כנראה שלא
אני אשמע מתחנפת רצח
ומספיק חפרתי
אבל עדין..
את באמת חכמה
חלמתי.
חלמתי על משפחה אהובה כזאת
ששרה שירי חנוכה
ושמחה
וגדולה
ומחבקת
ושהאחים מחבקים אחד את השני
לא, לא חלמתי על ה'משפחה המושלמת'. לא צפיתי למשהו גדול.
ציפיתי פשוט לאהבה.
למשפחה עם מלא אור בעיניים.
על זה חלמתי.
חלמתי, פעם.
------
החלום שלי התפוגג,
הנר הזה כבר נכבה.
הדלקת נרות עם אבא ואמא
כל אחד מהאחים במקום אחר בארץ
אבא ישר חוזר למחשב
ושום תחושה חמימה
אפילו המזגן מכובה וקר לי
נמאס לי להתאכזב
להתגעגע
לכסוף
לחום
למשפחה.
יצאתי לי לבד להדליק את הנרות שבחוץ.
ואז בירכתי
ברוך
אתה
ה'
אלוהינו
מלך העולם
שהחיינו
וקיימנו
והגיענו
לזמן הזה
----
תודה ה'
שנתת לי חיות
וזכות
להתקיים
להיות חייה
חיות של זוהר
של עיניים בורקות
עד הרגע הזה.
עד נקודת האור הזאת
חנוכה
תודה.
הלכנו לטייל. ואז אוריה הייתה לידי ואמרה, יואו, יפה כאן להחריד.
וזה היה ככ נכון
היה שם יפה
עד שנחרדתי
לא ידעתי איך לעכל את זה
וזה גם עשה לי לא טוב
לקנא ממש באנשים שגרים על הנוף הזה.
רציתי להקליט אותי מנגנת שיר ממש יפה אחד, של חנוכה. (ולהעלות לכאן)
אבל ההקלטה בפון שלי גרועה. לעשות את זה בכל זאת?
וגם
הממ
יש לי הרבה מחשבות לכתוב על חנוכה, בש ובה, העירבוב בין קודש לחול (
)והמשמעות מאחורי הדברים שלהם.
אני אעשה את זה מתישהו
על השיר או על מה שאני צריכה לכתוב?
אבל אל תצפה לאיכות טובה, בכלל בכלל לא.
עוד מעט,

יופי.
אז
חופשי, תשיגי זיכרון טוב יותר.
למרות שתכלס אין לי המון מה להגיד ספציפית עכשיו,
בזמן שאני לא יכולה להיות נוכחת בהם עד הסוף
אוף
עכשיו.
שני בלגניסטים עצלנים יחסית, חוטי חשמל של מטען שמת לפני שבועיים ועוד לא קניתי חדש, ערימות בגדים שמיועדים למיון בכל מיני וריאציות (לכביסה, חזרו מכביסה, למסירה, לתליה, מה שלא תרצו).
ועוד ועוד.
קפיץ![]()
דחוף להרים את הסידורים

מה שכן, יש שם ציוד שהתגלגל על הרצפה שערכו היה כמה עשרות אלפי שקלים. חלקו נמצא בשימוש עד היום ברמה זו או אחרת.
הרבה יותר נחמד לסדר חדרים כאלה.
יש הרבה יותר מה לעשות...
מה יותר כיף מלסדר ולאכול שוקולד?
עשיתי פעם בייביסיטר למשפחה אחת שהבית שלה היה כל כך מסודר שלא היה לי מה לעשות
כך שנאלצתי להשתעמם עם הש"בים שהכינותי מראש שלא על מנת להכין.
הזמן שם היה הזמן הארוך שהיה לי בבייביסיטר.
לעומת זאת,
בבייביסיטר אחר, הייתי יכולה לסדר כל כך הרבה דברים שאחרי שסיימתי ונשאר לי זמן לשיעורים, היה לי ממש נחמד לעשות אותם (עד כמה שזה אפשרי כשזה נוגע לאנגלית...).
אולי הייתי שם הרבה זמן,
נראה לי שאפילו יותר מההוא הקודם,
אבל הזמן עבר הרבה יותר מהר וזה בהחלט היה נחמד.
ליידי מאדם מיססתם,סתם, זה היה טוב
זה הזויי
פעם הייתי ניקית
אקונה מטטה
פעם הייתי ניקית
אני מפחדת למות
ממש אבל
אני יודעת שאנשים רעים לא מתים בדכ אבל לאחרונה נהייתי בנאדם טוב כזה.
אני מפחדת כי החיים שלי פה מדהימים באמת באמת וכי אני חושבת שאני ממצה אותם ושאני בדרך הנכונה ושאני מתעלה על עצמי ושאני מבססת השקפה ובונה בניינים ופתאום הפחד המשתק הזה, אוף אני לא יודעת כלום.
אני רק יודעת שמשהו פה חייב שינוי דחוף דחוף זה או לכיוון של מוות או לכיוון של חיים אבל חיים מלאים מלאים ומשמעותיים משמעותיים ומדויקים מאוד מאוד
*אור קטן*
אעע! מחר מגיע החג שלי |מאוהב|
אני מרגישה לגמרי לא מוכנה
וגם- שוב קורית לי התופעה הרגילה:
תמיד חגים הם נקודם האור שלי. אני ממש מצפה להם ויש לומר אפילו- שהם משאירים אותי בחיים בתקופות קיצוניות.
אבל עכשיו כשחנוכה בפתח- אני מפחדת ומבואסת מזה שעוד מעט הוא ייגמר...
אני ככ מטומטמת.
ככ.
לגבי ההכנה יש לך בע"ה יום שלם קצת לימוד על חנוכה וכו..
וואי והתחושה הזו כזו מוכרת אבל צריך לדעת איך להנות ולנצל את הרגע..
*אור קטן*אחרונה
חוני המעגל פינות
פטל.