פורום נסיונות פעילים (עמוד 1263)

ידיעה מרעישה באמצע הלילה:
תקתוקי השעון השלימו סבבם והגיעו לקץ.
טפטופי העירוי לא עוד ינטפו,
ריח הכוהל לא ידבק שנית בבגדים.
ידיעה מרעישה:
צעקה בודדה, כאילו-מופתעת,
סיר אורז נשמט אל שולחן.
צעירה עומדת במטבח באמצע הלילה,
אוספת באצבע רועדת אבקת כורכום ממפת משבצות.

תקתוקי שעון מדגישים את החוסר,
כמו אומרים את שבחה של אישה שאינה.
טיפות מים מברז דולף אל כיור מוכתם
עוד נוזפות כמבט הקשיש האהוב,
שלא עוד יביט ולא עוד יאהב.
כוס אחרונה של יין אדום ללילה.
זרים מטאטאים אורז לבן.

השעון כבר פסק מלספור וללכת,
הכיור שותק כמפגין סופני מול נשיא.
אורז צהוב מתבשל על כיריים,
רחשי להבות מחממים זכרונות אהבה, אצבעות שלוטפו פעם בלחייה של אישה שאינה.

כנראה לא חוזר מחר לישיבה.
בטוח לא בבוקר.
לפחות עוד יום בבית.(זינוק)
לפחות עוד יום פה|מכור|

למי יש כח לאולפנה הזאת בכלל?

לקום בבוקר

ללמוד

מורות שהן מלאך 

מלאך שהן מורות

וכולם דוסות

וסנדלים וגרביים

יאלה יאלה אל תשחקו אותה

צדיקות כי אמא שלהן כזאת וזהו

וכולם רוחניות

וכל דבר שקשור לקדושה הן ישר מתחברות ומבינות

וחברות שלא מכירים

ובנות בקבוצות

ורוצות לדבר איתי ואין לי כח לענות

וכולן חברות

יאלה יאלה אל תשחקו אותה

הזמן לא זז!
פשוט לא.

(וכן. אין לי זכות להתלונן, כל אחד אחר היה מוכן להתחלף איתי בלי לחשוב, ואני עוד אתגעגע לזה. הבנתי.)

הזמן רץ מהר מדי

אני לא לומדת מטעויות
ואני ממש רעה לפעמים

אבל מה עם האווירות? גם הן קשות רק בהתחלה?
כי אחרי זה מתרגלים אליהם? מתרגלים לחיות באווירה כזאת?

סטודנטית.

א"א מוכרת/ טלפנית...

קמתי היום בשתים עשרה, ומתוכנן עוד שנצ נחמד כזה בע"ה.

#מתבגרת_בראבקק

 

מותשת מידי
כל אתמול לא היה דקה לנשום, כל היום רצתי מדבר לדבר והכל לחוץ ועמוס ואין טיפת זמן לתפקד נרמאלי או לשמוע את עצמך..
(העיקר הרווחתי כסף, זה בתכלס יותר חשוב מלתפקד, לא?) ואלה כן , כי ככה אנחנו חיים.. אז , כן..


ממ מסקנה שלי?
כואב לי אנשים שלא שולטים על עצמם. זהו. שבת שלום.

ולא ליפול ברוח כלל


אמת. שתיקה.
נו נו

 

 

 

 

@סיפור אחר הנה זה בשבילך, זה מה שנחפר לי כל היום..