחנו מדברים לשון הרע כי אנחנו מתגאים על אנשים אחרים, וחושבים שאנחנו טובים יותר מהם.
המצורע נענש בעונש כ"כ חמור - בזה שהוא מלא נגעים וצריך לצאת מהמחנה,
בגלל שבאמת יש בתוכו דבר רע, שזה התכונה הרעה שיש לו, שהוא צריך לעבוד על עצמו ולתקן אותה.
ורק אחרי שהוא מתקן את התכונה הזאת שבו, הוא יכול לחזור למחנה - כי עכשיו הוא באמת טהור.
כדאי שניקח לנו כמה דקות ונחשוב מה גורם לנו לחטוא.
וצריל לזכור שאם מה שגורם לנו לחטוא זה התכונות שלנו -
אז שומדבר לא יעזור לנו להתגבר על החטא,
חוץ מעבודה על עצמנו.
(נתיבות שלום)
שנזכה בעז"ה לעבוד על עצמנו באמת.
שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!
ממש יפה!צ.מ.צאחרונה
שבת שלום!
תפילה המונית בכותל, גם אתם תהיו שם!!הירהורי הלב
הקפצונת....הירהורי הלבאחרונה
מה מילה א-ח-ת שלנו יכולה לעשות?!..מתוק מדבש
בסיעתא דשמייא!
[גרסת הביינשי"ם - פה].
צרעת. נגעים. כמו שכולם יודעים, באים על לשון הרע.
זה לא כמו גניבה, רצח - שממש רואים את הנזק, אלא זה סה"כ מילים.
זה המילה של הכהן הגדול.
כן, סתם 'מילה' שבד"כ אנחנו נוטים לזלזל בה -
תקבע אם עכשיו האדם צריך לצאת מהמחנה ולהיחשב כמת (כי מצורע נחשב למת),
מכאן אנחנו יכולים להבין כמה כוח יש לכל מילה שלנו.
זה שיא הקשה לא לדבר אף פעם על אנשים אחרים,
כי לפעמים יש לנו כ"כ הרבה מה להגיד על מה שרועי (שם בדוי..) עשה לנו היום,
או שאנחנו חייבים לספר כמה ריקי התייחסה אלינו מגעיל.
אבל להגיד לכם מה עוזר לי לא לדבר לשון הרע?
אני פשוט חושבת מה הייתי מרגישה אם היו אומרים עליי את מה שרציתי להגיד עכשיו.
אם נגיד היו מדברים על החולצה המכוערת שלבשתי היום, או על כמה שאני חופרת לאנשים -
איך הייתי מתביישת שככה מדברים עליי מאחורי הגב, אולי אפילו לא הייתי רוצה לצאת יותר מהבית מרוב בושה.
או שפשוט נחשוב ש'מה ששנוא עליך - אל תעשה לחבריך'
נוכל, עם הרבה עזרה מה' והשתדלות מצידנו, להפסיק לדבר לשון הרע.
תחשבו כמה כוח יש לכל מילה שלנו -
אנחנו יכולים מצד אחד לגרום לאנשים טוב על הלב - להחמיא להם, לספר בדיחה, לומר דברי תורה,
ומצד שני - לגרום להרס, למריבות, לעין רעה.
"חיים ומוות ביד הלשון" -
ולדעת שהדיבור שלנו יכול להעלות את כל הסובבים אותנו, ולגרום להם טוב -
או ח"ו להוריד אותם, ולגרום למריבות.
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!!
'עוד מעט יירד אלינו יום שבת הטוב..מתוק מדבש
בסיעתא דשמייא!!
בואי, בואי הברוכה.
יום שבת, יום מנוחה.
בואי נא, בואי נא,
ה-מ-ל-כ-ה' 
יאללה, חברי'ה, עוד מעט שבת -
אז בואו נקפיץ את הד"ת כדי שכל מי שעוד לא קרא יוכל לקרוא.
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!! 
ישר כח!צ.מ.צאחרונה
שבת שלום!
יציאת מצרים היה או יהיהאנונימי (פותח)
לקראת החג המוזכר ביותר וממשיכים הפירושים של חז'ל וחכמי היום, אנו גם לקראת השבת הגדולה וביאת המשיח אך נראה המצב רגוע מכל וכל גדולי הדור עסוקים כל אחד בביתו וממשיכים רק לדאוג לתיאוריה של מה שאמור להיעשות אך בפועל לא נראה ולא מרגישים את הדחיפות וההיטלהבות שקבלת שבת אמורה לעורר.
הלחץ שאמור להיות בשעת הדחק ובמקומו שקט יחסי מצידם ורגיעה שהמשיח הוא היחיד שיבוא לעשות סדר בכל הבלאגן אצלינו, הפילוג גרוע מאי פעם.
עד מתי יתעוררו מנהיגינו לתקן את השינאת חינם לאחדות אמיתית והכנה לשבת כי השבת כבר בפתח ובית ישראל אינו מוכן לקראתה
יהי רצון שחכמי ישראל ופוסקי הלכות המנהיגים את העם הקדוש יתעוררו ויתנערו מן המוקצה במהרה שנקבל את את השבת מוכנים ולא שחלילה שבת תקבל אותנו וכך ניזכה סוף סוף לפרוץ את המיצר ונזכה ליציאת מצרים אל הגאולה השלימה.
ובקשה לעורכי הדף, יש בכם הרבה כח הפצה אנא נצלו זאת למען עצמיכם ולמען משפחותיכם הפיצו זאת גם בשביל עצמיכם תינצלו מן הגזירות הקשות שעלולות לבוא על כולנו אם לא נעשה את חלקינו במשימה חשובה לכלל ישראל וכך ניזכה לרחמנות ה' וימנע מישמעאל לשים את ידו על העם הקדוש שכיום לפי מצב מסביבינו ממשיך להיתכונן לעשות בנו היטהרות קשה וכואבת, כולנו על אותו סיפון וכולנו עלולים לשלם מחיר כבד על כך חלילה אם נמשיך להביט מהצד
מיואשת מהכל!אנונימי (פותח)
מרגישה לא ראויה למי שאני רוצה להתחתן איתו..!! המחשבה על החטאים שלי הורגת אותי ולא נותנת לי לחיות..
יש המלצה? אני באמת מיואשת! כבר תקופה לא קצרה.. הקב"ה באמת מוחל הכל? עפילו על כרת(לאו דווקא במקרה שלי, בעיקרון)!! אני באמת לא מבינהה
אני יודעת שזה לא בדיוק המקום, אבל זה המקום הכי טוב שמצאתי!
באמת באמת קשה לי...
נשמה קבלי חיבוק ענק!סבתא רוחלה
מוזמנת לאישי בכייף. {אשמח מאוד לנסות לעזור לך}.
וואו תמיכה...חשבשבת
אם זה הזיווג הראוי לך משורש נשמתך-את תקבלי אותו
לכל אחד באמת יש נפילות וירידות אך אם הם מביאים להעצמת הנפש
ולחזרה בתשובה- אז זדונות נהפכות לזכויות.
גם לו מן הסתם היה ירידות והוא התעלה.
