פתאום משום מקום הודעה
שהיא
היא!@#$!!!!!!
התארסההה
שוק חייי
אבל תכלס זה היה צפוי אם היא התחילה ללמוד ת'תואר בשביעית
אבל באמת,באמת,שזה לא היה נראה שהיא יוצאת.
בכללללל
אם מישהי היתה אומרת לי הייתי מתחקרת את זה טוב טוב לפני שהייתי מאמינה
(ממ...כשחושבים על זה, היא התחילה באמצע שנה לשים שרשראות וכולי...
)
שיואוווווווו איזה טוב ה'!!!!!!!!!!!!
ובדיוק היום אמרתי שאני כבר חייבת איזו חתונה באופק
היא כלה היא כלה היא כלהההה
ושואלת::: נוו אז איך קוראים לווו????
והיא:מה, לא כתוב בהודעה??
אני: אההה.....רק ראיתי את השם שלך בהודעה שכוללת את המילים "בשבח והודיה לה' יתברך" ואיבדתי את יכולת הקריאה
איזה מרגשש
חברה טובה?
כןבימאית דמיונותבאמת באמת
אפילו שזה לא נקרא ונכתב ככה..
גם לי אתמול התארסה מישהי קרובה וזה מאוד משמח
מזל טוב!!!בימאית דמיונותאיזה כיף לשמועעעע
ב"ההההה
ובהתחלה חשבתי שאת מדברת על הניק @הודעה שהתארסה לאחרונה
מזל טוב לכם!! איזה כיף זה..
איזה מין מספר תקוע זה
כמעט כמו שמונה עשרה
בעע
ו19 זה אהובה
(בגימטריה)
..
מקווה שעזרתי.
מאיפה מביאים עובדות על גימטריה?
אני דיי בטוחה שאף אחד לא בדיוק זוהר מהצלחה בתחומי החיים הללו כשהוא רק התחיל את חייו במסלול הזה
וגם חמש שנים במסלול נחשבות להתחלה
גם עשר
את לא צריכה להלקות את עצמך על אלה
יהיו מספיק דברים שיעשו את זה בשבילך
את צריכה להיות המקום הטוב שמעודד אותך ונותן הסתכלות על הטוב בחייך ולא להיפך
גם אם קשה זה סתם פיקציה שזה באשמתך את ממש אחלה בן אדם וממש אבל ממש לא כושל!
כידוע, יש רמות שונות של אינסוף.
ואת זה איינשטין אמר, לא אני המצאתי
טיפש הוא אדם לא חכם ועדיין יכולים להיות לו כישרונות
חסר כישרון זה אדם שפשוט אין לו "זיקה" למשהו ולכן הוא לא ממש מפתח אותו או מה שזה לא יהיה
עצם אי קיום של משהו לא אומר שאי הקיום הזה הוא אינסופי
מממ
אדם מבדר ביותר
אבל Kris מצחיקה ממנו כמובן
ליידי מאדם מיסאחרונהוזו אכן היא
אין עוד כריס כמוה 😌
התחילה מדהים וגם באמצע היה מושלם
הסתיים זוועה
מעשה אבות סימן לבנים
מורכבת מיותר מידי חלקים שלא מסתדרים ביחד.
תובנה?
אולי פעם באיזה עתיד, כשנגדל, נראה איך החלקים האלה כן מסתדרים
ואולי בעתיד היותר רחוק
ואולי בכלל לא בעולם הזה
ואולי בכלל בכלל לא.
אסור לי לדבר על רעיונות מופרעים ליד אנשים. א-ס-ו-ררר.
את פיסיקאית?
יש לך איזו כוונה בעולם לחקור משהו, לייצר משהו, לקדם משהו בעולם הפיסיקה?
אבל לא בתור עבודה לחיים....
