פורום בראש צעיר (עמוד 75)

ה' בבקשה תבנה את בית-המקדש

אנחנו לא רוצים לצום....

לעצומת הרבנים ולתרומות לעבודה עברית לחץ כאן

בס"ד

אירגנו חולצות של המסע חוצה יהודה ושומרון. הן ירוקות, מקדימה למעטה רשום 'טובה הארץ מאוד מאוד' ומאחורה יש ציור של גבעה ורשום שזה של המסע. יצא ממש יפה.

הוצאנו ממש מעט, אז כדאי לקנות מהר.

פרטים אצלי.

בסיעתא דישמיא

ה' עמכם

בימים האחרונים התחלטי להתענין בכל מני מקורות על העם היהודי ופתאום גיליתי (לא שלא ידעתי את זה קודם אבל זה הדליק לי נורה).

שהעם היהודי כאילו שונא אחד את השני זה קשה מאוד לכתוב את זה אבל הדתיים עם קצת שנאה לחרדים והם ללא שומרי תורה ומצוות והם להם...

וככה זה ממשיך ואני חושבת לעצמי שזה צריך להפסיק וצריך להתחיל לפעול למען העם היהודי.

אני לא מתכוונת שצריך להפוך את כל העולם אבל קצת ניסיון והשתדלות  יכולה להוביל להמון.

קראתי אתמול עיתון ומה הכותרת?

"זה בגלל השנאה החרדית"

העם ככה צריכים להראות כותרות העתון?\

מה אנחנו פה במלחמת אחים?

אז אני החלטתי להתחיל לפעול-

אז עם למישהו יש רעיון בדרך פעולה אשמח עם תכתבו לי פה תגובה

בתקווה לפעולה ביחוד העם היוהודי

-כי אני אני-

די, נמאס לי להילחם כל הזמן. הייתי בטוח שהחופש הגדול יביא לי את בשורת החירות, השלווה והביטחון. עם תחילתו של החופש אני מוצא את עצמי בניסיונות ובמשימות בלי הפסקה, כאילו אני  עדיין לומד בבית הספר, עם מורה ושיעורי בית. יש לי עוד קצת זמן עד הגיוס לצבא ואני מרגיש משום מה כבר חייל. חייל בצבא ה'. משהו כזה, פחות או יותר. אין הכוונה למלחמה נורמטיבית ומקובלת עם חיילים, טנקים ומסוקים אלא מלחמה אחרת לגמרי. מלחמה שיש, למען האמת, לכל אחד מאיתנו כשהוא יוצא לרחוב, ולצערנו, גם בבית. מוזר, מה לרחוב ולמחמה, אבל כנראה שהרחוב הישראלי הממוצע לא ממש תקין, ואין כ"כ התאמה לנשמתו של היהודי , ועקב כך הוא מצדיק מלחמה שערה.

כמה מלבב ומרענן לראות אותנו, התלמידים המסיימים עוד שנת לימודים, פורצים את שערי הישיבה או הבי"ס בשאגות שמחה וגיל: "יוצאים לחופש, קץ לסבל, המורים לפח הזבל", אבל הרשו לי להיכנס לבגדיו של הרציני והמודאג,  כל זה מלבב ומרגש עד זמן מסוים. ליתר דיוק, עד שאנו נתקלים במשימות ובניסיונות שלא יצא לנו להיתקל בהם במשך השנה שחלפה.

נהוג לחשוב ובצדק, כי עם סיום שנת הלימודים ובואו של החופש אפשר לומר כי בכך נגמרו כל המבחנים, המטלות או המשימות, אך טעות מרה היא בידי החושבים כך. מסתבר  שעכשיו מתחיל המבחן הגדול. מבלי לחסוך בביטויים קשים, אפשר לומר שמדובר במלחמה לכל דבר. שנה שלמה אתם, נוער יקר, הייתם מצויים בתוך מסגרת ברורה מבלי  יכולת לברוח, מעכשיו אתם חשופים לכל דבר, ויכולים "לגלוש" לכל מקום אליו אתם חפצים. אם זה בשוטטות תמימה ברחוב שבלי שום כוונה נתקלות עיניכם בבחורה "ענייה", שלפי פיסות הבד המעטות שעל גופה, מה שאמור להיראות כמו בגדים, ניכר שהיא ענייה.

אותם ילדים נערים תמימים ורגילים, כמוני וכמוך, קופצים עמוק לתוך בריכת  החופשה הארוכה וגולשים בכל אתר ואתר במעיי האינטרנט. וכי אעלה על דעתי להדביק את הכינוי 'אויב' למוצר הטכנולוגי המופלא ששמו אינטרנט? חס וחלילה, זה כמו הגבול בצפון, שקט שקט, עד שמתחמם.

גם באינטרנט יש גבול, אך כשהוא מתערער ונפרץ, אזי בדיוק פורצת מלחמה. האויב פה הוא היצר שמשכנע את הגולשים התמימים לעבור את הגבול ולהיכנס למקומות אסורים. כך גם הוא משכנע את הנשמות התמימות להסתכל בכל "פצצה" או "חפץ חשוד" שנעים ברחוב  

בנתיים, כמו במלחמה בלבנון, אם אנסה לקשר את זה למושג מלחמה שאני מכירים, מי שאמור לשלוט ולפקח על הנעשה אינו בשטח, מעלים עין, או מעדיף לחכות לשעת פעולה האמיתית. האם לאחר המלחמה הזאת תוקם איזו וועדת חקירה ובדיקה? אני בטוח שלא.