הדבר שההרגשה הזאת צכה לתת לך- זה דווקא בגלל זה לעלות ולהתעלות על עצמי-לעבוד
כי טובה פעולה אחת מאלף אנחות!!
ובמקום שבעלי תשובה עומדים אפילו צדיקים גמורים לא עומדים שם.
והנה משו שאח...כתב פעם, נראה לי יעזור : http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/t315259#3936147
בהמלצה אישית: להתחיל ללכת לשיעורי תניא- מועיל מאוד
ומוזמת בכיף לדבר על זה באישי.
וואי נשמה- אני כ"כ כ"כ איתך...מרב.
עצם המחשבה המייסרת היא התשובה והכפרה. תשמחי תאמיניסוג'וק
>>מרב.
זה מטמטם לדעת שזה שאני מתייסרת בתוך עצמי ויודעת שחטאתי ועשיתי דברים רעים ושאני לא ראויה לו- זאת הכפרה שלי.
אני מנסה לצאת מכל הג'יפה שאני בה- ולא מצליחה.
איך אני יכולה להרגיש שעצם זה שאני מתייסרת זה מה שמכפר?? שעצם הרצון שלי להיות צדיקה- הופך אותי לצדיקה? והרי אני כל הזמן נכשלת. ונופלת. ומנסה לקום. ולא מצליחה><
לרוג'רסוג'וק
צריך להאמין, להאמין בעצמך, להאמין בקלותה של התשובה
את בתהליך, גם אם זה לא תוך רגע
עצם הרצון - מעלה אותך למודעות אחרת ושינוי מודעות גם משנה את המציאות בהתאם!
אל תתיחסי למה שקורה בנתיים במציאות, אולי עוד תיפלי, אבל במודעות את בתהליך וזה העיקר
ילד המתחיל ללכת נופל ונופל ולא חושב בכלל להתיאש אלא אפילו צוחק ושמח כשנופל. הוא בתהליך..
אז תאמיני שעצם הרצון עושה משהו ופותח דף חדש ולאט לאט גם המציאות תתאים עצמה למה שקורה בפנים. הכל מתחיל מבפנים, לא הפוך. אל תתרגשי מסימפטומים חיצוניים.
"נפלתי קמתי"
ועוד משהו שיעזור: לא להילחם בכוח, לנסות להבין מה קורה שם, אולי יש שורש חיובי טוב שצריך להעלות משם, שאלי עצמך למה זה קורה באמת ותממשי את השורש החיובי בצורה נכונה.
יש שורש טהור בנשמה שאף פעם לא יכול להיפגע ואליו צריך להתחבר ולהאיר ממנו על המחשכים..
אם הגעת לשם משמע את מסוגלת!
חזל אומרים:סוג'וק
שהמקדש אישה על מנת שהוא צדיק גמור - היא מקודשת, שמא הרהר בתשובה. מכאן לומדים שאפילו הרהור מקדם המון
על התשובה:אחת מהשומרון
בס"ד
קודם כל המלצה אישית- תקראי את הספר "תשוב תחייני" של הרב יהושע והרבנית נעמי שפירא (על תשובה ועל צניעות) [ואפשר גם ללמוד אורות התשובה (ההוצאה של 'בראש יהודי' מעולה!!)]
אם הקב"ה מוחל על הכל? אם עושים תשובה, כן.
מסופר על אלעזר בן דורדיא שכבר קבעו שלא יהיה לו חלק לעולם הבא, אך לאחר שעשה תשובה ומת יצאה בת קול ואמרה רבי אלעזר בן דורדיא מוזמן לחיי העולם הבא! (ועליו אמר רבי: שיש קונה עולמו בשעה אחת..)
וחוצמזה- תעריכי את עצמך יותר!!!
"את העובדה שמישהו חי בזמן מסוים, בתקופה מיוחדת ובמקום מוגדר, ולא נולד בתקופה אחרת ובנסיבות אחרות, נוכל להבין אך ורק אם נקבל את עצם הרעיון בדבר שליחותו של האדם. ההשגחה יודעת היכן וכיצד יכול הפרט היחיד על חסרונותיו וכוחות הנפש האצורים בו, לקיים את שליחותו. באילו נסיבות ותנאים ובאיזו חברה יהא זה בכוחו של האדם למלא את שליחותו... משום כך נברא היחיד בתקופה ובמקום שבהם יוכל לקיים את פעולתו לשם קיום שליחותו." (הרב סולוביצ'יק)
אם זה האדם שצריך לעזור לך למלא את שליחותך ותפקידך כאן בעולם, את ראויה לו והוא ראוי לך! יש לך כאן תפקיד מאוד חשוב שאין לאף אחד ולא היה ולא יהיה לאף אחד.
ב"הצלחה!
אוף.. אני מרגישה צבועה להמשיך להתקדםאנונימי (פותח)
כאילו כבר הרסתי הכל.
חטא אחד שלא עושב אותי.
למרות שהיה בלי כוונה לחטוא, מתוך חשיבה שמותר.
ואולי גם כאן המקום לשאול: מה ההגדרה של מזיד ומה של שוגג? באמת שחשוב לי.
אם אדם עשה מעשה למשל שיודע שלאדם רגיל זה אסור אך מכורח המצב שלו מותר לו לעשות זאת ובסופו של דבר התברר שלא היה כל כך מותר לעשות זאת למרות המצב שהיה שרוי בו. ואם היה יודע זאת ומה חומרת המעשה בטוח שלא היה עושה זאת! או היה מותר לפחות במידה מסויימת מה שלא הקפיד עליו. נקרא מזיד או שוגג?
מצטערת על כל החפירה.
צדיקה:סוג'וק
תזכרי שאת כרגע בתהום מסוימת והמבט שלך בהתאם. זה לא אוביקטיבי. היצה"ר תוקף הרבה יותר בפנוכו לעשות בלבולים יאושים ושטויות. שבע יפול צדיק וקם! לפני הקימה יש נפילות, זה טבעי. יהיה בסדר. תאמיני בעצמך!
זה שוגגנועמיק
מזיד הוא אדם שיודע שאסור לו לעשות משהו ובכל זאת הוא עושה אותו.
אם לדוגמא חשבתי שיש מצב של פיקוח נפש,ולכן מותר לי לחלל שבת,וכן נעשה,ובסופו של דבר התברר שלא היה בכלל פיקוח נפש,אין כאן עבירה במזיד,אלא לכל היותר בשוגג.
מי שעשה מעשה שידע שהוא אסור,אבל לא ידע מה החומרא שלו-נחשב מזיד,אבל זה במידה מסוימת פחות חמור ממי שידע את החומרה.אדם כזה,לא נענש ע"י בית דין,מכיוון שאנו לא יודעים אם הוא באמת התכוון לעבור את העבירה.