ישראלית2❤🇮🇱אחרונההייתי מאוד רוצה שיהיו לנו שדות ומטעים
זה חלום ישן נושן שבכל עם מלהיב אותי
הייתי מאוד רוצה לעזור לאנשים בחיים,
אולי הייתי עובדת בפעמונים
או עבודה סוציאלית
הייתי רוצה לעודד אנשים
הייתי רוצה לעזור כמה שיותר
אולי גם לפתוח רשת חנויות לאוכל בריא בדרך,
כמו סנדויצ'ים איכותיים וסלטים טובים וזולים ושייקי בריאות ועוגיות בריאות ומרקים
ממש ממש ממש הייתי רוצה ללמוד יעוץ תזונתי,
ולהיות מהדיאטניות התותחיות האלה שמתקשרות וחופרות ואפילו מעצבנות טיפה אבל עושות הכל כדי שתשמרי על עצמך בריאה
הייתי רוצה להתנדב באירגוני חסד כל חיי
אילו היה לי אומץ
הייתי פותחת בית מחסה לכל אנשי הרחוב
והייתי יושבת לדבר עם הקבצנים של הכותל והמרכזית ומזמינה אותם לארוחות חמות מקלחות ומקום לישון
גם מאוד מפריע לי הזיהום
אולי גם להיות סופר-פעילה בחברה להגנת הטבע יכול להיות הגשמת חלום
וגולת הכותרת- להיות שנה-שנתיים מדריכת טיולים בצפון
ועוד שנתיים שלוש בירושלים
לא רוצה להתקע במעבדות כל חיי
מרגיש לי לא נוח לדאוג לעצמי לעבודה נוחה ורווחית
כשהיא תגרום לי להשקיע את חיי בה
ולא תשאיר בי סבלנות לילדים שלי
ק"ו שלא שתאיר לי זמן לעזור לו ולה ולהם
אני רוצה לעשות טוב בעולם הזה.
ונכון שאם נתפרנס בכבוד נוכל לתרום יותר
אבל כסף לא כל כך עוזר אם אין כח אדם שינצל אותו באופן הנכון
לגאול בתים בירושלים
לגור מול הר הבית
הרבה חלומות
ואני הולכת ללמוד מדעים
בימאית דמיונותבתוך מקפיא בטוקיו
ואז להחליף ניק
כבר לא ישיבישעראחרונהאבל בבית פתאום אין כח להזיז זרת
אולי כי במקומות אחרים יש הרגשה טובה מההתנדבות, ובבית זה ס"ה מילוי מטלת חובה..
איך מנקים נורמאלי שטח איחסון?
יאמי
מי שרוצה מתכון לעוגיות משמינות וטעימות בטירוף-איי אם היר
אנחנו הכנו בגרסה הפרווה
הנה המתכון:
250 גר' קואקר דק
כוס קמח
כפית א.אפיה
כף אבקת נס קפה
150 גר סוכר
120 גר חמאה(לפרווה:שמן קוקוס)
2 ביצים
כף תמצית וניל
150 שוקולד לבן קצוץ(לפרווה:או צמקאו לבן או שוקוצ'יפס לבן)
מערבבים,
משטחים בתבנית משומנת ואופים ב180 מעלות עד שמשחים ואז אוד 20 דק ב100 מעלות
אולי כדאי לי לשתף בבישול ומתכונים
תודהאייסקפהאחרונהלא נראלי
ולמה בשם שמים ירושלים סגורה עקב שיפוצים כבר שנתיים?
נראלי תמיד היו פה פקקים
נח ונעמה
שם, חם ויפת
איזה בית רגוע ונחמד. חמים ונעים.
אז מה קרה שם? על מה המהומה?
פתאום ה' נגלה אליו, ואז נח כבר נהיה פחות תמים..
מי אמר שזה באמת ה'? ושזה באמת יקרה? אולי זה סתם היה חלום או מחשבה?
אז הוא מתחיל להתכונן חיצונית, להיראות בטוח בשליחותו בסביבה
ולהיות בעל ואבא שדואג לעתיד המשפחה.
אבל בפנים מתחילות הספקות להתעורר
אולי הוא סתם סוחב וחותך עצים כל היום ובונה תיבה בצורה מוזרה
וכל העולם נגדו
ואולי הוא הטועה ולא הם?
