פורום נסיונות פעילים (עמוד 1733)

יש כבר חוק חסינות. או פשוט לא אוטומטי, בשביל לקבל חסינות צריך אישור מהכנסת.
ככה שבכל מקרה ביבי יצטרך אישור מהכנסת, או לקבל חסינות עם החוק הנוכחי או להעביר את החוק הקודם שנותן חסינות אוטומטית.
אגב, את החוק הקודם שנותן חסינות אוטוטית חוקק השמאל בשביל ראש ממשלה ימני שרצה ללכת לתהליך 'שלום'.

(למחות על "חקיקה פרסונלית".)

אבל אין טעם ללכת אליה.

אמר מישהו שהתווכחתי איתו פעם.

בס"ד

 

ראיתי פרסומת של זה פתאום

תודה בכל אופן שאמרת לי. אולי זה עדיין יהיה זמין אח"כ

בס"ד

 

קרן פלס בשידור חי - זאפה TV

אבל נראה שזה עולה כסף אז אופס

ולא אבוש!
פחדים

ואשתעשע במצותיך אשר אהבתי ואשא כפי אל מצותיך אשר אהבתי ואשיחה בחקיך

הלוואי שתהיה לנו עזות הדקדושה הנדרשת.

אני צריך להלחין את כל הפרק פעם

אני דורשת הקלטה אם כן

יש לי כמה קבצי פסוקים בודדים, אבל לא כל הפרק. הלוואי. חלום.

אחד הפרקים המדהימים, וואו. רצוף באהבת תורה ואידיאלים בחיי המעשה

הקול שלי הוא אחד האאוטינגים
)אגיד רק שזה לא בגלל שהוא נשמע רע, כי הוא לא)

אתה באמת חושב שאני מכירה בנים מהישיבה שלכם, שיש לי מה לטעות להכיר?

ומה, קיט לא שווה את זה?

את תשמחי לשמוע שקיבלתי עליהם את כל הנקודות במתכונת 🙃

לא, אני רוצה מט דייקא

בהזדמנות אעבור עליו

מדהיםמדהים
בכללי כל שירי עבד ד

על שבת

לחץ חברתי וספירת העומר עשינו בזמן האחרון.

ניצול זמן נראלי נעשה לפני החופש הגדול.

מה אפשר לעשות על ענווה וצניעות?

ועל הקשר ביניהם על מה זה ענווה ומה זה צניעות

של השבט

שבט מעורב.

רמת דתיות?
נורא ואיום זה משהו שאסור לשאול

לא גבוהה.

נראלי אני אעשה בסוף על לקיחת אחריות.

מצטער

משחקים ופעילות אני מקשרת בקלות..

ספירת העומר, ( שאפשר להגיע גם ממדרגה של מט שערי טומאה ממדרגת בהמה שמקריבים שעורים שהוא מאכל בהמה עד למט שערי טהרה קבלת טורה ומדרגת אדם שמקריבים את שתי הלחם מחיטין בשבועות וכמה כל יום הוא חשוב)
ענווה,
צניעות,
ניצול זמן,
חושב שיש לי להציע פעולות על רוב הנושאים הללו

ישלך רעיונות לניצול זמן?

להכין סרגל ארוך של עשרים וארבע שעות ולבקש מכל אחת לעמוד או להגיד כמה שעות היא מנצלת ביום לעבודת ד', ואז כשהן יגמרו להעמד על עשרים וארבע ולהסביר
למה, כי כשאני אוכל בשביל ללמוד תורה אני בעצם עובד את ד' וכו וכו אפשר להביא את השלוש שורות הראשונות של ה"מסילת ישרים"
על מבט ומגמה, שיש לי מגמה כללית וכשאני מפנה את המבט שלי לכיוון אחר בשביל המגמה אני בעצם מנצל את הזמן
להגיד שבספירת העומר אנחנו סופרים את הימים כי כל יום הוא חשוב כ אייר תשעט לד לעומר לא יחזור יותר אף פעם השניות האלה לא יחזרו לעולם
לספר על מישהו שבדק כמה ימים בערך נשאר לו לחיות והוא קנה כזו כמות דפים ושם אותם בתוך סל וכל יום שעבר הוא כתב על הדף מה הוא עשה ושם אותו בסל השני ופתאום וכו.
לשאול את הבנות כמה הן היו בן אדם שאומרים לו שעוד שעה הוא מת יסכים לשלם בשביל עוד שעה?
ואז לשאול מה ההבדל בין שעה באמצע החיים לשעה בסוף החיים
זמן לא שווה כסף זמן שווה חיים כמה צריך לנצל את הזמן
ניתן אולי לבקש מכמה מתנדבות שיעשו תחרות מי יכולה להגיד הכי הרבה מילים בדקה ואז להגיד להן כמה אפשר להכניס בכל דקה כל מילה של לימוד תורה היא מצווה דאורייתא ששקולה כנגד כל המידות להביא את זה שלעולם ילמד אדם שתי הלכות בכל יום שהולכים ומצטברים שנעשים נחלים נחלים כל קצת ניצול זמן זה מופלא לעשות חשבון שאם אדם ילמד עשר דקות ביום כפול שבוע שנה חיים שלמים ויש לי עוד הרבה

