פורום נסיונות פעילים (עמוד 1571)

ברגע כשזה קורה, אני פשוט לא מעכלת.
לאט לאט אני מבינה מה קרה בעצם,
ואז מתחרטת שלא נצלתי את זהמן טוב יותר
וזה פשוט סיוט להפרד
גם מאנשים מעצבנים

לא באמת.

מזעזע.

ואכלתי עכשיו  ציפס והוא כואב לי ממש ואוף.

אני רוצה להתחתן, אז מה?

אוי אוי הלוואי שזה היה כל כך פשוט,
אז מה?
אז מה אני שואל?

אני לא יכול, אבל הרצון בוער, ואש במקום הלא נכון מכלה, עד גיל טיפשעשרה היא הייתה עוד מבוקרת, זירזה אותי, עכשיו היא מכלה, ויש מכסה, ולא כדאי,
די.

בליפול, ולקום

עוד כמה דקות אני אבהל מהשעון המעורר ששמתי כאן ואקבל התקף לב.

ושיהיה קצת חריף.

ועם המון תפו"א.

מחר אני צריכה לקום מוקדם מטריד

"וכל הכבוד לה, עשתה טוב לא בשביל שיראו ויעריכו אותה"  אחרי הסיפור בשיעור חינוך,

 

איזה צחוק אירוני כמעט עף ממני החוצה

זה בוער בי, ו
אבל

זה מסובך מדי

מעגלים, מעגלים,
עגולים הם, עגולים,
הזויים,
מתחילים בנקודה מגיעים לסופה
ואז מתחילים מההתחלה,
אני רץ סביב הרגש,
מהתרגשות, משמחה,
נופל לעצבות לחלק הנמוך במעגל,
ואז השמחה, שוב חוזרת,
אבל פחות גדולה,
היא יודעת מה יש לאחריה,
ודמעות של שמחה,
או שמא של עצב,
המעגל מתקפל לעצמו,
מתערבב מתערבל,
ואני, גדל,
בין בתורה בין במידות,
בין ברוחניות בין בגשמיות,
עדינות, ליד מידה,
בחולצה של הישיבה,
של סוף שנה,
השמחה על ההתקדמות,
אבל הקושי הזה שבזה לא הצלחתי,
כי "זה לא כדאי"
את הרגש תמיד ניצחתי,
לגשר הצלחתי,
אני רגיש, מתמיד,
וגיל ההתבגרות,
מגדיל ומעצים,
ואז זה,
והרגש כובש, ומאפיל,
מפיל,
ואני מסתכל מתחתית המעגל,
מקווה, שבכלל אני אעמוד והוא יתגלגל,
אבל לא כך זה עובד,
והגלגל, גלגל העין, נוטף,
זה עצוב ושמח, ביחד, מעורבבים,
ואני,
אני לבד.

שווארמה בלאפה שלם.

 

 

 

 

איך הכל נכנס לבטן?

אתה רוצה להגיד לי שיש לי מנוע מטורף בידיים, ואני צריך להפנות אותו למקום הנכון והלא טבעי שלו כשהוא פועל בשיא העוצמה?!?!
לבד?
ואפילו בלי צרת רבים חצי נחמה?
איך בדיוק?
ואז אתה אומר לי, הנה מצאת מקום לנתב את זה, רגע, לא לא לא, התחרטתי, גם זה מזיק,
אני לא מבין,
אני משתגע,
**** ****
פפפף