ומי מחליט מיהו נורמאלי?
ובאמת שהביטחון מתערער מתערער, מתחיל להתנועע ולהתמוטט
אתם יודעים למה?
כי מעולם הוא לא היה יציב באמת.
אי אפשר לרכוש אמונה תמימה ושלמה בלי לכפור קודם.
הרב כותב במידות הראיה- שאמונה בלי כפירה נגדית היא שטוחה ורדודה
וכשכופרים באמונה- אזי האמונה מתבררת ומתעצמת.
אתם מבינים את הפלא הזה?
נח עשה מה שאמרו לו לעשות. מה שהיה נראה נכון מלעלה
בלי להיכנס לפרטים יותר מידי
בלי להעמיק
בלי לשאול מתי, איך, כמה ולמה דווקא הוא.
קוראים לזה בריחה.
כי ככה נח לו, להישאר באזור הנוחות.
לעצום עיניים ולאחוז בציפורניים באמונה הילדותית הזאת
שאין לה ביסוס אמיתי בלב.
לעשות מהשפה ולחוץ, ללא כוונה, ללא כאב.
כן, ללא כאב.
כי כדי לבסס את האמונה ולחזק אותה צריך קצת לכאוב
על השנים שהסתפקנו באמונה הקטנה
על כל האנשים שמצמצמים את העולם הענק הזה
צריך קצת לכאוב בדרך
כדי להבין מה הפסדנו ולאן אנחנו רוצים להגיע.
הרבה פעמים אנחנו נח לנו
ולא בא לנו לצאת מהבית ולבנות תיבה, להפליג בא אל עתיד לא ידוע.
לא נח לנו לצאת נגד כולם ולהיחשף לזלזול ולעג.
אנחנו צודקים.
מי אוהב להיות הילד כאפות?
אין לי תשובה אחת.
אולי קוראים לזה עבודת המידות, להאמין בעצמך שתצליח.
יש שמייחסים את עבודת ה' כוויתור על דברים
והקרבה אישית למען הקב"ה.
אני לא יודעת מה אני רוצה להגיד בזה,
אני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי.
איך באתי פתאום אחרי חודש+ והתחלתי לנאום
אבל בכל זאת היה לי נחמד להעמיק קצת,
ולסיום
משהו נפלא ששמעתי היום ממש במקרה--
'לכתחילה היה צריך להיות העץ כטעם פריו..'
וכולם יודעים שחטאה האדמה שלא נעשה כן.
אז לאן הטעם הזה נעלם?
הקב"ה לקח את הטעם הזה והכניס לנו אותו בכל מיני מקומות
מה שנקרא טעם החיים.
הטעם של הדגים של שבת
הטעם של הממתק של התהילים
הטעם של הלימוד התורה
המתיקות של ילדי ישראל
וכך ה' פיזר לנו כזה מלעלה את התבלין ההוא הנקי, הטהור, הקדוש. שלא נברא אז ולא התלכלך בעולם הזה
מפזר לנו אותו..
גוט שעבאס יהודים טובים;)
שמבול
וכל אחד יש לו את המבול שלו.
זה לא סתם שהמבול הוא עכשיו במר חשוון הזה
זה מזכיר לנו להתכונן
להכין לנו תיבה.
השמיים מתחילים עם אפור
ועם רוח קרה שורקת
ואין מצב לצאת בלילה בלי סוודר.
זה גם סתם תירוץ
כי בלילה כיף להרגיש מחובקים.
אז תיבה.
לצפות אותה בגומא מבפנים ובזפת מבחוץ
כדי שיהיה לנו חמים ונעים.
הנה התחלנו, חושבים על דירה
רואים דירה ועוד אחת
מזגן זה באמת קריטי?
לא יודעת
רק שתהיה לי ספה שאוכל להתכרבל בה בכרבולית ולסרוג עם שירים או בלי
עם מחשבות שמחות בעיקר.
וחלון במטבח?
