בס"ד

קודם כל לשאלתך הראשונה:

האם היחס לכלל המיעוטים שווה?
וודאי שלא.

נערוך סקירה קצרצרה על קבוצות המיעוטים העיקריות בארץ:

ערבים (אלו המכונים פלסטינאים, אלו המכונים ישראלים וכן הבדואים שבל נשכח שדתם היא האסלאם)
אוסף שבטים נודדים שמקורם בחצי האי ערב, עם השנים הם התפזרו ברחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה.
בעקבות אי אלו מאורעות היסטוריים במאה וחצי האחרונות קבוצה מסוימת של שבטים ערביים הגדירה את עצמה כלאום אתני בעל קשר קדום לארץ ישראל. קבוצה זו דורשת בעלות על ארץ ישראל ומעוניינת  "לפדות" אותה בדם. לאחר מלחמת השחרור התחלקה ה"אומה" הערבית לישראלים ופלסטינאים, אך בעצם שתי קבוצות אלו בעלות אותו חזון ואותן שאיפות.
כמו כן חלק מאותם שבטים שהתיישבו בארץ מכונים בדואים, הם התיישבו בעיקר בנגב ובסיני.

דרוזים
דת ייחודית שהתפצלה מהאסלאם השיעי במאה ה-11. הדרוזים הם דוברי ערבית בניב המיוחד להם, הדומה לניבים סוריים של ערבית. כמעט כל הדרוזים חיים באזור הגאוגרפי הכולל את סוריה, לבנון וצפון ישראל.
יש לציין כי ע"פ דתם לדרוזים אין זיקה לשטח טריטוריאלי מסויים.

גויים רוסיים שהסתפחו לעליה המבורכת מרוסיה

לעליה המבורכת מרוסיה בשנות התשעים הסתפחו גם רבבות גויים אשר הועלו תוך העלמת עין ולעיתים חוסר ידיעה של העוסקים בענין. ע"פ ההערכות מספר הגויים הוא למעלה מ30% מכלל העולים.

עובדים זרים

בארץ ישנם כ200,00 עובדים זרים (הרבה מהם לא חוקיים) אשר הובאו לארץ ככוח עבודה זול ומועסקים בעיקר בענפי הבניה, החקלאות והסיעוד. רובם מאזור איי הפיליפנים,מדרום אמריקה, ואסיה.

עתה נבחן את הסיבות השונות שבגללן יש לנו בעיה עם עצם שהייתם של נוכרים בא"י ישראל:

(וכאן נעזרתי ברב מלמד -  http://www.yeshiva.org.il/midrash/doc/doc40/shmira1.doc)

א. שני איסורים נזכרו בתורה, ביחס למגורי נוכרים בארץ ישראל. האחד הוא איסור כללי שמחייב את עם ישראל, שנאמר (שמות כג, לב-לג): "לֹא תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם בְּרִית. לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי כִּי תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם כִּי יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ". והשני איסור פרטי שמכוון לכל יחיד, שלא ימכור קרקע לנכרי, כדי שלא לתת חנייה בקרקע, שנאמר (ז, ב-ד): "לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם. וְלֹא תִתְחַתֵּן בָּם... כִּי יָסִיר אֶת בִּנְךָ מֵאַחֲרַי וְעָבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים..."

אנו רואים שהסיבה שהתורה מציינת כאן למניעת מגורי גויים בארץ היא הסכנה שהם יחטיאו אותנו ונזנה אחר מעשיהן.

ב. בנוסף, כאשר מדובר על קבוצה לאומית שעלולה לתבוע ריבונות על הארץ, יש שיקול נוסף שלא ישבו בארצנו, כדי שנוכל לקיים את מצוות ישוב הארץ. וכדרך שנאמר (במדבר לג, נג): "וְהוֹרַשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ כִּי לָכֶם נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ לָרֶשֶׁת אֹתָהּ". ופירש רש"י: "והורשתם אותה מיושביה, ואז וישבתם בה - תוכלו להתקיים בה. ואם לאו - לא תוכלו להתקיים בה". ובשפתי חכמים מבאר: "הורשתם הוא לשון גירושין".

שם בהמשך (במדבר לג, נה-נו): "וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר דִּמִּיתִי לַעֲשׂוֹת לָהֶם אֶעֱשֶׂה לָכֶם".

