פורום נסיונות פעילים (עמוד 1505)

וארשתיך לי לעולם של סיני תור

קומי צאי אחותי כלה.

מתחיל רגוע ואז קצבי

מקום ל"הערות" בעמוד כרטיס משתמש כמו שעשינו בש"א (על בסיס אותה טבלה, אגב).

 

אולי עוד שינוי קטן עם אייקון בש"א אם יתחשק לי.

 

בקשות פרסום

יש לזה כמה השלכות צד לא רצויות בכלל.

הראשית שבהן - ממשאב שתמיד נמצא איפשהו בצד ואפשר להשתמש בו (יותר מדי), זה נהיה משאב במחסור שצריך לרדוף אחריו.

 

הוא הלך לבקר את סבתא, "הפסדתי זמן של סרט ????" בדמעות ופרצוף עצוב.

 

אני החלטתי החלטה עקרונית לא להגביל לו את שעות המחשב אלא רק את שעות ההבלים, בין השאר כדי לצמצם את השלכות התופעה הבעייתית הזו.

אני לא מתכוון להגביל את עצמי למספר של "כך וכך שעות". אלא רק את שעות הלילה שבהם אני בכל מקרה צריך לישון וזה יחייב אותי לישון.

 

חוצמזה, בשעת צורך אמיתי תמיד אפשר איכשהו לבקש את הסיסמא ולשנות את זה....

1. תשתיק את המכשיר אוטומטית לפי שעה

2. תשתיק את המוח שלך שקורא להדליק אותו.

3. תעבור על שרשור בעיות השינה שלי. יש שם הרבה נסיון מצטבר שתוכל להפיק ממנו תועלת.

היום קמתי ב4 לפנות בוקר (הילדה העירה אותו ואז שניהם צרחו)

כשהבאלאגן נגמר. ממש היה לי יצה"ר לפתוח כאן את הפורום. למרות שבשעות כאלה צריך לישון.

החסימה הנפלאה ששמתי לשעות הלילה פשוט הורידה לי את החשק.
@Admin.

שינית את הצבעים של המסך בלילה כמו שהסברתי שם?

גם במקרה וכן תיגע במכשיר, הנזק לשינה יהיה קטן יותר.

שכוייח.

מגיע לי.

😐

אבל תודה!

זה מה שתעשי כי ככה תעשי אותו הכי טוב

אבל בכל זאת אני צריכה לצאת מידי פעם מהבית.. ובעע.

היה יום רגוע מאוד וראיתי סרט כיפי עם אחיות שלי

רגע/ חנן בן ארי

 

 

חלון פתוח // תבוא בו רוח
תלטף או תהרוס
הכל צריכים לזוז בזה אני בטוח
לארוז // לנוע
תוך כדי נבין לאן
חיכינו די // אז רק תגידי יום
בואי נברח // וניקח // רק אותי ואותך
ומכחול.
רגע בא // רגע הולך
אל תשאלי אנה ולמה ואיך
על חוף מבטחים תפתחי את ליבך
תראי איך ברגע הכל יחייך
חלון פתוח // אוויר מלוח
קו המים מתקרב לחוף
הזמן נוזל // עכשיו נשבות ננוח // לפחות שבוע
לא נחשוב על שום דבר
חיכינו לו והנה בא היום
יד ביד נשלב // ונהיה לב פועם
ציפור.

 

 

 

 

לאידעת למה נזכרתי בזה..

שמרתי על ילדים מתוקים ועל תינוקת קטנטנה וחייכנית שאני מאוהבת בה

אני נמצאת אצל אחיינים שלי והם מתוקים מתוקים
ודיברתי איתה סופסוף
והחלפתי לי ספרים בספריה

ולא פצועים קשה. היה אללה צוות ועבודה משותפת נהדרת. וכולם התגייסו.

אמ..אינלי משהו מיוחד ..
זה שקמתי היום ברוך השם

היום השני פיצה על זה לגמרי. שעה+ בכל טרמפיאדה

שוב התכתבתי עם חבר, למדתי בחברותא עם סבא מסכת מכות ואחר כך עם חבר ערכין ואז העלו אותי חזן במנחה, אבא קנה שווארמה, עד כה ממש נחמד בסהכ

לא רע

וזה היה נהדר

להשקיע בפינות מוזנחות בחיים
קצת לנוח יותר

תסתכלי בשיחה אישית

אני,@סיפור אחר ו @אלפאחורס.

לא הייתי כאן הרבה זמן.
מה שלומך? מה חדש?

אגב, הספר של אחותך עדיין אצלי מההפגנה של להבה

הייתי מאז פול (!!) בירושלים. אבל כל פעם הגעתי ממקודת ברמה שלא היה לי זמן לכלום מלבד הסידורים שהיו..
בעזר ה' בלי נדר שישי אוכל לקפוץ אלייך אולי, אעדכנן(:

התמונת פרופיל (ככה קוראים לזה?!) מהממתת!!
מי צילם?

