בס"ד לק"י
ראשית כל, חשוב שתדע שיש לך נקודת פתיחה מעולה. אומנם המצב קצת מסובך, אך כל עוד יש בך את הרצון לשנות ולהשתנות, הרי זה בידך. המפתח הראשוני להצלחה, הוא הרצון. בלעדיו, אף אחד לא יזוז ולא מטר אחד בלבד.
כל מה שאני עונה, בע"ה, הוא בעצם מתוך דבריך. אני בטוח, שאם תחזור ותקרא את אשר כתבת, כאילו מישהו אחר כתב, ואתה בא להגיש לו עזרה, אתה תראה את הדברים, כמעט כמו שאכתוב, בס"ד.
התיכנונים והרצון, כאמור, הם דבר טוב וחשוב. אך צריך לדעת להוריד אותם מעולם המחשבה, לעולם המעשה. לכך יש עצה טובה, כל פעם כשאתה מקבל משהו, רוצה משהו, שואף לאנשהו, תיקח קמצוץ מן השאיפה הזאת, ותישם אותו מיד, ובקביעות, ביומיום. נגיד שאתה אומר שאתה רוצה ללמוד את כל המשניות. אז אל תגיד, טוב עוד מעט. מיד אחרי שעלה הרעיון, תלמד כמה משניות. ולאחר מכן, תקבע לעצמך זמן כל יום, יהרג ובל יעבור, ללמוד את המשניות. וכן בשאר הדברים. תיקח את הרצונות, ותן להם ביטוי במעשה. זה מועיל מאוד, כדי שלא יפרחו באויר ויעלמו כלעומת שבאו.
בשלבים הבאים אתה תפתח את עצמך. תיעל את הרעיונות והרצונות שלך, ויחד עם זה גם את ביטויים במציאות היומיומית. דבר זה, יעודד מאליו רצונות נוספים ושאיפות, וכך תוכל להגביה את הרף עוד ועוד, ולעלות מעלה, וממש להגביה עוף, עם רצונותיך, והמעשים.
לאחר שתראה ביסוס של הדברים אצלך, הן בעולם המחשבה שלך, והן בעולם המעשה, אזי תוכל לפנות לאחרים. אתה צריך לדעת מראש, אדם עם שאיפות, עם חלומות, אדם שרוצה לנסוק מעלה אל השמים, צריך לשלם מחיר. לפעמים הוא מחיר כבד. אין מה לעשות. אתה רוצה או לא? זוהי נקודת המבחן. עד כמה אתה מוכן לוותר על דברים בשביל הרצונות שלך? עד כמה אתה מוכן למסור את הנפש בשביל החלומות שלך, כדי להשימם במציאות?
אם יש בך מוכנות אמיתית ובשלה, אין שום דבר שיוכל לעצור בעדך להגיע לשום מקום. לא החֶברה, לא החָברה, וכן, אפילו ההורים לא יוכלו.
אתה תשלם מחיר. תתווכח (תזהר לא לריב!!), תתמודד, תבכה תתחנן. אך אם אתה באמת הולך עם זה עד הסוף, כל כולך, הם יקלטו ויבינו את זה. וברגע שהם יפנימו, הם יכבדו. ולא רק זה אלא אף יתמכו.
ככה זה בעולם, מי שהולך עם האמת עד הסוף, בתחילה מתווכחים, עומדים בדרכו, מפריעים לו. זה לוקח זמן, אבל בשלב מסויים, כולם קולטים שהוא רציני, זה לא משחק או "נרד נעורים". זוהי דרך חיים. וכשמבינים זאת, המצב מתהפך, והמעקבים דוחפים אותך קדימה!!
אבל יכול להיות שתצטרך אף יותר. תבין, שליהודי קשה לשקוע בתורה, כל עוד הוא מחזיק דבר יום ביומו בחברה (כמובן, לא מחזיק פיזית). הרי זה כטובל ושרץ בידו. אם אתה רוצה באמת להשיג שאיפותיך, אז תגיד לה בצורה הכי רכה מחד, והכי אמיתית רצינית וחותכת מאידך, שזהו לעת עתה, אתה תשמח לדבר עמה בהמשך. אך כרגע, אתה רוצה לשקוע בתורה.
וכבר כתבו פה לפני כן, שאם היא באמת אתך, והיא תראה שאתה אמיתי ורציני, ובפיך ובלבבך לעשותו, אז היא תכבד, ותלך איתך.
זה חשוב שאדם רוצה למצוא חן בעיני אנשים (אך תיזהר לא להתחנחן, זה הבדל דק וחשוב. ולא נרחיב כעת). אך יש רווח והפסד. אדם לא יכול לכבול את רצונותיו ושאיפותיו מפני ציפיות אחרים. אם היו מצפים שתתאבד לא היית עושה זאת. ויתור על רצונות אמיתיים ומרכזיים בחייך, רק מפני התנגדות החברה, כמוה כהתאבדות רוחנית ומחשבתית. וסוף כל עושה זאת לשרות בדיכאון, ובצער, עד שישנה זאת בחזרה. ולא נרחיב עוד, אני מקווה שאתה מבין את כוונתי בדבר.
איך אמרת, להיות דתי זה חשוב, וזה קשה. אכן, אתה צודק. אבל תדע שכל מי שהגשים את שאיפותיו, היה לו קשה. הוא סבל, הוא כָאָב, אך הוא התמיד, ולבסוף הוא גם הגיע.
בהצלחה רבה בכל,
עמישב
)