לצעוק לצעוק לצעוק
עד שהכל יצא
עד שהכל יצא
טושאני מתכננת ללכת לישון בשעתיים הבאות
(אני לוחשת לו:
"יש לי בעיה".
הוא לא מבין, הוא חושב שהוא כן. יש לו מבט של מבין אבל לי יש מבט של לא הבנת.)
אני אתן לאנשים את הסוד שלי
הם ילכו איתו
הם לא יעשו איתו כלום. זה בסדר.
אבל
זה עדיין שלי
ועכשיו זה אצלם.
(כמה לב צריך)
ראיתי פעם תמונה שלנו ושל בני דודים שלנו צופים באיזה סרט
וכולם היו כאלה חמודים ומתוקים שלא שקועים במסך הקטן שלהם בנפרד.
זה באמת היה כיף.
להשוות את העבר להיום בעזרת תמונות זה,
סליחה על ההגזמה,
כמעט הבדל שמיים וארץ.
בתמונה ההיא,
זה היה ההבדל של כמות הילדים,
מאז הצטרפו אלינו עוד כמה ילדים.
גם כולם קטנים ומתוקים שממש דורשים צביטה בלחי.
ואז, עדיין לא היו פלאפונים שתפסו להם את הידיים ואת תשומת הלב
ולא אכפת לי שאת אחותי!
להזכירך,
אנחנו חיות באותו בית!
דיי, באמת?!
מה הקטע עם סיסמאות ארוכות?!
ליידי מאדם מיס