אני צריכה לעשות מחר פעולה, ישלך רעיון למשו?

תעשי ערב חלומות! אחד הכייפיםם

יכולה לשלוח לי את הפעולה?

זה פשוט-
כל אחת רושמת על פתק חלום שהיא רוצה שיגשימו לה..
ומגשימים!

את לא מכירה אתזה? |המום|

והם לא באות עם איזה חלום גדול כזה שאי אפשר להגשים?

זה כזה מגשימים בצחוק כזה... ממש חמוד(:
אצלי חניכה אחת רצתה שכל עם ישראל יהיו מאוחדים בלי הבדל של אשכנזים וספרדים- אז חניכה אחרת עשתה לה שלט שציירה בו מישהו לבן ומישהו שחור וכתבה 'כל ישראל חברים'
או חניכה אחרת רוצה להתחתן- אז הן הרימו בסניף חופה וכו מכלמיני שטויות שהיו בחדר צוות והתחפשו ושיחקו חתונה...(; חמודות

יואו אולי נעשה, תודה רבה(:

והיי.. צריך לעשות שבת מתישהו בגאולצ, מה שהבטחנו לש.מ

חמישי יש דוכן של להבה?

אמור להיות.
וואי תתפללי עלי שאבוא! אני ממש רוצה... ויש טיול סניפי...

אם תגיעי לשם, אני יקפוץ לבקר אותך

וואי כלכך באלי לבוא..
התגעגעתי לדוכנים של חמישי~

(איך המבחנים?)

(סיוט סיוט

שייגמר כבר)

(אני מאמינה בך.
זה יגמר, ואת תקבלי מאיות.
תותחית שאת)

(וואי הלוואי

כפרעלייך.

 

ושתדעי לך שאתמול בלילה דיברנו עלייך ואת מאמי)

(💜💜

יאא איזה כיף לי)

(

❤ מהממת אחת

כי ראינו דה וויס ואז ראינו מישהי שממש הזכירה לי אותך)

(חחח
מעניין מי😅)

תוהה לעצמי מי הטמבל שעשה לו הגהה לשונית ככ גרועה

 

אחת השגיאות הנפוצות בעברית היא לומר "למלות" (במקום "למלא"): "למלות כוס מים" "למלותתפקיד" וכו'.

המילה הזאת נחשבת היום לשגיאה, וההסבר המקובל להווצרות השגיאה הזאת הוא הדמיון בין שתי גזרות: גזרת ל"א וגזרת ל"י. השורש מל"א הוא מגזרת ל"א הנוטה על דרך השלמים, ו◄שם הפועל שלה הוא לְמַלֵּא (כמו לְסַפֵּר, לְבַטֵּא). בגזרת ל"י, שם הפועל הוא: לבלות, למנות, לשנות וכו', וכאנלוגיה לגזרה זו נוצרה כנראה הטעות הרווחת.

 

מעניין לציין, שבזמן המקרא היתה מקובלת דווקא הצורה ה"שגוייה", שנכתבה בכתיב למלאות או לְמַלֹּאת (האל"ף נחה). הסיבה לזה היא שבעברית המקראית לא היתה קיימת החלוקה הברורה הקיימת היום בין הבניינים והגזרות השונות, ואז הצורה הזאת לא נחשבה לשגיאה:

• וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת, וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ; לַעֲשׂוֹת בְּכָל-מְלָאכָה (שמות לא ה)
• לְמַלֹּאות דְּבַר-ה' בְּפִי יִרְמְיָהוּ ... כָּל-יְמֵי הָשַּׁמָּה שָׁבָתָה, לְמַלֹּאות שִׁבְעִים שָׁנָה (דברי הימים ב לו כא)
• מִסְפַּר הַשָּׁנִים ... לְמַלֹּאות לְחָרְבוֹת יְרוּשָׁלִַם, שִׁבְעִים שָׁנָה (דניאל ט ב)

וגם בתקופות מאוחרות יותר של העברית השתמשו בצורה למלאות. היא מצוייה לרוב גם בלשון חז"ל, אצל פרשני המקרא ובספרות החדשה.

 כאמור, בדקדוק העברי של היום, הצורה התקינה היחידה היא לְמַלֵּא. 

כאמור, בדקדוק העברי של היום, הצורה התקינה היחידה היא לְמַלֵּא.

וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת,

שאם הוא לוקח מילה מהמקורות שהיום היא לא מקובלת הוא יכול לקחת רק כשיבוץ ממש ולא רק מילה.

כלומר כשהיא חלק מהמשפט עצמו ולא רק את המילה הבודדה

שלוק קפוא
כדור פורח
שלי לא שלך
הר מתפוצץ
ישלי עוד אבל אני צריכהאותם לפצלשים שלי 😋

כמובן שזה לא סותר את השאיפה להתקדמות...