ב"ה
מעשה שהיה כך היה:
היום הייתה לנו התוועדות כבכל שנה בי"א חשוון (שנה ראשונה שלי בישיבה אמנם, אבל ככה אמרו), ואח"כ היו נוסעים לקבר רחל (בעלות סמלית של 10 שקלים, מי שרוצה.) וחוזרים באחת בלילה לפתח תקווה חזרה.
לפני כמה ימים נרשמתי להסעה לאמא רחל.
היום הישיבה רצתה לבקש אישור סופי לנסיעה הערב לקבר רחל, ובמשרד החינוך ענו שאסור לנסוע לקבר רחל בלילה, אלא רק ביום.
היום הישיבה רצתה לבקש אישור סופי לנסיעה הערב לקבר רחל, ובמשרד החינוך ענו שאסור לנסוע לקבר רחל בלילה, אלא רק ביום.
ילד, תבוא מחר.
משרד החינוךּ.
משהו מהדף היומי (כתובות נ"א):
מסתבר שהגמרא יודעת על תסמונת שטוהקלום, שחוטפים מזדהים עם שוביהם, ואומרת שמי שנשבתה ומכינה לשוביה האוכל גם לאחר שנשתחררה, עושה זאת מחמת יראה מהם, וגם מי שנעשה מה שנעשה כאשר בתחילה התנגדה ואח"כ הסכימה, זה בכלל התסמונת הפסיכולוגית הזו.
מסתבר שהגמרא יודעת על תסמונת שטוהקלום, שחוטפים מזדהים עם שוביהם, ואומרת שמי שנשבתה ומכינה לשוביה האוכל גם לאחר שנשתחררה, עושה זאת מחמת יראה מהם, וגם מי שנעשה מה שנעשה כאשר בתחילה התנגדה ואח"כ הסכימה, זה בכלל התסמונת הפסיכולוגית הזו.