ג. עוד אסרה התורה "וְלֹא תְחָנֵּם" (דברים ז, ב), ופרשו חז"ל, שאסור לתת לנוכרים חנייה בקרקע בארץ-ישראל (עבודה זרה כ, א). ואיסור זה הוא השלמה לאיסור "לא ישבו בארצך", שהאיסור "לא ישבו" חל על כלל ישראל, ואיסור "לא תחנם" חל על כל יחיד, שלא ימכור בית או שדה בארץ ישראל לנכרי שאינו בגדר "גר-תושב".

ובכלל, באיזה מצב מותר לגוי לגור בארץ?

התורה מלמדת אותנו שנוכרי אשר מקבל על עמו את שבע מצוות בני נח, את מרות עם ישראל וכן מס ועבדות, בי"ד נותן לו מעמד של "גר תושב" והוא רשאי לגור בארץ.

ע"פ דעתם הרמב"ם בזמן שאין היובל נוהג אין לבי"ד אפשרות לקבוע דין "גר תושב", ולכן כיום לדעת הרמב"ם לא קיימת אפשרות כזאת.

גם לדעת מי שסובר שכן קיים כיום דין "גר תושב", הוא אינו קיים לגבי הערבים (על כל נגזרותיהם) והדרוזים, כיוון שבשעת מלחמה אנו מחשיבים ציבור כציבור ולא כפרטים. הציבור הערבי פעיל בטרור נגדנו. הציבור הדרוזי לעיתים רק נהנה מהצד, ולעיתים אף הוא שותף פעיל (מכירת נשק, הפוגרום בפקיעין, יידויי אבנים שמתרבים לאחרונה ועוד).

לכן, הם כציבור אינם מקבלים את מרות עמ"י וודאי שלא שייך בהם דין "גר תושב".

ועתה לאור עניינים אלו נבחן כל אחת מארבעת קבוצות הנוכרים העיקריות שהזכרנו לעיל:

ערבים(על כל נגזרותיהם) -  עלינו לגרשם לאלתר (דרכים פרקטיות בהמשך אם תהיה דרישה), בעיקר מהבחינה השניה שהזכרנו לעיל, שהם צוררים אותנו על הארץ, ולכן כל עוד שהם יהיו כאן לא נוכל לקיים את מוות יישוב הארץ כמו שצריך. וכן אסור לתת (ואף למכור) להם אף קרקע בארץ מהבחינה השלישית שהזכרנו לעיל, ואף מצד פיקוח נפש (שתיאבונם הולך וגובר).

דרוזים - לכאורה הדרוזים אם היו עומדים בתנאים היו יכולים לקבל מעמד של "גר תושב", אלא שהסוגיה די מסובכת , מצד אחד חלק גדול באוכלוסיה הדרוזית לכאורה כן נאמן לישראל, משרת בצבא, שירות לאומי ועוד (ויש להזכיר את ח"כ לשעבר איוב קרא מ"מורדי הליכוד"). אך מצד שני שותפותם בטרור הולכת וגוברת: מכירת נשק, הפוגרום בפקיעין, ידויי אבנים ועוד.
לכן לענ"ד בציבור זה יש לעשות אבחנה, מי שיקבל מעמד "גר תושב" יהיה זכאי להשאר, וכל השאר- דינם כדין הערבים שהזכרנו לעיל מהסיבות שהוזכרו.

גויים רוסיים – הבעיה העיקרית עם גויים אלו היא העניין הראשון שהזכרנו – " פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי כִּי תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם כִּי יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ", גויים אלו, נוצריים, הביאו לארץ הרבה ע"ז וכן פעילות מסיונרית רבה, על כן ללא ספק מקומם איננו פה, עלינו לגרשם כדי שיפסיקו להחטיא את עם ישראל. למעט מי שרוצה להתגייר מרצונו וללא מניעים פסולים (הרבה פעמים אלו שמזרע ישאל).

עובדים זרים- הבעיה העיקרית עם העובדים הזרים היא בעיית הע"ז והחטאת בנ"י, וכן הענין שכבר נוצרה בארץ ממש קהילה של עובדים זרים.

