בס"ד
פרק ב, משנה א'.
יו"ט שחל להיות בערב שבת, כלומר יום שישי, לא ייבשל אדם מיו"ט לשבת, מדוע? 1. משום כבוד השבת- שלא ישכח אותה משום טרדת יו"ט. 2. משום כבוד יו"ט, כלומר שלא יהיה עסוק ביו"ט בהכנות לשבת, ונמצא שיו"ט הוא כמו יום חול.
השאלה היא מה צריך לעשות במקרה כזה, וכיצד?
מה שעושים זה עירוב תבשילים, כלומר שאדם מתחיל להכין לשבת בערב יו"ט, ואז מותר לו להמשיך ביו"ט.
ברטנורא אומר- לאדם מותר לבשל ביו"ט לצורך יו"ט, ולא לצורך שבת. אבל אם נשאר משו ממה שבושל מותר לו לאכול את זה בשבת.
אבל עיקר הבישול-שיהיה ליו"ט. לכן אדן שרוצה להכין סעודות לשבת שבאה מיד אחרי יו"ט, עושה ערוב תבשילין- "עושה תבשיל מערב יו"ט, וסומך עליו לשבת".
מקרה: עירב בתבשיל אחד, הדין: לפי בית שמאי- לא יצא
לפי בית הלל- יצא.
הסבר- בית שמאי אומר לפחות שני תבשילים כי זה המינימום שנדרש בשבת מאדם לאכול בסעודה כדי שיהיה ניכר שעשה את זה לצורך שבת, צריך לפחות שני תבשילים. ואילו בית הלל אומר שלערוב תבשילים מספיק תבשיל אחד, שכן הרבה סוברים שגם בתבשיל אחד הוא יוצא ידי חובת הסעודה. (בשבת).
מקרה שני- ערב בשני תבשילים- יצא לדעת כולם.
שלישי- דג וביצה שמעליו- יצא לדעת כולם.
רביעי- איבד או שכח או אכל התבשיל- אסור לו לבשל מיו"ט לשבת, שאין לו על מה לסמוך, אבל אם כשהתחיל לבשל היה התבשיל, ואח"כ נאבד או נאכל- מסיים מה שהתחיל.
בעיקרון יש סיכומים גם של המשניות הבאות.. נראה אם יהיה לי כוח להקליד...
אוי, זה כזה משעשע..
) לשתי יחידות האחרונות?? (ספר דברים, חלק מתהילים, איוב וכו'...)
]
] אז למישו יש משו שיכול לעזור לי?? אולי משהו מסוכם??