עגולים הם, עגולים,
הזויים,
מתחילים בנקודה מגיעים לסופה
ואז מתחילים מההתחלה,
אני רץ סביב הרגש,
מהתרגשות, משמחה,
נופל לעצבות לחלק הנמוך במעגל,
ואז השמחה, שוב חוזרת,
אבל פחות גדולה,
היא יודעת מה יש לאחריה,
ודמעות של שמחה,
או שמא של עצב,
המעגל מתקפל לעצמו,
מתערבב מתערבל,
ואני, גדל,
בין בתורה בין במידות,
בין ברוחניות בין בגשמיות,
עדינות, ליד מידה,
בחולצה של הישיבה,
של סוף שנה,
השמחה על ההתקדמות,
אבל הקושי הזה שבזה לא הצלחתי,
כי "זה לא כדאי"
את הרגש תמיד ניצחתי,
לגשר הצלחתי,
אני רגיש, מתמיד,
וגיל ההתבגרות,
מגדיל ומעצים,
ואז זה,
והרגש כובש, ומאפיל,
מפיל,
ואני מסתכל מתחתית המעגל,
מקווה, שבכלל אני אעמוד והוא יתגלגל,
אבל לא כך זה עובד,
והגלגל, גלגל העין, נוטף,
זה עצוב ושמח, ביחד, מעורבבים,
ואני,
אני לבד.
- לקראת נישואין וזוגיות