הבעיה הזאת מורכבת ביותר כיוון שרוב העובדים הזרים מועסקים במקצועות שיהודים לא מוכנים לעסוק בהם. על כן הפיתרון הוא לצמצם את השימוש בעובדים הזרים ככל שניתן, ואת כל הנשארים לשלוח בחזרה לבתיהם.

ולשאלתך  השניה:

האם צריך להעסיק אותם?

אקדים ואומר, כיום הרבה עובדים זרים מתעסקים במקצועות שיהודים לא מוכנים לעסוק בהם, לכן אין באפשרותינו לא להעסיקם לגמרי, אך עלינו לצמם את העסקתם ככל האפשר.

אך בכללי ודאי שאסור לנו להעסיק נוכרים אשר אינם במעמד "גר תושב" כיון שבכך אנו נותנים לגיטימציה לשהייתם בארץ.

וכן ע"י העסקת ערבים לעיתים אנו ממנים באופן ישיר ועקיף את הטרור.

ולשאלתך השלישית:

התיישב לי ערבי בבנין, מה עושים?

(יצחק, אני מקווה שזה לא קרה לך...)

אז ככה הנק' המרכזית היא שהוא ירגיש לא בבית, שהוא ירגיש לא שייך, אפי' שלא בטוח בשבילו לגור שם...ואז מהר מאד הוא ירצה לעזוב (על היהודים בלוד הערבים הפעילו את השיטה הזאת והיא עבדה מצויין).

יש המון דרכים שכאן לא המקום לפרטן.

(מומלץ לקרוא את "סיפורה של הליגה להגנה יהודית", במיוחד איך הם נאבקו ברוסים)

בהצלחה!

• איך מגרשים את הערבים? איך ניתן בעולם המתוקשר שלנו, לעשות מעשה גזעני כ"כ? ועוד נגד ערבים?
  (ועם תקשורת ואקדמיה, ווכן בימ"ש אנטי-ציוניים). אתה מוזמן להציע דרכים.
  
• איך ניתן לצמצם את מספר הפועלים הזרים, בפרויקטים עירוניים גדולים - סדר גודל של מגדלי עזריאלי, שבהם אתה לא יכול שלא לקנות משרד, שהרי אין בנמצא בניינים חדשים בעבודה עברית, ואין אפשרות להחרים כי אתה לא כוח כלכלי. עבודתית, אתה פשוט לא יכול?
  
• הדרוזים הם בהחלט עדה מעניינת. אני חושב שנכון עליהם (ועל המיעוטים בכלל) הכלל - של "לולא מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו" - כלומר, צריך להפעיל שם יותר את המלכות והבעיות תפטרנה. אל תשכח, שגם הם מושפעים מתרבות המערב כמונו, והצעירים הרבה פחות ממושמעים לשלטונות בכלל (יחסית לדור הקודם). כמו"כ, לא ידוע לי כ"כ -אבל יכול להיות שכבר עתה פועלים בתוכם גורמים השואפים להגדרה לאומית, שעלולים לסכן את העני'ין.
  ונניח שעושים את מה שאתה אומר -איך אתה מבדיל בין דרוזי טוב לרע? האם הטובים לא ישנו את דעתם מטוב לרע, אם מגרשים את האחים שלהם על רקע דעות שונות (דבר לגיטימי במדינה דמקורטית).
  
• ערבים/בדויים: אני חושב שכיוון שהערבים הם לא לאום מגובש, אלא הם שבטים, ישנן בעיות עם שבט אחד שטוען להתנכלות (ולא חשוב אם היא מוצדקת או לא) ולכן ישתתף בטרור, בעוד ששבט שני לא.
  בגליון "נקודה." על עבודה עברית (לפני כחודשי'ים לערך), ראי'ינו מישהו שהוא מעסיק ערבים. הוא מעסיק ערבים משבט אחד, שאין להם בכלל בכלל בעיה עם השלטון הציוני, אלא העיקר לחיות בשקט, והם עובדים איתו כעשרים שנה, אאל"ט.
  
  מצד שני, קרוב משפחה שלי שנרצח ע"י ערבים שהעסיק אותם והאכיל אותם ממש בביתו במשך שנים, והם רצחו אותו, כך שזה לא בהכרח.
   

בס"ד

עריכה: שינוי גופן.
 