אם צריך עוד תגידי

וצועקת ווי ווי 

ירידה זו לצורך עליה

עד שכל זה הוא כדאי.

מעשה מהתבואה:

"שפעם אחת אמר המלך לאוהבו, השני למלך

באשר אני חוזה בכוכבים רואה אני שכל התבואה שיגדל בשנה זו

מי שיאכל ממנה יהיה נעשה משוגע, אם כן יטכס עצה.

וענה לו: שעל כן יכינו בעדם תבואה שלא יצטרכו לאכול מהתבואה הנ"ל.

וענה לו המלך: אם כן כשאנחנו לבד לא נהיה משוגעים.

וכל העולם יהיה משוגע אז יהיה להפך

שאנחנו יהיו המשוגעים.

על כן בוודאי נצטרך גם כן לאכול מהתבואה.

אבל רק זה שנסמן סימן על מצחנו שנדע כל כל פנים שאנחנו משוגע.

שאם אהיה מסתכל על מצחך וכן שתסתכל על מצחי

נדע מהסימן שאנחנו משוגע"

~הנשמה יורדת לתוך הגוף~

" מיהו המלך שחזה בכוכבים כי כולם השתגעו? מן הסתם זה הקב"ה. ואל תתמה כיצד הקב"ה כפוף לנתונים אובייקטיבים. הן פשיטא כי ה' חולל ברצונו החופשי את הכל, אבל גם פשיטא שה' קיבל על עצמו לפעול לפי כללים ואילוצים אותם בחר קודם לכן ולמעלה מזה ברצונו"
זה מדהים. המלך מתלבט האם להשתגע עם שאר העם. ישלו אפשרות להשאר נורמלי, מה ההתלבטות בכלל??
זה מלך אמיתי. זה אבא אמיתי.
"עימו אנוכי בצרה" הקב"ה איתנו, איתנו בשיגעון הזה, כאן למטה.
מצד אחד הוא נמצא שם למעלה ומושיט לנו יד ללמעלה ומצד שני הוא פה למטה.

"התבואה רמז לעץ הדעת היא, שהיה חיטה וכולם עתידים לאכול ממנה כדברי חזל שהאדם הראשון כביכול מוכרח היה לטעום מעץ הדעת. ובכן פונה ה' לאהובו- אלו מן הסתם ישראל, ומספר להם כי עתיד כל העולם להשתטות- "אין אדם חוטא אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות"- כלומר שעתידה המציאות לחיות במין טירוף דעת ובאיבוד החוש המזהה מהי המציאות האמיתית..."


@דוס בדם

~וצועקת ווי ווי~

" משיב לו אהובו, אלו ישראל, בוא אני ואתה ונתנתק מן המציאות, נחיה אנחנו לפי האמת. לנו יש עולם שזר לא יבינהו וחיטה מתוקנת לכלכל את אותו עולם אם רק נחפוץ לשכון יחדיו ונסכים להתעלם מן הסביבה המוזרה"
הנשמה שלנו לא רוצה לרדת לתוך השקר הזה. היא רוצה להשאר בעולם האמת, קרוב למלך.

"... ההצטרפות לשיגעון מצד המלך, פירושה לפי זה הוא כי ה' כביכול לוקח על עצמו להנהיג את העולם על פי טבע והנהגתו נענית לשיגעון האנושי הפתוח להכיר ולהפנים גם את הטוב וגם את הרע במין תחושת עליונות שהכל ראוי לו בלא שתהיה העדפה מהותית ביניהם"

כדי שנקבל שכר🙁

וזה למה?

היינו נשארים ליד המלך

היינו מתביישים לקבל משהו בלי עבודה, או, נהמא דכיסופא(לחם של בושה)

יש למעלה בושה? המלאכים מתביישים?