(חומרת העונש באה כדי להרחיק את האדם מעבירות מסוימות שיותר קשה להתרחק מהן,ולכן מי שלא ידע את החומרה,בעצם היה הרבה יותר קשה לו להתרחק.אם היה יודע-לא היה עושה.מכאן רואים שמי שעשה עבירה בחוסר ידיעה על חומרתה,זה פחות חמור.[אפשר לטעון שמה שלא מענישים,זה רק בגלל שלא הזהירו.אבל גם כאן-מה אכפת אם האדם ידע?כנראה שיש משמעות לידיעת החומרא])
יש גם צד שזה יותר חמור.זה כאילו אני אומר שאכפת לה' רק מעבירות חמורות והוא עכשיו עסוק יותר בחוטאים חמורים,ואין לו זמן לעבירות קטנות כמו שאני עומד לעשות.אבל נראה לי שרוב העבירות שאני עושה הם כאלה,גם אם לא הפחתתי לעצמי בחומרא,ולכן עבירות כאלה יותר קלות,כי אם היית יודעת את החומרה שלהם-ברור שלא היית עושה אותן!
ההבדל בין חטא בשוגג ובמזיד:חטא בשוגג,הוא חוסר תשומת לב למה שאנחנו עושים\מה שאנחנו מצווים לעשות.חטא בשוגג נובע מזה שאני לא מבין את החשיבות של המצוות,ולכן הן לא עומדות בראש מעייני,מידי פעם אני שוכח\לא שם לב.
מזיד הוא מצב בו אני זוכר את צווי התורה,ובכל זאת אני מחליט לנהוג אחרת.
לפי זה אם יש מציאות והלכות מסובכות,שלא הייתי אמור לזכור בע"פ,והתבלבלתי בחישוב של מה צריך לעשות,זה שוגג פחות חמור מהשוגג הרגיל.
יש סוג אפילו פחות חמור,מתעסק:מישהו שידע את דיני העבירה והתכוון לעשות משהו מותר,אבל הוא לא מימש בצורה נכונה את כוונתו ויצא לו משהו אסור. לדוגמא:התכוונתי לזרוק נעל על הרצפה,ובטעות זרקתי אותה שמאלה מידי והיא נפלה על חתול והרגה אותו בשבת.במקרה שאין הנאה גופנית מהעבירה-פטורים.
הבדל בתשובה בין שוגג למזיד: על עבירות שבשוגג,עיקר התשובה היא בתשובת הלב למצוות,ובהבנה של חשיבותם,כך שהן יכנסו בליבינו תמיד.ולכן מי שעבר עבירה חמורה בשוגג,צריך להגיע לבית המקדש עם קרבן,ולספוג לתוכו את הנועם והרוממות של דבר ה',שנראה במקדש במראהו,שירת הלויים(כתוב שמי שלא היה מתחרט על העבירה,הלווים היו שרים לו שירים עד שהיה מתחרט),ועבודת הקרבנות.
הוא גם צריך להבין את גודל ההשלכות של המעשים שלו,כדי שישים לב אליהם להבא,ולכן הוא מראה כאילו הוא היה צריך למות עכשיו,והקרבן מוקרב כתחליף.
תשובה על חטאים בשוגג היא יותר במישור של לימוד המצוות,והכנסת חשיבותם ללב עד כדי כך שמתחרטים עליהם ומקבלים לעתיד באמת.
תשובה על חטא במזיד היא יותר במישור של סילוק הגורמים שמושכים את הנפש לצדדים שליליים.הרי העבירה נעשתה מכיוון שהאדם רצה יותר משהו אחר מאשר המצווה(לדוגמא:יותר רצה לאכול משהו טעים,מאשר כשרות)!לכן רוב העונשים על עבירות במזיד באים להחליש את הצד התאוותני שבאדם(עונשי גוף וממון),והתשובה תהיה בתיקון המידות,ובשליטה על המידות שחרגו ממקומן(לפי הקבלה-על ידי צומות וכדומה).
כמובן שגם כאן יש ערך גדול בלימוד החשיבות של המצווה,שהרי גם עבירה במזיד,נובעת מהבנה שהמצווה לא כ"כ חשובה,והתאוות שלי יותר חשובות.
השם של כולם מדהימה!! דבר 1-למען שמו!
כל הכבוד ענקי על זה שאת אפילו מכירה בחטא!!! זה כבר חצי מהחזרה בתשובה!!!!!!!!!!!!!!!!!
דבר 2- כולנו חוטאים! אפחד לא מושלם (המטרה היא לא לעודד.. ) אלא להראות שכולנו בני אדם, וההוכחה לכך היא, שאנחנו גם מסוגלים לחזור בתשובה, ולתקן!
ואי לכך.. ובהתאם לזאת.. ברור שאת ראויה למי שאת רוצה להתחתן איתו!! כמו שכבר אמרתי- כל אחד חוטא..
אני בטוחה שהוא בנאדם צדיק וירא שמים.. למרות שאנלא מכירה אותו.. אבל כולנו חוטאים..
ועלינו לדעת לא ליפול!! ולהמשיך!!!!!!!!!!
בעצםםם- כל חיינו אנחנו בתיקון המידות!! אז.. רק בעז"ה!!!!!!!
אבל...מרב.
יש לי חטאים כ"כ גדולים, והוא צדיק כזה, שכשהוא חוטא זה משו פיצי כזה..
[פשוט ישלי עבר אפל שכזה, של ערסים.. וזה די מפחיד אותי, כי אני משתדלת לחזור בתשובה, ו..מה? מישו שכל החיים שלו היה צדיק ולמד תורה- סבבה.. הוא חוטא אבל דברים קטנים... למה שיגיע לו מישי כמוני???]
הזיווג לא קשור למה היית אלא למה את עכשיו ואם חזרתדי"מ
בתשובה זה כאילו לא חטתאת (ואפילו יותר)
אויש. וסליחה מראש על החפירה...אנונימי (פותח)
את מרשה לי להסיק ממה שאת כותבתשאת חולמת להתחתן עם בחור צדיק?
ודאי שצדיקות היא תכונה שכולנו שואפים אליה בבן/ בת הזוג שלנו (כזו אמיתית, לא סתם). אבל שני דברים:
דבר ראשון, אין דבר כזה צדיק מוחלט. כל אדם, באשר הוא, יחטא בשלב זה או אחר של חייו. אז הסירי דאגה מליבך- את בן אדם! החכמה היא לדעת לחזור בתשובה על הנעשה, ובהחלט נראה שזה מה שאת עושה.
דבר שני, אם בחור כלשהו (ויהיה המושלם באדם, הגבר שיענה לכל ציפיותייך) לא יהיה מסוגל לקבל אישה שחטאה (כמו כל אדם על פני האדמה, כפי שכתבתי למעלה) וחזרה בתשובה על החטא- הוא לא צדיק אלא צדקני. ומכאלו אני ממליצה לך להתרחק כמו מאש! חוץ מזה, שאם את חוזרת בתשובה על חטא הוא נמחק לך, אז למה שהבחור בכלל ידע מזה?
חוץ מזה, אם בזמן שעשית את המעשה חשבת שהוא מותר, זה שוגג לכל דבר! (דרך אגב, לא כל כך מהר מגיעים למצב בו חייבים כרת, כמו שלא כל כך מהר בית דין של מטה גוזר מיתה. צריך למלא כל מיני סעיפים ונתונים קטנים במהלך ביצוע החטא כדי לענות להגדרה של מזיד שמגיע לו כרת.)
