אני מפחדת ממקקים.
זה נשמע הזוי/מטורף/מצחיק/מוזר/טפשי/דבילי... אבל זה אמיתי! אני פוחדת עד כדי שיתוק!
פעמיים היה לי במקלחת= אני יותר לא נכנסת למקלחת בלילה! (יש את המקלחת של ההורים שלי שלפעמים אני משתמשת)
אתמול אמא שלי ראתה במטבח=הייתי מתה מרעב ולא נכנסתי לשם! אני לא יודעת מה יהיה בערב אולי אני עוד פעם יצום... וגם לא רציתי ללכת לישון כי פחדתי שיעלה עלי בלילה אכשהו.
פעם עלה עלי ברחוב= כשאני הולכת ברחוב אני מסתכלת על העצים מעלי כדי לראות שלא נופל עלי...
המשפחה שלי צוחקת עלי כל פעם שאני מזכירה את זה.. ואני גם לא מבינה למה דווקא לי מכל המשפחה הם נכנסו למקלחת, אחותי הייתה שניה לפני ולא קרה לה כלום..
אני יודעת שהם לא מזיקים, כבר למדתי את הנושא לעומק ולרוחב ו- לא יצא לי מזה כלום! בעצם יצא לי מזה משו-ביום אני לא מפחדת כי הם חיים בלילה...
אני לא מבינה איך אפשר לפחד כ"כ מדבר כזה טפשי, בחיים לא פחדתי ככה!!!!!!! אני פוחדת מפרפרים, מעכבישים, מכלבים, אבל לא ככה!! בד"כ כשאני מפחדת ממשו אני מרגיעה את עצמי שה' איתי ושהוא אוהב אותי והוא יחליט מתי אני אמות... וכל מיני כאלה... אבל עם מקקים זה לא עובד מהסיבה הפשוטה שאני יודעת שזה לא מזיק ו- מה אכפת לקב"ה קצת להפחיד אותי? זה לא שאני צדיקה או משו כזה, יש לו מספיק על מה להעניש אותי...
אני לפעמים אחרי הרבה זמן שאני לא רואה אותם אני נרגעת מזה ואז אכשהו הקב"ה דואג להפחיד אותי עוד פעם.. כבר חשבתי על הכיוון שאולי הוא רוצה להוריד לי את הגאווה ולהראות לי שאפילו מקק יכול עלי...(על משקל טיטוס..=)
מה אתם אומרים? אתם מכירים עוד מישו פסיכי כמוני? אני אשמח לדעת שאני לא היחידה!