כאן נגמרת הבנתי

~ירידה זו לצורך עליה~

"... אולם ה' אינו חפץ בפיתרון הזה, אי אפשר להתעלם מן המציאות ופעולה בתוך המציאות כרוכה בשיתוף פעולה איתה. אם נהיה הנורמאלים היחידים נחשב בעיני המציאות משוגעים ולא נוכל לבוא במגע איתה, והמציאות חשובה לנו. אין ברירה, מוכרחים ליטול חלק בטירוף. העובדה שלא כולם יכולים כמוני להשיג חיטה אחרת, היא גופא מעידה שהטירוף הוא רציני. במובן מסויים הוא הכרחי ונגזר מעצם היות העולם עולם, כבר הכוכבים מעידים מקדמת דנא שככה יהיה..."

"המלך אינו מתווה תו על רגלו או ידו, תוך כדי הצעה לאהובו להיות אף הוא חכם כמוהו ולנקוט באותן דרכים כדי להינצל מהצרה. המלך מתווה תו על *המצח*. פירוש הדבר שרק כאשר הוא יראה את רעהו ידע כי הינו נוהג בשיגעון. ואף חברו כן, רק כשיביט בו יזכר במצבו"

זה חזק.
כמה כח יש לחבר. אחד שמעורר, אחד שאיתך ביחד באותה צרה גם אם הוא לא באמת בצרה הזאת.
קודשא בריך הוא וישראל אחד הם.

יש בכח החבר לעורר, לפתוח, לקדם...

וכמובן, בלי קשר לקב"ה האדם יכול לא להחזיק בעולם הזה.

עייני בפניני הלכה א א

אסתכל..

שנה וכמה חודשים, כעיקרון
עם אישור
וואי

וזה הבאסה

זה בעייתי, כי, באמת, אין לנו איך לדעת

הרבה לימוד תורה לעומת פחות לימוד תורה

לימוד תורה אמיתי הוא אחרי החתונה. עד אז רק משום הציבי לך סימנים. ולא רוצה לעכב אותו יותר מדי.

(שיהיה פנוי לתורה)

אבל כללית כשהבנין האישי שלי יותר גדול ככה הבנין המשותף יוכל לגדול יותר

שהן יקרו במקביל
אני בהתלבטות
ברוך ד' המסכת שאנחנו לומדים בעיון היא קידושין אז באחת ההזדמנויות שאלו את הרם שלי מתי צריך להתחתן הוא ענה שקצת לפני גיל עשרים ואחד ויש כאלה שיכולים רק יותר מאוחר ויש כאלה שיכולים יותר מוקדם עד גג של גיל תשע עשרה
והוא אמר שנשים יכולות להתחתן קודם היות שבאופן טבעי הן חושבות על זה קודם
השאלה היא האם זה תקף עליי
שאוכל להתחתן יותר מוקדם כי אני חושב על זה מוקדם

חיה את השאיפה הזאת ובאופן כללי עם המבט לשם. אני חושבת שהסיבה שלרוב דוסים מתחתנים מהר יותר (בהכללה מאוד מאוד גסה) היא שהם רוצים להתקדם מבחינה רוחנית. וכי אין להם תחליף חלקי לזוגיות אמיתית לשם שמיים. הבניין האישי שלי כרגע נבנה בשביל הבניין במשותף, ושניהם, כל אחד ביחד ושניהם לחוד מכוונים כלפי שמיים, בשאיפה לקבה

אני חושב שכל כמה שאני בונה את עצמי עכשיו זה לא מתקרב לבנייה בישיבה גבוהה

ומהביחד
ומהלהתגדל יחד בעבודת ד' יתברך

קוראים לי בשמי

את שכנה שלי?

אז לא

אם הם ישרדו פצצת אטום
יש מצב שהם גם היו שורדים איכשהו את המבול...

וחסרי תועלת אולי? הלוואי היו חסרי תוחלת. רוקנתי פעם על אחד איזה חצי מיכל ספריי ולא עזר

העמדת מחושים
בעעע

שנה שעברה רציתי להדליק מדורה בחצר הבית.
התחלתי לפנות את הגרוטאות והעשבייה שם.
התחילו לצאת מקקים.
התחלתי לרסס (עד שכמעט גם אני עצמי נחנקתי מזה) ולרדוף אחריהם.
אבל ככל שריססתי הם יצאו יותר ויותר. כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ.

 

 

למחרת ספרתי גופות.
מעל 60 בחצר.
מעל 30 מחוץ לבית.
קרוב ל100.
חוויה מבחילה שאני לא יכול לשכוח. כשאני מספר אותה כולם מקשיבים לי :/

סיוט חיי

באופן כללי אני בעד ממחיקת החרקים מהעולם. זה יעשה את הקיץ ואת האביב לקצת יותר נסבלים.

מי העלה את המקקים לספינה שהובילה אותם לארץ.
כי הם בכלל יבוא מאמריקה

אמרתי נאצים לשעבר🙈

אבל זה לא ע בד.