במילים אחרות- אין דבר כזה יהודי שאין לו כפרה. לפי מה שאת כותבת את בהחלט בדרך הנכונה- מכירה בחטא, ומין הסתם, לאור הזעזוע שאת מפגינה, את גם מקבלת על עצמך להתרחק מזה בעתיד כמו מאש. ובחור שלא יהיה מסוגל להכיר בערך הגדול של אדם כמוך, שמסוגל לחזור בתשובה כל כך שלמה על מעשה שעשה- לא מגיע לו אחת כמוך!
הלוואי שיהיו לי הכוחות שלך לעמוד באומץ שכזה מול כל המעשים הרעים שלי, ואני מקנאה בחתן שלך שיקבל בן זוג שכל כך כרוך אחר דבר ה'!
אשרייך!
>>מרב.
יש לי חטא אחד גדול.
לא שמרתי שבת במזיד בערך חצי שנה בסתר.
דיברתי בטלפון בחדר שלי [עוד טעות אחת, שהיה לי קשר עם חילוני...], הדלקתי אור... פעם אחת עישנתי.. והכל היה דווקא.
ואני מתחרטת על כל רגע ורגע.
ואני מרגישה שאין לזה כפרה.
רוג'חרותיק
כיום, כשאין עונשי כרת ובית דין, יש לנו הזדמנות לחזור בתשובה.
את יודעת איזה זכות זה לחזור בתשובה באמת?
כתוב שמי שחוזר מיראה נהפכות לו זדונות לשגגות, ומי שחוזר מאהבה,
נהפכות לו זדונות- לזכויות!!!!!!!!!
תאמיני בעצמך! תאמיני בריבונו של עולם! אם את מתחרטת אז בכלל
ברור שאת יכולה לחזור.... את יודעת מה השלבים...
חרטה,
עזיבת החטא,
וידוי,
קבלה לעתיד,
את השלב הראשון כבר עברת... תמשיכי ובעז"ה גם תצליחי.
עיקר עבודת היצר זהשי"מאחרונה
להפיל את האדם ביאוש ובעצבות האדם צריך לחזק את עצמו בטוב שיש בו ולא ברע (עיינו לקוטי מוהר"ן רפ"ב וכן לקוטי הלכות או"ח בהתחלה)
וחוץ מי זה בעל התניא כותב לענין התשובה באגרת התשובה פרק י"א וז"ל ובצרוף עוד האמונה והביטחון להיות נכון לבו בטוח בה' כי חפץ חסד הוא וחנון ורחום ורב לסלוח תיכף ומיד שמבקש מחילה וסליחה מאתו ית' בלי שום ספק וספק ספקא בעולם. וכמו שאנו מברכין בכל תפלת י"ח תיכף שמבקשים סלח לנו כו' ברוך אתה ה' חנון המרבה לסלוח והרי ספק ברכות להקל משום חשש ברכה לבטלה אלט אין כאן שום ספק כלל מאחר שבקשנו סלח לנו מחל לנו עכ"ל ומובא בגמרא ע"ז דף י"ז עמוד א' סיפור אל רבי אלעזר בן דורדייא שהיה רשע גדול וכן מובא במדרש רבה פרשה ס"ה אות כ"ב תעיינו שם כי אין לי כח לכתוב.
צריכה מקורות למשפטים הבאים:noga14
1.נקמת דם ילד קטן לא ברא השטן
2.מכל מלמדי השכלתי ומתלמידי יותר מכולם
-otk100
1.חיים נחמן ביאלק
עַל הַשְּׁחִיטָה
שָׁמַיִם, בַּקְּשׁוּ רַחֲמִים עָלָי!
אִם-יֵשׁ בָּכֶם אֵל וְלָאֵל בָּכֶם נָתִיב –
וַ אֲ נִ י לֹא מְצָאתִיו –
הִתְפַּלְּלוּ אַתֶּם עָלָי!
אֲ נִ י – לִבִּי מֵת וְאֵין עוֹד תְּפִלָּה בִּשְׂפָתָי,
וּכְבָר אָזְלַת יָד אַף-אֵין תִּקְוָה עוֹד –
עַד-מָתַי, עַד-אָנָה, עַד-מָתָי?
הַתַּלְיָן! הֵא צַוָּאר – קוּם שְׁחָט!
עָרְפֵנִי כַּכֶּלֶב, לְךָ זְרֹעַ עִם-קַרְדֹּם,
וְכָל-הָאָרֶץ לִי גַרְדֹּם –
וַאֲנַחְנוּ – אֲנַחְנוּ הַמְעָט!
דָּמִי מֻתָּר – הַךְ קָדְקֹד, וִיזַנֵּק דַּם רֶצַח,
דַּם יוֹנֵק וָשָׂב עַל-כֻּתָּנְתְּךָ –
וְלֹא יִמַּח לָנֶצַח, לָנֶצַח.
וְאִם יֶשׁ-צֶדֶק – יוֹפַע מִיָּד!
אַךְ אִם-אַחֲרֵי הִשָּׁמְדִי מִתַּחַת רָקִיעַ
הַצֶּדֶק יוֹפִיעַ –
יְמֻגַּר-נָא כִסְאוֹ לָעַד!
וּבְרֶשַׁע עוֹלָמִים שָׁמַיִם יִמָּקּוּ;
אַף-אַתֶּם לְכוּ, זֵדִים, בַּחֲמַסְכֶם זֶה
וּבְדִמְכֶם חֲיוּ וְהִנָּקוּ.
וְאָרוּר הָאוֹמֵר: נְקֹם!
נְקָמָה כָזֹאת, נִקְמַת דַּם יֶלֶד קָטָן
עוֹד לֹא-בָרָא הַשָּׂטָן –
וְיִקֹּב הַדָּם אֶת-הַתְּהוֹם!
יִקֹּב הַדָּם עַד תְּהֹמוֹת מַחֲשַׁכִּים,
וְאָכַל בַּחֹשֶׁךְ וְחָתַר שָׁם
כָּל-מוֹסְדוֹת הָאָרֶץ הַנְּמַקִּים.
אייר, תרס"ג.
avid; font-size:120%;">2. "והיינו דאמר רב חנינא: הרבה למדתי מרבותי, ומחבירי – יותר מרבותי, ומתלמידי – יותר מכולן" (מסכת תענית, דף ז', ע"א)
הנה:יויו2
1. המשורר חיים נחמן ביאליק עשה שימוש במושג זה בשירו "על השחיטה" מאייר תרס"ג, שנכתב לאחר פוגרום. שם הוא כותב את המשפט המפורסם: "נִקְמַת דַּם יֶלֶד קָטָן עוֹד לֹא-בָרָא הַשָּׂטָן". (זה מתוך ויקיפדיה..)
2.