האם בעקבות המראות המזוויעים וה"העניות" הפושה בחברה הישראלית, בהתקרב הקיץ, תקום וועדת חקירה ויתפרסם לאחריו דו"ח העוני?

ישנם הורים רבים שיעדיפו לסגור את העיניים ולהתפלל תפילת 'הגומר' של החופש הגדול. הם בוודאי ימלמלו לשכניהם כמה הם נרגשים ושמחים ששנה הבאה בנם עולה כתה, אלא שלאמיתו של דבר אחרי החופשה הוא רק בירידה....

אז מה עושים? אל תשאלו אותי, אני לא פותר פתרונות, אני רק יודע שצריך להילחם חזק ביצר. יש מומחים ואנשי מקצוע, וגם הרבה אנשי חינוך שישמחו לעזור לכל המעוניין להילחם חזק מאבק חסר פשרות. אבל בעיקר זה צריך לבוא מעצמנו, מתוקף בעלותנו על העיניים שלנו, הן ברחוב והן בגלישה באינטרנט. כמובן שפגיעה מהאוויר, כמו פליטות פה והערות פה ושם מצד ההורים, כמו שהתבצע במלחמה האחרונה בלבנון, צעדים מעין אלו לא יביאו למיגור "האויב" ולחיסולו. מה שיביא לחיסולו המוחלט זה פגיעה בתוכו, לחסימה הרמטית של הגבול העובר בין הגולשים לאתרים קלוקלים.

אז כדי שלא חלילה תפרוץ מלחמה מעין זו בקיץ שנה הבאה, כנגד היצר והאינטרנט, כדאי להקדים תרופה למכה, יותר נכון, למנוע מצב שממנו כבר אנו, הילדים והנוער, לא נוכל לעלות ולהיחלץ.

כשהקיץ, ה"אורח" שבא לבקר מידי שנה באותה תקופה, ינקוש על הדלת באופן רשמי, תקבלוהו בשמחה ובהתלהבות מסוימת, אך היזהרו מלקבל את המתנות והאפשרויות שהוא מציע לכם. הכינו אותו מראש לעובדה שאת 'מתנת' האינטרנט תאלצו לקבל בתנאים מסוימים בלבד, ובנוסף, תכינו את עצמכם כראוי לקראת הרחוב הישראלי שלובש (או לא לובש) "חג", לכבוד החופש.  

ואם אתם רוצים להיות 'דוגרים' באמת, ואם אתם חסים על הנשמה הטהורה הנמצאת בתוככם, תבקשו ממנו שאת האינטרנט ישאיר בחוץ. כמו כן, תימנעו מלהסתובב ברחובות שכאין באמת סיבה. חבר'ה, זה תלוי בכם ואיך אתם מעריכים את עצמכם. לסיום עצה טובה, תחשבו שהאינטרנט זה כמו אישה (רק בכאילו, זה לא באמת), דהיינו- לנהוג עם המחשב כל דיני "ייחוד", לא להישאר לבד בבית עם מחשב פתוח ותשאירו דלת פתוחה כאשר אתם גולשים.  והעיקר שתהיה המשך חופשה נעימה ובטוחה!  

איתמר ליברמן, תלמיד שיעור א בישיבת "המאירי", ירושלים

מישיהי בשם רבקה רנץ מקרית ארבע שכחה בבית ספר שלנו שהיא הייתה עם הבצפר שלה בשבת אצלנו<צפת> סידור מעור עם כל מיני תפילות שניראה שהוא ממש חשוב לאותה אחת...

אם מישהי/ו מכירים אותה תודיעו לה שבעז"ה השבת אני ישים את זה במערת המכפלה והיא מוזמנת לקחת את זה..

תודה רבה...

מימי

אהלן! אני כבר לא שביעיסטית (לא האמנתי שאני אגיע למצב הזה..) ואני צכה להחליף את הכינוי..

חשבתי שעות בכל זמן אפשרי ולא מצאתי כינוי נחמד שיספק אותי..

בטח יש כאלה שקוראים את זה עכשו ואומרים לעצמם: "מה היא עושה מזה סיפור, סך הכל כינוי מסכן" אבל זה חשוב לי..

בקיצור- אני פתוחה לרעיונות ואני רוצה כמה שיותר.. תודה!!

ואגב- אנלא רוצה "השמניסטית"- זה מפחיד וזה מזה לא אני...

אסור לראות סרטים,

אסור לשמוע שירים,

אסור ללכת לבריכה/ים,

אסור לצאת "לבלות"..

אסור..אסור..אסור...

אנשים יקרים, בבקשה תעזרו לי ותנו לי רעיונות.. -------> מה מותר?....מה כדאי לעשות?...

בשורות טובות...בתקווה שנזכה לא לצום את "תשעה באב" עוד השנה..!!

בס"ד


קרה לי עכשיו מקרה כוכך נוראי בגלל שלא עשיתי את זה!!

בל"נ, המקרה יבוא עוד מעט..

זכות-זכות-זכות-זכות-זכות!