אני אמרתי שמאוורר פותר את שתי הבעיות
אבל עדיין הפריע לו, עירוניסט כזה אולי..
הנה @עשב לימון אמרת שזה יגיע.
ואני מתגעגעת אלייך מאוד.
לא שאני זוכרת משהו, בואו נראה.
(מחר לא אהיה פה אז מנצלת את הלילה בעז"ה..)
גדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה.
למה? מה כל כך מיוחד?
טוב, נראה לי ששואלים את זה כל שנה, בצורה כזאת או אחרת.
אז אני אשאל את זה קצת אחרת-
מה יש בהכנסת אורחים שאין בהקבלת פני שכינה?
עכשיו יותר ברורה השאלה?)
אז קודם כל, כבר שומעים. הכנסת אורחים זה נתינה, זה להכניס את האורח לבית, לאוטו או ללב שלי. לפנות לו מקום מעצמי ולדאוג שיהיה לו נח שם אפילו שזה המקום שלי ולא המקום הטבעי שלו.
הייתי השבוע בטרמפ שכל הנסיעה הנהגת ניסתה לכוון את המזגן שאני הכי ירגיש אותו ולא יהיה לי קר ולא חם, ושהוא יהיה נמוך או גבוה. וזה היה ממש חמוד. (סתם כי התחלתי להתעטש אז היא נבהלה)
בכל מקרה, הקבלת פני שכינה זה בדיוק ההפך. זה קבלה. זה רק להיות נוכחים בזמן ובמקום המתאים ולא להתנגד לשפע, לקדושה. להקשיב פשוט לשמיים, ולמציאות להבדיל.
זה כמו להתבודד, מה יותר קל מלשים שירים, לשכב איפשהו, לעצום עיניים, להרפות ולשכוח מהכל?
הכנסת אורחים דורשת ממני מאמץ. להבין באמת מה האורח רוצה ולעשות הכל כדי להביא לו בידיעה שמה שאני יביא לו זה בכלל לא מה שהוא התכוון..
שכינה זה מאמץ מסוג אחר. רק להקשיב. בלי להבין, בלי לפעול עדיין, רק להתבשם מהגודל הזה, ולהיות בהכנעה בלב.
ובכלל, יש פירוש ש'וירא ה' אליו' - איך ה' נגלה אליו? 'והנה שלושה מלאכים..' זאת הדרך של הקבלת פני השכינה, לרוץ אל האורחים ולהכניס אותם. כי כך ביחד עם האורחים נכנסת השכינה, הם מביאים לנו ברכה לבית. זה שהם מברכים ואוכלים, אנחנו צריכים לומר להם תודה ולבקש שיבואו שוב, זה מביא רק טוב וברכה.
שנזכה!
היום:
הרשימה
ללכת לעזור להם טיפה
לגהץ את החולצות של אבא
מקלחת
לישון
מחר:
7:00 לקום(אם אצליח-6:30 אמןןן)
להתארגן(אם הסוגריים לעיל יתגשמו-גם שחרית)
לקחת אותם לגנים
ליסוע למכללה(תתפללו עלי שאתקבל ושיהיה שם טוב אמןןןן ושיהיו בחירות טובות)
אם לא קמתי ב6:30- שחרית
להכנס שם לראיון וכולי כולי
להגיד שלום למתמטיקאיות שלנו
לחזור לשכונה(הלוואי שיהיה טרמפ)
ללכת לניקיון
אולי להחזיר אותם מהגנים
מנחה(זה נהיה קצת קשה לא לפספס שקיעה בימים האחרונים.איך מסתדרים בחורף?)
אקונומיקה בשירוקלחת אם יעמדו לי כוחותי
מקלחות?
אחרי שכולם ישנים-שטיפה
כל מיני פיצ'פעקס לשבת
מקלחת ולישון
אבל אם אני קמה עכשיו מהמחשב אני יוכל להספיק לגהץ.
אז שלומות לכם,
בטוב תלינו וברחמים תקיצו(כן כן חזרתי לקרוא מהללאל)