1. מסכת תענית דף ז/א
אמר רב נחמן בר יצחק למה נמשלו דברי תורה כעץ שנאמר עץ חיים היא למחזיקים בה לומר לך מה עץ קטן מדליק את הגדול אף תלמידי חכמים קטנים מחדדים את הגדולים והיינודאמר ר' חנינא הרבה למדתי מרבותי ומחבירי יותר מרבותי ומתלמידי יותר מכולן
2. תהלים פרק קיט צט:
"מִכָּל-מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִי"
3. מסכת אבות פרק ד משנה א
בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט), מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִּי.
מקווה שעזרתי
שבוע טוב,בשורות טובות בע"ה.
אחד מהכפירה ואחד מהתורהמושיקו
עזרת מאד.תודהnoga14אחרונה
כיבוד הורים.מרב.
אני רצה להתחזק בכיבוד הורים.
איך עושים את זה??
אני משתדלת, ותמיד כשאבא שלי בא לבקש ממני עזרה- אני מעקמת 'תפרצוף.
כשהם עושים משו שלא מוצא חן בעיני- ישר אני מתפוצצת וצורחת עליהם
איך אפשר להתחזק בכיבוד הורים ובאהבת הורים?
בס"דאוסקר
שלום צדיקה,
קודם כל,ללמוד ולשנן הלכות כיבוד הורים. זה עוזר,תקבעי לך כל יום כמה זמן שאת יכולה ואפילו 5 דק'.
להתמיד.
לחשוב כמה ההורים שלך טרחו בשבילך מהרגע שנולדת וכמה את עשית בשבילהם,
מאמינה שיצא לך אחוז קטן וזה גורם לבושה.
לא לצעוק ישר שמבקשים ממך עזרה אלא לחשוב לפחות 10 שניות עד שאת עונה ולחשוב איזה
דרך הכי ראויה לדבר לאלה שגידלו אותך ועשו למענך כל כך הרבה וכבר יהיה לך חשק לעשות מה שמבקשים
ממך.
גם מה שלא מוצא חן בעינייך תקבלי את זה בכבוד,זה דעתם ומותר להן להחליט בשביל הילדה שלהם,
תחשבי תמיד איך את היית רוצה שיתנהגו אלייך.
ואיך את היית מרגישה אם ילדייך ח"ו היו מתנהגים אלייך ככה.
כל כך כפיות טובה...
אומרים שהילדים מתנהגים להורים שלהם כמו שהם התנהגו להורים שלהם,לכן צריך להיזהר בזה מאוד.
וכמובן כי זה רצון ה'
לא להתייאש
את יכולה. את יכולה. את יכולה.
יישר כוח על הרצון להתחזק!
רק טוב...ובהצלחה!
תודה רבה(=מרב.אחרונה
אז מה א-נ-ח-נ-ו יכולים לעשות בתכל'ס?!מתוק מדבש
בסיעתא דשמייא!!
אני חושבת שלכולנו יצא לשאול בשבועות האחורנים מה אנחנו - נוער, שלא יכול לקום ולהילחם בערבים, ששומע על הפיגועים והגראדים דרך התקשורת - יכולים לעשות עכשיו כדי שהמצב ישתפר?!
איך אנחנו יכולים להפסיק את כל הצרות, לגרום לזה שהמצב יהיה טוב?
אני בטוחה שכולכם מכירים את השיר הזה:
"והיא שעמדה לאבותינו, שלא אחד בלבד ע(ו)מד עלינו לכלותינו,
והקב"ה מצילנו מידם".
חשבתם פעם מזה אומר 'והיא שעמדה'?
כאילו, מי זאת ה-'והיא' הזאת?!
לפי השיר 'אחד מי יודע', האותיות של 'והיא' שוות ל..
ו = שישה סדרי משנה.
ה = חמישה חומשי תורה.
י = עשרת הדיברות.
א = אלוקינו.
כלומר >>
עכשיו, כשיש כ"כ הרבה צרות לעמ"י, כשמדברים על אינתיפאדה (ח"ו!!), מה יוכל לעמוד לנו?! מה יוכל לעזור לנו שבעז"ה הכל יהיה טוב?!
התשובה היא - 'והיא'.
אנחנו צריכים לזכור שכל מה שקורה עכשיו מגיע מהקב"ה,
שבתכל'ס לא הערבים אשמים בפיגועים ובגראדים -
אלא אבאל'ה שבשמים גורם להכל לקרות, ומשתמש בערבים כדי שיפגעו בנו.
ולכן, אם באמת ובתמים נבטח בקב"ה שיציל אותנו מידי "הקמים עלינו לכלותינו", נקיים מצוות ונלמד תורה --> הקב"ה יצילנו מידם.
בצבא יש גם ת'חיילים שבתכל'ס נלחמים עם האייבים, וגם את החיילים שמגבים אותם, שלא יוצאים בפועל להילחם - אבל בלעדיהם הצבא פשוט לא יכול לתפקד [כמו חיל תקשוב וכדו'..].
גם אנחנו יכולים להיות חיל בצבא, שלא נלחם בפועל, אבל עוזר לעמ"י לנצח בהכל.
ואפילו אנחנו יכולים לעשות את זה בלי לצאת מהבית.
עכשיו, יותר מתמיד, עמ"י צריך הרבה תפילות והרבה מעשים טובים בשביל שבעז"ה תגיע הגאולה, וכל היסורים שלנו ייפסקו.
ולכן, אני בעד שנקים 'חיל חיזוק'.
ז'תומרת שכל אחד מאיתנו ישתדל באמת להתחזק במצווה מסוימת, בשביל הצלחת עמ"י.
כי גם אם יהיה לנו את הצבא הכי חזק והכי טוב בעולם, אם ה' לא יהיה איתנו - שומדבר לא יוכל לעזור לנו לנצח.
אפילו מעשה קטן שאנחנו מקבלים על עצמנו בשביל שבעז"ה כל הצרות ייפסקו ותגיע הגאולה - יכול ממש לעזור לעמ"י.
אחותי - אם את תקבלי על עצמך לקום כל בוקר לתפילת שחרית, למרות שהלכת לישון אתמול מאוחר ואת ממש עייפה - בזכותך, בזכות זה שאת מראה לקב"ה שאת באמת רוצה לקיים את המצוות ובוטחת בו, הקב"ה יציל את כל עמ"י!!
אח שלו - אם תקבל על עצמך באמת ובתמים ללמוד כל יום שעה תורה - למרות שמזה אין לך כוח, חזרת הביתה מאוחר וכל מה שאתה רוצה זה לישון - אין עליך! אתה פשוט המושיע של עמ"י!!
באמת שיש כוח לכל מעשה קטן שלנו.
כל אחד ואחת מאיתנו יכולים להציל את עמ"י מכל-כך הרבה צרות.
חבל לנו להפסיד את זה.
אז מה אתם אומרים? הולך?
שבעז"ה נשמע ר-ק בשורות טובות, ויהיה לכל עמ"י רק טוב.
א-מ-ן!
הולך גם הולך!זית שמן ודבש
אולי כדאי לפרסם את זה גם בעוד פורומים.
הגומל... ממש חשוב!אנונימי (פותח)
בס"ד!
אממ...
הייתי אמורה להיות היום בירושלים, וכנראה שאם הייתי נוסעת הייתי איפה שהיה הפיגוע בזמן הפיגוע... (יש לי עוד מסלול אבל מוארך, ולא נראה לי שהייתי בוחרת בו).
