קוֹלִי אֶל ד' אֶזְעָק קוֹלִי אֶל ד' אֶתְחַנָּן: ג אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי צָרָתִי לְפָנָיו אַגִּיד: ד בְּהִתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי וְאַתָּה יָדַעְתָּ נְתִיבָתִי בְּאֹרַח זוּ אֲהַלֵּךְ טָמְנוּ פַח לִי: ה הַבֵּיט יָמִין וּרְאֵה וְאֵין לִי מַכִּיר אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי: ו זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ ד' אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים: ז הַקְשִׁיבָה אֶל רִנָּתִי כִּי דַלּוֹתִי מְאֹד הַצִּילֵנִי מֵרֹדְפַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי: ח הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ בִּי יַכְתִּרוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמֹל עָלָי:

כְּאַיָּל, תַּעֲרֹג עַל-אֲפִיקֵי-מָיִם--    כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱ-לֹהִים.
ג  צָמְאָה נַפְשִׁי, לֵא-לֹהִים--    לְאֵל חָי:
מָתַי אָבוֹא;    וְאֵרָאֶה, פְּנֵי אֱ-לֹהִים.
ד  הָיְתָה-לִּי דִמְעָתִי לֶחֶם,    יוֹמָם וָלָיְלָה;
בֶּאֱמֹר אֵלַי כָּל-הַיּוֹם,    אַיֵּה אֱ-לֹהֶיךָ.
ה  אֵלֶּה אֶזְכְּרָה,    וְאֶשְׁפְּכָה עָלַי נַפְשִׁי--
כִּי אֶעֱבֹר בַּסָּךְ,    אֶדַּדֵּם עַד-בֵּית אֱ-לֹהִים:
בְּקוֹל-רִנָּה וְתוֹדָה;    הָמוֹן חוֹגֵג.
ו  מַה-תִּשְׁתּוֹחֲחִי, נַפְשִׁי--    וַתֶּהֱמִי עָלָי:
הוֹחִלִי לֵא-לֹהִים, כִּי-עוֹד אוֹדֶנּוּ--    יְשׁוּעוֹת פָּנָיו.
ז  אֱ-לֹהַי--    עָלַי, נַפְשִׁי תִשְׁתּוֹחָח:
עַל-כֵּן--אֶזְכָּרְךָ, מֵאֶרֶץ יַרְדֵּן;    וְחֶרְמוֹנִים, מֵהַר מִצְעָר.
ח  תְּהוֹם-אֶל-תְּהוֹם קוֹרֵא,    לְקוֹל צִנּוֹרֶיךָ;
כָּל-מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ,    עָלַי עָבָרוּ.
ט  יוֹמָם, יְצַוֶּה ד' חַסְדּוֹ,    וּבַלַּיְלָה, שִׁירֹה עִמִּי--
תְּפִלָּה,    לְאֵל חַיָּי.
י  אוֹמְרָה, לְאֵל סַלְעִי--    לָמָה שְׁכַחְתָּנִי:
לָמָּה-קֹדֵר אֵלֵךְ--    בְּלַחַץ אוֹיֵב.
יא  בְּרֶצַח, בְּעַצְמוֹתַי--    חֵרְפוּנִי צוֹרְרָי;
בְּאָמְרָם אֵלַי כָּל-הַיּוֹם,    אַיֵּה אֱ-לֹהֶיךָ.
יב  מַה-תִּשְׁתּוֹחֲחִי, נַפְשִׁי--    וּמַה-תֶּהֱמִי עָלָי:
הוֹחִילִי לֵא-לֹהִים, כִּי-עוֹד אוֹדֶנּוּ--    יְשׁוּעֹת פָּנַי, וֵא-לֹהָי.

וַתַּשְׁלִיכֵ֚נִי מְצוּלָה֙ בִּלְבַ֣ב יַמִּ֔ים וְנָהָ֖ר יְסֹֽבְבֵ֑נִי כָּל־מִשְׁבָּרֶ֥יךָ וְגַלֶּ֖יךָ עָלַ֥י עָבָֽרוּ:

וַֽאֲנִ֣י אָמַ֔רְתִּי נִגְרַ֖שְׁתִּי מִנֶּ֣גֶד עֵינֶ֑יךָ אַךְ אוֹסִ֣יף לְהַבִּ֔יט אֶל־הֵיכַ֖ל קָדְשֶֽׁךָ:

אֲפָפ֚וּנִי מַ֙יִם֙ עַד־נֶ֔פֶשׁ תְּה֖וֹם יְסֹֽבְבֵ֑נִי ס֖וּף חָב֥וּשׁ לְרֹאשִֽׁי:

לְקִצְבֵ֚י הָרִים֙ יָרַ֔דְתִּי הָאָ֛רֶץ בְּרִחֶ֥יהָ בַֽעֲדִ֖י לְעוֹלָ֑ם וַתַּ֧עַל מִשַּׁ֛חַת חַיַּ֖י ד' אֱ-לֹהָֽי:

בְּהִתְעַטֵּ֚ף עָלַי֙ נַפְשִׁ֔י אֶת־ד' זָכָ֑רְתִּי וַתָּב֚וֹא אֵלֶ֙יךָ֙ תְּפִלָּתִ֔י אֶל־הֵיכַ֖ל קָדְשֶֽׁךָ:

אני משתגעתתתת זה מצלצל לי במוחחחחח

נראלכם שעדין יקבלו אותי לאיזו מלגה?

ברבים זה דוגמאות, וסדנאות. לא דוגמהות, ולא סדנהות!

אז חלאס עם זה. תודה והמשך יום מרנין

הרי סך הכל הגיוני למדי שאנשים שנולדו בין השנים 1951 - 1989 יראו כאילו רק לפני עשור הם נולדו

 

פויה של שפה

לעולם לא אצליח להבין את הישראלים שזו השפה שלהם לכל האפליקציות החשובות

כלומר איך אפשר לערוך מצגת פשוט או לכתוב עבודה כשכל המערכת באנגלית

מה הקטע עם הדבר המיותר הזה

שביל מה להשתמש בשפת הגולה הזו כשיש לנו שפה משלנו

 

אביתר,

אני עדיין מחכה למתנות שהבטחת

 

 

 

 

לא באמת

אבל עדיין

ממתי מבטיחים מתנות בשיר

למה לקבל קבלות שאי אפשר לקיים

 

מבדר ביותר הקטע הלז

 

עכשיו

במקום להיות אדם הגיוני

ולא לקבל מחר דו"ח על התעלפות

נמשיך להיות ערים עד אור הבוקר ואז נצטופף בפקקים עם עוד הרבה אנשים

 

 

אייש

הרעיון הזה עדיין לא מושך

באמת שעדיף לעלות על אוטובוס לפני שש וחצי ולהקדים בשלוש שעות במקום להצטופף באוטובוס של שמונה ולהיתקע בפקקים ולהקדים בחמישים דקות

 

למה למען למען אנחנו צריכים בכלל לציין את יום משהו רבין

למה לתת מקום לפילוג המיותר ההוא

בשביל מה צריך את זה

 

לא באמת

זה לא יחזור על עצמו

 

לא אם לא יתקנו את המכונת כביסה של הבסיס

ואז דווקא אין לי בעיה להישאר

 

ולקחת דברים מעניינים מג'נקייה של חיל האוויר

אולי את המטוס ההוא בשביל אח שלי

 

חבל שאלה מחשבות לא ריאליות

מקסימום אוכל לקחת איזה תחתית של פגז

או שמא זה טיל

מי  יודע

 

לה לה לה

קצת מצחיק אותי איך שאנשי המקום תפסו אותי כאדם שמח וקופץ שמדלג ממקום למקום

נו נו

אולי זה נכון

 

אבל זה רק אם חברה שלי בדיוק התארסה או התחתנה באותו זמן

וממש לא אכפת לאושר המפוצץ שלא יכולתי להגיע

עדיין קיבלתי תמונות והן היו בין הדברים היפים שראיתי מימיי

 

בכל אופן

כל העניין הוא שאנשים לא רגילים לראות יצורים שמחים ומקפצים שמאמינים בזכות לקצר את הדרך ולעזור לתורני מטבח

לכן כשהאור מועם כולם נבהלים

שמא קרה דבר רע ליצור האהוב

 

נו נו

לא קרה כלום

רק נחרש לו הגב באשמת נהג אחד של אבירי הדרום

 

מסקנות לעתיד:

הרכב שלכם עומד?

אתם לא מתכוונים להיכנס אליו, או להכניס דבר מה, ברגע זה ממש?

אז אל תשאירו את הדלתות פתוחות!

 

תעשו טובה לעולם ותמנעו מאנשים להיפצע באופן מיותר

 

יורשה לומר שהתגעגתי למרות הכלום זמן בו לא נכחתי כאן?

 

או שלכולם יש מלא מלא מבחנים??

ויש חודש ארגוןן😬