אני אשתדל להתייחס לנקודות שהעלית אחת אחת:

איך אנחנו מגרשים את הערבים במצב הקיים היום?

אז ככה, בעבר אם מישהו רק היה מעלה על דל שפתיו את המושג "מו"מ על ירושלים" ישר היה ברור שהוא הוזה מהשמאל הקיצוני ואין מה לדבר איתו.

ואילו כיום, הפלא ופלא! המו"מ על ירושלים הוא כמעט בלב הקונצונזוס (של השלטון, לא של העם!), מפלגת ה"מרכז" קדימה מפקירה את עיר הקודש לכל משלם אתנן.

איך זה קרה?

במהלך העשורים האחרונים תמיד היו בכנסת אותם אנשים שוליים, לכאורה דלי השפעה, שקראו "להחזיר" גם את ירושלים תמורת שלום. לעיתים קראו להם מר"צ, לעיתים הם כונו בשמות אחרים. עם השנים לאט לאט המסר שלהם חלחל ותראה היכן אנחנו היום...

בדיוק בשיטה זו עלינו לעבוד!

אנחנו צריכים כל הזמן בכל מערכת ופורום אפשריים לפמפם את האפשרות של טרנספר לערבים, ועד כמה האפשרות הזאת ריאלית ונכונה, רק כך, בתהליך ארוך, מתמשך ונחוץ נצליח לחלחל זאת בלב הציבור היהודי בא"י.

ולפרקטיקה, איך אנחנו מבצעים בפועל את הטרנספר?

הדרך הכי נוחה מבחינתנו היא במהלך מלחמה אזורית כוללת פשוט להעלות אותם על משאיות ולזרוק אותם היכנשהו, או לחילופין, לגרום להם לברוח.

הדרך האחרת היא הדרך ההדרגתית יותר. דרך זו תהיה משולבת בפעילות סמויה וגלויה. הפעילות הסמויה היא הרעת מצבם של המיעוטים כדי לגרום להם לרצות להגר, לא  חסרות דרכים לכך. הפעילות הגלויה היא עידוד אקטיבי של הגירת מיעוטים. כל משפחה שתהגר מכאן, ולא משנה להיכן, תקבל מענק שינוע בין 100 אלף ל250 אלף דולר, בהתאם לגודלה. אתם שואלים מאיפה הכסף? מתקציב הביטחון! הרי ברור לכל בר דעת שככל שתקטן כמות המיעוטים בארץ תקציב הביטחון יקטן בהרבה, גם נחסוך כסף רב מדמי הביטוח לאומי שלא נאלץ לשלשל לכיסם. אני בטוח שאם נדע לפעול נכון בשילוב בין המישור הגלוי לסמוי לא ישארו כאן הרבה מיעוטים.

את הנותרים נוכל לגרש בכח, תוך כדי הסכם כלשהו או מאזן אימה עם אחת מהמדינות הסובבות אותנו

(יש כבר תקדימים הסטוריים, כמו למשל ההסכם בין יוון לתורכיה).

בנוגע לעובדים הזרים:

כבר ציינתי שלא ניתן למגר לגמרי את תופעת העובדים הזרים, אך בהחלט יש דרכים לצמצמה: החדרת משמעות ה"עבודה עברית", וההבנה שכל עבודה מכבדת את בעליה. את העובדים שכן נצטרך עלינו לקחת מבין בעלי מעמד "גר תושב" שאגב חייבים במס ועבדות .

הדרוזים זו אכן אחת הבעיות הקשות שלנו. האמת אם המצב ימשיך להתדרדר בקצב העכשוי נצטרך לספח אותם לערבים בתוכנית הנ"ל.

אם לא, בשביל זה יש לנו שב"כ (ומן הסתם המחלקה היהודית תהיה יותר פנויה), כל אחד שנחשד אפילו בקמצוץ של שנאת ישראל יגורש לאלתר.

בנוגע לנק' האחרונה:

בשעת מלחמה מתייחסים לציבור כציבור ולא כאוסף פרטים.

בציפיה (ובהשתדלות) לגאולה

יהונתן.

נ.ב. יישר כח שאתה מעמיד ערבים על מקומם.

אגב, אחרי שהם יגמרו עם לוד, יפו ועכו הם יעברו אליכם...