בגלל כמה אנשים לא נסעתי.
בכו"א, כמה אנשים אמרו לי שאני אמורה לברך הגומל. לא נראה לי, אבל אני צריכה לדעת.
אז אם מישהו יכול לברר לי עם רב פוסק (אין לי ממש מושג למי לפנות, רק לרב אחד שאני מתפדחת ממנו) זה ממש יעזור לי...
תודה רבה!
ממש לאאיזה טוב ה'!!!!
אם היית במקום הפיגוע והיית ניצלת היית צריכה לברך אך על זה שלא היית בכלל באזור אין צורך לברך.
זה מזכיר בדיחה בהקשר זה על הרשלה - פעם הוא בירך הגומל בשבת בבית הכנסת ואז כולם שאלו אותו מה קרה. אז הוא ענה נעשה לי נס גדול - אימי כיבסה את החולצה שלי בנהר ואח"כ סחטה אותה ורק בנס לא הייתי בתוך החולצה בזמן שזה קרה.....
לא צריך.. בדוק..רות014
רב אברום זצל סיפר את זה על עצמו למישהו ששאלאליסף ט
רב אברום זצל סיפר את זה על עצמו למישהו ששאלאליסף ט
שגם אני אומר שאין צורך?עוזיה
אז אין צורך
אין צורך,תחייך=]אחרונה
אפילו לי שהייתי שם ממש ממש דקה לפני, אמרו שאין צורך.
פורים. פורים?! פ-ו-ר-י-ם... 
אח..
ילדון חמוד התחפש לרב עובדיה יוסף שליט"א. מגניב!
חמודי - אני אומר מחייך - אפשר ברכה?
הוא מסתובב אלי, "ברוך תהיה", אומר בקול ספרדי, עם מבט רציני.
נראה שהוא עשה על זה חזרות. הרבה, על המבטא הכבד הזה...
'לא לא, אני רוצה משהו יותר קרוב', אני מתקרב אליו, 'ברכה אישית'.
"שתזכה לאשה יפה השנה". חח יאאא, איזה חמוווווווווווווווווד!
אני לא מספיק להרים את הראש, עד שאני חוטף וואחד סתירה לפנים.
א-ו-ו-'-ץ, מה זה צריך להיות?!..
'מה, אני הרב עובדיה', הוא עונה במבט תמים. 'ככה עושים'...
לכו תבינו. ביום אחד, כ-ל עם ישראל נהיים סוג של 'משוגעים'.
לטובה, אבל בכל מקרה, מה עובר פה על החג הזה?! וואלה, לא מובן.
מישהו פה יודע למה מתחפשים? מה הקטע? מה..? מה עובר...?
בואו, שתי דקות נעשה סדר, נקבל יסוד מתוק לכל החיים, ו -
תכינו ת'ממתקים, פותחים שולחן, קיצור, נעשה שמח גדול בעז"ה.
בכל מקרה, עכשיו רגע לסוד המגילה שלנו >>>
הקב"ה - לא מוזכר במגילה. ב-כ-ל-ל. כלום כלום.
הסיבה? "מגילת אסתר", דומה מאוד למילה 'הסתר'....
המגילה בעצם באה להגיד לנו - העולם הזה, כולנו מעלים.
את מי? את הקב"ה. לכל מציאות, אפשר למצוא 'תירוצים', שזה 'טבעי'.
ברור - אפשר להגיד - הרי אחשורוש היה אדיוט, המן בכלל משוגע - אין פלא שעם ישראל ניצח..
א-ב-ל, לא! אומר לנו הקב"ה - 'ה-ס-ת-ר', וואו, תתבוננו, אני מסתתר במציאות.
תמצאו אותי, תדעו שזה אני שם שמסובב הכל מאחורי הקלעים.
פיגועים, צונאמי, גזירות, שואה - ה-כ-ל, אפשר להסביר בהסברים 'שכליים',
שהאמת, דווקא נשמעים לא רעים. אבל שמחברים הכל, שלוקחים את כל התמונה,
שמבטים בכל המציאות, רואים שאין כזה דבר 'מקרה', אלא - ממש אותם אותיות,
רק בסדר שונה - 'רק מה'', או אם תרצו, רואים ש - 'ה' רקם' במציאות, הכל.
אז כן - בפורים, הקב"ה התחפש, הסתתר, במגילה. אז הנה אנחנו,
היום, בפורים - מתחפשים גם, לזכור שבעצם כל המציאות הזו, מחופשת.
רק שאלה קטנה נשאר לנו להשלים, משהו שתמיד הפריע לי בלב.
אם בעצם ה-כ-ל הקב"ה קובע פה בעולם, אז איפה ה - 'בחירה החופשית' של האדם?!
המן רוצה, הקב"ה מבטל. פרעה רוצה, הקב"ה מבטל. אובמה רוצה, הקב"ה מבטל.
הרוצח רוצה, הקב"ה מבטל. חמאס רוצה, הקב"ה מבטל..
מה זה?! אם הכל הוא מחליט, על מה בדיוק יש לנו בעולם שכר או עונש?!...
התשובה, נמצאת בדיוק בשאלה. ה-ב-ח-י-ר-ה החופשית, היא ר-ק על ה-ר-צ-ו-ן.
אתה, תקבל עונש, על זה שרצית רע. תקבל שכר, על זה שרצית טוב.
מה יהיה במציאות? מה יהיה בפועל? האם תצליח לממש את הרצון שבקשת לעשות?
מממ, מי יודע. כאן אין לך כבר שום שליטה, פה ה-כ-ל שייך לקב"ה, הוא היחיד שפועל בעולם.
נסיים בדברי הרמב"ן, דברים מדהימים שקשורים בדיוק לזמן הזה -
"שאין לו לאדם חלק בתורת משה רבינו, עד שידע ויאמין שכל דברינו ומקרינו - ניסים,
ואין בהם טבע ומנהגו של עולם".
מ-א-ח-ו-ר-י כל דבר, הקב"ה נמצא, מעדיף להנהיג את העולם ע"פ הטבע,
אבל אין כזה שום כח עצמאי שנקרא 'טבע'. כלום. הכל, הקב"ה עושה בעולם.
יאלה יאלה, לתחפושות. ו - נזכור, שהעיקר בפורים - זה לגלות את ההסתר, שבחיים.
ע"י כוח האמונה, לדעת, שסה"כ, ר-ק הקב"ה הוא המנהיג של העולם.
כולם האלה שנראה שיש להם כוח? רק שחקנים כמו ב - 'שח'. יש רץ, יש חייל,
יש סוס, ואפילו יש מלך, אבל הם כולם נאדה, אלא רק המושך בחוטים מחליט ממש הכל...
ממילא -
פני 'דור 3 ' כפני הכלב!
וואי, אני חייב לזוז. מה בקשר לממתקים?
מממ, תשאירו ליד הדלת.
חח, חמודים אתם. לא, זה לא 'בל תשחית'.
האממ, לפחות לא כשאני כאן...
פווווווווווווווווווווווווווווווווווווווורים שמח בעז"ה לכל עם ישראל,
א---------------מ--------------ן----------------!
צא בחוץ יעויין!זית שמן ודבשאחרונה
ברוח פורימית כמובן...
שלום, מחפשת קטע יפה ועמוק על פוריםיעלה אביגד.
שיכול להתאים במכתב לחברה טובה במשלוח מנות..
שמחת פורים - על מה ולמה?!סוג'וק
"משנכנס אדר מרבין בשמחה" - וכי עלה על דעתנו שמא אולי לא להרבות בשמחה ?!
בוודאי! כשעם ישראל מוקף בצרות ואיננו במצבו האידיאלי בא"י וקל וחומר בגלות- מה הסיבה לשמוח על הצלה זמנית אם עדיין נשארנו עבדי אחשורוש?!
משל לאדם ששהה בבור ובזמן שהותו בבור גם ניצל מחיה רעה, - כשיוצא מן הבור האם הוא עושה יום שמחה על אותו יום שניצל מחיה רעה ?! הוא שמח על היציאה מן הבור וכל מה שזה כולל.
כך נס פורים הוא רק אור שמאיר בחושך גדול , אלא שסיבת הריבוי בשמחה היא על נצח ישראל, שאף שהגענו לשפלות וכמעט לאבדון מוחלט, נצח ישראל תמיד עולה ומאיר. עם ישראל ניצח , ממשיך וימשיך לנצח וכעם הנצח שהניצחון מובטח לו , גם זמנים של שפל וסתר המדרגה בסופו של דבר מתהפכים לטובה , מאפלה לאורה, מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב !
(הרעיון בשם הב שרקי)
תודה רבהה!!יעלה אביגד.אחרונה
פורים היסטורי - 'פרומו' ליום המשיח..אינסוף
שנה בששה ימים
חכמי ישראל אמרו שזמן העולם – המציאות הנוכחית, הוא 6 אלפי שנים. השתלמות הבריאה נערכת 6 אלפי שנים כנגד 6 ימי הבריאה שלאחריה יום שכולו שבת ומנוחה. כל יום מששת ימי בראשית מקביל לאלף שנים, ככתוב בתהלים: "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבור" – 'יומו של הקב"ה אלף שנים'.
- באלף הראשון, כמו ביום הראשון, מתחילה המציאות ההיסטורית הנוכחית עם אור וחושך – אמונה ובלבול.
- ביום השני הבורא מבדיל בין מים למים וכך באלף השני מתרחשים המבול ושטפונות עולמיים שמבדילים את שושלת נח, שם ועבר, עד אברהם ומשפחתו בדיוק בסוף האלף השני.
- ביום השלישי מתגלה היבשה ומתחילה הצמיחה העולמית, כמו צמיחתה של משפחת אברהם וזרעו אשר הולכים לשנות את פני המציאות. כאלף שנים נמשכות תלאות הדרך – עם ישראל מתהווה במצרים וחוזר לארץ ישראל עד שמירושלים צומחים ועולים מלכות ישראל והמקדש ומאירים לעולם כולו.
- כמו התהוות המאורות ביום הרביעי לבריאה, כך באלף הרביעי מאירים שני בתי המקדש – הראשון מאיר כחמה, עם נבואה וגילוי א-לוהות בעולם, והשני מאיר כלבנה בלילה, לאחר שכבר החלה גלות ישראל. בנוסף, מאיר בר כוכב לכמה שנים בודדות אחר החורבן.
- אח"כ מעמיקה הגלות לאלף שנים שוממות בין חיות מגוונות כמו ביום החמישי לבריאה, עד שמתחילה לצמוח דמותו וצלם א-להים של האדם -נזר הבריאה.
- במקביל לאלף הששי מתחילים ישראל לחזור לארצם, העולם מתפתח בצעדי ענק בכל התחומים ומתחילים להרגיש את השבת הקרבה ובאה בתוך ההמולה העולמית והסידורים האחרונים.
מה הקשר לפורים?
נס פורים מתרחש בסביבות שנת 3500 לבריאה שזהו בדיוק הזמן המקביל לאמצע ימי הבריאה – תחילת היום הרביעי לבריאה לאחר שלושה ימים שלמים וליל רביעי, אז מתחילים סדרי הארה ותנועה עולמית מחזורית חיה.
6,000 שנה ביום אחד!
במבט נוסף ניתן לראות את כל תהליך 6 אלפי שנים גם כיום אחד שלם , כך שבאמצעו מתרחש נס פורים, כפי שאמרו חכמי ישראל שכשם שהשחר הוא סוף הלילה – כך אסתר סוף כל הנסים. מהתקופה ההיא מתחיל תהליך דינמי של שכלול כל מרחבי הגלובוס והארה אוניברסלית. 'אסתר' פירושו ירח-לבנה, – הלבנה המסמלת את עם ישראל גולה לבין האומות ולראשונה בהיסטוריה עולה בת ישראל למלכות זרה ומשפיעה מרחוק ובהסתר. כבר אין צורך בנסים גלויים, כעת יש לגלות את ההסתר ולראות את ההשגחה שבכל "מקרה".
עד היציאה לגלות בחורבן בית המקדש הראשון, האירה הסגולה האנושית במסגרות קטנות, כשם שבלילה מאירה הלבנה אבל ללא הארה כוללת.
התמצית המובחרת של האנושות עוברת אצל יחידי סגולה, החל מאדם וחווה, דרך נח, שם ועבר ועד שאברהם מקבל את היעוד ההיסטורי "ונברכו בך כל משפחות האדמה" – דרך המשפחה של אברהם צומחת הברכה לעולם כולו.
עם ישראל יוצא ממצרים ונבנית האומה הנבחרת להשפעת הברכה הא-לוהית לכל האומות. הלבנה מתמלאת ומאירה במלואה בימי דוד ושלמה בבניין מלכות ישראל ובית המקדש, בדיוק 15 דורות מאברהם – כנגד 15 ימי התמלאות הלבנה. משם והלאה יורדת עוצמת הלבנה – גם כן 15 דורות, עד החורבן הראשון. נגמרת תקופת הלילה והנסים הגלויים והעולם פונה לקראת הארה אחרת.
אז, בשיא החושך, באיילת השחר, מתחילה החמה להאיר לאט לאט ממזרח, מכיוון מלכות פרס השולטת מהודו ועד כוש. בדיוק אז, כשעם ישראל מפוזר ומפורד בין העמים וכמעט מגיע לאבדון, בשיא החושך שלפני השחר כשאין כבר אור לבנה, מתחיל האור לזרוח על העולם כולו, מתרחש נס פורים בדרכים נסתרות ומתחילות מגמות כוללות של הארה א-לוהית רחבה על כל המציאות העולמית. עצם המצאותם של ישראל בין האומות בכל פינה נידחת, מביאה ברכה לעולם כולו, עד שהגויים עצמם מכירים בסגולת ישראל ומשתפים פעולה ואף עוזרים לישראל לחזור לארצם בימי כורש, להקים את המקדש והמלכות.
פורים – 'פרומו' לימות המשיח
אמנם לא הגיע זמן התיקון השלם לאחר נס פורים, אבל המהלכים העולמיים המשיכו להתקדם ולזרוח, למרות שלא הושפעו ע"י עם ישראל בצורה גלויה, כשם שהלבנה לא נראית ברוב שעות היום. לאחר מחצית היסטורית של תרבויות המזרח – בבל, מצרים, אשור, פרס, המזרח הרחוק וכו', משתכללת התרבות לכיוון מערב – יוון, רומא, טורקיה, אירופה ואמריקה. באמצע, בין מזרח למערב – ארץ ישראל שמקבצת לתוכה מכל העולם כמו בית אוצר, סגולה מכל העמים, ים העמים הסוער למערבה ומדבר השקט למזרחה.
לקראת ערב – בדורותינו, שוב חוזר עם ישראל לארצו, יחד עם השתכללות הבריאה ועם היחלשות שמש העמים שוב עולה גם הלבנה – המגמות הישראליות והעולמיות מתעלות גם יחד, "והיה אור הלבנה כאור החמה..."
לוח השנה היהודי משלב את מחזורי הירח ושנת השמש ודווקא שילוב ואיחוד שתי המגמות נותן כח לחכמי ישראל לקבוע את זמני הלוח – מה שמשפיע על קביעת המועדים וכל סדרי הזמנים והטבע (וכפי שכותב החתם סופר שבשנה מעוברת אין צורך בקריאה נוספת של פרשת זכור למרות שהיא חיוב מהתורה, כיוון שבשנה מעוברת כח הזכרון נמשך חודש נוסף משנה רגילה).
החודש שנכפל כדי למלא את חסרון שנת הלבנה הוא חודש אדר – החודש של פורים. 'אדר' מלשון חוזק וכח, כמו 'אדיר', – כח סגולת ישראל מארצם נמשך והולך ואפילו מכפיל עצמו לכח כפול ומתמשך ונסי נסים עד רבדים רחוקים ונמוכים ובמהלכים הטבעיים לכאורה, עד מגילת ההסתר באחרית – עת מתגלה ההשגחה בתוך ההסתר, כפי שהאיר הנס בימי מרדכי ואסתר, ונשלמת השמחה בגאולה השלמה של עם עולם.
הארת פורים היא מהארת ימות המשיח שמגיעה למרחקים גאוגרפיים ומטאפיזיים. באחרית הימים מתגלה ההשגחה הפועלת והמאירה גם דרך הסיבוכים, המורכביות וההסתרים, גם במקומות נידחים ובמהלכים עולמיים ומהפכניים, שכולם מובילים לגילוי הטובה השלמה לישראל ולעולם כולו !
אדר חזק ומתחזק ופורים שמח
מה עושים כשלא מרגישים את ה'?!..מתוק מדבש
שלום, חבר'ס!
יש פה ד"ת מדהים על פרשת השבוע.
אין מצב לא לקרוא!
במיוחד עכשיו, בצום - כשיש לנו כ"כ הרבה זמן,
לא נקדיש 3 דקות בשביל הנשמה שלנו?!
שאתם מרגישים שה' פשוט לא נמצא אתכם, ובא לכם לעזוב את הכל.
אתם חושבים לעצמכם שיאללה, מה אתם צריכים את כל הדת הזו?!
היא סתם מעיקה על החיים.
עדיף פשוט להפוך להיות חילוניים, יש להם חיים הרבה יותר קלים..
מה עושים במצב כזה?!..
---
והוא צריך להיות על המזבח כל הלילה.
אבל בשאר הקורבנות בד"כ הכהנים, או האדם עצמו, אוכלים חלק מהקורב,
וגם בדרך-כלל הקורבן לא צריך להיות כל הלילה על המזבח.
אז מה מיוחד כ"כ בקורבן העולה, שדווקא בו יש את כל העניין הזה?!
---
ז'תומרת שזה לא שאנחנו ממש עוברים עבירות בפועל,
אבל אנחנו חושבים דברים רעים - בלב שלנו, אנחנו לא רוצים לעבוד את ה'.
על מקרים כאלה - מביאים קרבן עולה.
כי אנחנו מרגישים שה' שם פס על כל המצוות שלנו, הוא פשוט לא מתייחס.
זה זמן שבו אנחנו מבולבלים, לא יודעים מה לעשות.
אנחנו מרגישים כאילו אנחנו הולכים בחושך,
כי כמו שבחושך אנחנו לא יודעים לאן הולכים, ומה הדרך -
ככה גם במצב הזה, אנחנו פשוט לא יודעים לאן ללכת,
אנחנו לא יודעים מה לעשות עם עצמנו.
מה עושים כזה קורה?!..
דווקא בגלל שאנחנו מקריבים אותו כשאנחנו לא מרגישים שה' נמצא פה איתנו.
אנחנו צריכים גם להבין בש-כ-ל שיש בורא לעולם, וגם ל-ה-ר-ג-י-ש שהוא נמצא פה.
כי אם לא נדע בשכל שיש אלוקים - לא נצליח להתמודד עם הלילות, עם הזמנים שבהם לא הכל ילך כמו שצריך.
במצבים כאלה אנחנו פשוט צריכים להתנהג לפי השכל שלנו - ולעבוד את ה' למרות הכל, במסירות נפש.
למרות שאולי עכשיו אנחנו לא מרגישים את ה', אנחנו לא מרגישים שהכל לטובה, אנחנו לא מרגישים קרובים אליו - אנחנו ממשיכים לעבוד אותו, כי אנחנו יודעים בשכל שזה הדבר הנכון לעשות.
לא 'בא לנו' עכשיו לקיים את המצוות - אבל אנחנו בכל זאת נקיים אותן, כי אנחנו יודעים שזה רצון ה'.
כי במצב שבו אנחנו מרגישים 'לילה', אנחנו עובדים את ה' במסירות נפש, בלי לתת לשום גורם חיצוני להפריד בינינו לבינו.
אנחנו ממש מקריבים את כולנו לה' - את כל החשקים שלנו אנחנו מנתבים לעבודת ה', ולכן גם כל הקורבן שלנו עולה לה'.
למה קורבן עולה צריך להיות כל הלילה על המזבח?
כי זה מראה שאנחנו מקריבים את הקורבן הזה במצבים שבהם אנחנו מרגישים 'לילה' -
אנחנו מרגישים שכלום לא הולך לנו, הכל נראה לנו רע, ואנחנו לא מצליחים לעבוד את ה'.
למה קרבן עולה מוקרב כל כולו לה', בלי שהכהן או האדם המקריב אוכלים ממנו?
בגלל שזה מראה שבמצבי ה'לילה' שלנו, אנחנו עובדים את ה' למרות הכל, כי אנחנו יודעים בשכל שזה הדבר הנכון.
וזה כמו שאנחנו מוסרים את הנפש שלנו - את כל מה ש'בא לנו' באותו הרגע, אבל הוא לא מתאים לעבד ה' - לה'.
ולכן, גם כל הקורבן כולו עולה אל ה'.]
שבעז"ה תהיה שבת שלום ומבורכת לכל עמ"י!!